דילמה משפחתית - כיבוד הוריםרננה777

שלום לכולם 

חדשה כאן!

מתחתנים בעז"ה בתחילת הקיץ ומתלבטים , סליחה על התאור הבוטה

אנחנו מבתים מאוד "מזרוחניקים" עירוניים.

ושנינו מתנחלים מ"הגבעות"

 

ההורים בחרו לנו אולם יוקרתי ונוצץ - לא התערבנו כי הבנו שאין מה להשפיע - זה האורחים שלהם!

אבל...הכשרות באולם על הפנים בלשון המעטה, מברור עם "כושרות" הבנו שחייבים שם פיקוח + הכשרת אולם.

ההורים שלנו מתנגדים תודעתית ל"כושרות" וטוענים שהאחריות של המשגיח ואם הוא לא יכול לעשות את התפקיד שלו שיתפטר ! אחרת כל החטאים עליו!

 

ואם כל הכבוד והערכה לדעתם של ההורים שלי, אנחנו לא מוכנים שיאכלו אצלנו באולם כמעט בלי כשרות!

(רק גויים במטבח! ירקות עלים מהשוק! צולים כבד בתנור ועוד...)

 

מה עושים???

 

אני יכולה להתחרפן!!!

לא לוותר על הכשרות, כדי להתחיל בית ברגל ימיןעדידפ
כן אבל איך?רננה777

ההורים לא מסכימים בשום אופן!

מה ההשגחה של האולם?ארמי

לא צריך להילחץ, כושרות זה מאוד חשוב, אבל לא תמיד נצרך...

אולי אפשר לדבר עם המשגיח שם, ולהשיג ממנו הבטחה, אפילו בכסף, לדברים מסויימים.

דווקארננה777

לגישה שלך אני הכי פחות מתחברת. יותר מהגישה של ההורים שלי

 

אם הוא לא עושה את העבודה שלו ביומיום מה יגרום לו לעשות אותה היום? הכסף? לא סומכת על זה!

 

וגם כושרות המליצו על מקומות שאין צורך בהם, אבל לדעתך אי אפשר לסמוך עליהם כשהם אומרים שצריך? 

ודאי שחייבים אותם, ואל תתפשרו!!+mp8

ומשגיח שלא עושה את עבודתו נאמנה כל הזמן, או שיש בעיה ביראת השמים שלו- או שהוא פשוט לא יודע את העבודה- אם כך- מה יועיל דיבור איתו??

 

לדעתי- תיזמו שיחה עם ההורים ותסבירו להם שזה חשוב לכם יותר מהרבה דברים אחרים,

ועל זה אתם לא מוותרים!!

יזמנו - ולא עזררננה777

זה עקרוני אצלהם! לא פחות ממה מאצלנו!

תתעקשומאמע צאדיקה

תלמדו משו חשוב לחיי הנישואין שלכם-

לבית שלכם יש דעה ועמדה- והעולם ילמד לכבד את זה

 

לגידו להם- אנחנו ייתרנו על זה וזה וזה כי הבנו שלכם זה חשוב

לנו זה חשוב- תשיבו לנו באותה מטבע של כבוד

לא מסכימה!לא חסר משגיחים יר"ש שאומרים לא לאכול את(,")

ההכשר שלהם-

הבעיה עם כשריות היא מאוד עמוקה

עשרות משיגיחים טובים ויקרים נותנים כשרות בלית ברירה

אבל מקווים ומפרסמים- למי ששואל אותן שעדיף לא לאכול מזה

אם הרבנות לא הייתה מתנהגת כמו שהיא נוהגת

הרבה מאוד מפעלים/מסעדות פשוט היו מוותרים על הכשרות בכלל!!

יש בימנו ב"ה הרבה יהודים קדושים שרחוקים מתורה ומצוות (חילונים)-

 אבל מקפידים על כשרות הן בבית והן בחוץ.

אבל אם היה הרבה הרבה יותר נדיר למצוא אוכל כשר?

הם עדיין ההיו עושים את זה??

לא יודעת...

הרבנות מצילה את רב עמ"י מלאכול איסורי תורה מפורשים

על חשבון היתרים באיסורי דרבנן (לפעמים שגם במחלוקת) או היתרים דחוקים

זה לא אומר שצריך לאכול את זה

אבל זה לא נובע משחיטות, אלה ממחשבה והתיעצות עם גדולי ישראל 

למי שלא הבין את מטרת המגילה- המשגיח יכול ואמור(,")

לשתף פעולה אם צריך-

לדבר איתו אמור להועיל...

בהצלחה ענקית

וישר כוח צדיקים!!

איזה נחת רוח ...

קצת יצירתיות...ארמי

דברו גם עם הבעלים וגם עם המשגיח, ותגיעו לנוסחה משותפת.

כושרות מאוד מגזימים ונטים לחומרות גדולות, וזה טוב...

אבל זה לא שווה ריבים ולחצים.

בשרשור שעסק באיזהו נושא של ויכוח עם ההורים...אדם כל שהוא

לגבי חתונה (לא זוכר מה בדיוק) admin המליץ שכשהזוג מציע לשלם בעצמו על מה שחשוב לו, זה יכול להוריד מתח.

אז עם זה אפשרי, זה אולי יכול לעזור.

למרות שהתנגדות של ההורים היא לא כספית,

א. זה מבטא שזה חשוב לכם.

ב. הם לא "אשמים" בזה שיש את המשגיח של כושרות, וזה כבר יותר ענין שלכם.

 

ב"ה שבוע טוב ומבורך!metorafi

את יכולה להזכיר משגיח זה אולי יעלה עוד 700 ש"ח לאירוע וזה ממש ממש קצת ביחס לכל ההצואות! את יכולה לפנות לאיזה חברת כשרות שבא לך כדי להזכיר מהם משגיח!

 

בד"ץ רובין רבנות וכו'! בהצלחה לכם וזמל"ט ב"ה שתזכו להקים בית טוב וכשר בישראל ושתיהיה לכם זוגיות טובה! וילידם בריאים וצדיקים!

 

עצתי היאעדיאל

תתפללו על זה, אולי אפילו תלכו לקבר של הרב אליהו זצ"ל שמאד הקפיד על כשרות ואחר כך תאמרו להורים שאתם לא מסכימים בשום אופן להתחתן באולם כזה, אלא באישור של כושרות.

 

לפי מה שכתבת כנראה שיאכלו שם איסורים ממש

תודה לכל המגיביםרננה777

א. תודה לכולם.

 

ב. הבעיה היא לא הכסף - אלא העיקרון - ("הם ישרפו לנו את הפרגיות ואת האנטריקוט...." - הרי הם אלו שמבשלים...)

מאיפה הם יודעים לבשל? ואם משהו לא ימצא חן בעינהם הם יפסלו לך את האוכל...

 

ג. לא נראה לי בעניין בכלל לקחת את המשגיח המקומי או בחור צעיר אחר או הכשר אחר, כי הם לא מתמתמחים, הארוס שלי היה בסטאג' בעבר בכושרות, ותיאר לי איך פשוט בעלי האולם הטבחים והצוות פשוט יודעים את כל הטריקים בשביל לשקר...  

דוגמא - בארוע שהזמינו עופות בד"ץ ולא של הרבנות( למי שלא יודע אפשר לשים לב ע"פ השוק, האם היא פתוחה) הם לקחו עופות של הרבנות ופתחו להם את הרגליים במטבח- וכולם חשבו שזה עוף בד"ץ...

 

ד. ל"ארמי" כפי שכתבתי לך : יש דברים כמו בישול עכו"ם - שאין לך איך לצאת מזה ( למדת את זה לא?) ומשגיח שהורעה חזקתו בחוסר אמינות על ההכשר באולם, קצת כסף יחזיר לו את הנאמנות?

תפנו לרב (גדול) בשאלה, עדיף רב שלפחות אחד ההורים(,")

מחזיק ממנו...

גם כי הבעיה כאן היא הלכתית-

כיבוד הורים לעומת החטאת הרבים באיסורי תורה ודרבנן

וגם כי אולי יוכל לעזור- פשרה מציאת היתרים וכד'..

 

ב. בכל אופן זה גם תלוי בסוג האורחים-

אל תשכחו את השיקול של (הבושה) של החברות מהאופנה/ש"ל/מדרשה

                                                  חברים מהישיבה/סניף \

                                                  וכמה קרובי משפחה-

אולי תעשו רשימה, בטוח הרשימה של מי שאם ידע מה הכשרות באולם לא יאכל ארוכה- זה יכול להטות את המשקל "העקרוני" לכיוונכם-

להביא אורחים מרחוק ולהשאיר אותם לרעוב...

בהצלחה ענקית

ישר כוח עצום לכם!!!

פתרון אפשרירננה777

שהוצע פה.

 

אנחנו הולכים להגיד להם שהחבר'ה שלי ושל החתן לא אוכלים וכדאי להוריד להם את המנות ובמקום זה לתת להם שתיה קרה ובורקסים בכניסה...

 

אעדכן איך זה יתקדם....

 

תודה לכולם

כושרות כושרות... מספיק להגזים!ארמי

עוף בד"ץ, לא נעים לי לומר- שטיות במיץ פטריות, זאת המצאה שהומצאה לפני כמה שנים ספורות.

