מה היה קורה אם היו מחדשים את חג ט"ו באב?
בטח הפורום הזה היה נסגר תוך שנתיים- שלוש..
מה היה קורה אם היו מחדשים את חג ט"ו באב?
בטח הפורום הזה היה נסגר תוך שנתיים- שלוש..
כבר אמרתי את זה כאן בעבר.
טו באב לא היה יום "צייד", לא באמת רצו בחורות בכרמים ובחורים ירו עליהם בחץ וקשת של קופידון.
בואו לא נהייה תמימים, זה היה יום של שידוכים, והמציאות היום מאוד שונה מפעם.
הדרישות, מעמד הנשים, והתרבות שאופפת אותנו.
אם היו מחדשים את זה...
אנחנו לא במעמד של אותם אנשים של אז.
חוץ מזה שהיום חוץ ממראה חיצוני, אני מניחה, מחפשים קצת גם אופי,
ואם הבחורות היו יוצאות לחולל בכרמים, הבחורים לא היו מפשפשים יותר מידי באופי שלהן.
בכלל, אני תמהה על המנהג הזה (למעשה לא חקרתי אותו לעומק מעולם) אבל אישית אני מעדיפה להפגש עם בחור בצורה רגועה ולתהות על קנקנו מאשר לחולל בכרמים לעיני כל ישראל...
אגב יש חידוש מסויים..
רק שהוא לעיני נשים בלבד..
בנות- שמנה לב לפרסומים..
ובואו בלבן..

?? ???? ????? ?????? ????? ???? ?????..
???? ???? ???? ????? ?????? ????-?????-?????-????? ????? ????..
[???? ?????.. ???"? ????? ???? ????!!
]
??? ?????? - ??? ??????!!
????? "???? ?? ?? ????? ????.." ????? ?? ??? ??????? ????..

הבאתי לכם את החידוש..
(זה מה שמצאתי בגוגל משנה שעברה.. אבל היה משהו אחר בכרמי שילה.
לבנות הציבור הדתי-לאומי-תורני-חסידי.
ללא בחורים!!
עדיין לא זכינו..
תחשבו היה בית מקדש השכינה הייתה בכול מקום!! היו נביאים!!
ואפילו בתקופת בית שני השכינה הייתה אומנם בקטן אבל עדיין...
אז בחורות היו יכולות לחולל בכרמים בלי שהבנים יסתכלו בצורה מזלזלת...
היום בכלל שיש לנו יותר ראיה חיצונית צריך את כול הסייגים!! אפילו שמירת נגיע באה אחרי חורבן בית 2...
אפילו נישואין עם 2 נשים באה אחרי חורבן בית 2...
בקיצור...
אנחנו לא ברמה כשנגיע אז נדבר על החזרת המנהג...
אני בעד לחולל בכרמים..
שרוני אני שומרת לך שמלה בצד!!
תבדקי שזה באמת היה, אני יודע שזה נשמע מאוד רומנטי, אבל זה פשוט היה אחרת.
ואתם מוזמנים לעיין במקורות.
זה היה יום של שידוכין, ימים מאומצים של הכריות.
. ![]()
מה העניין לכתוב שבנות ישראל היו רוקדות בכרמים
אם לא היה כדבר הזה..?!
חוצמיזה -אני שומרת שמלות בלי קשר..
ט"ו באב הוא חג.. מי שרוצה להשאיל ממני - שתבוא בשמחה..
[רק ווא-עליה אם הבגדים שלי לא חוזרים פרפקט -
]
לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים-
זו סיבה מספיק טובה לצאת לרקוד.. עם בחור או בלי בחור..
ואני לא חושבת בכלל על אפשרות של ספידייט
או מרתון היכרויות..
כי אז זה יום רע מאוד לישראל!!!
ואני מעדיפה לצום יומיים מלצאת לעוד פגישה אחת...

מה לעשות, שהתרבות המערבית פגעה קשות בעולם היחסים שבין גבר לאישה.
בעולם ההכרות, באופן שבו מכירים, והכי חשוב- במה מחפשים.
אולי טו באב ויוה"כ, היו כמו מן מפגשי פורום כאלה?
רק שנראה שההורים היו מאוד דומיננטיים...
ובל נשכח, שחתונות בין קרובי משפחה היו דבר מאוד נפוץ.
