כי אם תשאלי את הבחורה, העלמה כבר תבנה בניינים ותכתוב תסריטים, ואז הבחור בכלל לא יהיה מעוניין וסתם תתאכזב..

ולגבי עד אימתי מאריכין בכזאת וכזאת- נותנים פרטים כלליים ומשיבים על שאלות אם יש צורך(:

שכוייח אדיר והרבה סיעתא דשמיא..

כנראה הם פחות רגישים אם אח"כ תגיע תשובה שלילית...

(אולי לא. אבל שואלים את הגבר קודם)

כי אם הבחורה תגיד כן והוא יגיד לא יהיה הרבה יותר אכזבה מאשר שהבחורה תגיד לא לבחור...

שנית כמה מאריכים?? פשוט מספרים: בת כמה? מה היא עושה? איך היא נראת? איפה היא למדה בתיכון?

תכונות אופי בולטות... לפעמים נותנים מספרים של חברים לפעמים לא תלוי...

זהו... 

את יכולה להביא מקור?

פשוט הנהגה נחמדה (סוג של אפליה כזאת...), כי חושבים שהבחורה תיקח יותר קשה תשובה שלילית לגביה.

אע"פ שבמציאות - לא תמיד זה חייב להיות כך..

ואם כן, נא להביא מקור!

זאת סתם קונספציה סטיגמטית שנפוצה בציבור שלנו. יש בנים כאלה ויש בנות כאלה.

בנים סתם רגילים לשחק את הקשוחים, לכן יותר קל להלביש את זה עליהם.

שהבחורה פנויה. שלא יציא מצב שהעצת למישהו מישהי שכבר יוצאת עם מישהו אחר..

זה עניין של שיווק. 

רק בניגוד לשיווק שנוהגים להעלים כל מיני דברים ולשקר-

בהלכה זה אסור.

כשאני משדכת(ויש לי כבר 4 נשואים )

 אני אומרת כל מה שרלוונטי לשידוך ולא מסתירה גם חסרונות.

החכמה היא לומר זאת בצורה שתתקבל כחסרון לגיטימי והגיוני.. כי בסה"כ במכלול הוא/היא מקסימים.

[במיוחד אם בחרתי להציע אותם למישו,

אני לא אציע מישהו/י עם נתוני פתיחה שאני לא הייתי יוצאת איתם, אחרת השיווק שלי לא יהיה אמין..

זה גם הרבה עבודה על מציאה והעמקה בנקודות הטובות של האדם המשודך ובכלל]

ראשית כל - כדאי לשאול את הבחור מה הוא מחפש, מה חשוב לו...

כנ"ל את הבחורה

ורק אח"כ להציע

הסיבה: גם אם מכירים היטב מישהו לא תמיד יודעים על דבר מסויים שחשוב לו...

כשמציעים - לברר טיפה, לפחות פרטים ראשוניים על הבחור והבחורה

לתת לבחור את הפרטים על הבחורה - ולשאול אם חסר לו משהו

אח"כ כנ"ל לבחורה...

שכוייח על העלאת השאלה!!

(אתם מוזמנים להוסיף...)

טכני:

שם + משפחה, גיל, מראה - גובה, לבנים- זקן או לא, רוחב... 

עדה

מקום מגורים, מקום לימודים (תיכון+ישיבה), צבא או שרות לאומי, לבנות - מדרשה אם יש, לימודים גבוהים ו\או עבודה - אם יש

עיסוק של ההורים, מס' ילדים במשפחה וכו'

מהותי:

רמה דתית

תכונות מאפיינות בסיסיות (שקט\רועש, מסודר, קופצני, שמח, גמל חסדים, טוב לב, משקיען, כשרוני וכו')

תחביבים

מגורים לעתיד: ישוב\עיר\גרעין תורני\גבעה

מתכנן לעבוד\ללמוד,לעבוד וללמוד חצי-חצי\לעבוד ולקבוע עיתים לתורה\ללמוד כמה שנים טובות ואח"כ לעבוד...

או: מתכננת לעבוד\ לגדל ילדים בבית ולא לעבוד\לעבוד מעט שעות ולהיות רוב היום עם הילדים \ ...

שאיפות בכיווניםשונים

מה מחפש:

טכני - יש מהו מסויים שמעדיף\לא רוצה

(עדה,גיל, גובה - למשל שהבחורה לא תהיה גבוהה יותר או שלא יהיה פער משמעותי בגובה, למי שמציק כמובן). לבנות-האם היא מעדיפה בחור עם זקן או לא, למי שמפריע מישהו שמן...)

צבא\שרות לאומי - האם רוצה\מעדיף משהו מסויים...

מהותי

רמה דתית - מה מחפש\ת

תכונות מוכרחות\רצויות\מועדפות (למשל מישהי שלא מוכנה להתפשר על בחור שיש לו לב טוב, ומעדיפה בחור שקט אבל לא מאוד לחוצה על זה..)

מחפשת בחור שמתכנן לעבוד\ללמוד... (כנ"ל)  או: מחפש בחורה שמתכננת לעבוד\לגדל ילדים בבית \...

שאיפות לחיים

לבנות - אם מעדיפות בחור מישיבה מסויימת או נראה להן שישיבה מסויימת יותר מתאימה וכו'... (אולי כנ"ל לבנים ביחס למדרשות)

טלפונים לבירורים - בד"כ 2 חברים ורב\מורה\... (מישהו מבוגר יותר)

עוד:

תמיד כדאי לשאול את המועמד\ת אם יש עוד פרט שחשוב להם לציין בנוגע לעצמם או למה שהם מחפשים...

כדאי לרשום הכל - אולי זה לא ילך ותרצו להציע מישהו חדש. חבל לטרוח ולשאול שוב איפה למדו וכו'...

במהלך הקשר -

רצוי לברר מראש מה הם מעדיפים - אם מעדיפים שהשדכן יהיה שותף בקשר או ישב בצד

בכל מקרה רצוי שמי שמשדך יהיה טיפה מעורב בקשר (ממש ממש טיפה) כדי לנסות לעזור שלא לחתוך על שטויות (למשל חוסר הבנה בדבר מסויים...)

אם השידוך לא יוצא לפועל -

1. לשים לב - לפעמים זה יכול להיות קשה מאוד לאחד מהצדדים (או לשניהם). כאן צריך לחשוב אם את\ה האדם המתאים לעזור ולעודד... הרבה פעמים כן אבל לפעמים גם לא)

2. לברר את הסיבה - אם אפשר. גם כדי לבדוק אם זה לא שטויות (ח"ו לא ממקום של לחנך אלא ממקום של לעזור - אולי באמת היה חוסר הבנה וחבל...)

3. לברר מה התאים ומה לא ולנסות לחפש לכל אחד מהם מישהו חדש...

אני בטח נשמעת כמו השדכנית של העולם - אז ממש ממש לא.

עד לא מזמן חשבתי שזה בכלל לא העיסוק שלי ולא קשור אלי. לאחרונה הגעתי למסקנה שזה חשוב ונצרך ולכן התחלתי טיפה להיכנס לזה..

בכל מקרה אני גם ממש בהתחלה אז גם אני אשמח לעצות..

אז באמת עדיף שאחרים יאמרו.

ובכל זאת  מנסה. (כולם מוזמנים לתקן אותי.. )

אם יש לך איזה רעיון (ולפעמים אפילו אם אין) לפנות לבחור\ה שאת מכירה ורוצה לחפש לו\לה מישהו

ולשאול את השאלות עליו

ז"א

כל הפרטים הטכניים (למשל לא תמיד את יודעת מה החברה שלך מהלימודים עשתה בשרות\תיכון וכו')

קצת תכונות שלו (לפעמים לא נעים לומר... אבל תנסי)

ומה מחפשים

אם כבר חשבת על החצי השני - אז לשאול גם אותו את הנ"ל

לרשום הכל!

אח"כ - לשבת עם עצמך ולראות אם זה יכול להתאים

"רגע.. הבחור 1.90 והבחורה נמוכה... רק 1.35... נברר אם זה משנה להם.."

|טלפון אליו ו\או אליה|

טוב. זה באמת לא קשור... מפריע לו בחורה מאוד נמוכה. נחשוב על מישהי אחרת...

לבדוק גם מה בגדר עקרוני ומה בגדר עדיף (למשל הבחורה מעדיפה בחור בלי זקן אבל מוכנה לשמוע גם על מי שיש לו זקן וכו')

לראות שכל הדברים המהותיים והעקרוניים מסתדרים - עד כמה שאת יודעת

ואח"כ -

להציע לבחור. לומר את הפרטים ולשמוע אם זה נשמע לו. אח"כ לתת גם את השם של הבחורה + טלפונים לברור (בד"כ 2 חברות ורבנית\מורה וכו')

אם הבחור מאשר - לפנות לבחורה. לומר לה את הפרטים ואח"כ גם שם+משפחה וטלפונים לברור. להזכיר לה שהבחור כבר מסכים ומחכה לתשובה ממנה...

לברר איתם עד כמה הם רוצים את המעורבות שלך בקשר

ולעקוב בהתאם למה שהם מבקשים. לדעתי גם אם הם מבקשים לא להתערב זה בסדר גמור לשאול בעדינות אחרי שבועיים מה קורה...

אם לא הולך - לברר בעדינות למה ולנסות לכוון טוב יותר לפעם הבאה בע"ה...

לבסוף - צריך לזכור שרק הקב"ה מזווג זיווגים

ושרוב הבחורים והבחורות יוצאים עם המון - ומתחתנים רק עם אחד!!

ב"הצלחה רבה והמון סיעתא דישמיא!!

ב"ה

הגיוני לגמרי שתנסי להכיר בינייהם גם על סמך התרשמות שלך אישית, שתהיה בינייהם שפה משותפת.

זה משהו שכל מי שיש לו אנטליגנציה רגשית ממוצעת יכול להרגיש, על אנשים שהם מכירים.

שב"ש

קורטוב של אינטליגנציה רגשית

ללמוד מניסיון אישי - איזה אופי מתאים לאיזה אופי.

לא תמיד האדם מחפש את האופי שמתאים לו, או שלא תמיד יודע לקרוא לו בשם הנכון.

לא לפסול שום שידוך פוטנציאלי אוטומאטית בלי לשאול את שני הצדדים

מה שנראה לכם כמשהו שיכול לא להתאים - לאו דווקא כזה בפועל (למשל בחור שנמוך יותר מבחורה, בחור מזוקן או "מכופתר" וכד')

הכרות - השידוך לא נגמר שם

תנסו ללות את הקשר - כי ההתחלה של הקשר בד"כ מופנית לבנייה של תקשורת.

בעיות תקשורת בתחילת הקשר לא נותנו לבני הזוג להכיר באמת אחד את השני.

פתאום אנשים מגלים את ההפך ממי שהבטיחו להם השדכנים.

שדכן צריך להיות עם האצבע על הדופק וברגעים כאלה לנסות לעזור לשפר את התקשורת, לתת הזדמנות לשני בני הזוג להפתח ולהכיר אחד את השני כראוי - כפי שאתם מכירים אותם, בלי מסיכות ועיוותים.
(עצות טכניות יכולות לעזור מאוד - מיקום לפגישה, מה עושים בפגישה וכד')

לא ללחוץ ולא לשכנע ע"י חזרה על המנטרה מסוג "הוא בחור טוב, ירא שמים, לומד לרבנות"...

אם תחזרו על המנטרה הזו מפסיק פעמים - מישהי עוד עלולה להתחתן עם הבחור הזה - ולא מתוך רצון אמיתי.
שיקולים יבשים כאלה הם מתכון לאסון.

כמה זוגות אני מכיר שהתגרשו זמן קצר אחרי החתונה, מאחר והתחתנו בגלל הלחץ של הסביבה?

לא מעט.
 

אם בכל זאת נראה לכם שהשידוך "נופל" מהר מדי במקום שהיה יכול להיות משהו רציני - תבדקו מה קרה, במיוחד בתחום התקשורת, ותנסו לעודד את שני הצדדים לתת לזה עוד הזדמנות בדגש על שיפור התקשורת (יותר פתיחות)


(מילים אלו נכתבות ע"י אדם שישן 3 שעות מתוך ה 36 האחרונות תתיחסו בהתאם. לילה טוב!)
 

חוץ מזה, יש נטייה לברר בעיקר אצל רבנים ופחות אצל חברים- טעות גדולה.

חברים מכירים הרבה יותר טוב את האדם, איך הוא ביומיום, איתם בחדר ובפרטים הכי קטנים.

רוב הרבנים יספרו איך הם מכירים את הבחור מבית המדרש- אני לא חושב שמשם נובעת התאמה.

לפעמים אדם הוא אחר לגמרי בבית מדרש ובחיים האמיתיים. זה לא הקריטריון לבחון את אישיותו.

ישנם רבנים בודדים שמכירים את האדם גם בחייו ה"אמיתיים"- קרי- מחוץ לבית המדרש.

אגב- מאותה סיבה שידוכים של חברים הרבה יותר מצליחים מאשר רב שמשדך.

אני ממש לא מזלזל ברבנים, אם למישהו יש מחשבה כזאת, אלא מפריד בין ידיעותיהם בתורה, להבנתם את נפש האדם.

דבראשון כדאי לדעת מכלי ראשון מה הוא  והיא מחפש/ת-הרבה פעמים חושבים שמכירים את הבנאדם אבל ברגע

ששואלים  מה מחפש מגלים שההצעה שחשבתם לא רלוונטית ואתם לא יכולתם לדעת/משהו  שחשבתם שלא קשור

יכול להיות מתאים.

ב-אני משתדל קודם כל לברר בעקיפין אם הבחורה תפוסה,בצורה שהיא לא תדע שיש הצעה על הפרק. ככה אני לא

מציע לבחור ונותן פרטים של בחורה שיש סיוכוי גדול שזה פשוט לא רלוונטי מההתחלה.

ג-כמובן את ההצעה עצמה מציעים קודם לבחור,כדי למנוע עגמת נפש מבהחורה.

ד-הכי חשוב זה להסתכל בכללי על אנשים בעין טובה,להשתדל לראות את הטוב והחיובי בכל דבר, שהגישה שלך

לחיים היא כזאתי כשאתה מציע אתה פשוט לא מפסיק לומר דברים טובים,ולא כי אתה איזה סוחר שמשבח את

הסחורה שלו או משהו כזה, פשוט זה מה שאתה חושב על הבנאדם.

לגבי חסרונות אותו דבר. אם יש משהו שהוא בולט וחד משמעי צריך לומר אותו אבל עוד פעם, אם אתה תחשוב

על הבנאדם שהוא טוב ומדהים למרות החסרון הזה,המוצע כבר יבין את זה מבין דבריך. בכל מקרה אני ממש נגד

לשקר/לעגל פינות.אלו דברים שמתגלים וגורמים לעגמת נפש.

ה-תמיד צריך לזכור שאנחנו בורג קטן,באמת,בכל העסק הזה גם אם אנחנו המשדכים. מה' אשה לאיש.

למה זה חשוב?? כדי שלא נפחד להציע כי אולי זה לא יילך/פתאום לא יהיה קשור/לא שמתי לב למשהו. בסוף

אחרי שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו צריך לזכור שיש מי שינהל את הדברים מכאן ולהבא.

ו-נפגשו ונפרדו-במיוחד אם זה אחרי פעם ראשונה שניה,תתקשר לברר בעדינות למה, ככה תתמקצע לקראת

ההצעות הבאות..

בהצלחה...

בס"ד

שאלה כ"כ חשובה שגם אני בעצמי מתלבטת בה...

למעלת השאלה- עודדת אותי מאוד!

ולכל המגיבים- תודה רבה.

<צ>

חוץ מצד השדכנות.. שם אתה מוזמן להתגייס למאמץ המלחמתי בכל עת ובכל שעה.

ואני מצטט מתוך הפלא יועץ ערך "יועץ"

"ומסוג זה שיברח אדם מהיות שדכן, כי לא ידע מה ילד יום ומה יהא בסופה, ואפשר לעולם שיתקים על ידי אחרים שיהיו שדכנים. ואם חלו פניו שיהיה שדכן ולא יוכל לומר ונקה, לא ירבה בהפצרות ובשבחים כמנהג השדכנים, אלא ידבר דברים מועטים ויאמר, אם הוא גזור מן השמים ויש לכם חפץ בשדוך זה תעשו, וחפץ ה' בידכם יצליח, ואני אהיה שליח."

.  לפני שקופצים אפשר להסביר שבדורנו כולנו בגדר של "אם חלו פניו ולא יוכל לאמר ונקה"

הרעיון מובן שלא צריך להרבות...

של כלבן

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

האם יהיה נעים לחתן שהאקס של כלתו מגיע?

לי נשמע ממש לא קשור ולא מכבד את החתן.

העיקר הביקורת שלי מופנית דווקא לכלה בנושא זה.

נראה לי לא רגיש.

ולדעתי האחריות של האקס היא לסרב בנימוס ובלבד ולשמור על רגשות החתן.

או אם ארחיק לכת קצת, אני החתן הייתי רוצה לשמוע אם כלתי הזמינה אקס שלה.. זה היה מעורר בי הרבה מחשבות לגבי עומק הקשר שלי עם הכלה ולגבי מה היא חושבת על העבר שהיה ולגבי העתיד המשותף שלנו ללא אקסים. זה היה גורם לי להרים שתי גבות ואולי אף לחשוש מאד.

אבל כך לתחושתי..

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

אבל גם לא חושבת שזה באמת כושר

מה שכן זה ממש לא נכון להגיד שגברים שמתחתנים כבר לא דואגים לבריאות ולכושר הגופני

הרבה פעמים דווקא בתור רווקים אוכלים מלא ג'אנק פוד ולא ממש דואגים לגוף

וכשמתחתנים בד"כ יש יותר ארוחות בריאות ויותר כוח (וסיבות גם) לדאוג לעצמך

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?