אין לי מושג איזה שירים הוא שומע, ובכלל מה דעתו על המוזיקה ואיך היא באה לידי ביטוי בחייו...

אני לא חושבת שזה משהו חשוב לברר עליו לפני שיוצאים...

ולכן לא על זה יקום וייפול דבר.

זו דעתי.

מהתחלה.

ואם זה לא  - והוא דוס טרור גם בלי זה - לא נראה לי שזה ישנה לי..

[והסבירות שהוא ישמע את השירים האלו במצב צבירה דוסי- נמוכה מאוד...]

לא יותר מזה, ולא על דברים כאלה צריכים להחליט אם לצאת או לא.

מי שאוהב לשמוע מוזיקה דכאונית- לרוב הוא לא אדם שמח במיוחד. אני טועה? (:

בשפת הגוף שלו ובהתנהגות, לא צריך לברר מה סוג המוזיקה שהוא שומע כדי לגלות את זה..

לא תמיד ברור לבן אדם למה הוא שומע מוסיקה מסויימת.

וזה גם דבר שיכול לחלוף ולעבור, לא צריך לשפוט ולהכריע מראש לפי זה, כך אני סבור לפחות...

אחד הגדולים (סליחה ששכחתי מי מהם.. זה אלה של יוון) שמי ששומע סוג של מוזיקה הוא נהיה חדור בה.

כלומר- אם מישהו שומע כל הזמן מוזיקה דכאונית הוא נהיה דיכאוני עם מחשבות כאלה ,ומי ששומע רוק- נהיה יצרי.

פשוט מאוד המוסיקה הזאת זוועתית בכל קנה מידה, לפחות לדעתי זה אומר שהיא ממש לא מוסיקאית (וכנראה גם מזייפת).

העניין של זייפנים בהחלט מפריע לי. אני לא חושב שאצא עם מישהי כזאת.

מהסיבה הפשוטה שלדעתי זה אומר שפשוט אין לה שום קשר למוסיקה.

לא מצפה שהיא תהיה זמרת או מנגנת מקצועית.

אבל כן שלא תזייף בצורה מזוויעה. לא סובל את זה.

ב"ה

את הבית העתידי שלך.

זה כן משנה לי מה הבחור שומע. אם אני מקפידה על משהו, לא הייתי רוצה שהילדים שלי ישמעו את זה.

איך לברר את זה, זו שאלה אחרת.

אבל אי אפשר לומר שזה חסר משמעות.

רק חסידית ו"דוסית" אני אוהבת לשמוע גם לועזי לפעמים וגם שירים עבריים..

אבל-

וזה אבל ענקי!!!!

אני לא חושבת שצריך לשפוט לפי סוג המוסיקה  ולהגיד שהבנאדם הוא לא חזק דתי וזה מעיד עליו ככה וככה כי זה פשוט לא נכון.. אולי הוא אוהב את המנגינה? ואוהב מוזיקה בכלל...

אני כזאת ואני יכולה להגיד שיצאתי עם מישהו ודיברנו על מוזיקה (לא משנה שהבנאדם התחיל להטיף בדייט!! חוצפן.. אם אני לא רואה בעיה בזה שאני שומעת שירים בלועזית..) הוא גם אח"כ אמר לחברה שלי שאני משדרת אוירה "לייטית" ואני שואלת את מי שמכיר אותי אני-לייט???

לא צריך לשפוט לפי דברים שוליים שכאלה!!!

כל דבר שאת עושה - לומדים ממנו עליך

אם את מלבשת בסגנון מסוים, מדברת בסגנון מסוים

הולכת למקומות מסויימים.

אז גם במוזיקה.. מוזיקה שאת אוהבת ומתחברת זה די מראה לנפש- עובדה שלא כולם אוהבים את אותו סגנון.

אז ככה זה בחיים...

וכנראה שלא מתאים לך מישהו דוס אש...

זה דבר שיש מה לדבר עליו, וייתכן שהוא אפילו יהיה מוכן לזה וזה לא עקרוני לו.

אבל זה לא מעיד עליו.

ובטח שלא סיבה לפסילה גורפת.

לזוג יקר שאני מכיר היה סיפור כזה,

לבחורה היה הכי עקרוני שהבחור לא ישמע ביטלס (Beatles)...

והיא באמת שאלה את זה, ככה הפנים, בלי להתפדח

היא שמעה העיקר שירי ארץ ישראל, הרב קרליבך, נעומי שמר וכוורת...

לאחרי החתונה הסתבר שהוא שמע הרבה להקות אחרות ברוח שנות ה60-70 (גיוועלד!!),

אבל ב"ה את הביטלס הוא ממש לא אהב לשמוע ועד היום שונא...

היא שאלה רק על הבילטס והוא לא הבין למה, אבל ענה בפשטות...

וב"ה ההורים שלי נשואים באושר

 
מוסר השכל!!

אפשר לשאול ולנסות לפסול כמה שרוצים...

אבל עדייף להתמקד בדברים "קצת" יותר עקרוניים...

והילדים?

שומעים הכל

כוורת ומטאל, קלאסי וביטלס, הרב שלמה קרליבך ונעומי שמר...

ב"ה

?????

אם לא רוצים לשמוע מוזיקה לועזית אז צריך לדעת מה דורשים מבן הזוג. ומכיוון שאי אפשר לדרוש ממנו להשתנות.... תסיקו את המסקנות בעצמיכם.

אבל לדעתי יש כמה יוצאי דופן.

שהביטלס ביניהם.

(ו.. לא, אני לא ממש שומע בד"כ שירים כאלו, אבל מסתבר שזה לא הכי מפריע לי)

כלומר - באופן גורף לועזי יפריע לי.

אבל דברים מסויימים, כמו הביטלס למשל, יכול להיות שאתפשר.

ואם הייתי יודע שהיא שומעת שירים לועזיים אז כנראה שהיא היתה שומעת גם דברים אחרים ולא רק לא מתנגדת לשמוע ביטלס. מה שאומר שלא הייתי נפגש איתה.

או נניח מתייחס אל זה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) כמו שאתם מתייחסים לשיר השירים?

נניח באופן כזה-(לא אני כתבתי, זה טיפה ארוך, אבל שווה את הקריאה, הרש- איתו אני לומד עין איה...)

אני מבקש לדון בשיר משנות השישים שנכתב על ידי סילביה די. השיר נקרא: The End of the World.

Why does the sun go on shining?

Why does the sea rush to shore?

Don't they know it's the end of the world

'Cause you don't love me anymore?

Why do the birds go on singing?

Why do the stars glow above?

Don't they know it's the end of the world

It ended when I lost your love

I wake up in the morning and I wonder

Why everything's the same as it was

I can't understand. No, I can't understand

How life goes on the way it does

Why does my heart go on beating?

Why do these eyes of mine cry?

Don't they know it's the end of the world

It ended when you said goodbye

Why does my heart go on beating?

Why do these eyes of mine cry?

Don't they know it's the end of the world

It ended when you said goodbye

תרגום:

למה השמש ממשיכה לזרוח?

למה הים אל החוף ממהר?

האם הם לא יודעים שזה סוף העולם

כי אינך אוהב אותי יותר?

למה הציפורים ממשיכות לשיר?

למה הכוכבים ממשיכים לזהור?

האם הם לא יודעים שזה סוף העולם?

זה נגמר כשאת אהבתי השארת מאחור

אני מתעוררת בבוקר ותוהה

מדוע כל דבר דומה למה שקדם

איני יכולה להבין. לא, איני יכולה להבין

מדוע החיים ממשיכים במסלולם

מדוע לבי ממשיך לפעום?

מדוע עיניי מזילות דמעות?

האם הם לא יודעים שזהו סוף העולם?

זה נגמר כשאמרת "להתראות"

מדוע לבי ממשיך לפעום?

מדוע עיניי מזילות דמעות?

האם הם לא יודעים שזהו סוף העולם?

זה נגמר כשאמרת "להתראות"

השיר מבטא תחושה שקיימת במצבים רבים של אובדן אישי כואב: תחושה של תמיהה המשולבת בהתרעמות על כך שהעולם ממשיך להתקיים ולנהוג כמנהגו למרות המשבר האישי העמוק אותו חוותה המשוררת. קיימת בשיר תחושה של פער שלא ניתן לגישור בין העולם האישי של המשוררת אשר נחרב ונהרס, ובין העולם שמחוץ לה אשר ממשיך לפרוח ולהתפתח. המהר"ם מרוטנבורג ביטא תחושה זו במילים דומות בקינתו לתשעה באב בה התרעם "על מאור היום אשר יזרח אל כל אבל יחשיך אלי ואליך".

הנקודה המייחדת את השיר בעיניי, ובה אני מבקש להתמקד, היא היחס שבין שני הבתים הראשונים של השיר ובין הבית האחרון. כפי שניתן לראות, הבית הזה מופיע פעמיים באופן שמקביל לשני הבתים הראשונים, כאשר הבית האמצעי מהווה ציר שמבליט את ההשוואה בין החלקים.

הבתים הראשונים מורכבים מארבעה משפטים שעוסקים בהיבטים שונים של החיים שממשיכים להתקיים. השמש שממשיכה לזרוח מבטאת את המחזוריות של העולם אשר ממשיכה להתקיים ללא כל הפרעה וללא התחשבות בחורבנה האישי של המשוררת. הים הנחפז אל החוף מסמל את קיומן של שאיפות והתקדמות למרות השבר. שירת הציפורים שמוזכרת בבית השני מביאה את הניגוד לשיא – יש מי שמסוגל לשיר ולשמוח למרות האבל הגדול בו נתונה המשוררת. [הכוכבים הזוהרים למעלה לא מקדמים את הקונפליקט אלא מהווים נסיגה מסוימת של המשוררת, ומעין "שאיפת אוויר" לקראת החלק הבא.]

