אני אוהבת פזור אבל החתן אוהב אסוף מה כדאי לעשות? אומרים לי שכל הכלות עושות אסוף אבל אני לא אוהבת את זה זה לא נראה לי יפה.

אבל 2 נקודות למחשבה,

1) נוחות- לרקוד, לקפוץ לרוץ .. ועוד בפזור? נשמע קצת לא כייף... (שלא לדבר על חם...)

2) יופי- נכון "בנים לא מבינים ביופי", אבל בשביל מי את רוצה להיות יפה? (בישבילו.. אני מקווה...)

לא מבין מה הבעייה..

כמו שלגבר יש יצר לראות

בדיוק באותה מידה ואולי אפילו יותר יש לאישה יצר להיראות!!

אתה לא עומד כל בוקר מול הארון ונלחם בעצמך!

זו ההתמודדות שלנו.. והיא קשה בדיוק כמו שלכם..

[וגם כשיש בגדים של דוסיות בארון.. יש אלף דרכים ללבוש כל בגד.]

וכן- יש בנו צורך עצום להרגיש יפות

בין אם בעיני הבחורים ובין אם בעיני חברות..

[זה כ"כ מתבטא בשבתות אולפנה.. יעידו האולפניסטיות שכאן..

כ-ו-ל-ן מתוקתקות בכניסת שבת כאילו יש את מי להרשים..]

מעבר לזה-

וסלח לי על השאלה הבוטה.

מתחת לכל השכל החריף

וההתבטאויות המעולות שלך-

יש גם לב?

מי זה ליאור, דרך אגב?

אני יכולה לומר בשמחה רבה, שכשאני מתאפרת (לקראת אירועים או שבת או כל דבר שחשוב בעיני ובעיני בעלי) - גם הוא טוען שזה יותר יפה מאשר בד"כ.

אם הבחור אוהב איפור או לא..

מה שלא אינדוודואלי זה עניין השדר של הבחורה

אם היא מרגישה יפה ואוהבת את מה שהיא רואה במראה

היא גם תשדר את זה החוצה ותגרום לבחור לרצות להיות לידה.

y.s. - אם אותו בחור כ"כ נפגע ממעשיי-

אני אשמח לקבל את המספר שלו בשנית על מנת להתנצל בפניו..

רק אם יותר לי לציין שהבחורים היום נעשו רגישים יתר על המידה...

ואח"כ מצפים מאיתנו להישאר נשיות..

מישהו צריך לתפוס את הצד הגברי לפני שייעלם. לא?

ויש לי הרבה מה להגיב, אבל נראה לי שזה לא ישנה

כי זאת ראיה מאד רדודה של החיים.

בא נגיד- לא בוגרת במיוחד...(שישסטיות משהו.. אבל אני לא רוצה להכליל על כל השישסטים שהם כאלה אז אל תצעקו עלי)

חלק מהקטע של להתחתן זה גם להיות בוגר.

מי כמוך יודע

זה תלוי מבת לבת

אעיד על עצמי שאני מנסה להראות סביר בשביל שלא יזדעזעו סביבי אנשים

הבעיה שבמקרה שלי זה דורש תחזוק רב מידי ...

הזכרתם לי משהו

[זה המקום לקרוא לרפייייייייייי, תראה מה עשיתי לפני, טובעדיף לא להגיד כי הזדקנתי מאז טו מאץ'...]

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=591&MessageId=133234079

ולא המצב רק נהיה גרוע יותר לצערי מאז....

אבל נחזור לנק' ויש כאלה שבאת רוצות להיראות, לבלוט,

הכל תלוי באישה...

אני מעדיפה שכמה שפחות יביטו בי...

ככה תקבלי תשובה קונקרטית

לתשובה יותר מקצועית- תשאלי את המסרקת שלך- מה מתאים לך

ובתור אחת שעושה תסרוקת אני אומרת לך שלא משנה דעתו של החתן בעניין הזה.

תעשי רק מה שאת אוהבת!!

אני עשיתי באירוסים אסוף ואמא שלי ממש לא אהבה, ואמרה שגם ככה אחרי החתונה השיער שלי יהיה אסוף.. (יש בזה משו )

קיצור, אני אעשה פזור, אבל לא לגמרי כדי שלא יהיה חם מידי, משו באמצע וזה מה שאני ממליצה

רק עכשיו נחשפתי לשרשור...

לעצם השאלה- אסוף יותר מלכותי, פזור יותר חמוד וקליל.

תחשבי באיזו אווירה באלך לבלות את החתונה שלך- זה משפיע המון על ההרגשה. ותחשבי טוב, כי זה לא משו שאפשר לשחזר ולתקן... (מנסיון לא כל כך כיף, תאמיני לי, עד היום קצת קשה לי להסתכל בתמונות מהחתונה בגלל התסרוקת המעפנה שיצאה. שנתיים אחרי!!!)

לעניות דעתי- תעשי מה שאת אוהבת ותרגישי טוב איתו, כי החתן לא כזה ישים לב (את בכל מקרה יפה בעיניו) בעוד שאת צריכה להרגיש מעולה עם עצמך.

אני מבינה ומעריכה את כל מי שחושב הפוך ממני בקטע הזה. יש הגיון. ועדיין- ספציפית למקרה הזה, זו דעתי.

העיקר שיהיה בהמון מזל טוב, בשמחה ואהבה!!!

אסוף. עם פזור חם וזה מתבלגן יותר מהר...

בכל מקרה, תשאלי בנות שהתחתנו.. כאן הרוב אמ....

בס"ד

אני הייתי מציעה ללכת על גאלח עם פאה.

D:

בעזהי"ת.

דברי איתו על זה, תגידי לו את שעל ליבך ותגיעו לעמק השווה.

אני בטוחה שזה לא חילוק הדעות הראשון, וכנראה שגם לא האחרון... תתחילו להתאמן

בעזהי"ת.

לא אשת-משיח.

