לילה טוב לכולם...!
אז ככה, אני בת 21 וחצי, וכ"כ בשלה לקשר, כ"כ רוצה.. אך ישנה בעיה, אין לי הצעות.
אני קצת מרגישה רתיעה משדכניות..
האם צריכה להיות סיבה?
יש סיבה טובה למה להירתע מהן.
הן עלולות להכניס אותך לבוץ!!..
את יודעת.. נישואין... ילדים.. בית... משפחה...
שדכן זה ראשי תיבות: שדכ"ן=שקר דובר, כסף נוטל.
זה נשמע קצת צורם אבל הרבה מהשדכניות מבקשות מראש סכום כסף לא קטן אבל לא מתחייבות לכלום.
כנ"ל גבי אירגוני השידוכים.
עדין לא יצא לי לפגוש אף אחת שהכירה את בחיר ליבה דרך שדכנית.
מצד שני, אני מכירה ארבעה זוגות שהכירו דרך האינטרנט.
יש גם בעיה בשדכניות שהן רוצות שתזכירי להן שוב אחת לחודש שאת פנויה ומחכה להצעות אבל אפשר להשיג ותן רק בשעות מסוימות והטלפון תפוס מישום מה...את עלולה למצוא את עצמך מבלה זמן רב בניסיון להשיג שדכנית כדי להזכיר לה שאת פנויה ועדין לא לקבל מזה שום הצעה כלל.
אגב, את כל זה אני אומרת מניסיון.
אם את באמת רוצה להתחתן, אין סיבה לא להירשם אצל שדכניות ושדכנים שלא לוקחים דמי הרשמה מראש.
אם ד' ירצה זה יגיע מכל מקום...
אל תדאגי ממחסור בהצעות, תשועת ד' כהרף עין.
יש לי לא מעט חברים שמצאו כך את זיווגם.
חברים! צריך השתדלות!!!!! בחורה או בחור שאין להם הצעות או שיש להם הצעות לא מתאימות בד"כ צריכים ליזום!!!!! ולפנות למי שיכול בעזהי"ת לעזור. 'פתחו לי פתח...'
בהצלחה ובשורות טובות בקרוב בעזהי"ת
מצטרף לדברים של 1245
רק אסור שמי שלא מקבל הצעות, יחשוב שהוא פחות טוב...
אני חושבת שכדאי לפנות אליהן כבר בהתחלה ובמקביל תמיד הקרובים- כל שיהיו- יכולים לעזור
קודם כל, עצם זה ששדכנית מקבלת כסף זה כבר הופך את העניין ליותר רציני .. אני גם חושבת(ממה שנתקלתי) ששדכנית שמשלמים לה מתייחסת אחרת על אותן פניות..
שדכנית תוכל להציע לך את שאת רואה לנכון, מה שקורה לפעמים בפגישות זה שנפגשים עם מישהו שאחרים מאמינים שנכון לנו בעוד שאנחנו מרגישים אחרת
כמו שכותבים כאן, ישנם שדכנים הנוהגים לא כל כך בהגינות....
יחד עם זה - לא כולם כאלה. אל תלכי לאלה שמבקשים דמי רישום גבוהים (מעל 200 ש"ח נראה לי מוגזם...) - כי אז הם כבר הרויחו....
לגבי סכום שמבקשים בע"ה בגמר הטוב - אין סיבה לא להסכים אליו - אז יגיע להם.
נראה לי שכדאי גם שתקחי מחברי הפורום המלצות איזה שדכנים טובים...
ושיהיה בהצלחה!
אני יודעת על הרבנית בת-אל שהיא טובה אם משהו רוצה את המס' שלה אני אשמח לתת באישי 
ובכן- צריך להתחיל לבחון ולחשוב- למה אין לך הצעות?
מאיפה הצעות יכולות לבוא לך?
קודם כל- האם כל מי שבסביבה שלך -מודעים שאת רוצה?
אמרת את זה לאחים שלך לאחיות שלך לגיסים\ות שלך לחברות שלך לידיים מהסניף לשכנה לדודוה לבתדודוה האחרת לחברות מהלימודים לרב שלך למדריכה שלך למשפחה מאמצת מהשירות ל...???
