דמי שדכנות- (הכסף שמשלמים לשדכנים...)
מה דעת ההלכה? חייבים? מנהג?
מה דעתכם?
כמה לתת? (בציבור שלנו, לא החרדי)
כסף או מתנה?
הכרת הטוב/ לשם שמים....
וכו וכו
ופרט/י נמק/י בסס/י דברך על הכתובים...
שאלו אותו פעם והוא אמר ש5,000 כל צד.
מכמה סיבות:
1) בלעדיו\ה לא הייתה בכלל חתונה.
2) אם על כל שאר הדברים מוציאים כ"כ הרבה ק"ו על זה.
3) מצד זה שייתן לו תמריץ לשדך אחרים.
4) על ההשקעה שהוא\היא השקיעו(טלפונים גישורים וכו)
צריך עוד סיבות?
אפשר להתקשר אליו והוא ישמח להסביר ...
בתקווה שעזרתי קצת...
לילה טוב
גם אם הוא לא הרב שלך הוא רב של אנשים אחרים וצריך לתת כבוד לת"ח..
בעולמנו שנקרא תשובה: "אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה - אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה". הגמרא אומרת שאין זה 'שמא' אלא "ודאי עשה תשובה"..
רב שאין לאף אחד ספק בדעותיו ושהיה מקושר מאוד לרב כהנא הי"ד,
ופתאום הוא מפתיע אותי עם ".... הרב אבינר...." ![]()
אז אחרי תקופה ארוכה מאוווד אני מתחיל להוסיף "הרב"...
אין מוסר השכל מאחורי הסיפור ולא נראה לי שיש עניין לכתוב את שמו ברבים...
(י.ס. אם אתה רוצה אתה מוזמן באישי...)
אם אתה היית אחד מאלה שחתמו על המכתב היה לך איזהשהוא פתחון פה. כיוון שאתה לא. תסגור אותו ומהר.
ביה"ד הגדול ניקה אותו מכל אשם וחשד, אם יש לך בעיות עם זה שהרב אבינר "ממלכתי" זאת בעיה שלך, אל תכניס לפה אחריות ציבורית ושטויות כאלה...
יש המון דרכים לטהר שקצים ורמשים... לך תלמד קצת שמירת הלשון... לא יזיק לך...
שידכתי זוג! ראשון שלי!! 
הקטע הוא - שבהתחלה הם נורא הודו והיו חמודים מאוד.
ופתאום הבחור החליט שהוא בכלל רצה כבר קודם את הבחורה.. או משהו לא ברור..אבל ה"זכות" שלי כשדכנית ירדה..
יצא שממש קשה לי לא להקפיד עליהם..
ראיתי זוגות שממש עושים כבוד לשדכנית.. אני לא מבקשת את זה..
גם לא רוצה מתנות ולא כסף.. כולה הכרת הטוב..
וזה שידוך שממש התאמצתי בשבילו..
סליחה על הניצלו"ש..
אבל לא נעים לי לומר להם שאני מקפידה......
(כאילו מה אני אומר להם? "אתה החלטת שאני לא השדכנית וזה נורא פגע בי, אני מקפידה." - ??)
ומצד שני אני לא רוצה שבעקבות ההקפדות שלי הם יינזקו.
מה עושים???
תחשבי על זה שזכית לעשות מצווה לשם שמים נטו!
סתם לעידוד...
מסופר על הגר"א שפעם אחת לא הצליחו להשיג לו אתרוג נורמלי לסוכות. והוא שלח שליחים לקנות לו לכל אירופה של אז. והם הגיעו לאחד שהיה לו. והוא הסכים להביא להם את זה בתנאי שהזכות של המצווה תלך אליו. על סמך זה השליחים קנו לגר"א. וכשהגיעו חזרה אליו, הם חששו לספר לו, וכשסיפרו לו בסופו של דבר הוא שמח שמחה גדולה, ואמר להם: סוף סוף אזכה לקיים מצווה "לשמה" ממש. ולא לקבל שכר...
ואם זה ככה בשכר רוחני... מה זה כבר שכר גשמי?
נסיון דומה לי ולאשתי פעמיים "גנבו" לנו את הזכויות של שידוך...כלומר זוג אחר טען לזכויות על השידוך
בפעם הראשונה היה קשה במיוחד לאשתי שבאמת השקיעה המון בזוג הזה.
קצת דיברנו והגענו למסקנה שמי שמחלק שלישים יש לו מספיק שלישים גם לנו וגם להם אז שיהיה גם להם קרדיט
בפעם השניה שזה קרה היה ברור שזה שלנו כי הבחור התייעץ איתי אם בכלל לצאת ורק אז הצענו לו...
ואז גם הם (אותו זוג) שמעו שהוא מעוניין לצאת וחשבו על אותה אחת (זה באמת היה מתבקש) בשלב הזה אנחנו קצת התבגרנו וביקשנו מהזוג שיתעלם מאיתנו ויפרגן לשניים ויתנו להם את כל הקרדיט...
זה החזיק מעמד יפה עד ש"יצא כרוז" שאנחנו הכרנו ביניהם וסיבכנו אותם אחד עם השני כי יצא קשר מסובך ולא הוביל לשום מקום
נפלנו קרבן ל"אם טעים אז אני בישלתי ואם לא אז הוא"
לסיכום פה זה עלמה דשיקרא אל תצפו להערכה תשדכו לשם שמיים או בגלל שאוהבים את החברים או בשביל שליש ג"ע
אל תצפו לגמול
כמעט שכחתי השאלה הראשונה אם זה שדכן מקצועי\ת אז כמה שמגיע לו
אם חברים אז כמה שיש לכם אם כסף ואם מתנה העיקר שההערכה תורגש ולא לאת י"ח (אפשר לתת צ'ק של 5000 שח ולהשאיר טעם רע בפה ואפשר להיפך)
אם הגעת לשאלה הזאת אז-----------מזל טוב!!!!!!!!!!
לא כדאי להקפיד עליהם אפילו כשקשה כי זה יכול ח"ו לגרום לדברים לא טובים
ה' ישלם שכרך
הקפדות מזיקות גם למקפיד וגם לזה שמקפידים עליו
מצד שני ויתור מועיל לשניהם..
'כל אדם שעשה עם חברו פעולה או טובה, לא יוכל לומר בחינם עשית עימדי וכו' אלא חייב ליתן לו שכרו', (רמ"א חושן משפט רסד, ד)
כמובן מבחינה הלכתית אין חובה לשלם למי שמוותר על התשלום. (נדמה לי, שלגבי שדכן, אומרים שיש עניין לשלם בכל זאת)
אגב, מעניין אותי, האם נורמה של תשלום למי ששידך כשאינו שדכן מקצועי, הייתה מעלה את המוטיווציה שלכם להתאמץ לשדך.
עקב זה שהשדכן משקיע מזמנו האישי..
ולפעמים זה בא גם על חשבון דברים אחרים ואולי אף יותר חשובים.
לכן לשלם את שכרו אני חושב שזה ראוי.
וכל הכבוד על הסברה והחקירה![]()
אני חושב שההקבלה הייתה נכונה אם אתה היית מציע שידוך לזוג ומישהו אחר היה מגיע ומקדם אותו, לא אם משיהו לוקח קרדיט על שידוך של מישהו אחר...
גש אלי לקבל הסכמה 
(ר)ציניאם זה משהו פסיבי, אז אם שמעתי שרצית להציע למישהו מישהי והצעתי לו אותה לפניך אני אצטרך לשלם.
אבל אם זו פעולה אקטיבית, לא בטוח בכלל, כי שלא כמו במצוות כיסוי הדם, לא בטוח שהשדכן הראשון היה מצליח לבד לגרום לשידוך להתבצע.
יכול להיות שאם השדכן השני לא היה עושה את מה שהוא עשה- השידוך בכלל לא היה קורה, ואז זה לא בגדר חטיפת מצווה...
שתזכה לגדול בתורה מעלה-מעלה, ולחבר חיבורים ככשרונך הברוך (רק את ה"עריכה" אל תשאיר לעצמך, אלא למישהו שלא מבין כ"כ בענין.. אז הוא יסתכל על החיצוניות: רווחים וכו', וכך יקל על הקריאה. יש פה כמה כאלו - רק אני חושב שהן גם די מבינות. גם אל תביא להסכמה רק לאלעד, תוסיף עוד כמה גדולי תורה...)
הוא מכריז על עצמו כבייני"ש.
אבל אתה הכרזת שאתה כבר לא בייני"ש...אתה חוזר?
(ר)ציניד"א, יש שני פירושים ל"ישיחנה":
1. ישיחנה מדעתו.
2. ישיחנה לאחר.

(ר)ציניאבל מה שארצה לתת -
מבחינתי את כל העולם!
וניצלושון קטן - מעניין אותי איך נורמה חברתית שמשלמים לשדכן סכום יפה היתה משפיעה על המוטיווציה שלכם לשדך.
גם מי שלא מבין בזה כלום ינסה את מזלו בשידוכים...
>> ז"א מלא הצעות סרק... לא בטוחה שכדי להתחיל נורמה כזאת 
והם יודעים כמה אנחנו מעריכים את זה שהם חשבו עלינו...
והוא היה עד בחופה...
וגם שלחנו להם הודעות שמלאה שנה לשידוך, לאירוסים ולחתונה- תודה על שזיכיתם אותנו אחד בשני...
אבל כזוג צעיר שבקושי לקנות אוכל יש לו כסף...לא יודעת...
אני מנסה לשדך כל הזמן-ואם יצא משהו אם יתנו סכום כזה אני ממש אבל ממש לא ארצה לקחת...
השכר שלי הוא שאני רואה חברה מאושרת....שאני רואה בית נבנה....
שאלנו את הרב מלמד כמה לדעתו צריך לתת,
והוא אמר שלדעתו צריך לתת 4,000 ש"ח, כך שכל צד נותן 2,000..
לדעתי זה סכום מצד אחד לא גדול מידי, ומצד שני ממש מכובד,
וזה יעודד את השדכנים להמשיך ולשדך!
שזאת בעצם המטרה שלנו.. 
שמעתי מאדם גדול בציבור בד"ל שאם היו משלמים דמי שדכנות יותר רווקים היו מתחתנים..
אם היית יודע שתקבל סכום יפה היית מתאמץ יותר לשדך( ואת זה לא אני אמרתי..)
בתור אחת ששידכה זוג (לצערי - עדיין רק אחד.. עובדים על זה..)
ממש לא עשיתי את זה בשביל הכסף, והיא חברה מאוד מאוד טובה שלי - וכל כך שמחתי שאני הייתי הצינור.
ועדיין - ההורים שלה דיברו באירוסין (של המשפחה, שגם אנחנו היינו מוזמנים אליהם - אולי כי אני מרגישה - וגם הם מרגישים - שאני קצת משפחה, ממש גדלתי איתם) על החשיבות הגדולה של לתת כסף לשדכן, ושזה ממש מצווה, וכו' וכו', (בקיצור - דיברו על זה הרבה) וכשקיבלתי את המעטפה - איך לומר - קצת התאכזבתי.
וכן.
אני יכולה לומר בוודאות.
אני אמשיך בע"ה לחפש שידוכים, כי הסיפוק על זה הוא עצום - והמשמעות של זה היא עוד יותר עצומה,
אבל זה יכול מאוד לעזור (כמה שקלים לזוג אברכים..)
כנ"ל לגבי מה שהיה אצלנו.
מי ששידך בינינו הוא הרב של בעלי, וגם הרב שלי (מהמדרשה) וידענו שהוא לא יהיה מוכן לקחת כסף בכלל על זה (ממש ממש בכלל. לא היה שום סיכוי) אז קנינו לו 2 סטים גדולים, ששווים בערך 1500 ש"ח, וידענו שהוא מאוד רוצה אותם, אבל לא ירשה לעצמו עכשיו (משפחה עם 7 ילדים + בטן עכשיו, ב"ה, כן ירבו).
נראה לי שזאת הייתה האופציה היחידה לתת משהו. וזה נראה לי טוב מאוד (הוא גם משתמש בספרים האלה עכשיו, אז בכלל יש לנו נחת רוח...)
חוץ מזה -
מוציאים כל כך הרבה כסף על החתונה (עשרות אלפי שקלים!!!!) אז אלפים בודדים (2000-3000) ש"ח לתת למי שכל זה בזכותו???? זה בסיסי.
![]()
אנחנו קנינו מתנה ממש מושקעת עם מכתב ברכה יפה!
יותר מוערך לדעתי מכסף. זה משהו שנשאר לשדכנים.
כסף בא והולך....
2,500 כל צד.
כך הוא נוהג גם בעצמו.
כתוב שזה סגולה לשלום בית
ו
אם יש בעיות בזה צריך לבדוק אם שילמו לשדכן
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?
או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.
בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.