לק"י.

עומד על האמת.

בוודאי.

שהולך בדרכיהם? חלילה וחס!!

ואני באמת מתכוונת לזה...

שהקב"ה ית' יעשה את החשבונות הללו!!

ולא את תפסֵקי אחרי מי צריך ללכת ואת מי לבזות ולרמוס!!!!!!!!!!

גם אם את לא מסכימה עם מעשים או אמירות השייכים להם...

זהו.

ואביטל- כן!

בהחלט לא וזה כולל לא לבזות אף בן אדם! לא משנה מי הוא...

יומטוב =]

קרא את זה : http://www.kipa.co.il/ask/show/15426

בחיים?

עצם זה שאת כותבת "מבזה" זה כבר אומר שמבחינתך העסק סגור.

אם הייית כותבת "מתנגד נחרצות" או כל מילה מתייפייפת אחרת,

הייתי יכולה לחשוב שאת רוצה להמשיך בקשר, ואת שואלת באמת באובייקטיביות.

בקיצור, חפשי לך בחור אחר. עם יראת שמיים. ותלמידי חכמים.

רק טוב.

דעי לך שחיזקת אותי..לא מזמן נפרדתי מבחור מאחת הישיבות שנורא ביזה רב מסויים..גם אם אני לא מסכימה עם דעותיו הפוליטיות או מעשיו של אותו רב ת"ח,הוא בטוח למד הרבה יותר תורה ממני ועזר לאנשים רבים...ומיותר לכתוב מה כתוב על אדם שמבזה ת"ח...פתאום אני רואה איך ה' יתברך מסובב הכל לטובה..!שנזכה בע"ה

יש סיבות שבגללם חובה לבזות

אם זה מסיבה מוצדקת לפי ההלכה ) יש מה לדבר ובתנאי שזה לא דרך חיים שלו לבזות כל מי שלא נראה לו

בס"ד

לא!

אין לאפאחד מאיתנו את הזכות לשפוט אותם!

בחור שיוצא בהצהרות כאלו..ומזלזל..מראה עליו הרבה...

אז עכשיו הוא מזלזל בהם..מחר ברב שלו..אח"כ במשפחה..וחס וחלילה גם בך..

זו דתי...

ואם גדולי הדור אומרים לא להקשיב להם ולקרוא להם רבנים רק כדיי שהציבור לא יתעצבן כנראה שהם באמת לא רבנים

ואם גדולי הדור אסרו על רב לפסוק בנושא מסוים, וקראו לו לבית דין, והוא בכל זאת לא בא אז כנראה שיש פה בעיה כלשהו..ועדיף להתרחק ממנו!

אם אין לנו זכות לשפוט רבנים, איך את אומרת שעדיף להתרחק מרב זה או אחר?

אנחנו אמורים להתנהג בענווה, לעשות את מה שאומר הרב הפוסק שלנו וזהו. מבלי לתת דעה אישית של "אפשר להתקרב או שהוא משוקץ, חו"ח.

ובאמת שזה לא הנושא פה.

יעל- אני לא מדברת על התנגדות נחרצת אל על ביזוי.

אמרתי שאת כבר פסקת את דינו בכך שכינית את דבריו בתור "מבזה",

ולא חיפשת מילה יפה יותר.

לבזות זה מובן שלילי לכל עניין.

עדיאל- אין לנו זכות לבזות אף תלמיד חכם. נשאיר את ה"כבוד" לחכמים וצדיקים מאיתנו.

זה שרב שלך יגיד לך שלא ללכת בדרך של רב מסויים- אין זה אומר שהוא לא רב קדוש.

ובכלל, ישנה תופעה תדירה של עיוות דברי רבנים. לא הכל באמת כפי ששמענו..

במקום שבו שורפים ספרים- סופו שישרפו בו אנשים.

מי שמבזה ת"ח- עלול לבסוף לבזות גם את אישתו.

ואיך הוא בכיבוד הורים?- אני בטוחה שגם כן לא ממש משהוא...

ואם הוא מבזה אנשים אני לא הייתי יוצאת איתו- נקודה.

לא איכפת לי אם זה רבנים/ שרים/ ראשי ממשלה/ ערבים/ מורים/נהגי אוטובוס....

