למקום של עליונות, וכך להיות דעתניות יתר המידה, מה שיוכל להוביל לוכחנות, חוסר נעימות ובילבול תפקידים..

תודה ליטל!

כי הגבר אמור להיות נושא הדגל, אך אם האישה דעתנית וידה על העליונה- זו בעיה גדולה

אפשר להתבונן בבתים של תלמידי חכמים, שמהם אין חולק על כך שיש הרבה מה ללמוד, ולראות שכך הם פני הדברים: הגבר הוא נושא הדגל, ואין כלל ויכוחים כי כנראה כך דברים צריכים להיות..( כמובן  שאין הגבר יכול להצליח בצורה שלמה לעלות מעלה מעלה אילולא אשתו, אבל זו נקודה אחרת)

אני לא נגד שנשים יהיו יותר משכילות מבנים,

וזה לא מרתיע אותי כלל!

אם נשים יכולות להיות משכילות סימן שזה הכוח האלוקי שהקב"ה ברא בהן!

שנאמר: "חכמת נשים בנתה ביתה"

בכל זאת אלו שזה כן מאיים עליהם,

אני חושב שזה בא מתוך אגו של תפיסה נוסטלגית/פרה היסטורית

שוביניסטית.

דיון מעניין!

זה אחד הנושאים..

מה שאני מבין וקיבלתי מחכמים זה ככה:

ברור שיכול להיות שהאישה תהיה מאוד חכמה ומשכילה,

ובזה עקרונית אין שום בעיה, עובדה שככה ה' ברא את העולם

ויותר מזה זה אפילו משובח.

אבל...!!

היחס בין איש לאישה לעולם יהיה של משפיע ומקבל, לעולם! (וגם כשיהיה אור הלבנה כאור החמה עדיין יהיה אור החמה שבעתיים..)

ככה ה' מנהיג את עולמו וככה זה טוב ויפה

זה לא אומר שחייב להיות שהאיש יהיה יותר חכם מהאישה, בכלל לא!

הפוך, "חכמת נשים בנתה ביתה", ועוד הרבה מאמרים כאלה יש לנו

אבל, החכמב שלה תתבטא בעיקר בלפצח את הגבר שלה

הכוונה שהיא כביכול מוסרת, ומשקיעה את כל התבונה  היתרה שלה בלגרום לבעלה להאיר את האור שלו ואת החכמה שלו

והכל בכח התבונה שלה.. זה אדיר.

והדוגמה הכי מקסימה לזה זה המעשה ברבי עקיבא ואשתו.

באמת זה הכי פשוט ומוטבע בכל גבר ואישה אבל נהייה בזה קצת בלבול בימינו..

זו דעתי תודה על ההקשבה

כי אני באמת לא הבנתי את זה, עד..

עד שיצאתי עם מישו ממש חכם והרגשתי מטומטמת לידו  [ואני לא בנאדם מטומטם בד"כ.. האמת שתלוי את מי שואלים ] וכל הזמן לא היה לי נעים...

ואז הבנתי את הבנים האלו,  אבל מסתבר שזה לא רק בנים שמרגישים מאוימים, זה גם בנות [או לפחות אני...]

אל תקחו אישית את ההכללה הזו, אבל מה לעשות ובנים הם עם תחרותי. מה זה אומר? שיש תמיד את הרצון לדעת שאתה הכי טוב במשהו.

אבל מה אם הבחורה היא משכילה? יש בטעות הרגשה שהיא יותר. יותר חכמה, יותר מצליחה, יותר....למה?? אפשר לקבל תשובה על זה??

נכון, חשוב שתהיה הערכה הדדית של בני הזוג, אבל זה יכול להיות בתחומים שונים, לאו דווקא שכל "רשמי" וידע אקדמי. יכול להיות שלא יהיה לו תואר, אבל הוא מבין באנשים וברגשות. אולי ממוצע הציונים שלו לא בשמים, אבל הוא יכול לספר לך על כל משנה וגמרא שלמד.

שכל זה לא הכל בחיים, אבל נתקענו בחברה שחושבת שכן. מכאן זו החלטה אישית של כל אחד ואחת- האם אנחנו נשארים בהחלטת החברה בנושא?

סטודנטית23, כאן סטודנטית19, מצטרפת לתהייתך.....בפעם המי-יודע-כמה בשבילי כבר.... =\

על מה בת מסתכלת ברגע שהיא מגיעה לארוע?

עח מה בת חושבת כשהיא יחד עם חברות?

בפסיכומטרי כל אחת היתה עסוקה בציון של חברה שלה..

באופן אישי זה דווקא לא כ"כ מרתיע אותי..

ייתכן שזה יפריע אם היא תהיה הרבה יותר חכמה ממני אבל אני מניח שזה דומה למישהי שתהיה הרבה פחות חכמה ממני..

יצאתי לא מזמן עם מישהי ש"על הנייר" [תעודת בגרות..] היא יותר חכמה ממני וכיוון שלי יש תעודה מעולה יחסית ב"ה, זה היה דווקא נחמד לפגוש מישהי שעקפה אותי...

כאחד שעשה בגרות לא מי יודע מה (...) לא יצא לי אף פעם להרגיש מאויים.

כי זה תלוי בבחורה, אם היא מראה את זה ואיך. אם יש לה שכל, מידות, וגם קצת ענוה- אין סיבה שהבחור ירגיש את זה. (לא נראה לי שבדייטים אמורים להיות הרבה דיונים אינטלקטואלים.) 

וכן, יצאתי עם בנות הרבה יותר חכמות ממני.

אבל אולי זה רק 'לכאורה', כי תעודה מצויינת, ולימודי מתמטיקה לא תמיד מעידים מי יותר חכם, בכל זאת הבייני"ש המצוי עובד רוב היום עם השכל. 

אולי זאת הבעיה של הבנים, הם מגיעים עם עמדה נפשית של מנהיגים, הם אלו שצריכים להוביל את הדייט ואח"כ את הבית, הם אלו שצריכים לקבוע ולהחליט מה יהיה. הם ה'שכל' לעומת ה'רגש'. וכמובן הם לומדים או למדו בישיבה, המוח שלהם עובד יותר טוב, והם יודעים הכל.

אנחנו צריכים לצאת מהחור שלנו, וגם הבנות צריכות לא להראות את זה, זה לא נותן כלום.

[אם מכבדים אחד את השניה, מעריכים וכו']

ולאו דווקא בחכמת יתר או שאר כישורים או הישגים יוצאי דופן שיש לאחד מבני הזוג.

מה שכן -

יתכן חוסר התאמה בגלל הבדלי "מנת המשכל" [נושאי שיחה, תחומי עניין וכדו']

אך לא בהכרח על רקע "האיום על האגו" שמהווה החכמה/ההשכלה של אחד הצדדים.

יתכן חוסר התאמה על רקע "איום אגו" בנושא השכלה\ חכמה של אחד הצדדים

אבל חוסר התאמה מצד "מנת משכל"- כלומר נושאי שיחה תחומי עיניי וכולי- מעט פחות בעייתי

למה?

כי שיחה זה דבר מתפתח

ואגו זה בעיה שמונעת מכל קשר אמיתי להווצר

הניסוח שלי לעיל היה עילג במקצת -

כוונתי היא:

שייתכן שלא תהיה התאמה ביניהם בגלל הפער ב"מנת המשכל",

אך זה לא אומר שחוסר ההתאמה נבע בהכרח בגלל שצד אחד הרגיש מאויים מחוכמתו של האחר..