אתה בכלל בן! מה אתה נדחף לשירשור הזה?

טוב.. טוב... אני לא רוצה את כל הרשימה של הבעיות שיש בבנים

בעיני (כבן!) אין שום בעיה עם בן שמבין דבר או שנים בתסרוקות-איפור וכו'...

איך אני אמור לענות על שאלה נוסח "זה יפה עלי / מתאים לעליונית / עיפרון ירוק או טורקיז?" אם אני לא מבין בזה טיפה?

אז נכון אני לא מצפה שכל בן יוציא דוקטורת באיפור ויבחין בין אילנר כזה למיק-אפ' אחר וידע מה זה מסקרה בכלל...

אבל ידע בסיסי תורם מאווווד!!!

 
ובינינו?! מי לא היתה רוצה לקבל מחמאה יותר נורמלית מ"את יפה." , ברור שלא בדייט ראשון או שני,

אבל יש מקום למחמאות קצת יותר רציניות "העיפרון הירוק החדש שלך ממש יפה עם העליונית הזו.."

מה? לפני שאתם יוצאת לאירוע משפחתי, לא היה יותר קל לשמוע ש"החצאית מתאימה לעליונית והתחרה

של החגורה ממש משתלבת עם העיפרון החדש! ואם את רוצה בשמחה יש עוד 5כמה דקות ולמדוד את מתפחת הבהירה..."

לא ככה מתכוננים לחיי נישואים

לא יודע מאיפה הידע הזה צריך לבוא?

אם מאחיות והידע בא ממילא  אז ניחא !

אבל למה רווק צריך להחשף לדברים  כאלה כדי להבין בזה ?

איך אפשר להבין בזה בלי הסתכלות אסורה (התבוננות) בנשים?

מלבד זאת

בקרוב תתחתן ותראה שאם כל הידע שצברת  לא תואם את טעמה של אשתך שתחיה (ותתגלה בב"א)

הלא הוא שווה כקליפת השום.

אשתי לא קוראת פה......אז נדבר גלוי  ( תשובה לשרשור של התחפושות ?   אולי !)

אני לא הבנתי ולא מבין בזה כלום אבל למדתי  לפי הפרצוף והניגון של השאלה מה אני צריך לענות כדי לשמח אותה 

ועם הזמן (כן עבר זמן) למדתי להכיר את עולם המושגים שלה

משפטים כמו "העיפרון הירוק החדש שלך ממש יפה עם העליונית הזאת" (ציטוט ממך) אם היא החליטה שזה לא מתאים, יכול רק להרוס. לעומת "וואו" פשוט ואמיתי עם כל הלב שיכול לבנות קומות שלמות בזוגיות

אז מה הפואנטה לא צריך דוקטורט כדי לשמח את החצי השני שלך צריך פשוט להרגיש מה משמח אותו

ואם יחלקו עלי? אז מ'כפת לי אצל אשתי זה עובד!

"למדתי לפי הפרצוף והניגון של השאלה מה אני צריך לענות כדי לשמח אותה"

אחלה משפט!!!

ואי.. כמה ידע הפגנת. סחטיין , האמת שזה מוזר שרווק שולט בככ הרבה דברים כאלה....ולדעתי לא ככ חיובי.

עיצה אישית, אל תראה את הידע הככ רחב שלך בפניי בנות עד שהקשר שלכם הוא אינו ממש מובהק וברור.. בנות לא אוהבות בנים שמידי מבינים ועוד דואגים להפגין את זה...

אין לי מושג מאיפה רכשת את הידע הזה, אבל לדעתי בכל מקרה זה לא נשקף טוב, זה מראה על משהו גשמי אשר חזק בבחור... ובנות נכון, מחפשות את המחמאות. אבל לזה יש מקום אחרי החתונה, האירוסין, ולא עם הטלפון הראשון...

תחשוב על זה...

אבל בחור שישר מייחס חשיבות לעניין חיצוני, כנראה שיש סיכוי גדול שזה שולט אצלו.. וצריך לבדוק. כל מקרה לגופו. מה שדרוש פה זה תשומת לב.

ואני גם לא אומרת שהקיצוניות השניה היא טובה, ולא צריך להבין דבר.. צריך להראות ידע בסיסי.. ולא להתחיל להבין בסוגיי איפור וסוג בד החולצה...

המחמאות צריכות להגיע בשלב מאוחר יותר...

ולהתלונן, לא,, זה לא הצד החזק. לפחות לא אצלי.

סוג בד חולצה למשל

וגם סוגי איפור - לא בטוח שמי שלא מתאפרת מכירה את הדברים האלו כ"כ...

אז הידע אמיתי....

ולכל הנבהלים, רובו המוחלט של הידע מאחיות שלי, אם כבר נגררים כסבלים למסע קניות אז לפחות להראות עניין אמיתי ולא לפברק "ווואו" כללי ולא מחייב.

לכל הנבהלים ובצדק, הבהרתי ש"ברור שלא בדייט ראשון או שני"!!!

אני לא מפגין ידיעות על ימין ועל שמאל ואפילו לא בדייט רביעי-חמישי...

אני לא אומר שצריך לקדש את הנושא וללמוד אותו עם המדריך חתנים...

אבל כמו שאתה מצפה ממנה ללמוד לדבר "גברית-צה"לית-בינישית",

ככה גם אתה יכול להוריד מהאגו הגברי שלך וללמוד שפת איפור-ביגוד...

לא לעשות מזה עיקרו של בית! אבל כן לקדש את החומר...

רק עיצה לי אליך חביבי (איזה סיכון אני לוקח עכשויו בשביל העיצה הזאת)

טוב נספר דרך ההיסטוריה

פעם היינו הולכים לקניות של בגדים בשלימות (שלימות ==2 החצאים ואני אחד מהם)

עד שיום אחד עברה על פנינו אחת צדיקה אבל באמת צדיקה (אני אומר צדיקה כי אני בטוח שביזכותי היא כבר חזרה בתשובה)

בקיצור היא זיעזעה את אישתי הצדיקה (שעוד מאז היתה צדיקה) שהיא פתחה את הנושא שאולי באמת אני לא צריך לבוא לחנויות בגדים כי שם כולם מתלבשות ולהיפך....