התמונה שמצטיירת בבתים הראשונים מסוכמת בבית השלישי: המשוררת חווה את חורבנו של העולם ולא מסוגל להבין כיצד החיים ממשיכים בדרכם. תמונה זו משתנה בבית האחרון. בבית זה מתבוננת המשוררת אל תוך עצמה, ומגלה שגם עולמה האישי לא חרב לחלוטין: לבה ממשיך לפעום ועיניה מסוגלות לבכי. אותה אדישות עצמה שמגלה היקום לסבלו קיימת גם אצלה. ידיעה זו מהפכת את נקודת המבט של המשוררת ביחס לקונפליקט. שוב לא מדובר בקונפליקט בינה לבין העולם שבחוץ אלא בקונפליקט פנימי בתוככי נפשה. לפתע מתברר שהפרספקטיבה שרואה את העולם כחרב היא רק אחת מתוך מכלול של פרספקטיבות.

שירה של "די" התפרסם בין השאר בכך ששולב בפס הקול של סרטים מפורסמים. אחד הבולטים שבהם היה הסרט "girl, interrupted" שבו מנוגן שיר זה מספר פעמים ברקע כאשר אחת הדמויות מתאבדת. ואכן, ההתאבדות היא מסקנה אפשרית שנובעת מתוך ההבנה שהחיים עצמם מהווים בגידה בכאב ובחורבן אותו מרגישה המשוררת.

עם זאת, ניתן להגיע גם למסקנה אחרת. בגמרא הידועה במסכת בבא בתרא קיים דיון דומה בין הפרושים ובין ר' יהושע על רקע חורבן המקדש:

ת"ר: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.

נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין?

אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל?

אמר להם: א"כ, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים!

שתקו. (ס

ממה נובעת שתיקתם של הפרושים? אותם פרושים ביקשו לחיות את החורבן במלוא עוצמתו, לראות את האבל כפרספקטיבה הלגיטימית היחידה, והסתכלו על כל אוכלי הבשר ושותי היין כאנשים שלא מבינים את חורבנם. ר' יהושע לא התווכח חזיתית עם דבריהם, אלא הראה להם שגם הם עצמם חיים בסתירה פנימית כאשר הם ממשיכים לאכול לחם ולשתות מים למרות החורבן. תובנה זו הובילה את אותם פרושים למצב של שתיקה, של סתירה פנימית עמוקה בין שתי נקודות המבט.

גם שתיקתם של אבלי החורבן הובילה פעמים רבות להתאבדות, כמו בסיפור על פרחי הכהונה שהפילו עצמם אל תוך האש שכילתה את המקדש. רבי יהושע הבין את ההיבט הזה של השתיקה, אך ביקש לנתב אותה למקום מפויס יותר, מקום שבו האדם מסוגל לחיות את המתח שבין החורבן והאובדן ובין תשוקת החיים העולמית והאישית:

אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר... ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר. (שם)

הניסיון לחוות את האבל והאובדן במלוא עצמתו סותר את החיים עצמם. דווקא ההבנה הזו מאפשרת לאדם להמשיך לחיות מתוך קבלה של המתח והפער האימננטי בין החורבן והחיים.

(כן קראתי הכל... תודה תודה, חן חן על התשואות)

ראשית- מזמינה אותך בחום לפסיפס". יש לך את זה בקטע של שירה, ניתוח יצירות, אומנותיות וכולי.

שנית-

הזכרת את הקינה של המהר"ם מרוטנברג- הנה הציטוט קטן - ואז נוכל להשוות באמת בין השרים

...

להיות למופת לדת כי תתמעט ותרד מכבודה. והן אמשל משליך:
משל למלך אשר בכה למשתה בנו צפה אשר יגוע. כן את במליך:
תחת מעיל תתכס סיני לבושך בשק תעטה לבוש אלמנות. תחליף שמליך:
אוריד דמעות עדי יהיו כנחל ויגיעו לקברות שני שרי אציליך.
משה ואהרן בהר ההר ואשאל היש תורה חדשה. בכן שרפו גליליך.
חדש שלישי והקשר הרביעי להשחית חמדתך וכל יפי כליליך.
גדע ללחות ועוד שנה באולתו לשרוף באש דת. הזה תשלום כפליך:
אתמה לנפשי ואיך יערב לחכי אכול אחרי ראותי אשר אספו שלליך
....

גם כאן יש את המוטיבים של- איך אפשר להמשיך לחיות- כי קרה אסון

מה ההבדל בין זה לבין השיר שהבאת?

מה רב ועצום ונוראי המרחק ביניהם!!

על מה הבחורה בשיר בוכה?

'Cause you don't love me anymore

It ended when I lost your love

על מה בוכים הפרושים במדרש? על מה מקונן המהר"ם?

על רקע חורבן המקדש:

בכן שרפו גליליך.

שירה "חוליית"\ לא יהודית יכולה להיות דבר נהדר

מביע המון רגשות, מביא את האדם באמת למקום של עמקות, של הרבה ריגשיות,

יש בבני אדם סוג של יצר לרוחניות, למטאפיזיקה- בגויים זה מתמלא באמת מדברים כאלו- של השראה, של יופי, מלאי הוד- אנושי

אבל לעמ"י- זה לא מספיק

זה לא פיסגת הקדושה, זה לא האצילות המלאה של האומנות

יש תכנים הרבה יותר עמוקים לבטא בשיר!!

