אבל אני אשמח לדעת (בנות\בנים)
למה אתם בעצם רוצים להתחתן??
כאילו דוגרי דוגרי... מה הכי מושך אתכם להיות מהעבר השני??
להיות נשוי??
חוץ מילדים שזה ברור.
זה נראה נעים, מוגן ושלם
להיות נשואה,
לדעת שיש מישהו שאוהב אותי הכי בעולם
והוא תמיד שם בשבילי
אפשר להגיד בשביל האהבה
והמישהו הזה להעניק לו
זה מה שנראה לי הכי מושך.
אבל זאת שאלה קשה כי יש בה כל כך הרבה
את לא חשה שהמשפחה- זה כבר לא זה?
את לא חשה שחברות - זה כבר לא זה?
את לא חשה רצון- להיות בעלת בית משלך?
את לא רוצה חיים משלך- להחליט לגמרי הכל?
להיות אהוב ללא תנאי וללא קשר לאיפה נולדת ומה עשית..
ולא כי היא האדם שמולנו הוא אמא, או אחות, או חבר ילדות-
אלא פשוט לדעת שזו/ה שאיתך - בחר/ה בך להיות לצידו/ה למשך כל החיים... כי אתה - אתה!
מה צריך יותר מזה?
חוצמיזה- לאהוב מישהו
להעניק לו..
זה הסיפוק הכי גדול בחיים!
וזה בלי כל הסיבות התורניות המדהימות
של השלמת הייעוד שלנו בעולם ע"י תיקון המידות שנעשה באמת רק בזוגיות...
1. שאם כול הקשי שבדבר יש בזה שלמות.. תכלס כשזה לבד זה חסר לא משנה כמה נעבוד על המידות זה לא אותו דבר!
2. למרות שיש פחד כי זה לא ידוע... כי להיות אמא זה עוד יותר נראה מסובך ומפחדים לעשות טעיות... מצד שני יש בכלל דבר זה שמשתווה לאהבה של בעל ואישה?? של אמא וילד?? (/אבא וילד?? )
3. תשאלו אישה נשואה לא נראה לי שהיא באמת מוכנה לוותר על הכול ולהישאר רווקה... נראה לי שהיא תגיד לא... אפי' אם היא ח"ו התגרשה(לא על אף אחד!!!) היא בחיים לא תהיה מוכנה לוותר על הילדים שלה!
4. אני חושבת שכול אדם רוצה לתת אהבה לאחר ורוצה לקבל בחזרה... כול אחד רוצה להרגיש "זהו זה הבית שלי..." הנה הגעתי למקום שלי... אני לא צריכה לחפש את מקומי אני יודעת מה אני רוצה...
5. נכון שאמרו את זה אבל אני חושבת שזה חשוב... שבאיזה שהו מקום אנחנו רוצים מקום שיקבלו אותנו כמו שאנחנו בלי פוזות בלי שטויות... פשוט בית! 
יש גם ציווי בתורה שצריך להתחתן.. ולהמשיך....
בעזהי"ת.
אני ממשיכה בכיוון של אנושיות- ולא מבחינה תורנית:
נראה לי שנישואין מעניקים יציבות ומחוייבות לקשר. קשר, קרוב וחזק ככל שיהיה, לא יהיה יציב בלי מסגרת כלשהיא שתקבע אותו.
ולהיות בקשר קרוב בלי יציבות- זה אחד הבאסות של החיים...
נישואין מורידים את הספק בקשר לרמות זניחות ומאפשרות בניית קשר עמוק יותר, התחייבות טוטאלית (כל אחד כמה שזכה).
ההסתכלות התועלתנית הזו מפספסת את כל העניין פה.
דרך אגב, google translate טוען שהחתימה שלך כוללת שגיאת כתיב...
צ"ל: جولدشتاين رسول الله
y.s אני לגמרי לא מבינה אותך... אם הבסיס של המשפחה שהוא ההורים לא יציב ולא איתן,
איך אפשר להקים ככה בית?? ולגדל ילדם בצורה בריאה וטובה?
וארמי- זה שזוג מתחתן זה אומר שהם עוזבים הכל? את ההורים? החברים?
איזה מין חיים אלה? לדעתי, זה ממש לא המניע שאמור לדחוף אותך לחתונה...
אחרי שאדם מתחתן, כן, הוא עוזב את אביו ואמו "ודבק באשתו".
ברור שלא נוטשים או קוברים את ההורים והחברים- חס ושלום.
אבל הקשר בין בני זוג צריך להיות שונה ועמוק פי כמה, אלו חיים אחרים לחלוטין.
אז אני אומר את סיבותי- שלי-
קדושה
שכינה בעולם
אני עוד לא בדרגה הזו.. סורי
אבל -זה גם נמצא שם
וזה היה תוספת לכל האמור לעיל
ז"א שהחתן והכלה בעצמם הם הם החורבה הנבנית.
חלק מבניין הקדושה הפנימית המתבטאת בירושלים -מהות העולם (מהר"ל).
חלק מיחוד קוב"ה ושכינתיה - כנסת ישראל, השכינה השבה לא"י - "אם הבנים שמחה"
חלק משיר השירים "אהבת דודים" - קודש קודשים - ארון הברית והכרובים.
"נתאוה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים"
------
שאני נותן לעצמי היא שאני באמת לא יודע למה אני רוצה להתחתן ,ואני בכלל לא יודע אם אני אתחתן,
זה ממש לא נובע ממקום של יאוש אלא ממקום של הכרת המציאות.
רק נס משמים יגרום לי להתחתן ,ובעז"ה הנס הזה יקרה ,
אבל אם אני מסתכל על המציאות שלי מצד עצמי אני באמת לא רואה את זה קורה.
תלוי את מי שואלים.
בת,
בטבעה רוצה להיות אמא.
בגמרא "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו"
בן,
לכאורה, לא רוצה להתחתן! (למה להכנס למחויבות כזו???)
הוא מצווה על כך, והוא רוצה לקיים את רצון ה'.
יתכן מאד שלחץ חברתי משחק תפקיד מרכזי ברצון להתחתן.
בעזהי"ת.
"לא טוב היות האדם לבדו"?
אין אדם נורמלי בעולם שרוצה לחיות לבד.. ולא משנה אם הוא בן או בת.
לכולם האסימון הזה נופל, בין אם זה בגיל 15 ובין אם זה בגיל 30.
בת בטבעיותה מבינה זאת ולכן מעצמה רוצה. לעומת בן, שללא הציווי לא בטוח שהיה מעדיף כך.
בס"ד לק"י.
תכלס, זה נכון, מאוד.
וגם לגבי בנות שהם שכלתניות מאוד.
אני לא "רוצה להיות אמא" ומתחתנת בגלל זה!!!
אני קודם כל רוצה איש להשקיע בו להיות אוהבת ונאהבת. וזה עניין רגשי נטו.
אח"כ נדבר על ילדים!
בן רוצה לא רק שאמור לרצות להתחתן- הוא אמור מאוד לרצות להתחתן.
זו לא מחויבות של כאב ראש, ולא של אינטרסים, זה הדבר הכי טבעי שקיים.
זה פשוט צריך להיות כיף- להתמסר למישהי וללכת איתה באש ובמים עד הסוף.
וכן, מותר גם לאהוב ולהיות רומנטיים!
זה קשר הדדי, ומי שכבר היה לו דבר כזה או שעדיין יש לו- יכול לומר לך, אלו החיים האמיתיים.
לא התכוונתי שבן לא רוצה להתחתן, אלא שלא רוצה להכנס למחויבות, וממילא אם היה תלוי בו אולי היה מוותר לגמרי על הרעיון של חתונה.
לדעתי, מעצם "מחויבות" נולד ה"כאב ראש", [אתה לא יכול לקבל על עצמך מחויבות מבלי להיות מחויב.] למרות הכיף שבזה.
אכן, אלו החיים האמיתיים.
כנראה - מהיות שהקב"ה רוצה להיטיב, והוא יודע שלא ברור שאבחר בזה מרצוני, הוא מצווה עלי כך כדי שיהיה לי טוב.
אני לא יודע אם שמעתם על המושג שנקרא- "אהבה", וכן בשביל לאהוב בנים מאוד רוצים ומוכנים, ונהנים להיכנס לכל סוג של "התחייבות".
למה אתה רואה בזה עול?
זה הדדי, וזה דבר נפלא, אם מצליחים להגיע אליו.
בס"ד לק"י
שלא התחתן מעולם מכיוון שנפשו חשקה כל כך בתורה.
אדם שתכלס נדבק בתורה כל ימי חייו, למה צריך אישה?
הרמב"ם אפילו כותב על זה שמצווה פוטרת ממצווה. אם יצרו לא מתגבר עליו.
בכל מקרה,
אני לא יודעת אם יש אנשים היום כמו בן עזאי, למרות שהרא"ש אומר שלא. אבל בתכלס,
אם הייתי גבר, והייתי כל כך בתוך התורה לא היתי יודעת אם היתי רוצה להתחתן בכלל.
אין היום אנשים שלומדים את זה הפוך..
בן עזאי היה רק אחד.
בס"ד לק"י
דנתי על הישיבה שלו, וכמו תמיד הגענו לדבר על לימוד תורה.
התעניינתי ממש. ואמרתי לו שאני לא מבינה מה כל כך בוער לבנים להתחתן.
יש להם את התורה שלהם. שילמדו אותה כל החיים, זה פשוט תענוג!
הוא היה בהלם!
זה היה משעשע ביותר.
סוף סיפור-
הוא רצה להמשיך את הקשר כמובן,
אבל אני וויתרתי. הוא לא היה הסגנון שלי.
וחוץ מזה, לא מחבבת אנשים שמפחדים מבנות חכמות ><
ואמר כלל אחר
ואפילו שלמה המלך למד אהבת ה' מנישואיו עם בת פרעה
שהיה די "רוחני" אם לא מאוד .. ולכן נראה שגם הציץ ב"פרדס" ומת כי נשמתו שאפה מעלה
אבל תכלית האדם היא כאן בעולם להיות לו ית' דירה בתחתונים ולא תוהו בראה , לשבת יצרה. כך שאדם הספון בתורתו הוא בעצם בתורתו בלבד ולא ממש בתורת ה' . הקב"ה ברא יצר (שעלול לנטות לרע אבל לא רע ביסודו) וכוחות יצירה לשם תכלית בעולם וברא גם תורה תבלין ולא נראה שיש אנשים שאוכלים תבלינים במקום אוכל, כך שצריך לזכור מה התבשיל ומה התבלין... (אולי נצרכים בודדים כמו בן עזאי פעם באלף שנה)
ויפה אמר האדמו"ר מקוצק על אנשי קודש תהיון לי שתהיו אנושיים בקודש
ועוד דייק ב"השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם" - כדי שיעשו מהארץ שמיים, להוריד את בחינת שמיים לגילוי בארץ..
אשמח להסבר על המושג "אהבה".
למה לראות בעול דבר שלילי? "טוב לנער כי ישא עול בנעוריו", ובכל זאת יש נטיה להתחמק ממחויבות..
ואכן זה נפלא!
"הב" = תן
ב"אהבה" - יש נתינה הדדית - הב' לוקחת אחת ברגלה השמאלית ונותנת שתיים בצד ימין..
ומעל הכל יש את הא' - האלוהית העליונה שקדמה למעשה בראשית
אותה משיכה לבבית צריכה לעלות לחפץ האלוהי לרגשות טהורים עליונים ולא להתחיל מרגשות ירודים (וסימנך: סולם מוצב ארצה ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו..
] אא"כ מוצאים את ה"לשמה" שמתחיל ב"לא לשמה"...
אהבה טהורה היא שאינה תלויה בדבר
אהבה היא כח החיים החזק ביותר ובכוחה מסוגלת גם על המוות ("עזה כמוות אהבה")
אהבה [=13="אחד"] היא חפץ הלב הטהור והמשיכה להיות חלק\ביטוי מ"הויה" [26 בגימ'] יותר כוללת, חלק מכל משמעויות יחוד שם הויה , גילוי וביטוי האינסוף ב"ה בעולם.. בדיוק כפי שנתאוה הקב"ה לדירה בתחתונים, זהו כח המשיכה, כח האהבה - תאוותו של הקב"ה.
אני מקווה בשבילך ובשביל זוגתך שתחי' שאתה לא תתחתן בגלל הציווי בתורה,
אלא בגלל שזה טבוע בך. יש יחידים אם בכלל שמגיעים לרמה הזאת.
יש בנים כאלו.
אבל - יש כאלו בנות????![]()
אני מברך אותך, בשבילך ובשביל רעיתך, שהציווי שבתורה יהיה השיקול המכריע בעצם ההחלטה להתחתן ובהמשך בבחירת המועמדת. ובנוסף אני מברך אותך שתהיה בין אלה שמגיעים לרמה הזו.
רצון להפסיק עם השטויות והדברים הזמניים, ולהשתקע במקום אחד (בעז''ה) להיות אהוב, להותיר חותם בעולם הזה (-משפחה בעז''ה)
להתחיל להיות רציניים ;)
אנונימי (פותח)ניסוי- ברור שיש כאלה בנות!! שאוהבות ורוצות לתת מעצמם!!
רק חבל שהבנים נרתעים מזה!! וזה בכלל לא מדבר אליהם!!
ורק הראש שלהם תקוע בגמרא!! כאילו מה?? למה שאני ארצה להתחתן עם אחד
שכל החיים שלו לא ירצה לתת מעצמו כלום כי הוא מוצא את כל האושר בתורה??
אני מקווה מאוד שנשארו בנים כאלה, שרוצים להקים בית גם בשביל עצמם ולא רק בגלל שציוו אותם....
יש מצוות שעושים אותם גם בגלל שזה מצוה וגם בגלל שזה פשוט כייף נחמד טוב ונעים.
למשל פורים חנוכה ואין לי עוד דוגמאות בראש
אין לי ספק שיש גם כאלו בנות, הייתי ציני ואני מתנצל אם לא הובנתי כראוי...
בכל מקרה, אני לא חושב שבנים נרתעים מנתינה - עד כמה שאפשר לדבר על "בנים" ו"בנות" שהרי כל אדם הוא מיוחד וייחודי בפני עצמו...
אז מה הם כן?
לפעמים הם יותר מאופקים, לפעמים באמת הראש שלהם עדיין באיזשהי סוגיא קשה שהם רוצים להבין, לפעמים הם פשוט לא חושבים שזה הזמן המתאים לנתינה ברמה שכזו...
בחור שלא רוצה לתת למישהי לא יוכל להתחתן ו"לקיים את המצווה" כמו שצריך...
וכבר נאמר בגמרא(מסכת סנהדרין דף כ"ב עמוד ב' אם אני זוכר נכון...):"כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות...", כך שאני מניח שבחור שלא רוצה לתת מעצמו וכן מוצא את כל האושר בתורה לא יחפש להתחתן (ד"א, יש סיפור על בן עזאי שאמר שכל מי שלא מתחתן כאילו שופך דמים וכו', ושאלו אותו למה הוא לא התחתן אם הוא חושב ככה... אז הוא ענה "מה אעשה ונפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים ע"י אחרים").
שבת שלום.
אוהבת את אבא - את לא מבינה מה כ"כ בוער לבנים להתחתן???
אם הבנתי נכון, הטענה של הפוכה לגמרי ממה ש"הדס ש" אומרת... אולי כדאי שתתאמו גרסאות? 
אבל בכל מכל מקרה, זה לא ש"יש לנו את התורה שלנו".
התורה שלכן בדיוק כמו שהיא של הבנים... אז מה אם החיוב שלהבנים ללמוד תורה קצת יותר חזק מהחיוב שעל הבנות?
(ד"א, אם אני זוכר נכון, המשנה ברורה כותב שאשתו של אדם יכולה לקרוא בשבילו את ברכות התורה אם קשה לו בגלל שגם נשים חייבות ברמה מסויימת של לימוד תורה.)
דבר אחרון, לדעתך באמת אהבת תורה ואהבה שמופנית לאדם אחר הן אותו הדבר?
גם אם כן - הרי כבר נאמר:"טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך"... ![]()
לא חסרים אנשים ששקועים במשהו עד כדי שלא צריכים שום תוספת בחייהם. במידה רבה הייתי כזה לא מעט שנים.
חוץ מזה שאני לא מכיר אף אחד שחי כיום שכל כך שקוע במה שהוא עושה עד שהוא לא רוצה שום דבר נוסף בחיים.
עובדה - אפילו אתה התחתנת מתישהו, בניגוד לבן עזאי...
בספר ראשית חכמה בשער האהבה כתוב: "כתב ר' יצחק דמן עכו ע"ה במעשיות הפרושים שמי שלא חשק לאשה הוא דומה לחמור ופחות ממנו. והטעם כי מהמורגש צריך שיבחין העבודה האלהית"
!!!
יש יותר בנות בעולם מאשר בנים...
וניקח את אלה שהם לא מתחתנים(כי יש רווקים) אז מין הסתם שהיו יותר רווקות!
בכול שכבת גיל חייב שהיה 10% בנות רווקות(אם כול הבנים מתחתנים עם הבנות של אותו השכבה...)
רגע של ססיסטיקה...
בארץ נולדים מדי שנה כ-3,000 בנים יותר מבנות.
הזמןל ולא לעשות את זה כבר
כשהייתי רווקה מאד משך אותי להיות בקשר עם בן המין השני, משהו שיאהב אותי וידאג לי וגם ירצה אותי...זה טבעי...אם הייתה אופציה לקשר זוגי מלא כולל כל ההיבטים שלו בלי נישואים אולי היינו מחכים כמה שנים אבל ב"ה זה לא כך וכל זוג שמאוהב בונה את הקשר שלו בצורה ממוסדת.
ועד היום החלק הזה של הקשר הוא בעיני מאד משמעותי...
כי פשוט העולם הגברי הוא אכזר ובלתי מתפשר, ולכן אנחנו רוצים ללמוד מעט מן המין הנשי, על טאקט, נימוסים, ורגישות.
דרך אגב מה ששירק אמרה שבישראל נולדים 2000 בנים יותר מבנות. זה פשוט זעזע אותי בתור בן.
אני חש בושה בעד כל המין הגברי שמוציא שלושת אלפים בנים שלא מתחתנים עם הבנות שבמין השני.
בוש ונכלם.
בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.
אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.
זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)
הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..
שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה
ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה
החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה
הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה
אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם
או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.
עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.
(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)
גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.
אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.
אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות
הלואי
המציאות כבר נסעה משם
כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.
לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.
לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.
בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?
האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?
האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?
האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?
מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.
ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות.
אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה
אבל
כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות
ונשרף לי הלב
אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!
ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.
ואין לי דעה מגובשת בנושא
אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו
"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"
יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע
דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום
לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש
בהנחה והן נראות טוב בלי איפור
. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט
הכי אומרים כן..
ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא
הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.
אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה מאשר בחורה יפיפיה .
זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית
לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים
ותבני ששם זה הכי כואב
כל גבר רוצה אשה יפה
מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת
לא משנה מארוע או לא
מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.
לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה
מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.
רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.
שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...
אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.
זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.
לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.
נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.
לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.
כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..
לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.
שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.
הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.
המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית
נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.
ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה
אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?
האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.
כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.
אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!