ולאף אחד לא היה רעיון בשבילך?
דבר שני זה להבין- למה יש לך רתיעה משדכניות?
יש כמה שדכנים\ות נוכלים או לא טובים
ויש הרבה -טובים וישרים ומצליחים ועושים באמונה
ב"ה
אולי עדיף לך לחשוב על שדכנית יותר בקטע של "אני מכירה חברה חדשה- שהיא בחורה שמכירה המון בנים שאולי יתאימו לי- ונראה מה היא כחברה שלי- תבשל לי..."
זה גם אומר שהאופי של השדכנית שתפני אליה- יהיה מישי צעירה יותר- שיש לך איתה דיבור זורם.
חוצמזה את מוזמנת לשים את עצמך בשירשור הכירות הנעוץ לעיל ולדבר עם הגברת ענת סמיילי ("ענת=)") שמרכזת רשימת שדכנות של הפורום
חוצמזה אלעד (המכונה "אלעד") הוא שדכן באירגון חברים למען חברים- מזמנת לפנות אליו
להירשם ל"ישפה". זהו ארגון להיכרויות לציבור הדתי. נשרמים לשם ונכנסים למאגר שאותו רואים השדכנים של ישפה. אני לא הייתי רשומה שם אבל אמא שלי שדכנית שם.
האתר שלהם: www.yashfe.org
טלפון שלהם במשרד: 02-6448422
אם תרצי עוד פרטים את מוזמנת לפנות אלי במייל bardavital@gmail.com
נ"ב- המשתמש שכתבתי דרכו הוא לא שלי
שהגעת לעיר חדשה שלא היית בה מעודך ובידך רק כתובת אליה את צריכה להגיע?
מה עושים?
הרי את לא מכירה את הדרך!
ישנם מספר דרכים לפתור את הבעיה-
1. אפשר לנסות לבד לנווט ברחובות, לטעות ולתקן עד שמגיעים.
2. אפשר לנסות בדרך הראשונה ולשאול גם את השבים ועוברים האם אני בכיון ואם יוכלו לעזור לי.
3. אפשר לבדוק באתרי מפות באינטרנט ולהדפיס מפה מוכנה.
4. אפשר לחפש מדריך טיולים או מורה דרך שיקח אותי ליעדי בשלום ובשמחה.
וכן הלאה...
כל הדרכים אופציונליות וכולן יביאו אותך בסופו של דבר אל היעד..מי מהר יותר ומי פחות, באיזה דרך תתמצאי יותר ובאיזה דרך ילך בקלות? לא תמיד אפשר לדעת מראש..
אותו דבר גם בשידוכים. ב"ה ריבונו של עולם הוא המזווג זיווגים.
ולנו- יש לנו מטרה יש לנו כיון יש כתובת.
הבעיה היא שאנחנו לא בהכרח יודעים איך להגיע אליה-
והפתרון-
שני כלים הכרחיים:
א. אמונה בה'= שהוא המכון, שיש כתובת שיש מטרה. האמונה הזו עוזרת לנו בתורה להתגבר על הפחדים והחששות שלנו מהתהליך המפחיד והלא מוכר הזה. בסופו של דבר הרי הפחדים הם הגיונים- אנחנו לא מכירים את הדרך לא יודעים איך תראה, איפה הכתובת הסופית וכמה זמן יקח לנו להגיע אליה.
אך האמונה שיש בורא לעולם ויש תוכנית וכיוון היא המצילה מכל פחד- "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"!
ב. השתדלות= השתדלות זאת באה לידי ביטוי במאמץ שאנו משקיעים בלמצוא את הכתובת שלנו.
לא באמת חשוב איך נגיע אליה ובאמת כל הדרכים לגטימיות, אך את הדרך צריכים לעשות!!
כמובן כשיש לנו מטרה חשובה אנחנו רוצים להגיע אליה מהר ובקלות , אולי גם על זה אמר קהלת "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו, תן חלק לשבעה וגם לשמונה..."- ישנם המון דרכים וככל שנשתמש ביותר דרכים, ככל שנשלח את לחמנו על המים הסיכוי למצוא אותו יגדל.
אז אפשר לנסות לבד לפקוח את העינים
לדבר עם חברים וחברות קרובים ולהזכיר שתשמחי אם יחשבו עליך.
כנ"ל לגבי הורים וחבריהם המבוגרים
לנסות בלימודים, בסניף ובמסגרות חברתיות אחרות שאת לוקחת בהן חלק.
אפשר לנסות גם באינטרנט- ראה לדוג' אתרי הכרויות או אפילו פורום נפלא זה!!
(ואולי גם בזה יש מעין תשובה לשרשורי ה"מהי מטרת הפורום"...)
ואפשר גם דרך שדכנים מקצועים- וכמו בכל דרך גם כאן בזהירות כפי שאמרו לפניי.
לסיום - אחד הדברים המיוחדים בעייני בשלב הזה של החיים הוא שמעבר ללמצוא את הכתובת שלך - ה"אוצר שלך", לומדים בתקופה הזו המון על עצמינו ועל היכולות שלנו, יש משו בתהליך הזה וברכישה ובחיזוק של השימוש בשני הכלים האלו שמתחזקים אצלנו בתקופה זו שבונה בנו קומה מיוחדת כל כך!
וב"ה נצטרך את הכלים האלו גם להמשך החיים אז טוב שאנחנו מתרגלים אותם!! 
בהצלחה רבה
בשמחה ובקלות
ספרי בשורות טובות!!!![]()
שבת שלום וברכה!

שכוייעח!

וחלק גדול מבני ובנות הציבור הדתי לאומי ירגישו את רתיעה הזו מפנייה לשדכן (על סוגיהם וארגוניהם).
אבל חשוב, הרבה יותר, זו הסיבה.
למה?
ויש המון סיבות לזה.
למשל...
1. מה זה אומר\מה יגידו על הבחורה - שצריכה לפנות לשדכנית בשביל שידוך?
2. מה זה אומר\מה יגידו על האמונה של האדם - שאשכרה עושה משהו, ולא מחכה לבת קול?
3. כאילו לקום ולעשות מעשה? יש לי בכלל כוח לזה?
4. להיפתח לאדם זר בנושא הכי עמוק\רגיש\קדוש\עדין\נשגב?
5. כל השדכנים הם שקרנים ורמאים
6. הם עולים כ-ס-ף
7. מעולם לא הכרנו מישהו שהתחתן דרך שדכן
8. שדכנים זה לחרדים, לא?
9. זו שיטה ישנה ופרימטיבית של סחר באנשים בהסכמת הוריהם
10. יש דבר כזה שדכנים?
11. זו לא האישה הזקנה ורכלנית שכולם שונאים?
12. ואז להתקשר, ולהציק ולהציק ולהציק
אז אחרי כל האמירות הללו של החברה, את חושבת שלא תהיה לך רתיעה?
לחברה יש חשבון נפש מאוד גדול לעשות בתחום השידוכים. ואומנם הרבנים של הציבור זועקים, אך קולם עוד לא נשמע במרחב.
וכרגע אני נזכר בדברים הנהדרים של הרב מלמד במאמר מאוד מיוחד לעודד שדכנים טובים". מומלץ בחום.
המון הצלחה
. כתבת נהדר!
שלום לילי
כל כך הרבה אנשים טובים שעובדים אותי "סובלים" ממחסור בהצעות
אין לזה שום קשר למי שאת ומה שאת...
ממגדלי השנהב
מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב
מהארמונות המפוארים והמתנשאים
אשר שייכים רק לנשואים
טיפים לנו הם מחלקים
שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים
"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים
על המדרגות המפותלות מנסה לטפס
דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס
הלב המסכן שאף פעם לא מוותר
כבר טיפה מתחיל להישבר
"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"
אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה
"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים
את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים
תזכרי אני לוחשת לעצמי
"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"
את תשימי מעלית על האדמה
תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!
או ששאלת שאלה רטורית?
אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן
עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום
אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.
דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.
ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.
ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.
וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אנחנו עומדים דום וממתינים בנשימה עצורה לחידושים
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)