ומה לעשות-

"איך נשיר את שיר השם על אדמת נכר????"

איך אפשר לכתוב ולשיר שירים על יופי ושלמות ושמחה וכל מה שאמור להיות באומנות-

כשבמציאות בעולם יש חורבן הבית, יש גלות שכינה, יש היעדר קירבת אלוקים,

המהר"ם מגייס את כישרונו האומנותי- לקונן על שריפת התלמוד!!! מאורע נוראי ואיום שעד היום עולם התורה שלנו- מי יודע מה חסר לנו בגללו.

(וואו! פתאום הבנתי את הפסוק הזה. שיר השם= שלמות, אדמת נכר= כל חיסרון. דיסונאנס נוראי-איך?)

מה רב המרחק העצום והמכאיב-

בין הבחורה שבוכה על החבר שעזב אותה

לבין הבחורה שבוכה כי השראת השכינה (הגלויה המוחשית) עזבה את עמ"י!

זה בכלל לא באותה ליגה של שירה, מנגינה ואומנות.

זה בכלל לא באותה ליגה של מה הדברים שעלולים לגרום לאדם לאיבוד חיו- או מה גורם לאדם את המשמעות החיובית לחיים!!

לדעתי-

לשמוע מוזיקה לא "תוריית" "יהודית" "רוחנית"- בהחלט כן

אבל לשים את זה במקום הנכון בנפש.

להשתמש בשירת חול כמשרתת להביע ולחזק רעיונות ומחשבות של תורה וקודש- כן. להשוות- ממש לא.

אם הייתי רוצה ליצור שיר שיש בו ריגשות קודש בנדון חברות, אהבה נכזבת וכולי-

(או יותר טוב חברות, אהבה ממומשת -כחלק מקודש)

היה בשיר את הצירים של אני-אני, אני-אתה, וגם את הציר של אני-הוא=השם\החלום לבית\. גם אהבה היא כלי לערך- ולא ערך עליון לעצמו.

(וזה חלק מדיון ארוך מאוד על ערכי תרבות ויצירה בהשפעת ערכים ושאילת יצירה בלי שאילת הערכים הנלווים... ואפשר להאריך)

ולכן אני מבינה את זה שרוצים לשמוע רק שירים שבקדושה.

הרי מי שכותב את השיר ולחין אותו מכניס את נפשו בה- ולי אין כל רצון להתחבר למישו שאינו ירא שמים.

בהצלחה רבה

בנפש יש גם דברים שהם לא "קדושה" הם סתם "אנושיים"

מותר להם

וגם הם ישמחו לביטוי בשיר

חשבשבת- יוסף שליט"א בספרו יביע אומר(ח"א סי' ו') מדבר על כך שלקיחת המוזיקה לגיור הינה כשרה, הטענה שלי היא שניתן לקחת את זה צעד קדימה!!

צדיקה- זה לא אני כתבתי, כפי שכתבתי- זה חברותא שלי, יותר נכון חצי רב שלי כתב את זה(אברהם סתיו, מחבר הספר כחלום יעוף- התמודדות עם אבדן הריון, הלכתי ואמוני)

(יעל א, תודה על ההגנה על שמי הטוב...)

לחיזוק הטענה, אני חושב שהמקום בו נמצא האדם, הוא המכריע, כלומר, אפשר להיות הרב דרוקמן ששר- את הולכת אני בא, אני בא את הולכת(שלמה ארצי, שם,שם)-'כנסת ישראל קוראת אל הקדוש ברוך הוא וכו'- הרב דרוקמן בפורים... ואפשר לקחת כל שיר למקום רע, אני מכיר בחור שבתמימות או שלא בתמימות, לקח את השיר קן ציפור של סיני תור והבין אותו במשמעות מגעילה, מ.ש.ל

כשאתה קורא את השורה-

It ended when you said goodbye

על מה אתה חושב????

או שאני זו שמוזרה- בזה שאני חושבת על אהבה אנושית של זוג- ולא משו מעבר לזה???

אני כאילו אמורה לשמוע פה מבין השורות שיר אהבה לקב"ה ובכי על חורבן הבית - או משו כזה?

בהרבה זמרמים ביהדות נכנס העיניין של "לגייר" מנגינות ושירים

למשל- "לך השם הגדולה" במנגינת מארש של מלך גרמניה? לא זוכרת

או כל מיני שירי קוזאקים ובתי מרזח רוסיים- שהתקדשו לניגונים חסידיים

אבל זה דבר שמצריך זיקוק- לא כל אחד, לא כל מנגינה, ולא מייד

חזרתי עכשיו ממחנה מוזיקה תורני יוצר שהיה בכפר פינס (הדרכתי שם.. אל תחשבו שאני קטנה..)

ואחד הרבנים של האולפנא דיבר על "גיור" של ניגונים ושל שירים שהתחיל עוד אצל החסידות..

ואחד הדברים החשובים הוא- לא לשנות את הסוג של השיר, כלומר אם זה שיר אהבה להפוך אותו לשיר אהבה לקב"ה.. ואם זה שיר שמח- לנתב את זה לקדושה. וכן על זה הדרך...

[זה היה סתם בהערת סוגריים.. הייתי חייבת להגיד כי התלהבתי מזה]

לי אישית זה לא היה אכפת איזה שירים הוא שומע העיקר שיהיה אדם טוב ומיושב בדעתו ובעל מידות טובות.

של הנפש של מי ששר אותם, השומע מקבל את הזרם הזה לתוכו, כמאמרם ז"ל- 'נגינה קדמה לעולם'

הנגינה היא לא דבר של מה בכך, אם תלקח ברצינות, היא תהיה רצינית, אם אדם לא ייחס לה משמעות, היא תהיה באמת פחות משמעותית, אך היא עדיין תשפיע עליו כזה 'מהצד'...

יש עניין שהשירים משפיעים על נפש האדם וצריך להימנע מלשמוע שירים שיכולים לטמטם את הנפש.

מצד שני, אי אפשר לשפוט אדם עפ"י השירים שהוא שומע. אני מכירה כמה אנשים ששומעים מוזיקה ישראלית (כן, כן- אפילו שירי שלמה ארצי וחבריו הם שירים בעייתיים, אם כבר נכנסים לנושא..) אבל מנהלים אורח חיים "דוס" לחלוטין, בלי קשר למוזיקה שהם שומעים.

וגם אני "חוטאת" לפעמים ושומעת מוזיקה לועזית. זה עדיין לא יכול לקטלג אותי בצורה כזו או אחרת.

רשימת האנשים שאם זה אכפת להם הייתי זורק אותם לעזאזל כבר בדייט הראשון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אז כן אני חושב שלשלמה ארצי, אוונסנס, ועידן רייכל יש יכולת לייצר מוזיקה הרבה יותר טובה ממש שוואקי ייצר גם בלבום חתונה הזהב השניה שלו.

וכן... אני חושב שבמקום לקחת פסוק ולשיר אותו שוב ושוב ושוב ושוב ברצועה של 2:48 דקות... אפשר להקשיב קצת לעמיר בניון וללמוד מה משמעות המושג תוכן לשירים.

וכן.... אני גם חושב ששירים ברמה של אייל גולן והראל סקעת הרבה יותר קל לי לזמזם ולשיר לעצמי מבחינה ווקאלית.

אז נכון, אני לא לעולם לא ישמע אותם בקול אצלי בבית, אני גם לעולם לא ייתן לילדים שלי לדעת שזה מה שאני שומע או שמעתי ואני גם מעולם לא יכניס אותם לבית מדרש...

אבל אם על זה מישהו יגיד לי שאני דוס .... ואוווו... כמה אדיוט כבר אפשר להיות!

הזכרת באותה פיסקה את שלמה ארצי, אוונס, אייל גולן, הראל סקעת ועמיר בניון.

עמיר בניון זה המוזיקה הכי יהודית שיש, הוא ממש לא שייך לסקלת האומנים האחרים שהזכרת.

הסינון פה למען ה'???  מה זאת ההתבטאות החולה הזאת... מוזיקה לא אבל דיבור מגעיל ומזלזל כן??

אני מכירה מלא אנשים ששומעים מוסיקה כמו שלמה ארצי וכאלה ולא מדברים ככה..

אני מצטערת אבל זה ממש עצבן אותי עכשיו!!!

אם הם בסדר גמור?

אם משהו נראה לך כנכון, אז אתה לא אמור להסתיר זאת.

אני חושבת שמוזיקה אומרת הרבה על האדם השומע אותה.

אבל רוב סוגי המוזיקה לא אמורים לפסול שידוך.

ואני לא חושבת שמוזיקה עברית היא אסורה. מי אמר שחייבים לשמוע רק את שוואקי?

אבל יחד עם זאת, בחור שמעדיף מוזיקה לועזית בביצוע זמרת- זה אומר משהו, לא? לטוב ולרע.

בשביל אחד מוזיקה יהודית זו מוזיקה חסידית בלבד, בשביל אחר אם הזמר עם כיפה זה יהודי ובשביל השלישי גם מוזיקה ישראלית זה יהודי.

"מוזיקה יהודית" זה מושג אמורפי.

מי אמר שהזמר החרדי ששר פסוק מתהילים בקצב פופי מערבי בהכרח תורם משו טוב לנשמה?

ומי מחליט לאיזה אומן יש יר"ש כך שאפר לשמוע את השירים שלו או לא- אני מכירה כמה אומנים שהיר"ש שמיים שליהם הלוואי עלינו ואין להם (עדיין) כיפה על הראש.

גם במוזיקה המכונה "מזרחית" (אגב, לרוב היא לא באמת כזאת..) יש כמה פנינים. 

ואני מכירה גם מוזיקה שהרבה יגדירו אותה כדיכאונית, אבל היא  ממש לא כזו, להיפך, פשוט צריך לדעת להקשיב...

אני חושבת שמוזיקה יהודית זו מוזיקה שמשפיעה טוב על הנפש.

זה לא אומר שאני שומעת רק אותה, ולא תמיד אפשר לדעת מה/איך משפיע.

