בכל אופן, הכותב לא מכיר המגזר החרדי בכלל.

אני מסכים עם ברוך שהארגונים באים עם הרבה אנשים טובים ומוכשרים אבל ההצלחה יחסית קטנה - ולדעתי יש מקום לדיון איך באותם אמצעים להשיג יותר.

הסיבה שאדם רוצה להתחתן היא מילוי צרכים והשגת מטרות (הקמת משפחה, אופי המשפחה ועוד) בד"כ אדם יודע מה הוא רוצה. העניין הוא שבד"כ כשרוצים להגדיר מה מחפשים אנחנו נוטים לנסות לתרגם את הרצונות האלה לנתונים טכניים (גם בהשפעת מאגרי נתונים שיודעים בעיקר לשמור ולחפש לפי זה) - לדעתי בתרגום בין הצרכים לנתונים הטכניים באה ההחמצה,  מכל מיני סיבות כשמתרגמים צורך לנתון טכני הרבה פעמים מגיעים לזה שאנשים שעונים לצורך אין להם את הנתון הטכני והפוך (למשל אם מחפשים אדם תורני וגוזרים מזה שיהיה בוגר ישיבה מפספסים אנשים תורנים שלא הלכו לישיבה מכל מיני סיבות) .ישנם גם דרישות שאין קשר בינם לבין הצרכים.

בסופו של דבר מה שקורה זה שמוצאים אדם שעונה לדרישות הטכניות אבל לא מתאים למה שמחפשים ולכן לדעתי ההצלחה של מאגרי הנתונים האלה יחסית נמוכה.

הפתרון הוא לפי דעתי הוא הבנת הצרכים ולנסות לפיהם למצוא - מה שברוך קורא לו הנופך האנושי - כלומר לנסות למצוא יותר על בסיס תכונות ולא נתונים טכניים.

לדעתי מה שאפשר לשפר זה 2 דברים:

1. ברמת ההכריות - לנסות להסתמך יותר על חברים וגורמים שיכולים יותר להביא את הנופך האנושי - לדעתי ההיכרות האישית עוזרת לעקוף את המוקש של נתונים טכניים ולהביא את האדם עצמו.
2. ברמת הארגונים - לשים דגש יותר על יעוץ לרווקים ולווי הקשר ופחות על השידוכים עצמם, לדעתי היתרון שיכולים להביא האירגונים הגדולים הוא ביעוץ וידע מקצועי ופחות בשידוך עצמו  -  כמו שברוך כתב ישנו מאגר גדול וישנם לעיתים גם הרבה פגישות אבל ישנם יחסית מעט הצלחות, שדכן שיעזור לרווקים להגדיר מה הם רוצים ומה מציאותי יעזור להתמקד יותר בחיפוש - לדעתי רוב השדכנים או זורמים עם כל בקשה גם אם היא לא מצאותית או חושבים שהם יודעים יותר טוב מה הרווקים צריכים. נקודה נוספת היא ליווי הקשר - הרבה פעמים ישנו קושי לזוג להחליט מה זה בעיה אמיתית ועל מה אפשר להתגבר - יעוץ יכול לעזור להכריע יותר בקלות.

אני יודעת למשל שהזוגות שישפה סופרים הם רק זוגות ש-2  בני הזוג הם מתוך המאגר.

מה עם שידוכים שאחד מהמאגר ואחד מחוץ, אבל שדכנית עשתה אותו?

ומה הדין במקרה שזוג שלא הלך לו גלגל את ההצעה הלאה ואז יצא שידוך?

ומה עם בחור שיצא עם מישהי מחוץ למאגר וקיבל את היעוץ, הליווי ההכוונה והדחיפה אצל שדכנית ישפה?

רק לציין שכיום עלות דמי הרשמה בישפה היא 250 ש"ח והיא כוללת פגישת יעוץ חינם-

שעולה למשודך של ישפה 100 ש"ח ולמי שאינו במאגר 280 ש"ח

ולא תמיד נלקח כזה סכום- בעבר הוא עמד על 180 ש"ח

בנות בגילאים מבוגרים לא נדרשות לשלם, כיוון שלא יכולים "להבטיח" להן תוצאות וכן הלאה.

לא כל שטות ראוי שתפורסם

לדעתי צריך לחשב את אחוזי ההצלחה לפי כמות המתחתנים לחלק לכמות המצטרפים החדשים - אבל גם מקרה הזה אנחנו מגיעים לפחות מ5%. אפילו אם תוסיפי שידוכים  שעשה הארגון כשרק אחד מהם מהמאגר - אני לא חושב שהאחוזים יהיו גבוהים מאוד.

בכל מקרה את מחזקת את מה שכתבתי שהיתרון הגדול של השדכנים הוא ביעוץ והכוונה.

ולדעתי הארגונים צריכים להתמקד בזה ובזה למדוד את ההצלחה שלהם.

כל המקרים הנוספים של הצלחה שתארת מקורם ביעוץ והכוונה או היכרות אישית ופחות ביכולת לשדך.

לדעתי יצירת היכרות יותר מוצלחת היא יותר ע"י היכרות אישית ופחות ע"י מאגרים כאלה ואחרים.

הבעיה של שידוך על פי מאגר היא שאנחנו לוקחים את התכונה שאנחנו מחפשים ומנסים להמיר אותה לנתון טכני ולפי זה לחפש ואז מה שקורה שבגלל שההמרה היא לא אחד לאחד אנחנו מפספסים.

לדוגמה נניח שמחפשים בחור תורני במובן שהוא חי את התורה - נניח שגזרנו מזה שהוא צריך להיות בוגר ישיבה, לא כל בוגרי ישיבה הם כאלה ולהיפך לצורך העניין נניח שיש התאמה של 80%, נמשיך הלאה אותו בחור צריך להיות רחב אופקים ומשכיל נניח שגזרנו מזה שהוא צריך להיות אקדמאי ונניח שישנה התאמה של 50%. כבר על סך הכל של שני תכונות הגענו להתאמה אמיתית של 40% בלבד שלא לדבר על כמות המתאימים שסיננו בדרך.

לדעתי הפתרון לזה הוא היכרות אישית שרק דרכה אפשר לעקוף את המוקש הזה - חברים של אדם או השדכן הישיבתי יכולים להגיד כמה הוא תורני וכמה הוא רחב אופקים.

אני חושבת שאומנם לברוך יש טיעונים טןבים.. אבל הוא שוכח שלדתיים לאומים יש המון סגנונות באידאולגיה..

וכול ישיבה זה משהו אחר לגמרי!!

אי אשפר לדמות ישבה אחת לאחרת.. זה לא כמו עצל החרדים.. חסידי כור למשל אין שם תתי חסידי גור... הם פשוט חסידי גור...

אז בחור חרדי שלומד בישיבה של חסידי גור(גוד') ההורים שלו יחפשו לו בחורה כזאת..

אין את כול הבלבולים האלה שיש בציבור הדתי...

כי בציבור שלנו הכול מבולבל...

כול ישיבה זה משהו... וכול תלמיד זה תתי ישיבה...

לכול אחד מאיתנו יש 10 דעות ודרך לחיים... כמו שאומרים.. אנחנו מורכבים...

אני בטוח שעל מה שאת אומרת יש לך ביסוס.

[כי הוא לא משקף את המציאות בהכרח,

  ישיבות גור הן ישיבות גור, נכון.

   ואז?]

אני כותב בקיצור כי אני לא טוב בתלהנסח ואני מעדיף להישאר מעורפל

מאשר לכתוב דברים שאני לא יכול להיות מאחוריהם 100%, אבל

 הציבור החרדי גם לא בהכרח חושב כולו בצורה אחידה.

[ולשם הבהרה מראש, זו לא ביקורת. אנשים נבראו שונים.

 למה זה נראה שלהגיד מורכב זו בעיה?]

{ומה אני עושה כאן כבר עשרים דקות עוד לפני שש בבוקר?!]

להפך .. יש בחרדים המון סגנונות!!!

אבל עצל הדתיים לאומיים זה אחרת.. כול ישיבה זה משהו אחר!!! וכול תלמיד זה אחרת!!

למשל רק בציבור הדתי תמצא בחור קוקניק בסגנון ברסלב...

שהולך לטישים של חסידות וולוזי'ן אבל מעדיף למסור את נפשו על א"י... לכן הוא ממשיך בקבע!

מורכב לא??(סתם נתתי דוג' יש מלא כאלה!!! )

איפה תראה את זה עצל חרדים???

שרון נדמה לי שאת מסבכת את המציאות הרבה יותר ממש היא באמת. 

עדי - אם תשימי לב, ציינתי שלא לקחתי בחשבון את התקציבים שיצאו על ייעוץ, פעילויות ודומה, דברים שאינם קשורים לשידוכים במישרין. כך למשל בחישוב השני של ישפה, הורדתי 135 אלף ש"ח (ב2009) שהלך על הוצאות שאינם שדכניות במהותם. 

מדובר בבסיס, שניתן לבנות עליו הרבה יותר, ולבחון דברים רבים שבו וזהו רק פתח לעניין. 

מאידך, הדבר הכי בסיסי שמודדים הינו כמות של חתונות שארגון שידוכים מפיק. את זה לוקחים בחשבון ביחס לכמות של כסף שגובים ממשודכים. כמות השדכנים ומשודכים, ודברים מהסוג הזה. מדובר בתקופה ארוכה של עשר שנים.  

בחלק הראשון, אני עוסק יותר בסטטיסטיקה ולא בסיבתיות או פרשנות אישית. 

המסקנה היא שצריך לבחון את המציאות - ולראות איפה ומה כדאי לשנות ולשפר. זוהי סוגיה שצריכה להיות חלק מהשיח הציבורי, כי זו בעיה חברתית של המגזר. 

השאלה האם יש לך באמת מסקנות, או רעיונות חדשים.

נשמח לקבל אותם בצורה מסודרת יותר.

שמתי לב, אך עדיין זה נראה קטנוני ולא מכובד להערכתי.

לבחון את המציאות עם כיוון לשפר- עם זה אני מסכימה,

מכאן ועד בחינה שמוציאה את כל עניין הפניה לשדכן/למשרד שידוכים כחסרת סיכוי להינשא המרחק רב, אבל אם לא כן זה לא היה אישיו....

הערה נוספת לגבי עשר השנים- אני בישפה רק 3 שנים,

אך הוותיקות שבשדכניות מספרות על 2 קלסרים ו-20 שדכניות שישבו וניסו להתאים בין קלסר בנים לקלסר בנות.

אני מניחה שכמות השידוכים לשנה עלתה יחד עם מספר שנות הארגון, ויחד עם הגדלת מאגר המשודכים והשדכניות,

לכן, סטטיסטיקות הן מדע לא מדוייק שתלוי לאן אתה חותר.

חבל.

אני חושבת שלא הועלת למישהו להינשא, ואולי אף הזקת, בכך שחיזקת את ידיו במחשבות הבל שה חסר סיכוי לכתחילה.

אני מאמינה שכל מאמץ, גם אם הוא אינו נושא פרי ישיר,

הוא פתיחת פתח ותחילת הגאולה הפרטית,

התקווה שמלווה רווק/ה שבא להירשם במשרד היא שהופכת אותו לכלי להכלת השפע מה' יתברך

והיא שנותנת לה' את היכולת לשלוח, גם אם לא דרך אותו שליח.

מלא רווקים מגיבים למשמע בשורה- שהקודמת שהם יצאו איתה התארסה-

בתגובה- פתחתי לה את המזל, אני סגולה לחתונה וכו' ולא בכדי.

השאלה הראשונה שצריכה להישאל וכמובן שנשאלה, היא לשם מה לבדוק ולפרסם את הדברים?

והתשובה אף היא פשוטה. יש לנו בעיה, בעיה גדולה ורצינית, ואנחנו צריכים לתקן את הבעיה הזו, למצוא את הכלים והתשובות הנכונות בכדי לתקן ולשפר את המציאות. 

בפועל, אנשים מוציאים כסף, זמן, אנרגיה, ושריטות נפשיות בניסיונם למצוא בן או בת זוג. 

האם אין זה מחובתינו לעזור להם? האם ממונם של ישראל קל בעינינו שלא אכפת לנו לבזבז אותו?

האם זה נכון לתת לאנשים לבזבז שעות רבות, ולבצע ניסיונות רבים, כאשר השיטה לא מוכיחה את עצמה או לא יעילה בהכרח.

ויותר מזה, האם בחינה של הפתרונות, במידה ונגיע למסקנה שהפתרונות אינם יעילים, או יעילים מספיק - לא תביא דחיפה עצומה ולחץ ציבורי למצוא פתרונות שכן עובדים?

דווקא כאדם שמגיע מתוך עולם השדכנות, אני מכיר מקרוב את הקשיים שאיתם הצדדים השונים נאלצים להתמודד בכך שידוך ואדם. אולם קושי של שדכנים או ארגון לספק את המוצר שהוא מפרסם וגובה תמורתו תשלום מהציבור, מהווה פגיעה בציבור.

אם ארגון לוקח מאות אלפי שקלים בשנה ממשודכים שרוצים להתחתן - הוא מחוייב להחזיר תמורה.

ואם הוא לא מחזיר תמורה ניאותה- אז יש פה עוול. לא רק מוסרי בגלל כסף, אלא גם בזבוז של אנרגיה וזמן של שדכנים ומשודכים, ושריטות מיותרות לרווקים. 

וכן, אם הארגון מוסיף מאות רבות של משודכים בשנה למאגרים של אלפי אנשים, והוא מחזיר בתמורה כ20 זוגות, אז כן, הסיכויים של רווק או רווקה שרוצים להתחתן הם כל כך קלושים שחובה להסיק מסקנות.

מה המסקנות? או לשנות לגמרי את שיטת השדכנות כי היא לא עובדת (50 שדכנים יצליחו להוציא 5 זוגות במשך שנה שלימה). או שרווקים צריכים למצוא דרך יעילה יותר להתחתן.

לכי תיכנסי עכשיו , כן כן עכשיו, לאתר של 2 בשביל 1 ותראי כמה אנשים מחוברים ומחפשים שם. אם זה יעיל - אחלה. ואם זה לא, לא חבל?

זה לא נובע מכוונות רעות, כן כן יושבים 200 שדכנים וכל אחד עם הקלסרים וצרות שלו ובמשך שנה שלימה מצליחים לשדך 20 זוגות. והם אנשים נהדרים, והם מקריבים מזמנם בהתנדבות, אבל זה בשורה? את תמליצי לרווקים לפנות לשם? כאשר כ750 רווקים מצטרפים כל שנה, ויש כבר במאגרים אלפים? יש פה צורך של הסקת מסקנות. 

אני חושב שאדם שרוצה להתחתן צריך לסייע בידו. צריך לכוון ולעזור לו, ולא לשלוח אותו למשימות מיותרות שאינן עובדות שהוא משלם עליהם בכסף, בזמן, באנרגיה, ובשריטות. 

תחילה נפנים שיש בעיה, ועכשיו נצא להעמיק במקור הבעיה, ולחפש פיתרונות טובים ומתאימים.

אלא השריטות של המשודכים

ראה ערך שיחות הרב יהושע שפירא,

כמה שמתעסקים יותר בשידוכים רואים יותר ויותר שזה נכון

וברוב המקרים המשימה היא החלפת הדיסק ההוליוודי במוח לדיסק מציאותי יהודי

ומתוך כך ההצעות יהיו יותר מועילות כיוון שהרווק עצמו יהיה כלי קיבול ולא חומה בצורה

מחילה, אבל כדי להחליף דיסק זה לא מספיק לשים תמונה יפה באתר

ותאמין לי, שמישהו קצת לא יפה לא ישים את עצמו שם

וזה לא חכמה למצוא מלא הצעות אם את עונה לתיאור החיצוני שאחוז ניכר מהבנים מחפשים

(קרי, רזה, בלונדינית, עור בהיר, חיוך יפה, שיניים ישרות, ברבי כזאת

אבל מה לעשות שרובינו יהודים,עם האף הצבע והכל???

יש חיסרון מאד גדול בבחירה לפי תמונה לדעתי

אני לא הייתי בוחרת את בעלי לפי זה ולא הייתי ממשיכה איתו קה אם הייתי יודעת שהוא הסתובב בשוק

וחיפש לו אישה נאה באותה עין שהוא בוחן עגבניות בשוק

את זה- את יכולה לעשות -לאנשים בני 15-16 שעוד מגבשים את החיים שלהם..

לאנשים בני 20+ שכבר עמוק מספיק בשידוכים כדי להירשם לאירגון כלשהוא-

את מקבלת כמו שהם

ועם זה את צריכה לעבוד

השאלה -איך אני כשדכנית- מתאימה את עצמי- למציאות הזו? מה הגמישות שאני מפעילה על עצמי כדי לגרום לדברים לעבוד יותר טוב?

אגב- לי יש שאלה אחרת- מהנתונים ברוך הביא-

למה לכיפה יש כ"כ הרבה יותר זוגות פורום מאיתנו?

"קנאת פורומים תרבה זוגות"

מה הם עושים יותר מאיתנו??

צדיקה  - קנאת מנהלות. 

אבל אני לא חושב שמדובר בהפרש כזה גדול באמת.

ממאי 2007 (יענו לפני 4 שנים), נישאו 36 זוגות פורום בלא כלה בכיפה  (חישוב של זה לעומת זה). 

יענו 9 זוגות בשנה. 

ואילו פה מהזוג הראשון פה בפורום בערוץ, נראה לי שיש שנתיים וחצי בערך, ויש 15 זוגות. אז נגיד 6 זוגות בשנה בערך. 

ולמרות המספרים, ואנשים לא אוהבים מספרים, במיוחד כאשר הם חושבים שנישואין זה עניין של מזל. 

אבל מנהלים יקרים, אתם זה כבר סיפור אחר.

כד"א  עדי - תראי מה את כותבת. את מאשימה את הציבור שזה אשמתו שהוא לא מתחתן. בואי נגיד שאני מקבל את זה. אז את מוכנה לגבות ממנו כסף, זמן, אנרגיה ושריטות כאשר את יודעת שאת לא תחזירי לו כלום בתמורה?   

אם הציבור לא רוצה להתחתן, זה הגיוני שיהיה קיים ארגון שייקח מהם כסף בשביל להציע להם הצעות???

אם רווקים רוצים להתחתן עם מלאכיות, זה הגיוני שארגוני שידוכים יגבו כסף ויציעו אנשים? כאשר ברור לאור המציאות שהם ידחו אותם?

וכו, תמשיכי בקו המחשבה.  

המספרים שהתבססתי עליהם בקשר לזוגות הפורום של כיפה - לא נכונות. 

אומנם כמות הזוגות (סה"כ) לאורך השנים נכון. אבל שגיתי בפילוח של כמות הזוגות לאורך השנים. 

באמת שלא הבנתי את מה שצדיקה אמרה, שהשדכנים צריכים לקבל את האנשים והנשים שמגיעים אליהם כמו שהם...

למה השדכנים צריכים להתגמש?

הרי אנחנו (כלומר, הרווקים) אלו שרוצים להתחתן...

הרי אם השדכנים היו מחליטים שהם עומדים על שלהם ולא מוכנים לעזור לאנשים שלא מוכנים "להחליף לעצמם את הדיסק", כל אחד היה בסופו של דבר מחליף דיסק או הולך לחפש במקום אחר...

רשות מבקקשים בארמית במחוזותינו... סתם לידע כללי.

עדי באה בדרישה לרווקים- להחליף דיסק

אני לא מסכיהמ עם זה

בחיים אT" לדרוש מאדם אחר- כל אדם- להשתנות

אתה יכול רק לשנות את עצמך

אז אני כשדכנית- לא יכולה לומר לבחור או בחורה- את\ה בררן מידי חי בסרט לא מין מהחיים לא סגור על עצמך

אני צריכה לקבל אותו כמו שהוא

ולעבוד עם מה שיש... ולעבוד ולהיות שדכנית טובה -לאדם הזה.

(איך??? זה חלק מהשאלה פה...)

ונכון- שיש החלפת דיסק שכל אחד צריך לעשות כדי להכנס לזוגיות ולחיים בשיתוף -ולא עליו אני מדברת

לפי הידע המוגבל שלי בארמית, רשות זו לא מילה בארמית....

אבל כמובן - יכול להיות מאוד שאני טועה. אחרי הכל, את יודעת מה שאת אומרת.

את הדרישה של עדי הצלחתי להבין.

אבל למה השדכן צריך להשתנות בשביל הרווק???

הרי הרווק צריך את השדכן, הוא רוצה את עזרתו, והוא גם מגיע לשדכן מסיבה מאוד ברורה (אני מקווה..).

או לחילופין, אם כל כך מפריע לשדכן איך שציבור הרווקים מדמיין את אשתו, את הסיטואציה שבה הוא יפגש איתה, את הפרצוף שלה, את רמת האיי-קיו שלה ואת אורך השערות-על-הרגליים-שלה - אולי כדאי שהוא יפרוש?

אני באמת לא מבין...

אם את כשדכנית חושבת שאדם שמגיע אליך צריך להחליף דיסק, למה את לא אומרת לו את זה?

אם לא תאמרי כלום הוא בטוח ימשיך לצאת לאינסוף דייטים שלא יביאו שום תוצאה חוץ מתסכול ועצב וכאב...

אז מה אם הסיכוי שהוא יקשיב לך הוא אפסי? הוא קיים, ואם תצליחי - עזרת לעוד יהודי בדרך נוספת לשידוך מוצלח.

אבל לא מתוך ביקורת או כעס,

מתוך המון אהבה, השתתפות,

והבנה שאנחנו ביחד בסירה הזאת- גם אם אני נשואה כבר

וביחד עושים חושבים, מה תוקע?

על מה פסלת? על מה נפסלת? מה בתקשורת היה לקוי?

האם יכולתי לגייס כוחות להתמודד ולא לחתוך?

גם אני כשדכנית מתמודדת עם זה- לא לחתוך חבר'ה בררנים מידי,

אלא לעבור איתם תהליך.

למה? כי אם הם הגיעו לאחריותי אז אולי יש לי משהו לתת.

דוגמא- בחור שזרק בנות על ימין ועל שמאל בגלל יופי.

כולן מכוערות. בנות ישראל היפיפיות![

מה עושים? אחרי 5-6 בנות שהוא יצא איתם

כולן היו מכוערות בעיניו אבל בעיני העולם הן באמת נחשבות ל"וואו"

ישבתי וחשבתי יחד איתו- האם יעזור לראות תמונות?

הוא חשב שכן

(זה שאני חושבת שזה לא יפה, זה נשאר בצד כי זה לא קשור ולא עוזר לבחור להתקדם)

בנות שהסכימו להראות תמונות הראיתי לו,

או לחילופין הוא חיפש כל אחת מהן בפייסבוק

(בנות, ראו הוזהרתן, שימו רק תמונות שאתן מעוניינות שיראו...)

והגענו להבנה אחרי 10 בנות מה הסגנון החיצוני שהוא אוהב

(תכל'ס, מכוערות, על גבול הערביות- בחיים לא הייתי מנחשת לבד)

ניסינו וניסינו, ואחרי שנה יחד- אני והוא וכ20 הצעות שלא צלחו

ישבנו שוב, ניתחנו אחורנית, חשבנו ביחד.

שם, כשהייתה לי הערה על צורת התנהלות בפגישות,

על גאווה, או כל הפוסל במומו פוסל,

שם אמרתי מה שאמרתי- שוב, לא מתוך מקום שאני חכמה, יודעת ומבינה

ואם רק תקשיב לי, תתחתן תוך 60 יום

אלא מתוך מקום שאנחנו ביחד בעסק, שנינו רוצים בטובתו ומעוניינים לפתור את החידה הזאת.

אז עלינו יחד על קצה חוט שהוציא אותו.

אז לא אני שידכתי לו (והוא אפילו לא הודה מעולם)

אבל תהליך ארוך ומפרך עברנו יחד,

הייתי איתו, הצעתי לו, התפללתי עליו, חשבתי מה ניתן לעשות,

הרגעתי הורים לחוצים, סיננתי הצעות שהוא היה מסרב בכל אופן.

שווה 250 ש"ח רישום לישפה?

אני חושבת ששווה גם הרבה יותר

תודה

כתבת יפה מאוד

נתת חלון-מבט לצד השני של העסק- איך זה נראה לשדכנית...

כשרוב האנשים פה באים מהמבט של- איך זה נראה מצד הרווקים

אני מתייחסת לכל פרט שבחור/ה מבקש, ונותנת לו מה שהוא רוצה.

אם אני חושבת שאני לא יכולה לעמוד בזה אני לא אציע.

אין כזה דבר להציע בכוח.

אולי יש שדכניות שעובדות אחרת אבל אני מקבלת את הרשימות של הרווקים כהוראות הפעלה.

אם אחרי זמן של ליווי יש לי הצעה שהיא 80% מתאימה לרשימה,

אבל היא נראית לי מאד מאד, אני אציע ואנמק גם למה זה נראה לי מתאים.

עפ"י רוב, מי שמכיר אותי סומך על ההצעות שלי, ומבין את הראש שעמד מאחורי.

שלא תבין לא נכון: המשודכים שלי הם החברים הטובים שלי

הם יודעים עלי יותר מהשכנות שלי, ואני איתם בכל שעה, גם בזמנים לחוצים,

כשזורקים אותם אני סוערת איתם ביחד(איכס, נשמע קיטש...)

למה אני מתכוונת ?

למשל, בחורה שמבחינתה חוזר בתשובה מאז ומעולם היה מחוץ לאופציה,

ואחרי כמה שיחות היא מוכנה לצאת עם חוזרים,

ודווקא שם מחכה לה החתן המיוחל

זה נקרא להחליף דיסק.

וגם אם מי שיציע בסוף את האביר זה לא אני,

עדיין יש לי חלק, לא בתהילה, אלא בצעדים הקטנים שבדרך.

למשל כשבחור אומר שבשום פנים ואופן הוא לא מוכן לצאת

עם בחורה שעוסקת/ לומדת חינוך על כל גווניו-

הוא לכתחילה מוריד לעצמו 80% מהבנות הדתיות בארץ,

אם הוא גם לא מוכן לפגוש מחוץ לעיר מגוריו- הא צמצם עוד 15%,

ולעיתים ה-5% שנשארו לא מעוניינות בו.

אני יכולה להמשיך לאחוז ברשימה של הדרישות שלו,

ואני יכולה לשקף לו נתונים, ולהציע, מתוך כבוד גדול ואהבה

שישקול מחדש כי אני יכולה לא להציע לו אבל אולי יש משהו שהוא יכול לשנות

או להגדיר מה בדיוק בהוראה לא מוצא חן בעיניו,

ולנסות לברור כמה שיותר קרוב

אז זה אשמתי? אשמתו?

האם בחור כזה לא היה ראוי שישלם 250 ש"ח כדי להירשם (ולקבל אגב כך שובר ליעוץ חינם),

להחזיר ולו במעט את החזרי שיחות הטלפון של השדכנים,

את התשלום על החזקת האתר,

את הפרסומים לגיוס שכנים נוספים,

את המזכירה

והמנהלת שיושבות ימים ולילות לנסות למצוא פתרון ודרכי התייעלות

את ההשתלמויות לשדכניות שירכשו יותר כלים ויצברו כוחות?

מעניין כמה מתוך כל זה מכסים ה-250 ש"ח שהוא שילם בהרשמה לפני שנתיים.....

חוץ מזה- אוזן קשבת, יעוץ חינם(טלפוני אמנם) והצעות- זה בעיניך "לא תחזירי לו כלום?"

בדיוק לזלזול הבוטה הזה התכוונתי.

צר לי עליך וברוך השם שהמשודכים שלי בעלי עין טובה יותר על פועלי.

ודע לך שמה שאתה כותב פוגע באמונם של רווקים בשדכנים,

ואני חושבת שאם תרחיק רווק אחד מחתונתו בעקבות זה היה ראוי שתקפא מקלדתך מהיום.

ועדי, לגבי ההודעה השניה...

אוזן קשבת, יעוץ חינם, והצעות הן בהחלט לא "כלום" בעיני. הן הרבה יותר!

בהחלט לא התכוונתי לאמירה בסגנון "מה שאת עושה לא שווה כלום במצב כזה", פשוט תהיתי למה אני לא נפגש באמירות מהסוג שעוזר בעוד דברים מעבר לשידוכים עצמם...

סליחה אם הרושם שהתקבל מדברי היה של זלזול כלשהו.

סליחה, ושוב סליחה.

זו לא היתה הכוונה.

נראה לי שקודם כול יש בו יותר אנשים אז ברור שגם יהיו יותר זוגות..

וגם אני חושבת שהחבריה כאן הם הרבה יותר "דוסים"..

כלומר יש כאן לא מעט חבריה שלא מדברים עם בנים/בנות...

ממ.. זה מראיה שטחית.. ראיה כזאת שלא מסתכלת לרוחב...

דווא מי שדוסים לא מדברים עם בנים\בנות- בפורום יכולים יותר להכיר!

כי הוירטואלי- מנטרל את >רוב< החיצוניות מהאישיות של אנשים- יש פה רק אישיות- מה שכתבות ונאמר

תשובה פשוטה, ראית פעם כמה הם משקיעים?

הם משקיעים בשבתות ויש להם מפגשים קבועים

הלכתי לאחד כזה כי ממש הסתקרנתי מה הולך שם

ואין שם שום דבר שחורג מצניעות למרות

שמנסים להדביק עליהם סטיגמה שהם לא דוסים.

ומה אנחנו עושים?

שמנסים לארגן מפגש

זה כאילו אויי מייגד! זה לא צנוע!

ואיזה פריצות! וזה הולך להיות מושב ליצים.

כאילו לעזאזל שאתם לא יוצאים לדייטים כאן

וזה נשמע שבנים זה עם שמחטיא אתכם בנות

ואותו דבר אצל בנים

סורי אני לא רוצה לפגוע,

אבל זה התייחסות ילדותית בעיניי,

לדייטים אתם יכולים לצאת

אבל לארגן מפגש על רמה אתם לא?

מה ההבדל כאן לעזאזל? אני לא מבינה!

אם היינו פותחים קצת את הראש,

היו יכולים לצאת מפה הרבה זוגות

רק שכולם פה לפעמים יותר מידי דוסיים.

אפשר לעשות מפגשים על רמה,

ומי שלא רוצה לדבר עם בנות יכול לשתוק

אז זה למה לא כלה עוקפים אותנו בהרבה

הם באמת רוצים לנסות כאן לא נראה לי שרוצים.

ולא רק בלא כלה מצליחים להביא זוגות,

אלה בכל פורום שם שיודע

שאין שום דבר שרע בלהפגש ולעשות

מפגש על רמה, רק מביכורים

אני מכירה איזה 15 זוגות לפחות,

כי שמה במקום לזעוק שמפגש זה רע,

הם יושבים ומרימים מפגש איכותי

דבר שהחברה כאן מפחדים ממנו.

וזה כזה חבל,

ממש אפשר להכיר ככה,

אני מכירה מלא אנשים שהכירו ככה.

זה באמת נכון!

ואני כבר הייתי במפגש פורום... וזה ממש היה צנוע!!

ואולי בנימה זאת כידי לחשוב על מפגש פורום הבאה...

עוד נמשיך את הדיון הזה בנפרד- בעז"ה...

הסיבה שיש לכיפה יותר זוגות זה גם בגלל שהם כבר סיימו את הבגרויות שלהם וסיימו תיכון אז יש להם בשלות רגשית להיפגש...

רוב החברה שכותבים כאן הם תיכוניסטים שחושבים מישום מה שהם מוכנים לזוגיות.

בפורום עם גילאים כל כך צעירים ברור שיהיו פחות זוגות.

בכיפה כולם יותר מבוגרים.

בכיפה גם עשו הפרדה בין פורום רווקים כללי ופורים רווקים חברתי.

אם תסתכלי על השירשורים כאן תראי שבערך אחד מתוך כל שלושה שירשורים בכלל לא קשור לנישואין או זוגיות.

זה גם גורם לכך שאלה שבאמת מתעסקים בנושא של זוגיות לא מסתובבים כאן כי יש פה אוירה של אולפנא או מדרשה ושירשורים באותה הרמה בערך...

זאת לא הסיבה בגדול,

כי עובדה יש הרבה בציבור שמתחתנים מוקדם,

ואת לא יכולה לכפות על תיכוניסטים לא להיות פה,

ואפשר להתחתן בלי קשר למחויבות זה תלוי

ברצון ובכמה את פועלת בשביל זה.

ובקשר לפורומים, אני בעד להפריד

מה שכיפה עשו זה רעיון חכם

עובדה שהפורום שלהם לא סוטה מהמטרה כמעט אף פעם.

אז ישבתי וסיכמתי את הנתונים בשירשור הכירות-

יצא לי יחס של 1:6 בין גילאי 17-19 לגילאי  20- 23 (כלומר הרבה יותר אנשים מהבוגרים)

ולא חישבתי את אלו שבכלל בגילאי 24 ואילך (ויש כאלו ב"ה)

אנתונים שלך לא נכונים.

תתחילי מחדש את התאוריה

לגבי אווירה-

|מקשיבה|

מה מסבכת את המציאות??

זה באמת ככה!!

אני מכירה לא מעט בחורות ובחורים שהם כאלה...

העובדה היא שיחסית לחרדים הציבור הדתי לאומי יש בו הרבה יותר רווקים ורווקות...

בכול מיקרה אהבתי את מה שכתבת...

שיהיה אחלה שבוע!!

תחשבי על מה שאת כותבת. 

על כמות ההצלחה - האם באמת כדאי לשלוח לשם עוד אנשים שייכנסו למנגנון הזה.

אל תחשבי רק על השדכנים, תחשבי בעיקר על הרווקים - מה יצא להם מזה, והצעות - זה לא מספיק טוב- אם ההצעות לא מתאימות - לא מובילות לחתונה. ואיני מדבר עם בחור מיוחד או מקרה ספציפי, אלא דמייני שכל אדם (נלך על המקרה הכי טוב שיש) מקבל 20 הצעות במשך שנה שלימה, משלם כסף, מקדיש זמן ואנרגיה, ובסוף השנה הוא עדיין רווק, אולי בתוספת כמה שריטות. שווה את זה?

איני בא לשדכנים בתלונות משום שהם עובדים בהתנדבות. הם לא חייבים לאף אחד כלום וכל מאמץ מצידם זוהי תרומה. אולם, אם הם לא מצליחים לשדך, ולא משנה כמה הם מנסים וכמה הם משקיעים, אז יש בעיה. ואם הם שייכים לארגון שכן גובה כסף - ואם בגללם רווקים מנסים שיטות לא יעילות- אז כן בעיה. 

איננו בוחנים פה את המקרה הפרטי, אלא את אלפי האנשים שעוברים דרך הארגונים הגדולים. ואם יוצא שבסוף היום לא יוצאים חתונות (ואני לא מדבר אפילו על כמות ההצעות לכל משודך והרלוונטיות שלהם למשוך) 

אז יש פה בעיה. 

ביחס לנושאים הכלכליים, אני חוזר שוב בתקווה שהפעם זה יובן. יש תקציב גדול שמחלקים אותו להוצאות שונות. חלק הולך לשלם משכורות, חלק על פרסום, חלק על ייעוץ, חלק משרדים. וכו.. 

לכן, בשביל לעשות חישוב של "כסף שדכנות" ולא כסף שנכנס או יוצא למטרות אחרות כגון ייעוץ או מפגשים ודומה, ההפרדות רשומות. אני ממליץ לך להיכנס לדוחו"ת העמותה, אם אתה רוצה לעמוד על הפרטים ולדעת כמה נכנס ומאיפה, ועל מה וכמה זה יצא. הפירוט הכללי מופיע בפוסט. 

בשורה תחתונה, למרות כל הרצון הטוב והמאמץ של השדכנים, זה לא בהכרח אומר שזה מועיל לרווקים ולהיפך, אולי זה אף פוגע. איך יודעים? בודקים היטב לאיזה תוצאות זה מביא - לא במקרה אחד או שניים - אלא אצל כלל המשודכים לאורך השנים. בודקים היטב אצל כל הרווקים, ולא אצל השדכנים שמרגישים אומנם שהם תרמו רבות, וקשה להם לפעמים לקבל ביקורת על זה שהם מצליחים, אבל נו, עולם הפוך.

לפחות ארגון שושבינים לוקח כסף אך ורק על הצלחות. אומנם יש מקום לדון עם מגיע לו כמות כה גדולה של כסף (4000 ש"ח על שידוך), משום שהוא לא משדך אקטיבית, אלא רק בנה פלטפורמה לשידוך, והחברים של אנשים הם אלו שמחפשים שידוך. אבל נו, לפחות הכסף הוא נטו על הצלחה, גם אם המחיר מופקע.

יש לנו בעיה בציבור, צריך להפנים את זה. הבעיה אינה רק בבעיה, אלא גם בפתרונות שהועלו על מנת לפתור את הבעיה. כאשר יש בעיה ואנשים מודעים לבעיה - הם מחפשים פיתרון. אבל כאשר יש בעיה ושמים עליה פיתרון שאינו יעיל ואינו עובד- הבעיה גרועה שבעתיים - כי אז לא מחפשים פיתרון, אז איך יתקנו?

וזה שיש רגשות של שדכנים שעובדים קשה שעלולים להיפגע? 

זה דבר מצער מאוד, אבל טובת הרווק צריך לעמוד מול עינינו. והטובה שלו שנביא לו שדכן שיעזור לו להתחתן, ולא שדכן שיבכה איתו ויכאב עבורו וירגיש עבורו, ויציע לו הצעות שאינן מתאימות או שום הצעות בכלל, או שיגבה ממנו כסף, או שייתן לו לרדוף אחר הצעות שאינן קשורות אליו וכו. אנחנו צריכים שדכנים טובים, שטובים בעבודתם בכך שהם מצליחים בראש וראשונה לחתן. זה המדד הראשון והבסיסי ביותר, ולא לכולם יש את הכישרון. ואדם שאין לו את הכישרון ועוסק בשדכנות, אוי אוי כמה דמעות נשפכות. 

זה דווקא יהיה דבר נפלא אם מאות משודכים יפסיקו ללכת לארגונים הגדולים. קודם כל בשביל הרווקים, בשביל מה לבזבז כסף, זמן ואנרגיה, להתמלא בשריטות? 

והדבר יוביל ללחץ, לחץ של מי שרוצה להרוויח כסף מהרווקים - שיעבוד קשה בשביל לשכנע את הרווקים לשלם. 

ולחץ לארגונים ושדכנים להצליח לשדך, אחרת לא יבואו אליהם.

ולחץ של הרווקים  - למצוא דרכים חלופיות שכן עובדות. 

ולחץ של הציבור למצוא פתרונות שעובדים לאלפי הרווקים שלו. 

והרי לכם, היגיון בריא של כלכלת שוק. 

אתה מניח שכמות ואיכות ההצעות היא שקובעת.

אני מאמינה בתהליך כי מי שלא מגיע אלי, לא צריך אותי

ותהליך- כשמו כן הוא, לא קורה ביום ולעיתים גם לא בשנה.

רווק שמת להתחתן ולא מקבל הצעות, זה פחות שורט אותו?

זה מחזק לו את הדימוי העצמי שלו או מחליש אותו?

זה מקדם אותו בלמצוא את האחת?

מה היא אמורה, ליפול מהשמיים?

אף אחד לא בא "להרוויח כסף מהרווקים", הוא בא לנסות לעזור ולתת מענה-

אנחנו צריכים לקבוע אם לשלוח אלייך עוד מאות אנשים או לא.

את לא חושבת שכדאי לבדוק משהו לפני ששולחים אותם אליך?

למשל, האם את מצליחה לחתן אנשים?

האם יש להם סיכוי להתחתן דרכך?

ועוד ועוד ועוד

ולהיפך, יש הרבה שדכנים שכן באים להרוויח כסף מהרווקים (אומנם פחות קיים בציבור שלנו), אבל לא רק שזה בסדר (עם בסיס הלכתי), אלא זה אף מעולה, אדם שעובד קשה זה רק מוסרי שיקבל תמורה כאות הערכה. לחזק את המוטיבציה של שדכן ולשלם לו בעין יפה מאוד. א-ב-ל רק בתנאי שהוא שדכן טוב שמחתן. 

שדכן רע צריך להפסיק לשדך ושדכן טוב צריך לעודד גם כלכלית.

ולהיפך, שדכנים שיודעים שהמשכורת שלהם תלויה בזה, מתחרים אחד בשני על שכנוע רווקים והורים לפנות אליהם, וקנאת שדכנים תרבה חתונה. וזה מהיופי שיש כאשר התנדבויות לא הורסות את השוק. 

אני מניח שיש השלכות לפעולות שלנו. 

שאם נפגע במישהו - יש סיכוי טוב שהוא יפגע. 

ואם נעזור למישהו סביר להניח שנקדם אותו.

ויותר מזה, שיש נכון ולא נכון וטוב ורע, ומה שצפוי ורצוי וכדאי שנעשה ומה שלא.

אם ארגון שידוכים שלוקח כסף, ומציע הצעות, מוכן לומר בקול רם, לכל מי שמשלם ומגיע אליו: "שזה תהליך! זה לוקח זמן, ושלאדם הממוצע יצא חתונה בתוך 30 שנה, למרות שיציעו לו כ200 הצעות שלא יהיו מתאימות, ויקחו ממנו זמן ואנרגיה וישרטו אותו" והרווק בכל זאת יסכים, אז זה משהו אחר.

אבל האם הרווק יודע את זה? האם הוא יודע מה הסיכויים שלו להתחתן דרך ישפה במשך העשר שנים הבאות? בואי נהיה כנים, האם הוא יודע מה הסיכויים שלו? 

אילו הוא ידע שרק 20 זוגות יתחתנו בשנה מתוך 720 רווקים שיגיעו ועוד 3000 שכבר שם, האם הוא עדיין היה משלם? האם הוא עדיין היה מוכן לקבל כל הצעה? ולהקדיש זמן, אנרגיה ושריטות?

רק כנות.

אתה מסתכל על ישפה לפי מספר השידוכים שהם עושים אבל הם עושים הרבה יותר מזה - הם מלווים את התהליך ומנסים ליצור שינוי ציבורי.

לדעתי צריך להפריד את התחום לשני נושאים:

1. יעוץ ולווי של תהליך - וכאן לפי מה שעדי מתארת נעשת עבודה טובה - הבעיה שקשה למדוד את זה.
2. שידוכים - כאן לפי המספרים אין הצלחה גדולה.

לדעתי יש פה מסקנה פשוטה - ישפה צריכה למקד את עצמה בתור אירגון יעוץ כי שם ההצלחה שלהם. לגבי שידוכים לדעתי צריך לעשות חשיבה מחודשת  ואו שכאשר מישהו נרשם לישפה הוא מקבל יעוץ וליווי אבל את החיפוש עושים תוך לווי אבל בכלים אחרים או שצריך להשקיע וליצור מערכת יותר יעילה..

השדכנית/ הארגון/ איכות ההצעות

אני אומרת שמבחן התוצאה תלוי בך

כמה אתה מוכן לנישואין, כמה אתה בוגר, מציאותי, הגיוני בדרישותיך

יוצר קשרים בקלות, מתנהג בדרך ארץ

בעל ענווה, מוכן להכניס מישהו נוסף למרחב שלך

לוקח אחריות על ההתנהגות והמעשים שלך ולא מאשים אחרים

כן, אני משוכנעת שכל עוד משהו אצלך תקוע, לא תצליח להינשא.

כן, תשאל את מי שכבר נישא, וגם את מי שמרוצה בדרך,

וגם אם 200 שדכניות עובדות שנה שלמה בשביל זוג אחד- זה כדאי לי.

אף אחד לא אומר לקבל כל הצעה,

לך כמשודך יש את החובה והזכות לברר ככל שתרצה

וה' יתברך נתן לך שכל לחקור אז תשתמש בו כדי שלא תצא לפגישות מיותרות.

אז אתה יכול להתפלסף עד 120

אבל אני שוב חוזרת ואומרת 250 ש"ח דמי הרשמה זה כלום,

זה לא יותר ממה שאתה מוציא על חשבון הפלאפון שלך, על נסיעות לפגישות,

על קניית כיבוד לבחורה שוב ושוב,  (ולא יותר ממה שאני מוציאה על שלי על שידוכים)

זה בהחלט נבלע בהוצאות החתונה שעומדות עפ"י רוב- לא מתחת ל-50,000 ש"ח

ואני חושבת שמי שחושב שזה בזבוז או שהוא שילם לשווא טועה בתפיסה.

ולו כלפי שמיא- לומר שאני רוצה....

(דרך אגב אם מישהו לא מרוצה ומבקש את כספו חזרה בד"כ מחזירים לו)

אני מרגישה שאתה מתחפר בעמדותיך ובאמת לא מעוניין להקשיב ולקבל,

אני עניתי לך רק בשביל שאחרים ישמעו קול נוסף ולא תרפה את ידיהם סתם

וגם בשביל חובת המחאה, על כל אותם ארגונים ואתרים מעולים שזכויותיהם גדולות

אבל כיוון שאתה לא מקשיב, אני לא בטוחה שכדאי שאוציא זמן יקר על פולמוס באוויר

כמו שכתבתי אני מודע להצלחה שלך ושל ישפה בתחום היעוץ - אבל איך תסבירי שהצלחת לקדם מישהו למצב שהוא ממוקד בחיפוש וגם מצליח בקשר אבל בסופו של דבר את השידוך הוא מוצא במקום אחר?

לדעתי יש בעיה בשיטת השידוכים שמבוססת על מאגרי נתונים וזה מכמה סיבות:

1. אשליה של ריבוי אפשרויות -אדם נוטה להיות בררן כשהוא חושב שיש לו הרבה אפשרויות.
2. צורת החיפוש במאגר היא לפי נתונים שלא משקפים -למשל רמה דתית בד"כ מחלקים למספר רמות דתיות שלא כ"כ אומר הרבה - גם כי אם בתוך כל רמה יש כמה גוונים וגם כי קביעה כזאת היא עניין סוביקטיבי ואדם אחד יגדיר למשל מישהו כדתי לאומי וחבר שלו יגדיר את אותו אדם כתורני. בנוסף אנשים למשל מחפשים נתונים נוספים שלא תמיד משקפים - לדוגמה שירות צבאי. גם תמונות שהרבה מנסים להחליט לפי זה לא תמיד משקפות.

  לדעתי ברגע שאדם מנסה להגדיר בצורה טכנית מה שצריך הוא נכנס לשדה מוקשים ואני אתן הקבלה מתחום חיפוש עבודה:

איך מנהל מחליט לחפש עובד? הוא מתחיל להרגיש שיש בעיות ויש חוסר בצוות שלו - בשלב הזה אם הוא או אחד מהצוות מכירים מישהו שיכול לעזור להם ולהשתלב בצוות יש סיכוי גבוה שהם יקחו אותו. במידה והם לא מוצאים הם פונים למישהו מקצועי שיעזור להם (מחלקת כח אדם\ חברת השמה), אותו אדם רוצה לדעת מה צריך לחפש (מה לכתוב במודעת הדרושים) ואז מתחילים לנסות לתרגם את הצרכים לנתונים טכניים - מה ההשכלה המתאימה, ניסיון ועוד. כאן כבר פוסלים הרבה אנשים מתאימים שלא עומדים בנתונים הטכנים ומצד שני מאבדים תכונות חשובות שלא מסוגלים למדוד אצל אדם שלא מכירים כמו יכולת למידה, חריצות ועוד. ישנה גם עוד בעיה - הגורם המקצועי מביא מספר אנשים ואז מתחילים למיין לפי נטונים טכנים שהרבה פעמים לא משקפים (למשל ממוצע בלימודים בד"כ מבטא יכולות שונות מאשר עבודה). המזל של חברה שמחפשת עובד שהיא מוגבלת ולכן היא תתפשר על מישהו.

ההבדל במיצאת בן\בת זוג היא שבנושא כזה אסור להתפשר ולכן אם לא מחפשים נכון החיפוש ימשך הרבה זמן.

הרעיון לדעתי זה להגיע לאדם לפני שמתחילים להגדיר מה מחפשים - וזה עושים ע"י היכרות אישית כי כשמכירים את האדם פחות חשובים הדברים הטכניים רואים שאדם חכם גם אם הוא לא למד באוניברסיטה ושיש לו תכונות טובות גם אם בצבא הוא לא היה במקום כזה או אחר.

הקב"ה מצפה מאיתנו שעשות השתדלות. והרבה פעמים קורה שאדם עושה השתדלות בכוון אחד - וההצלחה באה ממקור אחר, כי:

* מה שאנחנו מקבלים (במקרה הזה זיווג) מגיע מהקב"ה בדרך שהקב"ה יבחר

* יחד עם זה תנאי הכרחי לקבל את השפע מהקב"ה הוא ההשתדלות שלנו, והקב"ה מודד אותנו במאמצים ולא בתוצאות.

אם יש לך שתי הצעות עבודה כשבאחת מהם השכר יותר גבוה מה תקחי את הגבוה הוא הנמוכה?

לדעתך אפשר באותה מידהלקחת את הנמוכה - הרי הפרנסה מהקב"ה?

לדעתי חלק מהשתדלות זה לבחור בדרך שניארת לנו יעילה ולכן אם השיטה לא יעיה נחפש שיטה אחרת.

גם אצל חרדים יש כל מיני, פשוט מי שנמצא מחוץ למגזר פחות רואה את השונות והמגוון וזה נכון לגבי כל אדם מחוץ לכל מגזר. למה כל התאילנדים/כושים/סינים/יפנים נראים כמעט אותו דבר?? הכרות גוררת הבחנה בדקויות.

חבר'ה ...

פול גז בניוטרל זה לא להבחין ב 22 הסיבות שיש לרווקות מאוחרת 

אם יש מישהו שלא בודק עם עצמו מה הוא יכול לשפר בהקשר ל 22 הסיבות שלו - כנראה שלא ממש יעזור לו להיפגש עוד ועוד

אפשר לקרוא לזה שריטה, אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות לא מחמיאים

העיקר הוא שאף אחד לא אשם בזה בעצמו, אבל כמעט כולם יכולים לשפר משמעותית את ההצלחה שלהם 

הנה ראשי פרקים של 22 הסיבות 

1. חוסר אמונה ביכולת שלך להתחתן

2. דמיון - החתן שלי צריך להיות כמו אחי/רב שלי/אבא שלי וכו'

3. אמונה שזוגיות היא לא טובה עבורי כי הא כובלת את החופש שלי

4. מריבה טפשית בדייטים שגרמה לקשר להיפסק

5. להגיע לדייטים ללא הכנה מתאימה 

6. פסילת אנשים בגלל סיבות שאינן נוגעות כלל לחיים המשותפים

7. חלומות רומנטיים חסרי קשר למציאות 

8. שיקוע עמוק ב"אקס" קשר מהעבר

9. חוסר פניות רגשית להקמת קשר

10. יאוש מהסיכוי שלך למצוא 

11. חוסר רצון או חוסר ידע כיצד לגשר על פערים

12. תלותות ברמה גבוהה בבן הזוג

13. כעסים פנימיים על העולם 

14. חוסר סבלנות לקצב הנדרש לפיתוח קשר

15. הגעה לפגישות בגלל "אין לי מה להפסיד" 

16. פחד מפני זוגיות

17. פחד מדחייה 

18. חוסר גמישות 

19. ביקורתיות עודפת על בן הזוג

20. חוסר הקשבה במהלך הדייטים

21. לא להיות מי שאת/ה כדי שזה צליח

22. ציפייה שזה יהיה כמו שזה "אמור" להיות כאילו שיש כללים

אם אתם רוצים תחפשו בגוגל את ביה"ס לזוגיות מוצלחת בהשראה יהודית, ואשמח לעזור לכם זכיתי לעזור להמון אנשים... יש המון תוכן בחינם באתר שעזר לאנשים להתחתן 

ובקרוב אחשוף את אחוז ההצלחה שלי, שברוך ד' עוברים את כל מי שכתוב בכתבה הזו בהליכה... 

אלה לא אחוזי הצלחה של שידוכים אלא שחרור של אנשים מהגורמים לרווקות ואז התוצאות מגיעות... 

אלה אחוזי הצלחה של רבונו של עולם....

אני ברוך ד' עובר בהליכה בתוצאות שלי את כל הארגונים שם

מצער לחשוב שעשרות ומאות אנשים שמתנדבים בארגונים יקרים אלו מגיעים רק לתוצאות שכתובות שם

רק שאצלך הם לא בוכים על 250 ש"ח

בכתבה על ישפה בבשבע האחרון, הארגון ישפה בעצמו אומר את אותם הדברים. 

הייתי מלקט ציטוטים נבחרים בכדי להראות כמה המאמרים והמסקנות שלנו דומים, אבל זה לא באמת נצרך.

יאמר לשבחו  של ישפה שנמסה לשפר 

אבל לדעתי ללא מערך הדרכה מובנה ומקצועי גם 800 שדכנים לא יעזרו....

זה באמת מקום לרחף בו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.