בשביל זה יש אחיות וחברות למרות שזה עולה יותר זה שווה הכל

אז בבגדים אני עד היום לא מבין

אבל לפרגן לאישתי אני יודע (למרות שהיא חושבת שאני לא יודע.אבל מה היא מבינה בפירגון

נכתב כשנחה עלי הרוח

אשמח לקבל מגבר מחמאה מבינה ולא מחמאה של טמבל

או מה שאומר "הכל יפה עלייך"

[למרות שזה נורא חמוד ותמים לומר את זה.. אני באמת רוצה לדעת אם הוא חושב שאני יפה באותו רגע!]

מה שכן-

יותר מדי ידע באיפור יכול להלחיץ..

כי אז הוא שם לב אם המייקאפ שלך על בסיס שמן או מים ואיך הוא משתלב לך עם העור..

וזה לא תמיד נחמד.

קודם כל מה פירוש במקרה הזה דווקא ?

בסוף תבינו ואז אני אפסיק להגיב (למרות שלא מחייב שתסכימו)

לא התכוונתי שצריך להיות עיוור :

" וואו  איזה ייפה את היום"

"מה באמת אתה חושב ככה? זה הפיג'מה שמצאתי במיזבלה"

ממש לא הכיוון !!!!

מה שכן

א. הבעל לא חייב להיות מעורב בקניית בגדים.  לא משהו אישי פשוט זה לא מקום לבעלים שלא רוצים לראות נשים של בעלים אחרים

ב. נפסק ביורה דעה (קצה סעיף ז) שמותר לאדם להסתכל על אשתו... אז כנראה שיכול גם להחמיא לה

לא מחמאה עיוורת של וואו נבוב מתוכן אלא הכוונה (אם כי ביטאתי בצורה מעט קיצונית) שאפשר להחמיא גם בלי לדעת ש"כל הכבוד כבר חששתי שתשימי היום מיק אפ על בסיס שמן"  ואפילו רצוי כך

אפשר להחמיא על האיפור

אפשר להחמיא על הבגדים

ואפשר להבין ב"איך אשתי נראית" בלי להבין בכל הפרטים

אפשר לפרט יותר אבל אני לא רוצה להרוס לבעלך לעתיד (שיתגלה בב"א)

ב. אני מקווה שהוא יבין - טיפה'לה.. זה כן חשוב לי..

ולגבי "במקרה הזה דווקא".. פשוט כי כולם יצאו נגד.. אז אמרתי שאני דווקא כן מסכימה!

באמת יצא ניסוח מוזר..

רשמתי את ה"דווקא"...

בנות- את הגברים תשאירו בבית!

למה לסחוב אותם לקניות?

חסר לך חברה ללכת איתה? ב"ה לא נראה לי....

זה סתם מעיק לכל שאר הנשים, זה סתם מעיק על הגבר (ורואים עליו שזה ככה!!!!!)

יש בפרסומות לירידי בגדים לדתיות- "פינת לימוד וקפה לגברים"

תהנו

אם אני שואלת חברה איך הבגדים והאיפור שלי- אז סבבה... לתשובה כזאת מפורטת הייתי מצפה.

אבל בעל-? מספיק שיגיע שזה יפה וזהו..

ובנות לא הכי אוהבות שבנים מסתכלים ושמים לב ממש לכל פרט.. ושהיא שמה את העיפרון הטורקיז ולא התכלת, ושהבגדים ממש תואמים..

היא רק תתלבש ותראה יפה. בשביל המראה הכללי..

[זה שהמראה הכללי בנוי מפרטים- לא אומר שבנים צריכים לפרט לה אותם...]

וביום שתפסיק לזלזל בנשים אחשוב שהמשיח הגיע...!

לא יכול להיות שהשירשור הזה לא ינוצל"ש עד תום 100 פעמים!!

YS (גבר תשיג לך שם עברי! פלייז!) אתה שואל באמת שאלה מאוד קשה וחשובה-

וראוי לה לקבל מענה נרחב בשירשור נפרד (אם בא לך להעתיק ולהעמיק)

בתורה יש מצוות "כבד את אביך ואת אמך" ואת "איש אמו ואביו תיראו"

מסביר רש"י - כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו ובכבוד הקדים אב לאם לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים

מה לומדים מזה?

אמא זה דמות מעוררת כבוד

אמא זה הדמות שמשדלת, משכנעת בדיבור- לעשות את הדברים שהאב מביא את המצווה שלהם

מופקדת יותר על הצד הריגשי, הצד של הזדהות פנימית עם המצוות, של לעורר את הרצון והשמחה לעבודת השם

(אגב- יש הקבלה בעיני בן חובת הגבר לפרנס לשמור עליהם- לחובת האישה להאכיל לחתל וכו- זה למלא את צרכי הילד הפיזיים- אין בזה מקום למבוכה או כעס)

מדין חובות אישה לבעלה- לגדל לו את הילדים- אני לא מכירה את הנושא- אני אשמח ללמוד

אבל 'רק' לגדל את הילדים כשהם קטנים- זה בערך אותו זמן של הרשימה הגברית.

וערכית- זה אולי הרבה יותר חשוב, גידול הילד בשנים הראשונות הוא רק על האישה, והוא זה שמשפיע על הילד לתקופה שהוא גדול.

אגב, ממש לא כיף צורת הדיבור שלך.

ואני בן, וממש אוהב להגיד את האמירות האלא על נשים (והם  קיצוניות, מפותחות, ומוכחות במציאות...)- אבל מה יוצא מלהגיד את זה לנשים???

[וקודם אני חייבת לציין y.s. שהצחקת אותי כשכתבת בתפקידי הגבר "לשמור עליהם" (על הילדים)

זה קורה במקרה הטוב - אצל אשכנזים.]

לשטוף כלים

לעשות סדר

לעשות ספונג'ה

לעשות כביסה

לגהץ!

לבשל

לפנק את הבעל!

להיות אישה, רעיה אחות ואם עבורו- בהתאמה לזמנים שבהם הוא צריך כל תפקיד..

ללדת ילדים

לגדל אותם!

לחנך אותם

[וגרסא דינקותא היא הבסיס לכל..

אז גם אם זה רק בתחילת הדרך על פי דבריך (זה הרבה יותר)- זה שווה!]

והגבר?

מפרנס!

לומד תורה!

ראש המשפחה (זה אומר שהוא יוצר אוירה מסויימת בבית על פי ראות עיניו.)

בעל טוב.

וזהו.

(ללמד את הילדים מקצוע -

האחריות כיום היא על שני ההורים..

לשלוח אותם למקום הראוי שימצה את הכוחות הטמונים בהם..

אז אל תהפוך את זה לתפקיד ונחלת הגבר..)

אין לי בעיה עם זה שהרשימה שלו קצרה -

הפרנסה כוללת טרדות רבות (היום נשים רבות עוזרות בפרנסה.. נכון שהאחריות לא מוטלת עליהן)

ואני חושבת שהחלוקה היא שוויונית.

בניגוד אליך!!

אבל אל תהפוך את האישה ל"לא עושה כלום"

מה זה אמור להיות?

ולמה כל המטלות של האישה הן עבודות הבית?

היום גבר ואשה חולקים בעבודות משק בית, לא הבנתי למה הרשימה שלך כזאת.. 

אני לא פמיניסטית דגולה או משהו כזה אבל בימים (כתיקונם) שהאשה גם עובדת לפרנסת המשפחה המטלות משתנות, ובניגוד לדעתו של ys (ואולי גם לדעתך) הדברים שהאישה אמורה לעסוק בהם זה לא רק בין 4 קירות הבית.. קצת מפריע לי שזה המעמד של אישה בעיניכם..

אצל נשים?

מתחת למטלות הגבר..

במקור - תפקידי הנשים הוגדרו בין 4 קירות הבית.

אין מה לעשות!

כל כבודה בת מלך פנימה.

כיום חלה תמורה..

ואני שמחה בה.. שנשים מתפתחות גם לתחומים אחרים.

כל עוד זה לא פוגע בתפקידיהן המקוריים - בכבוד!! ובשמחה!! ובברכה!!

[אני גם חושבת שצריך לעשות כרגע העצמת גברים בעקבות ההתפתחות המטורפת הזו..

אבל נשאיר את הדיון הזה לפעם אחרת]

ולא הבנתי את ההלם על "לפנק את הבעל" - 

את לא אוהבת את בעלך?

לא תפנקי אותו בעז"ה?!

אני חושבת שזה חלק מהתפקידים!

בדיוק באותה מידה שהוא יהיה בעל טוב מקשיב נותן ואוהב.

שוויון בין גבר לאישה - הוא שוויון ערכי!!

לא שוויון בתפקידים!

איפה כתוב שאשה צריכה לעשות את כל המטלות בבית.. ולא מצליחה להיזכר.

מה המקור? למה זה התפקידים המקוריים? ומי קבע שזה שכך היה נהוג (טרם עידן ההשכלה) אומר שזה 'תפקידינו המקוריים'? אל תשכחי שבאותם ימים גבר היה יוצא עם צאת החמה לשדה וחוזר הביתה קצת לפני צאת הנשמה.. אז שום תפקיד לא נשאר 'מקורי' פשוט משום התקדמות האנושות, ולכן לא מובן מאילו שתפקידי האשה הן בבית (למרות שאכן, בפועל, זה מה שקורה לרוב)

זה עומד להישמע רע- אבל- בנוגע לנקודה השניה- אני לא אפנק את בעלי.. אנחנו בעז''ה ניתן כבוד ואהבה הדדיים אחד לשני.. פינוק בא לי בקונוטציה של פרצופים חמודים וסוכריות לתינוק. לא נראה לי שייך במובן של גבר (או בעל). נשמע לי קצת מוזר..

אלירז שכויח ממש משנה סדורה

אגב פעם האשה היתה צריכה לכבס בנהר

לטחון את החיטה בטחנת קמח

ללוש בצק ולאפות כל יום

ללכת לחלבן

ועוד ועוד

היום הבעל חוזר מהתפילה בבוקר עם לחם וחלב ובינתיים האישה קמה וכבר הכניסה כביסה למכונה

אז היום שלה יותר מאוורר

בנוסף רמת נחיים שלנו בעלייה מתמדת אז צריך עזרה בפרנסה (כמו שאמרה אלירז עזרה ולא אחריות)

אז אישה יכולה לצאת ולעבוד מה שלא היה פעם

אבל תחומי האחריות לא השתנו

שהגבר מחוייב לפרנסת הבית? אמת, אבל מכיוון שהאשה יוצאת גם היא לעבוד- מה שנצרך לרוב עבור כלכלת הבית ולא כמותרות, גורם לכך שהבעל והאשה חולקים ביחד גם את מטלות הבית.

למשל: כבר לא כל כך ברור שרק האשה מקלחת את הילדים, ורוחצת כלים בתום הארוחה, לא רק האשה מכניסה מכונות או מנקה לשבת- אלא גם הגבר שותף לכל. ולעניות דעתי זה בריא וטוב.

יש להיות אחראי ויש לעשות..

או כל מיני רבויינס אחרים שלא דוגלים ביציאת האישה מהבית?

נבראנו גם ככאלו עם תכונות בהתאם לתפקידים..

אני לא אוהבת שאנשים מתכחשים למה שהם.

