בסיעתא דשמייא!!

[גרסת הביינישי"ם - פה]

מה היית עושה אם היית צריכה להכין פעולה למחר, אבל בדיוק חזרת עכשיו מטיול, ואת כולך עייפה וכל מה שאת רוצה זה רק לישון?!

מה היית עושה אם נזכרת שלא התפללת ערבית רק ב-2 בלילה, ואתה יודע שיש איזה בי"כ בבני ברק [אגב, באמת יש כזה בי"כ. מומלץ!] שיש בו מניין בכל שעה, אבל כבר לבשת פיג'מה ואין לך כוח לצאת מהמיטה?!

 <,>,= 

---

כולנו מכירים את הפס' מקריאת שמע, שמופיע אצלנו בפרשת השבוע [ואתחנן]:

"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"
אבל מתישהו חשבתם לעצמכם - איך זה הגיוני שה' מצווה אותנו לאהוב?!
כי אהבה זה רגש, לא איזה פעולה טכנית כמו להדליק נרות שבת. 
אז איך אפשר לומר לי פתאום - 'תרגישי אהבה!'?!

הופה, תשמעו איזה תירוץ יפה נותן ה'שפת אמת' לשאלה הזאת! 
אם אבאל'ה שבשמים ציווה אותנו לאהוב אותו - זה אומר שהאהבה הזאת כבר נמצאת בתוכנו!
כי הרי אבא שלנו הוא גם במקרה הבורא של כל העולם, כולל אותנו 
ולכן, אין מצב שהוא מצווה אותנו משהו שבלתי אפשרי.
אבל? אנחנו צריכים לגלות את הכוח הזה של האהבה אצלנו, ולטפח אותו.
ז'תומרת שהמצווה של 'ואהבת' פה היא -
שנמצא בתוכנו את הנקודה שבה אנחנו אוהבים את ה', ואז נוכל להגדיל אותה ובאמת להרגיש את האהבה שלנו לה'.

ועכשיו, בואו נתייחס שנייה למילים - 'בכל נפשך'.
כולנו יודעים שזה אומר שצריך לאהוב את ה' במסירות נפש.
אבל מה?! זה בעצם אומר שרק אם אנחנו מתים על קידוש ה' אנחנו יכולים באמת לאהוב את ה' במסירות נפש - יענו, עד המוות?!

אז זהו שממש לא.
מסירות נפש מתחילה דווקא מהחיים הפרטיים שלנו, מכל מעשה קטן שלנו.
מזירות נפש זה בעצם להקריב קצת מעצמי בשביל איזשהו ערך שאני מרגישה שהוא חשוב יותר.
ז'תומרת שלאהוב את ה' במסירות נפש זה אומר להשתדל ממש תמיד לקיים את המצוות.
ו'תמיד' זה אומר גם כשאין לי כוח, וגם כשיש לי את כל התירוצים בעולם לא לעשות משהו - 
אני דווקא אמסור ת'נפש שלי על הדבר הזה ואתעקש לעשות אותו.

עכשיו חלק מכם בטח חושבים -
'בואנ'ה אחות שלו, לא נסחפת קצת?!
מאיפה יש לי את הכוח הזה עכשיו לא לעשות מה שבא לי, אלא מה שצריך?!
מה אני נראה לכם איזה בבא?!'

אז בואו נחזור שנייה למה שאמרנו על אהבת ה' -
כמו שאהבת ה' כבר נמצאת בתוכנו, ואנחנו רק צריכים למצוא את הנקודה הזאת בתוכנו -
ככה גם היכולת 'למסור את הנפש', ז'תומרת לעשות מה שבאמת צריך, ולא מה ש'בא לנו', נמצאת כבר בתכונו.
ואם תנסה קצת להיזכר - תראה שגם אתה - כן, כן, אתה - 'מסרת את הנפש' לפחות פעם אחת בשביל איזה משהו שהיה לך חשוב יותר.

יש פה קטע שכתב אלירז פרץ הי"ד על מסירות נפש, שממש מתאים. 
אני אישית ממש הצטמררתי כשקראתי אותו, אז באמת כדאי לקרוא 

אחח.. אחים יקרים שלי,
שנזכה בעז"ה באמת למצוא בתוכנו את הנקודה של אהבת ה',
ושנוכל באמת למסור את הנפש בשביל הערכים שחשובים לנו.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכ--ל עמ"י!! 

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!