אין לי מושג איזה שירים הוא שומע, ובכלל מה דעתו על המוזיקה ואיך היא באה לידי ביטוי בחייו...

אני לא חושבת שזה משהו חשוב לברר עליו לפני שיוצאים...

ולכן לא על זה יקום וייפול דבר.

זו דעתי.

מהתחלה.

ואם זה לא  - והוא דוס טרור גם בלי זה - לא נראה לי שזה ישנה לי..

[והסבירות שהוא ישמע את השירים האלו במצב צבירה דוסי- נמוכה מאוד...]

לא יותר מזה, ולא על דברים כאלה צריכים להחליט אם לצאת או לא.

מי שאוהב לשמוע מוזיקה דכאונית- לרוב הוא לא אדם שמח במיוחד. אני טועה? (:

בשפת הגוף שלו ובהתנהגות, לא צריך לברר מה סוג המוזיקה שהוא שומע כדי לגלות את זה..

לא תמיד ברור לבן אדם למה הוא שומע מוסיקה מסויימת.

וזה גם דבר שיכול לחלוף ולעבור, לא צריך לשפוט ולהכריע מראש לפי זה, כך אני סבור לפחות...

אחד הגדולים (סליחה ששכחתי מי מהם.. זה אלה של יוון) שמי ששומע סוג של מוזיקה הוא נהיה חדור בה.

כלומר- אם מישהו שומע כל הזמן מוזיקה דכאונית הוא נהיה דיכאוני עם מחשבות כאלה ,ומי ששומע רוק- נהיה יצרי.

פשוט מאוד המוסיקה הזאת זוועתית בכל קנה מידה, לפחות לדעתי זה אומר שהיא ממש לא מוסיקאית (וכנראה גם מזייפת).

העניין של זייפנים בהחלט מפריע לי. אני לא חושב שאצא עם מישהי כזאת.

מהסיבה הפשוטה שלדעתי זה אומר שפשוט אין לה שום קשר למוסיקה.

לא מצפה שהיא תהיה זמרת או מנגנת מקצועית.

אבל כן שלא תזייף בצורה מזוויעה. לא סובל את זה.

ב"ה

את הבית העתידי שלך.

זה כן משנה לי מה הבחור שומע. אם אני מקפידה על משהו, לא הייתי רוצה שהילדים שלי ישמעו את זה.

איך לברר את זה, זו שאלה אחרת.

אבל אי אפשר לומר שזה חסר משמעות.

רק חסידית ו"דוסית" אני אוהבת לשמוע גם לועזי לפעמים וגם שירים עבריים..

אבל-

וזה אבל ענקי!!!!

אני לא חושבת שצריך לשפוט לפי סוג המוסיקה  ולהגיד שהבנאדם הוא לא חזק דתי וזה מעיד עליו ככה וככה כי זה פשוט לא נכון.. אולי הוא אוהב את המנגינה? ואוהב מוזיקה בכלל...

אני כזאת ואני יכולה להגיד שיצאתי עם מישהו ודיברנו על מוזיקה (לא משנה שהבנאדם התחיל להטיף בדייט!! חוצפן.. אם אני לא רואה בעיה בזה שאני שומעת שירים בלועזית..) הוא גם אח"כ אמר לחברה שלי שאני משדרת אוירה "לייטית" ואני שואלת את מי שמכיר אותי אני-לייט???

לא צריך לשפוט לפי דברים שוליים שכאלה!!!

כל דבר שאת עושה - לומדים ממנו עליך

אם את מלבשת בסגנון מסוים, מדברת בסגנון מסוים

הולכת למקומות מסויימים.

אז גם במוזיקה.. מוזיקה שאת אוהבת ומתחברת זה די מראה לנפש- עובדה שלא כולם אוהבים את אותו סגנון.

אז ככה זה בחיים...

וכנראה שלא מתאים לך מישהו דוס אש...

זה דבר שיש מה לדבר עליו, וייתכן שהוא אפילו יהיה מוכן לזה וזה לא עקרוני לו.

אבל זה לא מעיד עליו.

ובטח שלא סיבה לפסילה גורפת.

לזוג יקר שאני מכיר היה סיפור כזה,

לבחורה היה הכי עקרוני שהבחור לא ישמע ביטלס (Beatles)...

והיא באמת שאלה את זה, ככה הפנים, בלי להתפדח

היא שמעה העיקר שירי ארץ ישראל, הרב קרליבך, נעומי שמר וכוורת...

לאחרי החתונה הסתבר שהוא שמע הרבה להקות אחרות ברוח שנות ה60-70 (גיוועלד!!),

אבל ב"ה את הביטלס הוא ממש לא אהב לשמוע ועד היום שונא...

היא שאלה רק על הבילטס והוא לא הבין למה, אבל ענה בפשטות...

וב"ה ההורים שלי נשואים באושר

 
מוסר השכל!!

אפשר לשאול ולנסות לפסול כמה שרוצים...

אבל עדייף להתמקד בדברים "קצת" יותר עקרוניים...

והילדים?

שומעים הכל

כוורת ומטאל, קלאסי וביטלס, הרב שלמה קרליבך ונעומי שמר...

ב"ה

?????

אם לא רוצים לשמוע מוזיקה לועזית אז צריך לדעת מה דורשים מבן הזוג. ומכיוון שאי אפשר לדרוש ממנו להשתנות.... תסיקו את המסקנות בעצמיכם.

אבל לדעתי יש כמה יוצאי דופן.

שהביטלס ביניהם.

(ו.. לא, אני לא ממש שומע בד"כ שירים כאלו, אבל מסתבר שזה לא הכי מפריע לי)

כלומר - באופן גורף לועזי יפריע לי.

אבל דברים מסויימים, כמו הביטלס למשל, יכול להיות שאתפשר.

ואם הייתי יודע שהיא שומעת שירים לועזיים אז כנראה שהיא היתה שומעת גם דברים אחרים ולא רק לא מתנגדת לשמוע ביטלס. מה שאומר שלא הייתי נפגש איתה.

או נניח מתייחס אל זה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) כמו שאתם מתייחסים לשיר השירים?

נניח באופן כזה-(לא אני כתבתי, זה טיפה ארוך, אבל שווה את הקריאה, הרש- איתו אני לומד עין איה...)

אני מבקש לדון בשיר משנות השישים שנכתב על ידי סילביה די. השיר נקרא: The End of the World.

Why does the sun go on shining?

Why does the sea rush to shore?

Don't they know it's the end of the world

'Cause you don't love me anymore?

Why do the birds go on singing?

Why do the stars glow above?

Don't they know it's the end of the world

It ended when I lost your love

I wake up in the morning and I wonder

Why everything's the same as it was

I can't understand. No, I can't understand

How life goes on the way it does

Why does my heart go on beating?

Why do these eyes of mine cry?

Don't they know it's the end of the world

It ended when you said goodbye

Why does my heart go on beating?

Why do these eyes of mine cry?

Don't they know it's the end of the world

It ended when you said goodbye

תרגום:

למה השמש ממשיכה לזרוח?

למה הים אל החוף ממהר?

האם הם לא יודעים שזה סוף העולם

כי אינך אוהב אותי יותר?

למה הציפורים ממשיכות לשיר?

למה הכוכבים ממשיכים לזהור?

האם הם לא יודעים שזה סוף העולם?

זה נגמר כשאת אהבתי השארת מאחור

אני מתעוררת בבוקר ותוהה

מדוע כל דבר דומה למה שקדם

איני יכולה להבין. לא, איני יכולה להבין

מדוע החיים ממשיכים במסלולם

מדוע לבי ממשיך לפעום?

מדוע עיניי מזילות דמעות?

האם הם לא יודעים שזהו סוף העולם?

זה נגמר כשאמרת "להתראות"

מדוע לבי ממשיך לפעום?

מדוע עיניי מזילות דמעות?

האם הם לא יודעים שזהו סוף העולם?

זה נגמר כשאמרת "להתראות"

השיר מבטא תחושה שקיימת במצבים רבים של אובדן אישי כואב: תחושה של תמיהה המשולבת בהתרעמות על כך שהעולם ממשיך להתקיים ולנהוג כמנהגו למרות המשבר האישי העמוק אותו חוותה המשוררת. קיימת בשיר תחושה של פער שלא ניתן לגישור בין העולם האישי של המשוררת אשר נחרב ונהרס, ובין העולם שמחוץ לה אשר ממשיך לפרוח ולהתפתח. המהר"ם מרוטנבורג ביטא תחושה זו במילים דומות בקינתו לתשעה באב בה התרעם "על מאור היום אשר יזרח אל כל אבל יחשיך אלי ואליך".

הנקודה המייחדת את השיר בעיניי, ובה אני מבקש להתמקד, היא היחס שבין שני הבתים הראשונים של השיר ובין הבית האחרון. כפי שניתן לראות, הבית הזה מופיע פעמיים באופן שמקביל לשני הבתים הראשונים, כאשר הבית האמצעי מהווה ציר שמבליט את ההשוואה בין החלקים.

הבתים הראשונים מורכבים מארבעה משפטים שעוסקים בהיבטים שונים של החיים שממשיכים להתקיים. השמש שממשיכה לזרוח מבטאת את המחזוריות של העולם אשר ממשיכה להתקיים ללא כל הפרעה וללא התחשבות בחורבנה האישי של המשוררת. הים הנחפז אל החוף מסמל את קיומן של שאיפות והתקדמות למרות השבר. שירת הציפורים שמוזכרת בבית השני מביאה את הניגוד לשיא – יש מי שמסוגל לשיר ולשמוח למרות האבל הגדול בו נתונה המשוררת. [הכוכבים הזוהרים למעלה לא מקדמים את הקונפליקט אלא מהווים נסיגה מסוימת של המשוררת, ומעין "שאיפת אוויר" לקראת החלק הבא.]

התמונה שמצטיירת בבתים הראשונים מסוכמת בבית השלישי: המשוררת חווה את חורבנו של העולם ולא מסוגל להבין כיצד החיים ממשיכים בדרכם. תמונה זו משתנה בבית האחרון. בבית זה מתבוננת המשוררת אל תוך עצמה, ומגלה שגם עולמה האישי לא חרב לחלוטין: לבה ממשיך לפעום ועיניה מסוגלות לבכי. אותה אדישות עצמה שמגלה היקום לסבלו קיימת גם אצלה. ידיעה זו מהפכת את נקודת המבט של המשוררת ביחס לקונפליקט. שוב לא מדובר בקונפליקט בינה לבין העולם שבחוץ אלא בקונפליקט פנימי בתוככי נפשה. לפתע מתברר שהפרספקטיבה שרואה את העולם כחרב היא רק אחת מתוך מכלול של פרספקטיבות.

שירה של "די" התפרסם בין השאר בכך ששולב בפס הקול של סרטים מפורסמים. אחד הבולטים שבהם היה הסרט "girl, interrupted" שבו מנוגן שיר זה מספר פעמים ברקע כאשר אחת הדמויות מתאבדת. ואכן, ההתאבדות היא מסקנה אפשרית שנובעת מתוך ההבנה שהחיים עצמם מהווים בגידה בכאב ובחורבן אותו מרגישה המשוררת.

עם זאת, ניתן להגיע גם למסקנה אחרת. בגמרא הידועה במסכת בבא בתרא קיים דיון דומה בין הפרושים ובין ר' יהושע על רקע חורבן המקדש:

ת"ר: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.

נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין?

אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל?

אמר להם: א"כ, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים!

שתקו. (ס

ממה נובעת שתיקתם של הפרושים? אותם פרושים ביקשו לחיות את החורבן במלוא עוצמתו, לראות את האבל כפרספקטיבה הלגיטימית היחידה, והסתכלו על כל אוכלי הבשר ושותי היין כאנשים שלא מבינים את חורבנם. ר' יהושע לא התווכח חזיתית עם דבריהם, אלא הראה להם שגם הם עצמם חיים בסתירה פנימית כאשר הם ממשיכים לאכול לחם ולשתות מים למרות החורבן. תובנה זו הובילה את אותם פרושים למצב של שתיקה, של סתירה פנימית עמוקה בין שתי נקודות המבט.

גם שתיקתם של אבלי החורבן הובילה פעמים רבות להתאבדות, כמו בסיפור על פרחי הכהונה שהפילו עצמם אל תוך האש שכילתה את המקדש. רבי יהושע הבין את ההיבט הזה של השתיקה, אך ביקש לנתב אותה למקום מפויס יותר, מקום שבו האדם מסוגל לחיות את המתח שבין החורבן והאובדן ובין תשוקת החיים העולמית והאישית:

אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר... ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר. (שם)

הניסיון לחוות את האבל והאובדן במלוא עצמתו סותר את החיים עצמם. דווקא ההבנה הזו מאפשרת לאדם להמשיך לחיות מתוך קבלה של המתח והפער האימננטי בין החורבן והחיים.

(כן קראתי הכל... תודה תודה, חן חן על התשואות)

ראשית- מזמינה אותך בחום לפסיפס". יש לך את זה בקטע של שירה, ניתוח יצירות, אומנותיות וכולי.

שנית-

הזכרת את הקינה של המהר"ם מרוטנברג- הנה הציטוט קטן - ואז נוכל להשוות באמת בין השרים

...

להיות למופת לדת כי תתמעט ותרד מכבודה. והן אמשל משליך:
משל למלך אשר בכה למשתה בנו צפה אשר יגוע. כן את במליך:
תחת מעיל תתכס סיני לבושך בשק תעטה לבוש אלמנות. תחליף שמליך:
אוריד דמעות עדי יהיו כנחל ויגיעו לקברות שני שרי אציליך.
משה ואהרן בהר ההר ואשאל היש תורה חדשה. בכן שרפו גליליך.
חדש שלישי והקשר הרביעי להשחית חמדתך וכל יפי כליליך.
גדע ללחות ועוד שנה באולתו לשרוף באש דת. הזה תשלום כפליך:
אתמה לנפשי ואיך יערב לחכי אכול אחרי ראותי אשר אספו שלליך
....

גם כאן יש את המוטיבים של- איך אפשר להמשיך לחיות- כי קרה אסון

מה ההבדל בין זה לבין השיר שהבאת?

מה רב ועצום ונוראי המרחק ביניהם!!

על מה הבחורה בשיר בוכה?

'Cause you don't love me anymore

It ended when I lost your love

על מה בוכים הפרושים במדרש? על מה מקונן המהר"ם?

על רקע חורבן המקדש:

בכן שרפו גליליך.

שירה "חוליית"\ לא יהודית יכולה להיות דבר נהדר

מביע המון רגשות, מביא את האדם באמת למקום של עמקות, של הרבה ריגשיות,

יש בבני אדם סוג של יצר לרוחניות, למטאפיזיקה- בגויים זה מתמלא באמת מדברים כאלו- של השראה, של יופי, מלאי הוד- אנושי

אבל לעמ"י- זה לא מספיק

זה לא פיסגת הקדושה, זה לא האצילות המלאה של האומנות

יש תכנים הרבה יותר עמוקים לבטא בשיר!!

ומה לעשות-

"איך נשיר את שיר השם על אדמת נכר????"

איך אפשר לכתוב ולשיר שירים על יופי ושלמות ושמחה וכל מה שאמור להיות באומנות-

כשבמציאות בעולם יש חורבן הבית, יש גלות שכינה, יש היעדר קירבת אלוקים,

המהר"ם מגייס את כישרונו האומנותי- לקונן על שריפת התלמוד!!! מאורע נוראי ואיום שעד היום עולם התורה שלנו- מי יודע מה חסר לנו בגללו.

(וואו! פתאום הבנתי את הפסוק הזה. שיר השם= שלמות, אדמת נכר= כל חיסרון. דיסונאנס נוראי-איך?)

מה רב המרחק העצום והמכאיב-

בין הבחורה שבוכה על החבר שעזב אותה

לבין הבחורה שבוכה כי השראת השכינה (הגלויה המוחשית) עזבה את עמ"י!

זה בכלל לא באותה ליגה של שירה, מנגינה ואומנות.

זה בכלל לא באותה ליגה של מה הדברים שעלולים לגרום לאדם לאיבוד חיו- או מה גורם לאדם את המשמעות החיובית לחיים!!

לדעתי-

לשמוע מוזיקה לא "תוריית" "יהודית" "רוחנית"- בהחלט כן

אבל לשים את זה במקום הנכון בנפש.

להשתמש בשירת חול כמשרתת להביע ולחזק רעיונות ומחשבות של תורה וקודש- כן. להשוות- ממש לא.

אם הייתי רוצה ליצור שיר שיש בו ריגשות קודש בנדון חברות, אהבה נכזבת וכולי-

(או יותר טוב חברות, אהבה ממומשת -כחלק מקודש)

היה בשיר את הצירים של אני-אני, אני-אתה, וגם את הציר של אני-הוא=השם\החלום לבית\. גם אהבה היא כלי לערך- ולא ערך עליון לעצמו.

(וזה חלק מדיון ארוך מאוד על ערכי תרבות ויצירה בהשפעת ערכים ושאילת יצירה בלי שאילת הערכים הנלווים... ואפשר להאריך)

ולכן אני מבינה את זה שרוצים לשמוע רק שירים שבקדושה.

הרי מי שכותב את השיר ולחין אותו מכניס את נפשו בה- ולי אין כל רצון להתחבר למישו שאינו ירא שמים.

בהצלחה רבה

בנפש יש גם דברים שהם לא "קדושה" הם סתם "אנושיים"

מותר להם

וגם הם ישמחו לביטוי בשיר

חשבשבת- יוסף שליט"א בספרו יביע אומר(ח"א סי' ו') מדבר על כך שלקיחת המוזיקה לגיור הינה כשרה, הטענה שלי היא שניתן לקחת את זה צעד קדימה!!

צדיקה- זה לא אני כתבתי, כפי שכתבתי- זה חברותא שלי, יותר נכון חצי רב שלי כתב את זה(אברהם סתיו, מחבר הספר כחלום יעוף- התמודדות עם אבדן הריון, הלכתי ואמוני)

(יעל א, תודה על ההגנה על שמי הטוב...)

לחיזוק הטענה, אני חושב שהמקום בו נמצא האדם, הוא המכריע, כלומר, אפשר להיות הרב דרוקמן ששר- את הולכת אני בא, אני בא את הולכת(שלמה ארצי, שם,שם)-'כנסת ישראל קוראת אל הקדוש ברוך הוא וכו'- הרב דרוקמן בפורים... ואפשר לקחת כל שיר למקום רע, אני מכיר בחור שבתמימות או שלא בתמימות, לקח את השיר קן ציפור של סיני תור והבין אותו במשמעות מגעילה, מ.ש.ל

כשאתה קורא את השורה-

It ended when you said goodbye

על מה אתה חושב????

או שאני זו שמוזרה- בזה שאני חושבת על אהבה אנושית של זוג- ולא משו מעבר לזה???

אני כאילו אמורה לשמוע פה מבין השורות שיר אהבה לקב"ה ובכי על חורבן הבית - או משו כזה?

בהרבה זמרמים ביהדות נכנס העיניין של "לגייר" מנגינות ושירים

למשל- "לך השם הגדולה" במנגינת מארש של מלך גרמניה? לא זוכרת

או כל מיני שירי קוזאקים ובתי מרזח רוסיים- שהתקדשו לניגונים חסידיים

אבל זה דבר שמצריך זיקוק- לא כל אחד, לא כל מנגינה, ולא מייד

חזרתי עכשיו ממחנה מוזיקה תורני יוצר שהיה בכפר פינס (הדרכתי שם.. אל תחשבו שאני קטנה..)

ואחד הרבנים של האולפנא דיבר על "גיור" של ניגונים ושל שירים שהתחיל עוד אצל החסידות..

ואחד הדברים החשובים הוא- לא לשנות את הסוג של השיר, כלומר אם זה שיר אהבה להפוך אותו לשיר אהבה לקב"ה.. ואם זה שיר שמח- לנתב את זה לקדושה. וכן על זה הדרך...

[זה היה סתם בהערת סוגריים.. הייתי חייבת להגיד כי התלהבתי מזה]

לי אישית זה לא היה אכפת איזה שירים הוא שומע העיקר שיהיה אדם טוב ומיושב בדעתו ובעל מידות טובות.

של הנפש של מי ששר אותם, השומע מקבל את הזרם הזה לתוכו, כמאמרם ז"ל- 'נגינה קדמה לעולם'

הנגינה היא לא דבר של מה בכך, אם תלקח ברצינות, היא תהיה רצינית, אם אדם לא ייחס לה משמעות, היא תהיה באמת פחות משמעותית, אך היא עדיין תשפיע עליו כזה 'מהצד'...

יש עניין שהשירים משפיעים על נפש האדם וצריך להימנע מלשמוע שירים שיכולים לטמטם את הנפש.

מצד שני, אי אפשר לשפוט אדם עפ"י השירים שהוא שומע. אני מכירה כמה אנשים ששומעים מוזיקה ישראלית (כן, כן- אפילו שירי שלמה ארצי וחבריו הם שירים בעייתיים, אם כבר נכנסים לנושא..) אבל מנהלים אורח חיים "דוס" לחלוטין, בלי קשר למוזיקה שהם שומעים.

וגם אני "חוטאת" לפעמים ושומעת מוזיקה לועזית. זה עדיין לא יכול לקטלג אותי בצורה כזו או אחרת.

רשימת האנשים שאם זה אכפת להם הייתי זורק אותם לעזאזל כבר בדייט הראשון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אז כן אני חושב שלשלמה ארצי, אוונסנס, ועידן רייכל יש יכולת לייצר מוזיקה הרבה יותר טובה ממש שוואקי ייצר גם בלבום חתונה הזהב השניה שלו.

וכן... אני חושב שבמקום לקחת פסוק ולשיר אותו שוב ושוב ושוב ושוב ברצועה של 2:48 דקות... אפשר להקשיב קצת לעמיר בניון וללמוד מה משמעות המושג תוכן לשירים.

וכן.... אני גם חושב ששירים ברמה של אייל גולן והראל סקעת הרבה יותר קל לי לזמזם ולשיר לעצמי מבחינה ווקאלית.

אז נכון, אני לא לעולם לא ישמע אותם בקול אצלי בבית, אני גם לעולם לא ייתן לילדים שלי לדעת שזה מה שאני שומע או שמעתי ואני גם מעולם לא יכניס אותם לבית מדרש...

אבל אם על זה מישהו יגיד לי שאני דוס .... ואוווו... כמה אדיוט כבר אפשר להיות!

הזכרת באותה פיסקה את שלמה ארצי, אוונס, אייל גולן, הראל סקעת ועמיר בניון.

עמיר בניון זה המוזיקה הכי יהודית שיש, הוא ממש לא שייך לסקלת האומנים האחרים שהזכרת.

הסינון פה למען ה'???  מה זאת ההתבטאות החולה הזאת... מוזיקה לא אבל דיבור מגעיל ומזלזל כן??

אני מכירה מלא אנשים ששומעים מוסיקה כמו שלמה ארצי וכאלה ולא מדברים ככה..

אני מצטערת אבל זה ממש עצבן אותי עכשיו!!!

אם הם בסדר גמור?

אם משהו נראה לך כנכון, אז אתה לא אמור להסתיר זאת.

אני חושבת שמוזיקה אומרת הרבה על האדם השומע אותה.

אבל רוב סוגי המוזיקה לא אמורים לפסול שידוך.

ואני לא חושבת שמוזיקה עברית היא אסורה. מי אמר שחייבים לשמוע רק את שוואקי?

אבל יחד עם זאת, בחור שמעדיף מוזיקה לועזית בביצוע זמרת- זה אומר משהו, לא? לטוב ולרע.

בשביל אחד מוזיקה יהודית זו מוזיקה חסידית בלבד, בשביל אחר אם הזמר עם כיפה זה יהודי ובשביל השלישי גם מוזיקה ישראלית זה יהודי.

"מוזיקה יהודית" זה מושג אמורפי.

מי אמר שהזמר החרדי ששר פסוק מתהילים בקצב פופי מערבי בהכרח תורם משו טוב לנשמה?

ומי מחליט לאיזה אומן יש יר"ש כך שאפר לשמוע את השירים שלו או לא- אני מכירה כמה אומנים שהיר"ש שמיים שליהם הלוואי עלינו ואין להם (עדיין) כיפה על הראש.

גם במוזיקה המכונה "מזרחית" (אגב, לרוב היא לא באמת כזאת..) יש כמה פנינים. 

ואני מכירה גם מוזיקה שהרבה יגדירו אותה כדיכאונית, אבל היא  ממש לא כזו, להיפך, פשוט צריך לדעת להקשיב...

אני חושבת שמוזיקה יהודית זו מוזיקה שמשפיעה טוב על הנפש.

זה לא אומר שאני שומעת רק אותה, ולא תמיד אפשר לדעת מה/איך משפיע.

ואם יבוא מישו שיגיד אצלי בבית ישמעו רק חסידי/רק זמרים עם כיפה- אני חושבת שנפרד כידידים.

יש הגדרה איזו מוזיקה צריך לשמוע

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5203

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=62038

אני די מתחברת ל"אינדוקציה" בטענה שלפעמים החילונים מייצרים תרבות הרבה יותר טוב מדתיים (ע"ע סרטי קולנוע, מוזיקה ושאר מופעי תרבות..) אבל זה עדיין לא תירוץ טוב לשמוע אותם ואתה מודה שזה בעייתי, עובדה שכשזה יגיע לילדים שלך בע"ה- לא תתן להם לשמוע. 

ותעשה מצווה, תוציא את עמיר בניון מהרשימה. הוא באמת אמן ברמה אחרת.

(להבהרה, אני שומעת מוזיקה ישראלית ובקטנה לועזית ולכן לא מתיימרת להטיף לאף אחד לפני שאקיים זאת בעצמי.) 

בס"ד

הבאת את מה שכתב גיא צבי-מינצ, אבל בליקוטי מוהר"ן (לרבי נחמן מברסלב), בתורה ג', הוא מסביר איך אפשר לשמוע מנגינות מאנשים שלא כשרים, ואז "לתקן ולהעלות גם הנגינה, שאינו מאדם כשר" (בסוף התורה).

אבל ודאי שיש כאן פרמטרים נוספים. כשמביאים משהו לקדושה, צריכים להביא את הטוב, ולא את הרע. כידוע שיש קודש, חול, טומאה. את החול אפשר (וצריך) לחבר לקודש, את הטומאה - להפיל.  וכמובא בפרקים הראשונים של ספר התניא, שצריך לתקן את המציאות המעורבת מטוב ורע (שנקראת קליפת נוגה) - להעלות את הטוב, להפיל את הרע. וכן בליקוטי מוהר"ן, תורה י"ט.

אז באמת תלוי מה ואיך, אבל יש הרבה דברים טובים שאפשר להעלות (ויש הרבה דברים שאפשר להפיל...). מנגינות בלי מילים זה דבר שקצת יותר קל להחליט לגביו, אבל יש הרבה שירים טובים.

ודבר קטן נוסף: רבי נחמן מברסלב אמר שכשיש אומה מסוימת שמציקה לישראל, "אזי טוב לנגן הניגון של אותה העכו"ם שמצר להם" (ליקוטי מוהר"ן, הערה בסוף תורה כ"ז).

בס"ד

נזכרתי בעוד מקור: מאמר המחשבות לראי"ה קוק זצ"ל (בספר אדר היקר). שם כותב הרב, לגבי כל מיני דברים שיש באומות העולם, מה היחס אליהם: האם אפשר להכניס אותם לתוך היהדות, או לא. (לי נראה, שזה ממש כמו גיור גרים.) אם אני זוכר נכון, הרב מחלק שם בין שלושה סוגים: 1) דברים כלליים (לדוג', מתמטיקה), שאין בהם הבדל בין ישראל לעמים. 2) דברים שאפשר להכניס ליהדות, רק שצריך להתאים אותן לאופי שלנו. 3) דברים שיש להם אופי שמיוחד לאומה מסוימת, ובגלל זה אי אפשר להכניס ליהדות.  ונראה לי שזה די תואם למה שכתבתי בתגובה הקודמת, לגבי חול וטומאה.                                         

של העלאת הניגון של אותה האומה לשורשה על מנת להועיל לכלל ישראל.

לא חוכמה להביא ציטוט בלי הקשר.

מעבר לזה שכדאי לבירור הנושא לקרוא את הספר של גיא צבי מינצ.תסמוך עליו שהוא עשה מחקר מעמיק בנושא.

ניגון משפיע על הנפש.נקודה. אי אפשר להתחמק מזה.

עובדה שאחת העבודות החשובות ביותר במקדש הייתה עבודת הלווים-שכולה נגינה דקדושה.

זה קשה,זה מאבק,אבל זה משתלם.

בס"ד

המילה צדיק לא נזכרת אפילו פעם אחת בתורה זו. מה שכן נזכר, הוא איך כל אדם יכול להעלות מנגינות.

"הנה מי ששומע נגינה מאדם רשע, קשה לו לעבודת הבורא, וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו...

והתיקון הוא שיוכל לשמוע נגינה מכל אדם, הוא על-ידי שילמד בלילה תורה שבעל-פה, הינו גמרא, שהיא בחינת לילה...,

בס"ד

העלאת הניגון - נזכר בתורה ג', לא בתורה כ"ז. ובשתי התורות, לא נזכר הצדיק כלל, אלא האדם הפרטי.

בליקוטי מוהר"ן ולהבין שדברים הם לא כמו שהם נראים.יש לרב ארז משה דורון שיעור על זה,ולהבדיל (בסגנון) גם לרב אורי שרקי.

מעבר לכך,שאתה נכנס כאן לפינה.

כדי להפיל אומה שמציקה לישראל צריך לשמוע את הניגון שלה.אז בואו נכשיר מוזיקה אמריקאית כי האמריקאית נגדנו?? וגם מוזיקה בריטית כי הבריטים אנטישמיים?

נו באמת.

בס"ד

1. ודאי שיש לחלק בין מוזיקאים שהם אנשים רעים ממש, שמהם מעלים מנגינות, לבין אנשים מאומות העולם שמצב שלהם לא ברור, או שהם לא פושעים. לדוגמא, יש מלחינים שידוע שהיו 'בעייתיים', ומצד שני, קראתי על אחד מהמלחינים ב-100 שנים האחרונות, שהיה בעד היהודים. מה לגבי כל השאר - 'נשאר בצ"ע'.

ואני רוצה להזכיר מה שהרב שרקי סיפר בעצמו, על הרב פרום (שהיה ר"מ בישיבת מרכז הרב, לפני עשרות שנים), שיכל לתאר את האדם, ע"פ המנגינות שחיבר. וסיפר שהרב שמע מנגינה שחיבר המלחין וגנר (שהנאצים אהבו את יצירותיו. ובישראל היה ויכוח ציבורי האם זה בסדר לנגן ממה שחיבר או לא), ואמר שיש לו נפש של רוצח... ומנגינות כאלו - ודאי צריך לדחות.

2. אבל נראה לי שהדבר היותר משמעותי הוא עבודת ה' של האדם, והמצב הרוחני שלו. לדוגמא, ידוע שהרב עובדיה יוסף שליט"א היה נוהג לשמוע שירים של אום כולתום, וכן שמעתי עליו שכשהיה רב במצרים, היה זמר מצרי מפורסם שעבר בקרבת מקום, והרב יצא ובירך את הברכה המתאימה (כמו שיש ברכה על מלכים).  

ולתשומת לבך: הרב לא שמע שירים אלו כדי להעלות אותם לקדושה, אלא פשוט לשם הנאה. לא שהרב שמע כדי לשיר, אלא שמיעה של השירים בביצוע המקורי שלהם.

ולגבי מה שהבאת מהרב ארז משה דורון והרב שרקי, האם בדקת בפירושים על ליקוטי מוהר"ן? (לא בתור התקפה, אלא שאלה גרידא.)

מן הסתם יש לו נשמה של רוצח....

המנגינה או השירים-ביחוד אם זו נפש של גוי.

ובכלל,אם זה אדם שלא שומר תורה ומצוות שכתב שיר מתוך תאוות\תשוקות או מקומות נמוכים.

זה לגמרי נכנס אליך והופך להיות חלק ממך,כמו כל יצירה שאנחנו קולטים אל תוכינו.

הנפש שלי יקרה לי מכדי להפקיר אותה ככה.

ולגבי השאלה שלך-למה שאבדוק בפירושים?

אחרי כל שיעור שאתה שומע מרב אתה בודק אחריו?

זה בעיקרון היתה תאוריה של גיא צבי מינץ ושל הרב אבינר

שהתחילו עם המנגן כשר/ ניגון כשר

וכל מיני הכשרים על מוזיקה..

ולצערי גרמו הרבה נזק!! גם לזמרים דוסים..

את לא יכולה לדעת אם אברהם פריד (למשל) כשהוא מלחין את השיר

חושב על הקב"ה בלבד.. או שבדיוק היו לו תאוות של כסף ומסחריאדה

באותה מידה-

הגיוני מאוד שעובדיה חממה שנחשב אדם חילוני

חשב מחשבות קדושה והרהורי תשובה כשהלחין את "אנא בכוח"

נכון שיש סבירות גבוהה יותר שיהודים יראי שמיים יחשבו מחשבות קדושה בזמן יצירת מוזיקה

אבל זה לא פוסל את השירים של יהודים אחרים שאינם כאלו.

אני לא זוכרת גם מי אמר זאת.. אבל מישהו גדול [משהו שמצלתל כמו המהר"ל או הרמח"ל]

שמוזיקה אינה נטמאת.

רק צריך לקדש את המילים

ועל סמך זה ברסלברים "מגיירים" שירים..

אומרים שהם מביאים את הניצוצות של הקדושה שנטמעו בגויים על ידי זה.

ולגבי שירים של גויים.. באנגלית ושפות אחרות

זה כבר משהו אחר בעיני.

זה עניין של תרבות!

אנחנו יהודים! ויש לנו תרבות יהודית מופלאה ועצומה

למה לשמוע שירים של גויים??

כשמקורות המוזיקה נחבאים אצלנו

וכל מה שניגנו בבית המקדש... ו-וואו!

יהודי גאה בעיני - שומע את התרבות שלו!!

בגלל שאני מוזיקאית ומבינה מה זה עושה לנשמה...(פחות או יותר... לפחות יותר ממי שלא מבין בזה)

המתכונים הבדוקים ביותר לגרושים וצרות אחרות...

טוב, אז קודם, אני שמח שהלכתי לשבוע, והשרשור החזיק מעמד עד אתמול...

אז ככה, קודם כל, אני זוכר שישבתי עם רב מסויים על העניין, והוא מכיר אישית את גיא צבי מינצ, ונכון, גיא צבי הוא בחור על הכיפק, אבל כפי שהוזכר, יש עוד לא מעט דעות בנושא, ואפילו ר' נחמן אינו גושפנקא שסותמת פיות, ליקוטי מוהר"ן הוא לא ספר שולחן ערוך.

סתם לשם הדוגמא, הרב אליעזר מלמד שומע יהודה פוליקר, אני לא רוצה להגיד לשון הרע עליו(ר' יידל פ.) אבל, הוא לא בדיוק מי שאני הייתי רוצה שהילד שלי יצא כמוהו..

דבר נוסף, אני חושב, שאפשר להיות יותר אקטיבי כשאנחנו שומעים שירים, במקום לקבל, לקחת ולקחת מה שרוצים, לגבי ההערה של צדיקה, אין ספק שהיא מתייחסת לאותו בחור שעזב אותה, אבל לא צריך לב לשים לב לפרטים, כלומר, לפעמים, אני אעדיף לקבל את התחושה שהשיר משדר, ולא להטפל למילה זו או אחרת, למרות שהיא חשוב להבנת הפשט של השיר, בסופו של דבר, שיר הוא ביטוי של הנפש, של תחושה של נפש (עיין בשיר 'מפתח הלב' של אהוד בנאי), אז הניסוח במילים הו אמצמצם את העוצמה של הרגש.

אבל אני חוזר לנקודה היותר חשובה מבחינתי, צריך להיות אקטיבי בשמיעת המוזיקה, אני אתן דוגמא, לאחד ממורי ורבותי, היה הרבה זמן קלטות של 'סקורפיונס' שנשארו לו מימי בחרותו, והוא לא זרק אותם, ואשתו לחצה שיזרוק, בכל אופן יום אחד הגיע אליו זוג שרצה להתגרש(זה שני פורומים למטה?...) בכל אופן, פץאום הוא נזכר באיזה שיר של הלהקה ההיא, ואז הוא רץ למחסן והשמיע להם, וזה גרם להם לחזור, לנסות וכנמדומני שהם עוד נשואים, בכל אופן, מה שאני רוצה לומר שלשמוע שיר אפשר למצוא עומק בכל שיר, תךוי איך מסתכלים עליו(לאו דווקא עומק, אפשר גם פניני חכמה, וכן, מצאתי גם בשיר- 'נשבע לך לא בוגד, בחייאת עיוני לא בוגד.' לכל אלו שזכו להחשף ליצירת האמנות הזאת...)

עד כאן... חפרתי מספיק... תהיו חזקים , העם איתכם...

חבל שא"א לתת לך להתווכח עם החפרן הקודם שהיה פה פעם....

יש חלוקה- מאוד נכונה ושכולם התיחסו אליה-

בין ניגון

לבין שיר= מילים

בניגון אתה מקשיב לתנועה שיש בה- געגוע, כיסופים, אהבה, אכזבה, שמחה, קלילות וכו

ואתה מנתב את הרגש הזה לאן שבא לך- לאהבת השם או לאהבת אישתך או לאהבת ציפורים בשמיים

בשיר- יש משמעות למילים

יש חשיבות למסר שהמילים אומרות - מה העמדת נפש שזה מביא

ואם אני רואה שהמילים מבטאות חושבה של הנפש- שאל ממש מתאים לי להתחבר אליה- גם המנגינה בלי המילים- לא תתאים לי כ"כ....

תמיד צריך להיות אקטיבי בכל סוג תרבות שאתה צורך- כמו שצריך להיות אקטיבי בכל דבר בחיים

(לא- שניים למטה זה הורות!)

גם מילים מנווטות לפי השומע, דרך אגב, זה שהיא כתבה על הרגע שהוא נפרד ממנה זה מבטא את הזמן של המכה אפשר כל דבר להבין איך שבא לך, ולכן אני לוקח גם מילים ומלביש מה שאני רוצה, ולכן כמעט כל שיר יכול להיות מהדרין בית יוסף(מישהו אמר אום כולתום?...) וכל שיר יכול להיות טרף למהדרין, תלוי איך אתה שומע אותו, וכן, צדיקה- המילים גם מבטאות רגש...

אמנם זה ניסיון יפה לעשות הסבה מקצעית של שיר- משיר אהבה\אכזבה של אנשים שהערך העליון בחייהם הוא אהבה זוגית- ולהסב אותו לערך העליון האמיתי של אהבת השם

אבל לפעמים זה מאולץ מידי... כאילו על מי אתה מנסה לעבוד?

|אולי נמשיך את החפירה- באישי? טירחא דציבורא...]

כל עוד התוכן נקי ולא עוסק בע"ז (שירי חג המולד נניח) אין שום בעיה.

וואו, כמה זמן לא הייתי בפורום הזה.  כל כך שונה מלא כלה.

את מהקטע של המלאכים- נכון?

אכן..יו מצחיק..באמת ככה הגעתי לפה, אה? זכרונות..

אז מה חדש פה?

לא הייתי יוצא עם אחד כזה.

גם מזרחי/דיכאון הייתי פוסל.

אגב... אתם באמת בודקים מה הוא שומע לפני שאתם יוצאים איתו?

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

הרי אומרים שעם המן ירדו גם אמצעי טיפוח לנשים.

החיצוניות כן חשובה. במידת מה. זה מאוד נורמלי וטבעי - ההרגשה שלך. לא מדברים כאן על קיצוניות, שאגב, גם

זה לגיטימי לרצות, אתה צריך להכיר את עצמך.

יש נשים שמאוד מטפחות את עצמן, יש פחות ויש, בכלל לא. אולי מושבניקיות...? אבל אלו שלא, חושבת שהן במיעוט.

אולי אם הקשר יתהדק יותר ויותר ותרגישו יותר קרבה וכנות זה עם זו, יהיה מקום לתת מקום לכך שהיית רוצה (קצת?) אחרת.

איך לעשות זאת, איני יודעת באמת. אם התשובות כאן אינן מספקות אותך, אולי תתייעץ עם איש/אשה מקצועים יותר?

מאוד אגב ייתכן שאם הקשר מאוד יהיה טוב וקרוב, זה פחות יפריע לך. אבל בכל זאת, לא לדלג על זה, כי לפעמים,

בשעת מריבה (שלא תקרה חלילה אבל תמיד יש איזו מחלוקת קטנה...), אולי זה עלול לחזור ולהפריע.

במיוחד (סליחה סליחה סליחה), השיער בפנים. נראה לי.

כן.

לפעמים ויתור שכלי על משהו 'לא חשוב' גורר מחירים לאחר שנים.

שקורים הרבה פעמים בקשר, כי הרי אין  מישהו מושלם...

טיפ שנתנה יועצת נישואין.

הכותרת היתה: מן הזהירות, לא להיזהר יותר מדי.

כדאי לקרוא. בתחילה יש שם מודעות אירושין אחדות ואחר כך הטיפ שלה והמקרה שטיפלה בו

עם בחורה מקסימה שראתה יותר מדי...

המסר שלה שצריך ללמוד לעגל פינות. לא תמיד . היא אומרת שזו עבודה מאוד עדינה, אבל

חשובה.  ממליצה לקרוא את זה.

אגב, אין לי שום נגיעות בעניין. פשוט יש לפעמים טיפים טובים שמעניין וחשוב לקרוא

אותם. גם אני נתקלת בעין חדה מדי אצלי וגם אצל אחד הילדים שכבר למעלה מ30.

קשה.

לרגע לא חשבתי שיש לך נגיעות אישיות 💖

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

בחורה שחברותיה "הלבישו" אותה לפני הפגישה כי לדעתן היא הולכת ספורטיבית מידי ולא אלגנטי.

הבחור ה"מופגש" התלונן שהיא אלגנטית מדי. הוא לא אוהב את הסגנון הזה..... הוא מעדיף ספורטיבי....

לק"י

בשביל אנשים אחרים

בטח כשמדובר בכמה וכמה דברים. לא במשהו נקודתי ספציפי.

1.

נראה לי שהרצון לסגנון/מראה מסויים 'איך אני רוצה להיראות' מגיע משני צדדים.

א. רצון להרגיש מטופח/חפשי.

ב. רצון להראות XYZ בעיני אחרים.

מה קורה בהתנגשות?

תלוי מה חזק יותר. תלוי בטאקט, תלוי באישיות.

2.

גם הרצון להרגיש XYZ נבנה ברמה מסויימת ממה שהסביבה קובעת, זה בונה 'דימוי יופי/XYZ' מסויים.

3.

אני מכיר אנשים שהיו הולכים 'זרוק', עד שהם פגשו את האחת, וזה השתנה, וזה לא שהם 'מקריבים'. הם היו 'זרוקים' לא מסיבה עקרונית, אלא כי לא ראו בזה חשיבות, אבל אם זה חשוב לה אז זה בהחלט חשוב להם.

4.

כנראה שהיא מתארגנת לפני פגישה. גם אם לא 'שישה חדשים בשמן המור וכו'', ולא רק כדי להרשים, אלא מתוך רצון לכבד ולהרגיש רצויה. היא כנראה תשמח לשמוע הכוונה, במה היית שמח אם היא היתה משקיעה יותר, כי זה באמת חשוב לה.

איך אומרים את זה?

אולי לנצל 'הזדמנות' (מי היה מאמין שזו יכולה להיות הזדמנות) שיש לה הרבה שיער בפנים ולשאול אותה כבדרך אגב אם השיער לא מפריע לה, למה היא לא מעבירה אותו אחורה, ומשם להתגלגל.

הוא התכוון, עד כמה שהבנתי, לשיער הצומח ע  ל   הפנים...רק תאר לעצמך שהוא ישאל אותה למה היא לא מסיטה אותו אחורה.......

ויצאתי קצת גבר...
ייתכן שה בגלל שנפגשתי לא מזמן עם מישהישעפו לה שערות על הפנים כל הזמן ולא הבנתי איך זה לא מפריע לה.

בכל מקרה, אני לא נכד שלך.

סליחה על הפנייה אליך כאילו היית ילד - פגעתי בך. סליחה.

אבל אני דווקא מתפעלת מהנקיות, מהנפש הלא מקולקלת שלכם,

מזה שאינכם מעורים בכל מיני דברים לא נקיים (בלשון המעטה) מההצטדקויות

הרגישות המלוות שאלות או הרגשות והדרך העדינה והמהוססת להעלות אותן...

אבל באמת, לכנות בחור "מתוק" זה לא באמת לעניין. סליחה!

ולא יעזור אם אתנצל ואומר שבמידה מסויימת אתם בעיני

ילדים (ביחס אלי, בוודאי!) ולו בגלל שאתם בהתחלת

החיים, ושמורים, ודתיים - אני בגילכם הייתי במקום

אחר לגמרי. לדאבוני.

אז סליחה. באמת. אני אעשה תשובה על זה, בלי נדר.

אישה תיפגע מאוד אם יעירו לה על כך.

מלבד זאת - לרוב אישה שלא "מטפחת" את עצמה עושה זאת מבחירה, כך שלא יועיל לומר לה להשתנות. 

מחוסר מודעות, חינוך מסויים, וחושבת שכן אפשר להשתנות כשיש סיבה מספקת.

להסיר שיער מיותר, למרוח קצת מייקאפ, שפתון, וכו' - לא סוף העולם. (כשחוזרים

הביתה, מסירים באנחת רווחה את המסיכה  ושבים להיות עם פנים נקיות.

הרי לא הולכים לישון עם איפור. והבעל לא נמצא, יש לשער, כל היום

בבית, אז לקראת בואו...... לא נורא בכלל. אפשרי.

אז לא מתפקידו של הבחור שהיא יוצאת איתו לחנך אותה בעניין... זו צריכה להיות חברה או אישה בוגרת כלשהי שהיא בקשר איתה, לא שום גבר מכל סוג שהוא (גם לא בעל עתידי).

אבל לדעתי רוב הסיכויים שזה מבחירה מודעת, ואם לא מתאים לו הסגנון הזה - אז זה הזמן לחתוך, אם כל הצער...

אחר כך, איך מגשרים את זה הלאה, זה נושא אחר.

איך אני חולה על בנות שלא שמות קצוץ על איך שהן נראות. בדרכ הן הכי יפות גם

וההכי חשוב- הבפנוכו שלהן צנוע ןיפה

בלי כל האגו והשיט

לפני שנים רבות מאוד, חי מלך ב...

לא לא. סליחה. 

אני מתחילה שוב:

לפני שנים הרבה, היתה לי חברה אמריקאית, ממוצא יווני.

דקה, קטנה, עם עור בצבע זית ושיער חלק ארוך ושחור וגם עיניים כהות.

היה לה חוש הומור ושמחת חיים..משהו.

בכל אופן, יום אחד שוחחנו והיא סיפרה לי שמישהו

הטיח בה:

"יש לך שפם!"

"נכון מאוד", ענתה, "אבל אני יכולה להוריד אותו, אבל אתה לא יכול לגדל שפם על הפנים החלקות שלך!"

בחורה בריאת נפש. 

ולכל אלה ואלו שיש וגם לאלה ואלו שאין,

שבוע טוב וחודש טוב!

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?