פינוק בא לי בקונוטציה-

שהוא יחזור הביתה ויגלה ארוחה שווה על השולחן.. סטייקים ושניצלים וצ'יפסים

וארוחת בוקר כשהוא נוחת מהתפילה - פנקייק מפנקים

וקינוח מרענן - סופל'ה עם כדור גלידת וניל ליד..

או אגסים בשוקולד ויין...

ומסאז' כיפי..

ולזכור את כל הדברים שהוא אוהב.. לעשות או לקנות או לדאוג שיהיו לו..

ולזהות מצבי רוח שלו ולהתנהג בהתאם.

להקל עליו מהעומס שבחוץ

לתת לו את השקט שלו כשהוא צריך..

זה מה שעומד מאחורי ה"לפנק"

ושוויון ערכי אומר-

ששניכם בני אדם!

שלאף אחד אסור לפגוע בשני

ואסור להרים יד!

שלשניכם יש את אותה רשות דיבור

ואת הצורך בהבנה של השני!

בדיוק ההיפך משוויון תפקידי שמתכחש למציאות הקיומית

אומר שאישה וגבר יכולים לעשות הכל אותו דבר!!

לא הם לא!

(נשים עושות הכל יותר טוב  -סתאאםםם )

אני אומרת דבר כזה-

תפקידים מלכתחילה יועדו בשונה לכל אחד מהמינים

אם זוג מחליט לשנות את פני הדברים

כל עוד זה בסכמה של שני הצדדים

וכל עוד זוכרים מה המקור? אין בעיה!!

שיהיה להם לבריאות!

לגבי המשפט האחרון שלך-

מזעזע שהעולם הפך היום לכלכך תומך ביציאת האישה החוצה וכל כך מעוות בגישה שלו לגבי דגם המשפחה התקינה-

שמה שאני אמרתי והוא אצל הרבה מאוד רבנים - דעת תורה-

נחשב שוביניזם טהור!!

[אין פה שום כלום שאומר שידו של הגבר על העליונה.. ככה שאני לא מבינה איפה השוביניזם פה!]

נשמע לי יותר כמו שפחה או פילגש..

ועדין לא הצלחתי להבין מה המקור שאת מדברת עליו כל כך הרבה.. על מציאות וזמנים שאינן קיימים..?

מהו דגם המשפחה התקינה? למה שאישה תשאר כל היום בבית? אפילו הילדים הקטנים יוצאים מהבית. הבנות כבר לומדות בבתי ספר(!) כן גם הבנות רוכשות השכלה! והבנים גם הם לומדים מתמטיקה. הכל השתנה מאז הימים שאשה היתה כובסת נהר ומלמדת את בנותיה להתפלל, והבנים היו לומדים בחיידרים. אני לא מזלזלת באורח החיים ח''ו, אבל היום המציאות כבר לא כזו בכלל. (במגזר שלנו, בכל אופן, ישנן קהילות שעדין נוהגות כך אני מאמינה.)

פינוק זה הדדי לא חד סיטרי כמו שנשמע שהבנת

פינוק זה לעשות עבור בן או בת הזוג מעבר למה שאני מחויב\ת

לגבי אחריות אלירז ענתה יש לעשות ויש תחומי אחריות וזה לא אותו דבר

מפריע לי שאנשים רואים את החיים בצורה פרימיטיבית כזאת (תפקיד האישה- בית וגו')

פשוט נראה לי שזוגיות טיפה יותר מורכבת ודורשת כוחות מאשר- ואני מצטטת:

"

שהוא יחזור הביתה ויגלה ארוחה שווה על השולחן.. סטייקים ושניצלים וצ'יפסים

וארוחת בוקר כשהוא נוחת מהתפילה - פנקייק מפנקים

וקינוח מרענן - סופל'ה עם כדור גלידת וניל ליד..

או אגסים בשוקולד ויין...

ומסאז' כיפי..

ולזכור את כל הדברים שהוא אוהב.. לעשות או לקנות או לדאוג שיהיו לו..

ולזהות מצבי רוח שלו ולהתנהג בהתאם.

להקל עליו מהעומס שבחוץ

לתת לו את השקט שלו כשהוא צריך.."

צודק. יש הבדל בין הגדרת תפקיד (שאת זה אגב, הזוג יכול לקבוע לעצמו) לבין להתייחס לעניינים שהיו רלוונטיים בתקופה אחרת כתקפים חד משמעית להיום..

למרות שלגופו של עניין אני מסכימה שברוב המקרים אישה באמת מסוגלת לנהל בית (משק בית..) בצורה הטובה ביותר.

א. זה שלא הצגתי את הצד שלו - לא אומר שהוא לא מפנק חזרה..

   [זה פשוט אומר שבתור אישה - אני מתרכזת בתפקידים שלי ובמחוייבות שלי]

ב. אני לא מבינה למה להשקיע במי שאוהבים הפך לעבדות היום..

   [כנראה שבאמת אני לא בפלאנטה הנכונה]

ג. המקור שעליו אני מדברת

   הוא המקור שאומר שאישה לא צריכה להיות "יצאנית"

   ואין כוונתי לומר שאישה לא צריכה להוציא את האף מהבית -

   אלא לומר שצורת היציאה של האישה צריכה להיעשות בצניעות ובשקט

   לא בצעקנות פמיניסטית שאומרת:

   "האישה עכשיו בחוץ!! עובדת!! אסרטיבית!! ותפקד לכם על החיים!!"

   אישה זה אצילות..זה משהו עדין (גם אם שובב), פנימי, מלכותי ועוצמתי.

   ובדיוק בגלל העוצמות האלו, בקשו מאיתנו "לצמצם" עצמינו למקום שבו הכוח הזה לא יהיה פוגעני.

   איך אומרים? עם כוח גדול - באה אחריות גדולה!

   גדרי הצניעות עוזרים לנו בזה, וחלק מגדרי הצניעות של רבנים מסויימים היו גם-

   לא לצאת מן הבית..

   בתקופות אולי רחוקות  [וחשוכות.. הו הו הו!! ], אבל אין לזלזל במה שהם אמרו..

   ויש לזה עדיין תוקף כלשהוא בימינו כפי שהסברתי לעיל.

   אישה לא צריכה "לצצצצאאאתתת החוצצצצהההה"

   אישה- יוצאת החוצה לצורך..

   הכל עניין של שדר..

ד. דגם המשפחה התקינה? אבא ואמא וילדים..

   כיום יכול להיות לך אמא ואמא או אבא ואבא או אמא וילדים..

   עולם מעוות.. ועצם הוצאת הנשים לעבודה וההעצמה הנשית המוגזמת

   היא גם חלק מאינטרס של לפורר את התא המשפחתי..

ה. אין לי שום דבר נגד אישה עובדת! אישה משכילה! אישה יודעת!

    [גם אני סה"כ עושה הרבה דברים - שלא שייכים לעולם הנשי של אז - בלשון המעטה]

    יש לי בעיה אחת ויחידה - הגישה!!

   האם היא עושה את זה מתוך מקום שרוצה לשפר את התרומה שלה בעולם הזה?

   ממקום שבו היא מוסיפה אור וטוב לסובבים אותה?

   או האם היא עושה את זה ממקום של לחימה והוכחה..קטנוניות והעצמת האגו של עצמה

   שהיא חייבת להוכיח בו לכולם -שהיא טובה בדיוק ויותר ממר "גבר-אוייב אכזר".

  וכן - הקצנתי את ההגדרה של הפמיניסטית.. אבל הבנת למה התכוונתי..

אני אענה לך בסדר אחר אבל גם ממסופר למען ההגינות..

א. אתעלם מההערה הראשונה. להשקיע במי שאוהבים זה דבר מבורך ורצוי. ואהבה אמיתית ורבה בין בני זוג עוד יותר מבורך אך התיאור שלך טיפה הקפיץ אותי. עוד לא מיקדתי מה העניין. זה באמת עדין נשמע לי כמו פילגש ולא כמו אישה נשואה שיש לה המון עיסוקים מגוונים ורבים..

ב. נשמע שהדברים שאת אומרת נאמרים מתוך נבערות. האשה יוצאת היום בשביל להתריס? בשביל לפקד למישהו על החיים? אכן יש נשים שהן פמיניסטיות קיצוניות- וכידוע כל הקצנה של כל דבר היא דבר שלילי- אך להזכירך- מישהו פעל כדי להשיג למשל, זכות הצבעה לנשים! זה לא היה ברור מאליו. למה לאשה לא היה זכות להביע דעה. פעם היחס לאשה היה יחס של אי כבוד מובהק. ולא, אני לא מדברת על הלכות ועל תורה, אלא בעולם כולו, נשים היו כלי להבאת ילדים ובישולים ותו לא. וב''ה המצב השתנה ואנחנו, כמו שאמרת, בשוויון ערכי. ועוד דבר- אל תעשי מניפולציות על דברים שאני אומרת. לא אמרתי- תקופות חשוכות הו הו אמרתי זמנים אחרים בעבר. שהכל היה שונה אז במנהגים והליכות  והרגלים של אנשים.

ג. אישה יוצאת לעבוד כי היא צריכה, בימים אלו, כמעט כמו שהגבר צריך. בלי שום הגדלת גופן או הקטנת גופן.

ד. אף אחד לא עומל על פירור המבנה התקין של הבית. כל מה שקורה היום זה מפני תקופה של חושך רוחני- אין נביאים ואין משיח ואין בית מקדש ואף אחד לא עומד ומוסר את דבר ה' לעם. אנשים התבלבלו, ואנשים עם נטיות הפוכות מחפשים מוצא ופתרון לבעיה שלהם. נכון שזה מזעזע מה שנהיה עם הרעיון הזה, אבל גם זה תוצאה מנבערות וריחוק עצום מריבונו של עולם. כתוצאה מכל זה, מתפורר באמת התא המשפחתי הרצוי, וזו בעיה אמיתית של עם ישראל (והעולם כולו). עדין לא הבנתי איך זה קשור למה שדיברנו.

ה. תגדירי העצמה נשית מוגזמת..

ו. עוד לא נתקלתי באישה שכל מטרתה היא להתריס כלפי העולם כולו על כך שהיא פמיניסטית ורוצה להעצים את האגו של עצמה, ואם כן, כנראה שהיא נפגעה בעבר בגישה מיושנת בענין זה ולכן חשה צורך להתריס (בד''כ מתריסים כנגד משהו) ועל כן מי אנחנו שנשפוט..

מתי תבינו שאנחנו הרבה יותר מכובדות ונסיכות

כשאנחנו ממלאות את תפקידינו המקוריים

ולא "נלחמות על מקומינו בעולם"?

הפחד הזה להיקרא "אישה טובה"

להיות מישהי שפועלת עבור רצון של מישהו

"להיות שפחה"..

בשפה הזאת זה באמת נשמע נורא!

ואני אומרת - "את עזר כנגדו"

בלעדייך - הוא היה כלומניק!!

אז מה רע לך לתפוס את המקום הזה?

אני אענה לך בהתאם ל"מספור" שאת כתבת:

א. כרצונך.. לא הבנתי מדוע עדיין..

ב. קודם כל חביבתי.. נבערות... את לא יכולה לומר..

    אם כבר מדברים על "נשים מלומדות"

    ידע בפוליטיקה, משפטים ובהרבה מאוד תחומים אחרים, גם בהלכה - יש לי.

    האישה הפרטית לא יוצאת היום כדי להתריס..

    המגמה הזו התחילה בצעקנות פסיכית של פמיניסטיות..

    אישה על פי התורה- מעולם לא הייתה כלי להבאת ילדים ובישול נטו!

