היום אני בישיבה אחרת
עכשיו ברצינות
בחור שמיישם את מה שהוא לומד למעשה
הוא מדבר על זה בשחצנות או בענווה?
זה נורמלי שהוא עולה ברמות רוחניות וזה טוב והלוואי על כולנו רק לעלות
השאלה מאיפה זה נובע לאכול בריא?
אם מהבית אז זה שיא הנורמלי בשבילו
אם מהחברים והסביבה או מתוך רצון פנימי אז זה מעולה אבל...
איך זה מתמזג עם המכלול שלו? הנה כמה נקודות למחשבה:
הוא במדרגה רוחנית גבוהה גם בדברים אחרים? שמירת העיניים? תפילה בזמן? צורת דיבור? ועוד..
הוא באמת לומד תורה כל הזמן? או רק חושב ככה?
הוא קיצוני בכל מה שהוא עושה? או שהוא מאוזן?
זה יכול להיות סוג של עליה קיצונית ומבורכת שתתאזן עם הזמן ותמצא מקום של כבוד בחיים שלו עד 120
אבל זה יכול להיות עליה קיצונית שמעידה על חיים בפסגות ומעניין מה הפיסגה הבאה(במקום תורה)
הוא מתכנן להמשיך בישיבה לנצח? אם לא אז בשביל מה יאכל אז?
יש הנהגות שטובות רק לתקופת הישיבה ויש כאלה שממשיכות לחיים
בקיצור אי אפשר להחליט לפי זה פשוט צריך להכיר את הבחור.
אז.... תכירי ותחליטי