יש מלא סיבות למה לעשות שנתיים שירות- לפעמים לא תורמים מספיק כמו שרוצים בשנה הראשונה ולכן רוצים עוד שנה "כפיצוי"או שדווקא הולך אחלה ורוצים לתרום ולתת עוד קצת לעם..

או שיש את התשובה שתמיד נותנים (ואני כ"כ לא אוהבת אותה) וזה גם חיילות עושות שנתיים-למה שאני לא יעשה שירות גם שנתיים?!

ככה שזה לא בדיוק מעיד על אופי..זה מאוד תלוי..

ומבחינה לימודית-יכול להיות שהיא לא מצאה מכללה תורנית טובה שהיא יכולה ללמוד בה את מה שהיא רוצה..

כמו כן יכול להיות שכמו שחופרים לי עכשיו מלא אנשים- שתואר אוניברסטאי יותר נחשב מאשר מכללה- ולכן יכול להיות שהיא בחרה בזה..

עוד משהו-מורה שלי מהאולפנא (אחח היו ימים) גם למדה בבר-אילן- והיא פשוט הבן אדם האחרון שהיית מאמין שתלמד שם.. ואין עליה!!

לכן בעיני זה לא סיבה לבטל..

ב"הצלחה!

לומדת או כמה שנים היא עשתה אלו דברים שוליים וצריך להיפגש ולבדוק את האופי כי זה מה שהכי חשוב

השאלה היא- למה היא עשתה שירות שנתיים

וסתם שתדע, שלא כולן רוצות להיות מורות (ובצדק) וללמוד במכללה דתית זה אומר להיות מורה או גננת... 

אז אולי זה מראה שהיא עושה דברים שלא דימיינת כך את בת זוגך אבל זה לא אומר שהיא לא מתאימה לך..

למה לא לנסות?

אולי תברר אצל חברות או מישו שמכיר אותה טוב. ככה תדע יותר טוב עליה ולא מפרטים טכניים...

שאני לא כזה מקובע על דפוס מסויים  תוצרת מפעל החרד"ל

להיפך אני חושב שכמו שכל אחד צריך לבחור את הדרך שתוציא את המיטב ממנו כך גם כל אחת ....

פשוט אחת שעשתה שנתיים ש"ל והלכה ל"עברית" זה מעיד על השקפה מסויימת .... ודרך חיים .

ובכלל מי אמר שבמכללה דתית יש רק מורות וגננות .....  בואי לא נהיה סטיגמסטים/יות .

בכל אופן תודה על העצה  .

מאידיאלים גבוהים ודווקא מתורניות יתר.

והרבה מבטלות את האידיאלים הללו בגלל רצון החתונה וערכו החשוב

אך ישנן גם הרבה שמבינות שחתונה זה לא השלב, אז האידיאל של השירות חשוב כרגע. 

והן דבקות בו.

רוב חברותיי שעשו שנתיים זה היה מאידיאלים תורניים חשובים מאוד.

ובקשר למכללה, זה לא עיניין של סטיגמה

זה פשוט עובדה. אין מכללה דתית שמאפשרת לך להיות משהו אחר חוץ ממורה\גננת.

פשוט כי זה התואר, יש הרבה שלמרות שהן במקום כזה עושות קורסים נוספים במקביל ובונות על תואר שני בתחום אחר ואז לא נשארות מורות לכל החיים.

אבל אם אתה מחפש מישהי ממכללה אז היא או מורה או גננת לפחות בשנים הקרובות.

ויש המון בנות עם רצונות אחרים והן הולכות ללמוד במקומות אחרים, גם לא הכי כשרים בעולם.

אולי במקום הדברים היבשים האלו שלא מעידים הרבה, תברר מה התוכן שבה, מה האופי שלה.

ואולי תראה שלמרות המסלולים השונים שהיא בחרה, היא מאוד תורנית ומאוד איכותית.

יש שם הרבה בנות מהמגזר הדת"ל.

מעבר לחינוך.

גבריאל- מה הבעיה במישהי שעשתה שנתיים שירות, מבחינתך?

היום כבר יש שאם לא כן- אין תלמידות.

ואם אין תואר קוראים לו "סמינר".