מקווה שעכשיו אני מובנת

חבר'ה,

חכמה לא קונים באוניברסיטה. זה אולי השכלה שנמצאת שם.

לפעמים דווקא הרחבת השכלה ממעטת את החכמה

השכלה היא התעסקות בנושא לפרטים, יותר חיצונית

חכמה היא יותר פנימית והבנה מדעת

כתב רמח"ל "לעולם יהיו דברי תורה בידך כללים ולא פרטים"

אל תתנו להשכלה לצמצם את חכמתכם

חכמה אמיתית אפשר להשיג לפעמים בשעה אחת

מנסיון

אל תפלו לאופנות למיניהם של תארים ותעודות

לא זה מה שנצרך לחיים

גם לא לכסף

שזה לא יטעה אתכם וגם לא יבלבל אתכם כאילו זה כ"כ נורא (לבנים ה"מאוימים")

יעוץ והרחבה אוכל להוסיף באישי למעוניינים

אחד הדברים שאני שמתי לבבי אליהם- ככל שהגבר יותר חכם- הוא יותר מחפש לכתחילה מישהי חכמה (ולא רק שלא נרתע) וככל שהגבר יהיה פחות חכם (ולא משנה כמה תארים יש לו...) ככה אישה חכמה יותר תרתיע אותו. 

כשאני מבקשת מאדם את "רשימת המכולת" שלו והוא אומר לי ".... חכמה..." זה מוסיף לו נקודות אצלי (כשדכנית).

ויש המון כאלו. ויש המון ששומעים "תואר שני" ומתלהבים. ויש גם כאלו שיפריע להם אם תהיה לה תעודת בגרות..

אבל שני אנשים עם רמה שכלית מאוד שונה - השיחה שלהם תהיה ברמה אחרת, הם לא יבינו לחלוטין אחד את השני, גם בסתם משפטים פשוטים יומיומיים, וזה לא דבר שבנאדם רוצה שיהיה לו כל החיים.

אגב, זה דבר מורגש, תנסה\י לחשוב על מישהו שאתה מדבר איתו הרבה והוא הרבה פחות חכם ממך - איך היחס שלך אליו תוך כדי השיחה?

ישנו סיכוי גבוה שאם היא משכילה זה בגלל תרבות המערב-מה שמעיד על טפשות.

("הן יראת ה' היא חכמה")

הההשכלה עלולה לגרור אדם לא מספיק חכם לטפשות של תרבות המערב.

אשה משכילה-יש יותר סיכויים שהיא עושה את זה בגלל תרבות המערב, מאשר הסיכויים שגבר עושה את זה בגלל תרבות המערב.

אנשים חכמים-גם אם תחומי העיסוק שלהם שונים, תחומי העניין שלהם שווים. גם אם רמת המשכל שלהם שונה.

אני רוצה להתחתן עם אשה חכמה, לא אכפת לי מה רמת המשכל שלה, וגם לא כמה תארים היא עשתה...אם היא חכמה-כל אלו חסרי משמעות (משמעות מהותית, מבחינה טכנית-דווקא עדיף משכילה-כי היא תוכל לעזור בפרנסת הבית אם יהיה בכך צורך).

איום\פחד ושות' באים ביציאה מאזור נוחות\נכות

זה מעולה שהן משכילות, אלא שגברים לא רגילים לזה ולכן יש יציאה מאזור נוחות וכו'

כמובן שבנות "משכילות" צריכות להתנהג עם זה בחכמה ובדעת!

"חכמת נשים בנתה ביתה..."

"ואת צנועים חכמה"!

שזה לא בדיוק עובד ככה,

היו כאלה שלא יצאו איתי כי זה הבהיל אותם

שאני לומדת לתואר(וטוב שכך)

ו- הרש,

זה לא ממש ככה-

שהוא קובע מה יהיה,

לא בדייט ולא בבית,

שניים קובעים,מחליטים,

ביחד, בהדדיות.

ובד"כ בנות לא נותנות תחושת עליונות מהלימודים,

כי  ת'כלס,

לאיזה בת היום אין תואר, לפחות ראשון?!

זה לא מי יודע מה מראה על חכמה עליונה ועצומה.....

אני קר אמרתי מאיזה עמדה /חור הם באים.

ברור שזו לא עמדה נכונה, והיא לא יכולה להחזיק הרבה זמן.

למרות שיש בה משו מן האמת, בכל זאת יש תפקידים בבית. הכל בא משניהם, אבל עדיין יש גבר בבית.

ב"ה

את המוח.
 

ואם הם לא רוצים זוגיות, אז אחפש לי מישהו אחר.

גם אני הגעתי בדיוק להרגשה הזו

עושה תואר במקצוע ראלי, חרשנית, תולעת ספרים - גם של ספרי קודש וכו'

יש כאלו שזה מפחיד אותם!

ומה שהכי כואב לי - שלפעמים הם לא שמים לב, אבל...

1. מה שהם לומדים בישיבה לא פחות חכם - ואולי אפילו הרבה הרבה יותר (לא ממש הרשו לי להיכנס אבל כך שמעתי.. )

2. גם אם עכשיו הבחור בישיבה, יום אד הוא יצא משם (בע"ה...) ואז - הפתעה!! הוא ילך לעשות תואר ואולי אפילו במשהו שממש ממש עולה עלי (פיזיקה בטכניון? הנדסה גרעינית ב...? חקר החלל וה... באוניברסיטת טרנביצבובה???)

וחוץ מזה - תואר (של הבחורה) יכול מאוד לעזור בפרנסה, במיוחד בשנים הראשונות...

האמת שאני ממש מלבטת בגלל זה אם לעשות תואר שני...

(לפתוח שרשור חדש?)

תעשי מה שמתאים לך מותק,

בלי להתחשב במה שבנים יאהבו ברעיון,

אם יש לך דבים שאת רוצה לעשות  בחיים,

לא חוסמים כי יש בנים שיש להם בעיות וזה מבהיל אותך-

מי שלא יכול לקבל אותך איך שאת,

נראלי עדיף שלא..

כי הרי הרצונות שלך לא ייעלמו עם הכרותך את עלם החמד...

אני אישית מתכננת לעשות תואר שני, אין לי שום בעיה לומר את זה,

ואני גם לא מתגאה בזה, או נעלית בגלל זה, זה פשוט משו שאני רוצה..

כמו ללמוד לנגן, כמו ללכת לטיול כייפי.. זה חלק מהרצונות שלי, זה הכל.

לא איום ובטח שלא בסדר גודל גרעיני....

.....

חוצמזה השם ברא בעולם מספיק בחורים חכמים וענווים- ככה שלכל סיר יש מכסה

("מזווגים לו לפי מעשיו"- גם מעשים של לימודים...)

דווקא מישהי כזו נשמעת לי לפעמים הרבה יותר מאשר מישהי עם בגרות "בסדר".

למרות שאני תמיד אומר שהציון במתמטיקה לא קובע בכלל...

ויש חכמים שעשו 3 יחידות ויש כאלה שלא חכמים כ"כ ועשו 5...

זו שיצאתי איתה, סיימה מתמטיקה בכיתה י' בציון חלומי והתחילה כבר תואר בזמן התיכון[אבל הפסיקה בגלל כל מיני סיבות..] וזה ממש לא הפריע לי ואפילו ההיפך...

ראו ערך "חלף עם הרוח", בצורה שבה סקרלט מנתחת את הגברים סביבה.

באופן אישי, אני מאוד אוהב ומתרשם ורוצה- מישהי משכילה.

וכמה שיותר הרי זה משובח.

להם שהיא עלולה להשקיע בקריירה על חשבון הילדים.

כן בעולם שלנו עדיין יש את התפיסה שאישה צריכה להיות בבית,

אישה צריכה לדעת פחות מהגבר, לגבר צריך להיות יותר דיעה

האישה צריכה להיות אישה טובה ולהיות בבית.

תראי אישה משכילה זאת גם אישה שיש לה דיעה!

וגברים צריכים להרגיש שהם חכמים וחזקים מספיק,

וחוכמה ודעתנות לא נתפסת כמשהו שצריך להיות משוייך

לאישה אלה משייכים את זה יותר לגברים.

אישה דעתנית ומשכילה עדיין נראת לחלק מהאנשים חריגה!

אישה דעתנית ומשכילה לא מושכת בעיני חלק מהגברים

בסופו של דבר חלק מהגברים מעדיפים שקט,

לא רוצים להרגיש פחות בגלל החוכמה והדעתנות של האישה

זה פוגע להם ממש באגו!

בשבילם אישה היא בעיקר רגש, עדינות והכלה

ודעתנות, השכלה וכדומה הם תכונות גבריות

לדעת חלק מהגברים, וזה דבר שצריך לעקור מהשורש.

רק בשנים האחרונות נכנסו למשל הרבה מנהיגות,

הרבה נשים שנכנסו לעמדת השפעה

עד אז אישה הייתה קטנה בטירוף לעומת גבר

במשך שנים יעדו את החוכמה לגברים,

בת חכמה שעושה עם זה משהו

זה היה חריג ומוזר בעיני הסביבה.

זה עדיין מוזר לאנשים מסוימים

שיש נשים שהן מנ"כליות של חברה,

(כמה נשים שהם ראשות ממשלה ישנם בעולם

לעומת גברים? מספרים קטנים

וגם אז מחשיבים אותן לכוחניות)

הסביבה תופסת אישה כזאת

ככוחנית, חכמה מאוד ומאיימת

ואם גבר הוא מנכ"ל אז זה נראה טוב לגמרי

לא יתפסו אותו בצורה שלילית כמו אישה

כי התפיסה אומרת שלגבר מותר,

ואישה המקום שלה ברגש, ובדברים אחרים

ולא היא לא יכולה להיות מנהיגה טובה.

רק תראו במציאות של היום איך בנות מציגות את עצמם,

כמה שפחות חכמות, כמה שפחות דעתניות

ואיך הן מפחדות להציג את זה שהן לומדות תואר שווה

ויש להם דיעה ומה להגיד.

אז אני אישה דעתנית, מי שזה מפחיד אותו

שיבדוק למה זה מאיים כל כך על האגו שלו.

וחשוב לי להדגיש שמה שאני כותבת כאן

זאת אוכלוסיה מסויימת ממש לא הרוב.

מה טוב כ"כ בלהיות משכילה?

אם את רוצה להיות משכילה בשביל הפרנסה, או שלמדת הרבה דברים שעניינו אותך ונהיית דעתנית-אז בסדר, אני מבין, ולא מוצא בזה בעיה.

אבל אם רצית להיות דעתנית ומשכילה-ולמדת במיוחד בשביל זה...אז את משקיעה בדברים טפלים-וזה מה שמרתיע גברים.

גם גבר שלומד כדי "להיות דעתן ומשכיל"-הוא סתם אהבל.

זה לא הופך אותך לחשובה יותר אלא לפחות חשובה,

-שנא':"וילכו אחרי ההבל ויהבלו".

אין בזה שום רע, אנשים מכבדים

את הדעה שלי והחוכמה שלי

וגם מתרשמים ממנה.

אבל אני כמובן התביישתי בה פעם,

כי בת שמביעה את הדעה שלה בקול

ומשמיעה דברי חוכמה זה לא בסדר

זה מה שאני הרגשתי,

לא משנה שמרצים והרבה אנשים

התרשמו מהידע שלי,

אני תמיד התפדחתי

שיצאתי חכמה ודעתנית ליד אנשים

כי מה אני חכמה כמו בנים?

היה תקוע לי בראש שאישה צריכה

להיות פחות חכמה ופחות עם דיעה

לבנים מותר ולי אסור להתבלט.

כי תראו מה עושים היום לאישה

עם דיעה וחוכמה,

אני לא המצאתי את זה

שזה מאיים על אנשים.

אחר כך גדלתי והבנתי שגם לי מותר

לא פחות מבנים,

והשכלה תמיד חשוב לרכוש,

לא בשביל פרנסה אלא בשביל הנפש.

אני  אישית לא בחרתי ללמוד לתואר,

כי יש דברים שמתאימים לי יותר

אבל אישה צריכה להיות

עם השכלה ודעה בעיני.

 את יכול לחשוב שזה תפל,

זכותך לגמרי לחשוב ככה

זה לא ישנה למי שרוצה ללמוד

היית שואל אותו דבר אם הייתי גבר?

לא גבר שלומד לא חושבים לרוב 

שהוא מתעסק בשטויות.

לא אני לא פמיניסטית,

אבל יש דברים שמרתיחים אותי!

לא השכלה זה לא שטויות,

ולנשים מותר להיות משכילות,

וללמוד בשביל להיות כאלה

ומותר להם להיות בעלות דיעה

לא פחות מגברים

אנחנו לא חיים כבר בתקופות אפלות

להזכירך!

לא טוב לך, אני מכבדת

לך תחפש אישה בהתאם להשקפות שלך

אבל אל תשאל מה כל כך טוב בהשכלה,

תגיד שאתה לא רוצה שאישתך

תהיה כזאת.

אני לא מבינה מה רע בזה

שבנות משקיעות וטורחות

ולומדות תואר בשביל פרנסה ובשביל להחכים

רק לגברים מותר בלי שיפחדו מהם?

כל מי שמכיר אותי

יודע שאני לא נושכת אני סך הכל דעתנית

ועם שכל זה הכל!

אלא שאם את רואה מטרה להיות כזו-זו בעיה כי המטרות שלך צריכות להיות אחרות. כנ"ל גברים.

המטרה היא לעבוד את ה'.

גם גבר שלומד זה תלוי למה הוא לומד.

אני לא מפחד מאשה שמביעה דעה/משכילה וכו'...

יש לי בעיה עם אשה שחושבת את זה לערך בפני עצמו.

גבר שלומד בד"כ עושה את זה מסיבות טובות.

זה כמו שגבר שהולך לצבא, ואשה שהולכת לצבא, יש הרבה יותר סיכויים אצל האשה-שהיא עושה את זה סתם בשביל ההפגנתיות.

זאת אני, ואני לא צריכה להתבייש בזה

גבר שמאויים מזה שיחסוך לי עוגמת נפש

ולא יתקרב אליי תודה!

בזאת אני חותמת את הדיון הקטן הזה

כי אני לא רואה טעם להמשיך להתווכח,

במיוחד אחרי שאמרת שנשים הולכות לצבא

סתם בשביל הפגנתיות, משפט מעליב ומקומם.

למה להיות כל כך שובניסטים???

בהצלחה לך מכל הלב 

בלמצוא את האישה האידאלית בשבילך.

זה כמו שגבר שהולך לצבא, ואשה שהולכת לצבא, יש הרבה יותר סיכויים אצל האשה-שהיא עושה את זה סתם בשביל ההפגנתיות.

הבנת הנקרא-יש יותא סיכויים אצל אשה מאשר אצל גבר.

האם זה אומר שנשים הולכות לצבא סתם בשביל הפגנתיות?

הייתי רוצה דווקא להמשיך את הדיון, ויש לי מה לענות. אבל ביקשת. אז רק תיקנתי את הטעות המעליבה.

למרות זאת-אני אשמח אם תגדירי לי "שוביניזם", ומה רע בו.

כי אתה מוכיח לי בדיוק את מה שאני טוענת כאן,

באיך שאתה מתנסח. לפחות זה מה הבנתי,

תקן אותי אם אני טועה.

אמרת שאשה שהולכת לצבא, יש הרבה יותר סיכויים

שהיא עושה את זה בשביל הפגנתיות יותר מגבר.

אמרתי שאתה שוביניסט בגלל משפט כזה.

כי החלטת כאן במשפט שלך שלנשים יש יותר

סיכוי ללכת לצבא מסיבות פסולות,וגבר תמיד ילך מסיבות ראויות.

וזה נקרא בעיני שוביניזם כי טענת כאן טענה מעליבה

בלי הוכחות, הרי לא עשית סקר מה המניעים

של בחור ובחורה ללכת לצבא נכון?

וגם טענת שאתה לא מבין למה להפוך דעת וחוכמה למטרה

וזה הבל בשבילך, אז אני מעריכה את הדוסיות שלך באמת!

אבל למה הנושא כל כך מציק לך כשמדובר בבנות?

הטענה הזאת חלשה, ולא חזקה בעיני

אף בחורה לא רוצה להיות הכי חכמה בעולם

אף בחורה לא באה כדי להיות יותר חכמה מגבר בכוונה,

כמו שיש גברים חכמים אז יש נשים חכמות לא פחות

למה המטרה להיות עם דיעה וחוכמה זה הבל בשבילך?

לפי איך שאתה טוען אני אמורה להבין שאתה רוצה אישה

שתגדל ילדים, תשקיע בבית ותהיה פחות חכמה ממך

כי חוכמה זה הבל, לפי איך שאני רואה את זה

זה נשמע לי שובינסטי לגמרי.

איך בן אדם יכול להסתדר

בעולם בלי דיעה ובלי השכלה?

רק תראה את המצב היום בחוץ.

אה רגע הם צריכות להיות תלויות בפרנסה של הבן זוג שלהם

נכון? אז למה בחורים יכולים ללמוד הכל,

בלי שיחשבו שהם לא יגדלו את הילדים, שהם יהיו בקריירה

ויזניחו את הבית? 

כי מאז ומעולם אישה שוה פחות מגבר

היא צריכה להיות יפה ולשתוק,

כי לגבר אין כוח להתמודד עם הדיעה שלה

אני לא המצאתי את זה,

כל אישה בימינו שעושה משהו חריג מקבלת כותרות

למה? כי זה חריג! אם גבר יעשה את זה זה לא חריג,

רק תראו איך מכפישים היום אישה בעמדת כוח

וכמה נשים יש בעמדת כוח.

אז אני אומרת שאנחנו ב2011

ודברים השתנו מאז.

ואני עדיין לא מאמינה איזה פמיניסטית הוצאת ממני,בחיי!

גבר שהולך לצבא-הולך בשביל משהו שהגיוני שגבר יעשה-מאז ומעולם היו בצבא גברים, והעבודה הקשה בצבא-מתאימה יותר לגברים.

אשה שהולכת לצבא-ייתכן אומנם שיש לה איזה מניע אחר ללכת לצבא, ויתכן גם שהיא באמת משרתת במקום שמתאים לאשה לשרת, ושהיא עושה את זה כי באמת נראה לה שככה טוב, אבל יש גם סיכוי לא מבוטל-שהיא עושה את זה כדי להראות שגם היא יכולה ללכת לצבא (תקראי לזה גאווה, אגו, או כל שם אחר שנראה לך מתאים).

אצל גבר אין כ"כ מניע פסול(לפחות לא מניע פסול שנפוץ מאוד) שיגרום לו ללכת לצבא-לכן פחות הגיוני שגבר ילך לצבא ממניע פסול.

הנושא הזה לא מציק לי דווקא כשמדובר בבנות!!

רק שכשמדובר בבנות-

א. יש עוד סיבה פסולה ללמוד בשבילה-מה שמגדיל את הסיכוי שהיא לומדת בשביל סיבה פסולה.

(גאווה ואגו-להראות שגם הנשים יכולות(גאווה יכולה להיות גם גזעית ולא רק אישית))

ב. יש לי עוד סיבה אבל אני חושש שתתעצבני מאוד אם אני אגיד אותה, לכן לפני שאני אומר אותה, עדיף שתעני לי לזה. ואחרי שתתפסי קצת את הגישה שלי, את תתעצבני פחות.ואני גם אעדיף שתעני לי קודם על מה שכתבתי בכותרת.

(לא מדובר במשהו רע ח"ו, אלא במשהו שאנשים לא רגילים ולא אוהבים לשמוע, אע"פ שהוא הגיוני ויש לו בסיס חזק מאוד במקורות.(וחיפשתי טוב-ומצאתי רק מי שיסכים איתו ולא מי שיחלוק עליו))

ג. מאז ומעולם תפקיד הבאת הפרנסה הביתה היה מוטל על הגבר (מאז שאלוקים אמר לאדם-"בזיעת אפך תאכל לחם")-לכן הגיוני יותר אם גבר הולך להביא פרנסה מאשר אם אשה עושה את זה.

אבל הנקודה הזו לא מפריעה לי-כי אני לא רואה בעיה שאשה תעסוק בפרנסה.

"הבל הבלים אמר קוהלת, הבל הבלים הכל הבל."-חוץ מלימוד תורה.>>>

"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה תחילתו דברי תורה דכתיב (קוהלת א) "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" ואמרי דבי ר' ינאי תחת השמש הוא דאין לו קודם שמש יש לו סופו דברי תורה דכתיב (קוהלת יב) "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" מאי כי זה כל האדם אמר רבי <אליעזר> [אלעזר] כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה ר' אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה שמעון בן זומא אומר לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה"

"דכתיב"-שכתוב. "בריה"=בנו. "דבי"=בבית של. "אמרי"-אמרו. "מאי"=מה.

למה לא גנזו את ספר קוהלת?

כי כתוב שם שהכל הבל...למעט דברי תורה...

ועוד הוא אומר-שכל העולם נועד בשביל אותו שלומד תורה/מי שלומד תורה-שקול כנגד כל העולם כולו.

גישה זו נפסקה להלכה באופן  ע"י כל הפוסקים!!

אדם חייב ללמוד תורה כל זמן שהוא מסוגל!!

-אם הוא לא עושה את זה הוא לא בסדר כי הוא מחליף את התורה בהבלים.(מלבד עצם הבעיה בזה שהוא עוסק בהבל...)

שו"ע, רמב"ם, משנה ברורה (שבד"כ מקל), ואין חולק בדבר!!

עיינו_כאן-"שכל_מעשיו_יהיו_לשם_שמים".

כל זה נכון לפחות לגברים, גם נשים מוטב שכל מעשיהם יהיו לשם שמים, אבל אינם מחויבות בלימוד תורה...ולכן אולי גם מותר להן לעשות דברים בשביל עצמם (ואח"כ עוד אומרים שההלכה מפלה את הנשים..הרשו לי לגחך-למי אסור לישון ביום יותר משישים נשימות?...(ודעתי כדעת ההלכה בעניין.))

בבקשה תכתוב נכון:

"לפי דעתי לבנות יש יותר סיכוי שהסיבה שבגללה,

הן הלכו לצבא היא פסולה, ושאישה לומדת זה

גם יכול להיות מסיבה פסולה של אגו וכו'"

זאת דיעה מה שאתה כותב לא עובדה!

וזאת דיעה מעליבה ולא צודקת

כל עוד לא הבאת הוכחות

זה לא נשמע טוב, וזה מקומם!

תאמין לי שנשים שרוצות ללמוד

לא סופרות גבר שחושב שהן לומדות בגלל אגו,

למה הן לא סופרות?

כי החוכמה התחלקה שווה בשווה בין בנים ובנות

אל תרגיש עליון בגלל שאתה גבר,

תעריך בחורה שחושבת שמגיע לה השכלה

לא פחות ממך, שנות הדיכוי של הנשים עברו

היום נשים נמצאות בעמדות מפתח ועושות עבודה טובה.

היום בבית שני בני הזוג מפרנסים,

עזוב את הכתובה, זה כבר לא רלוונטי היום ברוב המגזרים.

במגזר החרדי למשל הבעל יכול ללמוד תורה ולא לפרנס,

אז הטענה שלך כבר לא אוחזת במציאות

כי במציאות אי אפשר לחיות על משכורת אחת,

צא ותראה את כל המחאות בחוץ.

צא החוצה לאוניברסיטה, מכללות

תשאל אישה למה היא לומדת,

הם יגידו לך שזה בשביל פרנסה,

בגלל שהן אוהבות את זה, ידע וכדומה

אף אחת כמעט לא תציין שהיא רוצה להוכיח

שהיא חכמה, סורי אף אחת לא צריכה להוכיח

כלום לגברים שמזלזלים בה ככה.

למה לה להוכיח בכלל?

אין לה אגו והיא יודעת שהיא חכמה

היא לא צריכה אישור מאף אחד.

צא ותעשה מחקר אם אתה צודק

אני אתנצל בפניך בפומבי.

זה בתור עיקרון?

יש יותר סיכוי מצד הסברא-

וזה גם נחשב יותר סיכוי.

ואגב, למה בת הולכת לקרבי-אם זה עלול לפגוע בה, והתפקוד שלה שם פוגע בצבא?

אולי כי היא מתביישת להודות שהיא לא יכולה להיות כמו גבר? או שחינכו אותה שהיא יכולה להיות כמו גבר?

ב"ה

שצריך ללמוד חכמה משום "דע את א-לוקי אביך" <מקווה שדייקתי>.

משמע. לימודי חכמה בשביל פרנסה  זו באמת לא סיבה מספקת להשתגע בשבילם. אבל, בשביל הקב"ה, זה הדבר הגדול.

אז כן, יש הרבה טוב בלהיות משכילה.

"אבל אני כמובן התביישתי בה פעם..  אני תמיד התפדחתי.. 

היה תקוע לי בראש .... לבנים מותר ולי אסור להתבלט."

"אחר כך גדלתי והבנתי שגם לי מותר..."

"ולנשים מותר להיות משכילות, ....להיות בעלות דיעה"

צניעות פעם היית צנועה יותר, הבנת שאסור לך להתבלט.

למדת, החכמת, והיום את מבינה שמותר לך להתבלט.

זה לא מספיק מוכיח כי השכלה פוגעת בצניעות?

מותר לאישה לדעת, לא מתאים לאישה להיות בעלת דעה (להחצין את ידיעתה).

לא מתאים לאישה להיות בעמדה של שררה, גם אם היא יכולה לעשות זאת טוב יותר מאיש!!

אישה שמתנהגת בחוסר צניעות בנוגע לידיעותיה, יכולה להביא איש לחשוב שאולי זה כך לא רק בהשכלתה..

לא שהוא מאוים (כמה חכמה שהיא תהיה הוא תמיד יהיה חכם יותר), אלא שמתאים לו אישה צנועה.

ומכאן, ככל שאישה מצניעה את חכמתה היא חכמה יותר.

בבקשה תביא לי הוכחות לפני שאתה טוען דבר כזה.

גם היום אני לא באה ומייחצנת את הידע שלי,

כשאיזה מרצה מעביר שיחה אני שותקת

אלא אם כן יש לי משהו להגיד, כי אני רוצה להגיד את דעתי

בסך הכל,המרצה בוחר לפתח את מה שאמרתי

הוא בוחר להחמיא לי, ובחברה הנורמלית שאני נמצאת בה

לגיטימי שלבנות יש דיעה ברוך ה'!

שהייתי קטנה מרצים העבירו שיחה וציפו גם מבנות להשתתף

וכל הישוב יבש את המרצה וזה כבר היה לא נעים,

אז מצאתי את עצמי משתתפת, לא כדי לייחצן את עצמי

פשוט כי יש לי דיעה וכולן התפדחו.

ובתגובה ההורים שלי סיפרו שהרבה אנשים מהישוב

באים אליהם ומשבחים את הידע שלי,

רגע אז עכשיו מה תגיד שאני לא צנועה?

אין קשר בין דיעה לצניעות

אמרתי את דעתי חשבו שהיא חכמה,

תודה על המחמאות אבל זה סך הכל דיעה

יש יותר חכמים ממני, ואין צורך לייחצן חוכמה כל הזמן

אז זה התחיל ככה ואז למדתי שכיף לי להביע את דעתי

ובדרך כלל אני עושה זאת בעדינות ונותנת לבנים לפתח דיון

אני יושבת מהצד ונהנת אבל מה עדיין חושבים שאני חכמה

אז אני אשמה בזה?????????

אה רגע אני צריכה לסתום את הפה

כי אני אישה.

באיזה מאה נולדתם לעזאזאל?

להזכירכם אנחנו בשנת 2011 לא בתקופת הביניים

נשים כאן מפרנסות לפעמים יותר מהבעל,

ואני מכירה כמה מקרים כאלה אחד במשפחה שלי

נשים כאן חברות כנסת, נשים כאן מנכליות

והן עושות עבודה נפלאה וכל הכבוד להן!

אולי הטיעונים שלכם עבדו לפני כמה תקופות

היום עושים לאישה יותר כבוד, וגבר שמדבר ככה על בנות

לא עושה שום כבוד למין הנשי

אף אחד לא צריך לסתום את הפה כדי שתהיו יותר חכמים

זה התנהגות של אנשים לא בוגרים ואין בה קשר לצניעות,

זה לא מה שהתורה התכוונה אליו

צניעות זה גם לדעת לסתום את הפה ולהכיר בזה שלאישה שלך

יש יתרונות כמו חוכמה ולכבד אותה 

לא להקטין אותה בשביל שתרגיש גבר, מה שאתה עושה בדיעה שלך

ותכלס יש כאלה שרוצים אישה קטנה בבית, זכותם

זה לא אני ברוך ה'.

אני לא מפחדת מלהיות בעלת דיעה

לפי תגובה שלך, אני מעריך כי את לא באמת צריכה הוכחות לאמיתות העניין, מה שאת מבקשת זה להבין ברגש שלך איך את אמורה להתמודד עם המצב שאת נמצאת בו, מעין תסכול כזה, שיש לך יכולות ולא ברור לך בדיוק מתי ובאיזו צורה לבטא יכולות אלו.

לא אני קבעתי מה מתאים לאישה ומה מתאים לאיש, אני גם לא מבין תמיד מדוע התורה קובעת מה שקובעת, לענייננו, איך שאני מבין, התורה לא מאפשרת לאישה להיות בעמדה של שררה ולא בגלל שהתורה חושבת שהיא פחות מוצלחת.

לגבי צניעות שלך, את ודאי צנועה ממני. ועם זה לפי מה שכתבת בעצמך, היית בעמדה מתאימה יותר בעבר.

לגבי סתימת הפה - גם איש צריך לסתום את הפה כי הוא איש.

אני נולדתי במאה ה57 (5731), לא יכול להצביע על שינויים מהותיים שיצדיקו סטיה מהוראות התורה.

פרנסה - אישית, אני לא יכול להבין איך יכולה אישה (נשואה) לעסוק בפרנסה בלי שזה יפגע בערכים אחרים לא פחות חשובים.

וד"א "אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו; אל יתהלל עשיר בעשרו", הכל מאיתו יתברך, ולכן אין לשום אדם להרגיש עליונות מפני שהוא חכם יותר. או להעריך אדם אחר בשל חכמתו או השגיו. כי אם על עבודתו, ויגיעתו.

אבל היא בהחלט יכולה להביע את דעתה.

לא הבנתי את ההקשר בין עמדת שררה והבעת עמדה.

באופן כללי, אדם צריך להיות צנוע ועניו. ולא להתנשאות מעל אחרים.

אבל זה לא קשור לדיון פה על ההבדלים בין נשים וגברים.

גם אני בעבר הייתי פחות חסרת בטחון להביע עמדות מהיום,

וב"ה דברים השתנו.

אתה לא רוצה שאשתך תהיה "טאטעלה".

ובהחלט יש מקום להתקדמות.

התורה רלוונטית לכל התקופות, ובכל תקופה צריך למצא את מה שהתורה אומרת על התקופה.

אם פעם לא היו הלכות על הדלקת מזגן בשבת, היום כבר כן מדברים..

זו התקדמות.

שלא אובן לא נכון, אני לא חושבת שנשים צריכות להבליט את עצמן מידי ולא לצאת לאיזו קריירה משגשגת.

אבל בהחלט יש יותר מקום לאשה מחוץ לבית.

מקומה הוא עדיין בבית בגידול הילדים, אבל בהחלט היא יכולה גם לצאת לעבוד, ללמוד, להתתנדב מחוץ לבית.

היום, ב"ה, יש יותר שעות "פנאי" לעבודה הודות לטכנולוגיה המתקדמת (מכונות כביסה, יבוש, שטיפה..).

היום נשים יכולות הרבה יותר לצאת. מבלי שזה יפגע בערכי המשפחה.

ולפעמים זה אפילו יותר טוב, שאשה תוכל לצאת קצת החוצה, לעשות דברים שהיא אוהבת-

וזה מה שמביא לה כוחות חיים ושמחה בגידול הילדים.

איש כמו אישה יכול/ה וצריך/כה להביע דעה, השאלה היא איפה מתי ואיך.

גם לך אומר שלא ברור שכדאי לוותר על 'להיות חסרת בטחון להביע עמדה', יותר מזה כדאי שגם גברים יאמצו לעצמם מעט מזה.

לא הבנתי את כוונתך ב"טאטעלה".

וודאי יש מקום להתקדמות, ועוד יותר פשוט שהתורה שייכת לכל זמן ומקום. העקרונות שנמצאים בתורה לא משתנים, רק היישום שלהם מוצא לפעמים ביטוי שונה. כך בהלכות שבת - ל"ט מלאכות תמיד יהיו, רק שתמיד נבחן מציאות חדשה לאור העקרונות הקיימים, לא יהיה לעולם מצב בו יהיה מותר למשל, לזרוע בשבת (גם אם אני ממש נהנה מכך [- ענג שבת], ואם אני לא זורע זה מאד מצער אותי). כך גם בעקרונות השונים שבתורה.

"כל כבודה בת מלך פנימה" - האם זה עקרון, או ביטוי של עקרון? לדעתי זה הוא העיקרון.

בצורת חיים שלנו היום היישום של עקרון זה הוא לא דוקא בזה שאישה לא יוצאת מביתה.

אבל עדיין יש לשמור על יישום העיקרון, גם כאשר היא יוצאת מביתה.

היות והרבה מההרגשה שלנו היא פועל יוצא של חינוך וחברה, ממילא עולה הצורך בהדגשת העקרונות והדרך הראויה ליישם אותם, ולא דוקא כניעה למציאות כזו או אחרת.

לא היציאה היא זו שפוגעת בערכי המשפחה, לדעתי, כי אם העובדה שאישה לוקחת על עצמה נטל הפרנסה, שלא מתאים לה כי אם לאישה. ודאי אסכים שאשה תעשה דברים שיתנו לה כוחות למלא ייעודה.

ה ֳִֵֶַָֹּׁׂה

אז קראת הכל וזו תגובתך..

אישהּ

תודה!

אני מסכימה איתך (כמעט) לחלוטין.

אני בהחלט חושבת ש"כל כבודה בת מלך פנימה" זהו עקרון. ולכן אני חושבת שבתור מקצוע, אשה צריכה לבחור במקצוע שמאפשר חיי משפחה תקינים ובריאים.

אני חושבת שמקומה של האשה הוא בעיקר בבית. וזוהי שאיפתי בע"ה.

אבל אני בהחלט חושבת שיש גם מקום להתקדמות, ואשה המשלבת גם חיי חברה מעבר לחיים בבית- זה מקובל ויפה.

רק לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת כי "לא ברור שכדאי לוותר על  'להיות חסרת בטחון להביע עמדה'..?

כשכתבתי זאת, שטוב לחשוב פעמיים לפני שאומרים משהו.

אך לפעמים יש צורך להסביר כמה פעמים, כדי שיהיה מובן לחלוטין.

אבל יש לי בעיה עם גברים שמקטינים נשים,

ותולים את זה על התורה או בסיבות לא מוצדקות.

זאת הבעיה שלי ולכן אני מתווכחת כאן

וגם אם יחשבו כאן שאני שחצנית ופמיניסטית לא אכפת לי!

שניכם לא הבאתם עובדות רק דיעה אישית,

שהבעיה אם זה שטענתם את זה בתור עובדה

וזה סך הכול דיעה.

אני לא באתי להוכיח כאן שום דבר על עצמי,

סיפרתי את הדברים הללו כדי להוכיח את עמדתי

ומה שהרגשתי שנים, שאישה צריכה להיות מוסתרת

בלי סיבה! וברוך ה' תמיד ראיתי שאנשים מכבדים את הדיעה שלי,

כמו שהדעות כאן שהתווכחתי עליהן ניסו להקטין.

ואף גבר לא ניסה להקטין אותי אלא דווקא

ניהלנו תמיד דיון פורה ומחכים

בן אדם חכם אני תמיד אשמח ללמוד ממנו.

חוכמה זה נכס, גבר חכם כמו אישה חכמה זה משובח ויפה מאוד,

ובכלל מאנשים יש המון מה ללמוד.

אני שואפת לזוגיות שבה הצדדים יכולו לחיות בהרמוניה

לא אחד שולט על השני אלא להתקדם ביחד,

שהגבר יודע שהאישה שלצדו חכמה וטובה והוא צריך לנהוג בה

כאילו היא הייתה גופו שלו!

והאישה יודעת שהגבר שלה הוא חכם, צדיק ובעל מידות טובות

והיא נוהגת בו כאילו זה גופה שלה.

וששני הצדדים ידעו לוותר שצריך,

ואם צריך להקטין את עצמם בשביל האחר לתקופה מסוימת

אז שזה יהיה עם בני זוג שמעריכים אחד את השני

ומקבלים את המעלות והחסרונות אחד של השני,

ואז זה לא יחשב הקטנה עצמית אלה צעד הכרחי לזוגיות.

בזאת אני מסכמת את הדיון,

אני כבר אמרתי את שלי

והחכמתי מאנשים בדרך.

ולשתוק הרבה!!!!!!!!!!

איזה שיר מעצבן!! כאילו טוב שלא נחנוק את הנשים.... והגבר הוא השולט! כבוד.

שלא הלכה ללמוד הוראה דווקא חחחחחח

במשפט אחד - כמו כל תכונה, זה משתנה בין אדם לאדם, והגורם הוא בד"כ החכמה של הגבר.

כל הבנות מיימות על בנים! בלי קשר לרמת השכלתם הנמוכה.(דעתן קלה)

והן מאיימות כמו שכל שונה מאיים על כל אדם.

כל הבנים מאיימים על בנות! בלי קשר לרמת השכלתם\ן הנמוכה. (בינתם קלה)

והם מאיימים כמו שכל שונה מאיים על כל אדם.

----

"בינה יתירה ניתנה באישה יותר מבאיש"

דוקא הבינה יתרה היא זו שמונעת את האיש להיות מאוים מחכמתה של אישה.

בהיותי אב לבחור בגיל המתאים לפורום, אני מעיין לעיתים בכתובים.

הפעם לא יכולתי שלא להגיב (פעם ראשונה).

אני עוקב פסיבי אחרי התנהלות בני, ולאחר שמסתיים "עניין" אני שואל אותו לפשר הדברים.

הבחור יצא עם  משכילות, ומעוניין רק בכאלו. "אבל לא מוצאת חן בעיניוכי...... " .

בקיצור, משכילתי, שבחור מסיים איתך, אולי נוח לך לתלות זאת בהשכלתך, אבל,

מצטער, אולי את טועה, זאת לא חייבת להיות הסיבה!!!!! 

בהצלחה.

נשמח אם פעם תעלה לנו רשמים או שאלות מכיוונו של האבא.

|מזמינה|

אני באמת נהנה לקרוא את הצעירים, עוזר לי להבין טוב יותר את ילדי,

אני גם מזהה דפוסי התנהגות (וטעויות) דומים. 

2 הבעיות שלי:

נראה שכתושב השפלה, אננחנו חושבים ומתבטאים אחרת מאנשי ישע וכד'

יש מושגים שאפילו איני מבין.

ההתמצאות שלי בטכניקת האינטרנט (צ'טים/פייסבוק/אינטרנט) נחותה

מהצעירים,  ונראה לי שאני מפספס מידע.

ו

כי בן שיש לי בטחון עצמי ואמונה בעצמו, גם אם הוא לא משכיל,  לא מאויים מבת משכילה. מניסיון!

כי היא זו שמחנכת את הילדים.

ואם לאישה אין מספיק ידע ושכל בקודקוש, מה ידעו בניה?

החוכמה באישה משכילה שהיא יודעת לגמד את כל החוכמה שלה מול בעלה.

שאפילו אם יש לה פרופסורה בלשון, היא מדברת עם שגיאות כשהיא מדברת עם בעלה.

ומחמיאה לו על הלימוד תורה שלו ברמה כזו שמה שווה ידיעת השפה העברית אל מול בקיאות עצומה בשפת הקודש??

אפשר לראות זאת אצל כל הרבניות היקרות כדוגמת הרבנית שרה שנירר זצ"ל.

הרבנית פילץ תחי' מתפרח (שרב גדול התבטא שאילו לא הייתה אישה הייתה פוסקת!!)

וכשהיא נמצאת ליד בעלה אפילו שם השם אינה אומרת כדי לא להוריד מכבודו.

אבל בשביל זה היא לומדת?

היא לא צריכה לדבר אם שגיאות-להיפך אני אשמח שאשתי תדבר כמו שצריך... כמובן שצריכה להיות ענווה,  אבל זה גם לבעל צריך להיות...

מבחינת כבוד-באמת יש מקום לומר שבתור כיבוד-לא תעשה דברים שיורידו מכבודו.

אבל זוהי מידת חסידות (כך נראה לי).

זה א ב בסיסי בבית יהודי.

אישה היא עזר כנגדו.

היא המסייעת לו להגיע לדרגות קדושה וטהרה.

ככל שהיא תשקיע בו יותר, זוהי מניה משתלמת ובטוחה.

כשאישה משקיעה את רובה בלימוד במטרה להחכים- היא מפספסת את הנקודה מהו בעצם התפקיד שלה.

כשהלימוד שלה בא במטרה שיהיה לה מה ללמד את ילדיה,

שתהיה לה הכנסה גבוהה כדי שבעלה יוכל ללמוד בשקט

אז הלימוד שלה מבורך ומוצדק.

שיורידו מכבודו באופן יחסי ובעקיפין. ישירות-ודאי שאסור.

איך לימודי לשון, היסטוריה, חינוך מיוחד, פיסיקה, כימיה- יעזרו לה לחנך את הילדים שלה טוב יותר?

אני לא חושבת שאישה צריכה לגמד את החכמה שלה מול בעלה, בוודאי שיש נשים חכמות ואין רע בלהיות חכמה

אלא פשוט לנתב זאת למקום נכון.

למרות שאני בייני"ש בישיבה גבוהה (אחת מישיבות הדגל של הציבור) העדפתי בת שתהיה ברמה אינטלקטואלית גבוהה (ואכן התחתנתי עם כזאת).

נראה לי שהסיבה שיש בנים שמפחדים מבת אינלקטואלית היא שבנים לא מקבלים הדרכה נכונה לגבי מהות הקשר הזוגי, וחושבים שאת הפן המחשבתי של הבית הם צריכים להוביל לבד.

ולכן כל עוד שהבת תעסוק בענייני התואר שלה זה לא יפריע להם. ברגע שהבת תתחיל להביע דעות מוצקות גם בפן המחשבתי זה יגרום להם להרגיש שמשהו פה עקום.

יש שני פתרונות אפשריים-1. לחנך את הביינישי"ם (לחנך? ביינישי"ם? יש דבר כזה?) שהאשה כבר יצאה מהמטבח והגיעה לספריה (גם לספריה התורנית). וגם אם האשה לא לומדת תורה, מותר שיהיו לה דעות מוצקות.

2. בת שרואה שהיא נתקלה בביני"ש מצוי שתיזהר להביע דעות מוצקות מדי בענייני השקפה.

אני בעד הפתרון הראשון, במציאות לרוב השני הוא הריאלי.

יש כאן כמה דעות חוזרות בעלות מסר דומה: אל לאישה להראות ליד הגבר שחכמתה או השכלתה בנות תחרות לשלו, כי זה פתח לאי נעימות, ריבים ושבירת מערכת היחסים לבסוף.

מי שכותבים וחושבים כך צריכים להתבייש, גברים ונשים. "זכר ונקבה ברא אותם" זוכרים? קצת לפני הסיפור עם הרייטינג הגבוה על מעשה הצלע.

אני נשוי באושר לאשה שתחומי העניין שלה לא חופפים עם שלי. בתחומי העניין שלה אין הבנתי מגיעה לקרסוליה. בתחום החכמה, היא משאירה אותי מאחור עם יכולותיה לנהל את ביתנו טוב יותר ממני, לחשוב קדימה ולתכנן, להתנהל בחכמה עם ילדינו ומול עניינים שונים הנקרים לנו בחיים. אני מביא תועלת במה שאני מעיל בו, ובעיקר עסוקק בלפרגן לה ולהעצים אצלה את תחושת ערכה והצלחותיה. היא בחירת ליבי ואין לי ספק שהצלחתה היא ברכה גם לי. איזה עניין יש לי לעזאזל בכך שהיא לא תעשה שימוש במירב כשרונותיה?! אל תמשיכו לחיות עם דפוסי חשיבה של מתבגרים בני טיפש עשרה כי הדבר יכשיל אתכם ויפגע בכם ובאהובים עליכם.

איזו שטות אדירה, בוודאי מצד בחורה, לחשוב שמצב בו יש עליונות לבחורה הוא פחות טוב? אם נפשי קשורה בנפשה, הרי שהצלחתה היא הצלחתי שלי ומעידה עד כמה טוב בחרתי אני!

מאחל לכל חסידי תיאוריית עליונות הגבר להתפכח ולקבל את תורת "זכר ונקבה ברא אותם", שהיא גם הפתרון היחידי המתיישב נכון עם "עזר כנגדו". נגדו באותה המשמעות של "שיוויתי ה' לנגדי תמיד".

ההבדלים המהותיים בין איש לאישה אינם נותנים עליונות של אחד מהם.

אבל לחשוב ש'זכר ונקבה ברא אותם' הכוונה שהם שוים זו טעות איומה.

q--------&catid=23:2011-01-24-09-31-45">http://www.ravpealim.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=203q--------&catid=23:2011-01-24-09-31-45

לימינו יש לקח נלמד מן המעשה. כתבו חז"ל כי ישנה חכמה, בינה ודעת. חוכמה היא אוסף ידיעות, נתונים, מידע וכו'. ומאידך בינה היא היכולת לקחת פרטי מידע ולחברם יחד למשהו חדש/מחדש. לצידן ישנה דעת שזה המסקנה היוצאת מחיבור החכמה והבינה. אמרו חז"ל במדרש- "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש" (מדרש רבה). והכוונה- בתבונתה הרבה (בעיקר הרגשית) היא מעצבת ומעבדת את החכמה ומוציאה אותה מן הכוח אל הפועל. מכאן שאישה חכמה שיש בה גם בינה, מצליחה להשיג את רצונה מבעלה בדרכי נועם. חכמי הקבלה כתבו כי שורש נפשו של הגבר הוא מצד החסד- צד ימין (המשפיע) ואילו האישה, שורש נפשה מצד הגבורה, צד שמאל (הנשפע). 

על כן האישה בד"כ מציבה חומה לחסד שמחלק בעלה, ע"מ שלא יבטל עצמו וצרכיו מול צרכי חבריו, קרי שלא יחלקו באופן לא מבוקר, העלול בסופו של עניין לפגוע בו. האישה, מתוך בינתה היתרה, מציבה בפני בעלה מעצורים, היכן שצריך, במערכת יחסיו עם אחרים, כפי שעשתה זאת אשת און בן פלת שבבינתה הרבה הבינה כי מן המחלוקת שעורר קורח לא תצמח לבעלה כל תועלת ,אלא רק נזק חמור ועל כן עצרה אותו מהמשך מעורבות בעניין. אשת און ידעה גם כיצד לדבר עם בעלה, לשכנעו בדבריה ולהובילו להסכמה עם קו חשיבתה/דעתה בנושא- היא נכנסה עימו לדין ודברים בנועם ובחכמה. אם תגובתה הייתה מתפרצת ואגרסיבית יתכן שלא היה עולה בידה לשכנעו. (האמור מתוך שיעור של הרב זמיר כהן על תקשורת בין זוגית). 

נלמד אנו מתוך מעשיה של אשת און בן פלת על חכמה, על בינה, על מסירות ואהבה אך יותר מכל על תקשורת זוגית – דו שיח שנעשה בנועם, בבינה, בדרך ארץ תוך דיבור אל ההיגיון והשכל מועיל ותורם הרבה יותר מדו שיח שמלווה בכעס, העלבה, וביקורתיות- דיבור אגרסיבי מוביל לתגובה נגדית של בן הזוג של עלבון, ריחוק הסתגרות, שמעכיר האווירה המשפחתית ולחלוטין מרחיק מן התוצאה שאנו מבקשים להשיג- לשכנע בן הזוג בתובנה/מסקנה/דעה, שאליה הגענו ולפעול עפי"ה במשותף. כתבו חז"ל- "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח ועדתו" (פרקי אבות ה).

תוכן הקישור שנתת מדגים שני דברים. ראשית האשה בסיפור היא המשפיעה והגבר הוא המושפע. לא סתם מושפע אלא סכל גדול ומתומרן בקלות כגולם על ידי אשתו.

שנית כל העטיפה הזו גם בדבריך שלך על זה שהאשה צריכה לבוא בגישה מתחכמת כזו של אסטרטגיה של גישה עקיפה, כל זה מריח לי כשוביניזם, כעוד שידור של "אבל אני הגבר וככה נהוג אלפי שנים". מה פתאום האשה צריכה לדעת איך לבוא אל הגבר? האם מפני שלמרות אלפי שנים עברו מאז הבריאה או מאות אלפים מאז ההומו ארקטוס האישה עדיין אמורה לחשוש שהגבר יכה אותה בכוחו העדיף על מילה לא במקום?

אני בחרתי בכוונה מישהי שתדע לענות לי ושלא תחשוש לענות לי. מישהי שתדע להרים איתי את דור ההמשך ולא תהיה האמא הכנועה שנאלצת לתפעל את בעלה בעורמה כי בדיבור ישיר אולי בעלה יתרגז.

בנות שכל מהותן סובב סביב ההשכלה שלהן - יוצרות אצלי תחושה של דחיה.

הייתי רוצה שאותה עוצמה של הרצון להשקיע בהשכלה ובמחקר (מי שנמצאת שם) תהיה מופנית קודם כל לבניית הבית והמשפחה, ורק אחרי זה לכל דבר אחר.

של הילדים ולכן עדיף שהאישה תיהיה כמה שיותר גאונה וחכמה! חחח

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?