אני חושב שרק בגלל שנשים לא יודעות מה זה פמיניזם הם יכולות 

להיות שוביניסטיות.

הרי הקב"ה ברא בעולמו את אדם וחוה שווים! 

ורק בגלל שחוה חטאה אז ירד מעמדה.

זאת אומרת שהעולם בתיקונו צריך להיות פמיניסט.

לכן אני חושב שנשים צריכות להתקומם מהיחס כלפיהן בציבור החרדי בפרט

ובציבור הדתי( למרות שהמצב הרבה יותר טוב) אבל עדיין נשארו סטיגמות מטופשות!

תודה רבה!

הם באמת מאמינות שככה הם צריכות לחיות.

חוצמזה שהציבור החרדי כבר דיי מתקדם ויש שם פחות שובניסטיות.

תסתכל לדוגמא בקריית ספר. נשים עושות שם הרבה דברים גדולים.

מה זה שוביניזם?

אם זה ההיפך מפמניזם, אז ברור לי, למה אישה יכולה להיות כזאת.

כי היא רוצה להיות- אישה.

פמניסטיות הם לא נחשבות אישה?! הגזמת.

לפני כמה זמן הייתה כתבה בYNET על זה שגם הנשים הכי פמיניסטיות מחפשות גבר שידע לתקן דברים בבית, שיהיה חזק וכדו'.

זה לא עושה אותם שובניסטיות.

זאת רק תכונה של אישה שאוהבת לדעת שיש מי שיגן עליה.

יש הרבה פמניסטיות שהם הכי בהגדרה של "אישה".

צר לי לאכזב אותך, אבל אלירז צודקת לגמרי, התורה הפנימסטית דוגלת בגישה מאוד קיצונית.

אישה צריכה להיות שווה לגבר בכל המובנים.

נשים פמיניסטיות באמת-

בהתאם לתורת הפמיניזם-

"יכולות לעשות כל דבר בדיוק כמו הגבר"

ולכן- הן לא עושות את תפקיד האישה

אלא את תפקיד הגבר..

היו פה שרשורים על זה בעבר

והשקפתי בנושא ידועה.

אז אין לי כוח לחפור...

נשים הם סוג ב'?

על מה הן צריכות להתקומם?

????

זה דריסה של זכויות הנשים המינימליות וקל וחומר של היותר גדולות.

למשל: כמו שהבן גם ישתתף בעבודות הבית ולא שבזמן שהאשה קורעת לעצמה את הגוף ואת הנפש עם כל הילדים וכל העבודות הבן יושב לו "בישיבה" שלו עם כוס קפה ובמקרה הטוב לומד או שמעביר צחוקים עם חבריו.

ופמיניזם נורמאלי זה לא שאשה תהיה כמו גבר ותעשה הכל כמו גבר.

אלא שיהיה שוויון שאם האשה עובדת כמו חמור בבית אז גם הגבר

ואם האשה יוצאת לעבוד אז גם הגבר,

ואם אשה מטפלת בילדים אז גם הגבר.

ופמיניזם אם כבר הרבה יותר נשי משוביניזם כי זה טבעי שאדם יעמוד על זכויותיו. 

אם האישה יוצאת לעבוד - היא עוזרת בתחומו של הגבר - הפרנסה.

(אם זה מוסכם על הגבר- סבבה אגוזים!)

אם הגבר עוזר בבית עם הילדים - הוא עוזר בתחום הנשי!

(ואם זה מוסכם על האישה - אחלה!)

אבל שיהיה ברור

יש תפקידים נשיים ויש תפקידים גבריים

ושכולם יזכרו מה התחום המקורי של כל אחד.

השוויון נמצא בערך האנושי. שניהם שווים כבני אדם ומגיע לשניהם כבוד!

התפקידים מותאמים לתכונות שהקב"ה טבע בכל אחד מן המינים.

[וכשהאישה קורעת ת'עצמה עם הילדים

הבעל לא אמור לשחק בישיבה

הוא בד,כ קורע ת'עצמו בעבודה.- תעריך גם אותו!]

מסכים מאה אחוז, הלוואי ולכולן הייתה גישה כ"כ בריאה לחיים.

צריך בו המון רגישות..

להזהר לא לפגוע

בד"כ בנות יותר טובות בזה..

חוצמיזה-

ארץ מולדת זה להיות גננת!

[כפרה על הילדים המתוקים בגן הזה - . כולם פרחים!! ] 

ומה זה פמיניזם?

לפי ההגדרות שאני מצאתי פמיניזם זאת אמונה בשוויון הנשים לגברים.

ומה זה שובניזם? (לא מצאתי הגדרה מהירה

ברור לכולם שגברים ונשים לא שווים, בדיוק כמו שמלפפון ועגבניה לא שווים. למה? ככה! תלונות לבורא עולם.

כמו שאני לא מצפה שהעגבניה תתחשב במלפפון ותקח חלק בנטל שלו בסלט, כי מה לעשות - היא לא מסוגלת לתת את אותו הטעם, ככה אני לא מצפה שהאיש יעשה את התפקיד של האישה ולהיפך.

אפשר וצריך לעזור, להתחשב ולהיות קשבים לצרכים האחד של השני, ובטח ובטח שלא לזלזל!

אבל מכאן ועד להפוך אותם לשווים...

ולשאלתך - איך נשים יכולות להיות שובניסטיות?

כי כל מי שלא מדבר בעד שיוויונן של הנשים נתפס מיד כשובניסט, אבל יש עוד מרחק רב משם....

אנחנו בסה"כ מסוגלות להבין שיש דברים שהם מתוקף תקידנו בעולם ויש דברים שלא. זה לא אומר שאנחנו מבטלות את עצמינו, וגם גבר שחושב ככה לא בהכרח מזלזל בנשים.

זו דעתי.

העולם שלנו מתחלק לגברים ונשים (נגיד שזה חצי חצי מה שזה לא יש יותר נשים בעולם...)

לגבר יש תפקיד ולאישה יש תפקיד יש קשר בין התפקידים אומנם אבל בתכלס אילו תפקידים שונים אני לא חושבת שיש עניין של "אפליה" בכלל זה לא קשור במיוחד לא ביהדות...

אני לא חושבת שיש עניין להגיד שאישה "יכולה" לעשות תפקידים של גבר זה לא קשור כי אישה זה משהו אחר לגמרי זה לא שהיא לא "יכולה" היא לא "צריכה" 

ולהפך גבר יכול לעשות תפקיד של אישה אבל הוא לא "צריך" 

למה אני אומרת לא צריך?? כי מבכינה פיזית אולי יש את האפשרות הזאת אבל בנפש של כול אחד זה יעשה רע... 

וחוץ מי זה תראו מה כתוב שעמ"י היה משועבד במצרים יש מפרשים שהגבר עשה עבודות של אישה ואישה עבודות של גבר... 

לכי תדברי עם הסבתות...

את יודעת כמה נשים יהודיות בחו"ל לא למדו בבית ספר?

כמה מהן לא ידעו אפילו קרוא וכתוב?

את יודעת לכמה התייחסו בתור- מסייעות לבעל האברך הת"ח, ולא נתנו להם אישיות וביטוי?

את יודעת כמה נשים היום, הן השפחות של בעליהן האברכים החשובים?

הייתה אפליה- ויש אפליה.

צריך להמשיך להתקדם לכיוון של שיוויון, מאידך לזכור שיש גבר ויש אישה...

מישו שדיברתי איתו- הלם בי את השאלה: "למה את לא מניחה תפילין?"

(כן הוא מכיר את הסוגיה לכל אורכה רוחבה ועומקה)

משו בשאלה הזו ממשיך להדהד בי גם אחרי ימים של מחשבה....

גם שובניזם וגם פמיניזם הם קיצוניות

היהדות שואפת לדבר אחר לחלוטין

לא מאבקי כוח של מי שולט על מי- הגבר על הגברת או הגברת על הגבר

אלא שותפות

לתת לכל צד את הכבוד שלו להיות הוא\היא ולתרום לעולם ולשני במידה שווה

אולי בגלות הייתה אפליה כי אתם שוכחים שגלות זה מחלה זה לא איפה שעמ"י צריך להיות אבל היו תקופות שבהן נשים היו אפילו שופטות... שיכלו לקבל נחלה משלהן.. וכו' וכו'...  

ועדיין יש פה ושם עניינים לא רצויים, בעיקר במגזרים אחרים...

יש גם תנועה מוגזמת לכיוון השני, צריכים לקחת ולאזן את הכל.

הזעיקו אותי לפה כדי לקחת קרדיט על ההלם של הצדיקה...

[אני חדש בפורום זה, אז בבקשה - בעדינות עלי. אני שביר... ]

|פטיש|

הך! בום!

"אוי... נשבר..."

חבל.. הוא הי חדש בפורום שלנ"ו...