המכללה החרדית בבני ברק ללא תואר. שתי חברות שלי לומדות בה.

ועוד מכללה שנקראית 'בית המורה' היא גם ללא תואר.

אומנם להשלים לתואר משמה זה לא קשה, אבל רוב המכללות החרדיות זה ללא תואר.

יש לי חברה ששנה שעברה בדקה וחיפשה אבל לא מצאה.

אם כן, בכל הפרסומים שלהם כתוב שזה עם תואר.

התואר אצלם ניתן ע"י אוניברסיטות חיצוניות (חיפה, ת"א, ב"א)...

הן פשוט באות להשלים אותו במיכללה אצלנו..

יוצא שהן לומדות בשני מקומות.. 

לא חבל?

אם את אומרת שבאים להשלים אצלך במכללה, זה אומר שקיימת מכללה דתית שניתן ללמוד בה מעבר לחינוך. לא? (אלא אם כן את לא לומדת במכללה דתית..)

ב. גם אם צריך אח"כ להשלים לתואר, לא מוטב כך מאשר ללמוד חינוך (למי שזה לא מעסיק אותה..)

/ ללמוד הכל באוניברסיטה?

חרדיות יש הרבה, אבל כמו שציינו זה ללא תואר.

מכללות דתיות לאומיות הכל זה להוראה.

קראתי פה את רוב התגובות של כולם, קצת מציק לי על איך שמדברים כאן (ובכלל) על המכללות הדתיות לאומיות, או על 'המפעל החרד"לי' שקראו לו כאן..

אמת, הרבה בנות הולכות לשם בגלל האידיאלים של הצניעות ובגלל שכל החברות שם, 

אבל אותן בנות, וגם אחרות, חושבות גם הנוחות של המקצוע..

הן בע"ה תהיינה אמהות ביום מן הימים, והרבה מקצועות היום לא נוחים לאמהות הרוצות להיות בבית רוב היום עם הילדים ולנהל את הבית..

המקצוע של הוראה נוח מאוד (מבחינת שעות וחופשים) וגם מלמד המון על חינוך, שיכול רק לעזור בחיים אח"כ..

וברור שיש מגוון מקצועות מעבר, שנוחים לנשים שחשוב להן להיות בבית יותר, אך לא כל אחת רוצה בהם..

לא כולן אוהבות את המקצועות הריאלים, ולא כולן רוצות בקורסים פה ושם (זה לא פשוט למצוא עבודה אח"כ), הן רוצות משהו קבוע ונוח, והוראה עונה על זה.. 

ואל תשלו את עצמיכם, הוראה זה ממש לא קייטנה..

ואם כבר אני כותבת, גבריאל, אני חושבת שאתה צריך לבדוק דברים מעבר.. נתנו לך המון עצות טובות פה, אבל את ההחלטה תעשה בעצמך ולא בגלל 'מה אומרים על זה' או 'מה יחשבו אם', זה שהיא עשתה שנתיים שירות אולי מעיד על כך שהיא אוהבת לתת מעצמה לאחרים כמה שיותר, ולך תדע, אולי היא משפיעה לטובה באוניברסיטה שם, מפיצה יהדות.. תבדוק מעבר..

זה לעניות דעתי..

חוץ ממכון טל אולי.... 

אני לומדת באוניברסיטת ת"א(זה לא כזה נורא....)... ואני יכולה להעיד על עצמי שאני ממש דוסה... ואם הייתה לי אפשרות ללמוד במקום יותר תורני אז הייתי לומדת....

אז נכון שבת שלומדת ב"עברית" יש מצב שהיא לא מתאימה לך מבחינה תורנית אבל זה ממש ממש לא מחייב!!!
צריך לברר עוד...
 

ב"הצלחה

כל בחירה שלנו מעידה עלינו

אחרת לא היינו בוחרים בה ספציפית...

השאלה היא מה עמד מאחורי הבחירה שלה.  ולא כל הנראה לעיניינו, הוא האמת. הפרשנות שלנו לפעמים שגויה..

את הנקודה הזו של המניע לבחירתה- יש לברר.. ואז להחליט. כך נראה בעיניי לפחות

בהצלחה רבה

יש לי חבר, בייניש, בחור מאוד תורני.

