פיסת נייר כתובה, לעיתים משני צדדיה, ובכתב לא בהכרח קריא.
הכוללת מוצרים ומצרכים חיוניים, יותר או פחות, שאותם הולכים לקנות.
נועדה במקור לאנשים שלא סמכו על זיכרונם, ו/או נשים, השולחות את בעליהן לקניות.
אמורה לכלול כל דבר חסר, כדי שנדע מה הלכנו לחפש, מה רצינו, ולמה יצאנו מהבית.
וכמובן- שלא נשכח שומדבר חלילה!
יש רשימות שנוצרות מתוך צורך. יש רשימות שאחרים רושמים לנו.
יש רשימות שנועדו רק להזכיר. ויש רשימות שרושמים בשביל הסדר.
* החסכנים: קונים רק מה שיש ברשימה. מה שלא מופיע- לא שייך!
* המסודרים: מה שחסר, מיד נרשם ברשימה הבאה. ואם אין- הולכים לחפש.
* המבולגנים: חלק רשום וחלק- כשנראה נזכור.
מתאפיינים בערימות ניירות, בכל מיני מקומות לא קשורים.
* המוסיפים: אם ראו משהו שרוצים- לוקחים גם אותו.
* הוותרנים: אם לא יהיה- אז לא נקנה. מקסימום יחפשו משהו דומה/ קרוב.
* הדייקנים: ליד כל דבר רשום בדיוק מאיזה חברה ואיזה מידה/גודל צריך להיות.
* החסכנים/דייקנים מאד: יש להם רשימה לכל סופר- כל דבר קונים איפה שהוא הכי זול/ מסודר.
* השכחנים: לא יודעים איפה שמו הרשימה, אז מנסים לפי הזיכרון.
בדרך כלל מגיעים הביתה עם עוד כמה דברים לא קשורים.
ויש את אלו שקודם הולכים לראות מה יש בסופר.
אבל הדבר שקורה כמעט לכל היוצא עם רשימה:
מגיעים הביתה ומגלים, שאת הדבר הכי חשוב שכחנו....
![]()
![]()
![]()

