אין לי מושג איזה שירים הוא שומע, ובכלל מה דעתו על המוזיקה ואיך היא באה לידי ביטוי בחייו...

אני לא חושבת שזה משהו חשוב לברר עליו לפני שיוצאים...

ולכן לא על זה יקום וייפול דבר.

זו דעתי.

מהתחלה.

ואם זה לא  - והוא דוס טרור גם בלי זה - לא נראה לי שזה ישנה לי..

[והסבירות שהוא ישמע את השירים האלו במצב צבירה דוסי- נמוכה מאוד...]

לא יותר מזה, ולא על דברים כאלה צריכים להחליט אם לצאת או לא.

מי שאוהב לשמוע מוזיקה דכאונית- לרוב הוא לא אדם שמח במיוחד. אני טועה? (:

בשפת הגוף שלו ובהתנהגות, לא צריך לברר מה סוג המוזיקה שהוא שומע כדי לגלות את זה..

לא תמיד ברור לבן אדם למה הוא שומע מוסיקה מסויימת.

וזה גם דבר שיכול לחלוף ולעבור, לא צריך לשפוט ולהכריע מראש לפי זה, כך אני סבור לפחות...

אחד הגדולים (סליחה ששכחתי מי מהם.. זה אלה של יוון) שמי ששומע סוג של מוזיקה הוא נהיה חדור בה.

כלומר- אם מישהו שומע כל הזמן מוזיקה דכאונית הוא נהיה דיכאוני עם מחשבות כאלה ,ומי ששומע רוק- נהיה יצרי.

פשוט מאוד המוסיקה הזאת זוועתית בכל קנה מידה, לפחות לדעתי זה אומר שהיא ממש לא מוסיקאית (וכנראה גם מזייפת).

העניין של זייפנים בהחלט מפריע לי. אני לא חושב שאצא עם מישהי כזאת.

מהסיבה הפשוטה שלדעתי זה אומר שפשוט אין לה שום קשר למוסיקה.

לא מצפה שהיא תהיה זמרת או מנגנת מקצועית.

אבל כן שלא תזייף בצורה מזוויעה. לא סובל את זה.

ב"ה

את הבית העתידי שלך.

זה כן משנה לי מה הבחור שומע. אם אני מקפידה על משהו, לא הייתי רוצה שהילדים שלי ישמעו את זה.

איך לברר את זה, זו שאלה אחרת.

אבל אי אפשר לומר שזה חסר משמעות.

רק חסידית ו"דוסית" אני אוהבת לשמוע גם לועזי לפעמים וגם שירים עבריים..

אבל-

וזה אבל ענקי!!!!

אני לא חושבת שצריך לשפוט לפי סוג המוסיקה  ולהגיד שהבנאדם הוא לא חזק דתי וזה מעיד עליו ככה וככה כי זה פשוט לא נכון.. אולי הוא אוהב את המנגינה? ואוהב מוזיקה בכלל...

אני כזאת ואני יכולה להגיד שיצאתי עם מישהו ודיברנו על מוזיקה (לא משנה שהבנאדם התחיל להטיף בדייט!! חוצפן.. אם אני לא רואה בעיה בזה שאני שומעת שירים בלועזית..) הוא גם אח"כ אמר לחברה שלי שאני משדרת אוירה "לייטית" ואני שואלת את מי שמכיר אותי אני-לייט???

לא צריך לשפוט לפי דברים שוליים שכאלה!!!

כל דבר שאת עושה - לומדים ממנו עליך

אם את מלבשת בסגנון מסוים, מדברת בסגנון מסוים

הולכת למקומות מסויימים.

אז גם במוזיקה.. מוזיקה שאת אוהבת ומתחברת זה די מראה לנפש- עובדה שלא כולם אוהבים את אותו סגנון.

אז ככה זה בחיים...

וכנראה שלא מתאים לך מישהו דוס אש...

זה דבר שיש מה לדבר עליו, וייתכן שהוא אפילו יהיה מוכן לזה וזה לא עקרוני לו.

אבל זה לא מעיד עליו.

ובטח שלא סיבה לפסילה גורפת.

לזוג יקר שאני מכיר היה סיפור כזה,

לבחורה היה הכי עקרוני שהבחור לא ישמע ביטלס (Beatles)...

והיא באמת שאלה את זה, ככה הפנים, בלי להתפדח

היא שמעה העיקר שירי ארץ ישראל, הרב קרליבך, נעומי שמר וכוורת...

לאחרי החתונה הסתבר שהוא שמע הרבה להקות אחרות ברוח שנות ה60-70 (גיוועלד!!),

אבל ב"ה את הביטלס הוא ממש לא אהב לשמוע ועד היום שונא...

היא שאלה רק על הבילטס והוא לא הבין למה, אבל ענה בפשטות...

וב"ה ההורים שלי נשואים באושר

 
מוסר השכל!!

אפשר לשאול ולנסות לפסול כמה שרוצים...

אבל עדייף להתמקד בדברים "קצת" יותר עקרוניים...

והילדים?

שומעים הכל

כוורת ומטאל, קלאסי וביטלס, הרב שלמה קרליבך ונעומי שמר...

ב"ה

?????

אם לא רוצים לשמוע מוזיקה לועזית אז צריך לדעת מה דורשים מבן הזוג. ומכיוון שאי אפשר לדרוש ממנו להשתנות.... תסיקו את המסקנות בעצמיכם.

אבל לדעתי יש כמה יוצאי דופן.

שהביטלס ביניהם.

(ו.. לא, אני לא ממש שומע בד"כ שירים כאלו, אבל מסתבר שזה לא הכי מפריע לי)

כלומר - באופן גורף לועזי יפריע לי.

אבל דברים מסויימים, כמו הביטלס למשל, יכול להיות שאתפשר.

ואם הייתי יודע שהיא שומעת שירים לועזיים אז כנראה שהיא היתה שומעת גם דברים אחרים ולא רק לא מתנגדת לשמוע ביטלס. מה שאומר שלא הייתי נפגש איתה.

או נניח מתייחס אל זה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) כמו שאתם מתייחסים לשיר השירים?

נניח באופן כזה-(לא אני כתבתי, זה טיפה ארוך, אבל שווה את הקריאה, הרש- איתו אני לומד עין איה...)

אני מבקש לדון בשיר משנות השישים שנכתב על ידי סילביה די. השיר נקרא: The End of the World.

Why does the sun go on shining?

Why does the sea rush to shore?

Don't they know it's the end of the world

'Cause you don't love me anymore?

Why do the birds go on singing?

Why do the stars glow above?

Don't they know it's the end of the world

It ended when I lost your love

I wake up in the morning and I wonder

Why everything's the same as it was

I can't understand. No, I can't understand

How life goes on the way it does

Why does my heart go on beating?

Why do these eyes of mine cry?

Don't they know it's the end of the world

It ended when you said goodbye

Why does my heart go on beating?

Why do these eyes of mine cry?

Don't they know it's the end of the world

It ended when you said goodbye

תרגום:

למה השמש ממשיכה לזרוח?

למה הים אל החוף ממהר?

האם הם לא יודעים שזה סוף העולם

כי אינך אוהב אותי יותר?

למה הציפורים ממשיכות לשיר?

למה הכוכבים ממשיכים לזהור?

האם הם לא יודעים שזה סוף העולם?

זה נגמר כשאת אהבתי השארת מאחור

אני מתעוררת בבוקר ותוהה

מדוע כל דבר דומה למה שקדם

איני יכולה להבין. לא, איני יכולה להבין

מדוע החיים ממשיכים במסלולם

מדוע לבי ממשיך לפעום?

מדוע עיניי מזילות דמעות?

האם הם לא יודעים שזהו סוף העולם?

זה נגמר כשאמרת "להתראות"

מדוע לבי ממשיך לפעום?

מדוע עיניי מזילות דמעות?

האם הם לא יודעים שזהו סוף העולם?

זה נגמר כשאמרת "להתראות"

השיר מבטא תחושה שקיימת במצבים רבים של אובדן אישי כואב: תחושה של תמיהה המשולבת בהתרעמות על כך שהעולם ממשיך להתקיים ולנהוג כמנהגו למרות המשבר האישי העמוק אותו חוותה המשוררת. קיימת בשיר תחושה של פער שלא ניתן לגישור בין העולם האישי של המשוררת אשר נחרב ונהרס, ובין העולם שמחוץ לה אשר ממשיך לפרוח ולהתפתח. המהר"ם מרוטנבורג ביטא תחושה זו במילים דומות בקינתו לתשעה באב בה התרעם "על מאור היום אשר יזרח אל כל אבל יחשיך אלי ואליך".

הנקודה המייחדת את השיר בעיניי, ובה אני מבקש להתמקד, היא היחס שבין שני הבתים הראשונים של השיר ובין הבית האחרון. כפי שניתן לראות, הבית הזה מופיע פעמיים באופן שמקביל לשני הבתים הראשונים, כאשר הבית האמצעי מהווה ציר שמבליט את ההשוואה בין החלקים.

הבתים הראשונים מורכבים מארבעה משפטים שעוסקים בהיבטים שונים של החיים שממשיכים להתקיים. השמש שממשיכה לזרוח מבטאת את המחזוריות של העולם אשר ממשיכה להתקיים ללא כל הפרעה וללא התחשבות בחורבנה האישי של המשוררת. הים הנחפז אל החוף מסמל את קיומן של שאיפות והתקדמות למרות השבר. שירת הציפורים שמוזכרת בבית השני מביאה את הניגוד לשיא – יש מי שמסוגל לשיר ולשמוח למרות האבל הגדול בו נתונה המשוררת. [הכוכבים הזוהרים למעלה לא מקדמים את הקונפליקט אלא מהווים נסיגה מסוימת של המשוררת, ומעין "שאיפת אוויר" לקראת החלק הבא.]

התמונה שמצטיירת בבתים הראשונים מסוכמת בבית השלישי: המשוררת חווה את חורבנו של העולם ולא מסוגל להבין כיצד החיים ממשיכים בדרכם. תמונה זו משתנה בבית האחרון. בבית זה מתבוננת המשוררת אל תוך עצמה, ומגלה שגם עולמה האישי לא חרב לחלוטין: לבה ממשיך לפעום ועיניה מסוגלות לבכי. אותה אדישות עצמה שמגלה היקום לסבלו קיימת גם אצלה. ידיעה זו מהפכת את נקודת המבט של המשוררת ביחס לקונפליקט. שוב לא מדובר בקונפליקט בינה לבין העולם שבחוץ אלא בקונפליקט פנימי בתוככי נפשה. לפתע מתברר שהפרספקטיבה שרואה את העולם כחרב היא רק אחת מתוך מכלול של פרספקטיבות.

שירה של "די" התפרסם בין השאר בכך ששולב בפס הקול של סרטים מפורסמים. אחד הבולטים שבהם היה הסרט "girl, interrupted" שבו מנוגן שיר זה מספר פעמים ברקע כאשר אחת הדמויות מתאבדת. ואכן, ההתאבדות היא מסקנה אפשרית שנובעת מתוך ההבנה שהחיים עצמם מהווים בגידה בכאב ובחורבן אותו מרגישה המשוררת.

עם זאת, ניתן להגיע גם למסקנה אחרת. בגמרא הידועה במסכת בבא בתרא קיים דיון דומה בין הפרושים ובין ר' יהושע על רקע חורבן המקדש:

ת"ר: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.

נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין?

אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל?

אמר להם: א"כ, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים!

שתקו. (ס

ממה נובעת שתיקתם של הפרושים? אותם פרושים ביקשו לחיות את החורבן במלוא עוצמתו, לראות את האבל כפרספקטיבה הלגיטימית היחידה, והסתכלו על כל אוכלי הבשר ושותי היין כאנשים שלא מבינים את חורבנם. ר' יהושע לא התווכח חזיתית עם דבריהם, אלא הראה להם שגם הם עצמם חיים בסתירה פנימית כאשר הם ממשיכים לאכול לחם ולשתות מים למרות החורבן. תובנה זו הובילה את אותם פרושים למצב של שתיקה, של סתירה פנימית עמוקה בין שתי נקודות המבט.

גם שתיקתם של אבלי החורבן הובילה פעמים רבות להתאבדות, כמו בסיפור על פרחי הכהונה שהפילו עצמם אל תוך האש שכילתה את המקדש. רבי יהושע הבין את ההיבט הזה של השתיקה, אך ביקש לנתב אותה למקום מפויס יותר, מקום שבו האדם מסוגל לחיות את המתח שבין החורבן והאובדן ובין תשוקת החיים העולמית והאישית:

אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר... ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר. (שם)

הניסיון לחוות את האבל והאובדן במלוא עצמתו סותר את החיים עצמם. דווקא ההבנה הזו מאפשרת לאדם להמשיך לחיות מתוך קבלה של המתח והפער האימננטי בין החורבן והחיים.

(כן קראתי הכל... תודה תודה, חן חן על התשואות)

ראשית- מזמינה אותך בחום לפסיפס". יש לך את זה בקטע של שירה, ניתוח יצירות, אומנותיות וכולי.

שנית-

הזכרת את הקינה של המהר"ם מרוטנברג- הנה הציטוט קטן - ואז נוכל להשוות באמת בין השרים

...

להיות למופת לדת כי תתמעט ותרד מכבודה. והן אמשל משליך:
משל למלך אשר בכה למשתה בנו צפה אשר יגוע. כן את במליך:
תחת מעיל תתכס סיני לבושך בשק תעטה לבוש אלמנות. תחליף שמליך:
אוריד דמעות עדי יהיו כנחל ויגיעו לקברות שני שרי אציליך.
משה ואהרן בהר ההר ואשאל היש תורה חדשה. בכן שרפו גליליך.
חדש שלישי והקשר הרביעי להשחית חמדתך וכל יפי כליליך.
גדע ללחות ועוד שנה באולתו לשרוף באש דת. הזה תשלום כפליך:
אתמה לנפשי ואיך יערב לחכי אכול אחרי ראותי אשר אספו שלליך
....

גם כאן יש את המוטיבים של- איך אפשר להמשיך לחיות- כי קרה אסון

מה ההבדל בין זה לבין השיר שהבאת?

מה רב ועצום ונוראי המרחק ביניהם!!

על מה הבחורה בשיר בוכה?

'Cause you don't love me anymore

It ended when I lost your love

על מה בוכים הפרושים במדרש? על מה מקונן המהר"ם?

על רקע חורבן המקדש:

בכן שרפו גליליך.

שירה "חוליית"\ לא יהודית יכולה להיות דבר נהדר

מביע המון רגשות, מביא את האדם באמת למקום של עמקות, של הרבה ריגשיות,

יש בבני אדם סוג של יצר לרוחניות, למטאפיזיקה- בגויים זה מתמלא באמת מדברים כאלו- של השראה, של יופי, מלאי הוד- אנושי

אבל לעמ"י- זה לא מספיק

זה לא פיסגת הקדושה, זה לא האצילות המלאה של האומנות

יש תכנים הרבה יותר עמוקים לבטא בשיר!!

ומה לעשות-

"איך נשיר את שיר השם על אדמת נכר????"

איך אפשר לכתוב ולשיר שירים על יופי ושלמות ושמחה וכל מה שאמור להיות באומנות-

כשבמציאות בעולם יש חורבן הבית, יש גלות שכינה, יש היעדר קירבת אלוקים,

המהר"ם מגייס את כישרונו האומנותי- לקונן על שריפת התלמוד!!! מאורע נוראי ואיום שעד היום עולם התורה שלנו- מי יודע מה חסר לנו בגללו.

(וואו! פתאום הבנתי את הפסוק הזה. שיר השם= שלמות, אדמת נכר= כל חיסרון. דיסונאנס נוראי-איך?)

מה רב המרחק העצום והמכאיב-

בין הבחורה שבוכה על החבר שעזב אותה

לבין הבחורה שבוכה כי השראת השכינה (הגלויה המוחשית) עזבה את עמ"י!

זה בכלל לא באותה ליגה של שירה, מנגינה ואומנות.

זה בכלל לא באותה ליגה של מה הדברים שעלולים לגרום לאדם לאיבוד חיו- או מה גורם לאדם את המשמעות החיובית לחיים!!

לדעתי-

לשמוע מוזיקה לא "תוריית" "יהודית" "רוחנית"- בהחלט כן

אבל לשים את זה במקום הנכון בנפש.

להשתמש בשירת חול כמשרתת להביע ולחזק רעיונות ומחשבות של תורה וקודש- כן. להשוות- ממש לא.

אם הייתי רוצה ליצור שיר שיש בו ריגשות קודש בנדון חברות, אהבה נכזבת וכולי-

(או יותר טוב חברות, אהבה ממומשת -כחלק מקודש)

היה בשיר את הצירים של אני-אני, אני-אתה, וגם את הציר של אני-הוא=השם\החלום לבית\. גם אהבה היא כלי לערך- ולא ערך עליון לעצמו.

(וזה חלק מדיון ארוך מאוד על ערכי תרבות ויצירה בהשפעת ערכים ושאילת יצירה בלי שאילת הערכים הנלווים... ואפשר להאריך)

ולכן אני מבינה את זה שרוצים לשמוע רק שירים שבקדושה.

הרי מי שכותב את השיר ולחין אותו מכניס את נפשו בה- ולי אין כל רצון להתחבר למישו שאינו ירא שמים.

בהצלחה רבה

בנפש יש גם דברים שהם לא "קדושה" הם סתם "אנושיים"

מותר להם

וגם הם ישמחו לביטוי בשיר

חשבשבת- יוסף שליט"א בספרו יביע אומר(ח"א סי' ו') מדבר על כך שלקיחת המוזיקה לגיור הינה כשרה, הטענה שלי היא שניתן לקחת את זה צעד קדימה!!

צדיקה- זה לא אני כתבתי, כפי שכתבתי- זה חברותא שלי, יותר נכון חצי רב שלי כתב את זה(אברהם סתיו, מחבר הספר כחלום יעוף- התמודדות עם אבדן הריון, הלכתי ואמוני)

(יעל א, תודה על ההגנה על שמי הטוב...)

לחיזוק הטענה, אני חושב שהמקום בו נמצא האדם, הוא המכריע, כלומר, אפשר להיות הרב דרוקמן ששר- את הולכת אני בא, אני בא את הולכת(שלמה ארצי, שם,שם)-'כנסת ישראל קוראת אל הקדוש ברוך הוא וכו'- הרב דרוקמן בפורים... ואפשר לקחת כל שיר למקום רע, אני מכיר בחור שבתמימות או שלא בתמימות, לקח את השיר קן ציפור של סיני תור והבין אותו במשמעות מגעילה, מ.ש.ל

כשאתה קורא את השורה-

It ended when you said goodbye

על מה אתה חושב????

או שאני זו שמוזרה- בזה שאני חושבת על אהבה אנושית של זוג- ולא משו מעבר לזה???

אני כאילו אמורה לשמוע פה מבין השורות שיר אהבה לקב"ה ובכי על חורבן הבית - או משו כזה?

בהרבה זמרמים ביהדות נכנס העיניין של "לגייר" מנגינות ושירים

למשל- "לך השם הגדולה" במנגינת מארש של מלך גרמניה? לא זוכרת

או כל מיני שירי קוזאקים ובתי מרזח רוסיים- שהתקדשו לניגונים חסידיים

אבל זה דבר שמצריך זיקוק- לא כל אחד, לא כל מנגינה, ולא מייד

חזרתי עכשיו ממחנה מוזיקה תורני יוצר שהיה בכפר פינס (הדרכתי שם.. אל תחשבו שאני קטנה..)

ואחד הרבנים של האולפנא דיבר על "גיור" של ניגונים ושל שירים שהתחיל עוד אצל החסידות..

ואחד הדברים החשובים הוא- לא לשנות את הסוג של השיר, כלומר אם זה שיר אהבה להפוך אותו לשיר אהבה לקב"ה.. ואם זה שיר שמח- לנתב את זה לקדושה. וכן על זה הדרך...

[זה היה סתם בהערת סוגריים.. הייתי חייבת להגיד כי התלהבתי מזה]

לי אישית זה לא היה אכפת איזה שירים הוא שומע העיקר שיהיה אדם טוב ומיושב בדעתו ובעל מידות טובות.

של הנפש של מי ששר אותם, השומע מקבל את הזרם הזה לתוכו, כמאמרם ז"ל- 'נגינה קדמה לעולם'

הנגינה היא לא דבר של מה בכך, אם תלקח ברצינות, היא תהיה רצינית, אם אדם לא ייחס לה משמעות, היא תהיה באמת פחות משמעותית, אך היא עדיין תשפיע עליו כזה 'מהצד'...

יש עניין שהשירים משפיעים על נפש האדם וצריך להימנע מלשמוע שירים שיכולים לטמטם את הנפש.

מצד שני, אי אפשר לשפוט אדם עפ"י השירים שהוא שומע. אני מכירה כמה אנשים ששומעים מוזיקה ישראלית (כן, כן- אפילו שירי שלמה ארצי וחבריו הם שירים בעייתיים, אם כבר נכנסים לנושא..) אבל מנהלים אורח חיים "דוס" לחלוטין, בלי קשר למוזיקה שהם שומעים.

וגם אני "חוטאת" לפעמים ושומעת מוזיקה לועזית. זה עדיין לא יכול לקטלג אותי בצורה כזו או אחרת.

רשימת האנשים שאם זה אכפת להם הייתי זורק אותם לעזאזל כבר בדייט הראשון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אז כן אני חושב שלשלמה ארצי, אוונסנס, ועידן רייכל יש יכולת לייצר מוזיקה הרבה יותר טובה ממש שוואקי ייצר גם בלבום חתונה הזהב השניה שלו.

וכן... אני חושב שבמקום לקחת פסוק ולשיר אותו שוב ושוב ושוב ושוב ברצועה של 2:48 דקות... אפשר להקשיב קצת לעמיר בניון וללמוד מה משמעות המושג תוכן לשירים.

וכן.... אני גם חושב ששירים ברמה של אייל גולן והראל סקעת הרבה יותר קל לי לזמזם ולשיר לעצמי מבחינה ווקאלית.

אז נכון, אני לא לעולם לא ישמע אותם בקול אצלי בבית, אני גם לעולם לא ייתן לילדים שלי לדעת שזה מה שאני שומע או שמעתי ואני גם מעולם לא יכניס אותם לבית מדרש...

אבל אם על זה מישהו יגיד לי שאני דוס .... ואוווו... כמה אדיוט כבר אפשר להיות!

הזכרת באותה פיסקה את שלמה ארצי, אוונס, אייל גולן, הראל סקעת ועמיר בניון.

עמיר בניון זה המוזיקה הכי יהודית שיש, הוא ממש לא שייך לסקלת האומנים האחרים שהזכרת.

הסינון פה למען ה'???  מה זאת ההתבטאות החולה הזאת... מוזיקה לא אבל דיבור מגעיל ומזלזל כן??

אני מכירה מלא אנשים ששומעים מוסיקה כמו שלמה ארצי וכאלה ולא מדברים ככה..

אני מצטערת אבל זה ממש עצבן אותי עכשיו!!!

אם הם בסדר גמור?

אם משהו נראה לך כנכון, אז אתה לא אמור להסתיר זאת.

אני חושבת שמוזיקה אומרת הרבה על האדם השומע אותה.

אבל רוב סוגי המוזיקה לא אמורים לפסול שידוך.

ואני לא חושבת שמוזיקה עברית היא אסורה. מי אמר שחייבים לשמוע רק את שוואקי?

אבל יחד עם זאת, בחור שמעדיף מוזיקה לועזית בביצוע זמרת- זה אומר משהו, לא? לטוב ולרע.

בשביל אחד מוזיקה יהודית זו מוזיקה חסידית בלבד, בשביל אחר אם הזמר עם כיפה זה יהודי ובשביל השלישי גם מוזיקה ישראלית זה יהודי.

"מוזיקה יהודית" זה מושג אמורפי.

מי אמר שהזמר החרדי ששר פסוק מתהילים בקצב פופי מערבי בהכרח תורם משו טוב לנשמה?

ומי מחליט לאיזה אומן יש יר"ש כך שאפר לשמוע את השירים שלו או לא- אני מכירה כמה אומנים שהיר"ש שמיים שליהם הלוואי עלינו ואין להם (עדיין) כיפה על הראש.

גם במוזיקה המכונה "מזרחית" (אגב, לרוב היא לא באמת כזאת..) יש כמה פנינים. 

ואני מכירה גם מוזיקה שהרבה יגדירו אותה כדיכאונית, אבל היא  ממש לא כזו, להיפך, פשוט צריך לדעת להקשיב...

אני חושבת שמוזיקה יהודית זו מוזיקה שמשפיעה טוב על הנפש.

זה לא אומר שאני שומעת רק אותה, ולא תמיד אפשר לדעת מה/איך משפיע.

ואם יבוא מישו שיגיד אצלי בבית ישמעו רק חסידי/רק זמרים עם כיפה- אני חושבת שנפרד כידידים.

יש הגדרה איזו מוזיקה צריך לשמוע

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5203

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=62038

אני די מתחברת ל"אינדוקציה" בטענה שלפעמים החילונים מייצרים תרבות הרבה יותר טוב מדתיים (ע"ע סרטי קולנוע, מוזיקה ושאר מופעי תרבות..) אבל זה עדיין לא תירוץ טוב לשמוע אותם ואתה מודה שזה בעייתי, עובדה שכשזה יגיע לילדים שלך בע"ה- לא תתן להם לשמוע. 

ותעשה מצווה, תוציא את עמיר בניון מהרשימה. הוא באמת אמן ברמה אחרת.

(להבהרה, אני שומעת מוזיקה ישראלית ובקטנה לועזית ולכן לא מתיימרת להטיף לאף אחד לפני שאקיים זאת בעצמי.) 

בס"ד

הבאת את מה שכתב גיא צבי-מינצ, אבל בליקוטי מוהר"ן (לרבי נחמן מברסלב), בתורה ג', הוא מסביר איך אפשר לשמוע מנגינות מאנשים שלא כשרים, ואז "לתקן ולהעלות גם הנגינה, שאינו מאדם כשר" (בסוף התורה).

אבל ודאי שיש כאן פרמטרים נוספים. כשמביאים משהו לקדושה, צריכים להביא את הטוב, ולא את הרע. כידוע שיש קודש, חול, טומאה. את החול אפשר (וצריך) לחבר לקודש, את הטומאה - להפיל.  וכמובא בפרקים הראשונים של ספר התניא, שצריך לתקן את המציאות המעורבת מטוב ורע (שנקראת קליפת נוגה) - להעלות את הטוב, להפיל את הרע. וכן בליקוטי מוהר"ן, תורה י"ט.

אז באמת תלוי מה ואיך, אבל יש הרבה דברים טובים שאפשר להעלות (ויש הרבה דברים שאפשר להפיל...). מנגינות בלי מילים זה דבר שקצת יותר קל להחליט לגביו, אבל יש הרבה שירים טובים.

ודבר קטן נוסף: רבי נחמן מברסלב אמר שכשיש אומה מסוימת שמציקה לישראל, "אזי טוב לנגן הניגון של אותה העכו"ם שמצר להם" (ליקוטי מוהר"ן, הערה בסוף תורה כ"ז).

בס"ד

נזכרתי בעוד מקור: מאמר המחשבות לראי"ה קוק זצ"ל (בספר אדר היקר). שם כותב הרב, לגבי כל מיני דברים שיש באומות העולם, מה היחס אליהם: האם אפשר להכניס אותם לתוך היהדות, או לא. (לי נראה, שזה ממש כמו גיור גרים.) אם אני זוכר נכון, הרב מחלק שם בין שלושה סוגים: 1) דברים כלליים (לדוג', מתמטיקה), שאין בהם הבדל בין ישראל לעמים. 2) דברים שאפשר להכניס ליהדות, רק שצריך להתאים אותן לאופי שלנו. 3) דברים שיש להם אופי שמיוחד לאומה מסוימת, ובגלל זה אי אפשר להכניס ליהדות.  ונראה לי שזה די תואם למה שכתבתי בתגובה הקודמת, לגבי חול וטומאה.                                         

של העלאת הניגון של אותה האומה לשורשה על מנת להועיל לכלל ישראל.

לא חוכמה להביא ציטוט בלי הקשר.

מעבר לזה שכדאי לבירור הנושא לקרוא את הספר של גיא צבי מינצ.תסמוך עליו שהוא עשה מחקר מעמיק בנושא.

ניגון משפיע על הנפש.נקודה. אי אפשר להתחמק מזה.

עובדה שאחת העבודות החשובות ביותר במקדש הייתה עבודת הלווים-שכולה נגינה דקדושה.

זה קשה,זה מאבק,אבל זה משתלם.

בס"ד

המילה צדיק לא נזכרת אפילו פעם אחת בתורה זו. מה שכן נזכר, הוא איך כל אדם יכול להעלות מנגינות.

"הנה מי ששומע נגינה מאדם רשע, קשה לו לעבודת הבורא, וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו...

והתיקון הוא שיוכל לשמוע נגינה מכל אדם, הוא על-ידי שילמד בלילה תורה שבעל-פה, הינו גמרא, שהיא בחינת לילה...,

בס"ד

העלאת הניגון - נזכר בתורה ג', לא בתורה כ"ז. ובשתי התורות, לא נזכר הצדיק כלל, אלא האדם הפרטי.

בליקוטי מוהר"ן ולהבין שדברים הם לא כמו שהם נראים.יש לרב ארז משה דורון שיעור על זה,ולהבדיל (בסגנון) גם לרב אורי שרקי.

מעבר לכך,שאתה נכנס כאן לפינה.

כדי להפיל אומה שמציקה לישראל צריך לשמוע את הניגון שלה.אז בואו נכשיר מוזיקה אמריקאית כי האמריקאית נגדנו?? וגם מוזיקה בריטית כי הבריטים אנטישמיים?

נו באמת.

בס"ד

1. ודאי שיש לחלק בין מוזיקאים שהם אנשים רעים ממש, שמהם מעלים מנגינות, לבין אנשים מאומות העולם שמצב שלהם לא ברור, או שהם לא פושעים. לדוגמא, יש מלחינים שידוע שהיו 'בעייתיים', ומצד שני, קראתי על אחד מהמלחינים ב-100 שנים האחרונות, שהיה בעד היהודים. מה לגבי כל השאר - 'נשאר בצ"ע'.

ואני רוצה להזכיר מה שהרב שרקי סיפר בעצמו, על הרב פרום (שהיה ר"מ בישיבת מרכז הרב, לפני עשרות שנים), שיכל לתאר את האדם, ע"פ המנגינות שחיבר. וסיפר שהרב שמע מנגינה שחיבר המלחין וגנר (שהנאצים אהבו את יצירותיו. ובישראל היה ויכוח ציבורי האם זה בסדר לנגן ממה שחיבר או לא), ואמר שיש לו נפש של רוצח... ומנגינות כאלו - ודאי צריך לדחות.

2. אבל נראה לי שהדבר היותר משמעותי הוא עבודת ה' של האדם, והמצב הרוחני שלו. לדוגמא, ידוע שהרב עובדיה יוסף שליט"א היה נוהג לשמוע שירים של אום כולתום, וכן שמעתי עליו שכשהיה רב במצרים, היה זמר מצרי מפורסם שעבר בקרבת מקום, והרב יצא ובירך את הברכה המתאימה (כמו שיש ברכה על מלכים).  

ולתשומת לבך: הרב לא שמע שירים אלו כדי להעלות אותם לקדושה, אלא פשוט לשם הנאה. לא שהרב שמע כדי לשיר, אלא שמיעה של השירים בביצוע המקורי שלהם.

ולגבי מה שהבאת מהרב ארז משה דורון והרב שרקי, האם בדקת בפירושים על ליקוטי מוהר"ן? (לא בתור התקפה, אלא שאלה גרידא.)

מן הסתם יש לו נשמה של רוצח....

המנגינה או השירים-ביחוד אם זו נפש של גוי.

ובכלל,אם זה אדם שלא שומר תורה ומצוות שכתב שיר מתוך תאוות\תשוקות או מקומות נמוכים.

זה לגמרי נכנס אליך והופך להיות חלק ממך,כמו כל יצירה שאנחנו קולטים אל תוכינו.

הנפש שלי יקרה לי מכדי להפקיר אותה ככה.

ולגבי השאלה שלך-למה שאבדוק בפירושים?

אחרי כל שיעור שאתה שומע מרב אתה בודק אחריו?

זה בעיקרון היתה תאוריה של גיא צבי מינץ ושל הרב אבינר

שהתחילו עם המנגן כשר/ ניגון כשר

וכל מיני הכשרים על מוזיקה..

ולצערי גרמו הרבה נזק!! גם לזמרים דוסים..

את לא יכולה לדעת אם אברהם פריד (למשל) כשהוא מלחין את השיר

חושב על הקב"ה בלבד.. או שבדיוק היו לו תאוות של כסף ומסחריאדה

באותה מידה-

הגיוני מאוד שעובדיה חממה שנחשב אדם חילוני

חשב מחשבות קדושה והרהורי תשובה כשהלחין את "אנא בכוח"

נכון שיש סבירות גבוהה יותר שיהודים יראי שמיים יחשבו מחשבות קדושה בזמן יצירת מוזיקה

אבל זה לא פוסל את השירים של יהודים אחרים שאינם כאלו.

אני לא זוכרת גם מי אמר זאת.. אבל מישהו גדול [משהו שמצלתל כמו המהר"ל או הרמח"ל]

שמוזיקה אינה נטמאת.

רק צריך לקדש את המילים

ועל סמך זה ברסלברים "מגיירים" שירים..

אומרים שהם מביאים את הניצוצות של הקדושה שנטמעו בגויים על ידי זה.

ולגבי שירים של גויים.. באנגלית ושפות אחרות

זה כבר משהו אחר בעיני.

זה עניין של תרבות!

אנחנו יהודים! ויש לנו תרבות יהודית מופלאה ועצומה

למה לשמוע שירים של גויים??

כשמקורות המוזיקה נחבאים אצלנו

וכל מה שניגנו בבית המקדש... ו-וואו!

יהודי גאה בעיני - שומע את התרבות שלו!!

בגלל שאני מוזיקאית ומבינה מה זה עושה לנשמה...(פחות או יותר... לפחות יותר ממי שלא מבין בזה)

המתכונים הבדוקים ביותר לגרושים וצרות אחרות...

טוב, אז קודם, אני שמח שהלכתי לשבוע, והשרשור החזיק מעמד עד אתמול...

אז ככה, קודם כל, אני זוכר שישבתי עם רב מסויים על העניין, והוא מכיר אישית את גיא צבי מינצ, ונכון, גיא צבי הוא בחור על הכיפק, אבל כפי שהוזכר, יש עוד לא מעט דעות בנושא, ואפילו ר' נחמן אינו גושפנקא שסותמת פיות, ליקוטי מוהר"ן הוא לא ספר שולחן ערוך.

סתם לשם הדוגמא, הרב אליעזר מלמד שומע יהודה פוליקר, אני לא רוצה להגיד לשון הרע עליו(ר' יידל פ.) אבל, הוא לא בדיוק מי שאני הייתי רוצה שהילד שלי יצא כמוהו..

דבר נוסף, אני חושב, שאפשר להיות יותר אקטיבי כשאנחנו שומעים שירים, במקום לקבל, לקחת ולקחת מה שרוצים, לגבי ההערה של צדיקה, אין ספק שהיא מתייחסת לאותו בחור שעזב אותה, אבל לא צריך לב לשים לב לפרטים, כלומר, לפעמים, אני אעדיף לקבל את התחושה שהשיר משדר, ולא להטפל למילה זו או אחרת, למרות שהיא חשוב להבנת הפשט של השיר, בסופו של דבר, שיר הוא ביטוי של הנפש, של תחושה של נפש (עיין בשיר 'מפתח הלב' של אהוד בנאי), אז הניסוח במילים הו אמצמצם את העוצמה של הרגש.

אבל אני חוזר לנקודה היותר חשובה מבחינתי, צריך להיות אקטיבי בשמיעת המוזיקה, אני אתן דוגמא, לאחד ממורי ורבותי, היה הרבה זמן קלטות של 'סקורפיונס' שנשארו לו מימי בחרותו, והוא לא זרק אותם, ואשתו לחצה שיזרוק, בכל אופן יום אחד הגיע אליו זוג שרצה להתגרש(זה שני פורומים למטה?...) בכל אופן, פץאום הוא נזכר באיזה שיר של הלהקה ההיא, ואז הוא רץ למחסן והשמיע להם, וזה גרם להם לחזור, לנסות וכנמדומני שהם עוד נשואים, בכל אופן, מה שאני רוצה לומר שלשמוע שיר אפשר למצוא עומק בכל שיר, תךוי איך מסתכלים עליו(לאו דווקא עומק, אפשר גם פניני חכמה, וכן, מצאתי גם בשיר- 'נשבע לך לא בוגד, בחייאת עיוני לא בוגד.' לכל אלו שזכו להחשף ליצירת האמנות הזאת...)

עד כאן... חפרתי מספיק... תהיו חזקים , העם איתכם...

חבל שא"א לתת לך להתווכח עם החפרן הקודם שהיה פה פעם....

יש חלוקה- מאוד נכונה ושכולם התיחסו אליה-

בין ניגון

לבין שיר= מילים

בניגון אתה מקשיב לתנועה שיש בה- געגוע, כיסופים, אהבה, אכזבה, שמחה, קלילות וכו

ואתה מנתב את הרגש הזה לאן שבא לך- לאהבת השם או לאהבת אישתך או לאהבת ציפורים בשמיים

בשיר- יש משמעות למילים

יש חשיבות למסר שהמילים אומרות - מה העמדת נפש שזה מביא

ואם אני רואה שהמילים מבטאות חושבה של הנפש- שאל ממש מתאים לי להתחבר אליה- גם המנגינה בלי המילים- לא תתאים לי כ"כ....

תמיד צריך להיות אקטיבי בכל סוג תרבות שאתה צורך- כמו שצריך להיות אקטיבי בכל דבר בחיים

(לא- שניים למטה זה הורות!)

גם מילים מנווטות לפי השומע, דרך אגב, זה שהיא כתבה על הרגע שהוא נפרד ממנה זה מבטא את הזמן של המכה אפשר כל דבר להבין איך שבא לך, ולכן אני לוקח גם מילים ומלביש מה שאני רוצה, ולכן כמעט כל שיר יכול להיות מהדרין בית יוסף(מישהו אמר אום כולתום?...) וכל שיר יכול להיות טרף למהדרין, תלוי איך אתה שומע אותו, וכן, צדיקה- המילים גם מבטאות רגש...

אמנם זה ניסיון יפה לעשות הסבה מקצעית של שיר- משיר אהבה\אכזבה של אנשים שהערך העליון בחייהם הוא אהבה זוגית- ולהסב אותו לערך העליון האמיתי של אהבת השם

אבל לפעמים זה מאולץ מידי... כאילו על מי אתה מנסה לעבוד?

|אולי נמשיך את החפירה- באישי? טירחא דציבורא...]

כל עוד התוכן נקי ולא עוסק בע"ז (שירי חג המולד נניח) אין שום בעיה.

וואו, כמה זמן לא הייתי בפורום הזה.  כל כך שונה מלא כלה.

את מהקטע של המלאכים- נכון?

אכן..יו מצחיק..באמת ככה הגעתי לפה, אה? זכרונות..

אז מה חדש פה?

לא הייתי יוצא עם אחד כזה.

גם מזרחי/דיכאון הייתי פוסל.

אגב... אתם באמת בודקים מה הוא שומע לפני שאתם יוצאים איתו?

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!