גם פה צריך לנ"ו חברתי!**אושר**

חזרתי עכשיו מסוג של הרקדה (רק לנשים- להסיר דאגות) , היה ממש כיף וכו'...

אבל זה לא העניין.

בהתחלה היו שירים שכיף לרקוד איתם, שירים טובים.

ואז..........

התחילו עם הטראנסים, ועברו למוזיקה יענו יהודית שנשמעת כמו מוזיקת רוק מגעילה, ורקדו... וכולן נהנו...

אבל לי זה הרגיש כ"כ חיצוני ולא אמיתי!!

ומצד שני חשבתי לעצמי (דמיינו את זה כמו בסרטים עם הפיה ו"השטן") "יאללה, מה את כבדה, אז זה לא "קדוש" , תרקעי את הרחבה בריקודים.

 

לא פעם ראשונה שאני נתקלת בזה שיש משהו שמוגדר "לדתיים" והוא ג'יפה בתחפושת דתית.

נראה לי שזה הכי נורא, כי אתה בטוח שמה שאתה עושה זה טוב. כשזה לא בתחפושת, אתה יודע שזה רע. ככה אתה עובד על עצמך.

 

זה כמו סטדאפיסט לדתיים שמספר בדיחות גסות, רק בלי המילים ממש.

זה כמו סיפורי ילדים "דוסים" , שמישו המציא והם מלאים בזלזול בתורה וחוסר דרך ארץ...

זה כמו ללכת עם גרביים מיליון דניאר וחצאית מעל הברך. (טוב, נו, זה כבר לא אותו דבר

 

וכדי שלא יעיפו אותי מכאן-

אהמממ.. איזה שאלה קשורה לבניית בית...?

לרגל העובדה שכבר יש לי ניק זמני חוויה מתקנת!

אושר, ברשותך חצי נצלוש...

 

יש נושא שכבר מלא זמן רציתי להעלות,

כולם מלחששים עליו בעקיפין, אבל אף אחד לא כובת עליו...

אז הינה!

 

תכל'ס רובנו באים לכאן כדי לפרוק/ לשתף/ לחפור על החיים וכו'...

אבל יש "חוקים", הפורום נועד רק לנושאי חתונות/ דייטים/ מדויטים וכו'...

אז כל מי שרוצה רק לפרוק משהוא שיושב לו על הלב חייב להביא "תרוץ" שיקשר לדייטים...

 

אותי זה מתסכל!!!

למה צריך את החוק הזה???

גם ככה כולם כאן מחפשים דרך לעקוף אותו...

 

אז נכון, יש את הפורום הסגור, אופס!! זה היה סוד?!

ובפורום הסגור כולם מדברים בחופשיות על חיי ועצבי היום יום...

אז אם יש באמת צורך רשמי בפורום לנ"ו, אני לא רואה סיבה לא לפתוח פורום נוסף לחבר'ה...

פורום שבוא אפשר (בצורה בוגרת, לא כמו פורום ילדודס ושטות, בלי לפגוע!) לשתף על דברים שהם לא ישירות דיטים...

 

אני בעד!!!

מי שבעניין מוזמן לשלוח אלי מסר ואם יהיו מספיק אנשים נפנה בבקש למשה...

 

אושר!!!

סליחה על הנצלוש העצבני....

 

נ.ב. (לטובת הגברים)

דניאר = רמת צפיפות האריג בגרביים וגרביונים...

צפיפות גבוהה = דוסית גאה!!

 

פורים שמח!!!

מסכימה איתך ממש!! לא צריך לפנות למשה, מספיקה**אושר**

הסכמה מחברי הפורום...

אז קדימה לשרשר!!!

 

דרך אגב- איזה פורום סגור את מתכוונת?

חוויה מתקנת טוב שפתחת את זה!!מירב!!

כי אני כמה וכמה אמרתי למנהלות פה-ומי שפניתי אליה יודעת את זה.

שזה פורום לנישואין וזוגיות.וכנראה שחלקן שכחו כבר,אבל משום מה לא קיבלו את זה.

אז אולי כך זה יעזור.

יישר כוח.

מירב- נראה לי שאת וחוויה אומרים בדיוק ההפך....מאמע צאדיקה

אישית- אני בעד לעשות פה מה שהיה פעם

כיף

הרבה חברה וצחוקים

אנשים שנחמד להתכתב איתם

ואולי גם קצת דיונים על דייטים--- רק כי זה הגיל והמצב וכולי...

 

מירב- אני רוצה אותך באישי- כדי להתנצל על החריפות של פעם...

חוויה- אני רוצה אותך באישי- כדי להוסיף אותך לפנקס שלי....  בחור שיודע מה זה דניאר- הוא באמת שווה!!

אוי טעטע.. אלירז
מוכררוחקטנה

כבר הרבה זמן אין בארץ יצירה יהודית-עברית אמיתית...

 

אין צליל עברי אותנטי - לוקחים מוסיקה של גויים - הרבה פעמים אפילו לא משנים את מנגינה, מלבישים על זה פרק תהילים - ובבקשה - יש לך להיט חדש לדתיים.

 

הרי פעם שאפנו למשהו יחודי משלנו - שירים של ארץ ישראל היפה. 

(אם תשאלו אותי - אני אוהב מאוד למשל את השירים של יהורם גאון - 

קחו טעימה 

 )

 

איך זה קשור לבניית הבית? אממממ - אצלי די פשוט - כל פעם הנושא הזה איכשהו עולה אצלי בפגישות

 

האמת שגם אצלי, אבל פה זה כ"כ בלט...**אושר**

היו שירים שהמקום היה נראה כמו דיסקו, חסר גברים, עשן, ואלכוהול...

 

וכמו שאמרתי, השירים זה רק סימפטום, זה מתבטא בעוד דברים...

 

אולי אני כבדה..?

ממש לא רוחקטנה

הפוך, את שמה לב לדברים הקטנים.

 

יש פה תופעה מאוד רחבה ומעניינת - וכמו שאמרת בצדק - השירים הם רק סימפטום של התופעה.

 

אחד הדברים שאני פוגש הרבה - יחס מעוות אל הקודש.

יצא לי הרבה להתארח בקהילות שונות - ולא פעם שמתי לב שיש בבית הכנסת שם מישהו שנראה כמיותר - ח"ו - הקב"ה.

 

הצד החיצוני שבקודש תופס את המקום המרכזי - דהיינו חשיבות של קיום המצוות וכל אורח החיים הקשור לחיי קודש -  אינם באים מתוך שזה ציווי ה', מתוך שזה קשר עם הקב"ה, אלא זה עומד בפני עצמו.

 

דהיינו (במילים יותר פשוטות) - גם אם מוציאים את הקב"ה מהתמונה ח"ו, דרך החיים "הדתית" מהווה מעין מימוש  של "חלום אמריקאי" - ולכן יש לה משמעות בפני עצמה. עד כדי שהרעיון הזה מתעוות והופך למפלצת.

 

מציאות של הקב"ה בחיי היום יום שלנו בבית ובקהילה מתחילה להיות "מעיקה" ולא "נוחה". אז לאט לאט דוחקים אותו החוצה.

ומשאירים רק את הצדדים החיצוניים - אורח חיים "יפה ומתורבת", חינוך לערכים (אין לי שמץ איזה ערכים - לרוב מדובר בסלט של ערכים כשרים ופסולים מעורבבים כאחת ) ונימוסים.

מתלווה לזה אליטיזם - שבקהילות מסויימות ניזון גם ממעמד הסוציאואקונומי של חברי הקהילה- ובכך הופך למפלצת.

 

חוששני שיתנפלו עליי פה בפורום אז מן הראוי שאעצור פה. בזמנו רציתי לכתוב מאמר בנושא.

 

(לצערי פגשתי לא מעט בנות שעבורן לא קיים "בית של קודשה ישראלית", אלא "בית עם אורח חיים דתי"...)

 

וואורוחקטנה

שקט מפליא

תגובה מושקעת..!**אושר**

מה שאתה בעצם אומר שלפעמים עשיית מצוות נעשית כל כך חיצונית (בעעע...) מסכימה איתך לגמרי!

לא הבנתי בגרוש שלוש שורות לפני הסוף.

ושאלה לי- למה אתה מתכוון - "בית של קדושה ישראלית"?

באתי להגיד על זה -**אושר**

שזה נשמע כמו יצר הרע, לעטוף עבירה במצווה.

אבל וואלה- אולי יש משו בדבריו.   אם חברה טובה הייתה מתחתנת והיו שירים ג'יפים, אז הייתי סובלת - אבל הייתי רוקדת.

 

ושוב- זה גם תלוי איך רוקדים...

אושר ורוחקטנהברוךש

רוחקטנה  - אם זה פוגע בנקיות הנפש שלך, אזי נדמה לי שמוטב שלא תקשיבי למוסיקה מסוג זה. 

לגבי השאר, הבעת את הרגשתך בצורה כנה וברורה מאוד, אם כי, לא קיבלתי כך מאבי מורי או רבותיי, וכל שכן שאיני מסכים עם הצד המהותי כלל.

ואולם, חלק מהתיאורים של המציאות מוכרים גם לי, אך יש לקרוא לילד בשמו, לתת להם את המשקל והמשמעות הנכונה הן הלכתית והן מהותית, ולדעתי הדברים נובעים משורשים עמוקים ושונים מאלו שתיארת.

  

אושר-  זה לא עניין של כבדות אלא של התבוננות. חיבור בינה להסתכלות, והענקת המשקל והמשמעות הנכונים למה שאת רואה. ואחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להגיד שאני מסכים איתך. אבל אסביר בדיוק איפה. בחתונות רבות (אם לא בכולם), קשה שלא לראות את החיצוניות של החתונה, כל חתונה דומה בדיוק לחברתה, כולם מרגישים חובה מכורח הנורמות החברתיות לעשות באולם, כל בחורה בתורה בוחרת את אותה שמלה לבנה, וטקסי החתונות מרגישים אצלי כמו בפס ייצור. אני חושב שמי שמבין אותי בתחושה הזו הינו בעיקר בעל האולם והזמרים ושאר בעלי המקצוע, אשר חווים את זה כל יום במשך כל היום.  