בישולי עכו"ם?

לאשכנזים זה ממש לא חמור, ומספיק רק לבצע אחת מתוך מלאכות הבישול או האפייה ע"י המשגיח.

 

ולמרות הידידות שלי עם הרב כ"ץ מכושרות- הוא מגזים ומפחיד!

 

וזה בטוח לא שווה ריבים.

 


 

סליחה על התגובה אבל-תחייך=]

בד"צ זה מריבות על כסף ותו לא.

 

אסור להתפשר על כשרות.. לפחות שיהיה הכשר מינימלילמען שמו!

אבל ברור שצריך להגיע להסכמה עם ההורים בצורה יפה ומכובדת!!

ובעז"ה ביזכות שאתם רוצים להאכיל אוכל כשר תאנשים שבאים לשמח אתכם- ה' רואה!! והוא יסדר לכם הכל לטובה..

רק בשמחה!! המון מזל טוב!!!!!!!!!!

לא יודע על מה אתה מדברעדיאל

מהכרות שלי עם השגחת רבנות שנחשבת סבירה לא ניתן לאכול באולמות כאלה חד משמעית

הנה אתה מתגלה...רננה777

1. אני דווקא לא רוצה לאכול דווקא עוף בד"ץ, וזה בטח לא המצאה של השנים האחרונות , זה קיים הרבה לפני שעברת בהצלחה את מבחני הרבנות שלך.

ולידיעתך הרבה מהעופות מהדרין של הרבנות זה שאריות של בדצ"ים... (עוף שהורה בו חכם... למדת לא?)

2. בישול עכו"ם - לשיטתך- ספרדים לא יכולים לאכול בחתונה שלי???  

3. אם עברת בהצלחה מבחני רבנות - אני מניחה שאתה מבין מה זה כבוד ת"ח, ואם אתה כותב בפורום גלוי דברי ביזוי על ת"ח שגדולים יותר מכל התעודות המדופלמות שלך - אז גם תתנצל בגלוי!!!

או שתמשיך לאכול את הלוקשים שאתה מאכיל את עצמך...

בהצלחה!

..להבת-כוח
אולי אפשר שתבקשו מבחור מגודרות לקבוע פגישה עם ההורים או ליצור איתם קשר בדרך כלשהי. להסביר להם למה זה חשוב. שיגיד להם שהם לא ישרפו את האנטריקוט וכו׳.
ואם זה לא יעבוד, לחפור להם הרבה ובעדינות על הנושא. להעלות את הנושא בנעם והרבה שיכנס פנימה.
בהצלחה רבה!
התכוונתי לכתוב ״כושרות״ כמובן.להבת-כוח
להתנצל על האמת?ארמי

אויי באמת...

כל מי שרק פתח טור ושו"ע יודע היטב את הדברים שהבהרתי...

בישולי עכו"ם זו בעיה- שניתנת לפתרון עם קצת יצירתיות.

 

ותסלחי לי, צאי מהריבוע, גם בלי כושרות אפשר לאכול כשר.

לפני כושרות- כולם היו אוכלים טרפות שקצים ורמשים?!

 

מספיק לבלבל את המח, וכן, הרבה מהחומרות של הרב כץ ושל הרב וייא- לא שוות את הנייר שעליו הם נכתבו.

"חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם".

 

ת"ח חכמים גדולים... בואו לא נגזים...

 

ארמי, לפני כושרות אנשים נכשלו בהרבה איסורים!!+mp8

אבא שלי, ע"ה, עסק שנים ארוכות בכשרות (ממפעלי מזון, דרך מאפיות ומסעדות וכלה בבתי מלון, גדלתי עם זה).

 

אין לך מושג עד כמה בעל מלון/ בעל מסעדה/ בעל אולם שאינם יראי שמים מסוגלים לתחמן ולקלקל, ולהכשיל באיסורי תורה חמורים ביותר (והמשגיח, אם הוא לא שווה הרבה- אין לו שמץ של מושג על הדבר....)

 

אני לא נכנסת עכשיו לויכוח על בד"ץ / לא בד"ץ, אבל אם אפילו לא קונים שם ירקות עליים בהכשר- אפשר לעבור על איסורי דאורייתא של שקצים ורמשים ממש!!!

 

וסתם באופן אישי- רצוי לאמץ קצת צניעות לפני שקוטלים שני רבנים פוסקי הלכה בהינף מקלדת.....

חצוף!!!רננה777

איך לא מוחקים "ארמי" כזה!

איזה דברים מזעזעים!


כנראה שפתחת שו"ע והשו"ע לא השפיע עליך!!!


אתה יכול לקחת את הדף שכתוב שעברת בהצלחה את מבחני הרבנות שלך ולעשות ממנו טישו, הוא לא שווה הרבה יותר!


לא למדת שגם כשהט"ז והש"ך לא הסכימו זע"ז הם לא דיברו כך!


תזהר מגחלתם...


גדול תורה מכובד על הבריות שכמוך...

..... (מופנה לכל הדנים בדיון)מאמע צאדיקה

"אלמלא מוראה של מנהלת איש את רעו חיים בלעו"

אז שתדעו שעברתי פה 

 

ותתוכחו בדרך ארץ

אתם רוצים את האמת של התורה והלכה- או לרדת אחד על השני?

אני לא יורדתרננה777

אבל איך ניתן בפורום להזכיר שמות של ת"ח תוך הוספת כינוי מעליב?

 

בנוסף אני כבר פוגשת אותך חשבתי להציע להביא לארוח את אחד מאנשי כושרות ולענות לשאלות המתחתנים, בבעיות המרכזיות באולמות הארועים.

מה דעתך?

רעיון מעניין...משה
"המתחתנים" ? המשתדכים- גם זה בקושי...מאמע צאדיקה

אבל תודה על הרעיון... נוסיף אותו למאגר הרעיונות

לא נראה שבאמת יש לך שאלה.ארמי

את וארוסך סוברים, שבכל מקום שאין כושרות- אוכלים טרף.

אז מה את רוצה לשמוע?

 

כן כן תשכנעי את ההורים!

 

אני סובר, שבעולם הכשריות, יש הרבה בלאגן, והרב כץ הוא לא פוסק...

ואיסורי דאורייתא הם דיי נדירים, למעט דברים מסויימים שאפשר לפתור.

 

ותפסיקי לנסות לסתום פיות- כן, רבנים מחמירים.

לא כל מי שלא אוכל בד"ץ אוכל טרף! ממש לא... וגם באולם שמחות.

 

אבל אם זה מה שאת וארוסך סוברים- תפסיקו להתבכיין ותעמדו על שלכם.

לא נעים לומר.. אני מסכימה עם ארמי.. P=אלירז
אולי כי את לא מכירה את המציאות בשטחעדיאל

בחתונה של אחותי הערבי הביא סכין מהבית לחתוך בו..

 

בבר מצווה של בן דוד שמים ירקות עלים לא ברור מאיזו חברה בלי לשטוף

 

אם לא משגיחים אוכלים לא כשר אני כמעט בטוח בזה

ממש כך..עמית-טליה

מספיק לשמוע 3 סיפורים ממשגיחי כשרות ולהבין את הבעיות.

 

זה לא רק בכבד ובכשרות בד"ץ

זה באורז שלא בודקים (תולעים וחרקים זה לא איסור דאורייתא?)
והערבים שמה מומחים בלפלח דברים מהצד...

 

משגיח מהמשפחה סיפר לי שאחד הערבי העמיס אוכל שהיה ובא לצאת
הוא תפס אותו מהחולצה וראה שזה בשר לא חלק...

סיפור שהייתי עד לוגבעוני מצוי

בחתונה של חבר (באולם בלי כושרות) הלכנו לברר במטבח על האוכל וכו'.

הלחמניות היו תוצרת האולם. שאלנו את הטבח (הרוסי) אם הוא עשה הפרשת חלה.

הוא לא ידע על מה אנחנו מדברים.

הסברנו לו, הוא אמר לנו "דברו עם המשגיח"

 

הלכנו לפגוש את המשגיח, יהודי עם כיפה שחורה וזקן ארוך עד הפופיק. כששאלנו על הפרשת חלה הוא ענה "מה קרה לכם, הקמח מגיע מופרש!"

 

סיפור נוסף שחבר שלי סיפר לי:

פעם הוא עבד באולם אחד בתור מנקה. היו שם גויים במטבח, גם בישלו, עשו הכל, המשגיח רוב היום ישב בחדר אחר, פעם אחת חבר שלי נכנס לאחד המחסנים לנקות. הוא רואה שם את המשגיח מוטל ישן שיכור, כשמסביבו כמה בקבוקי בירה ריקים.

 

אם כבר סיפור על הפרשת חלהאלעד

הרב כ"ץ הגיע לאולם, בו הערבי בעצמו היה מברך "על הפרשת חלה"

 

[והוא לא היה אחמד בן שרה..]

אני חושב310
אני חושב שהכיוון של ארמי נכון310

אך אנחנו בני אדם ויכולים לנהל מחלוקות לשם שמים

ובלי להזכיר שמות ומעמדים.

אני בטוח שלאבותינו אברהם יצחק ויעקב לא היה כושרות,

וגם לא למשה רבינו וגם לא לפני 200 שנה, ואני בטוח שהם הסתדרו יפה מאוד בלי כושרות. 

אך לא צריך להיות קיצוניים לכאן ולכאן, לא צריך לומר שמי שאוכל בלי כושרות אז הוא אוכל טרף וגם לא צריך לזלזל בכושרות לפעמים כן צריך אותם.

בזמן משה רכבו על גמליםעדיאל

אתה רוצה לחזור לשם?

נשמע לי הצעה נחמדה310

אם תייצר לי מכונת זמן אני חוזרחיוך

מה לא היית רוצה לחזור עוד פעם למעמד הר סיני?

נשמח לשמוע פתרונות יצירתיים לבישול נוכריגבעוני מצוי

כי אני ספרדי ולא יכול לאכול באולמות ומסעדות גם אם הן "מהדרין" בגלל שהן "מהדרין" רק לאשכנזים

 

וכל האשכנזים שמחמירים כמוך...צחקן

 

 

אני בעד310

בעז"ה שלכל עם ישראל יהיה מנהגים אחידים 

ואז אולי יגיעו למסקנה שכן אפשר.חיוך גדול

וואי מחזיקה לכם אצבעותדנדשית

גם לנו היה סיפור דומה,אצלנו הוויכוח היה על מחיצות ומעורב.לא פשוט בכלל,קחו נשימה ארוכה כי מן הסתם זה לא הפעם הראשונה שיעלו לכם קונפליקטים שכאלה בחיים,צריך ליווי של רב גדול ששניכם סומכים עליו שיבין את כל הצדדים ויוכל לתת לכם עצות איך להמשיך לכבד ולתת להם נחת בלי לוותר על ההלכה והעקרונות שלכם,לא קל,זה התמודדות חיים,העיקר שתחזקו אחד את השני(יה) ורק תתאחדו יותר מזה וחלילה לא להפך,הרבה הרבה מזל טוב אושר וברכות לרוב.

להחזיק אצבעות - מושג נוצרי פסולגבעוני מצוי

שמשמעותו עשיית צלב ע"י האצבעות

אז מה? מה פסול בו? היא עשתה עכשיו צלב?310

גם איך שעושים כיום את לוחות הברית על ארונות הקודש 

בבתי הכנסיות זה לא צורתם האמיתית! 

חברה תצאו ממה שלמדו אתכם בגן, חאלס תתבגרו!

אפשר לבחור אולם אחר?אנונימי (פותח)

שיהיה גם נוצץ וגם בהכשר כל מי שהצעירים רוצים?

אמנם לא טרףאנונימי (פותח)

אבל זוג שרוצים להתחיל בקדושה וטהרה בלי פשרות ולא מחפשים להיות בסדר אלא להיות רגועים כי הלילה הם (כן הם ולא  ההורים) מאכילים כמה מאות פיות זכותם לא להתפשר על רת הכשרות

ולכם הזוג הנוצץ

עצתי היא פשוט לחפור בעדינות ועם כבוד והערכה להורים

להדגיש שלא התוכחתם על אולם למרות שאם היה תלוי בכם אז בחיים לא הייתם בוחרים בו

לבדוק באולם אם יש מנות מהדרין- -יש אולמות כאלה רק צריך לדעת שהם באים בצורת הגשה הרבה פחות ברמה ממה שבדרך כלל באותו אולם

להעריך כמה אורחים ירצו מנות כאלה

ולתאר להורים בצורה הכי ציורית אבל הכי מכובדת שיש מה תהיה האוירה באולם אחרי שיגלו שחלק אוכלים מנות כאלה וחלק אוכלים מנות אחרות כל אחד יסתכל בצלחת של השני

ומה יהיה אם עשירית (או יותר) מהאורחים לא יאכלו ורק ישתו וכולם ישאלו למה הם לא אוכלים והם יצטרכו לגמגם ולהסביר למה האוכל לא כשר מספיק (אבל זה בסדר שאת אוכלת דודה כי אני מקפיד יותר ממך..)

בקיצור הסברה שזה מאוד חשוב לכם שכולם יאכלו מהדרין באופן גורף

כי אם לא אז אתם לא תוכלו שלא לאמר לחברים ובעצם לכולם מה רמת הכשרות וכבר באמת היה עדיף שכולם היו מקבלים פרגית שרופה כי לפחות הפדיחה  מבוקרת ולא יוצאת מפרופורציות

תמשיכו בתאורים  כיד הדמיון הטובה עליכם

אבל זיכרו

כבד את אביך ואת אימך היא אחת מעשר הדיברות שקיבלנו בדיוק בו' סיוון

וכמו שלא רוצם להכשיל אחרים כך גם לא כדאי לבוא לחתונה של עצמכם אחרי מטען מחודש עם ההורים

כמה אופציות...עמית-טליה

ד"א מעולה שפניתם לכושרות, הם לא כאלה מחמירים כמו שמציגים אותם פה
הם מכירים את המציאות בשטח!

אצלנו האולם היה ברמת כשרות גבוהה ואעפ"י שביקשנו מהם משגיח הם אמרו לנו שאין צורך וחבל על הכסף..

ובכל זאת לקחנו משגיח ושילמנו.

 

בקשר להורים

כשאנחנו ישבנו לבחור תפריטים המשגיח של הישיבה של בעלי

הוריד לנו דברים שעתיד להיות בהם בעיות ברוב האולמות

כמו כבד.

(בסופו של דבר באולם הנבחר כן היו דברים מסוג זה...)

 

תשבו עם ההורים תגידו להם שכדי שגם אתם תסכימו לאולם הזה

יש דברים שלא יהיו בתפריט לא משנה מה...

ותפתחו להם את הרשימה תראו להם שרוב המנות האיכותיות לא יכולים להיות אצלכם..

דבר שני- אין לכם רב?

תמיד הרב של בעלי היה אומר לנו, אם ההורים לא מקבלים תפילו את זה עליי.

הרב אמר ושלום על ישראל.

 

וכמו שהציעו אם זה חשוב לכם, תשלמו מכספכם הפרטי.

תביאו שני משגיחים ותשלמו לו אתם ההורים לא צריכים לדעת.

 

ד"א, עדיף לעמוד על שלכם בדרך ארץ אבל לעמוד...
ההורים לא יכולים להחליט על הכל כי זה כספם והאורחים שלהם

גם לזוג יש דעה בעיניין

ואעפ"י שאתם מתנחלים הסכמתם לאולם מפואר שהרבה מתנחלים לא מוכנים

למען כיבוד הורים, אז לפחות שיכבדו את העיניין ההלכתי שלכם.

 

 

כושרות זה חשוב מאוד!יוני_ק

אני בחתונתי היה כושרות, והם ללא ספק העלו את הרמה של הכשרות של אותו הקייטרינג!

הקייטרינג ההוא נלקח ע"י רבים מחברי לישיבה וגם הם לוקחים איתו כושרות, ואין ספק שבזכות כושרות הרמה הכשרותית שלו עלתה!

אגב, לקייטרינג הזה יש כבר יותר מ9 חודשים תעודה של רבנות מסויימת, אבל בפועל לא היה שם משגיח עד לפני כמה שבועות! לכל מי ששאל על הכשרות בעל הקייטרינג פשוט הציע ישר את כושרות בתור משגיחים.

ולכל הספקנים כמו "ארמי" (כמה מתאים לך השם הזה- בחינת "ארמי אובד אבי"...), חבר שלי שעבד בתור משגיח סיפר לי שביקר פעם באולם אירועים בקודיטוריה (איפה שמכינים את הלחמים, קינוחים וכדומה), ושאל שם את הטבח הערבי מי מפריש הפרשת חלה. הערבי אמר לו שלפעמים המשגיח מפריש. אז חבר שלי שאל אותו- מה זאת אומרת לפעמים? ענה לו הערבי- כי הרבה פעמים הוא לא נמצא, ואז אני (הערבי) מפריש, הנה תראה אני יודע את הכל איך עושים כמו שצריך. ואז מול עיניו המשתאות של חבר שלי, הערבי שם כיפה על הראש ומברך (במבטא ערבי כבד) "בא"ה אמ"ה להפריש חלה מן העיסה" לוקח חתיכה מן העיסה, שם בשתי כיסויים ושם בפח. עושה הכל כמו שצריך מלבד זאת שאינו יהודי!!!!!!!!!!!!!!!!! ואני שואל- איפה המשגיח?!?!?!!?!?!

שמעתי פעם שיעור ממפקח של הרבנות הראשית לישראל שאמר- רבנים (כגון "ארמי" שמסתבר שעשה כמה מבחני רבנות אז הוא חושב שהוא גדול הדור...) לא יכולים להיות משגיחי כשרות. הם יכולים לפסוק כשיש למשגיח שאלה הלכתית. אבל בשביל להיות משגיח, צריך להכיר את המציאות של מטבחים, לדעת איך מטבח פועל, איך טבחים עובדים, מה יוכלות להיות הבעיות בכל דבר. משגיח צריך לחיות מטבח!

לבסוף לגביך רננה777.

אני חושב שבאמת כדאי פשוט לעשות כושרות על חשבונכם (הזוג הצעיר) (הסכום שזה יעלה יכסה את עצמו מהסכומים שתקבלו כמתנות מהחתונה), ולא לגלות את זה בכלל להורים. תגידו את זה גם מראש לכושרות, ואני מאמין שהם יכולים לעשות את זה בצורה דיסקרטית, בלי שההורים ישימו לב. אין סיבה שההורים יגלו, הרי ספק אם הם מסתובבים במטבח...

קודם, אתם מתווכחים בצורה מאוד יפה...ארמי

אף אחד פה לא משמיץ, לא יורד לפסים אישיים, הכל לחקר האמת- כל הכבוד!

 

בכל אופן, אני ממש לא אוהב להתדיין בצורה בצורה כזו.

תתווכחו עם הדעה ולא עם המחבר, ולא משנה מי המחבר, ותלמדו קצת לכבד, לא יזיק.

 

באשר לגוף העניין, יש כ"כ הרבה דרכים להתיר, וכ"כ הרבה דרכים לפתור את הבעיות הללו, גם בלי כושרות.

 

כושרות זה גוף נהדר, אבל במידה וזה יוצר ריבים ומתחים, אפשר להסתדר בלעדיו.

 

אני יכול להביא לכם עוד אלפי סיפורים על בעיות באולמות, ברור שיש...

אז מה?

 

במידה ויש מי שמפקח, ומדבר עם הבעלים והמשגיח, אפשר להגיע להסדרים ופתרונות, תפסיקו לעשות מכל ג'וק פיל.

כן אבל כל ההבדל310

ערבים הם לא עכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות) 

אז איזה בעיה יש פה? שישים חזיר?(גם להם אסור) 

שיקריב את זה לעבודה זרה (הם לא עובדי ע"ז)?

איסור בישולי עכום זה כדי לא ליצור קרבה בין היתרעדיאל

ובכל מקרה בטל טעם לא בטלה התקנה.

 

בנוסף בשר גמל הם אוכלים וגם אוכלים פרות לא בשחיטה יהודית. ועוד

כדאי לעשות קצת סדר בבלגןnick

ישנם שני ענינים:

1. האם באמת נשמרים כללי ההלכה במקום.

2. "הידורי" כשרות של חומרי הגלם.

 

כושרות הולכים על הטופ שבטופ בשני הדברים הללו.

המתווכחים פה מדברים בשפות שונות - אחד יורד על תרבות הבד"צים, שיותר שייכת לעולם החרדי(עם חריגות, כמו בשר חלק או ירקות עלים שאין ברירה), והשניה עונה לו - שא"א לסמוך על המשגיחים.

 

הבעיה היותר חמורה באולמות היא שלא תמיד אפשר לסמוך עליהם שיקיימו בכלל את סעיף 1... ואז זה ממש לאכול איסורים.

מה שאנחנו עושים - זה לקחת משגיח מוכר מהישיבה, ולאו דווקא מכושרות. ככה הוא לא ישגע את האולם עם בד"צים, אבל יהיה הקפדה מאה אחוז על ההלכה במטבח.

 

 

נ.ב. - לא קשור אבל - אתם בטוחים שאתם כל כך אוהבים לפרנס את "העדה החרדית"? אתם יודעים מי הם?!

להשכלתכם - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA

אהבתי את הקטע של העדה החרדית..תחייך=]
תודה על הסדר- ניקמאמע צאדיקה

לא כולנו מוקשרים לישיבה שיש להם משגיחים שאפשר להביא- טוב שיש אירגון משגיחים חיצוני שכל אחד יכול

לסיכום הדבריםרננה777

קודם כל לידיעת כולם - יש בכושרות טיפולל מיוחד לאנשים כמותי!, הם יכולים לפעול ללא ידיעת ההורים וללא שינויים דרסטיים( כך שיתכן והארוע לא יהיה מהדרין אך יהיה בהחלט כשר) והם לא תולים את התעודה של הפיקוח שלהם.

 

מה שאנחנו עשינו לבסוף- דיברנו שיחת הבהרה כל אחד עם הוריו, שיורידו את המנות של החברים שלנו וגם את המנה של החתן והכלה, כי אנחנו לא אוכלים באולם הזה.

אז הובן עד כמה זה חשוב לנו, והם הסכימו תוך הבטחה של כושרות שלא ישרפו את הפרגיות...

אני (ואחרים) מקפיד לא לצרוך עד"ח במידת האפשרמשה
אולי אפשר לסדר שקטרינג חיצוני יעבוד במקום אנשישואף לאור

המטבח הרגילים ?

אני ממש בהלם ממה שהולך כאן.מעשיה נאה

כל כך הרבה אנשים מהציבור הדתי לאומי שאיכפת להם מהכשרים וזה בוער בדם שלהם. מעניין ומפתיע.

|בוקר| אפשר להכיר לך- הציבור הד"ל. איפה אתה חי???מאמע צאדיקה
לצערי היא צודקתרננה777אחרונה

אם זה היה מעניין רבים , אז אולמות שידוע שהציבור הדתי לאומי שם, היו עם הכשרים טובים,

מה שלא קורה...

 

הפורום הזה יש בו משהו חרדלי במעט..

הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

יש הרבה סוגי חכמה בואי תדייקי במה את מרגישההפי
את הפער
ידע עולם, הבנה רגילה, יכולת לימודית.רקשאלה12
אני חושבת שאם זה דבר שאת שמה על דגשהפי

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

את ממש צודקתרקשאלה12

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

 

השאלה היא כנראה מה בעצם הסיכוינקדימון
כמו שאת מכירה את עצמך, מה יותר סביר שתהיה התגובה שלך והיחס שלך בעוד תקופה?

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

יש לי תפיסה על חכמים יותררקשאלה12

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

 

לא להמשיךפשוט אני..

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.


 

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.


 

 

אהבתי את הגישה, תודה!רקשאלה12

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

 

..אני:)))))

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

 

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

אני זוכרנקדימון

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

 

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

מה זה אומר?רקשאלה12

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

את צודקת לגמריהפי
המדויט הוא עדיין בבדיקה הוא אופציה הוא לא חובה . 
נכון, אני חושבת שההערכה מתחילה בדייט עם אותו בחורנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:34

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....


 

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 


 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אני חושב שזה מבט על איכות לעומת כמותנקדימון

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.


בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.


אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

וואו, מדהים.רקשאלה12

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

אם אתמחפשת111

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מעריכה ברמה של הערצה כל כך מהר אנשיםרקשאלה12

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

רק אם ההבדל קיצוני שקשה לכם לנהל שיחארץ השוקולד
עד כדי כך?רקשאלה12

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

..אני:)))))

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

וואו שאלה שקשה לענות עליהרקשאלה12

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

נשמע שתצטרכי איזון מאד עדין בין הדברים.נפש חיה.

בהצלחה רבה!


שאלות לעיונך-


תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

תודה על הנקודות שהעליתרקשאלה12

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש ליהפי

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

 

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

 

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

אם זה יגרום לךרקאני

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

 

 

גם לא עניין של התנשאותהפי

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .


 

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

את כל כך בטוחה ברמת החכמה שלו?פינג פונגאחרונה
נשמע מבין השורות שאת בשלב מאד ראשוני של קשר איתו. לא ברור לי שדיברתם מספיק שיחות עמוקות כדי להעריך את רמת האינטלגנציה שלו באמת, ייתכן שזה פשוט רושם ראשוני מטעה. אגב אני לא מבין מה כל כך גרוע שאת תהיי הצד היותר חכם מבין שניכם בזוגיות. כל עוד הוא לא פתי/כסיל/אויל זה שהוא לא נורא חכם זה לא בהכרח נורא. לא הייתי מכניס חכמה לרשימת 30 התכונות החשובות ביותר אצל בן/בת הזוג.מסופקני אם זה אפילו עובר את מקום 50 ברשימה כזו.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.


בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.


המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מה באמת יש אופציההפיאחרונה

שלא יהיה אופציה בפנים?

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

שיטת השוברים, בקרוב אצלנו. אמן.משה
שואל מתוך ענייןאריק מהדרום

יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?

וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?


אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.

לאהפי

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

אני מעריך שמתחילים לצרוך את זהפתית שלג

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

לא לקחתי, אבל ממש לא מזלזלadvfb

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

לאLavenderאחרונה
לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

חמור מאוד מה שאני שומע פהנקדימון
הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
במחילה, שטויותשלומית.אחרונה

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאורין
אולי זה נשמע מוזרהפי

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


יש דמיון בין אישה לילד קטן?!חושבת בקופסא

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

 

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

 

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

 

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

 

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

תכתבי מה שבא לך, אבל אל תהפכי אחרים לאיש הקש שלךנוגע, לא נוגעאחרונה

ואל תוציאי דברים מהקשרם

 

רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfb

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

ממליץ מאוד על התכנים של יהונתן ומרים קלייןהסטורי
שעוסקים הרבה בכיוונים הללו.

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

קראת את "לדעת להיכנע"?זיויק
אהבתי את השאלהPaslash

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

אולי יעניין אותך