למקום של עליונות, וכך להיות דעתניות יתר המידה, מה שיוכל להוביל לוכחנות, חוסר נעימות ובילבול תפקידים..

תודה ליטל!

כי הגבר אמור להיות נושא הדגל, אך אם האישה דעתנית וידה על העליונה- זו בעיה גדולה

אפשר להתבונן בבתים של תלמידי חכמים, שמהם אין חולק על כך שיש הרבה מה ללמוד, ולראות שכך הם פני הדברים: הגבר הוא נושא הדגל, ואין כלל ויכוחים כי כנראה כך דברים צריכים להיות..( כמובן  שאין הגבר יכול להצליח בצורה שלמה לעלות מעלה מעלה אילולא אשתו, אבל זו נקודה אחרת)

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

כי אני באמת לא הבנתי את זה, עד..

עד שיצאתי עם מישו ממש חכם והרגשתי מטומטמת לידו  [ואני לא בנאדם מטומטם בד"כ.. האמת שתלוי את מי שואלים ] וכל הזמן לא היה לי נעים...

ואז הבנתי את הבנים האלו,  אבל מסתבר שזה לא רק בנים שמרגישים מאוימים, זה גם בנות [או לפחות אני...]

אל תקחו אישית את ההכללה הזו, אבל מה לעשות ובנים הם עם תחרותי. מה זה אומר? שיש תמיד את הרצון לדעת שאתה הכי טוב במשהו.

אבל מה אם הבחורה היא משכילה? יש בטעות הרגשה שהיא יותר. יותר חכמה, יותר מצליחה, יותר....למה?? אפשר לקבל תשובה על זה??

נכון, חשוב שתהיה הערכה הדדית של בני הזוג, אבל זה יכול להיות בתחומים שונים, לאו דווקא שכל "רשמי" וידע אקדמי. יכול להיות שלא יהיה לו תואר, אבל הוא מבין באנשים וברגשות. אולי ממוצע הציונים שלו לא בשמים, אבל הוא יכול לספר לך על כל משנה וגמרא שלמד.

שכל זה לא הכל בחיים, אבל נתקענו בחברה שחושבת שכן. מכאן זו החלטה אישית של כל אחד ואחת- האם אנחנו נשארים בהחלטת החברה בנושא?

סטודנטית23, כאן סטודנטית19, מצטרפת לתהייתך.....בפעם המי-יודע-כמה בשבילי כבר.... =\

על מה בת מסתכלת ברגע שהיא מגיעה לארוע?

עח מה בת חושבת כשהיא יחד עם חברות?

בפסיכומטרי כל אחת היתה עסוקה בציון של חברה שלה..

באופן אישי זה דווקא לא כ"כ מרתיע אותי..

ייתכן שזה יפריע אם היא תהיה הרבה יותר חכמה ממני אבל אני מניח שזה דומה למישהי שתהיה הרבה פחות חכמה ממני..

יצאתי לא מזמן עם מישהי ש"על הנייר" [תעודת בגרות..] היא יותר חכמה ממני וכיוון שלי יש תעודה מעולה יחסית ב"ה, זה היה דווקא נחמד לפגוש מישהי שעקפה אותי...

כאחד שעשה בגרות לא מי יודע מה (...) לא יצא לי אף פעם להרגיש מאויים.

כי זה תלוי בבחורה, אם היא מראה את זה ואיך. אם יש לה שכל, מידות, וגם קצת ענוה- אין סיבה שהבחור ירגיש את זה. (לא נראה לי שבדייטים אמורים להיות הרבה דיונים אינטלקטואלים.) 

וכן, יצאתי עם בנות הרבה יותר חכמות ממני.

אבל אולי זה רק 'לכאורה', כי תעודה מצויינת, ולימודי מתמטיקה לא תמיד מעידים מי יותר חכם, בכל זאת הבייני"ש המצוי עובד רוב היום עם השכל. 

אולי זאת הבעיה של הבנים, הם מגיעים עם עמדה נפשית של מנהיגים, הם אלו שצריכים להוביל את הדייט ואח"כ את הבית, הם אלו שצריכים לקבוע ולהחליט מה יהיה. הם ה'שכל' לעומת ה'רגש'. וכמובן הם לומדים או למדו בישיבה, המוח שלהם עובד יותר טוב, והם יודעים הכל.

אנחנו צריכים לצאת מהחור שלנו, וגם הבנות צריכות לא להראות את זה, זה לא נותן כלום.

[אם מכבדים אחד את השניה, מעריכים וכו']

ולאו דווקא בחכמת יתר או שאר כישורים או הישגים יוצאי דופן שיש לאחד מבני הזוג.

מה שכן -

יתכן חוסר התאמה בגלל הבדלי "מנת המשכל" [נושאי שיחה, תחומי עניין וכדו']

אך לא בהכרח על רקע "האיום על האגו" שמהווה החכמה/ההשכלה של אחד הצדדים.

יתכן חוסר התאמה על רקע "איום אגו" בנושא השכלה\ חכמה של אחד הצדדים

אבל חוסר התאמה מצד "מנת משכל"- כלומר נושאי שיחה תחומי עיניי וכולי- מעט פחות בעייתי

למה?

כי שיחה זה דבר מתפתח

ואגו זה בעיה שמונעת מכל קשר אמיתי להווצר

הניסוח שלי לעיל היה עילג במקצת -

כוונתי היא:

שייתכן שלא תהיה התאמה ביניהם בגלל הפער ב"מנת המשכל",

אך זה לא אומר שחוסר ההתאמה נבע בהכרח בגלל שצד אחד הרגיש מאויים מחוכמתו של האחר..

מקווה שעכשיו אני מובנת

חבר'ה,

חכמה לא קונים באוניברסיטה. זה אולי השכלה שנמצאת שם.

לפעמים דווקא הרחבת השכלה ממעטת את החכמה

השכלה היא התעסקות בנושא לפרטים, יותר חיצונית

חכמה היא יותר פנימית והבנה מדעת

כתב רמח"ל "לעולם יהיו דברי תורה בידך כללים ולא פרטים"

אל תתנו להשכלה לצמצם את חכמתכם

חכמה אמיתית אפשר להשיג לפעמים בשעה אחת

מנסיון

אל תפלו לאופנות למיניהם של תארים ותעודות

לא זה מה שנצרך לחיים

גם לא לכסף

שזה לא יטעה אתכם וגם לא יבלבל אתכם כאילו זה כ"כ נורא (לבנים ה"מאוימים")

יעוץ והרחבה אוכל להוסיף באישי למעוניינים

אחד הדברים שאני שמתי לבבי אליהם- ככל שהגבר יותר חכם- הוא יותר מחפש לכתחילה מישהי חכמה (ולא רק שלא נרתע) וככל שהגבר יהיה פחות חכם (ולא משנה כמה תארים יש לו...) ככה אישה חכמה יותר תרתיע אותו. 

כשאני מבקשת מאדם את "רשימת המכולת" שלו והוא אומר לי ".... חכמה..." זה מוסיף לו נקודות אצלי (כשדכנית).

ויש המון כאלו. ויש המון ששומעים "תואר שני" ומתלהבים. ויש גם כאלו שיפריע להם אם תהיה לה תעודת בגרות..

אבל שני אנשים עם רמה שכלית מאוד שונה - השיחה שלהם תהיה ברמה אחרת, הם לא יבינו לחלוטין אחד את השני, גם בסתם משפטים פשוטים יומיומיים, וזה לא דבר שבנאדם רוצה שיהיה לו כל החיים.

אגב, זה דבר מורגש, תנסה\י לחשוב על מישהו שאתה מדבר איתו הרבה והוא הרבה פחות חכם ממך - איך היחס שלך אליו תוך כדי השיחה?

ישנו סיכוי גבוה שאם היא משכילה זה בגלל תרבות המערב-מה שמעיד על טפשות.

("הן יראת ה' היא חכמה")

הההשכלה עלולה לגרור אדם לא מספיק חכם לטפשות של תרבות המערב.

אשה משכילה-יש יותר סיכויים שהיא עושה את זה בגלל תרבות המערב, מאשר הסיכויים שגבר עושה את זה בגלל תרבות המערב.

אנשים חכמים-גם אם תחומי העיסוק שלהם שונים, תחומי העניין שלהם שווים. גם אם רמת המשכל שלהם שונה.

אני רוצה להתחתן עם אשה חכמה, לא אכפת לי מה רמת המשכל שלה, וגם לא כמה תארים היא עשתה...אם היא חכמה-כל אלו חסרי משמעות (משמעות מהותית, מבחינה טכנית-דווקא עדיף משכילה-כי היא תוכל לעזור בפרנסת הבית אם יהיה בכך צורך).

איום\פחד ושות' באים ביציאה מאזור נוחות\נכות

זה מעולה שהן משכילות, אלא שגברים לא רגילים לזה ולכן יש יציאה מאזור נוחות וכו'

כמובן שבנות "משכילות" צריכות להתנהג עם זה בחכמה ובדעת!

"חכמת נשים בנתה ביתה..."

"ואת צנועים חכמה"!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני קר אמרתי מאיזה עמדה /חור הם באים.

ברור שזו לא עמדה נכונה, והיא לא יכולה להחזיק הרבה זמן.

למרות שיש בה משו מן האמת, בכל זאת יש תפקידים בבית. הכל בא משניהם, אבל עדיין יש גבר בבית.

ב"ה

את המוח.
 

ואם הם לא רוצים זוגיות, אז אחפש לי מישהו אחר.

גם אני הגעתי בדיוק להרגשה הזו

עושה תואר במקצוע ראלי, חרשנית, תולעת ספרים - גם של ספרי קודש וכו'

יש כאלו שזה מפחיד אותם!

ומה שהכי כואב לי - שלפעמים הם לא שמים לב, אבל...

1. מה שהם לומדים בישיבה לא פחות חכם - ואולי אפילו הרבה הרבה יותר (לא ממש הרשו לי להיכנס אבל כך שמעתי.. )

2. גם אם עכשיו הבחור בישיבה, יום אד הוא יצא משם (בע"ה...) ואז - הפתעה!! הוא ילך לעשות תואר ואולי אפילו במשהו שממש ממש עולה עלי (פיזיקה בטכניון? הנדסה גרעינית ב...? חקר החלל וה... באוניברסיטת טרנביצבובה???)

וחוץ מזה - תואר (של הבחורה) יכול מאוד לעזור בפרנסה, במיוחד בשנים הראשונות...

האמת שאני ממש מלבטת בגלל זה אם לעשות תואר שני...

(לפתוח שרשור חדש?)

תעשי מה שמתאים לך מותק,

בלי להתחשב במה שבנים יאהבו ברעיון,

אם יש לך דבים שאת רוצה לעשות  בחיים,

לא חוסמים כי יש בנים שיש להם בעיות וזה מבהיל אותך-

מי שלא יכול לקבל אותך איך שאת,

נראלי עדיף שלא..

כי הרי הרצונות שלך לא ייעלמו עם הכרותך את עלם החמד...

אני אישית מתכננת לעשות תואר שני, אין לי שום בעיה לומר את זה,

ואני גם לא מתגאה בזה, או נעלית בגלל זה, זה פשוט משו שאני רוצה..

כמו ללמוד לנגן, כמו ללכת לטיול כייפי.. זה חלק מהרצונות שלי, זה הכל.

לא איום ובטח שלא בסדר גודל גרעיני....

.....

חוצמזה השם ברא בעולם מספיק בחורים חכמים וענווים- ככה שלכל סיר יש מכסה

("מזווגים לו לפי מעשיו"- גם מעשים של לימודים...)

דווקא מישהי כזו נשמעת לי לפעמים הרבה יותר מאשר מישהי עם בגרות "בסדר".

למרות שאני תמיד אומר שהציון במתמטיקה לא קובע בכלל...

ויש חכמים שעשו 3 יחידות ויש כאלה שלא חכמים כ"כ ועשו 5...

זו שיצאתי איתה, סיימה מתמטיקה בכיתה י' בציון חלומי והתחילה כבר תואר בזמן התיכון[אבל הפסיקה בגלל כל מיני סיבות..] וזה ממש לא הפריע לי ואפילו ההיפך...

ראו ערך "חלף עם הרוח", בצורה שבה סקרלט מנתחת את הגברים סביבה.

באופן אישי, אני מאוד אוהב ומתרשם ורוצה- מישהי משכילה.

וכמה שיותר הרי זה משובח.

להם שהיא עלולה להשקיע בקריירה על חשבון הילדים.

כן בעולם שלנו עדיין יש את התפיסה שאישה צריכה להיות בבית,

אישה צריכה לדעת פחות מהגבר, לגבר צריך להיות יותר דיעה

האישה צריכה להיות אישה טובה ולהיות בבית.

תראי אישה משכילה זאת גם אישה שיש לה דיעה!

וגברים צריכים להרגיש שהם חכמים וחזקים מספיק,

וחוכמה ודעתנות לא נתפסת כמשהו שצריך להיות משוייך

לאישה אלה משייכים את זה יותר לגברים.

אישה דעתנית ומשכילה עדיין נראת לחלק מהאנשים חריגה!

אישה דעתנית ומשכילה לא מושכת בעיני חלק מהגברים

בסופו של דבר חלק מהגברים מעדיפים שקט,

לא רוצים להרגיש פחות בגלל החוכמה והדעתנות של האישה

זה פוגע להם ממש באגו!

בשבילם אישה היא בעיקר רגש, עדינות והכלה

ודעתנות, השכלה וכדומה הם תכונות גבריות

לדעת חלק מהגברים, וזה דבר שצריך לעקור מהשורש.

רק בשנים האחרונות נכנסו למשל הרבה מנהיגות,

הרבה נשים שנכנסו לעמדת השפעה

עד אז אישה הייתה קטנה בטירוף לעומת גבר

במשך שנים יעדו את החוכמה לגברים,

בת חכמה שעושה עם זה משהו

זה היה חריג ומוזר בעיני הסביבה.

זה עדיין מוזר לאנשים מסוימים

שיש נשים שהן מנ"כליות של חברה,

(כמה נשים שהם ראשות ממשלה ישנם בעולם

לעומת גברים? מספרים קטנים

וגם אז מחשיבים אותן לכוחניות)

הסביבה תופסת אישה כזאת

ככוחנית, חכמה מאוד ומאיימת

ואם גבר הוא מנכ"ל אז זה נראה טוב לגמרי

לא יתפסו אותו בצורה שלילית כמו אישה

כי התפיסה אומרת שלגבר מותר,

ואישה המקום שלה ברגש, ובדברים אחרים

ולא היא לא יכולה להיות מנהיגה טובה.

רק תראו במציאות של היום איך בנות מציגות את עצמם,

כמה שפחות חכמות, כמה שפחות דעתניות

ואיך הן מפחדות להציג את זה שהן לומדות תואר שווה

ויש להם דיעה ומה להגיד.

אז אני אישה דעתנית, מי שזה מפחיד אותו

שיבדוק למה זה מאיים כל כך על האגו שלו.

וחשוב לי להדגיש שמה שאני כותבת כאן

זאת אוכלוסיה מסויימת ממש לא הרוב.

מה טוב כ"כ בלהיות משכילה?

אם את רוצה להיות משכילה בשביל הפרנסה, או שלמדת הרבה דברים שעניינו אותך ונהיית דעתנית-אז בסדר, אני מבין, ולא מוצא בזה בעיה.

אבל אם רצית להיות דעתנית ומשכילה-ולמדת במיוחד בשביל זה...אז את משקיעה בדברים טפלים-וזה מה שמרתיע גברים.

גם גבר שלומד כדי "להיות דעתן ומשכיל"-הוא סתם אהבל.

זה לא הופך אותך לחשובה יותר אלא לפחות חשובה,

-שנא':"וילכו אחרי ההבל ויהבלו".

אין בזה שום רע, אנשים מכבדים

את הדעה שלי והחוכמה שלי

וגם מתרשמים ממנה.

אבל אני כמובן התביישתי בה פעם,

כי בת שמביעה את הדעה שלה בקול

ומשמיעה דברי חוכמה זה לא בסדר

זה מה שאני הרגשתי,

לא משנה שמרצים והרבה אנשים

התרשמו מהידע שלי,

אני תמיד התפדחתי

שיצאתי חכמה ודעתנית ליד אנשים

כי מה אני חכמה כמו בנים?

היה תקוע לי בראש שאישה צריכה

להיות פחות חכמה ופחות עם דיעה

לבנים מותר ולי אסור להתבלט.

כי תראו מה עושים היום לאישה

עם דיעה וחוכמה,

אני לא המצאתי את זה

שזה מאיים על אנשים.

אחר כך גדלתי והבנתי שגם לי מותר

לא פחות מבנים,

והשכלה תמיד חשוב לרכוש,

לא בשביל פרנסה אלא בשביל הנפש.

אני  אישית לא בחרתי ללמוד לתואר,

כי יש דברים שמתאימים לי יותר

אבל אישה צריכה להיות

עם השכלה ודעה בעיני.

 את יכול לחשוב שזה תפל,

זכותך לגמרי לחשוב ככה

זה לא ישנה למי שרוצה ללמוד

היית שואל אותו דבר אם הייתי גבר?

לא גבר שלומד לא חושבים לרוב 

שהוא מתעסק בשטויות.

לא אני לא פמיניסטית,

אבל יש דברים שמרתיחים אותי!

לא השכלה זה לא שטויות,

ולנשים מותר להיות משכילות,

וללמוד בשביל להיות כאלה

ומותר להם להיות בעלות דיעה

לא פחות מגברים

אנחנו לא חיים כבר בתקופות אפלות

להזכירך!

לא טוב לך, אני מכבדת

לך תחפש אישה בהתאם להשקפות שלך

אבל אל תשאל מה כל כך טוב בהשכלה,

תגיד שאתה לא רוצה שאישתך

תהיה כזאת.

אני לא מבינה מה רע בזה

שבנות משקיעות וטורחות

ולומדות תואר בשביל פרנסה ובשביל להחכים

רק לגברים מותר בלי שיפחדו מהם?

כל מי שמכיר אותי

יודע שאני לא נושכת אני סך הכל דעתנית

ועם שכל זה הכל!

אלא שאם את רואה מטרה להיות כזו-זו בעיה כי המטרות שלך צריכות להיות אחרות. כנ"ל גברים.

המטרה היא לעבוד את ה'.

גם גבר שלומד זה תלוי למה הוא לומד.

אני לא מפחד מאשה שמביעה דעה/משכילה וכו'...

יש לי בעיה עם אשה שחושבת את זה לערך בפני עצמו.

גבר שלומד בד"כ עושה את זה מסיבות טובות.

זה כמו שגבר שהולך לצבא, ואשה שהולכת לצבא, יש הרבה יותר סיכויים אצל האשה-שהיא עושה את זה סתם בשביל ההפגנתיות.

זאת אני, ואני לא צריכה להתבייש בזה

גבר שמאויים מזה שיחסוך לי עוגמת נפש

ולא יתקרב אליי תודה!

בזאת אני חותמת את הדיון הקטן הזה

כי אני לא רואה טעם להמשיך להתווכח,

במיוחד אחרי שאמרת שנשים הולכות לצבא

סתם בשביל הפגנתיות, משפט מעליב ומקומם.

למה להיות כל כך שובניסטים???

בהצלחה לך מכל הלב 

בלמצוא את האישה האידאלית בשבילך.

זה כמו שגבר שהולך לצבא, ואשה שהולכת לצבא, יש הרבה יותר סיכויים אצל האשה-שהיא עושה את זה סתם בשביל ההפגנתיות.

הבנת הנקרא-יש יותא סיכויים אצל אשה מאשר אצל גבר.

האם זה אומר שנשים הולכות לצבא סתם בשביל הפגנתיות?

הייתי רוצה דווקא להמשיך את הדיון, ויש לי מה לענות. אבל ביקשת. אז רק תיקנתי את הטעות המעליבה.

למרות זאת-אני אשמח אם תגדירי לי "שוביניזם", ומה רע בו.

כי אתה מוכיח לי בדיוק את מה שאני טוענת כאן,

באיך שאתה מתנסח. לפחות זה מה הבנתי,

תקן אותי אם אני טועה.

אמרת שאשה שהולכת לצבא, יש הרבה יותר סיכויים

שהיא עושה את זה בשביל הפגנתיות יותר מגבר.

אמרתי שאתה שוביניסט בגלל משפט כזה.

כי החלטת כאן במשפט שלך שלנשים יש יותר

סיכוי ללכת לצבא מסיבות פסולות,וגבר תמיד ילך מסיבות ראויות.

וזה נקרא בעיני שוביניזם כי טענת כאן טענה מעליבה

בלי הוכחות, הרי לא עשית סקר מה המניעים

של בחור ובחורה ללכת לצבא נכון?

וגם טענת שאתה לא מבין למה להפוך דעת וחוכמה למטרה

וזה הבל בשבילך, אז אני מעריכה את הדוסיות שלך באמת!

אבל למה הנושא כל כך מציק לך כשמדובר בבנות?

הטענה הזאת חלשה, ולא חזקה בעיני

אף בחורה לא רוצה להיות הכי חכמה בעולם

אף בחורה לא באה כדי להיות יותר חכמה מגבר בכוונה,

כמו שיש גברים חכמים אז יש נשים חכמות לא פחות

למה המטרה להיות עם דיעה וחוכמה זה הבל בשבילך?

לפי איך שאתה טוען אני אמורה להבין שאתה רוצה אישה

שתגדל ילדים, תשקיע בבית ותהיה פחות חכמה ממך

כי חוכמה זה הבל, לפי איך שאני רואה את זה

זה נשמע לי שובינסטי לגמרי.

איך בן אדם יכול להסתדר

בעולם בלי דיעה ובלי השכלה?

רק תראה את המצב היום בחוץ.

אה רגע הם צריכות להיות תלויות בפרנסה של הבן זוג שלהם

נכון? אז למה בחורים יכולים ללמוד הכל,

בלי שיחשבו שהם לא יגדלו את הילדים, שהם יהיו בקריירה

ויזניחו את הבית? 

כי מאז ומעולם אישה שוה פחות מגבר

היא צריכה להיות יפה ולשתוק,

כי לגבר אין כוח להתמודד עם הדיעה שלה

אני לא המצאתי את זה,

כל אישה בימינו שעושה משהו חריג מקבלת כותרות

למה? כי זה חריג! אם גבר יעשה את זה זה לא חריג,

רק תראו איך מכפישים היום אישה בעמדת כוח

וכמה נשים יש בעמדת כוח.

אז אני אומרת שאנחנו ב2011

ודברים השתנו מאז.

ואני עדיין לא מאמינה איזה פמיניסטית הוצאת ממני,בחיי!

גבר שהולך לצבא-הולך בשביל משהו שהגיוני שגבר יעשה-מאז ומעולם היו בצבא גברים, והעבודה הקשה בצבא-מתאימה יותר לגברים.

אשה שהולכת לצבא-ייתכן אומנם שיש לה איזה מניע אחר ללכת לצבא, ויתכן גם שהיא באמת משרתת במקום שמתאים לאשה לשרת, ושהיא עושה את זה כי באמת נראה לה שככה טוב, אבל יש גם סיכוי לא מבוטל-שהיא עושה את זה כדי להראות שגם היא יכולה ללכת לצבא (תקראי לזה גאווה, אגו, או כל שם אחר שנראה לך מתאים).

אצל גבר אין כ"כ מניע פסול(לפחות לא מניע פסול שנפוץ מאוד) שיגרום לו ללכת לצבא-לכן פחות הגיוני שגבר ילך לצבא ממניע פסול.

הנושא הזה לא מציק לי דווקא כשמדובר בבנות!!

רק שכשמדובר בבנות-

א. יש עוד סיבה פסולה ללמוד בשבילה-מה שמגדיל את הסיכוי שהיא לומדת בשביל סיבה פסולה.

(גאווה ואגו-להראות שגם הנשים יכולות(גאווה יכולה להיות גם גזעית ולא רק אישית))

ב. יש לי עוד סיבה אבל אני חושש שתתעצבני מאוד אם אני אגיד אותה, לכן לפני שאני אומר אותה, עדיף שתעני לי לזה. ואחרי שתתפסי קצת את הגישה שלי, את תתעצבני פחות.ואני גם אעדיף שתעני לי קודם על מה שכתבתי בכותרת.

(לא מדובר במשהו רע ח"ו, אלא במשהו שאנשים לא רגילים ולא אוהבים לשמוע, אע"פ שהוא הגיוני ויש לו בסיס חזק מאוד במקורות.(וחיפשתי טוב-ומצאתי רק מי שיסכים איתו ולא מי שיחלוק עליו))

ג. מאז ומעולם תפקיד הבאת הפרנסה הביתה היה מוטל על הגבר (מאז שאלוקים אמר לאדם-"בזיעת אפך תאכל לחם")-לכן הגיוני יותר אם גבר הולך להביא פרנסה מאשר אם אשה עושה את זה.

אבל הנקודה הזו לא מפריעה לי-כי אני לא רואה בעיה שאשה תעסוק בפרנסה.

"הבל הבלים אמר קוהלת, הבל הבלים הכל הבל."-חוץ מלימוד תורה.>>>

"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה תחילתו דברי תורה דכתיב (קוהלת א) "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" ואמרי דבי ר' ינאי תחת השמש הוא דאין לו קודם שמש יש לו סופו דברי תורה דכתיב (קוהלת יב) "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" מאי כי זה כל האדם אמר רבי <אליעזר> [אלעזר] כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה ר' אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה שמעון בן זומא אומר לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה"

"דכתיב"-שכתוב. "בריה"=בנו. "דבי"=בבית של. "אמרי"-אמרו. "מאי"=מה.

למה לא גנזו את ספר קוהלת?

כי כתוב שם שהכל הבל...למעט דברי תורה...

ועוד הוא אומר-שכל העולם נועד בשביל אותו שלומד תורה/מי שלומד תורה-שקול כנגד כל העולם כולו.

גישה זו נפסקה להלכה באופן  ע"י כל הפוסקים!!

אדם חייב ללמוד תורה כל זמן שהוא מסוגל!!

-אם הוא לא עושה את זה הוא לא בסדר כי הוא מחליף את התורה בהבלים.(מלבד עצם הבעיה בזה שהוא עוסק בהבל...)

שו"ע, רמב"ם, משנה ברורה (שבד"כ מקל), ואין חולק בדבר!!

עיינו_כאן-"שכל_מעשיו_יהיו_לשם_שמים".

כל זה נכון לפחות לגברים, גם נשים מוטב שכל מעשיהם יהיו לשם שמים, אבל אינם מחויבות בלימוד תורה...ולכן אולי גם מותר להן לעשות דברים בשביל עצמם (ואח"כ עוד אומרים שההלכה מפלה את הנשים..הרשו לי לגחך-למי אסור לישון ביום יותר משישים נשימות?...(ודעתי כדעת ההלכה בעניין.))

בבקשה תכתוב נכון:

"לפי דעתי לבנות יש יותר סיכוי שהסיבה שבגללה,

הן הלכו לצבא היא פסולה, ושאישה לומדת זה

גם יכול להיות מסיבה פסולה של אגו וכו'"

זאת דיעה מה שאתה כותב לא עובדה!

וזאת דיעה מעליבה ולא צודקת

כל עוד לא הבאת הוכחות

זה לא נשמע טוב, וזה מקומם!

תאמין לי שנשים שרוצות ללמוד

לא סופרות גבר שחושב שהן לומדות בגלל אגו,

למה הן לא סופרות?

כי החוכמה התחלקה שווה בשווה בין בנים ובנות

אל תרגיש עליון בגלל שאתה גבר,

תעריך בחורה שחושבת שמגיע לה השכלה

לא פחות ממך, שנות הדיכוי של הנשים עברו

היום נשים נמצאות בעמדות מפתח ועושות עבודה טובה.

היום בבית שני בני הזוג מפרנסים,

עזוב את הכתובה, זה כבר לא רלוונטי היום ברוב המגזרים.

במגזר החרדי למשל הבעל יכול ללמוד תורה ולא לפרנס,

אז הטענה שלך כבר לא אוחזת במציאות

כי במציאות אי אפשר לחיות על משכורת אחת,

צא ותראה את כל המחאות בחוץ.

צא החוצה לאוניברסיטה, מכללות

תשאל אישה למה היא לומדת,

הם יגידו לך שזה בשביל פרנסה,

בגלל שהן אוהבות את זה, ידע וכדומה

אף אחת כמעט לא תציין שהיא רוצה להוכיח

שהיא חכמה, סורי אף אחת לא צריכה להוכיח

כלום לגברים שמזלזלים בה ככה.

למה לה להוכיח בכלל?

אין לה אגו והיא יודעת שהיא חכמה

היא לא צריכה אישור מאף אחד.

צא ותעשה מחקר אם אתה צודק

אני אתנצל בפניך בפומבי.

זה בתור עיקרון?

יש יותר סיכוי מצד הסברא-

וזה גם נחשב יותר סיכוי.

ואגב, למה בת הולכת לקרבי-אם זה עלול לפגוע בה, והתפקוד שלה שם פוגע בצבא?

אולי כי היא מתביישת להודות שהיא לא יכולה להיות כמו גבר? או שחינכו אותה שהיא יכולה להיות כמו גבר?

ב"ה

שצריך ללמוד חכמה משום "דע את א-לוקי אביך" <מקווה שדייקתי>.

משמע. לימודי חכמה בשביל פרנסה  זו באמת לא סיבה מספקת להשתגע בשבילם. אבל, בשביל הקב"ה, זה הדבר הגדול.

אז כן, יש הרבה טוב בלהיות משכילה.

"אבל אני כמובן התביישתי בה פעם..  אני תמיד התפדחתי.. 

היה תקוע לי בראש .... לבנים מותר ולי אסור להתבלט."

"אחר כך גדלתי והבנתי שגם לי מותר..."

"ולנשים מותר להיות משכילות, ....להיות בעלות דיעה"

צניעות פעם היית צנועה יותר, הבנת שאסור לך להתבלט.

למדת, החכמת, והיום את מבינה שמותר לך להתבלט.

זה לא מספיק מוכיח כי השכלה פוגעת בצניעות?

מותר לאישה לדעת, לא מתאים לאישה להיות בעלת דעה (להחצין את ידיעתה).

לא מתאים לאישה להיות בעמדה של שררה, גם אם היא יכולה לעשות זאת טוב יותר מאיש!!

אישה שמתנהגת בחוסר צניעות בנוגע לידיעותיה, יכולה להביא איש לחשוב שאולי זה כך לא רק בהשכלתה..

לא שהוא מאוים (כמה חכמה שהיא תהיה הוא תמיד יהיה חכם יותר), אלא שמתאים לו אישה צנועה.

ומכאן, ככל שאישה מצניעה את חכמתה היא חכמה יותר.

בבקשה תביא לי הוכחות לפני שאתה טוען דבר כזה.

גם היום אני לא באה ומייחצנת את הידע שלי,

כשאיזה מרצה מעביר שיחה אני שותקת

אלא אם כן יש לי משהו להגיד, כי אני רוצה להגיד את דעתי

בסך הכל,המרצה בוחר לפתח את מה שאמרתי

הוא בוחר להחמיא לי, ובחברה הנורמלית שאני נמצאת בה

לגיטימי שלבנות יש דיעה ברוך ה'!

שהייתי קטנה מרצים העבירו שיחה וציפו גם מבנות להשתתף

וכל הישוב יבש את המרצה וזה כבר היה לא נעים,

אז מצאתי את עצמי משתתפת, לא כדי לייחצן את עצמי

פשוט כי יש לי דיעה וכולן התפדחו.

ובתגובה ההורים שלי סיפרו שהרבה אנשים מהישוב

באים אליהם ומשבחים את הידע שלי,

רגע אז עכשיו מה תגיד שאני לא צנועה?

אין קשר בין דיעה לצניעות

אמרתי את דעתי חשבו שהיא חכמה,

תודה על המחמאות אבל זה סך הכל דיעה

יש יותר חכמים ממני, ואין צורך לייחצן חוכמה כל הזמן

אז זה התחיל ככה ואז למדתי שכיף לי להביע את דעתי

ובדרך כלל אני עושה זאת בעדינות ונותנת לבנים לפתח דיון

אני יושבת מהצד ונהנת אבל מה עדיין חושבים שאני חכמה

אז אני אשמה בזה?????????

אה רגע אני צריכה לסתום את הפה

כי אני אישה.

באיזה מאה נולדתם לעזאזאל?

להזכירכם אנחנו בשנת 2011 לא בתקופת הביניים

נשים כאן מפרנסות לפעמים יותר מהבעל,

ואני מכירה כמה מקרים כאלה אחד במשפחה שלי

נשים כאן חברות כנסת, נשים כאן מנכליות

והן עושות עבודה נפלאה וכל הכבוד להן!

אולי הטיעונים שלכם עבדו לפני כמה תקופות

היום עושים לאישה יותר כבוד, וגבר שמדבר ככה על בנות

לא עושה שום כבוד למין הנשי

אף אחד לא צריך לסתום את הפה כדי שתהיו יותר חכמים

זה התנהגות של אנשים לא בוגרים ואין בה קשר לצניעות,

זה לא מה שהתורה התכוונה אליו

צניעות זה גם לדעת לסתום את הפה ולהכיר בזה שלאישה שלך

יש יתרונות כמו חוכמה ולכבד אותה 

לא להקטין אותה בשביל שתרגיש גבר, מה שאתה עושה בדיעה שלך

ותכלס יש כאלה שרוצים אישה קטנה בבית, זכותם

זה לא אני ברוך ה'.

אני לא מפחדת מלהיות בעלת דיעה

לפי תגובה שלך, אני מעריך כי את לא באמת צריכה הוכחות לאמיתות העניין, מה שאת מבקשת זה להבין ברגש שלך איך את אמורה להתמודד עם המצב שאת נמצאת בו, מעין תסכול כזה, שיש לך יכולות ולא ברור לך בדיוק מתי ובאיזו צורה לבטא יכולות אלו.

לא אני קבעתי מה מתאים לאישה ומה מתאים לאיש, אני גם לא מבין תמיד מדוע התורה קובעת מה שקובעת, לענייננו, איך שאני מבין, התורה לא מאפשרת לאישה להיות בעמדה של שררה ולא בגלל שהתורה חושבת שהיא פחות מוצלחת.

לגבי צניעות שלך, את ודאי צנועה ממני. ועם זה לפי מה שכתבת בעצמך, היית בעמדה מתאימה יותר בעבר.

לגבי סתימת הפה - גם איש צריך לסתום את הפה כי הוא איש.

אני נולדתי במאה ה57 (5731), לא יכול להצביע על שינויים מהותיים שיצדיקו סטיה מהוראות התורה.

פרנסה - אישית, אני לא יכול להבין איך יכולה אישה (נשואה) לעסוק בפרנסה בלי שזה יפגע בערכים אחרים לא פחות חשובים.

וד"א "אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו; אל יתהלל עשיר בעשרו", הכל מאיתו יתברך, ולכן אין לשום אדם להרגיש עליונות מפני שהוא חכם יותר. או להעריך אדם אחר בשל חכמתו או השגיו. כי אם על עבודתו, ויגיעתו.

אבל היא בהחלט יכולה להביע את דעתה.

לא הבנתי את ההקשר בין עמדת שררה והבעת עמדה.

באופן כללי, אדם צריך להיות צנוע ועניו. ולא להתנשאות מעל אחרים.

אבל זה לא קשור לדיון פה על ההבדלים בין נשים וגברים.

גם אני בעבר הייתי פחות חסרת בטחון להביע עמדות מהיום,

וב"ה דברים השתנו.

אתה לא רוצה שאשתך תהיה "טאטעלה".

ובהחלט יש מקום להתקדמות.

התורה רלוונטית לכל התקופות, ובכל תקופה צריך למצא את מה שהתורה אומרת על התקופה.

אם פעם לא היו הלכות על הדלקת מזגן בשבת, היום כבר כן מדברים..

זו התקדמות.

שלא אובן לא נכון, אני לא חושבת שנשים צריכות להבליט את עצמן מידי ולא לצאת לאיזו קריירה משגשגת.

אבל בהחלט יש יותר מקום לאשה מחוץ לבית.

מקומה הוא עדיין בבית בגידול הילדים, אבל בהחלט היא יכולה גם לצאת לעבוד, ללמוד, להתתנדב מחוץ לבית.

היום, ב"ה, יש יותר שעות "פנאי" לעבודה הודות לטכנולוגיה המתקדמת (מכונות כביסה, יבוש, שטיפה..).

היום נשים יכולות הרבה יותר לצאת. מבלי שזה יפגע בערכי המשפחה.

ולפעמים זה אפילו יותר טוב, שאשה תוכל לצאת קצת החוצה, לעשות דברים שהיא אוהבת-

וזה מה שמביא לה כוחות חיים ושמחה בגידול הילדים.

איש כמו אישה יכול/ה וצריך/כה להביע דעה, השאלה היא איפה מתי ואיך.

גם לך אומר שלא ברור שכדאי לוותר על 'להיות חסרת בטחון להביע עמדה', יותר מזה כדאי שגם גברים יאמצו לעצמם מעט מזה.

לא הבנתי את כוונתך ב"טאטעלה".

וודאי יש מקום להתקדמות, ועוד יותר פשוט שהתורה שייכת לכל זמן ומקום. העקרונות שנמצאים בתורה לא משתנים, רק היישום שלהם מוצא לפעמים ביטוי שונה. כך בהלכות שבת - ל"ט מלאכות תמיד יהיו, רק שתמיד נבחן מציאות חדשה לאור העקרונות הקיימים, לא יהיה לעולם מצב בו יהיה מותר למשל, לזרוע בשבת (גם אם אני ממש נהנה מכך [- ענג שבת], ואם אני לא זורע זה מאד מצער אותי). כך גם בעקרונות השונים שבתורה.

"כל כבודה בת מלך פנימה" - האם זה עקרון, או ביטוי של עקרון? לדעתי זה הוא העיקרון.

בצורת חיים שלנו היום היישום של עקרון זה הוא לא דוקא בזה שאישה לא יוצאת מביתה.

אבל עדיין יש לשמור על יישום העיקרון, גם כאשר היא יוצאת מביתה.

היות והרבה מההרגשה שלנו היא פועל יוצא של חינוך וחברה, ממילא עולה הצורך בהדגשת העקרונות והדרך הראויה ליישם אותם, ולא דוקא כניעה למציאות כזו או אחרת.

לא היציאה היא זו שפוגעת בערכי המשפחה, לדעתי, כי אם העובדה שאישה לוקחת על עצמה נטל הפרנסה, שלא מתאים לה כי אם לאישה. ודאי אסכים שאשה תעשה דברים שיתנו לה כוחות למלא ייעודה.

ה ֳִֵֶַָֹּׁׂה

אז קראת הכל וזו תגובתך..

אישהּ

תודה!

אני מסכימה איתך (כמעט) לחלוטין.

אני בהחלט חושבת ש"כל כבודה בת מלך פנימה" זהו עקרון. ולכן אני חושבת שבתור מקצוע, אשה צריכה לבחור במקצוע שמאפשר חיי משפחה תקינים ובריאים.

אני חושבת שמקומה של האשה הוא בעיקר בבית. וזוהי שאיפתי בע"ה.

אבל אני בהחלט חושבת שיש גם מקום להתקדמות, ואשה המשלבת גם חיי חברה מעבר לחיים בבית- זה מקובל ויפה.

רק לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת כי "לא ברור שכדאי לוותר על  'להיות חסרת בטחון להביע עמדה'..?

כשכתבתי זאת, שטוב לחשוב פעמיים לפני שאומרים משהו.

אך לפעמים יש צורך להסביר כמה פעמים, כדי שיהיה מובן לחלוטין.

אבל יש לי בעיה עם גברים שמקטינים נשים,

ותולים את זה על התורה או בסיבות לא מוצדקות.

זאת הבעיה שלי ולכן אני מתווכחת כאן

וגם אם יחשבו כאן שאני שחצנית ופמיניסטית לא אכפת לי!

שניכם לא הבאתם עובדות רק דיעה אישית,

שהבעיה אם זה שטענתם את זה בתור עובדה

וזה סך הכול דיעה.

אני לא באתי להוכיח כאן שום דבר על עצמי,

סיפרתי את הדברים הללו כדי להוכיח את עמדתי

ומה שהרגשתי שנים, שאישה צריכה להיות מוסתרת

בלי סיבה! וברוך ה' תמיד ראיתי שאנשים מכבדים את הדיעה שלי,

כמו שהדעות כאן שהתווכחתי עליהן ניסו להקטין.

ואף גבר לא ניסה להקטין אותי אלא דווקא

ניהלנו תמיד דיון פורה ומחכים

בן אדם חכם אני תמיד אשמח ללמוד ממנו.

חוכמה זה נכס, גבר חכם כמו אישה חכמה זה משובח ויפה מאוד,

ובכלל מאנשים יש המון מה ללמוד.

אני שואפת לזוגיות שבה הצדדים יכולו לחיות בהרמוניה

לא אחד שולט על השני אלא להתקדם ביחד,

שהגבר יודע שהאישה שלצדו חכמה וטובה והוא צריך לנהוג בה

כאילו היא הייתה גופו שלו!

והאישה יודעת שהגבר שלה הוא חכם, צדיק ובעל מידות טובות

והיא נוהגת בו כאילו זה גופה שלה.

וששני הצדדים ידעו לוותר שצריך,

ואם צריך להקטין את עצמם בשביל האחר לתקופה מסוימת

אז שזה יהיה עם בני זוג שמעריכים אחד את השני

ומקבלים את המעלות והחסרונות אחד של השני,

ואז זה לא יחשב הקטנה עצמית אלה צעד הכרחי לזוגיות.

בזאת אני מסכמת את הדיון,

אני כבר אמרתי את שלי

והחכמתי מאנשים בדרך.

ולשתוק הרבה!!!!!!!!!!

איזה שיר מעצבן!! כאילו טוב שלא נחנוק את הנשים.... והגבר הוא השולט! כבוד.

שלא הלכה ללמוד הוראה דווקא חחחחחח

במשפט אחד - כמו כל תכונה, זה משתנה בין אדם לאדם, והגורם הוא בד"כ החכמה של הגבר.

כל הבנות מיימות על בנים! בלי קשר לרמת השכלתם הנמוכה.(דעתן קלה)

והן מאיימות כמו שכל שונה מאיים על כל אדם.

כל הבנים מאיימים על בנות! בלי קשר לרמת השכלתם\ן הנמוכה. (בינתם קלה)

והם מאיימים כמו שכל שונה מאיים על כל אדם.

----

"בינה יתירה ניתנה באישה יותר מבאיש"

דוקא הבינה יתרה היא זו שמונעת את האיש להיות מאוים מחכמתה של אישה.

בהיותי אב לבחור בגיל המתאים לפורום, אני מעיין לעיתים בכתובים.

הפעם לא יכולתי שלא להגיב (פעם ראשונה).

אני עוקב פסיבי אחרי התנהלות בני, ולאחר שמסתיים "עניין" אני שואל אותו לפשר הדברים.

הבחור יצא עם  משכילות, ומעוניין רק בכאלו. "אבל לא מוצאת חן בעיניוכי...... " .

בקיצור, משכילתי, שבחור מסיים איתך, אולי נוח לך לתלות זאת בהשכלתך, אבל,

מצטער, אולי את טועה, זאת לא חייבת להיות הסיבה!!!!! 

בהצלחה.

נשמח אם פעם תעלה לנו רשמים או שאלות מכיוונו של האבא.

|מזמינה|

אני באמת נהנה לקרוא את הצעירים, עוזר לי להבין טוב יותר את ילדי,

אני גם מזהה דפוסי התנהגות (וטעויות) דומים. 

2 הבעיות שלי:

נראה שכתושב השפלה, אננחנו חושבים ומתבטאים אחרת מאנשי ישע וכד'

יש מושגים שאפילו איני מבין.

ההתמצאות שלי בטכניקת האינטרנט (צ'טים/פייסבוק/אינטרנט) נחותה

מהצעירים,  ונראה לי שאני מפספס מידע.

ו

כי בן שיש לי בטחון עצמי ואמונה בעצמו, גם אם הוא לא משכיל,  לא מאויים מבת משכילה. מניסיון!

כי היא זו שמחנכת את הילדים.

ואם לאישה אין מספיק ידע ושכל בקודקוש, מה ידעו בניה?

החוכמה באישה משכילה שהיא יודעת לגמד את כל החוכמה שלה מול בעלה.

שאפילו אם יש לה פרופסורה בלשון, היא מדברת עם שגיאות כשהיא מדברת עם בעלה.

ומחמיאה לו על הלימוד תורה שלו ברמה כזו שמה שווה ידיעת השפה העברית אל מול בקיאות עצומה בשפת הקודש??

אפשר לראות זאת אצל כל הרבניות היקרות כדוגמת הרבנית שרה שנירר זצ"ל.

הרבנית פילץ תחי' מתפרח (שרב גדול התבטא שאילו לא הייתה אישה הייתה פוסקת!!)

וכשהיא נמצאת ליד בעלה אפילו שם השם אינה אומרת כדי לא להוריד מכבודו.

אבל בשביל זה היא לומדת?

היא לא צריכה לדבר אם שגיאות-להיפך אני אשמח שאשתי תדבר כמו שצריך... כמובן שצריכה להיות ענווה,  אבל זה גם לבעל צריך להיות...

מבחינת כבוד-באמת יש מקום לומר שבתור כיבוד-לא תעשה דברים שיורידו מכבודו.

אבל זוהי מידת חסידות (כך נראה לי).

זה א ב בסיסי בבית יהודי.

אישה היא עזר כנגדו.

היא המסייעת לו להגיע לדרגות קדושה וטהרה.

ככל שהיא תשקיע בו יותר, זוהי מניה משתלמת ובטוחה.

כשאישה משקיעה את רובה בלימוד במטרה להחכים- היא מפספסת את הנקודה מהו בעצם התפקיד שלה.

כשהלימוד שלה בא במטרה שיהיה לה מה ללמד את ילדיה,

שתהיה לה הכנסה גבוהה כדי שבעלה יוכל ללמוד בשקט

אז הלימוד שלה מבורך ומוצדק.

שיורידו מכבודו באופן יחסי ובעקיפין. ישירות-ודאי שאסור.

איך לימודי לשון, היסטוריה, חינוך מיוחד, פיסיקה, כימיה- יעזרו לה לחנך את הילדים שלה טוב יותר?

אני לא חושבת שאישה צריכה לגמד את החכמה שלה מול בעלה, בוודאי שיש נשים חכמות ואין רע בלהיות חכמה

אלא פשוט לנתב זאת למקום נכון.

למרות שאני בייני"ש בישיבה גבוהה (אחת מישיבות הדגל של הציבור) העדפתי בת שתהיה ברמה אינטלקטואלית גבוהה (ואכן התחתנתי עם כזאת).

נראה לי שהסיבה שיש בנים שמפחדים מבת אינלקטואלית היא שבנים לא מקבלים הדרכה נכונה לגבי מהות הקשר הזוגי, וחושבים שאת הפן המחשבתי של הבית הם צריכים להוביל לבד.

ולכן כל עוד שהבת תעסוק בענייני התואר שלה זה לא יפריע להם. ברגע שהבת תתחיל להביע דעות מוצקות גם בפן המחשבתי זה יגרום להם להרגיש שמשהו פה עקום.

יש שני פתרונות אפשריים-1. לחנך את הביינישי"ם (לחנך? ביינישי"ם? יש דבר כזה?) שהאשה כבר יצאה מהמטבח והגיעה לספריה (גם לספריה התורנית). וגם אם האשה לא לומדת תורה, מותר שיהיו לה דעות מוצקות.

2. בת שרואה שהיא נתקלה בביני"ש מצוי שתיזהר להביע דעות מוצקות מדי בענייני השקפה.

אני בעד הפתרון הראשון, במציאות לרוב השני הוא הריאלי.

יש כאן כמה דעות חוזרות בעלות מסר דומה: אל לאישה להראות ליד הגבר שחכמתה או השכלתה בנות תחרות לשלו, כי זה פתח לאי נעימות, ריבים ושבירת מערכת היחסים לבסוף.

מי שכותבים וחושבים כך צריכים להתבייש, גברים ונשים. "זכר ונקבה ברא אותם" זוכרים? קצת לפני הסיפור עם הרייטינג הגבוה על מעשה הצלע.

אני נשוי באושר לאשה שתחומי העניין שלה לא חופפים עם שלי. בתחומי העניין שלה אין הבנתי מגיעה לקרסוליה. בתחום החכמה, היא משאירה אותי מאחור עם יכולותיה לנהל את ביתנו טוב יותר ממני, לחשוב קדימה ולתכנן, להתנהל בחכמה עם ילדינו ומול עניינים שונים הנקרים לנו בחיים. אני מביא תועלת במה שאני מעיל בו, ובעיקר עסוקק בלפרגן לה ולהעצים אצלה את תחושת ערכה והצלחותיה. היא בחירת ליבי ואין לי ספק שהצלחתה היא ברכה גם לי. איזה עניין יש לי לעזאזל בכך שהיא לא תעשה שימוש במירב כשרונותיה?! אל תמשיכו לחיות עם דפוסי חשיבה של מתבגרים בני טיפש עשרה כי הדבר יכשיל אתכם ויפגע בכם ובאהובים עליכם.

איזו שטות אדירה, בוודאי מצד בחורה, לחשוב שמצב בו יש עליונות לבחורה הוא פחות טוב? אם נפשי קשורה בנפשה, הרי שהצלחתה היא הצלחתי שלי ומעידה עד כמה טוב בחרתי אני!

מאחל לכל חסידי תיאוריית עליונות הגבר להתפכח ולקבל את תורת "זכר ונקבה ברא אותם", שהיא גם הפתרון היחידי המתיישב נכון עם "עזר כנגדו". נגדו באותה המשמעות של "שיוויתי ה' לנגדי תמיד".

ההבדלים המהותיים בין איש לאישה אינם נותנים עליונות של אחד מהם.

אבל לחשוב ש'זכר ונקבה ברא אותם' הכוונה שהם שוים זו טעות איומה.

q--------&catid=23:2011-01-24-09-31-45">http://www.ravpealim.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=203q--------&catid=23:2011-01-24-09-31-45

לימינו יש לקח נלמד מן המעשה. כתבו חז"ל כי ישנה חכמה, בינה ודעת. חוכמה היא אוסף ידיעות, נתונים, מידע וכו'. ומאידך בינה היא היכולת לקחת פרטי מידע ולחברם יחד למשהו חדש/מחדש. לצידן ישנה דעת שזה המסקנה היוצאת מחיבור החכמה והבינה. אמרו חז"ל במדרש- "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש" (מדרש רבה). והכוונה- בתבונתה הרבה (בעיקר הרגשית) היא מעצבת ומעבדת את החכמה ומוציאה אותה מן הכוח אל הפועל. מכאן שאישה חכמה שיש בה גם בינה, מצליחה להשיג את רצונה מבעלה בדרכי נועם. חכמי הקבלה כתבו כי שורש נפשו של הגבר הוא מצד החסד- צד ימין (המשפיע) ואילו האישה, שורש נפשה מצד הגבורה, צד שמאל (הנשפע). 

על כן האישה בד"כ מציבה חומה לחסד שמחלק בעלה, ע"מ שלא יבטל עצמו וצרכיו מול צרכי חבריו, קרי שלא יחלקו באופן לא מבוקר, העלול בסופו של עניין לפגוע בו. האישה, מתוך בינתה היתרה, מציבה בפני בעלה מעצורים, היכן שצריך, במערכת יחסיו עם אחרים, כפי שעשתה זאת אשת און בן פלת שבבינתה הרבה הבינה כי מן המחלוקת שעורר קורח לא תצמח לבעלה כל תועלת ,אלא רק נזק חמור ועל כן עצרה אותו מהמשך מעורבות בעניין. אשת און ידעה גם כיצד לדבר עם בעלה, לשכנעו בדבריה ולהובילו להסכמה עם קו חשיבתה/דעתה בנושא- היא נכנסה עימו לדין ודברים בנועם ובחכמה. אם תגובתה הייתה מתפרצת ואגרסיבית יתכן שלא היה עולה בידה לשכנעו. (האמור מתוך שיעור של הרב זמיר כהן על תקשורת בין זוגית). 

נלמד אנו מתוך מעשיה של אשת און בן פלת על חכמה, על בינה, על מסירות ואהבה אך יותר מכל על תקשורת זוגית – דו שיח שנעשה בנועם, בבינה, בדרך ארץ תוך דיבור אל ההיגיון והשכל מועיל ותורם הרבה יותר מדו שיח שמלווה בכעס, העלבה, וביקורתיות- דיבור אגרסיבי מוביל לתגובה נגדית של בן הזוג של עלבון, ריחוק הסתגרות, שמעכיר האווירה המשפחתית ולחלוטין מרחיק מן התוצאה שאנו מבקשים להשיג- לשכנע בן הזוג בתובנה/מסקנה/דעה, שאליה הגענו ולפעול עפי"ה במשותף. כתבו חז"ל- "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח ועדתו" (פרקי אבות ה).

תוכן הקישור שנתת מדגים שני דברים. ראשית האשה בסיפור היא המשפיעה והגבר הוא המושפע. לא סתם מושפע אלא סכל גדול ומתומרן בקלות כגולם על ידי אשתו.

שנית כל העטיפה הזו גם בדבריך שלך על זה שהאשה צריכה לבוא בגישה מתחכמת כזו של אסטרטגיה של גישה עקיפה, כל זה מריח לי כשוביניזם, כעוד שידור של "אבל אני הגבר וככה נהוג אלפי שנים". מה פתאום האשה צריכה לדעת איך לבוא אל הגבר? האם מפני שלמרות אלפי שנים עברו מאז הבריאה או מאות אלפים מאז ההומו ארקטוס האישה עדיין אמורה לחשוש שהגבר יכה אותה בכוחו העדיף על מילה לא במקום?

אני בחרתי בכוונה מישהי שתדע לענות לי ושלא תחשוש לענות לי. מישהי שתדע להרים איתי את דור ההמשך ולא תהיה האמא הכנועה שנאלצת לתפעל את בעלה בעורמה כי בדיבור ישיר אולי בעלה יתרגז.

בנות שכל מהותן סובב סביב ההשכלה שלהן - יוצרות אצלי תחושה של דחיה.

הייתי רוצה שאותה עוצמה של הרצון להשקיע בהשכלה ובמחקר (מי שנמצאת שם) תהיה מופנית קודם כל לבניית הבית והמשפחה, ורק אחרי זה לכל דבר אחר.

של הילדים ולכן עדיף שהאישה תיהיה כמה שיותר גאונה וחכמה! חחח

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש