את באמת חושבת שאין הבדל בין הזרמים ומה שמשנה הוא המהפך???

מעניין שכתבת שהתיחסת למהפך - והשעה שכתבת היא במהופך לשעה שהיא כתבה....

(בחיי שלא שמתי לב!)

אין לי מושג מה הבעיה של חוזרים בתשובה להתחתן, מעולם לא הייתי בסיטואציה...

מה שכן, ייתכן שלא הסתגלת לחיים הדתיים, מהבחינה שאת הלא ממש בתוכם, לפי השאלה שניה...

יש אינסוף השלכות מעשיות לשאלה השניה, הלכך ובהתאם לזאת, אי אפשר לזלזל בשאלה הכל כך חשובה... אי אפשר לבנות בית שבנוי על אי התאמה בכל פרט שני...

דבר ראשון, אני לא חושב שחוזר בתשובה זה סטטוס של אמצע או תקוע.

לפי דעתי זה מישהו עם הראש הכי רענן ופתוח שיכול להיות וזה שמחה עצומה לקבל עוצמה כזאת של בנאדם שמסתכל על הכל בראש הרבה יותר פתוח ובלי המקובעות שיש בטבעיות למי שנולד אל תוך המצב הקיים ולא בא מבחוץ.

אני אישית לא רואה משהו שלילי בלצאת עם מישהי שחזרה בתשובה. להפך, אני אבוא בשמחה.

וד"א, הלואי שהתיאור שלך לגבי בני הישיבות היה נכון. זה מסובך כמו שלכל אחד מסובך למצוא את זיווגו.

לא בוחרים אישה עפ"י הרמה הדתית, יש גם אישיות שצריך לראות שהיא מתאימה וכו'.

ולעניין השני, יש הבדל גדול לגבי איזה זרם אתה בוחר ביהדות לגבי המון עניינים. בינהם, היחס למדינה, חברה נפרדת, תנועות נוער, נוסח התפילה, כשרויות. ועוד ועוד.

בהצלחה.

במידה ויש הצעה מתאימה.

חוזר בתשובה זה אדם שעבר כמה תהליכים נפשיים עם עצמו,

ובחר לו דרך ויש דתיים שעושים מצוות רק כי הם רגילים

ולא בוחרים לעצמם דרך יום יום,

חוזר בתשובה מראה שהוא רוצה את התורה יותר מכל

ושהוא מוכן לעבור שינוי גדול ולצמוח הלאה,

זה אומר שהוא יכול להיות נהדר בתור בעל

כי הוא מוכן להתמודד עם קשיים ולבחור לו דרך מתאימה,

הוא לא פוחד להתמודד עם מורכבות

כי הוא עזב עולם שלם שהוא גדל בו לטובת עולם אחר.

זה לא תמיד קל להתמודדות,כי חילוני רוב הסיכויים

כבר נגע מבחינה גופנית וזה די הורס  כי הרוב רוצים

לשמר את המגע הראשוני לבן זוגם וחילוני כבר התנסה,

ויש לו שוני מובהק מדתי מבטן ולידה.

הרבה בחורות לא רוצות להכנס לזה, כי הן מעדיפות את הבחור

התורני שלומד תורה ומשתדל לשמור על עצמו נקי,

ולא את הבחור החילוני לשעבר שבחר בדרך אחרת

וראה כבר הכול, ההכול הזה שהחילונים ראו זה לדעתי מה שמפחיד

בנות דוסיות דתיות, כי הכול הזה מורכב בשביל חלק מהאנשים,

קשה לבנות לקבל את העולם החילוני שהבן האדם היה בו

וזה חלק ממה שהוא השאיר מאחור, זה די מפחיד כי זה עולם שונה

ודוס הרי תמיד גדל בסביבת הגידול של דתיות זאת בחירה

יותר קלה ופחות מורכבת.

לדעתי בן אדם חילוני שחוזר בתשובה

זה מראה שהוא בן אדם חושב ומוכן לעמוד על האמת שלו

והעבודה שהוא עושה חזקה לא פחות מעבודה של דוס

וצריך להעריך אותו על זה.

מה זה ההכללה הגסה הזאת?

פגשתי המון דוסים בעלי נפש קרועה ומשוסעת,

ומאידך - בעלי תשובה רדודים כמו שלולית בסוף הקיץ.

ובכלל, האמנם להשאר דוס זו הבחירה הקלה והפחות מורכבת?

מי שם לב אם אני הולך עם ציצית או לא?

מי שם לב אם אני מחלל שבת או לא?

מי שם לב אם שתיתי קפה לפני 6 שעות או אחרי?

מי שם לב אם התפללתי בבוקר?

אני לא מדבר על השתייכות חברתית.

יש מספיק נסיונות לכל אחד שהם בינו לבין עצמו בלבד,

וכל אחד כאן מכיר בעצמו את הנפש הבהמית שלו.

ואת החזרה בתשובה שלו.

רק לפני יומיים פתחת פה שרשור על בנות שהולכות עם מכנסיים.

זה היה בגלל שהיה להם מדי קל להיות דוסיות?

למה אני מרגיש שיש כאן איזה בוז נסתר לדוסים????

דוסים שטוחים, חיים חיי נוחות, חסרי מחשבה ומעוף - האמנם?

האם ספרות ושירה והעולם הגדול קובעים את מורכבותו או עמקותו של האדם?

ראה הכל, ראה הכל.....

הלואי שאת מה שאני ראיתי לא הייתי רואה!

מי יתנני דוס קטן ומתוק, תינוק של בית רבן שלא טעם טעם חטא.

שלא יובן לא נכון:

אני לומד בבי"ס חילוני.

חלק מחברי הטובים ביותר הם חילונים.

אני נפגש עם חוזרות בתשובה.

אין לי שום בעיה עם זה,

ואינני מתכוון לפגוע באף אחד.

אבל להפוך את זה לאידיאל?

עדיף להיות קודם חילוני, לטעום קצת כדי להיות מורכב?

לא יעלה על הדעת.

אני אוהבת ומתחברת לאנשים מורכבים

כי אני אחת מאוד מורכבת, ואני לא נכנסת למשבצת דתית

מוגדרת וברורה אלה נרחבת, יש לי את האמונה שלי,

והמקום הדתי שלי נהיר לי, אלוקים זה דבר שאני מתייחסת אליו

בצורה מאוד מורכבת כי הוא נתן לי חיים מורכבים ואמר לי להתמודד איתם,

לכן את המקום הדוסי אני לא אבין, כי אצלי אלוקים מורכב הרבה יותר

מכמה מצוות ותורה, בגלל זה אני גם בן אדם פתוח

ובגלל זה אף ביניש אמיתי לא ירצה לצאת איתי וזה בסדר

זה לא מה שאני מחפשת, כי זה לא מה שמתאים לי.

המורכבות שלי זה היופי שבי ואני לא מתכוונת להתנצל על זה לרגע!

תאמין לי שאם הייתי רוצה להיות חילוניה הייתי הולכת מזמן,

אלוקים נתן לי עולם מורכב אז אני משתדלת להתמודד עם הכול

ולהאמין בו, בגלל זה אני יכולה לקרוא לעצמי בלב שלם דתייה

הקונפליקטים שלי נרחבים מאוד מאוד, ואני כאן להאמין

אומנם לא בתור דוסה אלה בתור דתייה פתוחה זה גם טוב בעיני.

אני כאן כי אני דתייה מאמינה לא פחות מכל הדוסים בעולם

לכן אני גם מקבלת באהבה את המורכבות של בחורה או בחור שקשה להם

במצווה מסויימת והוא בוחר בחירה משל עצמו, זה לא מוריד אותו בעיני

מהתואר של בן אדם מ אמין אולי בעינכם כן, אצלי אין הכול או כלום

כל אחד ורמת התמודדות שלו.

כל הגישה שלי שהייתה נראת כאן בוז לדוסים,

זה פשוט בוז לגישה הלא מקבלת שראיתי כאן,

לגישה שלכם ששוללת ישר בן אדם ממראה ראשון

על סמך מכנסיים, על סמך זה שהוא לא דוס מקפיד לגמרי,

על סמך אלף פרמטרים שלא קשורים בתורה א

לה מראים על מידות לא משהו,

לא צריך להיות בן תורה כדי לקבל בן אדם כמו שהוא

צריך מידות טובות, זה לא נראה לעין כאן בשפע

אני מצטערת, זה מה שאני ראיתי.

אני מכירה מספיק דוסים בחיי, דוס אמיתי יכול לקבל את האחר

הוא לא חייב לאהוב את המכנסיים שלו או את החטאים שלו

אבל הוא מחויב לאהוב את הבן אדם על אף השונות שלו!

תקראו לזה בוז, אבל תורה ואנושיות צריכות ללכת ביחד

גם אם הבן אדם חוטא בעינכם, זה מה שהופך אותכם לבני תורה באמת

זה מה שהרבה רבנים גדולים עושים משתמשים באנושיות שלהם

כשהם מעבירים תורה, ברוך ה' שזכינו לרבנים מדהימים כאלה

אני לא חושבת שאני שווה פחות ממכם מכל הבחינות שבעולם,

אנחנו שווים אותו דבר למרות שבעינכם אני לא דוסה לפי הספר

אלה שווה פחות, אני שמחה באמת להיות כמו שאני

ואני לא חייבת לאף אחד כאן להיות דוסה כמו שאתם רוצים

בשביל זה יש אנשים כמוני, צריך לגוון כאן את המחשבה.

עכשיו דקה לפני יום כיפור, אני חושבת שכולנו כאן

גם אני בהחלט, צריכים לקחת שיעורים באהבת אדם בלי גבולות

רק ככה ניצור אנושיות מתוקנת.

מתי הפורום הזה הקרין גישה לא מקבלת כלפי מישהי עם מכנסיים...

בלי קשר לשאר דברייך - שהם באמת מרתקים - הייתי רוצה לבקש 

ממך שתתני סימוכין לאישום שאת מטיחה כאן ביושבי הפורום.

בכל מקרה - תודה לך על הדברים!

בשרשור שבו נשאלנו איך תתקבל במפגש פורום נערה במשקפיים. אופס, במכנסיים.

לא כל התגובות שם היו אוהדות (בלי להביע עמדה לכאן או לכאן)

ולהווכח עד כמה ברובו המוחלט היה עמוס בנסיונות נואשים להבהיר

שאין לנו שום בעיה לקבל מישהי עם מכנסיים...

שוב - לומר שאני מצפה מאדם שיכבד אופי של מעמד - אין כאן דחייתו

של אותו יהודי יקר חלילה! ראוי להדגיש זאת שוב ושוב.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t384841#4625952

זו בעיה הלכתית הלא כן ?

אם כן לעניות דעתי האמירה "קבלה" לא מתאימה כאן ,איננו מנדים אך זו בעיה הלכתית אי אפשר לטשטש את זה.

כמובן שאיננו נותנים לגיטימציה למעבר על ההלכה. חלילה.

השאלה היא, האם אנו חלילה מדירים יהודי יקר מחוץ לחוגנו,

כאשר הוא לא שומר באופן מלא את ההלכה.

(זאת בלי להכנס כלל לדיון ההלכתי סביב מכנסיים לנשים.)

תראה את התגובה מעליי,

"רק לפני יומיים פתחת פה שרשור על בנות שהולכות עם מכנסיים.

זה היה בגלל שהיה להם מדי קל להיות דוסיות?"

מי שם את עין הקורא לרואה צפונות ולב?

מי שם??????????????????

ואת הפורום הזה שהחליט ברוב דעות בשרשור הזה

שבחורה שהולכת עם מכנסיים צריכה לכבד דתיים!

לכבד???????????

בן אדם שבאמת מכבד ואוהב מישהו לא דורש כבוד

אני בחיים לא דרשתי מבן אדם לדרך לבוש מסויימת!

לדרוש מבן אדם לבוש מסויים מלמד על חוסר קבלה

כי השרשור לא עסק בבגדים פרוצים,אלה במכנסיים נורמליות

וכשבאה בחורה והעידה שהיא לובשת מכנסיים באיזה שרשור לא  מזמן

(אחת מנוגה) וואו כמה התקפות היא קבלה, או שגם את זה

אף אחד לא זוכר, כי אני זוכרת איך לבחורה היה קשה איתכם

בגלל שהחלטתם שהיא שווה פחות, פחות דתייה פחות הכול

ואיך דיברתי איתה אחר כך באישי.

"עין הקורא" לא ניסה ללגלג חלילה על בנות כאלה, רק להמחיש לך

שגם דתיים שנולדו לתוך דתיותם, לא חווים חיים דתיים הומוגניים

ורגועים, אלא גם סוערים ומטלטלים לפעמים. זה לא שהם אנשים

חסרי התחבטויות ושלווים כפי שהיה יכול להשתמע מדבריך.

אף אחד לא דרש כבוד לעצמו. תקראי שוב. אנשים אמרו שלא יאמרו

מילה אם אמנם היא תבוא למפגש עם מכנסיים. הם יקבלו אותה בכל

הכבוד הראוי.

הם רק אמרו, בלי שום דרישה ותביעה!!! שהם מצפים ממנה -

אם תרצי, בגלל שהם מתארים לעצמם שמדובר במישהי רגישה

ומתחשבת בזולתה, אז הם דווקא נוטים להעריך אותה - שתגיע

בצורה שמכבדת את הצביון של רובם המוחלט של באי המפגש...

במפגש הפורום האחרון דוקא היתה אחת במכנסיים,

וכולם התייחסו אליה יפה מאוד.

כולל אני, אגב.

אינני מתיימר להיות שופט או צפנת פענח.

אבל כשאני רואה בחורה שהיתה הולכת עם חצאיות,

ועברה ללבוש מכנסיים,

אני מסיק את המסקנה,

שזה לא בגלל שהיא נהיתה יותר דוסית!

ואל תגידי עכשיו, שהיא הולכת עם מכנסיים,

אבל מבחינה אמונית היא במקום הרבה יותר טוב.

והרבה יותר מאמינה בלב.

אני לא קונה את זה.

לבוש חיצוני, ואצל בנות על אחת כמה וכמה,

הוא שיקוף של רצון פנימי.

האם אני טועה?

שיש משהו במה שאתה אומר... אבל גם הסהר צודקת במשהו..

אני מסכימה עם הסהר שלבוש חיצוני לא ת-מ-י-ד מראה על האופי הפנימי.. ולהפך..יש הרבה מאוד בנות שהייתי מתה לקבל אפילו חצי מהמידות המדהימות שלהן ולא מתלבשות צנוע (ושוב-זו לא דעתי בלבד-זו ההלכה..)

לעומת זאת (וכאן אני מסכימה איתך-) אין מה לעשות, לבוש חיצוני משקף.

תוכלי להתכחש לזה כמה שאת רוצה.. אבל הוא משקף!!

לדוג'-

בת שהיא מופנמת באופיה בדר''כ גם תתלבש בצורה לא בולטת..צבעים שקטים.. לעומת זאת בת שנמצאת במרכז הענינים תלבש צבעים יותר צעקניים ודברים כאלו (וזה לא קשור לצניעות או לא.. רק הבאתי דוג' לאיך שהלבוש מושפע ע''י האופי..)

בת שמתלבשת לא צנוע מבטאת בכך משהו על האופן שהיא רואה את עצמה א-ב-ל זה לא אומר בכלל שום דבר על האופי שלה שיכול להיות מדהים לגמרי ופי אלף על בנות שמתלבשות צנוע לגמרי!

כשבנאדם מתלבש הוא מציג את עצמו לציבור ולכן רוב האנשים יבחרו להתלבש בצורה שבה הם רוצים שיראו אותם.. לא תסכימי איתי שאם את לובשת מכנסים--גם אם את לא חושבת שזה מעיד על מידת הדבקות שלך ב-ה'.. את בעצם אומרת- לא אכפת לי שתראו אותי עם מכנסים ואני חושבת שזה לא מעיד עליי כלום--יש בזה משהו שמבטא את המרדנות שהיא מרגישה.

לכן לדעתי זה כ-ן מבטא עליה משהו.. למרות ש-שוב.. ברור שלא צריך להסתכל ולשפוט עפ''י החיצוניות בלבד!

שיהיה לכולנו לילה טוב ואני מקווה שלא פגעתי באף אחד בתגובה שלי.. זו דעתי האישית בלבד ומותר לאחרים לחשוב אחרת לגמרי!! =))

בס"ד

המציאות של רובנו כל כך מורכבת שבלתי ניתן להחליט במבט על בחורה מה הלבוש שלה מביע. אולי לכל היותר מה הוא לא מביע, כמו שאמר עין הקורא, מישהי שהלכה פעם רק עם חצאיות אך עברה למכנסיים סביר להניח שלא נהייתה יותר דוסית. זה הגיוני, אך... לעיתים המציאות מראה אחרת. אני מכירה מישהי שמתוקף עבודתה החלה ללבוש מכנסיים (מד"א) ובלי כל קשר החלה ללמוד לעומק הלכות שבת, ומקפידה בהן יותר. באופן כללי היא רואה את עצמה בעתיד חרדית, אך עניין הצניעות זה הדבר שהכי קשה לה, והיא נלחמת עם עצמה על כל סנטימטר בשרוול, במחשוף ובחצאית.

גם בלבוש, היא אמנם החלה ללבוש מכנסיים כשהיא בעבודה, אך גם בעבודה וגם בכללי מקפידה לכסות את העצמות שליד הגרון. וגם... מבחינת הצניעות המכנסיים של מד"א יותר צנועות מהחצאיות שהייתה לובשת. (שלא תאמו את ההלכה, והיו מעל הברך)

בכל אופן מי שידבר איתה(רק בנות כי עם בנים היא לא מדברת כלל, ולא הייתה בבני עקיבא או בחברה מעורבת בכלל) לא יאמין שזאת בחורה שמתלבשת כמו שהיא מתלבשת.

אז מי אנחנו שנשפוט האם היא נהייתה יותר דוסית או פחות?? ומי אמר שתפקידנו לשפוט בכלל?  לבוש אומר משהו, אך אין לנו שמץ של מושג מה בדיוק זה אומר על בחורה ספציפית.זה לא חייב להיות קשור למרדנות. זה גם יכול להיות עניין של טעם. של קושי מול היצר להיראות יפה בעני עצמך. כל בחור יכול להחליט מה הוא חושב על עצם הלבוש הזה בכלל, ולומר שבלי כל קשר ללובשת הלבוש, הוא לא מעוניין באישה שמתלבשת כך. והיות ואני לא בחור, מה שאני עושה עם בחורות כאלה שאני מכירה, זה מצד אחד חיזוק רוחני במה שהן מעוניינות לקבל, (שיעורי תורה למשל) ותפילה שה' יאיר להן, שהצניעות הפנימית שלהן כבנות ישראל תתבטא בע"ה בחיצוניות שלהן. ולגבי עצם השאלה, על השידוך, לעניות הבנתי, למרות ש"זיווגן קשה כקריעת ים סוף", הקב"ה עושה את העבודה, והעבר של המועמד לא מקשה על הקב"ה לזווג לו את זיווגו הראוי לו.

של 'לי היו חיים מורכבים, אני מתמודדת איתם כמו שאני יכולה אבל בהכרח היחס שלי לאלוהים הוא יותר מורכב משלכם ולכן אל תשפטו אותי/דוס רגיל לא יכול להבין אותי/וואט אבר'.

גם לי יש חיים מורכבים, גם להרבה חברות שלי.

זה שבחרתי לקיים (או לנסות) תרי"ג מצוות ולהאמין באלוקים בכל אופן בצורה הכי פשוטה שיש, לא מעיד על מידת המורכבות או ההתמודדות שלי שום דבר.

אולי להפך? אולי זה שאני מסוגלת ללכת ולהתפלל בראש השנה למרות הכל מעיד על כמה מורכבות אני מסוגלת להכיל?

בראש השנה דיברתי עם חברה שלי שחוותה אסון גדול לפני תקופה לא ארוכה. היא באה לבית כנסת להתפלל. בעלה לא הצליח (נפשית). מה זה אומר עליה? עליו? שהוא יותר מורכב? שהיא דוסית בלי התמודדויות?

זה מה שהטריד אותי במה שכתבת.

את כאילו מניחה שאם למישהו חשובה שמירת מצוות יותר מאשר קבלה של השונה- הוא בהכרח פחות מורכב ופחות מכיל מורכבויות. שאם  מישהו עשה צעד של חזרה בתשובה אז וואו, כמה הוא מורכב לעומת דוסים  אחרים.

אפילו, אני אומר בזהירות, אני מרגישה שאת משתמשת במורכבות של החיים שלך (שאני לא חושבת שלא קיימת) כדי להסתכל מלמעלה ולהגיד- אני חוויתי מה שאתם לא חוויתם, אני רואה את הדברים מהשלב הבא, אתם לא מסוגלים להבין את זה, כי לא עברתם חיים מורכבים כמו שלי.

אז אני אומר לך בצער, באמת בצער, אני בטוחה שלהרבה מאוד אנשים פה יש חיים מורכבים לא פחות. וזה שהם דוסים ומקפידים על קלה כבחמורה רחוק מלומר שהם לא יודעים מה זו התמודדות, מה זו התמודדות אמונית.

ואפילו מעבר לזה- דווקא בעלי תשובה שיצאתי איתם לא הצליחו להכיל את המורכבות שלי. את המאבקים שבאים אחרי ההארה הרוחנית. בחורים דתיים שחוו גם הם מאבקים אמוניים הבינו ויכלו לקבל את זה, בעלי תשובה הרבה פחות.

אני לא חושבת שמישהו יתמוטט מזה שתבואי עם מכנסיים למפגש, וזה באמת לא המקום של מישהו כאן לשפוט את המקום הדתי שלך, ויכול להיות שמה שאמרו לך העיד באמת על ראיה צרה משהו. אבל אני מרגישה שהראיה שלך קצת צרה לכיוון השני, וזה הפריע לי.

שתהיה שנה טובה, פשוטה ושמחה (וגם מלאת אהבת הזולת!)

לא ביקשתי שלא ישפטו אותי אני עדיין בן אדם עם טעויות

הסברתי את הדיעה שלי , שלא הייתה מובנת כאן

לפי התגובות שקיבלתי באישי, זאת ראיית העולם שלי

וניסיתי להסביר אותה בצורה כי טובה שאני יכולה

אני לא יודעת אם הראייה שלי צרה,

ואני לא באמת חושבת שדוסים לא מורכבים

או מורכבים פחות ממני, אני פשוט מעדיפה אנושיות

מעל הכל כי ככה אני, הכי טוב בעיני זה אנושיות

ואני גם רואה בתורה המון אנושיות לא רואה בזה סתירה

כמו שחלק רואים, אבל אני פשוט לא יכולה לסבול

שמגיבים למשהו רק על פי תורה שזה המון ממה שראיתי כאן

אני מחפשת גם בעצמי אגב, דיעה שיכולה להכיל גם תורה

גם דיעה עצמית וגם אנושיות, זה אולי נשמע סותר

אבל אני חושבת שזה אפשרי.

לא עשיתי פה תחרות מי יותר מורכב, ואני מורכבת יותר ממכם וכו'

אני בת 20 עברתי יותר מידי לגילי ככה שאני מרגישה בת 30

ולאנשים הרבה פעמים נגמרות המילים כשאני פורקת את מה שכואב לי,

אז כן יש מצב שזה גורם לי לקחת יותר קשה דעות מנוגדות ממני

כי הכאבים שלי נוצרו מאנשים, אנשים הרסו את חיי והפכו את עולמי

לכן לקחתי על עצמי להיות כמה שיותר מכילה, עוזרת להיות בן אדם טוב

כדי לתקן משהו בעולם הזה,אבל גם אני חוטאת בלהיות ראש בקיר

ולצאת קשה כשאני משתגעת מדיעה כלשהי, אני מתנצלת

אני אקח את דברייך לתשומת ליבי,

תודה רבה

זה עניין של מה משדרים, יותר מאשר מילה כזאת או אחרת.

אני לא מפקפקת בקושי שעברת חלילה, קשה לי רק עם השימוש בו כי זה שאני לא חוזרת ומספרת כמה החיים שלי מורכבים וכמה הדילמות שלי קשות- לא הופך את הראיה שלי לפחות מורכבת. ואני מאמינה (משוטטות לא קצרה פה בפורום, גם לפני היום שהתחלתי לכתוב)  שגם חלק ניכר מהדוסים הכבדים פה עברו ועוברים קשיים, ועדיין בוחרים לעמוד מאחורי הראיה התורנית שלהם, עם זה שהם מבינים מאוד מורכבויות.

וברכת השנה הטובה פה למעלה היתה ממש מכל הלב, שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה (היום).

כולם מסכימים על הערך הגדול של שמירת תורה ומצוות ( ובאמת - הקב"ה מתגלה בכל, אך באופן בהיר וכיווני - בתורה, וממנה כל הדרכתו וההתמלאות בטובו);

כולם מסכימים שחשוב להיות "אנושיים" (והמחמירים - מדגישים שמצד האמת גם ההדרכה הזו היא מתוך תורה..);

וכולם מסכימים שצריך לאהוב גם את מי שהוא אחרת. לא תמיד מצד כל מעשיו, אבל מצד שהוא אדם מישראל. ויש בו טוב.

כל השאר - דגשים, ניואנסים, ביטוי כיווני אישיות ספציפיים, פריקת תסכולים (שה' יעזור לפורקם מכולם לגמרי, בנועם ובאהבה). אולי גם קצת "דמיונות" ממישהו על מה שחושב הזולת..

האמת - כולם אהובים, כולם ברורים. ומכל דגש של מישהו, אפשר לחדד איזה משהו, שגם השני בעיקרון מסכים איתו.

ה' ישמח ויחזק את כולם.

את כל הזמן כורכת אהבת אדם לחברו

עם הקלות בדת.

אני מאוד אוהב ספגטי וגם נוסע באוטובוס (????)

אלו שני דברים שונים לגמרי!

אם אני מתנגד למפגשים עם בנות במכנסיים,

זה אומר שאני שונא אותן?

חס ושלום!

זה אומר שאני חושב שצריכה להיות הבדלה ברורה

בין יחסי אליהן כפרטים

לבין יחסי אליהן כדתיות כאלה או אחרות.

מה זה 'אהבת אדם בלי גבולות?'

אין כזה דבר ביהדות בלי גבולות.

היהדות המציאה את הגבולות. את ההבדלה.

המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, אנחנו אומרים את זה כל שבוע.

אז נכון, יש הרבה גוונים.

אז מה?

האם את לא מספיק פתוחה בשביל לקבל כאלה שבנות במכנסיים מפריע להם?

האם זה לא נכנס בגדר של אהבת אדם?

הו לא, אלו דוסים חשוכים, צרי מוחין!

הם לא ראויים לאהבה!

אני חושב שיש כאן איזה כשל מובנה.

היהדות בעיני היא לא דת של מקום פנימי או התחברות.

ודאי שגם זה, אבל יש דברים קודמים.

והדבר הכי בסיסי הוא מחויבות להלכה.

(ואני לא נכנס פה לויכוח האם מכנסיים מותר מבחינה הלכתית או לא.

אני מדבר באופן כללי.)

נכון, אלוקים הוא יותר מכמה מצוות ותורה.

אבל בעולם הזה זו הדרך שהוא בחר להתגלות אלינו.

הדבר היחיד שהוא אמר לנו בעצמו אי פעם זה עשרת הדברות.

יש בהם לא, לא, לא, לא ולא.

ורב לא  נהיה רב גדול בגלל שהוא אנושי או מדבר יפה.

הוא נהיה רב גדול כי הוא מקיים הרבה מצוות ולומד הרבה תורה

ולא מחפש את המקום שלו, או על איזה מצוה לוותר.

אני יודע ש'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה'.

אני פשוט חושב שזה לא קשור.

אני, במורכבותי, יכול גם לאהוב אנשים שלא שומרים מצוות,

ולכתוב את זה בפורום,

וגם לחשוב שזה לא בסדר,

ולכתוב את זה בפורום.

או שגם זה היה במסגרת 'לשם הדוגמא'?

מתנצל אם זה לא היה ברור.

את זה אני בהחלט מקבלת.

לעיתים זה מגיע למקום של התכתשות בין שתי זהויות - ישנה וחדשה. לעיתים

כל המשא ומתן עם הסובב הוא לפתע קצת קשה, מאתגר, לא טבעי - כי אתה

נאלץ בכל דבר שתעשה לתרגל מעין "אישיות" חדשה. לסגל נימוסים חדשים,

נורמות לא מוכרות. תמיד מרגישים איזה צורך בלהיות מפוקסים.

כולם מסביבכם יכולים להתנהג בטבעיות, אבל אתם מתוחים להקשב...

זה מתיש.

אבל באמת שווה את זה. מנסיון!

באשר לבררנות - ברוך ד', בני אדם הם יצור מאוד לא שטחי. אצל כל אדם יש

תסיסה פנימית שמבררת לעצמו דרך מאוד מסויימת. לא כל שותף מתאים לדרך

המיוחדת הזאת. והחכמה היא לדעת לזהות בביטויים החיצוניים - את קצה החוט

למציאות השורשית. בתנאי שהביטויים אמיתיים...

וחכמה היא דבר שצריך ללמוד.

אמרו כאן,

שלהקל במצוות או לא לשמרן,

זה לא בסדר ולא לגיטימי.

מה, שאגב,

אדם מאמין ששומר תומ"צ צריך לחשוב. ב"ה.

מצד שני,

אם יבוא אדם כזה, יכבדו אותו במקומו.

י-כ-ב-דו!

אף אחד לא אמר שלא.

יתנו לו את כבודו המגיע לו בלי קשר למעשיו.

רק מה, בלי לגיטימציה לזה. וטוב שכך.

אין שום סיבה לתת מקום נרחב לאי קיום מצוות, או להקלות בהם.

יכבדו אותו בתור אדם, לא בתור לא שומר מצוות, זה הכל.

בהרבה מקרים הולכים למקום מאוד קיצוני.

לפחות בהתחלה. (לפעמים הם מתמתנים בסוף..)

וזה עלול להרתיע.

השאלה שבסוף- אחת השאלות החזקות מבחינתי.

באמת למה אנחנו כ"כ מקוטלגים? למה כאלו מחלוקות? למה אנחנו לא מסוגלים להתערבב, להתחתן עם מי שלא בדיוק בצבענו?

בסה"כ כולנו מקיימי תורה ומצוות. כל צד מביא חלק מהאמת המוחלטת. זה לא שיש מי שצודק לחלוטין והשני פושע.

אחח.. באמת כואב..

אבל כמו שאמרו, ההבדלים והפערים בהשקפות (ציוני מול אנטי, לדוג') הם סתם עוד קשיים והתמודדויות בחיי הנישואין.

וחבל.. יש מספיק. לא צריך להעמיס עוד.

אבל חשוב שזה לא יגיע מתוך ריחוק או שנאה..

בהחלט, לפחות בתחילת החיפוש, אדם מקווה למצוא מישהי שתתאים לו

בצורה הכי טובה. אין כאן זלזול, פלגנות, ניכור (לפחות לא בהכרח).

ולפעמים - למעשה כן נוצרים כמה שידוכים כאלה, שמקרבים יחד הפכים

בצורה מאוד בלתי צפויה.

ואני לא מדברת על עצמי ספציפית..

באופן כללי, למה אנחנו מחפשים מישהו שנמצא דווקא במגזר שלנו?

מי אמר שזה הכי מתאים לנו?

אדם שמחפש את זיווגו, התכונות שיחפש תהיינה שונות ממה שיש לו עצמו (לא תמיד, אבל בהרבה מקרים). הוא מחפש מישהו שישלים אותו.

אז למה זה לא מגיע גם להשלמה בהשקפה השלמה, המלאה (חיבור של העולם החרדי והד"ל..)?

זו באמת שאלה. מבחינתי.

מבחינה פרקטית - זה לא מעשי...

יש כל כך הרבה שיקולים פרקטיים שצריך להתחשב בהם.

תחשבי איך תחליטו באיזה צורה לגדל את הילדים.

וכן הלאה.

וזאת שאלה קריטית עד לרמה התת-תת-מגזרית.

שלא לדבר על אופי, על נטיות נפש, על המקצב שבו

החיים שלך מתנהלים.

אני אמנם הייתי מוכן לשידוך חרדי, אבל אני מניח שזה

לא מעשי, ואני אפילו מבין את השיקולים שלהם.

אשרייך שאת מסוגלת להכיל כל כך.

רוב האנשים לא מסוגלים.

אני מדברת רעיונית- מחשבתית.

בפרקטיקה אני לא בטוחה שאני מסוגלת.

כל מה שאמרתי הוא רק מדברים שאני שומע מדי פעם מאחרים,

או מהתרשמות ממה שנכתב כאן בפורום...

אנשים מתקשרים לאנשים כאשר יש ביניהם נקודות הזדהות, חיבור. הם מחפשים תכונות/ השקפות/ התנהגויות/ וואט אבר שיש בהם שמופיעות גם אצל הסביבה.

יש תכונות/ התהנהגיות וכו' שאין בהם אבל הם מאוד מעריכים ואז החיבור יבוא כתוצאה מרצון/ שאיפה/ הערכה ואז שוב זה משהו שהאדם רוצה שיהיה בו.

בנוגע להשקפה זה קצת מורכב, כי בד"כ אדם בעל השקפה מסויימת, זה לא כ"כ גם וגם וגם.

לענ"ד זה מורכב מדי לחיות לצד משהו בעל השקפה ממש שונה, זה משהו מהותי שמשפיע על היחס להרבה דברים. ומאידך גיסא היומיום לא תמיד מכיל את כל ההשקפות האלו לפרטי פרטים אז אולי זה לא עד כי כך משנה.

ואחרי כל זה נראה לי שאולי חיבור טוב מכפה על הרבה דברים שנראים מנותקים אבל יותר הגיוני לבחור משהו כמה שיותר דומה מאשר לעשות "אן דן דינו.." ולקוות שדווקא הברנש הזה אכן יתאים... אין לאדם אלא מה שעיניו רואות, אז מלכתחילה נבחר בעיניים שלנו עם השכל המצומצם מה שהכי הגיוני זו ההשתדלות, בסופו של דבר מאיפה זה יבוא לד' פתרונים...

בקשר להבדלים בהשקפה- זוהי בדיוק הבעיה. שאנחנו (לפחות אני..) מחשיבים את תפיסת עולמנו כתפיסה הנכונה אובייקטיבית לפני ה'.

למה אני נמשכת דווקא לתכונות שמאפיינות את הציבור ממנו אני באה? כי לזה אני רגילה. לא כי תכונות אחרות לא נכונות או לא מתאימות לי.

ובכלל, ב- 99.5% כולנו שווים. בסה"כ אין באמת הרבה הבדלים בין המגזרים. כולנו מקיימי מצוות, כולנו (אמורים לפחות) שומרים על צניעות, כשרות, שבת- באותה מידה.

בואו נתפוס פרופורציות.

נכון, החצי אחוז שנשאר באמת מהותי (היחס למדינה ותפיסת תהליך הגאולה)- אבל כמו שאמרת, בחיי הנישואין רוב הזמן לא עוסקים בדיונים אמוניים- רוחניים- פוליטיים-פילוסופיים.

אולי כרגע, פרקטית זה לא שייך להתערבב. אבל חשובה ההבנה שאנחנו עם אחד, שהמחלוקות הן לא מתוך התנשאות. חשובה מאוד המחלוקת, אבל שתשאר כמחלוקת ולא תדרדר חלילה.

ועוד משהו, הגיוני שאתחתן עם בחור ד"ל לא כי בחור חרדי הוא לא מתאים לי. אלא כי כרגע אני לא מסוגלת להכיל יותר.

יכול להיות שאם הייתי מסוגלת להכיל יותר, הזוגיות של בעלי החרדי ושלי לא היתה נפגמת בכלל. יכול להיות אפילו שהיא היתה מפרה הרבה יותר מזוגיות עם בחור מהמגזר. לא יודעת..

(ובכ"ז, נכון לעידן הזה אני מחפשת בחור ד"תלו"צ..)

אני מעלה מחשבות..

אין לי עמדה ברורה בעניין.

בס"ד

ראיית עולם. ז"א זה שאחד קמצן וזוגתו נניח פזרנית, יכול במקרה הטוב להביא לאיזון בניהם. אך אמונה בדרך מסויימת זה לא דבר שאנו מחפשים לאזן, אלא דרך חיים שאנו רוצים לבטא ולהנחיל לילדנו.

מקום ההשלמה זה תכונות אופי, יכולות נפשיות ולא דרך אמונית בחיים.

כי כשויכוח בין בני זוג נסוב על תקציב למשל, יש מקום לעבודת המידות, וויתור על רצונותיי במידה מסויימת וכ'. אך כשמדובר בערכים שלך בחיים? אם אדם אחד חושב שלהיות חייל בצה"ל זה קודש הקודשים, ואשתו חושבת זאת עבודה זרה ממש? איך הם יחנכו את ילדיהם? ובכלל מה המקום לוותר על ערכים?

מבחינה תאורטית ניתן למצוא חוזרים בתשובה שבחרו זרמים שונים, אך למעשה הדעות שלהם והאמונות די חופפות. אך דרך החיים עצמה לעניות געתי צריכה להיות כמה שיותר מתאימה בין בני הזוג.

רק אוסיף שזה בהחלט נתון לשינויים- יש זוגות שאת רואה שדומים לגמרי, וזה בסדר, ויש זוגות שהפוכים בדברים רבים, וגם זה בסדר.

השאלה באמת היא מה זה ערכים שא"א לוותר עליהם, ומה זה תכונות אופי שפשוט אחד ככה והשני ככה.

"השקפת עולם" זה מושג נרחב, צריך לראות במה זה מתבטא ואז לשים כל נקודה בחלק שלה- אופי או ערך.

וזה בדיוק כמו שלא תפסלי בגלל שהוא אוהב גמבה ואת לא, או שהוא אוהב לקרוא לפני השינה ולך זה מציק, אבל כן תפסלי (אולי) אם הוא הוא רוצה לשלוח את הילדים לחינוך מעורב ואת רוצה נפרד.

או בשתי מילים- "סולם ערכים" או "סדר עדיפויות".

אני חוזר בתשובה שנשוי לחוזרת בתשובה. בתקופת הדייטים והשידוכים מראש אמרתי לעצמי שאני לא הולך לחקות כמה מחבריי שהתעקשו על בנות דתיות מבטן ומלידה, אלא אחפש מישהי כמוני, בעלת רקע דתי ותרבותי דומה.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!