אני אוהבת פזור אבל החתן אוהב אסוף מה כדאי לעשות? אומרים לי שכל הכלות עושות אסוף אבל אני לא אוהבת את זה זה לא נראה לי יפה.

אבל 2 נקודות למחשבה,

1) נוחות- לרקוד, לקפוץ לרוץ .. ועוד בפזור? נשמע קצת לא כייף... (שלא לדבר על חם...)

2) יופי- נכון "בנים לא מבינים ביופי", אבל בשביל מי את רוצה להיות יפה? (בישבילו.. אני מקווה...)

לא מבין מה הבעייה..

כמו שלגבר יש יצר לראות

בדיוק באותה מידה ואולי אפילו יותר יש לאישה יצר להיראות!!

אתה לא עומד כל בוקר מול הארון ונלחם בעצמך!

זו ההתמודדות שלנו.. והיא קשה בדיוק כמו שלכם..

[וגם כשיש בגדים של דוסיות בארון.. יש אלף דרכים ללבוש כל בגד.]

וכן- יש בנו צורך עצום להרגיש יפות

בין אם בעיני הבחורים ובין אם בעיני חברות..

[זה כ"כ מתבטא בשבתות אולפנה.. יעידו האולפניסטיות שכאן..

כ-ו-ל-ן מתוקתקות בכניסת שבת כאילו יש את מי להרשים..]

מעבר לזה-

וסלח לי על השאלה הבוטה.

מתחת לכל השכל החריף

וההתבטאויות המעולות שלך-

יש גם לב?

מי זה ליאור, דרך אגב?

אני יכולה לומר בשמחה רבה, שכשאני מתאפרת (לקראת אירועים או שבת או כל דבר שחשוב בעיני ובעיני בעלי) - גם הוא טוען שזה יותר יפה מאשר בד"כ.

אם הבחור אוהב איפור או לא..

מה שלא אינדוודואלי זה עניין השדר של הבחורה

אם היא מרגישה יפה ואוהבת את מה שהיא רואה במראה

היא גם תשדר את זה החוצה ותגרום לבחור לרצות להיות לידה.

y.s. - אם אותו בחור כ"כ נפגע ממעשיי-

אני אשמח לקבל את המספר שלו בשנית על מנת להתנצל בפניו..

רק אם יותר לי לציין שהבחורים היום נעשו רגישים יתר על המידה...

ואח"כ מצפים מאיתנו להישאר נשיות..

מישהו צריך לתפוס את הצד הגברי לפני שייעלם. לא?

ויש לי הרבה מה להגיב, אבל נראה לי שזה לא ישנה

כי זאת ראיה מאד רדודה של החיים.

בא נגיד- לא בוגרת במיוחד...(שישסטיות משהו.. אבל אני לא רוצה להכליל על כל השישסטים שהם כאלה אז אל תצעקו עלי)

חלק מהקטע של להתחתן זה גם להיות בוגר.

מי כמוך יודע

זה תלוי מבת לבת

אעיד על עצמי שאני מנסה להראות סביר בשביל שלא יזדעזעו סביבי אנשים

הבעיה שבמקרה שלי זה דורש תחזוק רב מידי ...

הזכרתם לי משהו

[זה המקום לקרוא לרפייייייייייי, תראה מה עשיתי לפני, טובעדיף לא להגיד כי הזדקנתי מאז טו מאץ'...]

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=591&MessageId=133234079

ולא המצב רק נהיה גרוע יותר לצערי מאז....

אבל נחזור לנק' ויש כאלה שבאת רוצות להיראות, לבלוט,

הכל תלוי באישה...

אני מעדיפה שכמה שפחות יביטו בי...

ככה תקבלי תשובה קונקרטית

לתשובה יותר מקצועית- תשאלי את המסרקת שלך- מה מתאים לך

ובתור אחת שעושה תסרוקת אני אומרת לך שלא משנה דעתו של החתן בעניין הזה.

תעשי רק מה שאת אוהבת!!

אני עשיתי באירוסים אסוף ואמא שלי ממש לא אהבה, ואמרה שגם ככה אחרי החתונה השיער שלי יהיה אסוף.. (יש בזה משו )

קיצור, אני אעשה פזור, אבל לא לגמרי כדי שלא יהיה חם מידי, משו באמצע וזה מה שאני ממליצה

רק עכשיו נחשפתי לשרשור...

לעצם השאלה- אסוף יותר מלכותי, פזור יותר חמוד וקליל.

תחשבי באיזו אווירה באלך לבלות את החתונה שלך- זה משפיע המון על ההרגשה. ותחשבי טוב, כי זה לא משו שאפשר לשחזר ולתקן... (מנסיון לא כל כך כיף, תאמיני לי, עד היום קצת קשה לי להסתכל בתמונות מהחתונה בגלל התסרוקת המעפנה שיצאה. שנתיים אחרי!!!)

לעניות דעתי- תעשי מה שאת אוהבת ותרגישי טוב איתו, כי החתן לא כזה ישים לב (את בכל מקרה יפה בעיניו) בעוד שאת צריכה להרגיש מעולה עם עצמך.

אני מבינה ומעריכה את כל מי שחושב הפוך ממני בקטע הזה. יש הגיון. ועדיין- ספציפית למקרה הזה, זו דעתי.

העיקר שיהיה בהמון מזל טוב, בשמחה ואהבה!!!

אסוף. עם פזור חם וזה מתבלגן יותר מהר...

בכל מקרה, תשאלי בנות שהתחתנו.. כאן הרוב אמ....

בס"ד

אני הייתי מציעה ללכת על גאלח עם פאה.

D:

בעזהי"ת.

דברי איתו על זה, תגידי לו את שעל ליבך ותגיעו לעמק השווה.

אני בטוחה שזה לא חילוק הדעות הראשון, וכנראה שגם לא האחרון... תתחילו להתאמן

בעזהי"ת.

לא אשת-משיח.

אתה בכלל בן! מה אתה נדחף לשירשור הזה?

טוב.. טוב... אני לא רוצה את כל הרשימה של הבעיות שיש בבנים

בעיני (כבן!) אין שום בעיה עם בן שמבין דבר או שנים בתסרוקות-איפור וכו'...

איך אני אמור לענות על שאלה נוסח "זה יפה עלי / מתאים לעליונית / עיפרון ירוק או טורקיז?" אם אני לא מבין בזה טיפה?

אז נכון אני לא מצפה שכל בן יוציא דוקטורת באיפור ויבחין בין אילנר כזה למיק-אפ' אחר וידע מה זה מסקרה בכלל...

אבל ידע בסיסי תורם מאווווד!!!

 
ובינינו?! מי לא היתה רוצה לקבל מחמאה יותר נורמלית מ"את יפה." , ברור שלא בדייט ראשון או שני,

אבל יש מקום למחמאות קצת יותר רציניות "העיפרון הירוק החדש שלך ממש יפה עם העליונית הזו.."

מה? לפני שאתם יוצאת לאירוע משפחתי, לא היה יותר קל לשמוע ש"החצאית מתאימה לעליונית והתחרה

של החגורה ממש משתלבת עם העיפרון החדש! ואם את רוצה בשמחה יש עוד 5כמה דקות ולמדוד את מתפחת הבהירה..."

לא ככה מתכוננים לחיי נישואים

לא יודע מאיפה הידע הזה צריך לבוא?

אם מאחיות והידע בא ממילא  אז ניחא !

אבל למה רווק צריך להחשף לדברים  כאלה כדי להבין בזה ?

איך אפשר להבין בזה בלי הסתכלות אסורה (התבוננות) בנשים?

מלבד זאת

בקרוב תתחתן ותראה שאם כל הידע שצברת  לא תואם את טעמה של אשתך שתחיה (ותתגלה בב"א)

הלא הוא שווה כקליפת השום.

אשתי לא קוראת פה......אז נדבר גלוי  ( תשובה לשרשור של התחפושות ?   אולי !)

אני לא הבנתי ולא מבין בזה כלום אבל למדתי  לפי הפרצוף והניגון של השאלה מה אני צריך לענות כדי לשמח אותה 

ועם הזמן (כן עבר זמן) למדתי להכיר את עולם המושגים שלה

משפטים כמו "העיפרון הירוק החדש שלך ממש יפה עם העליונית הזאת" (ציטוט ממך) אם היא החליטה שזה לא מתאים, יכול רק להרוס. לעומת "וואו" פשוט ואמיתי עם כל הלב שיכול לבנות קומות שלמות בזוגיות

אז מה הפואנטה לא צריך דוקטורט כדי לשמח את החצי השני שלך צריך פשוט להרגיש מה משמח אותו

ואם יחלקו עלי? אז מ'כפת לי אצל אשתי זה עובד!

"למדתי לפי הפרצוף והניגון של השאלה מה אני צריך לענות כדי לשמח אותה"

אחלה משפט!!!

ואי.. כמה ידע הפגנת. סחטיין , האמת שזה מוזר שרווק שולט בככ הרבה דברים כאלה....ולדעתי לא ככ חיובי.

עיצה אישית, אל תראה את הידע הככ רחב שלך בפניי בנות עד שהקשר שלכם הוא אינו ממש מובהק וברור.. בנות לא אוהבות בנים שמידי מבינים ועוד דואגים להפגין את זה...

אין לי מושג מאיפה רכשת את הידע הזה, אבל לדעתי בכל מקרה זה לא נשקף טוב, זה מראה על משהו גשמי אשר חזק בבחור... ובנות נכון, מחפשות את המחמאות. אבל לזה יש מקום אחרי החתונה, האירוסין, ולא עם הטלפון הראשון...

תחשוב על זה...

אבל בחור שישר מייחס חשיבות לעניין חיצוני, כנראה שיש סיכוי גדול שזה שולט אצלו.. וצריך לבדוק. כל מקרה לגופו. מה שדרוש פה זה תשומת לב.

ואני גם לא אומרת שהקיצוניות השניה היא טובה, ולא צריך להבין דבר.. צריך להראות ידע בסיסי.. ולא להתחיל להבין בסוגיי איפור וסוג בד החולצה...

המחמאות צריכות להגיע בשלב מאוחר יותר...

ולהתלונן, לא,, זה לא הצד החזק. לפחות לא אצלי.

סוג בד חולצה למשל

וגם סוגי איפור - לא בטוח שמי שלא מתאפרת מכירה את הדברים האלו כ"כ...

אז הידע אמיתי....

ולכל הנבהלים, רובו המוחלט של הידע מאחיות שלי, אם כבר נגררים כסבלים למסע קניות אז לפחות להראות עניין אמיתי ולא לפברק "ווואו" כללי ולא מחייב.

לכל הנבהלים ובצדק, הבהרתי ש"ברור שלא בדייט ראשון או שני"!!!

אני לא מפגין ידיעות על ימין ועל שמאל ואפילו לא בדייט רביעי-חמישי...

אני לא אומר שצריך לקדש את הנושא וללמוד אותו עם המדריך חתנים...

אבל כמו שאתה מצפה ממנה ללמוד לדבר "גברית-צה"לית-בינישית",

ככה גם אתה יכול להוריד מהאגו הגברי שלך וללמוד שפת איפור-ביגוד...

לא לעשות מזה עיקרו של בית! אבל כן לקדש את החומר...

רק עיצה לי אליך חביבי (איזה סיכון אני לוקח עכשויו בשביל העיצה הזאת)

טוב נספר דרך ההיסטוריה

פעם היינו הולכים לקניות של בגדים בשלימות (שלימות ==2 החצאים ואני אחד מהם)

עד שיום אחד עברה על פנינו אחת צדיקה אבל באמת צדיקה (אני אומר צדיקה כי אני בטוח שביזכותי היא כבר חזרה בתשובה)

בקיצור היא זיעזעה את אישתי הצדיקה (שעוד מאז היתה צדיקה) שהיא פתחה את הנושא שאולי באמת אני לא צריך לבוא לחנויות בגדים כי שם כולם מתלבשות ולהיפך....

בשביל זה יש אחיות וחברות למרות שזה עולה יותר זה שווה הכל

אז בבגדים אני עד היום לא מבין

אבל לפרגן לאישתי אני יודע (למרות שהיא חושבת שאני לא יודע.אבל מה היא מבינה בפירגון

נכתב כשנחה עלי הרוח

אשמח לקבל מגבר מחמאה מבינה ולא מחמאה של טמבל

או מה שאומר "הכל יפה עלייך"

[למרות שזה נורא חמוד ותמים לומר את זה.. אני באמת רוצה לדעת אם הוא חושב שאני יפה באותו רגע!]

מה שכן-

יותר מדי ידע באיפור יכול להלחיץ..

כי אז הוא שם לב אם המייקאפ שלך על בסיס שמן או מים ואיך הוא משתלב לך עם העור..

וזה לא תמיד נחמד.

קודם כל מה פירוש במקרה הזה דווקא ?

בסוף תבינו ואז אני אפסיק להגיב (למרות שלא מחייב שתסכימו)

לא התכוונתי שצריך להיות עיוור :

" וואו  איזה ייפה את היום"

"מה באמת אתה חושב ככה? זה הפיג'מה שמצאתי במיזבלה"

ממש לא הכיוון !!!!

מה שכן

א. הבעל לא חייב להיות מעורב בקניית בגדים.  לא משהו אישי פשוט זה לא מקום לבעלים שלא רוצים לראות נשים של בעלים אחרים

ב. נפסק ביורה דעה (קצה סעיף ז) שמותר לאדם להסתכל על אשתו... אז כנראה שיכול גם להחמיא לה

לא מחמאה עיוורת של וואו נבוב מתוכן אלא הכוונה (אם כי ביטאתי בצורה מעט קיצונית) שאפשר להחמיא גם בלי לדעת ש"כל הכבוד כבר חששתי שתשימי היום מיק אפ על בסיס שמן"  ואפילו רצוי כך

אפשר להחמיא על האיפור

אפשר להחמיא על הבגדים

ואפשר להבין ב"איך אשתי נראית" בלי להבין בכל הפרטים

אפשר לפרט יותר אבל אני לא רוצה להרוס לבעלך לעתיד (שיתגלה בב"א)

ב. אני מקווה שהוא יבין - טיפה'לה.. זה כן חשוב לי..

ולגבי "במקרה הזה דווקא".. פשוט כי כולם יצאו נגד.. אז אמרתי שאני דווקא כן מסכימה!

באמת יצא ניסוח מוזר..

רשמתי את ה"דווקא"...

בנות- את הגברים תשאירו בבית!

למה לסחוב אותם לקניות?

חסר לך חברה ללכת איתה? ב"ה לא נראה לי....

זה סתם מעיק לכל שאר הנשים, זה סתם מעיק על הגבר (ורואים עליו שזה ככה!!!!!)

יש בפרסומות לירידי בגדים לדתיות- "פינת לימוד וקפה לגברים"

תהנו

אם אני שואלת חברה איך הבגדים והאיפור שלי- אז סבבה... לתשובה כזאת מפורטת הייתי מצפה.

אבל בעל-? מספיק שיגיע שזה יפה וזהו..

ובנות לא הכי אוהבות שבנים מסתכלים ושמים לב ממש לכל פרט.. ושהיא שמה את העיפרון הטורקיז ולא התכלת, ושהבגדים ממש תואמים..

היא רק תתלבש ותראה יפה. בשביל המראה הכללי..

[זה שהמראה הכללי בנוי מפרטים- לא אומר שבנים צריכים לפרט לה אותם...]

וביום שתפסיק לזלזל בנשים אחשוב שהמשיח הגיע...!

לא יכול להיות שהשירשור הזה לא ינוצל"ש עד תום 100 פעמים!!

YS (גבר תשיג לך שם עברי! פלייז!) אתה שואל באמת שאלה מאוד קשה וחשובה-

וראוי לה לקבל מענה נרחב בשירשור נפרד (אם בא לך להעתיק ולהעמיק)

בתורה יש מצוות "כבד את אביך ואת אמך" ואת "איש אמו ואביו תיראו"

מסביר רש"י - כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו ובכבוד הקדים אב לאם לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים

מה לומדים מזה?

אמא זה דמות מעוררת כבוד

אמא זה הדמות שמשדלת, משכנעת בדיבור- לעשות את הדברים שהאב מביא את המצווה שלהם

מופקדת יותר על הצד הריגשי, הצד של הזדהות פנימית עם המצוות, של לעורר את הרצון והשמחה לעבודת השם

(אגב- יש הקבלה בעיני בן חובת הגבר לפרנס לשמור עליהם- לחובת האישה להאכיל לחתל וכו- זה למלא את צרכי הילד הפיזיים- אין בזה מקום למבוכה או כעס)

מדין חובות אישה לבעלה- לגדל לו את הילדים- אני לא מכירה את הנושא- אני אשמח ללמוד

אבל 'רק' לגדל את הילדים כשהם קטנים- זה בערך אותו זמן של הרשימה הגברית.

וערכית- זה אולי הרבה יותר חשוב, גידול הילד בשנים הראשונות הוא רק על האישה, והוא זה שמשפיע על הילד לתקופה שהוא גדול.

אגב, ממש לא כיף צורת הדיבור שלך.

ואני בן, וממש אוהב להגיד את האמירות האלא על נשים (והם  קיצוניות, מפותחות, ומוכחות במציאות...)- אבל מה יוצא מלהגיד את זה לנשים???

[וקודם אני חייבת לציין y.s. שהצחקת אותי כשכתבת בתפקידי הגבר "לשמור עליהם" (על הילדים)

זה קורה במקרה הטוב - אצל אשכנזים.]

לשטוף כלים

לעשות סדר

לעשות ספונג'ה

לעשות כביסה

לגהץ!

לבשל

לפנק את הבעל!

להיות אישה, רעיה אחות ואם עבורו- בהתאמה לזמנים שבהם הוא צריך כל תפקיד..

ללדת ילדים

לגדל אותם!

לחנך אותם

[וגרסא דינקותא היא הבסיס לכל..

אז גם אם זה רק בתחילת הדרך על פי דבריך (זה הרבה יותר)- זה שווה!]

והגבר?

מפרנס!

לומד תורה!

ראש המשפחה (זה אומר שהוא יוצר אוירה מסויימת בבית על פי ראות עיניו.)

בעל טוב.

וזהו.

(ללמד את הילדים מקצוע -

האחריות כיום היא על שני ההורים..

לשלוח אותם למקום הראוי שימצה את הכוחות הטמונים בהם..

אז אל תהפוך את זה לתפקיד ונחלת הגבר..)

אין לי בעיה עם זה שהרשימה שלו קצרה -

הפרנסה כוללת טרדות רבות (היום נשים רבות עוזרות בפרנסה.. נכון שהאחריות לא מוטלת עליהן)

ואני חושבת שהחלוקה היא שוויונית.

בניגוד אליך!!

אבל אל תהפוך את האישה ל"לא עושה כלום"

מה זה אמור להיות?

ולמה כל המטלות של האישה הן עבודות הבית?

היום גבר ואשה חולקים בעבודות משק בית, לא הבנתי למה הרשימה שלך כזאת.. 

אני לא פמיניסטית דגולה או משהו כזה אבל בימים (כתיקונם) שהאשה גם עובדת לפרנסת המשפחה המטלות משתנות, ובניגוד לדעתו של ys (ואולי גם לדעתך) הדברים שהאישה אמורה לעסוק בהם זה לא רק בין 4 קירות הבית.. קצת מפריע לי שזה המעמד של אישה בעיניכם..

אצל נשים?

מתחת למטלות הגבר..

במקור - תפקידי הנשים הוגדרו בין 4 קירות הבית.

אין מה לעשות!

כל כבודה בת מלך פנימה.

כיום חלה תמורה..

ואני שמחה בה.. שנשים מתפתחות גם לתחומים אחרים.

כל עוד זה לא פוגע בתפקידיהן המקוריים - בכבוד!! ובשמחה!! ובברכה!!

[אני גם חושבת שצריך לעשות כרגע העצמת גברים בעקבות ההתפתחות המטורפת הזו..

אבל נשאיר את הדיון הזה לפעם אחרת]

ולא הבנתי את ההלם על "לפנק את הבעל" - 

את לא אוהבת את בעלך?

לא תפנקי אותו בעז"ה?!

אני חושבת שזה חלק מהתפקידים!

בדיוק באותה מידה שהוא יהיה בעל טוב מקשיב נותן ואוהב.

שוויון בין גבר לאישה - הוא שוויון ערכי!!

לא שוויון בתפקידים!

איפה כתוב שאשה צריכה לעשות את כל המטלות בבית.. ולא מצליחה להיזכר.

מה המקור? למה זה התפקידים המקוריים? ומי קבע שזה שכך היה נהוג (טרם עידן ההשכלה) אומר שזה 'תפקידינו המקוריים'? אל תשכחי שבאותם ימים גבר היה יוצא עם צאת החמה לשדה וחוזר הביתה קצת לפני צאת הנשמה.. אז שום תפקיד לא נשאר 'מקורי' פשוט משום התקדמות האנושות, ולכן לא מובן מאילו שתפקידי האשה הן בבית (למרות שאכן, בפועל, זה מה שקורה לרוב)

זה עומד להישמע רע- אבל- בנוגע לנקודה השניה- אני לא אפנק את בעלי.. אנחנו בעז''ה ניתן כבוד ואהבה הדדיים אחד לשני.. פינוק בא לי בקונוטציה של פרצופים חמודים וסוכריות לתינוק. לא נראה לי שייך במובן של גבר (או בעל). נשמע לי קצת מוזר..

אלירז שכויח ממש משנה סדורה

אגב פעם האשה היתה צריכה לכבס בנהר

לטחון את החיטה בטחנת קמח

ללוש בצק ולאפות כל יום

ללכת לחלבן

ועוד ועוד

היום הבעל חוזר מהתפילה בבוקר עם לחם וחלב ובינתיים האישה קמה וכבר הכניסה כביסה למכונה

אז היום שלה יותר מאוורר

בנוסף רמת נחיים שלנו בעלייה מתמדת אז צריך עזרה בפרנסה (כמו שאמרה אלירז עזרה ולא אחריות)

אז אישה יכולה לצאת ולעבוד מה שלא היה פעם

אבל תחומי האחריות לא השתנו

שהגבר מחוייב לפרנסת הבית? אמת, אבל מכיוון שהאשה יוצאת גם היא לעבוד- מה שנצרך לרוב עבור כלכלת הבית ולא כמותרות, גורם לכך שהבעל והאשה חולקים ביחד גם את מטלות הבית.

למשל: כבר לא כל כך ברור שרק האשה מקלחת את הילדים, ורוחצת כלים בתום הארוחה, לא רק האשה מכניסה מכונות או מנקה לשבת- אלא גם הגבר שותף לכל. ולעניות דעתי זה בריא וטוב.

יש להיות אחראי ויש לעשות..

או כל מיני רבויינס אחרים שלא דוגלים ביציאת האישה מהבית?

נבראנו גם ככאלו עם תכונות בהתאם לתפקידים..

אני לא אוהבת שאנשים מתכחשים למה שהם.

פינוק בא לי בקונוטציה-

שהוא יחזור הביתה ויגלה ארוחה שווה על השולחן.. סטייקים ושניצלים וצ'יפסים

וארוחת בוקר כשהוא נוחת מהתפילה - פנקייק מפנקים

וקינוח מרענן - סופל'ה עם כדור גלידת וניל ליד..

או אגסים בשוקולד ויין...

ומסאז' כיפי..

ולזכור את כל הדברים שהוא אוהב.. לעשות או לקנות או לדאוג שיהיו לו..

ולזהות מצבי רוח שלו ולהתנהג בהתאם.

להקל עליו מהעומס שבחוץ

לתת לו את השקט שלו כשהוא צריך..

זה מה שעומד מאחורי ה"לפנק"

ושוויון ערכי אומר-

ששניכם בני אדם!

שלאף אחד אסור לפגוע בשני

ואסור להרים יד!

שלשניכם יש את אותה רשות דיבור

ואת הצורך בהבנה של השני!

בדיוק ההיפך משוויון תפקידי שמתכחש למציאות הקיומית

אומר שאישה וגבר יכולים לעשות הכל אותו דבר!!

לא הם לא!

(נשים עושות הכל יותר טוב  -סתאאםםם )

אני אומרת דבר כזה-

תפקידים מלכתחילה יועדו בשונה לכל אחד מהמינים

אם זוג מחליט לשנות את פני הדברים

כל עוד זה בסכמה של שני הצדדים

וכל עוד זוכרים מה המקור? אין בעיה!!

שיהיה להם לבריאות!

לגבי המשפט האחרון שלך-

מזעזע שהעולם הפך היום לכלכך תומך ביציאת האישה החוצה וכל כך מעוות בגישה שלו לגבי דגם המשפחה התקינה-

שמה שאני אמרתי והוא אצל הרבה מאוד רבנים - דעת תורה-

נחשב שוביניזם טהור!!

[אין פה שום כלום שאומר שידו של הגבר על העליונה.. ככה שאני לא מבינה איפה השוביניזם פה!]

נשמע לי יותר כמו שפחה או פילגש..

ועדין לא הצלחתי להבין מה המקור שאת מדברת עליו כל כך הרבה.. על מציאות וזמנים שאינן קיימים..?

מהו דגם המשפחה התקינה? למה שאישה תשאר כל היום בבית? אפילו הילדים הקטנים יוצאים מהבית. הבנות כבר לומדות בבתי ספר(!) כן גם הבנות רוכשות השכלה! והבנים גם הם לומדים מתמטיקה. הכל השתנה מאז הימים שאשה היתה כובסת נהר ומלמדת את בנותיה להתפלל, והבנים היו לומדים בחיידרים. אני לא מזלזלת באורח החיים ח''ו, אבל היום המציאות כבר לא כזו בכלל. (במגזר שלנו, בכל אופן, ישנן קהילות שעדין נוהגות כך אני מאמינה.)

פינוק זה הדדי לא חד סיטרי כמו שנשמע שהבנת

פינוק זה לעשות עבור בן או בת הזוג מעבר למה שאני מחויב\ת

לגבי אחריות אלירז ענתה יש לעשות ויש תחומי אחריות וזה לא אותו דבר

מפריע לי שאנשים רואים את החיים בצורה פרימיטיבית כזאת (תפקיד האישה- בית וגו')

פשוט נראה לי שזוגיות טיפה יותר מורכבת ודורשת כוחות מאשר- ואני מצטטת:

"

שהוא יחזור הביתה ויגלה ארוחה שווה על השולחן.. סטייקים ושניצלים וצ'יפסים

וארוחת בוקר כשהוא נוחת מהתפילה - פנקייק מפנקים

וקינוח מרענן - סופל'ה עם כדור גלידת וניל ליד..

או אגסים בשוקולד ויין...

ומסאז' כיפי..

ולזכור את כל הדברים שהוא אוהב.. לעשות או לקנות או לדאוג שיהיו לו..

ולזהות מצבי רוח שלו ולהתנהג בהתאם.

להקל עליו מהעומס שבחוץ

לתת לו את השקט שלו כשהוא צריך.."

צודק. יש הבדל בין הגדרת תפקיד (שאת זה אגב, הזוג יכול לקבוע לעצמו) לבין להתייחס לעניינים שהיו רלוונטיים בתקופה אחרת כתקפים חד משמעית להיום..

למרות שלגופו של עניין אני מסכימה שברוב המקרים אישה באמת מסוגלת לנהל בית (משק בית..) בצורה הטובה ביותר.

א. זה שלא הצגתי את הצד שלו - לא אומר שהוא לא מפנק חזרה..

   [זה פשוט אומר שבתור אישה - אני מתרכזת בתפקידים שלי ובמחוייבות שלי]

ב. אני לא מבינה למה להשקיע במי שאוהבים הפך לעבדות היום..

   [כנראה שבאמת אני לא בפלאנטה הנכונה]

ג. המקור שעליו אני מדברת

   הוא המקור שאומר שאישה לא צריכה להיות "יצאנית"

   ואין כוונתי לומר שאישה לא צריכה להוציא את האף מהבית -

   אלא לומר שצורת היציאה של האישה צריכה להיעשות בצניעות ובשקט

   לא בצעקנות פמיניסטית שאומרת:

   "האישה עכשיו בחוץ!! עובדת!! אסרטיבית!! ותפקד לכם על החיים!!"

   אישה זה אצילות..זה משהו עדין (גם אם שובב), פנימי, מלכותי ועוצמתי.

   ובדיוק בגלל העוצמות האלו, בקשו מאיתנו "לצמצם" עצמינו למקום שבו הכוח הזה לא יהיה פוגעני.

   איך אומרים? עם כוח גדול - באה אחריות גדולה!

   גדרי הצניעות עוזרים לנו בזה, וחלק מגדרי הצניעות של רבנים מסויימים היו גם-

   לא לצאת מן הבית..

   בתקופות אולי רחוקות  [וחשוכות.. הו הו הו!! ], אבל אין לזלזל במה שהם אמרו..

   ויש לזה עדיין תוקף כלשהוא בימינו כפי שהסברתי לעיל.

   אישה לא צריכה "לצצצצאאאתתת החוצצצצהההה"

   אישה- יוצאת החוצה לצורך..

   הכל עניין של שדר..

ד. דגם המשפחה התקינה? אבא ואמא וילדים..

   כיום יכול להיות לך אמא ואמא או אבא ואבא או אמא וילדים..

   עולם מעוות.. ועצם הוצאת הנשים לעבודה וההעצמה הנשית המוגזמת

   היא גם חלק מאינטרס של לפורר את התא המשפחתי..

ה. אין לי שום דבר נגד אישה עובדת! אישה משכילה! אישה יודעת!

    [גם אני סה"כ עושה הרבה דברים - שלא שייכים לעולם הנשי של אז - בלשון המעטה]

    יש לי בעיה אחת ויחידה - הגישה!!

   האם היא עושה את זה מתוך מקום שרוצה לשפר את התרומה שלה בעולם הזה?

   ממקום שבו היא מוסיפה אור וטוב לסובבים אותה?

   או האם היא עושה את זה ממקום של לחימה והוכחה..קטנוניות והעצמת האגו של עצמה

   שהיא חייבת להוכיח בו לכולם -שהיא טובה בדיוק ויותר ממר "גבר-אוייב אכזר".

  וכן - הקצנתי את ההגדרה של הפמיניסטית.. אבל הבנת למה התכוונתי..

אני אענה לך בסדר אחר אבל גם ממסופר למען ההגינות..

א. אתעלם מההערה הראשונה. להשקיע במי שאוהבים זה דבר מבורך ורצוי. ואהבה אמיתית ורבה בין בני זוג עוד יותר מבורך אך התיאור שלך טיפה הקפיץ אותי. עוד לא מיקדתי מה העניין. זה באמת עדין נשמע לי כמו פילגש ולא כמו אישה נשואה שיש לה המון עיסוקים מגוונים ורבים..

ב. נשמע שהדברים שאת אומרת נאמרים מתוך נבערות. האשה יוצאת היום בשביל להתריס? בשביל לפקד למישהו על החיים? אכן יש נשים שהן פמיניסטיות קיצוניות- וכידוע כל הקצנה של כל דבר היא דבר שלילי- אך להזכירך- מישהו פעל כדי להשיג למשל, זכות הצבעה לנשים! זה לא היה ברור מאליו. למה לאשה לא היה זכות להביע דעה. פעם היחס לאשה היה יחס של אי כבוד מובהק. ולא, אני לא מדברת על הלכות ועל תורה, אלא בעולם כולו, נשים היו כלי להבאת ילדים ובישולים ותו לא. וב''ה המצב השתנה ואנחנו, כמו שאמרת, בשוויון ערכי. ועוד דבר- אל תעשי מניפולציות על דברים שאני אומרת. לא אמרתי- תקופות חשוכות הו הו אמרתי זמנים אחרים בעבר. שהכל היה שונה אז במנהגים והליכות  והרגלים של אנשים.

ג. אישה יוצאת לעבוד כי היא צריכה, בימים אלו, כמעט כמו שהגבר צריך. בלי שום הגדלת גופן או הקטנת גופן.

ד. אף אחד לא עומל על פירור המבנה התקין של הבית. כל מה שקורה היום זה מפני תקופה של חושך רוחני- אין נביאים ואין משיח ואין בית מקדש ואף אחד לא עומד ומוסר את דבר ה' לעם. אנשים התבלבלו, ואנשים עם נטיות הפוכות מחפשים מוצא ופתרון לבעיה שלהם. נכון שזה מזעזע מה שנהיה עם הרעיון הזה, אבל גם זה תוצאה מנבערות וריחוק עצום מריבונו של עולם. כתוצאה מכל זה, מתפורר באמת התא המשפחתי הרצוי, וזו בעיה אמיתית של עם ישראל (והעולם כולו). עדין לא הבנתי איך זה קשור למה שדיברנו.

ה. תגדירי העצמה נשית מוגזמת..

ו. עוד לא נתקלתי באישה שכל מטרתה היא להתריס כלפי העולם כולו על כך שהיא פמיניסטית ורוצה להעצים את האגו של עצמה, ואם כן, כנראה שהיא נפגעה בעבר בגישה מיושנת בענין זה ולכן חשה צורך להתריס (בד''כ מתריסים כנגד משהו) ועל כן מי אנחנו שנשפוט..

מתי תבינו שאנחנו הרבה יותר מכובדות ונסיכות

כשאנחנו ממלאות את תפקידינו המקוריים

ולא "נלחמות על מקומינו בעולם"?

הפחד הזה להיקרא "אישה טובה"

להיות מישהי שפועלת עבור רצון של מישהו

"להיות שפחה"..

בשפה הזאת זה באמת נשמע נורא!

ואני אומרת - "את עזר כנגדו"

בלעדייך - הוא היה כלומניק!!

אז מה רע לך לתפוס את המקום הזה?

אני אענה לך בהתאם ל"מספור" שאת כתבת:

א. כרצונך.. לא הבנתי מדוע עדיין..

ב. קודם כל חביבתי.. נבערות... את לא יכולה לומר..

    אם כבר מדברים על "נשים מלומדות"

    ידע בפוליטיקה, משפטים ובהרבה מאוד תחומים אחרים, גם בהלכה - יש לי.

    האישה הפרטית לא יוצאת היום כדי להתריס..

    המגמה הזו התחילה בצעקנות פסיכית של פמיניסטיות..

    אישה על פי התורה- מעולם לא הייתה כלי להבאת ילדים ובישול נטו!

    תמיד גברים בעם ישראל - נדרשו לזון, לכלכל, לפרנס ולכבד את נשותיהן!!

ג. אישה יכולה להיות צריכה לצאת לעבוד.. ולכן זה בסדר- כי זה "לצורך"

   אבל אם היא יוצאת [אעעעע מתסכל לומר את זה דרך המחשב.. בלי הבעות פנים,תנועות ידיים..וכו']

   [צדיקה... מישו שמכיר אותי.. הלפפ!! אני לא מצליחה להעביר את זה למילים!]

   [זאת הסיבה שאני משתמשת בשינוי גופן.. זה כאילו שינוי טון..]

   לא משנה..

   אולי ההגדרה של יוצאת ברעש ובצלצולים ומושכת תשומת לב.. 

   ועוברת ממצב של אישה עובדת למצב של אישה עובדת ולא צנועה..

   (בעע.. גם לא ממש מצליח להעביר את המסר)

ד. אני מבסוטה על התמימות שלך..

    יש לסטרא חארטה שליחים בעולם

    שיש להם מגמה לצאת נגד הרוחניות

    וחלק מהדברים הוא פירור התא המשפחתי והפיכת מחלות נפש למשהו לגיטימי ו"גאה".

    וזה קשור ישירות ובעקיפין לכל הנושא..

    כי גם פמיניזם הוא כוחות של טומאה.. והוא חלק מפירור התא המשפחתי.

    [בדיוק כמו שוביניזם!]

ה. העצמה נשית מוגזמת זה:

    שאישה יכולה להמציא על גבר מה שהיא רוצה..

    ולתבוע אותו כמה שהיא רוצה על הטרדה מינית, גם במקרה שהיא פיתתה אותו.

    ויאמינו לאישה!!! בכל מצב!

    [לפתות זה לאו דווקא במכוון

    אלא כולל גם דרך לבוש פרובוקטיבית

    שהיום היא נחלת רוב הנשים בעולם! מזעזע!! ]

    (ועכשיו כל הבנות יקפצו עליי וירצחו אותי!)

ו. פגשתי הרבה כאלו.. שכל מטרתן היא רק לטפח את עצמן

  ולדאוג לטובתן

  ולא אכפת להן גם כשזה פוגע בגבר..

  וכל עניינם בעולם הוא פשוט לקמבן לעצמן הטבות ולשפר את רמת חייהן באיצטלה של מסכנות ופגועות.

  ואם את כבר עוסקת בלדון לכף זכות -

  אולי כדאי שתדוני את הגישה הכה "שוביניסטית" שלי..

  כפגיעה מאוד קשה בידי פמיניזם טהור ורצחני..

  ומי את שתשפטי?..

  <צ>

כי להסכמה כבר לא נגיע:

א. ידע יש לכולם בהמון נושאים.. השאלה כמה...

ב. שוביניזם ו- פמינזם זה דבר רע כי שניהם הקצנות. 

ג. זכותן של נשים לצאת לעבוד ולפתח קריירות גם אם כתוצאה מכך שמן יתנוסס על עיתונים וכדו'.

ד. כחלק מעסקת החבילה של הסטרא אחרא- גברים אכן מטרידים.. גם אם הלבוש הנשי פרובוקטיבי (לצערינו) זה לא הופך הטרדה ללגיטימית.

ה.סעיף ו' שלך זה כבר עניין של אופי של בנאדם זה לא קשור..

ומה שהיה אמור להיות סעיף ז' פשוט מאד. לא שפטתי אותך על דעותיך. פשוט לא הסכמתי איתן.

להבהרה: מקומם של בעל ואשה זה גם בבית וגם מחוצה לו.  גם הגבר וגם האשה הם הם אלו שיבנו את הבית- בשיתוף פעולה ביניהם אשה באמת יודעת לנהל טוב יותר ברוב המקרים משק בית, מעיקר הכתובה הגבר אמור לפרנס את האישה, כיום רמת החיים באמת עלתה ולכן דרושים 2 מפרנסים.

חוץ מסעיף ג'..ו-ה'(חלקית)

הסכמתי על כל הנאמר לעיל....

והערה קטנה לגבי המפרנסים - דרושים שניים. האחריות היא על אחד בלבד..

מקומם של בעל ואישה זה גם בבית וגם מחוצה לו..

הם יכולים להיות בשני המקומות..

אבל האופי מותאם מאוד לשר החוץ ושרת הפנים..

ולכן יש מקומות רצויים יותר לכל אחד מהם לשהות ולעסוק בו.

לעולם לא נגיע להסכמה

רצוי זה עניין אינדיבידואלי- לכל אחד מתאים באופן אישי היכן להיות יותר ולא משום שכך היה נהוג.

אז אני עם אלירז.

(אאאאאאאאחחחחחחחח פינווווווווווווווווק )

גם אני עם אלירז

ולא ברור לי למה- כי היא נחשבת שובניסטית ואני נשחבת פמיניסטית

אולי כי מה ששתינו רוצות זה  בתים לפי תורה כדי לעבוד את השם.

אלירז! את אשת חיל!!

לא הבנתי נכון את הדברים שכתבת.. מחילה.

אולי דיברתי לא כך כך ברור אתמול, בגלל השעה או מהלם על גישתה על אלירז. אני התרעמתי על הדעה הנוקשה שלה בנוגע ליעוד המקורי (?) של כל אחד מהמינים.

ואני מסכימה שאין שווין בנוגע לבני אדם. כל אחד עושה את מה שמותאם ('המותאם שורד'..) לא לפי הגדרות ומוסכמות שנקבעו על ידי אורך חיים שלי רלוונטי להיום.

ואני די נפגעת בשם הבנות על המטרה שלנו בעיניך.. על אותו משקל אפשר לומר- מה מטרת הבנים? להפרות את האשה ולעבוד לכלכלת המשפחה? 

את היום שאחרי הלידה הראשונה לבית y.s. ואת הדיבורים של כבודו על כמה האישה לא עושה כלום וכמה התפקיד שלה זעיר ואפסי.

הייתי נותנת הרבה מאוד בשביל לראות גבר גבר אחד בעולם הזה שמצליח לשרוד תשעה חודשי הריון + לידה = בחילות, מצבי רוח, נפילה ועליה של הורמונים, כאבי גב, רגליים נפוחות, דליות, בדיקות שונות ומשונות, כאבי תופת... להמשיך?

ואת הקטע הבא אני מביאה למרות שאני צופה כמה תגובות לא עניניות מראש, כי בעיניי הוא מתמצת מעולה את הנושא בתת-שרשור שנפתח:

כי מראש - אלו אבות, ומגבעות - אלו אמהות (במדבר רבה כ,יט)

בנבואתו על עם-ישראל ציין בלעם את האבות והאימהות: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו".¹ אמרו על זה חז"ל²: "מראש צורים - אלו אבות; ומגבעות - אלו אימהות".

ההבדל שבין האב לאם הוא, שהאב מעניק לילד את עצם מציאותו הכללית, ואילו הפיתוח לפרטים ולאיברים נעשה על-ידי האם. לכן יש קרבה יתרה בין הבן לאמו, משום שהיא מעניקה לו את מציאותו הפרטית.

זה ההסבר לכך שב"כבד את אביך ואת אמך"³ הוקדם האב לאם, שכן הבן נוטה לכבד את אימו יותר מאשר את אביו. לעומת זאת, בציווי "איש אימו ואביו תיראו"⁴ הוקדמה האם לאב, שכן הבן ירא מאביו יותר מאשר מאימו.

וכך גם בפסוק זה - על האבות נאמר "אראנו", שזו ראייה למרחק, ואילו על האימהות נאמר "אשורנו", שהיא ראייה קרובה יותר.

אב ואם

גם בעולמו הפנימי של האדם, בתוך הנפש, יש אב ואם וצאצאים. השכל הוא המקור לרגשות, המכונים 'תולדות'. התפתחות הרגשות מכונה 'לידה'. וכשם שבלידת ילד יש צורך באב ואם, כך גם לרגשות יש אב ואם.

ה'אב' הוא כוח ה'חכמה' שבנפש. זו נקודת הרעיון ותמציתו, שממנו מתחיל הכול. לאחר מכן בא שלב ה'אם' - ה'בינה'⁵, פיתוח הרעיון והרחבתו לפרטים ולפרטי-פרטים. רק לאחר שהרעיון עבר שלב זה ונעשה בנוי ומפורט במוח, יכולה להתחולל ה'לידה' - היווצרות רגשות בלב האדם.

מוח ורגשות

אולם אף-על-פי שכוחות החכמה והבינה שותפים שניהם בלידת הרגשות, יש לכל אחד ואחד מהם תרומה ייחודית. למשל, מהתבוננות בגדולת ה' נולדים בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. מהחכמה שבנפש, שהשפעתה מרוחקת יותר, נולדת תחושה של התבטלות גמורה לקב"ה, ואילו כוח הבינה מניח אפשרות לתחושה עצמאית של נברא, אלא שניתנת לו היכולת להרגיש קדושה אלוקית.

התכלית טמונה דווקא בהשפעתה של הבינה, שכן רצון ה' אינו בביטולו של העולם ממציאותו, אלא שבתוך העולם הגשמי תורגש האמת האלוקית; ובזה כוחה של הבינה.

לחולל רצון

אותה מערכת יחסים קיימת גם בתוך הבית היהודי. האב הוא המקור הראשוני של הרוח היהודית, אבל תרגום הדברים לחיי היום-יום נעשה על-ידי האם. היא שמורידה את הדברים לחיים הממשיים - בחינוך הילדים, בהכנסת אורחים, בנתינת צדקה ובאווירה היהודית הכללית השוררת בבית.

על האישה נאמר⁶: "איזוהי אישה כשרה, כל שעושה רצון בעלה". את המאמר הזה יש לפרש זאת גם כך - אם רואה האשה שהבעל טרוד בטרדות הפרנסה ואין בו די רצון לענייני התורה והמצוות, הרי כ"אישה כשרה" היא "עושה" ויוצרת את "רצון בעלה" ומעוררת בו רצון למלא את תפקידו האמיתי. ואז זה בית שהשכינה שרויה בו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1067)

----------

1) במדבר כג,ט.

2) במדבר רבה פרשה כ,יט. תמחומא בלק יב. זוהר חלק ג רי,ב.

3) שמות כ,יב.

4) ויקרא יט,ג ובפירוש רש"י מקידושין ל, סוף עמוד ב.

5) תניא פרק ג. ביאורי הזוהר בלק קג,ב.

6) תנא דבי אליהו רבא פרשה ט.

א. ט'! אני אוהבת אותך!

ב. מאחלת גם לך את התענוג של "תשעה חודשי הריון + לידה = בחילות, מצבי רוח, נפילה ועליה של הורמונים, כאבי גב, רגליים נפוחות, דליות, בדיקות שונות ומשונות, כאבי תופת... להמשיך!!"

(ציניות של נשים... האח! כמה טוב!)

ג. המאמר שהבאת נהדר, הרעיון שבו ממש עמוק וכתוב יפה תודה

YS אתה גבר גם בהגדרה של מצ'ואיסט

ובחייאת- תתחיל ללמוד מספרים מה זה נשיות בתורה!! יש לך חתיכת בור בהשכלה

תודה!

ט', אני לא מסכים איתך לגבי הכל.... פירוט אם בא לך במייל או באישי.

כי במציאות זה מה שקורה הנשים עושות את רוב העבודות האלה וזה לא קשור לפמינסטיות 

אני חושב שכל אחד ואחת פה דוגלים בשוויון בין הבעל והאישה

אני עשיתי חצי פזור,

והיה לי אחל'ה!

ויש לי שיער ארוך.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי