קבלי חיבוק גדול

זה ממש מבאס ומעצבן, אבל יש גם בנים כאלה...

שהלוואי שמישהו היה מנער אותם

סבתי הפולנית שלי הייתה אומרת על זה דייט אסל ודייט בסל...

קרה פעם שחתכו איתי קשר בSMS אחרי דייט אחד וזה היה לא משהו. אז אחרי קשר?

צריך לעזור לך לבחור בשבילו > עונש ראוי<  - לבחירתך.

מה דעתך על קשר של חודש-חודשיים (אולי יותר?) שנחתך בהודעה????

קבלי חיבוק

ובאמת חבל שהוא לא חשב על זה של"ג בעומר זה מזמין מצבים שכאלו....

לעומת עשרה חודשים, שבתוכם גם כוונה מעשית להתחתן.

חוסר בגרות.

|חיבוק|

לא נורא מותק... אם הוא ככה מתייחס- הוא לא שווה את היחס שלך...

מי לכל הרוחות יוצא לדייט אחרי לילה בלי שינה?!!?

ובמיוחד אחרי לג בעומר המסריחול?!

תדחי ביום ותגיעו במיטבכם!

מי לימד אותך לצאת?!?!

עוד כמה זמן תירגעי מזה.. ותוכלי להוסיף את זה למאגר הדברים ההזויים שקרו לך...

יכול להיות שזה דייט ראשון שלו או חוסר הכוונה אולי ביישנות יכול להיות הרבה סיבות...

אז נראה שהוא צריך הכוונה ממנה (פירטתי פה בתשובה אחרת...)

את לא אמרוה להיפגע מאנשים חסרי שכל בנושאי דייטים!

שאם נראה לו שאחרי תנאי ל"ג בעומר ופגישה קצרה  הוא חושב שראוי לחתוך ואפילו לא להודיע לך אישית - אז ממש מצוין מבחינתך שאינכם ממשיכים את הקשר.....

בכל אופן - זה מה שאני הייתי עושה במקומך.....

הוא עשה משו שלא בכוונה. בגלל זה להרוס בחזרה לאחר את החיים? כן! סמס חוזר שכזה יכול לפגוע ברמות מטורפות. אפילו אם הוא לא ממש רגיש וק"ו כשהוא רגיש.

מי אמר שחייבים להיות בגן כדי להחזיר לאחר כי "גם הוא עשה לי"?

ואיש לא יעיר את עיניו שזו לא התנהגות - הוא ימשיך לפגוע ולאמלל - ואז אולי האחריות תהיה גם על מי שהבליג...

הסמס החוזר עלול יפגע? לא יותר ממה שהבחור פגע ב"ואולי", אז שיכיר את ההרגשה וידע שכך לא מתנהגים....

(או כל דרך אחרת לפקוח את עיני הבחור שיידע שזו לא התנהגות, אבל ח"ו אסור  לרחם עליו על חשבון מי שהוא כבר פגע בה, ומן הסתם עוד עלול לפגוע).

הרבה מה ללמוד בעולם ה'דייטים' וביחסי אנוש בכלל..

כנראה שהוא לא בשבילך..

אין SMS אי אפשר לחתוך ככה.

אתם רואים למה לחרדים הולך יותר בקלות!

כ"כ קל לשלוח הודעה...

(סליחה שאני אהיה קצת ישיר. אני מרגיש שזה ממש נצרך כאן..)

האם הגעת לפגישה כשאת נקיה מקשרים קודמים ומוכנה לתת צ'אנס שזה זה או שאת עדיין לא פנויה רגשית והלב שלך נתון למישהו אחר ?

ובכלל , כך את  רוצה לפגוש אותו, בפגישה עיוורת שמישהו סידר לך ?

האם הפסקת להאמין בעצמך וביכולת שלך להוביל את המציאות האישית שלך למקום הכי טוב בעבורך ? (ואולי אפילו למציאות טובה יותר ממה שאי פעם חלמת ?)

אין קיצורי דרך ופתרונות קסם. תעשי את העבודה שלך עם עצמך וגם המציאות שלך תשתנה. מי שמחפש את הפתרונות שמתאימים לכולם נהיה כמו כולם ומי שהולך בדרכו האמיתית והייחודית גם המציאות מאירה אליו פניה.

בהצלחה!

והאמת גם אמרתי לעצמי- שזו השקעת כוחות אחרונה בדייטים האלו..

גייסתי את כל כוחות הנפש שהיו בי.

ואחרי שלא זכרתי איך זה מרגיש-

הייתה לי אפילו תקווה אמיתית שזה זה!

בחור שמעל לשנתיים השם שלו מסתובב סביבי..

ובאמת הרבה מיניפולציות שהוא אפילו לא מודע אליהן- נעשו על מנת שהוא יראה אותי ויהיה מעוניין..

זה לא דייט רשמי.

ולכן העוול היחיד שנעשה פה -

זה שהוא יצא בעיניכם לא בסדר כשזה לא באמת היה כ"כ נורא..

כי לא היו בינינו גינונים של דייט מסודר.

מניפולציות.

לא מוותרים על האושר כי נפגעים.

גם אם שמו הסתובב וכו' ומניפולציות וכו' עדיין לא עושים דבר כזה ואל תחפשי לזה הצדקה. שיחת טלפון קצרה: לא מתאים מכובדת יותר. אין כאן כל עוול כלפיו. ההתנהגות שלו לא בסדר ואם לא היו גינונים וציפיות לא היית נפגעת מלכתחילה. עובדתית זו היתה פגיש וגם אם פגישה צולעת יש כללים ברורים של לפני ואחרי!

מה הקשר? אם היתה הוגנת או לא?

קראת מה כתבה? אחרת פגישה קצרצרה וכו'.

לא היתה כאן שום בניית קשר המילים האלה: "קיצורי דרך ופתרונות קסם. תעשי את העבודה שלך עם עצמך וגם המציאות שלך תשתנה. מי שמחפש את הפתרונות שמתאימים לכולם נהיה כמו כולם ומי שהולך בדרכו האמיתית והייחודית גם המציאות מאירה אליו פניה." נכונות במצבים אחרים לחלוטין ומקומם אותי "להעביר" אחריות למעשה ילדותי מטופש וחסר אחריות אל הבחורה שנפגעה. לא מקובל חד משמעית!!! אין זה משנה אם היא באה נקיה מקשרים במקרה הזה. זה מעשה שלא ייעשה נקודה!! וכאן אני קוראת לכל הבחורים שבאים לפגישות: אם אינכם מוכנים לתהליך אל תתחילו אותו! אלה לא בובות אלה בנות ישראל הכשרות והטובות שלנו. ואל לכם לפגוע בנשמתן גם אם שזה מביישנות או כל קשקוש אחר

ואלייך בחורה יקרה. הודי לה' כי טוב וכי גאל אותך במהירות הבזק מאדם שלא רק שלא מתאים לך אלא לא מתאים כרגע לאף אחת. מצאי את הרציני והבנוי. קבלי המלצות ואמרי את דעתך. כן הייתי כותבת לו אסאםאס קצר על כך שלא עושים דבר כזה ובבקשה שלא יעז לעשות זאת לאף אחת אחרת. אולי את השליחה לתיקון כאן. בצורה מכובדת ואסרטיבית.

תבורכי. ומי יתן ונקרא בשורות טובות ושתמצאי את זיווגך ההגון הטוב והאוהב במהרה. אמן

"ממש לא בסדר מצידו" (נקודה)

ועכשיו,בלי קשר : האם את היית ממש הוגנת כלפיו ?

אין אני מעביר אחריות למעשה אל הבחורה שנפגעה. האחריות היא עליו והפגיעה היא פגיעה. 

ושוב, בלי כל קשר ובלי שאני מכיר אצ המקרה או הנפשות הפועלות, האם לא ראוי שבחור או בחורה שמגיעים לפגישה יגיעו (עד כמה שאפשר) ללא משקעים של קשרים קודמים ?

האם ראוי שבחור יגיע לפגישה כשהוא עדיין מאוהב באקסית שלו ? האם לא חבל על הזמן וההשקעה שמשקיע הצד השני ?

ממש לא במקום וממש לא מגיעה לה.

וובא לשפוך את לבו לפנינו, ואיננו יודעים על שום דבר רע שעשה, ממש לא שייך לחשוב שאולי גם הוא לא היה בסדר. מה פתאום?

ממש נראה שאתה מחפש נקודות להכפיש אותה....

היא עשתה את כל המאמצים להגיע לפגישה כדי לפתוח לעצמה אפשרות למציאת בן זוג.

בדיעבד, התנאים לא היו בשלים לבחינה אובייקטיביתף וע"פ הנ"ל חתך, ועוד עשה את זה בצורה מכוערת.

בין אם בכוונה, לבין אם לא - זו לא התנהגות.

אז מה פתאום לחפש במיקרוסקופ דברים שהיא היתה עלולה לא להיות בסדר?

זה ממש לא קשור!

אוח בנים כאלה אפילו לא מגיע להם שהתייחסו אליהם!!

גם אני יצאתי לדייט עם בחור שאיחר לי בחצי שעה(בגלל תפילת מנחה..)

אח"כ יצאנו חצי שעה הוא שיקר לי שיש לו אוטובוס...

אחרי איזה שעה בערך שנגמר הדייט הוא התקשר אלי.. הייתי באמצע שיעור..

אז הוא שלח לי sms שאנחנו לא באותו ראש... מה אתה לא יכול לחכות רגע ולהתקשר אליי??

שלחתי לו בחזרה שפעם הבאה שהוא יוצא עם משהי שלא יפרד ממנה בהודעה!!!!!!!!

חוצפה!

לפעמים צריך להיכנס באנשים כאלה הנחישות וברגישות (ברגישות??? טוב נחשב על זה.. )

אבל ממש לא צריך להיפגע מהם!הם חסרי טאקט בצורה קשה!!

להבין שהם עם אף בשמיים או שהם סוגרים עניים אחד מהשניים...

ושני המקרים האלה צריך לנער אותם... ולא תמיד זה התפקיד שלנו...

מה שני אומרת שבטוח את תפגשי את המהמם שלך בחור רגיש ומתחשב שאת תהיה שם בשבילו והוא יהיה שם בשבילך! 

אין מגיע לך את הטוב ביותר!!!!!

שאני יצאתי עם מישהו שמאז ועד היום- אם לא הייתי אני מתקשרת אליו-

הוא אפילו לא היה טורח להתקשר אלי..

(נראה לי..)

והוא עוד היה מופתע כשאמרתי לו שזה לא נראה לי מתאים-

כי הוא מ-מ-ש חושב שזה זה!! (אחרי דייט ראשון, כן..?)
 

אז בואו נגיד שהוא חטף על הראש במשך חצי שעה כמה הוא לא בסדר.

(הוא היה בקבע ובדיוק היה בחופשה שבוע,

נפגשנו ביום הראשון של החופשה, והוא לא ענה לי במשך השבוע ומתי הוא כן ענה??

ביום האחרון כשהוא היה בדרך חזרה לבסיס...)

וכשכבר דיברתי איתו- לומר לו לא- כבר קבעתי עם מישהו אחר...

לא שזה הלך עם השני.. אבל סתם..

[כי את בעלי הכרתי חצי שנה אחרי(:]

לא צריך להתרגש מהבנים האלה- הם לא בסדר- וממש לא כולם ככה....

בדרך כלל הם בסדר....

זה הוא עצמו (לא לסקול אותי!!).

נכון, זה לא התפקיד שלנו לחנך אותם, אבל יש עניין לעזור למישהו מעמ"י, והוא אחד מעמ"י...ומי שתהיה אח"כ? כדאי גם בשבילה, לא?

ממבט אישי: זה עובד. אחרי שהוא חתך בס.מ.ס, הסבתי את תשומת ליבו לעניין. בפעם השנייה הוא חתך אותנו במייל, ובפעם השלישית כבר בטלפון...התקדמות הטכנולוגיה....

ואולי.. יקרה, קבלי חיזוק! הבחור שלך מחכה מעבר לפינה, ואולי באמת יש לו טלפון שמח ומאושר (בלי ס.מ.סים הכוונה...).

אחד  מבלי להכיר אותו... אני מכיר לא מעט אנשים שדבר כזה היה קורה להם בתמימות מבלי רצון כלשהו לפגוע בבן אדם פשוט הם לא עברו שיעורים ולא הדריכו אותם מספיק ואם היו מפנים את תשומת ליבם לנושא הם היו נוהגים אחרת, קצת ללמד זכות לא כל אחד שעושה משהו צריך לעשות לו לינץ' (אני באופן אישי חושב שזה ממש מגעיל לחתוך ככה)...

שים לב שרוב ה"מתקיפות" עברו חוויות כאלה אז נראה שיש הרבה חברה' "תמימים" מידי ובשל תמימותם חסרי רגישות. אם אדם זקוק לזה שילך ללמוד לפני שמתחיל להתעסק ברגשות של אדם אחר. אני ממליצה על שיעורים כמו של הרב אבינר או אחרים שתבחרו בהם על משמעות הקשר הבינאישי כבר מתחילתו. אין כאן עניין של ללמד זכות או לא, יש כאן עניין של איסור פגיעה בבנות ישראל. בהצלחה לכולם ובשורות טובות! 

 יש גם בנות חסרות טאקט (חל איסור לפגוע בכל אדם ולא רק בבנות ישראל)... וזה שהוא היה צריך ללמוד את הנושאים האלה זה ברור וזה שהוא לא למד כנראה מחוסר היכרות שלו עם עולם הזוגיות וחוסר הדרכה ואני שוב אומר לא הצדקתי אותו ואני סולד ממקרים כאלה אבל כמו שאמרתי לא כל אחד שעושה טעות צריך להפוך אותו לרשע ואדם רע כמו שראיתי פה בהרבה מהתגובות...

גם אם מישהו פוגע בלי כוונה  (בן, בת - לא משנה) - המעשה פוגע. ואם אנו לא נאיר את עיניו שהמעשה פוגע - הוא ימשיך לפגוע והאחריות תהיה גם עלינו (ששתקנו...)

ראשית, מסכים עם שדרותי, לא תמיד בחורים מודעים לרגישות הנדרשת ביחס לבנות המין השני, לא פעם מתייחסים לבחורה כמו לחבר לישיבה, לצבא וכו'. כאמור, פעמים רבות המציאות הזו נובעת מחוסר מודעות  לכך שה "גברים ממאדים והנשים מנוגה" ולא מרוע לב. אם כי, אני מוכרח לומר שמנסיוני הרב (הייתי מוותר בשמחה על העונג המפוקפק אך מה לעשות יצאתי עם כמאה בנות עד שהתחתנתי , ולא, אני לא בררני...) נתקלתי גם בלא מעט בנות שגילו חוסר רגישות משווע בדרך שלהם לסיים קשרים. מה דעתכם על קשר שנמשך מעל לחודש ונמשך 8-9 פגישות נוצר קשר רגשי וביום חמישי כבר קבעתם פגישה ובמוצ"ש אתה מקבל טלפון מהבחורה ש:"היא לא יודעת אבל הבטן שלה אומרת לה שזה לא זה" - מכירים מן הסתם את הקלישאות האלה... מה היה קורה אם הבחורה היתה טורחת להגיע לפגישה לכבד את עצמה ואת הפרטנר שלה - אותי, במקרה הזה, והייתה אומרת את הדברים, אני אישית נפגעתי עד עמקי נשמתי מצורת החיתוך הזו. בעיני, זה היה נראה כסוג של זלזול ברגשות הזולת וברור לי שהבחורה ידעה מה אני מרגיש כלפיה וגם ממנה קיבלתי פידבקים שאנחנו בכיוון של מיסוד הקשר. לעומת זאת, נתקלתי בבחורה אחרת שטרחה ובאה לפגישה במיוחד כדי להיפרד ועם כל הקושי שבדבר היא השקיעה ואמרה את הדברים וגרמה לי להעריך את זה מאוד מחד, ומאידך, זה צמצם את הכאב שבפרידה. העקרון שהנחה אותי באופן אישי היה - אם מדובר בקשר קצר נניח עד 3-4 פגישות לגיטמי לחתוך בטלפון אך כאשר קשר נמשך חודש ויותר כשברור שכבר נוצר קשר רגשי ראיתי צורך לבוא ולהיפגש גם אם מדובר בפגישב בה אני הולך לחתוך את הקשר, כך ציפיתי מהבנות וכך השתדלתי לעשות בעצמי.

נכון זה לא בסדר שהוא עשה את זה

אבל איזה סיפור עשיתם מזה

לא נורא עוד בן אדם דפק ויאאאאאאאאלה ממשיכים

לא צריך להפגע ולא לקחת את זה אישית

ב-ה-צ-ל-ח-ה ב-ה-מ-ש-ך!!!!!!!!

במילים: "לא צריך להפגע ולא לקחת את זה אישית"

זה כן פוגע, זה כן כואב, וזו לא התנהגות.

זה לא ייתכן שבנוסף למה שהיא חטפה, אתה עוד תערער על זכותה להיפגע...

"איזה סיפור עשינו מזה"? כן, כשאדם נפגע זה בהחלט "איזה סיפור".

(והגדלת הגופן היתה הדגמה...)

אם משהו ניפגע מותר לו להיפגע יכול להיות בס"ד שאתה לא תיפגע מדבר כזה..

אבל ממשהו/ ממישהו אחר כן תיפגע וזה בדיוק המקום לדבר על זה..

לפתוח את זה...

אם זה לא מעניין אותך... אם זה לא נראה לך... סבבה אתה לא חייב להגיב או לקרוא.. 

אף אחד לא חייב אותך

זה לא בא בקטע של כעס או עצבים ח"ו פשוט להבהיר את מה שהולך כאן...

כול אחד כותב כאן וזה זכותו... אבל מצד שני צריך הרבה רגישות לאחרים...

במיוחד שכול אחד/ת נפגע מבחור/ה 

וכול אחד יש את הרגישות שלו..

זה כמו שתראה ילדה קטנה שמפחדת מכלב... אתה יודע שהדבר הכי גרוע להגיד לה זה...

"אין לך ממה לפחד..." או "מה את מפחדת?!" 

היא מפחדת!!! זה לא יעזור!! להפך זה רק עושה את זה גרוע יותר...

כי היא מרגישה פחד... ואתה אומר לה לא.. אז בעצם יכולים לקראות 2 דברים.

1. היא בחיים לא תסמוך על המבוגר שאמר לה את זה(וזה במקרה הטוב!!!)

2. היא לא תסמוך יותר על הרגשות שלה!!!!

מה שצריך לומר לה באמת זה.. אני כאן... אני לא יתן שמשהו רע יקרה לך!! מבין??

מקווה שהצלחתי להסביר טוב את עצמי... 

שיהיה אחלה שבוע!

באותו הרגע של האסמס זה אאוץ' וזה כאב..

אחר כך חשבתי - הוא אפילו כתב אסמס נחמד!

וזו הייתה בדיוק שעה..

לא נורא..

הוא לא מהבחורים שיזרקו מישהי בסמס אחרי קשר רציני..

לכן הוא לא צריך את ההטפה הזו.

וגם - אנחנו כאלו - זורמים!!

והוא ידע שאני כזו...

לגבי בחורים אחרים שנוהגים לעשות את זה - 

בהחלט לא מומלץ!!!

אבל אפילו הרגע ההוא של הפגיעה - לא היה מגיע לך!

אז יש לו בעיה ולא צריך להיתייחס לאנשים כאלה!

פשוט ליזרום ולהגיד "לא נורא" הוא עשה בישבילי את העבודה!

וחבל לאנשים פה שלא אכלו אותי.......

ומן הסתם אתה רוצה לומר שאם הוא ככה מתנהג אז טוב שלא היה שזה המשך....

אז 2 אפשרויות:

1. אם הוא עשה את זה "בלי כוונה" - אז אם מאירים את עיניו  יכול ללמוד איך להתנהג ולהיות בן זוג טוב.

2. ואם הוא עשה את זה בכוונה - אז בזה שמעמידים אותו במקום, הוא יידע שדבר כזה לא עובד בשקט.

שורה תחתונה (לענ"ד): בכל מקרה צריך להעמיד אותו במקום.

נכון שאני לא בגיל ממש (אז הייתי בן 17) אבל אצלי אחרי קשר של שנה וחצי היא חתכה בSMS

תשמחי שאצלך לפחות לא נקשרתם..

ניחא בתחילת שבוע, כאשר הכינוי "ואולי" שנאה את כל הגברים בעולם. 

אבל עכשיו כבר סוף שבוע ומתקרבים לשבת, וחוזרים לחשוב עם הראש. 

1. שאף אחד לא יהיה תמים, כולם יודעים מה משודכים עוברים, וכמה זה קשה וכואב לפעמים להיפרד. 

דבר ראשון - תקבלו את המצב הנפשי שלהם. 

2. חאלס, לרדת מחמור הנורמות. לא כל דבר שאתם חושבים שמקובל או נכון - בהכרח מקובל על כולם, או נהוג בכל מקום, או "חוק לא כתוב" של החברה. יש כל מיני התנהגויות, ואל תכתיבו לעולם את החולשות שלכם. יש אנשים שונים, יש ערכים שונים, יש נורמות שונות, אתם מגיעים ממקומות אחרים, מיישובים אחרים, מחוויות אחרות, לא צריך לשבת עם אצבע על ההדק, אלא לתת קצת חבל ולהירגע וללמוד לנשום. 

3. לזכור טוב טוב שמדובר בבני אדם. ויש לזה השלכות רבות. יש מצבי רוח, יש מעשים מטומטמים וחסרי טאקט, יש פדיחות, יש פאשלות, לפעמים פשוט לא יודעים טוב יותר. לפעמים שוכחים, לפעמים הכול. על מנת שבני אדם יוכלו להתקיים אחד ליד השני, הם צריכים ללמוד להירגע ולוותר, לקחת את הצד של החסד ולא של הדין, לא רק ללמד על אנשים זכות, אלא אף לא לאבד את הראש והאחיזה בקרקע בכל דבר. אחרת לקחת כמות נכבדה של פרוזאק. 

4. הרבה פעמים זה דווקא הדברים הללו שמלמדים הרבה יותר על האדם מאחרי המסיכה. קל לכולם להיות נחמדים וחייכנים כאשר הכול זורם לפי הרצונות שלהם. נורא פשוט לשים חיוך מקסים כשיושבים במסעדה או מטיילים לאורך הפארק, אבל בשביל להבין מי נמצא שם מאחורה, ואיך הוא מתנהג במציאות בעולם האמיתי- זה כבר סיפור אחר.

לכן יש מהרבנים שהמליצו לאחר לדייטים, לראות איך השני מגיב, מה המידות האמיותיות שלו, מה האישיות האמיתית שלה. וכן, לפעמים אחרי פרידות, אשר ללמוד כל כך הרבה על השני, שרבים הבחורות או בחורים שמספרים שמהפרידה הם הבינו כמה שהם צדקו. 

עם אולי כבר דיברתי מה שדיברתי, ואני מאחל לה את כל ההצלחה ושמחה שבעולם.

אבל לגבי השאר, בחייאת להיות אנשים טובים. 

*לא מופנה כלפי אף אחד אישית. 

וזה כולל את "ואולי"....

נכון,  כולנו בני אדם וכולנו עלולים לטעות, אבל המטרה היא שאם נפגעים לא נגיד "חלאס, זהו, אין מה לעשות..."  (ובזה נאפשר לפוגע להמשיך לפגוע ולהזיק - גם אם לא התכווןן* אלא קודם נכיר בהתנהגות פוגעת כלא ראויה, וגם נחשוב מה לעשות כדי שלא יישנה...

אחרי קשר של חודש וחצי,

הוא פשוט...

הפסיק לענות לי

מה שטוב בזה שמרוב שכעסתי לא נפגעתי..

יכול להיות שהוא איבד את הפלא שלו ושהוא משמ חסר איטיליגנציה של חשיבה הצמאית ולכן גם לא חשב על להתקשר 144 אני יודע שהסיכוי לכל זה שואף ל 0 אבל עדיין חודש וחצי של קשר אמ אמ! 

אשרי התמימות!

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?