הנה הנורמות הנהדרות של החברה כופות על הציבור התנהגות כזו, וכולם כמו קופים מחקים אחד את השני ומתלהבים מהמעשה הגדול שלהם. ומהצד השני, בעלי המקצוע צריכים לשיר שוב ושוב בהתרגשות עצומה את "אם אשכחך" בפעם ה-20 באותו חודש, ולתת לקהל לבכות מהתרגשות. 

ואני לא רוצה להמשיך עם התלונות שלי, כי קיטרוג יש די והותר, ובכל מקרה יש גבול לטעם הטוב.

החתונות היום של הציבור שלנו, ואין להבחין בין בחורי הישיבות והגבעות לאחרים, נראים כמו הצגה טקסית גדולה של חיצוניות. מעין סימון וי ליד הנורמות החברתיות, הן בקיום החתונה במתכונתה הנוכחית, והן בשלל הדברים המרכיבים אותה למעשה.  

ורבים האנשים שמתרגשים משום שהדימיון שלהם חזק במיוחד, והם מכריחים את עצמם לראות מעבר למציאות, ולדמיין את הפנימיות האדירה של נישואין (האהבה תכסה על הכול?), או לנסות ולראות את עצמם שם מתחת לחופה, ודומה. וזהו כבר נושא אחר לדיון.

 

דתיים צריכים אנתרופולוגיים הרבה לפני רבנים.. ולא יזיק לזרוק פנימה כמה סוציולוגיים. 

 

 

אבל הדבר היפה בכל העניין הזה, שאתם לא צריכים להיות כאלו. כל פרט ופרט ייחודי בכך שהוא יכול להתנער מהנורמות החברתיות שאינן נראות לו צודקות או נכונות. צריך הרבה כוח רצון, ודעת חיים, והמון סיעתא דשמיא, אך אתם בהחלט יכולים. להתגבר מהווה את מילה הקדושה החשובה ביותר ביהדות, ובה פותח ספר ההלכה, כנגד יצרו והחברה. ומי יודע, אולי בזכות התעוררות זו, ופריצת הפרטים, תבוא הגאולה לחברה בתחום זה. 

 

שבת שלום!

ופורים שמח!!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"ברוךש החיינו וקיימנו"אנונימי (פותח)

כבר הרבה זמן לא חפרנו ככה....

ברוך השם!!

 

כמה מילים

א.כבר אמר מי שאמר-  יהדות איננא עוסקת במטאפיזיקה- אלא באנטראפולוגיה.

ב. אהבה אכן תכסה על הכל!

כל חתונה היא מיוחדת- לא בגלל שיש בה טקס שונה (כי סה"כ הטקס קבוע מימי המגמרא לפחות.... במשך אלפי נשים כולם מתחתנים ככה)- אלא בגלל האנשים הספציפיים שעומדים שם

ובגלל שזה נס- כל פעם מחדש

ג. מוזיקה-

מה היא מוזיקה יהודים?

מקאמים?

חסידי של כליזמרים?

חסידי-חדש של רוק---- אבל לא היפ-הופ רחמנא לצלן?

 

מה שאנחנו רגילים לחשוב- זה מה נשראה לנו מוזיקה יהודית

זה לא קשור כ"כ לקצב או ללחן-

אלא לתוכן- ולצורה שאנשים רוקדים

 

אני מכירה אישה שרוקדת ריקודי בטן- בקדושה

אין לי בעיה עם פתיחות- אני חושבת שזה דבר מבורך.**אושר**

יש שירים לא דוסים שיכולים להיות טובים, בעיניי.  - זה פתיחות.

לרקוד לצלילי שירים ג'יפים- זה לא פתיחות, לא יודעת איך להגדיר את זה.

 

(אין לי מושג מה זה השיר- "באה מאהבה" .. )

אני לא רואה בעיה עיקרית במוסיקה חילוניתמשה
עבר עריכה על ידי צדיקה אחותך בתאריך ט"ו אדר ב תשע"א 23:34

(או מוסיקת עולם)

 

אני כן רואה בעיה במוסיקה שהיא רדודה וטפשית מצד עצמה.

^ אני מסכימה, זאת הייתה הכוונה...**אושר**אחרונה

יש לפעמים מוזירה שמוגדרת דתית והיא- ג'יפה, ויש מוזיקה חילונית- מקסימה (?) לפעמים..

הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

ואו לגמרי אמןהפי

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

ברור לגמרי. הלוואי ונזכור את זה תמיד. הלוואי שיהיהנחלת

לנו כוח.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לדעת עד מתי המסע שלי, היה מרגיע אותי מאודמחפשת111אחרונה

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28אחרונה

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אולי יעניין אותך