דיברתי עם חברה שלי על ט"ו באב.. נזכרנו בחג הזה ואז העלנו רעיון 
ללכת בט"ו באב לחולל בכרמים עם שמלה לבנה רק בשביל להרגיש מזה 
(כן ונבדוק שאין שם איזה פועל ערבי שיתעניין
)
בכ"מ סתם בשביל הקטע.. הדימיון הפרוע שלי ושל חברתי... XD
(בואי נצא מנקודת הנחה שאני עדיין לא יודעת מזה נקרא לחולל.. לרקוד? לדגמן שם? לעמוד ולחייך אולי?)
XD
במשנה תמצאי את "מחול הכרם" כשהכוונה היא לשטח שמקיף אותו- לעיניין כלאי כרם
דניאלה .ד.
ולא להאמין שאני ערה בשעות האלו.
זה לא שהתעוררתי, זה שעוד לא הלכתי לישון!!
להפך את הזמנים.
או מקום להתמקצע?
גם אני רוצה ללמוד 
סתאאאם......
לכל אלו שטוענים שהבנות לא באמת יצאו לחול בכרמים שיקרא כאן:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2509
אומנם זה מאמר ארוך אבל בהחלט שווה לקרוא אותו.
לפי המאמר אי אפשר לחדש את החג הזה כי אין לנו בית מקדש - כאילו אחרי החורבן פסק המנהג!
ב"ה
שמכיוון שהם לא רצו להסתכל <...> היה צריך לומר להם "בחור שא עינייך" <אם אניזוכרת נכון- הרב מרדכי אליהו זצ"ל>
שהסתכלו אבל בצורה ראויה. כאשר שכינה בישראל..
ב"ה
לא חושבת שמישהו כבר כתב כך. הבנתי אותם קצת אחרת.
אע"פ שהם עשו את זה, זה נקרא שלא עברו על איסור תורה "ולא תתורו אחרי עיניכם" (ולא, האיסור לא מתקופת בית שני כמו שאיזה אחת המציאה פה).
על אישה צנועה שאינה אשתך אסור להסתכל בעיון (לראות ממש את התווי פנים, צבע עיניים וכו') אבל לראות, ראייה סתמית ורגעית, מותר.
ולצורך בחירת בת זוג צריך להסתכל בעיון בהתחלה, לראות שהיא מוצאת חן בעיניך.
ואני מצטטת "אחרי בית שני כתבו את ההלכה על שמירת נגיע" לא דיברתי בכלל על שמירת עניים נה לדייק!!!
מה זה?!
ממתי הלכות דאוריתא- הן גזרות מימי חורבן הבית ?!?!
בואי נעשה סדר- או נתווכח- באישי- אוקי?
פה גם שאלות לאחרי חתונה חחחחח חוץ מזה אני פה בשביל לענות על שאלות לא בשביל שידוך
בגלל שאני לא בנוי לחתונה ! אני קודם צריך לשפר את המידות שלי ולהיות מלאך 
בזמן אבותינו השדות והכרמים היו כל החיים שלהם
הם היו נמצאים שם מעלות השחר עד שקיעת השמש,
היום מי שנמצא בכרמים אלא תאילנדים.
תענית ל"א
אמר רבי שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו !
עכשיו אני אסביר העם בכלל לא היה חזק מבחינה רוחנית! וזה היה כדי שהגברים יסתכלו על נשים מבחינה פנימית ולא רק מבחינה חיצונית ולא על הקרובות משפחה שלהם! כלומר שבגדול כולם יהיו אותו הדבר שוות! וגם זה בגלל שממש ממש היה חשוב להתחתן ו ה' ממש רצה בזה זה מונע ומנע המון חטאים חתונה ולכן לא היו ימים טובים יותר מזה לישראל ועל תשכחו שזה גם קשור למוצאי יום כיפור ולא רק לט"ו באב זה 2ימים שמסוגלים כנראה את זה לא בדקתי אבל מוצאי יום כיפור כולם יוצאים טהורים אחרי הדין וזה הזדמנות לבנות משהו חדש וטהור ונקי! וט"ו באב אני אל סגור על הרעיון תאמת שככל שאני חושב על זה יותר אז ניהיה לי רעיון יותר עמוק במוח אבל אני אשמור אותו לעצמי חחחחחח בכל אופן אני דווקה הייתי שמח עם היו מחזירים את זה לא חסר כרמים בארץ זה היה בכרמים לא בשדות! דוקוא כתוב כרמים ותשימו לזה לב! ואני בעד להחזיר את זה אולי ככה לא נחפש מהנדסת או פצצה דווקא וכו'! וכולן יראו אותו הדבר זה בהחלט מקל על הבנים! ויש בזה המון המון דברים עמוקים ברעיון הזה!!! ![]()
בשתי דרכים במקביל,
ז"א- מי שמתאים לה לחולל בכרם תחולל,
ומי שלא- זה יהיה חג שידוכים...
לדעתי ממש יהיה נחמד אם יהיה חג כזה
(אני במחוללות) ![]()
וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֶת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה. וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן
משנה תענית-
אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים,
שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין,
שלא לביש את מי שאין לו.
כל הכלים טעונין טבילה.
ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים.
ומה היו אומרות, בחור, שא נא לג עיניך וראה, מה אתה בורר לך.
אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה.
(משלי לא) שקר החן והבל היפי, אשה יראת יי היא תתהלל לד.
ואומר, תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה.
וכן הוא אומר, (שיר השירים ג) צאינה לה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו.
ביום חתנתו, זו מתן תורה.
וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
כט"ו באב - שבו כלו מתי מדבר בשנת המ' כט. ובו נתבטלו אותן השומרים שהושיב ירבעם בן נבט שהיו מונעים את ישראל שלא יעלו לרגל. ובו נתנו הרוגי ביתר לקבורה. ובו היו פוסקים מלכרות עצים ל למערכה לפי שמאז תש כחה של חמה, שאין בה כח ליבש העצים לא מלחותן:
ויוה"כ - שבו נתנו לוחות האחרונות לב, והוא יום מחילה וסליחה:
שאולים - שכולן שואלין, אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו:
טעונים טבילה - קודם שילבשום. לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה שמא נדה היתה:
יוצאות וחולות - כמו, אז תשמח בתולה במחול (יו. מיה לא):
במלד שלמה - הקב"ה שהשלום שלו:
אמו - כנסת ישראל:
זה מתן תורה - יוה"כ שבו נתנו לוחות אחרונות:
זה בנין בית המקדש - שנתחנך ביוה"כ לו:
רואים פה- שקודם לכ לטו באב יש עיניין פנימי משמעותי משלו- בלי קשר למחולות הכרמים
זה יום שבו פסקו כמה צרות מעמ"י, וזה יום משמעותי בעבודת ביהמ"ק- בקורבנות עצים. ואכמ"ל
וגם רואים שיו"כ הוא חג מתן תורה
וע"ע
לגבי הבנות היוצאות לחולל-
כולן יוצאות בכלים= בגדים שאולים - אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו
האם אנחנו נמצאים היום במצב -שאנשים עושים משו ברמה של החתונה שלהם- ברמה פחותה יותר- כדי לא לבייש או להכניס לצרות כלכליות -את מי שאין לו????
ב"ה יש כאלו אנשים- אבל לא כולנו, עדיין
חוצמזה רואים על רמת הטהרה של עמ"י-
שכולן הקפידו על הטהרה של הבגדים שלהן- כל אחת מטבילה את השמלה מחברה שלה
זה רמה רוחנית לא קטנה בכלל!
איפה אנחנו היום???
ומה אומרים לבחורים?
בחור, שא נא עיניך- עינו רוחך, עיני שכלת- וראה, מה אתה בורר לך? לפי מה נכון ומה חשוב לבחור איזV? על מה להיות הכי בררן?
אל תתן עיניך בנוי!!!!
תן עיניך במשפחה.
שקר החן והבל היפי- אשה יראת יי היא תתהלל
אבל היום כח אייר... חחחחחח
"וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו."
חחח 
מה זו היציאה הזאת?
טוב, האמת שאת לא אשמה. הם האשמים. 
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.
– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.
– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.
– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.
– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.
– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.
– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)
סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).
– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.
– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).
תרומות בביט
אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.
מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.
תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.
כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:
בהצלחה!
וכדאי להביא שתייה.
בקבוקים נפרדים.
פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
ושיהיה בהצלחה🙌
אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה
ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה
מישהו יכול לפרט?😅
תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:
וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.
להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)
לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת
לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי להיפגש.
למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.
בהצלחה!
בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר
מנסים לעבוד עם מה שיש לנו
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.