אני רוצה לחיות עם אדם שיודע לכבד- ולא לבזות.

אבל כמו שאומרים- אי אפשר לקבל הכל....

ספרי כפירה ונצרות דינם בשריפה, זו התורה ודברי הגרמני הטמא שהתנצר לא מעניינים ולא חשובים.

בודאי שמימרת חז"ל 'איזהו מכובד - המכבד את הבריות' נכונה, ועם זאת אל לנו להיות מושפעים מכל מיני פילוסופים כופרים למיניהם (זה ביחס למשפט המצוטט).

באופן כללי ודאי יש לכבד כל אדם, קל וחומר יהודי ובפרט רב, אך אין זה אומר מה שזה לא אומר,וד"ל.

מה את/ ה כבר יודע על היינה?

- ידעת שהוא אחד מהעיתונאים שעשו רעש בעולם ע"מ להפיר את עלילת דמשק? (אם אני לא טועה הוא גם היה אחד מאלה שפנו למונטיפיורי בעניין)

- מדבריך אפשר להבין שהיה איש רע ומתבולל- בעוד שהאיש היה אתאיסט, (על אף שנטבלתי לנצרות הלותרנית, הרי שאינני מעוניין שאיש דת של כנסייה זו יוזמן להלווייתי; כמו כן אני מוותר על שירותיה של כל כהונה דתית אחרת בטיפול בגופתי) האם כך את/ה מתייחס/ת לחילונים?

- גם הוא כיהודי לכל דבר- סבל מהגולה, פסלים לזכרו נותצו עם עליית הנאצים לשלטון וספריו נשרפו בכיכר בבל

בקיצור- אני לא מאמינה בזילזול באף אדם- גוי בכלל ויהודי בפרט.

את אותה שאלה שאלת...

כשהייתי מדריכה באולפנה ויצאה הפרשה של הרב אלון הלכתי לשאול את הראש אולפנה מה לעשות, מה לומר לבנות.

זה בזמנו ממש התפרץ ואחת הבנות היא אחיינית שלו..אז היינו בהתלבטות קשה..

ואז הוא אמר לי -תלמדי אותם מהי ענווה-

למה הגמרא כותבת בפירוש שאסור לומר שדוד המלך חטא? הרי וודאי שהוא חטא!

אז עונה הגמרא, שמי אתה שתגיד שדוד המלך חטא???

ועם כל זה זהו דוד המלך! לך כאדם קטן לעומתו אסור לומר זאת

אותו דבר כאן, גם אם רבנים גדולים אומרים שהם חטאו.

לנו כקטנים, כנמלים לעומתם אין רשות לומר זאת...

אדם שאומר זאת הוא אדם בעל גאווה, לא משנה מי רבו ועל איזה רב הוא סומך.

מה שמותר לרבך לומר לא תמיד מותר לך.

"כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" (שבת נו.)

זה לא חטא ולכן אנחנו לא יכולים לומר שהוא חטא

רצים לדבר על גמרא "כל האומר" ?

בבקשה!!

אבל תעשו את זה רציני!!

לצטט את כל מילות הגמרא- להביא את רשי ותוספות- להביא מה הראשונים אומרים, להביא מדברי האחרונים

זה רציני

להפריח ססמאות באוויר- זה כלום...

ביינישים וצדיקות- ממכם הייתי מצפה ליותר פה!

פשוט מה שהיא ציטטה מהגמרא ("למה הגמרא כותבת בפירוש שאסור לומר שדוד המלך חטא? הרי וודאי שהוא חטא!

אז עונה הגמרא, שמי אתה שתגיד שדוד המלך חטא???") לא כתוב בשום מקום. זהו.

טוב אז יש את הגמרא בשבת (נו.) ששם מובאים דיברי רב נחמן (נדמה לי שבשם ר יהונתן) שכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה כי כל חייל בצבא דוד היה כותב גט על תנאי לאישתו ולכן מאחר שאוריה החיתי מת במלחמה הסתבר למפרע שבת שבע היתה באותו זמן מגורשת

בהמשך הגמרא מובאת דעתו של רבי יהודה  הנשיא שאומר שדוד לא חטא אלה חשב לעשות ולא עשה (לפי הלשון בתוכחת נתן הנביא שלא נאמר "ויעש הרע" אלא "מדועה בזיתה את דבר ה'" וכן בתוכחה כתוב ואת אישתו לקחתה כלומר יש קידושין כדין אבל הדרך אלהם לא היתה כשרה

כמו כן יש את הבריתה במסכת קידושין : "ואותו הרגתה בחרב בני עמון" שלא חייב כמו כל הרוגי המלחמה הרגילים מאחר שאוריה היה מורד במלכות (או כי אמר "ואדוני יואב" או כי לאחר שדוד אמר לו לשוב לביתו נישבע לו "חי נפשך אם העשה כדבר הזה")

אם כי חשוב לזכור את דעות האמוראים בגמרא (אני לא בטוח אם בכתובות או יבמות ט ששם משמע שדוד אכן חטא עם בת שבע ויש שם מחלוקת איך למרות זאת היה ראשי להתחתן איתה אחר כך) 

הגמרא שהבאת משבת - אין בינה ובין דברי הגברת מלמעלה דבר. זה אפילו הפוך.

ועד שתביא את המקור (ביבמות או כתובות) - לצורך הענין - אין גמרא כזאת.

יש לנו פה תלמיד חכם שסיים את הש"ס כמה פעמים ומכריז בגאון שאין גאווה כזאת.

אבל בגלל שציטטתי תלמיד חכם אמיתי, מסתברא שיש גמרא כזאת.

ואם המוח לא הצליח לפשט את הדבר לחלקיו אני אשתדל לעזור ולהבהיר יותר.

בפשוטו של מקרא מסופר לנו בפירוש על חטאו של דוד המלך

בתור לומדת ומלמדת תנ"ך וודאי וברור שאם כתוב כך בפשט וודאי שזה אמת.

ואז מגיעה הגמרא ואומר שמי שאומר שדוד המלך חטא אינו אלא טועה.

אז מהי הסתירה הזאת? איך היא מסתדרת, אם בכלל?

הרי זוהי תורה שלמה, שמשלימה הפשט צודק התלמוד צודק? מה הולך כאן? (שאלות לכיתה ד', שנצרכות כאן)

ואז מגיעים חז"ל ומסבירים את הסתירה עם פשוטו של מקרא.

בכך שאל לו לאדם לומר על גדול כמו דוד המלך שהוא חטא. מעבר להסברו של טוביה על העיניין של הגט.
הם גם מסבירים את הרעיון ומלמדים לדורות ולא רק מיישבים סתירות, בכך שכאשר מספרים לנו על אדם גדול, תלמיד חכם, שבאמת חטא 'בתכלס' מה שנקרא. אבל מי אתה שתאמר זאת?

מעצם העיניין שתורתנו היא תורת חיים ולא ספר היסטוריה

אלא תורה שבאה ללמד אותנו את מציאות החיים בהווה ובעתיד

יכולים, צריכים וחייבים אנו להשליך את הלימוד הזה למציאות העכשוויות שאנו נפגשים עם דמויות ענקיות שמוערכות בעיני ציבור רב, שעומלות ומקדישות ופועלות הרבה טובות שהם אולי חוטאים, והתמודדות במצב הזה היא ההתמודדות של דוד המלך.

גם לרב בעין איה ברכות ב' יש הסבר עצום על ענווה בהקשר לחטא של דוד המלך

כי אדם שאומר על דוד המלך שחטא צריך לשפר את הענווה שלו.

ולזה שאמר שזה וורט יפה של דרשן

חז"ל היוו לנו דרשות יפות, גם הרב זצ"ל וב"ה שאלה הדרשנים שאנו יונקים מהם.

ואם הוורטים לא מוצלחים?

נראה לי שהתגובות כאן מתקשרות לנושא שלי

ענווה. ובהקדם חבר'ה.

רק אמרתי שזה לא כתוב בשום מקום בגמרא. ולא יעזור לרדת עלי (שורה ראשונה) כי זה לא כתוב. וגם אם הרב שלך אמר לך - זה בכל זאת לא כתוב בגמרא, אז אל תגידי שזה כן. 

ועל המשפט הזה שכתבת:

"אבל בגלל שציטטתי תלמיד חכם אמיתי, מסתברא שיש גמרא כזאת" 

אין מילים פשוט. כתוב או לא כתוב?! איזה דף??

די עם השטויות.

דף לא דף זה לא מהעניינים שמעסיקים אותי
אני מחפשת את הלמידה מהתוכן ולא את עצם הלימוד עצמו.

ואני מדגישה גם לשאר- אני אישה זה לא מתפקידי לדעת את הדברים הללו-

והסברתי את התהליך שמובא מפשט המקרא ומהגמרא ומחז"ל.

אז זה כן מובא בגמרא שממנה לומדים את אותו דרש.

מעבר ליישוב הסתירה.

והמשפט הראשון הינו תגובה על האמירה 'זה לא כתוב בגמרא' בשיא העזות.

אז ראשית מצטטים תלמיד חכם, קצת ענווה ללימוד שלו.

שנית, לפני שפוסלים כדאי קודם לשאול.

למרות שכמה וכמה אנשים כאן הבינו את הגמרא שמאחוריה מסתתר אותו דרש שלא כתוב בשום גמרא.

קצת קטנוני מה שהולך פה אבל לא נורא... 

זה לא עזות?

ולומר על דוד המלך שהגמרא אמרה שהוא חטא אע"פ שכתוב שם הפוך, זה לא עזות?!

לא אמרתי כלום על הרב שלך, אלא על זה שאת אומרת שזה כתוב בגמרא. אין לי שום ספק שהרב שלך לא אמר שזה כתוב שם - ושוב - מהסיבה הפשוטה שזה לא(את מוזמנת לשאול אותו).  את דווקא תשמרי על כבודו אם תפסיקי להצהיר את זה.

בשורה התחתונה - את מקנאת לכבודו של רב פלוני(שכלל לא גרעתי מכבודו), ואני - לכבודו של דוד המלך, ולכבודם של חכמי הגמרא - שזכותם שלא יאמרו שאמרו דברים שלא אמרו.

נכון זה לא כתוב שחור על גבי לבן

אבל חז"ל לומדים את זה מתוכה.

גם לא לאכול בשר וחלב לא כתוב בפירוש בגמרא, אבל יש שמה לימוד ארוך וכיצד מסיקים זאת מהגמרא.

(זה הגמרא היחידה שלמדתי ממש בעוונתי.)

ושוב- הכל כאן קטנוני. אתה מתעקש על דברים שוליים.

וזה לא עיניין של רב פלוני, זה דווקא יותר על הרעיון עצמו שהוא העיקר כאן

ואתה מתעקש על הגמרא ועל מקורותיה.

אז שאלו אותי מקודם מה המקור לגמרא?

המקור הוא ראש האולפנה וההמלצה היא אמונת תלמידי חכמים.

"

נראה לי שהתגובות כאן מתקשרות לנושא שלי

ענווה. ובהקדם חבר'ה.

"

אימי מורתי חינכה אותנו-

מי שאומר על אחרים "חצופים"- הוא בעצמו חצוף....

כוונת הגמרא היא פשוטה ביותר: דוד המלך לא חטא באיסור עריות. ואם תפתחי את הגמרא בפנים תראי את זה בפשטות. גמרא שבת נו.

למי שביקש ללמוד גמרא

אני ביקשתי ללמוד מהגמרא.

לא תפקידי ללמוד גמרא, בזה ארוסי עוסק.

אני לומדת ממנה, את הוורטים 'הגרועים' של חז"ל ושל עוד רבנים גדולים.

אתה כגבר וזה בסדר גמור כי זה תפקידך, מחפש ליישב סתירות

אני כאישה מחפשת ללמוד מכל סתירה ולא רק ליישב אותה.

וחז"ל שילבו בין שניהם ומכל לימוד הוציאו גם דרש שהתורה תהפוך גם לתורת חיים.

"יישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים"

(נאום הגברת אני)

אני לא יודע את המקור למאמר זה, אם בכלל קיים, בכל אופן גם אם הוא לא כתוב, ראוי להכתב.

מסכים עם חלוקת התפקידים שהגדירה עמית-טליה.

ולמרות (ואולי דוקא משום ש-את חטאי אני מזכיר) שהגאווה היא המדה הגרועה ביותר שבי, אין מנוס מלהסכים עם מי שכורך בזיון של בני אדם עם גאווה. וד"ל

עשיתי חיפוש מדוייק- רק עמ"נ להפסיק את הנצחת הבורות התורנית בעמ"י בכלל- ובנשות ישראל בפרט

(מצחיק..עשיתי את אותו חיפוש בעצמי! צדיקה-תני כיף! )

ומצטרפת לאיחוליך-

הלאה הבורות!

א גיטעע ווך 

ובכל אופן אספר לכם מה עשיתי בסוף.

שבוע שעבר פניתי פנים מול פנים אל אחד המרצים היותר ידועים שיש בזוגיות שמעביר במס' מכללות קורסים לזוגיות. באמת אחד התותחים. אני אומר ממש בקצרה מה הוא ענה (הוא פירט והאריך): הוא אמר שזה חלק מהאלף בית של הבירורים. לראות מה היחס לתלמידי חכמים. פציית פה על תלמיד חכם ולא משנה באיזה נושא ועל סמך מי הוא אומר את הדברים (אפילו אם זה מגדולי הדור) מעידה על פגם עמוק וקשה באדם ויש להתרחק ממנו. מכיוון שאדם שמוצא פגמים באחרים וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בתלמידי חכמים-אזי כל ישותו מלאה בגאווה שלא נותנת לו להתעסק בפגמים של עצמו אלא רק בפגמים של אחרים (ועל אחת כמה וכמה תלמידי חכמים).

למותר לציין שעוד באותו יום חתכתי את הקשר איתו.

תודה לכל המגיבים.

לומד אותה כמו גבר. |ציני!|

כך תלמד:

מה שכתוב זה לא מה שבאמת, מה שהם התכוונו זה מה שבאמת, ומה שהתכוונו זה מה שאני רוצה שיתכוונו כמובן.

אם היית לומד מהגמרא במקום ללמוד גמרא (לך תבין...) אז הכל היה לך ברור.

כל רב שחלק על גדולי הדור(ובניהם, הרב אברהם שפירא,הרב מרדכי אליהו, הרב דב ליאור, הרב זלמן מלמד)ופגע בארץ ישראל חוטף ומי שלא חטף עוד יחטוף ודי לחכימא ברמיזא

עם אנשים כאלה - לא מדברים בכלל. וזה כלל גם את החברותא שלי לאחר פליטת פה גרועה במיוחד, שנאלץ לא לדבר איתי עד למחרת.

תמונה של הרב אבינר?!

אני לא יודעת למי אמורים לפנות אבל זה ממש בושה!!!

http://www.youtube.com/watch?v=q3lEnWaBBE8

יש כמה חלקים, אל תתפלאו

לא משנה את מי הוא מבזה...

אם את רוצה בית בריא תברחי ממנו.

אני מסכים עם דעתךךךךך.................

שום דבר בעולם לא יגרום לכם בדל של מחשבה נוספת על הנושא, ומשום כך אין בכוונתי לשכנע אתכם, וגם רבנים חשובים שיגידו כך לא יזיזו לכם.

אבל, עדיים האמת היא שיש להתרחק מרבנים אלו, שתורתם אינה תורת אמת, וכך גך גם מעשיהם, ואכמ"ל.

איפה כתוב שרב יותר קטן צריך לפסוק כמו רב גדול?

זה שציבור שמע אליו ולא לרבנים אחרים, אז מה הוא אשם?

שוב, אם את רוצה ילדים שב"בניקים אז תתחתני עם בחור שמבזה ת"ח

בדוק ומנוסה ללא צל של ספק וספק ספיקא!

ולהתרחק מדעותיו, שיעוריו, ספריו וכו'.

אם אינך מאמינה - שאלי אותם ותפרסמי פה את תשובתם.

גם על אדם פשוט הייתי חושבת פעמיים ואפילו שלוש... ק"ו על רבנים!!!

זה משהם חושבים...מכבד אותם.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.