ואם יבוא מישו שיגיד אצלי בבית ישמעו רק חסידי/רק זמרים עם כיפה- אני חושבת שנפרד כידידים.

יש הגדרה איזו מוזיקה צריך לשמוע

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5203

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=62038

אני די מתחברת ל"אינדוקציה" בטענה שלפעמים החילונים מייצרים תרבות הרבה יותר טוב מדתיים (ע"ע סרטי קולנוע, מוזיקה ושאר מופעי תרבות..) אבל זה עדיין לא תירוץ טוב לשמוע אותם ואתה מודה שזה בעייתי, עובדה שכשזה יגיע לילדים שלך בע"ה- לא תתן להם לשמוע. 

ותעשה מצווה, תוציא את עמיר בניון מהרשימה. הוא באמת אמן ברמה אחרת.

(להבהרה, אני שומעת מוזיקה ישראלית ובקטנה לועזית ולכן לא מתיימרת להטיף לאף אחד לפני שאקיים זאת בעצמי.) 

בס"ד

הבאת את מה שכתב גיא צבי-מינצ, אבל בליקוטי מוהר"ן (לרבי נחמן מברסלב), בתורה ג', הוא מסביר איך אפשר לשמוע מנגינות מאנשים שלא כשרים, ואז "לתקן ולהעלות גם הנגינה, שאינו מאדם כשר" (בסוף התורה).

אבל ודאי שיש כאן פרמטרים נוספים. כשמביאים משהו לקדושה, צריכים להביא את הטוב, ולא את הרע. כידוע שיש קודש, חול, טומאה. את החול אפשר (וצריך) לחבר לקודש, את הטומאה - להפיל.  וכמובא בפרקים הראשונים של ספר התניא, שצריך לתקן את המציאות המעורבת מטוב ורע (שנקראת קליפת נוגה) - להעלות את הטוב, להפיל את הרע. וכן בליקוטי מוהר"ן, תורה י"ט.

אז באמת תלוי מה ואיך, אבל יש הרבה דברים טובים שאפשר להעלות (ויש הרבה דברים שאפשר להפיל...). מנגינות בלי מילים זה דבר שקצת יותר קל להחליט לגביו, אבל יש הרבה שירים טובים.

ודבר קטן נוסף: רבי נחמן מברסלב אמר שכשיש אומה מסוימת שמציקה לישראל, "אזי טוב לנגן הניגון של אותה העכו"ם שמצר להם" (ליקוטי מוהר"ן, הערה בסוף תורה כ"ז).

בס"ד

נזכרתי בעוד מקור: מאמר המחשבות לראי"ה קוק זצ"ל (בספר אדר היקר). שם כותב הרב, לגבי כל מיני דברים שיש באומות העולם, מה היחס אליהם: האם אפשר להכניס אותם לתוך היהדות, או לא. (לי נראה, שזה ממש כמו גיור גרים.) אם אני זוכר נכון, הרב מחלק שם בין שלושה סוגים: 1) דברים כלליים (לדוג', מתמטיקה), שאין בהם הבדל בין ישראל לעמים. 2) דברים שאפשר להכניס ליהדות, רק שצריך להתאים אותן לאופי שלנו. 3) דברים שיש להם אופי שמיוחד לאומה מסוימת, ובגלל זה אי אפשר להכניס ליהדות.  ונראה לי שזה די תואם למה שכתבתי בתגובה הקודמת, לגבי חול וטומאה.                                         

של העלאת הניגון של אותה האומה לשורשה על מנת להועיל לכלל ישראל.

לא חוכמה להביא ציטוט בלי הקשר.

מעבר לזה שכדאי לבירור הנושא לקרוא את הספר של גיא צבי מינצ.תסמוך עליו שהוא עשה מחקר מעמיק בנושא.

ניגון משפיע על הנפש.נקודה. אי אפשר להתחמק מזה.

עובדה שאחת העבודות החשובות ביותר במקדש הייתה עבודת הלווים-שכולה נגינה דקדושה.

זה קשה,זה מאבק,אבל זה משתלם.

בס"ד

המילה צדיק לא נזכרת אפילו פעם אחת בתורה זו. מה שכן נזכר, הוא איך כל אדם יכול להעלות מנגינות.

"הנה מי ששומע נגינה מאדם רשע, קשה לו לעבודת הבורא, וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו...

והתיקון הוא שיוכל לשמוע נגינה מכל אדם, הוא על-ידי שילמד בלילה תורה שבעל-פה, הינו גמרא, שהיא בחינת לילה...,

בס"ד

העלאת הניגון - נזכר בתורה ג', לא בתורה כ"ז. ובשתי התורות, לא נזכר הצדיק כלל, אלא האדם הפרטי.

בליקוטי מוהר"ן ולהבין שדברים הם לא כמו שהם נראים.יש לרב ארז משה דורון שיעור על זה,ולהבדיל (בסגנון) גם לרב אורי שרקי.

מעבר לכך,שאתה נכנס כאן לפינה.

כדי להפיל אומה שמציקה לישראל צריך לשמוע את הניגון שלה.אז בואו נכשיר מוזיקה אמריקאית כי האמריקאית נגדנו?? וגם מוזיקה בריטית כי הבריטים אנטישמיים?

נו באמת.

בס"ד

1. ודאי שיש לחלק בין מוזיקאים שהם אנשים רעים ממש, שמהם מעלים מנגינות, לבין אנשים מאומות העולם שמצב שלהם לא ברור, או שהם לא פושעים. לדוגמא, יש מלחינים שידוע שהיו 'בעייתיים', ומצד שני, קראתי על אחד מהמלחינים ב-100 שנים האחרונות, שהיה בעד היהודים. מה לגבי כל השאר - 'נשאר בצ"ע'.

ואני רוצה להזכיר מה שהרב שרקי סיפר בעצמו, על הרב פרום (שהיה ר"מ בישיבת מרכז הרב, לפני עשרות שנים), שיכל לתאר את האדם, ע"פ המנגינות שחיבר. וסיפר שהרב שמע מנגינה שחיבר המלחין וגנר (שהנאצים אהבו את יצירותיו. ובישראל היה ויכוח ציבורי האם זה בסדר לנגן ממה שחיבר או לא), ואמר שיש לו נפש של רוצח... ומנגינות כאלו - ודאי צריך לדחות.

2. אבל נראה לי שהדבר היותר משמעותי הוא עבודת ה' של האדם, והמצב הרוחני שלו. לדוגמא, ידוע שהרב עובדיה יוסף שליט"א היה נוהג לשמוע שירים של אום כולתום, וכן שמעתי עליו שכשהיה רב במצרים, היה זמר מצרי מפורסם שעבר בקרבת מקום, והרב יצא ובירך את הברכה המתאימה (כמו שיש ברכה על מלכים).  

ולתשומת לבך: הרב לא שמע שירים אלו כדי להעלות אותם לקדושה, אלא פשוט לשם הנאה. לא שהרב שמע כדי לשיר, אלא שמיעה של השירים בביצוע המקורי שלהם.

ולגבי מה שהבאת מהרב ארז משה דורון והרב שרקי, האם בדקת בפירושים על ליקוטי מוהר"ן? (לא בתור התקפה, אלא שאלה גרידא.)

מן הסתם יש לו נשמה של רוצח....

המנגינה או השירים-ביחוד אם זו נפש של גוי.

ובכלל,אם זה אדם שלא שומר תורה ומצוות שכתב שיר מתוך תאוות\תשוקות או מקומות נמוכים.

זה לגמרי נכנס אליך והופך להיות חלק ממך,כמו כל יצירה שאנחנו קולטים אל תוכינו.

הנפש שלי יקרה לי מכדי להפקיר אותה ככה.

ולגבי השאלה שלך-למה שאבדוק בפירושים?

אחרי כל שיעור שאתה שומע מרב אתה בודק אחריו?

זה בעיקרון היתה תאוריה של גיא צבי מינץ ושל הרב אבינר

שהתחילו עם המנגן כשר/ ניגון כשר

וכל מיני הכשרים על מוזיקה..

ולצערי גרמו הרבה נזק!! גם לזמרים דוסים..

את לא יכולה לדעת אם אברהם פריד (למשל) כשהוא מלחין את השיר

חושב על הקב"ה בלבד.. או שבדיוק היו לו תאוות של כסף ומסחריאדה

באותה מידה-

הגיוני מאוד שעובדיה חממה שנחשב אדם חילוני

חשב מחשבות קדושה והרהורי תשובה כשהלחין את "אנא בכוח"

נכון שיש סבירות גבוהה יותר שיהודים יראי שמיים יחשבו מחשבות קדושה בזמן יצירת מוזיקה

אבל זה לא פוסל את השירים של יהודים אחרים שאינם כאלו.

אני לא זוכרת גם מי אמר זאת.. אבל מישהו גדול [משהו שמצלתל כמו המהר"ל או הרמח"ל]

שמוזיקה אינה נטמאת.

רק צריך לקדש את המילים

ועל סמך זה ברסלברים "מגיירים" שירים..

אומרים שהם מביאים את הניצוצות של הקדושה שנטמעו בגויים על ידי זה.

ולגבי שירים של גויים.. באנגלית ושפות אחרות

זה כבר משהו אחר בעיני.

זה עניין של תרבות!

אנחנו יהודים! ויש לנו תרבות יהודית מופלאה ועצומה

למה לשמוע שירים של גויים??

כשמקורות המוזיקה נחבאים אצלנו

וכל מה שניגנו בבית המקדש... ו-וואו!

יהודי גאה בעיני - שומע את התרבות שלו!!

בגלל שאני מוזיקאית ומבינה מה זה עושה לנשמה...(פחות או יותר... לפחות יותר ממי שלא מבין בזה)

המתכונים הבדוקים ביותר לגרושים וצרות אחרות...

טוב, אז קודם, אני שמח שהלכתי לשבוע, והשרשור החזיק מעמד עד אתמול...

אז ככה, קודם כל, אני זוכר שישבתי עם רב מסויים על העניין, והוא מכיר אישית את גיא צבי מינצ, ונכון, גיא צבי הוא בחור על הכיפק, אבל כפי שהוזכר, יש עוד לא מעט דעות בנושא, ואפילו ר' נחמן אינו גושפנקא שסותמת פיות, ליקוטי מוהר"ן הוא לא ספר שולחן ערוך.

סתם לשם הדוגמא, הרב אליעזר מלמד שומע יהודה פוליקר, אני לא רוצה להגיד לשון הרע עליו(ר' יידל פ.) אבל, הוא לא בדיוק מי שאני הייתי רוצה שהילד שלי יצא כמוהו..

דבר נוסף, אני חושב, שאפשר להיות יותר אקטיבי כשאנחנו שומעים שירים, במקום לקבל, לקחת ולקחת מה שרוצים, לגבי ההערה של צדיקה, אין ספק שהיא מתייחסת לאותו בחור שעזב אותה, אבל לא צריך לב לשים לב לפרטים, כלומר, לפעמים, אני אעדיף לקבל את התחושה שהשיר משדר, ולא להטפל למילה זו או אחרת, למרות שהיא חשוב להבנת הפשט של השיר, בסופו של דבר, שיר הוא ביטוי של הנפש, של תחושה של נפש (עיין בשיר 'מפתח הלב' של אהוד בנאי), אז הניסוח במילים הו אמצמצם את העוצמה של הרגש.

אבל אני חוזר לנקודה היותר חשובה מבחינתי, צריך להיות אקטיבי בשמיעת המוזיקה, אני אתן דוגמא, לאחד ממורי ורבותי, היה הרבה זמן קלטות של 'סקורפיונס' שנשארו לו מימי בחרותו, והוא לא זרק אותם, ואשתו לחצה שיזרוק, בכל אופן יום אחד הגיע אליו זוג שרצה להתגרש(זה שני פורומים למטה?...) בכל אופן, פץאום הוא נזכר באיזה שיר של הלהקה ההיא, ואז הוא רץ למחסן והשמיע להם, וזה גרם להם לחזור, לנסות וכנמדומני שהם עוד נשואים, בכל אופן, מה שאני רוצה לומר שלשמוע שיר אפשר למצוא עומק בכל שיר, תךוי איך מסתכלים עליו(לאו דווקא עומק, אפשר גם פניני חכמה, וכן, מצאתי גם בשיר- 'נשבע לך לא בוגד, בחייאת עיוני לא בוגד.' לכל אלו שזכו להחשף ליצירת האמנות הזאת...)

עד כאן... חפרתי מספיק... תהיו חזקים , העם איתכם...

חבל שא"א לתת לך להתווכח עם החפרן הקודם שהיה פה פעם....

יש חלוקה- מאוד נכונה ושכולם התיחסו אליה-

בין ניגון

לבין שיר= מילים

בניגון אתה מקשיב לתנועה שיש בה- געגוע, כיסופים, אהבה, אכזבה, שמחה, קלילות וכו

ואתה מנתב את הרגש הזה לאן שבא לך- לאהבת השם או לאהבת אישתך או לאהבת ציפורים בשמיים

בשיר- יש משמעות למילים

יש חשיבות למסר שהמילים אומרות - מה העמדת נפש שזה מביא

ואם אני רואה שהמילים מבטאות חושבה של הנפש- שאל ממש מתאים לי להתחבר אליה- גם המנגינה בלי המילים- לא תתאים לי כ"כ....

תמיד צריך להיות אקטיבי בכל סוג תרבות שאתה צורך- כמו שצריך להיות אקטיבי בכל דבר בחיים

(לא- שניים למטה זה הורות!)

גם מילים מנווטות לפי השומע, דרך אגב, זה שהיא כתבה על הרגע שהוא נפרד ממנה זה מבטא את הזמן של המכה אפשר כל דבר להבין איך שבא לך, ולכן אני לוקח גם מילים ומלביש מה שאני רוצה, ולכן כמעט כל שיר יכול להיות מהדרין בית יוסף(מישהו אמר אום כולתום?...) וכל שיר יכול להיות טרף למהדרין, תלוי איך אתה שומע אותו, וכן, צדיקה- המילים גם מבטאות רגש...

אמנם זה ניסיון יפה לעשות הסבה מקצעית של שיר- משיר אהבה\אכזבה של אנשים שהערך העליון בחייהם הוא אהבה זוגית- ולהסב אותו לערך העליון האמיתי של אהבת השם

אבל לפעמים זה מאולץ מידי... כאילו על מי אתה מנסה לעבוד?

|אולי נמשיך את החפירה- באישי? טירחא דציבורא...]

כל עוד התוכן נקי ולא עוסק בע"ז (שירי חג המולד נניח) אין שום בעיה.

וואו, כמה זמן לא הייתי בפורום הזה.  כל כך שונה מלא כלה.

את מהקטע של המלאכים- נכון?

אכן..יו מצחיק..באמת ככה הגעתי לפה, אה? זכרונות..

אז מה חדש פה?

לא הייתי יוצא עם אחד כזה.

גם מזרחי/דיכאון הייתי פוסל.

אגב... אתם באמת בודקים מה הוא שומע לפני שאתם יוצאים איתו?

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי