כי אם תשאלי את הבחורה, העלמה כבר תבנה בניינים ותכתוב תסריטים, ואז הבחור בכלל לא יהיה מעוניין וסתם תתאכזב..

ולגבי עד אימתי מאריכין בכזאת וכזאת- נותנים פרטים כלליים ומשיבים על שאלות אם יש צורך(:

שכוייח אדיר והרבה סיעתא דשמיא..

כנראה הם פחות רגישים אם אח"כ תגיע תשובה שלילית...

(אולי לא. אבל שואלים את הגבר קודם)

כי אם הבחורה תגיד כן והוא יגיד לא יהיה הרבה יותר אכזבה מאשר שהבחורה תגיד לא לבחור...

שנית כמה מאריכים?? פשוט מספרים: בת כמה? מה היא עושה? איך היא נראת? איפה היא למדה בתיכון?

תכונות אופי בולטות... לפעמים נותנים מספרים של חברים לפעמים לא תלוי...

זהו... 

את יכולה להביא מקור?

פשוט הנהגה נחמדה (סוג של אפליה כזאת...), כי חושבים שהבחורה תיקח יותר קשה תשובה שלילית לגביה.

אע"פ שבמציאות - לא תמיד זה חייב להיות כך..

ואם כן, נא להביא מקור!

זאת סתם קונספציה סטיגמטית שנפוצה בציבור שלנו. יש בנים כאלה ויש בנות כאלה.

בנים סתם רגילים לשחק את הקשוחים, לכן יותר קל להלביש את זה עליהם.

שהבחורה פנויה. שלא יציא מצב שהעצת למישהו מישהי שכבר יוצאת עם מישהו אחר..

זה עניין של שיווק. 

רק בניגוד לשיווק שנוהגים להעלים כל מיני דברים ולשקר-

בהלכה זה אסור.

כשאני משדכת(ויש לי כבר 4 נשואים )

 אני אומרת כל מה שרלוונטי לשידוך ולא מסתירה גם חסרונות.

החכמה היא לומר זאת בצורה שתתקבל כחסרון לגיטימי והגיוני.. כי בסה"כ במכלול הוא/היא מקסימים.

[במיוחד אם בחרתי להציע אותם למישו,

אני לא אציע מישהו/י עם נתוני פתיחה שאני לא הייתי יוצאת איתם, אחרת השיווק שלי לא יהיה אמין..

זה גם הרבה עבודה על מציאה והעמקה בנקודות הטובות של האדם המשודך ובכלל]

ראשית כל - כדאי לשאול את הבחור מה הוא מחפש, מה חשוב לו...

כנ"ל את הבחורה

ורק אח"כ להציע

הסיבה: גם אם מכירים היטב מישהו לא תמיד יודעים על דבר מסויים שחשוב לו...

כשמציעים - לברר טיפה, לפחות פרטים ראשוניים על הבחור והבחורה

לתת לבחור את הפרטים על הבחורה - ולשאול אם חסר לו משהו

אח"כ כנ"ל לבחורה...

שכוייח על העלאת השאלה!!

(אתם מוזמנים להוסיף...)

טכני:

שם + משפחה, גיל, מראה - גובה, לבנים- זקן או לא, רוחב... 

עדה

מקום מגורים, מקום לימודים (תיכון+ישיבה), צבא או שרות לאומי, לבנות - מדרשה אם יש, לימודים גבוהים ו\או עבודה - אם יש

עיסוק של ההורים, מס' ילדים במשפחה וכו'

מהותי:

רמה דתית

תכונות מאפיינות בסיסיות (שקט\רועש, מסודר, קופצני, שמח, גמל חסדים, טוב לב, משקיען, כשרוני וכו')

תחביבים

מגורים לעתיד: ישוב\עיר\גרעין תורני\גבעה

מתכנן לעבוד\ללמוד,לעבוד וללמוד חצי-חצי\לעבוד ולקבוע עיתים לתורה\ללמוד כמה שנים טובות ואח"כ לעבוד...

או: מתכננת לעבוד\ לגדל ילדים בבית ולא לעבוד\לעבוד מעט שעות ולהיות רוב היום עם הילדים \ ...

שאיפות בכיווניםשונים

מה מחפש:

טכני - יש מהו מסויים שמעדיף\לא רוצה

(עדה,גיל, גובה - למשל שהבחורה לא תהיה גבוהה יותר או שלא יהיה פער משמעותי בגובה, למי שמציק כמובן). לבנות-האם היא מעדיפה בחור עם זקן או לא, למי שמפריע מישהו שמן...)

צבא\שרות לאומי - האם רוצה\מעדיף משהו מסויים...

מהותי

רמה דתית - מה מחפש\ת

תכונות מוכרחות\רצויות\מועדפות (למשל מישהי שלא מוכנה להתפשר על בחור שיש לו לב טוב, ומעדיפה בחור שקט אבל לא מאוד לחוצה על זה..)

מחפשת בחור שמתכנן לעבוד\ללמוד... (כנ"ל)  או: מחפש בחורה שמתכננת לעבוד\לגדל ילדים בבית \...

שאיפות לחיים

לבנות - אם מעדיפות בחור מישיבה מסויימת או נראה להן שישיבה מסויימת יותר מתאימה וכו'... (אולי כנ"ל לבנים ביחס למדרשות)

טלפונים לבירורים - בד"כ 2 חברים ורב\מורה\... (מישהו מבוגר יותר)

עוד:

תמיד כדאי לשאול את המועמד\ת אם יש עוד פרט שחשוב להם לציין בנוגע לעצמם או למה שהם מחפשים...

כדאי לרשום הכל - אולי זה לא ילך ותרצו להציע מישהו חדש. חבל לטרוח ולשאול שוב איפה למדו וכו'...

במהלך הקשר -

רצוי לברר מראש מה הם מעדיפים - אם מעדיפים שהשדכן יהיה שותף בקשר או ישב בצד

בכל מקרה רצוי שמי שמשדך יהיה טיפה מעורב בקשר (ממש ממש טיפה) כדי לנסות לעזור שלא לחתוך על שטויות (למשל חוסר הבנה בדבר מסויים...)

אם השידוך לא יוצא לפועל -

1. לשים לב - לפעמים זה יכול להיות קשה מאוד לאחד מהצדדים (או לשניהם). כאן צריך לחשוב אם את\ה האדם המתאים לעזור ולעודד... הרבה פעמים כן אבל לפעמים גם לא)

2. לברר את הסיבה - אם אפשר. גם כדי לבדוק אם זה לא שטויות (ח"ו לא ממקום של לחנך אלא ממקום של לעזור - אולי באמת היה חוסר הבנה וחבל...)

3. לברר מה התאים ומה לא ולנסות לחפש לכל אחד מהם מישהו חדש...

אני בטח נשמעת כמו השדכנית של העולם - אז ממש ממש לא.

עד לא מזמן חשבתי שזה בכלל לא העיסוק שלי ולא קשור אלי. לאחרונה הגעתי למסקנה שזה חשוב ונצרך ולכן התחלתי טיפה להיכנס לזה..

בכל מקרה אני גם ממש בהתחלה אז גם אני אשמח לעצות..

אז באמת עדיף שאחרים יאמרו.

ובכל זאת  מנסה. (כולם מוזמנים לתקן אותי.. )

אם יש לך איזה רעיון (ולפעמים אפילו אם אין) לפנות לבחור\ה שאת מכירה ורוצה לחפש לו\לה מישהו

ולשאול את השאלות עליו

ז"א

כל הפרטים הטכניים (למשל לא תמיד את יודעת מה החברה שלך מהלימודים עשתה בשרות\תיכון וכו')

קצת תכונות שלו (לפעמים לא נעים לומר... אבל תנסי)

ומה מחפשים

אם כבר חשבת על החצי השני - אז לשאול גם אותו את הנ"ל

לרשום הכל!

אח"כ - לשבת עם עצמך ולראות אם זה יכול להתאים

"רגע.. הבחור 1.90 והבחורה נמוכה... רק 1.35... נברר אם זה משנה להם.."

|טלפון אליו ו\או אליה|

טוב. זה באמת לא קשור... מפריע לו בחורה מאוד נמוכה. נחשוב על מישהי אחרת...

לבדוק גם מה בגדר עקרוני ומה בגדר עדיף (למשל הבחורה מעדיפה בחור בלי זקן אבל מוכנה לשמוע גם על מי שיש לו זקן וכו')

לראות שכל הדברים המהותיים והעקרוניים מסתדרים - עד כמה שאת יודעת

ואח"כ -

להציע לבחור. לומר את הפרטים ולשמוע אם זה נשמע לו. אח"כ לתת גם את השם של הבחורה + טלפונים לברור (בד"כ 2 חברות ורבנית\מורה וכו')

אם הבחור מאשר - לפנות לבחורה. לומר לה את הפרטים ואח"כ גם שם+משפחה וטלפונים לברור. להזכיר לה שהבחור כבר מסכים ומחכה לתשובה ממנה...

לברר איתם עד כמה הם רוצים את המעורבות שלך בקשר

ולעקוב בהתאם למה שהם מבקשים. לדעתי גם אם הם מבקשים לא להתערב זה בסדר גמור לשאול בעדינות אחרי שבועיים מה קורה...

אם לא הולך - לברר בעדינות למה ולנסות לכוון טוב יותר לפעם הבאה בע"ה...

לבסוף - צריך לזכור שרק הקב"ה מזווג זיווגים

ושרוב הבחורים והבחורות יוצאים עם המון - ומתחתנים רק עם אחד!!

ב"הצלחה רבה והמון סיעתא דישמיא!!

ב"ה

הגיוני לגמרי שתנסי להכיר בינייהם גם על סמך התרשמות שלך אישית, שתהיה בינייהם שפה משותפת.

זה משהו שכל מי שיש לו אנטליגנציה רגשית ממוצעת יכול להרגיש, על אנשים שהם מכירים.

שב"ש

קורטוב של אינטליגנציה רגשית

ללמוד מניסיון אישי - איזה אופי מתאים לאיזה אופי.

לא תמיד האדם מחפש את האופי שמתאים לו, או שלא תמיד יודע לקרוא לו בשם הנכון.

לא לפסול שום שידוך פוטנציאלי אוטומאטית בלי לשאול את שני הצדדים

מה שנראה לכם כמשהו שיכול לא להתאים - לאו דווקא כזה בפועל (למשל בחור שנמוך יותר מבחורה, בחור מזוקן או "מכופתר" וכד')

הכרות - השידוך לא נגמר שם

תנסו ללות את הקשר - כי ההתחלה של הקשר בד"כ מופנית לבנייה של תקשורת.

בעיות תקשורת בתחילת הקשר לא נותנו לבני הזוג להכיר באמת אחד את השני.

פתאום אנשים מגלים את ההפך ממי שהבטיחו להם השדכנים.

שדכן צריך להיות עם האצבע על הדופק וברגעים כאלה לנסות לעזור לשפר את התקשורת, לתת הזדמנות לשני בני הזוג להפתח ולהכיר אחד את השני כראוי - כפי שאתם מכירים אותם, בלי מסיכות ועיוותים.
(עצות טכניות יכולות לעזור מאוד - מיקום לפגישה, מה עושים בפגישה וכד')

לא ללחוץ ולא לשכנע ע"י חזרה על המנטרה מסוג "הוא בחור טוב, ירא שמים, לומד לרבנות"...

אם תחזרו על המנטרה הזו מפסיק פעמים - מישהי עוד עלולה להתחתן עם הבחור הזה - ולא מתוך רצון אמיתי.
שיקולים יבשים כאלה הם מתכון לאסון.

כמה זוגות אני מכיר שהתגרשו זמן קצר אחרי החתונה, מאחר והתחתנו בגלל הלחץ של הסביבה?

לא מעט.
 

אם בכל זאת נראה לכם שהשידוך "נופל" מהר מדי במקום שהיה יכול להיות משהו רציני - תבדקו מה קרה, במיוחד בתחום התקשורת, ותנסו לעודד את שני הצדדים לתת לזה עוד הזדמנות בדגש על שיפור התקשורת (יותר פתיחות)


(מילים אלו נכתבות ע"י אדם שישן 3 שעות מתוך ה 36 האחרונות תתיחסו בהתאם. לילה טוב!)
 

חוץ מזה, יש נטייה לברר בעיקר אצל רבנים ופחות אצל חברים- טעות גדולה.

חברים מכירים הרבה יותר טוב את האדם, איך הוא ביומיום, איתם בחדר ובפרטים הכי קטנים.

רוב הרבנים יספרו איך הם מכירים את הבחור מבית המדרש- אני לא חושב שמשם נובעת התאמה.

לפעמים אדם הוא אחר לגמרי בבית מדרש ובחיים האמיתיים. זה לא הקריטריון לבחון את אישיותו.

ישנם רבנים בודדים שמכירים את האדם גם בחייו ה"אמיתיים"- קרי- מחוץ לבית המדרש.

אגב- מאותה סיבה שידוכים של חברים הרבה יותר מצליחים מאשר רב שמשדך.

אני ממש לא מזלזל ברבנים, אם למישהו יש מחשבה כזאת, אלא מפריד בין ידיעותיהם בתורה, להבנתם את נפש האדם.

דבראשון כדאי לדעת מכלי ראשון מה הוא  והיא מחפש/ת-הרבה פעמים חושבים שמכירים את הבנאדם אבל ברגע

ששואלים  מה מחפש מגלים שההצעה שחשבתם לא רלוונטית ואתם לא יכולתם לדעת/משהו  שחשבתם שלא קשור

יכול להיות מתאים.

ב-אני משתדל קודם כל לברר בעקיפין אם הבחורה תפוסה,בצורה שהיא לא תדע שיש הצעה על הפרק. ככה אני לא

מציע לבחור ונותן פרטים של בחורה שיש סיוכוי גדול שזה פשוט לא רלוונטי מההתחלה.

ג-כמובן את ההצעה עצמה מציעים קודם לבחור,כדי למנוע עגמת נפש מבהחורה.

ד-הכי חשוב זה להסתכל בכללי על אנשים בעין טובה,להשתדל לראות את הטוב והחיובי בכל דבר, שהגישה שלך

לחיים היא כזאתי כשאתה מציע אתה פשוט לא מפסיק לומר דברים טובים,ולא כי אתה איזה סוחר שמשבח את

הסחורה שלו או משהו כזה, פשוט זה מה שאתה חושב על הבנאדם.

לגבי חסרונות אותו דבר. אם יש משהו שהוא בולט וחד משמעי צריך לומר אותו אבל עוד פעם, אם אתה תחשוב

על הבנאדם שהוא טוב ומדהים למרות החסרון הזה,המוצע כבר יבין את זה מבין דבריך. בכל מקרה אני ממש נגד

לשקר/לעגל פינות.אלו דברים שמתגלים וגורמים לעגמת נפש.

ה-תמיד צריך לזכור שאנחנו בורג קטן,באמת,בכל העסק הזה גם אם אנחנו המשדכים. מה' אשה לאיש.

למה זה חשוב?? כדי שלא נפחד להציע כי אולי זה לא יילך/פתאום לא יהיה קשור/לא שמתי לב למשהו. בסוף

אחרי שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו צריך לזכור שיש מי שינהל את הדברים מכאן ולהבא.

ו-נפגשו ונפרדו-במיוחד אם זה אחרי פעם ראשונה שניה,תתקשר לברר בעדינות למה, ככה תתמקצע לקראת

ההצעות הבאות..

בהצלחה...

בס"ד

שאלה כ"כ חשובה שגם אני בעצמי מתלבטת בה...

למעלת השאלה- עודדת אותי מאוד!

ולכל המגיבים- תודה רבה.

<צ>

חוץ מצד השדכנות.. שם אתה מוזמן להתגייס למאמץ המלחמתי בכל עת ובכל שעה.

ואני מצטט מתוך הפלא יועץ ערך "יועץ"

"ומסוג זה שיברח אדם מהיות שדכן, כי לא ידע מה ילד יום ומה יהא בסופה, ואפשר לעולם שיתקים על ידי אחרים שיהיו שדכנים. ואם חלו פניו שיהיה שדכן ולא יוכל לומר ונקה, לא ירבה בהפצרות ובשבחים כמנהג השדכנים, אלא ידבר דברים מועטים ויאמר, אם הוא גזור מן השמים ויש לכם חפץ בשדוך זה תעשו, וחפץ ה' בידכם יצליח, ואני אהיה שליח."

.  לפני שקופצים אפשר להסביר שבדורנו כולנו בגדר של "אם חלו פניו ולא יוכל לאמר ונקה"

הרעיון מובן שלא צריך להרבות...

של כלבן

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.