נדמה לי שיש כאן כמה כיוונים למחשבה.
1. את בסערת רגשות. חסרת כל סבלנות והרגש חוגג, אם הוא לא יציע לך נישואין בפגישה הבאה, סביר להניח שתכי אותו למוות. זה מצב נפשי, וקשה להציע פיתרון. אולי שיחה טובה עם אימא או חברה טובה, או התבודדות או דבר דומה יעזרו לך להרגיע את הרגשות, ולחזור לשיקול הדעת ולרוגע, ולתת לקשר ולבחור את המקום המתאים בשבילם לגדול ולפרוח.
2. אסרטיביות. אני לא יודע אם את כך בחיים או רק בקשר בגלל נסיבות כאלו או אחרות. אבל נדמה שאת כופה התנהגויות ודרישות מהבחור. אני מזכיר שכל חוט שמושכים סופו להיקרע, שלא לדבר על זה, שהבחור עצמו יירתע באופן טבעי מזה.
3. צד שלישי. אומנם זו הכללה, אבל רוב האנשים (אולי במיוחד הבחורים) לא אוהבים התערבויות חיצוניות בקשר, במיוחד לא בשלב טרום נישואי. במיוחד לא התערבות שבאה מבחוץ ושלא ביוזמתם או רצונם, ואולי כל בני האדם הם כאלו.
בצבא יש לזה את השם "עקיפת סמכות", לאו מפורש בקוד התנהגות של אדם תרבותי.
ובכל מקרה, לי נדמה שזהו נושא שראוי וכדאי לבני הזוג להעלות ולדון בו, זה הקשר שלכם, ודברים כאלו רק יחזקו או יצילו את הקשר. ואילו שמירה בפנים או פתרונות אחרים, יביאו לפיצוץ.
זה לא אומר שבחורה מוכה לא צריכה לפנות לעזרה מקצועית, אבל זה כן אומר, שזוג צריכים לדון ביניהם על הבעיות שלהם, ולהפוך את זה למנוף שרק יעלה ויקדם אותם.
4. לדבר כל יום. לגבי הנושא הספציפי של דיבור כל יום. תחילה אקבע שאתם לא זוג נשוי. נכון שיצאתם כמה פעמים, ואיני יודע מהו טיב הקשר שלכם, אבל בכל מקרה, מדובר בשלב ראשוני לפי הנורמה המוכרת, ואין שום סיבה שתדברו כל יום. לנורמות החברתיות, יש לצרף את האישיות והעדפות של כל אדם. יש כאלו שאוהבים לדבר, ויש כאלו שלא. יש כאלו שאוהבים לדבר בטלפון ויש כאלו שלא. יש כאלו שצריכים קשר מאוד אינטנסיבי ובכל יום לקבל 50 סמס "אני חושב עליך", ויש כאלו שמעדיפים קצת פחות.
בהתחשב בנורמות, מומלץ גם לראות מה מתאים לשניכם, ולא רק לך או לו.
אני יכול להבין איך ניתן להיעלב מהדברים שכתבתי פה. איך אפשר להתעצבן ולמחות ולצעוק ובסופו של דבר גם לא לקבל. וכמובן שאיני מצפה ממך לקבל את הדברים שכתבתי פה, אולם אני בהחליט ממליץ לך לנסות לחשוב עליהם בלי גאווה או רגש, ואז להחליט מה המקום המתאים בשבילם. ונדמה לי שזה חשוב בשבילך, משום שאני מתרשם שאת לא רחוקה מפיצוץ.
ובכל מקרה, ברור לך שכל מה שנכתב כאן, נכתב כתוצאה מהרושם האישי שלי מהתגובה שלך, והגיוני מאוד שטעיתי ולא קראתי את העניין נכון בכלל, וכל שכן שאין כוונתי לפגוע או להרע.
חג חירות שמח
-גם זה נחשב...)
