טוב, אז מהיכן להתחיל?
הכרתי משהוא, ולפני שהכרנו ידעתי מראש שיש לו תכונות מסוימות ושמבחינה דתית הוא דוס וככל שהכרתי אותו גיליתי עד כמה הוא דתי לאומי תורני.
לפני שנפגשנו אמרתי לעצמי ואיי הוא נשמע ממש אדם ערכי מלא מידות ותכונות טובות, ראיתי תמונה שלו ודברנו וגם על פי מה שהוא כתב על עצמו ואמר הבנתי שהוא דתי תורני גם אם חושב ויודע שהוא לא מקפיד על כל דבר. הוא בשאיפה להקפיד על דברים אז הוא נמצא במקום וברמה דתית גבוהה.
מצד שני היה ברור לי לפני כן אני ידעתי שאני לא רוצה לבנות בית עם אדם שמקפיד על קלה כבחמורה כלומר חשוב לי שיהיה בית דתי אבל לא להקפיד על קלה כבחמורה.
אבל בכל זאת אמרתי אני ינסה, כי חשבתי שאולי אני מפספסת פה ...
אז ניסיתי, נפגשתי פעם אחת לאחר זה אני הרגשתי בהתחלה שוואלה יש משהוא סוף- סוף מצאתי אדם שיש לי הרבה תחומי עניין משותפים, הוא עוסק באותו תחום שאני עוסקת מה שהיה לי חשוב מאוד שנבין אחד את השני ויש לו גם תכונות טובות שמאוד חשוב לי שיהיה בו ומצד שני הרגשתי שהוא ברמה דתית גבוהה. לאחר זה כמה ימים מאוחר יותר דברנו ואמרתי לו שאני רוצה להפסיק הוא שכנע אותי לחשוב על זה עוד ואולי לנסות בכל זאת חשבתי על זה עוד טיפה וחזרתי אליו עם תשובה שלילית לא להמשיך ואף הצעתי לו להכיר במקום את אחת החברות שלי שאולי כן מתאימה לו.
הוא היה בשוק, קצת אבל לא יכל להעריך בשיחה בגלל עבודה שהוא לימד. דברנו יותר מאוחר ואז לאחר שיחה ארוכה שבה נפתחו כמה דברים החלטתי איתו ביחד לנסות בכל זאת להפגש.
הפגישה הבאה הלכה טוב ואיתה המשכנו להפגש עוד חודשיים הקשר מתעמק משבוע לשבוע שיחות ארוכות כל יום או כמעט כל יום.פגישות בעיקר בסופי שבוע לא יצא הרבה להפגש.
אולם ההתלבטות בקשר לרמה הדתית שלו כל הזמן הייתה בראש שלי.
להמשיך? או להפרד? להמשיך או להפרד? מצד אחד להמשיך- כי נחמד לי איתו אני מחכה לשיחות טלפון שלו וכן לזמן שבו אדבר איתו, אני מרגישה שיש לו תכונות חיוביות והדברים שתמיד חפשתי באדם שאיתו אני רוצה לבנות בית.
תכונות כמו, קבלת האדם האחר, אהבת הזולת, עזרה, הקשבה סבלנות, רוגע ונתינה. ובכל זאת כל הזמן מקנן בי הספק איפה בכל זה ? איך אנחנו בונים בית משותף אם הוא ברמה דתית תורנית גבוהה למרות שהוא לא חושב כך.
.
שתפתי אותו במחשבותיי ואף אמרתי לו שאני רוצה להפסיק את הקשר המשכנו את הקשר גם אז הוא זה ששכנע אותי הוא מאוד היה נלהב ממני אני לא יודעת מה הסיבות שגרמו לו לרצות להמשיך אני יודעת סיבה אחת שהוא רוצה להתחתן( או שאולי זה בא מהלחץ עליו מהבית בגלל גילו למרות שהוא אמר לי שהוא אמר להם שלא ידברו איתו על זה ולא ילחצו אותו).
המשכנו ואז הוא היה במילואים כמעט חודש שלם שזה המון זמן בזמן הזה כמעט ולא נפגשנו ואף לא דברנו הרבה לקראת סיום המילואים שלו הצעתי לו שנלך לאיזה הצגה של דתיים כמובן (שכחתי לציין שאני דתייה מבית דתי ורוצה להקים בית דתי) היה סיפור שלם עם העניין של ההצגה כל פעם שדברנו על זה הוא הגיב בצורה אחרת. המשכנו וחזרנו להפגש לאחר תקופה של שבועיים שלא נפגשנו בכלל בגלל המילואים שלךו וסיבות אחרות שהוא לא יכל להפגש., כשנפגשנו כל מה שהיה עד עכשיו כאילו אבד, נפגשנו עוד פעם ואז אמרתי לו שאני רוצה לעשות הפסקה.
היה לו מאוד קשה לקבל את זה אבל עשינו הפסקה (הוא טען שאם עושים הפסקה זה דרך מיוחדת של הצד השני לומר שהוא רוצה להפרד כי לרוב לא חוזרים לאחר שעושים הפסקה, הסכמתי עם חלק מדבריו אני גם הייתי במקום הזה בקשר אחר רק מהצד השני שאומרים לו שרוצים לעשות הפסקה, הבנתי את חששותיו, אבל כבר לא יכולתי)
בקיצור עכשיו אנחנו עוד בהפסקה, לא יודעת מה להחליט?
מצד אחד אני נזכרת בכל הפגישות הטובות שהיו לנו ביחס שלו ובהבנה שלו לדברים אישיים שספרתי לו דברים שעברתי בחיים ואצטרך להתמודד איתם.למרות שאני לא יודעת אם זה בא ממקום אמיתי. השיחות הטובות שלנו שהיו, השקתי בלי סוף בקשר הזה.
אולם מצד שני משהוא התפוגג בזמן שהוא היה במילואים נפגשנו באמצע המילואים ואף נפגשנו עם חברים שלו טובים.
אני כבר לא מחכה לכך שיתקשר, קשה לי מבחינת הרמה הדתיתאני לא רואה את עצמי מקפידה על כל דבר יש דברים שאני כן מקפידה וזה חשוב לי לשמור אבל לא כמו שהוא רוצה, אני לא רוצה להשתנות בתחום הזה בשבילו אני רוצה להיות אני לא רוצה להרגיש לא בנוח לידו.
מה עושים????
אשמח לשמוע עצות שיאירו את עיני אבל בבקשה לא לומר הערות!!!
חודדש מלא שמחה, הלוואי והחודש הזה יהפוך לשמחה באמת אצלי.