כל הזמן היה חוזר על אותה מנטרה: "אני בחיים לא אתחתן עם בחורה ממוסד להש(ס)כלה גבוהה X (השם המלא שמור במערכת). מה אני צריך את הצרות האלה על הראש?"

בסוף? התחתן עם מישהי משם דווקא

אז תפסיק לעצבן ולך להפגש בהצלחה

לעולם אל תגיד לעולם לא

אחרת זה מה שתקבל... מרפי הזה...

תיפגש איתה. מוסדות לימודים לא מראים על האופי של מי שלומדת שם..

אני לדוגמא למדתי באולפנא מאווווד טובה. ותראה מה יצא ממני

בהצלחה!

הסטיגמות החברתיות מוכרות לכולנו, ופעמים רבות יש בהן גרעינים של אמת .

איני יודע באיזה עולם גדלת, ומה עולם הערכים והתרבות שסובבים אותך, אולם, אני ממליץ לך לפרק לחלקים קטנים את הדברים שחשובים לך אצל הבחורה, ועליהם תברר ותשאל ותחקור בנרות. 

תנסה ליצור לעצמך תמונת מצב מהדברים שאתה יודע בוודאות, ומהדברים שמאוד חשוב לך לדעת- אותה עדיין לא יודע- ועליהם תסתער ותברר. 

אני לא ממליץ לך להסתמך על סטיגמות, אך אני גם לא ממליץ לך להתעלם מהנקודות המהותיות שגורמות לך לחשוש מהסטיגמות. אם כוחך עוד במותניך, ואתה צעיר ברוחך ובעל נפש בריאה ורצון קודש, צא למסע גילויים על עצמך ועל הבחורה, ואל תוותר עליה, כל עוד אין לך סיבה טובה באמת לעשות את זה. 

ובנוסף, אל תתפתה ללכת אחרי השחור והלבן, אחרי הכן והלא, קח אוויר וצא לבדוק. זה יקדם אותך, וייתן סיכוי הוגן להשגחה העליונה לשדך אותך. 

שיהיה בהצלחה 

בשורות טובות

לפחות לגבי הלימודים באונ'- בבקשה בבקשה בבקשה אל תשפטו בנות רק עפ"י המקום שבו הן לומדות!

זה הדבר שממנו חששתי כל חיי, ועדיין אני חוששת.. (ומשום מה ההודעה שלך רק מצדיקה את חששותיי..)

זה שאנחנו לומדות באונ' לא מעיד שום דבר לגבי הרמה הדתית/תורנית שלנו! אל תהיו אטומים, אל תהיו מקובעים רק לבנות ממכללות דתיות. האונ' מלאה בבנות איכותיות, תורניות, חכמות, מוכשרות ומוצלחות (אה.. וגם ענוות). אל תפספסו אותן רק בגלל המסגרת שבה הן נמצאות!

אני ממש מבינה את החשש מכך שמישהי שלומדת באונ' יכולה להיות לא מתאימה מבחינה דתית, אבל לפני שאתם מחליטים לא להיפגש איתה תנסו לברר מי היא, מה הרמה הדתית שלה. ואם אתם מתלבטים- אז תמיד כדאי לנסות, אתם יכולים להיות מופתעים לטובה ממה שתגלו..

אה.. ואם כבר פתחתי את זה אז עוד משו- קריאת קודש לבנות שלומדות במכללה ויש להן חברות באוני': תדאגו לחברות שלכן! תחשבו על זה שלבנות באונ' אין כמעט ממי לקבל הצעות, רוב האנשים שנמצאים סביבם לא ממש שייכים למגזר וגם אם הן זכו ויש להם חברות דתיות-בד"כ מאגר ההצעות מצומצם, מוגבל ולא תמיד רלוונטי.

ולגבי השאלה שלך- הכי טוב שתשאל את מי שהציע למה הוא חושב שזה מתאים, ומה הוא יכול להגיד על הרמה התורנית שלה. תנסה לא לקבל החלטות רק ע"ס נתונים יבשים מהשטח..

שיהיה ב"הצלחה!

שנתיים שירות- זאת בת שחשוב לה להתנדב, לתרום, להשקיע, לא לחשוב רק על עצמה.. ועוד הרבה דברים שהשירות תורם!!! אני מכירה כ"כ הרבה בנות ברמה דתית גבוהה שעושות שנתיים.. מה זה קשור בכלל???

ואוניברסיטה- באמת כדאי שתברר עליה יותר, אבל שוב, זה לא אומר כלום! אם מעניין אותה ביולוגיה אז היא רוצה ללמוד את זה, והיא לא חייבת ללמוד יאפה שכולן, גם אותי מעניין ביולוגיה לדוגמא ויכול להיות שאני באמת אלמד ביולוגיה באונ', ואני לא חושבת שזה מוריד מ"הרמה הדתית" שלי...

וחוץ מזה- אולי כדאי שתחשוב קצת בכיוון של "אולי אני אפגש לא רק עם מי שהיה נראה לי עד עכשיו?" "אולי גם סגנונות קצת שונים יתאימו לי ואפילו יפתחו אותי?..

עשתה שנתיים שירות לאומי? מצוין יש בזה איזו עדות לפסול בדתיות? שטויות במיץ

אם לימודים באוני' פסולים בעיניך אולי הבעיה היא אצלך. אם ככה אתה בודק בחורות - אתה עלול לצוא את עצמך מבזבז הרבה זמן.

כן, שנתיים שר"ל ואוניברסיטה יכול להעיד על השקפה מסוימת ויכול ממש לא...

אכן, כדאי לברר ולבדוק זאת ולא לפסול מראש.

מנסיון מאד אישי- גם אני עשיתי שנתיים ש"ל (למרות שלא תכננתי מלכתחילה) , והפלא ופלא- גם אני למדתי ביולוגיה בעברית,

ואני רוצה לומר לך שאני הרבה יותר דוסית מחברות אחרות שלי שלמדו בכל מיני מקומות תורניים ואני צדיקה יראת שמיים ובעלי משוגע עלי למרות שאולי גם הוא לא חשב שהוא יתחתן עם אחת כמוני.

מספר השנים ומקום לימודים- אלה רק פרטים טכניים, צריך לבדוק מה המקום הרוחני של האדם ומה השאיפות שלו.

בסופו של דבר בונים יחד את הבית ולבעל יש מקום נכבד בלכוון מה תהיה דרך החיים של הבית.

והיא רואה את עצמה רק עם תואר כזה. זה סיפור אחר.

אבל, אם יש את אותו תואר בדיוק, גם במכללה דתית אני חושבת שדוסיות זה לא הצד החזק שלה...

בכל זאת א"א להתעלם מבעיות הלכתיות שצפות שם, אם כי לגברים זה אכן יותר בעייתי..

אבל שלא תחשוב שבת שכן לומדת במקום דתי היא אכן צדיקה יסודת עולם.

אולי שואפת.

גם טוב...

מצטערת אבל ממש לא מסכימה.

כמו שאמרת, גם מישהי שלומדת במקום דתי זה לא מעיד בהכרח על המצב האישי-רוחני שלה.

לכל אחד ואחת יש את סיבותיהם הם למה הלכו למקום מסוים, ולפעמים הן הרבה יותר טובות ממי שהלכה למקום דתי. (שוב, אני לא מנסה ומנסה שלא להכליל, מוזמנת לתקן...).

במיוחד שבד"כ התארים לא אותו הדבר, גם אם נראה מבחוץ. בסופו של דבר הרמה האקדמית שונה בהכרח, ומי שרוצה עבודה בתחום שהוא לא חינוך, דווקא אצלם כן משנה איפה הם למדו, כי מסתכלים על זה.

לא חושבת שהגענו לרמה של לקבוע מי באיזו רמה דתית, או לרמה של להסיק מהפרט אל הכלל בצורה כזו.

ואם את רוצה, מוזמנת באישי לגלות מה הסיבות שלי... אמנם לא אוניברסיטה (עדיין...), אבל אין מצב לא לפגוש פה בנות דוסיות ואיכותיות אחת-אחת.

באמת סליחה על ההתנפלות...יש מצב שלקחתי משפט שולי, אבל לי הוא צרם. אולי כדאי לקרוא שוב את מה שכתבו "עדיין בדרך" ו"אגהז".

ואני יודעת טוב מאוד על מה אני מדברת. לא חסרים באונוורסיטאות מרצים, שיסבירו לך בשיעורי פסיכולוגיה וכו שהדת זה סוג של ניחום עצמי וכל מיני. (במיוחד אם לומדים מקצועות אלא ראלים), לא חסרים שם בעיות צניעות.

ולא,

לא כל אחת ובמיוחד, לא כל אחד יכול להתמודד מול זה. זה חבר'ה שחיים איתם יומיום.

מה שכן, אם אדם מודע לבעיות שיש שם,(והידעה לדעתי 1\2 מהפתרון) ומודע לכך שזה לא מלכתחילה, אבל מה לעשות הוא רצה להוציא תואר על האומנות של ימי הביניים, כי רק ככה הוא ראוה את עצמו מגשים את יעודו. ואין את זה בשום מקום דתי.

אז זה משו אחר.

אבל מלכתחילה, אדם תורני לא יקפוץ לזה כ"כ מהר.

כנ"ל במקומות עבודה כמובן,(רק ששם לרוב כבר נשואים, כבר יש ילדים, וגם יש פחות אופציות לעבוד במקום דתי... אז..)

את ממש לא חייבת להסכים איתי. ובטח שאפשר להיפרד כידידים.

לא מעיד על האופי.. אולי זה היה לה הכי קרוב לבית?..

קיצר- זה לא מעיד... תנסה.. אפעם אל תיפסול, עד שתראה, ותדבר איתה בעצמך!!!

הרבה פעמים בנות לא יודעות מה לעשות אחרי השרות ללמוד? מה ללמוד? לעבוד? מה נלך לחפש עבודה? איך?

אז הם הולכות על המוכר והבטוח עוד שנה שרות...ובעני לפסולמישי בגלל מקוםלימודים לא שייך בכלל

הפוך צריך להעריך אותה יותר שהיא מסוגלת ללמוד במקום כזה...

יש הרבה בנות תורניות, יראות-שמים ובעלות מידות טובות, שלומדות באוניברסיטאות. גם אחותי בוגרת אוניברסיטה (אפילו שתים), והיא בנתה בית תורני למופת. כמדומני ששמעתי על אשה של ראש ישיבה ליטאי חשוב שאשתו בוגרת אוניברסיטה.

אני מסכים שאם האשה לומדת מדעי הרוח באוניברסיטה - כדאי לתהות על קנקנה. בדיסציפלינות הללו לומדים בעיקר כפירה, וצריך להיות עם עור של פיל ותמיכה של בית תורני חם ויציב כדי לא להיות מושפע לרעה. גם במדעי החברה יש הרבה בעיות, אם-כי שם זה פחות חריף, כי הדגש הוא יותר על הצד היישומי. אבל מדעי הטבע ומדעים מדוייקים - כאן הבעיה זניחה, והכל לפי הרקע התורני של הבחורה, ורמתה התורנית כמו שתשמע מהשדכן, מהחברות או מהפגישות.

לסיכום - אם מחפשים דוגמאות לקונספטים שגויים או לסיבות שגויות לדחות הצעה, לדעתי זו דוגמא מצוינת...

בהצלחה!

אכן אני מבין שיש מעבר להיכן שבחורה לומדת  ושכדאי לנסות

בכל אופן עכשיו הכדור אצלה אם היא תהיה מעוניינת בכך ....

חשוב לי להבהיר עוד כמה נקודות .... אין לי שום דבר נגד " המפעל החרדל"י " להיפך אני  בא משם

אבל יש עניין אחד שלא לכל אחד/ת מתאים הוראה וחינוך ולעיתים יש שמתפספסות בגלל זה

או שסתם מקשות לעצמן ולילדים את החיים ...

דבר נוסף מעולם לא פסלתי בחורה רק בגלל שהיא למדה באוניברסיטה ....

פשוט אלו שבד"כ לומדות באוניברסיטה פוסלות בחור שהמסלול חינוך וכולל רבנות נמצא בארסנל שלהם ...מנסיון ....

והעניין שהתייעצתי מכיוון שהמרחק הגיאוגראפי יחסית גדול  וגם היא אחות של אחד שלמד איתי .....

בע"ה בשורות טובות ושבת שלום .

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.