יש לי שתי חברות- הן באות למדרשה בוקר אחד בשבוע- מצליחות לפנות זמן משאר עיסוקייהן

הן לומדות ביחד הלכה- שו"ע מ"ב

והן התחילו מההתחלה- כלומר הן לומדות כבר המון זמן!! הלכות תפילין...

ואני- לא מבינה! למה??? הן עושות את זה

חמודות

תראי מה עשית...

עכשיו תקחי מטאטא ותנקי את הכל.

אם הן היו בנים, הייתי מציע כתשובה את את האמירה הידועה של ר' עקיבא: "תורה היא, וללמוד אני צריך" (מסכת ברכות, דף סב עמוד א אם אני זוכר נכון. הזכרון שלי כבר לא מה שהוא היה... ).

אבל עקב פרץ השוביניזם באזורנו, אני חושב שאנסה לנסח את זה קצת אחרת...

הן פשוט רוצות לוודא שהבעלים שלהן יודעים להניח תפילין ולא עושים עליהן פוזות.

אני אסביר מה באמת הקושייה שלי

למה לומדים?

או- כדי לדעת את ההלכות- כדי לקיים

או- כדי ללמוד- ולקיים מצוות תלמוד תורה

מכיוון שנשים [עדיין לא] חייבות במצוות ת"ת

ומכיוון שנשים [עדיין לא] חייבות ב\נוהגות ל הנחת תפילין

אני לא מצליחה למצוא סיבה ללמוד קודם את ההלכות האלו- ולא ללמוד הלכות יותר נחוצות

(ולא הלכות מליחה זה לא נחשב....... )

עקב פרץ השובניזם-

פעם סיפרה לי אברכית צעירה שבימי היולה כלה היא אמרה לבעלה "אולי נלך ביחד להתפלל מנחה במכתש?"

הוא הסתכל עליה כאילו- מה? והזכיר לה שהוא מתפלל במיניין בביכ"ס...

היהדות היא הדת היחידה שמכבדת את האישה ומוקירה אותה

אפילו יותר מהמוסר האנושי.

[למשל בחלוקת הרכוש בגירושין, לא על אף אחד]

הסבתות שלנו היו תקועות בארצות הגולה

ואימצו את המנטליות שהיתה שם ולא שייכת כלל ליהדות.

אל תאשים את התורה בג'יפה הזו..

אני לא מאשים את התורה בכלום. אם התכוונת אלי...

צדיקה - כל מי שקורא/ת את שמע וברכותיה בתפילה בבוקר אומר/ת בין השאר: "ותן בליבנו: להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.."

לימוד לשם יישום הוא מטרה חיובית, אבל לא היחידה.

לדעתי...

(אוי עכשיו זה יהיה מאתגר להתווכח עם שניכם במקביל... )

אלירז- מה לעשות שיש הרבה אנשים שחושבים שהגדרות כמו "נשים קטנים עבדים חרש שוטה" להכניס את כולם לאותה קטגוריה- זה מעליב

וזה דבר שמצוי במשנה. מתק' די קדומה של פסיקת ההלכה בעמ"י.

הסבתות שלנו היו תקועות בגולה- וזה הביא הרבה פחיתות למעמד התורה ולמעמד ישראל ולמעמד הנשים בעמ"י

השאלה---

אם מבינים שחלק מהגאולה זה שנשים יהיו יותר מלומדות ויותר מחוייבות למעשה

(או יותר נכון- יותר מקיימות את מה שהן מחוייבות מקדמת דנא אבל הבורות הגלותית לא אפשרה להן לקיים.)

נשים יותר נשיות. באמת. בעוצמה- לא בבורות והכנעה.

ניסוי-

ברכות ק"ש זה יפה, זה ניסוח מימי התנאים- זה לא אמירה הלכתית.

אז לך למצוא לך ציטוט אחר....

אני אצטט לך (אבות ד', ה)

רבי ישמעאל [ בנו ] אומר, הלומד תורה על מנת ללמד ^יג, מספיקין בידו ללמוד וללמד ^יד.

והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ^טו.

ומה לגבי מי שלומד- שלא על מנת לעשות?????

מה מספיקין בידו?

שמא מספיקין בידו שהוא ידע את ההלכות של מה שהוא כן חייב לשמור ולעשות?!?!

אז ישיה ברור- אני לא נגד להתנדדב ללמוד דברים שאין לאדם בהם חיוב ישיר

אדרבא

"נשלמה פרים שפתינו" ויש דברים שכל החלק שלנו בהם הוא הלימוד

אבל--- באמת!!

לכל אלו שנעלבות מאמירות תורניות הלכתיות על נשים-

שיטפלו מהר ברגשות הנחיתות שלהן..

לגבי העצמה נשית ("נשים יותר נשיות. באמת. בעוצמה - לא בבורות והכנעה.")

אין לי בעיה כל עוד האישה יודעת את מקומה

ויודעת להעצים גם את הגבר שלה!!

פניה לנשים:

בעלך,הוא המלך שלך - 

עשי אותו עוצמתי!!

תעריצי אותו, תכבדי אותו.

תחמיאי לו! על הכל!

ולא כדי שאת תהיי מלכה

ולא כדי שתצמח לך טובה מזה.

אלא פשוט כי הוא כל עולמך וכל מה שחלמת.

אם החלטת להתחתן איתו-

ואת נסיכה,

אז מלך-

זה מה שהוא!

אפשר להתחתן איתך ?

מה אני אמורה לעשות?

קריאת ק"ש זה כל כך יפה שאנשים, נשים וילדים אומרים את זה כל יום לפחות פעם אחת.

ולא רק זה, אלא שאפילו קריאת ק"ש היא אחד מהחלקים שחייבים לומר בתפילה בכל מצב - חוץ ממצב שאדם נמצא במקום סכנה, שאז הוא אומר תפילה קצרה(מאוד). לפחות מבחינת החיוב ההלכתי..

רוצה עוד דברים?

מה עם זה שקבעו לקריאת שמע זמן מיוחד?

ומה עם זה שבמשך דורות, עמ"י אומר את המשפט הזה בכל פעם שהוא מוסר את נפשו, בשביל להזכיר את הקשר המיוחד שבין ישראל והקב"ה?

נכון, זו לא אמירה הלכתית.

אבל גם ספר מסילת ישרים הוא לא ספר הלכה...

למה את מנסה כ,כ לקיים את מה שכתוב במסילת ישרים - אבל שוכחת את מה שאת אומרת לפני ק"ש?

תחשבי רק על החלק של "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו...", זה הכי לימוד אמונה שיש!

למה יש למסילת ישרים ודומיו (כמובן, בלי לזלזל) יותר משקל לק"ש וברכותיה אצלך??

דבר נוסף,

ציטטת את מסכת אבות, פרק ד' משנה ה':
"רבי ישמעאל [ בנו ] אומר, הלומד תורה על מנת ללמד ^יג, מספיקין בידו ללמוד וללמד ^יד.

והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ^טו."

ושאלת מה עם מי שלומד שלא על מנת לעשות...

התשובה היא שמספיקין בידו ללמוד, ללמד, לשמור ולעשות.

או לחילופין - לכפור בהכל.

שבת שלום.

בעולם המבולבל של היום -ובפרט בנושא לש נשים ויהדות-

יש -בין היתר- בלבול בין מה שהוא חובה למה שהוא התנדבות

לי חשוב להדגיש קודם כל את מה שהוא חובה על כל אישה--- מה שהוא לא מקויים היום כי "בגלות לא נהגנו" למרות שאין באמת צידוק הלכתי לזה.

מכנה משותף בסיסי שכולנו צריכות להגיע אליו.

למשל? שכל אשכנזיה תקיים את הפסיקה שלנו (וע"ע ברמב"ן) שנשים חייבות בשתי תפילות ביום- ובזמנן

לא ראוי לאנשים משכילות וחכמות וקרייריסטיות שכמונו- הקטע הזה של תחינה ביום... פשוט לא ראוי

מעבר לזה- מבחינתי גם בדברים שמתנדבים לעשות אותם- יש סידרי עדיפויות

חלק לא קטן מהלימוד תורה של נשים- הוא התנדבות. איזה סידרי עדיפות בלימוד צריכים להיות בו?

אני שואלת גם את עצמי את הנק' הזו.

(אני מדלגת בכוונה על דיון נקדני בנושא נשים וחיוב ק"ש. וגם על "אהבה *רבה* אהבתנו".)

את מה שאתה רוצה לומר- לך לצטט לי מהרמבם הלכות ת"ת או הלכות דעות.

עם תפילות אני באמת לא יכולה התווכח....

מי שלומד שלא עמ"נ לעשות- לכפור זה לא באמת אופציה -מבחינתי לפחות

אם הוא רוצה לכפור במה שהוא למד- שילמד יותר לעומק.... ויותר ויותר לעומק

עד שימצא את האמת שאותה הוא מקיים

לא אומר שיש אפליה של נשים ביהדות.

לא היהדות היא זו שמפלה, אלא חלק מהיהודים.

ואישה שלא שמחה בתפקידים הנשיים שלה (איזו אפליה, נתנו רק לנשים את הכח להרות וללדת!! תקפצו לא תצליחו גם!!)- אומרת בכך שהתפקידים שלה נחותים יותר- ושל הגבר "שווים".

למה הגבר לא מקיים מצוות של האישה?

בדיוק מהסיבה שאני לא מניחה תפילין.

לא נבראנו שווים, ואין שום צורך ליצור שוויון מלאכותי כזה כדי להרגיש שווה באמת.

בימינו, התערבבו התפקידים בגלל כורח הנסיבות, אבל זה עדיין לא הופך אותנו לשווים.

(ואני לא מדבר על סוטים למיניהם) - היא יכולה בהחלט להיות שוביניסטית

נתקלתי בבנות כאלה.

תראו לדוגמה את הנישואין ביהדות. אין אומה שמכבדת נשים יותר מהיהדות.

ההתחייבויות של הגבר, כל מה שקשור בטהרת המשפחה- שכ"כ לטובת האשה..

נשים לא היו משכילות פעם לא בגלל שהן נחשבו כטפשות. צאו מזה.

(וגם מי שיביא את דבריו של הרמב"ם, שכתב "...וגם הנשים הטפשות.."- שיקרא שוב וינסה להבין מעבר.)

אלא שבאותם תנאים של פעם באמת לא היה אפשרי שהן תלמדנה.

אפשר להגיד שהן היו השפחות בבית, ואפשר להגיד שהן היו מי שקיימו את הבית, את חינוך הילדים, קיום צרכי הבית השוטפים, וכן הלאה.

באופן כללי בעולם נשים היו פחות עובדות.

תסלחו לי, אך מעולם לא חשבתי שמפלים אותי בתור אישה.

אני אשה (עדיין לא..) גאה ושמחה בהיותי שייכת ליהודים.

נכון מאוד היהדות עצמה לא מפלה, אבל בפועל במשל הרבה מאוד שנים, היהדות כן הפלתה לרעה נשים.

הן מבחינת השכלה והן מאוד הרבה בחינות.

האם התנועה שקוראת להפסיק את זה מוצדקת- כן!

האם היא מגזימה? גם כן

צריך לאזן, אבל אי אפשר לומר- תמיד היהודים נהגו מצויין כלפי נשים, כי הם לא... אפילו רבנים.

מאיפה אתה מביא שכן?

תן דוגמאות- חוץ מזה שנשים לא היו משכילות, שאת זה כבר פתרנו.

לענ"ד, יש בזה סוג של כפירה.

כי אתה אומר שהיהדות לא פועלת כשורה. שיש בה טעויות.

אלא"כ אתה טוען שבזמנו היה נכון להפלות נשים.

מה היו המניעים..

בטוח לא מתוך זלזול או הפליה.

מאז ומעולם היהדות היתה שונה בעניין זה משאר האומות.

לכי כמה דורות אחורה, ותגלי שהיחס לנשים גם אצל הנוצרים והמוסלמים היה כמעט זהה ליחס כלפי הנשים היהודיות.

היה ויש לנשים יהודיות הרבה סיבה לפחד ולהאשים את היהדות ביחס מפלה, וזה כולל רבנים שלא נהגו כשורה.

ברור שהצורה לא מעודדת יחס כזה, והיו גם תקופות הרבה יותר טובות בעם ישראל.

כרגע, כל תנועה שרוצה לקדם את מעמד האישה בחברה- היא דבר מבורך!

כן, אנחנו רוצים נשים חזקות דעתניות עובדות!

מאידך, אנחנו לא רוצים להפוך אישה לגבר... הכל עד גבול מסויים.

אם אתה יכול, אשמח שתיתן דוגמאות לזלזול בנשים היהודיות.

כיוון שהיהדות מעולם לא הפלתה לרעה נשים, אין צורך לקדם את מעמדן.

נשים כיום עושות כל מה שמתחשק להן,

ולעיתים תדירות מאבדות את הנשיות שלהן.

איך ייתכן שהיו נביאות בעם ישראל.?.. בשביל זה לכל הפחות צריך להיות "תלמידה חכמה" - עד כמה שזה לא נשמע  מזעזע (במובן של תלמידה של חכם או של נביא אחר)

מה עשית מאישה?

אגב - לא פלא שלא הולך לי טוב כ"כ בשידוכים.

אני מחפש מישהי עדינה ונשית - כרגע זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית.

למה? כי אנשים עם דעות כמו שלך מחנכים את הבנות שלהם שעבורן שיא השאיפות שלהן בחיים זה להיות גבר מוצלח.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?