    תמיד גברים בעם ישראל - נדרשו לזון, לכלכל, לפרנס ולכבד את נשותיהן!!

ג. אישה יכולה להיות צריכה לצאת לעבוד.. ולכן זה בסדר- כי זה "לצורך"

   אבל אם היא יוצאת [אעעעע מתסכל לומר את זה דרך המחשב.. בלי הבעות פנים,תנועות ידיים..וכו']

   [צדיקה... מישו שמכיר אותי.. הלפפ!! אני לא מצליחה להעביר את זה למילים!]

   [זאת הסיבה שאני משתמשת בשינוי גופן.. זה כאילו שינוי טון..]

   לא משנה..

   אולי ההגדרה של יוצאת ברעש ובצלצולים ומושכת תשומת לב.. 

   ועוברת ממצב של אישה עובדת למצב של אישה עובדת ולא צנועה..

   (בעע.. גם לא ממש מצליח להעביר את המסר)

ד. אני מבסוטה על התמימות שלך..

    יש לסטרא חארטה שליחים בעולם

    שיש להם מגמה לצאת נגד הרוחניות

    וחלק מהדברים הוא פירור התא המשפחתי והפיכת מחלות נפש למשהו לגיטימי ו"גאה".

    וזה קשור ישירות ובעקיפין לכל הנושא..

    כי גם פמיניזם הוא כוחות של טומאה.. והוא חלק מפירור התא המשפחתי.

    [בדיוק כמו שוביניזם!]

ה. העצמה נשית מוגזמת זה:

    שאישה יכולה להמציא על גבר מה שהיא רוצה..

    ולתבוע אותו כמה שהיא רוצה על הטרדה מינית, גם במקרה שהיא פיתתה אותו.

    ויאמינו לאישה!!! בכל מצב!

    [לפתות זה לאו דווקא במכוון

    אלא כולל גם דרך לבוש פרובוקטיבית

    שהיום היא נחלת רוב הנשים בעולם! מזעזע!! ]

    (ועכשיו כל הבנות יקפצו עליי וירצחו אותי!)

ו. פגשתי הרבה כאלו.. שכל מטרתן היא רק לטפח את עצמן

  ולדאוג לטובתן

  ולא אכפת להן גם כשזה פוגע בגבר..

  וכל עניינם בעולם הוא פשוט לקמבן לעצמן הטבות ולשפר את רמת חייהן באיצטלה של מסכנות ופגועות.

  ואם את כבר עוסקת בלדון לכף זכות -

  אולי כדאי שתדוני את הגישה הכה "שוביניסטית" שלי..

  כפגיעה מאוד קשה בידי פמיניזם טהור ורצחני..

  ומי את שתשפטי?..

  <צ>

כי להסכמה כבר לא נגיע:

א. ידע יש לכולם בהמון נושאים.. השאלה כמה...

ב. שוביניזם ו- פמינזם זה דבר רע כי שניהם הקצנות. 

ג. זכותן של נשים לצאת לעבוד ולפתח קריירות גם אם כתוצאה מכך שמן יתנוסס על עיתונים וכדו'.

ד. כחלק מעסקת החבילה של הסטרא אחרא- גברים אכן מטרידים.. גם אם הלבוש הנשי פרובוקטיבי (לצערינו) זה לא הופך הטרדה ללגיטימית.

ה.סעיף ו' שלך זה כבר עניין של אופי של בנאדם זה לא קשור..

ומה שהיה אמור להיות סעיף ז' פשוט מאד. לא שפטתי אותך על דעותיך. פשוט לא הסכמתי איתן.

להבהרה: מקומם של בעל ואשה זה גם בבית וגם מחוצה לו.  גם הגבר וגם האשה הם הם אלו שיבנו את הבית- בשיתוף פעולה ביניהם אשה באמת יודעת לנהל טוב יותר ברוב המקרים משק בית, מעיקר הכתובה הגבר אמור לפרנס את האישה, כיום רמת החיים באמת עלתה ולכן דרושים 2 מפרנסים.

חוץ מסעיף ג'..ו-ה'(חלקית)

הסכמתי על כל הנאמר לעיל....

והערה קטנה לגבי המפרנסים - דרושים שניים. האחריות היא על אחד בלבד..

מקומם של בעל ואישה זה גם בבית וגם מחוצה לו..

הם יכולים להיות בשני המקומות..

אבל האופי מותאם מאוד לשר החוץ ושרת הפנים..

ולכן יש מקומות רצויים יותר לכל אחד מהם לשהות ולעסוק בו.

לעולם לא נגיע להסכמה

רצוי זה עניין אינדיבידואלי- לכל אחד מתאים באופן אישי היכן להיות יותר ולא משום שכך היה נהוג.

אז אני עם אלירז.

(אאאאאאאאחחחחחחחח פינווווווווווווווווק )

גם אני עם אלירז

ולא ברור לי למה- כי היא נחשבת שובניסטית ואני נשחבת פמיניסטית

אולי כי מה ששתינו רוצות זה  בתים לפי תורה כדי לעבוד את השם.

אלירז! את אשת חיל!!

לא הבנתי נכון את הדברים שכתבת.. מחילה.

אולי דיברתי לא כך כך ברור אתמול, בגלל השעה או מהלם על גישתה על אלירז. אני התרעמתי על הדעה הנוקשה שלה בנוגע ליעוד המקורי (?) של כל אחד מהמינים.

ואני מסכימה שאין שווין בנוגע לבני אדם. כל אחד עושה את מה שמותאם ('המותאם שורד'..) לא לפי הגדרות ומוסכמות שנקבעו על ידי אורך חיים שלי רלוונטי להיום.

ואני די נפגעת בשם הבנות על המטרה שלנו בעיניך.. על אותו משקל אפשר לומר- מה מטרת הבנים? להפרות את האשה ולעבוד לכלכלת המשפחה? 

את היום שאחרי הלידה הראשונה לבית y.s. ואת הדיבורים של כבודו על כמה האישה לא עושה כלום וכמה התפקיד שלה זעיר ואפסי.

הייתי נותנת הרבה מאוד בשביל לראות גבר גבר אחד בעולם הזה שמצליח לשרוד תשעה חודשי הריון + לידה = בחילות, מצבי רוח, נפילה ועליה של הורמונים, כאבי גב, רגליים נפוחות, דליות, בדיקות שונות ומשונות, כאבי תופת... להמשיך?

ואת הקטע הבא אני מביאה למרות שאני צופה כמה תגובות לא עניניות מראש, כי בעיניי הוא מתמצת מעולה את הנושא בתת-שרשור שנפתח:

כי מראש - אלו אבות, ומגבעות - אלו אמהות (במדבר רבה כ,יט)

בנבואתו על עם-ישראל ציין בלעם את האבות והאימהות: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו".¹ אמרו על זה חז"ל²: "מראש צורים - אלו אבות; ומגבעות - אלו אימהות".

ההבדל שבין האב לאם הוא, שהאב מעניק לילד את עצם מציאותו הכללית, ואילו הפיתוח לפרטים ולאיברים נעשה על-ידי האם. לכן יש קרבה יתרה בין הבן לאמו, משום שהיא מעניקה לו את מציאותו הפרטית.

זה ההסבר לכך שב"כבד את אביך ואת אמך"³ הוקדם האב לאם, שכן הבן נוטה לכבד את אימו יותר מאשר את אביו. לעומת זאת, בציווי "איש אימו ואביו תיראו"⁴ הוקדמה האם לאב, שכן הבן ירא מאביו יותר מאשר מאימו.

וכך גם בפסוק זה - על האבות נאמר "אראנו", שזו ראייה למרחק, ואילו על האימהות נאמר "אשורנו", שהיא ראייה קרובה יותר.

אב ואם

גם בעולמו הפנימי של האדם, בתוך הנפש, יש אב ואם וצאצאים. השכל הוא המקור לרגשות, המכונים 'תולדות'. התפתחות הרגשות מכונה 'לידה'. וכשם שבלידת ילד יש צורך באב ואם, כך גם לרגשות יש אב ואם.

ה'אב' הוא כוח ה'חכמה' שבנפש. זו נקודת הרעיון ותמציתו, שממנו מתחיל הכול. לאחר מכן בא שלב ה'אם' - ה'בינה'⁵, פיתוח הרעיון והרחבתו לפרטים ולפרטי-פרטים. רק לאחר שהרעיון עבר שלב זה ונעשה בנוי ומפורט במוח, יכולה להתחולל ה'לידה' - היווצרות רגשות בלב האדם.

מוח ורגשות

אולם אף-על-פי שכוחות החכמה והבינה שותפים שניהם בלידת הרגשות, יש לכל אחד ואחד מהם תרומה ייחודית. למשל, מהתבוננות בגדולת ה' נולדים בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. מהחכמה שבנפש, שהשפעתה מרוחקת יותר, נולדת תחושה של התבטלות גמורה לקב"ה, ואילו כוח הבינה מניח אפשרות לתחושה עצמאית של נברא, אלא שניתנת לו היכולת להרגיש קדושה אלוקית.

התכלית טמונה דווקא בהשפעתה של הבינה, שכן רצון ה' אינו בביטולו של העולם ממציאותו, אלא שבתוך העולם הגשמי תורגש האמת האלוקית; ובזה כוחה של הבינה.

לחולל רצון

אותה מערכת יחסים קיימת גם בתוך הבית היהודי. האב הוא המקור הראשוני של הרוח היהודית, אבל תרגום הדברים לחיי היום-יום נעשה על-ידי האם. היא שמורידה את הדברים לחיים הממשיים - בחינוך הילדים, בהכנסת אורחים, בנתינת צדקה ובאווירה היהודית הכללית השוררת בבית.

על האישה נאמר⁶: "איזוהי אישה כשרה, כל שעושה רצון בעלה". את המאמר הזה יש לפרש זאת גם כך - אם רואה האשה שהבעל טרוד בטרדות הפרנסה ואין בו די רצון לענייני התורה והמצוות, הרי כ"אישה כשרה" היא "עושה" ויוצרת את "רצון בעלה" ומעוררת בו רצון למלא את תפקידו האמיתי. ואז זה בית שהשכינה שרויה בו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1067)

----------

1) במדבר כג,ט.

2) במדבר רבה פרשה כ,יט. תמחומא בלק יב. זוהר חלק ג רי,ב.

3) שמות כ,יב.

4) ויקרא יט,ג ובפירוש רש"י מקידושין ל, סוף עמוד ב.

5) תניא פרק ג. ביאורי הזוהר בלק קג,ב.

6) תנא דבי אליהו רבא פרשה ט.

א. ט'! אני אוהבת אותך!

ב. מאחלת גם לך את התענוג של "תשעה חודשי הריון + לידה = בחילות, מצבי רוח, נפילה ועליה של הורמונים, כאבי גב, רגליים נפוחות, דליות, בדיקות שונות ומשונות, כאבי תופת... להמשיך!!"

(ציניות של נשים... האח! כמה טוב!)

ג. המאמר שהבאת נהדר, הרעיון שבו ממש עמוק וכתוב יפה תודה

YS אתה גבר גם בהגדרה של מצ'ואיסט

ובחייאת- תתחיל ללמוד מספרים מה זה נשיות בתורה!! יש לך חתיכת בור בהשכלה

תודה!

ט', אני לא מסכים איתך לגבי הכל.... פירוט אם בא לך במייל או באישי.

כי במציאות זה מה שקורה הנשים עושות את רוב העבודות האלה וזה לא קשור לפמינסטיות 

אני חושב שכל אחד ואחת פה דוגלים בשוויון בין הבעל והאישה

אני עשיתי חצי פזור,

והיה לי אחל'ה!

ויש לי שיער ארוך.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון