האם הייתם מוכנים לקחת טיל קאסם, לצרף אותו לארבעת המינים ולנענע איתו בחג הסוכות בבית הכנסת? לברך בכוונה "וצוונו על נטילת קאסם"? אני מניח שלא.

אני בטוח שאתם חושבים שהשתגעתי. אבל הבה ונתבונן כיצד אנו חוגגים את חג הסוכות. כמובן, גם בחג הזה כולנו מהדרים ובוחרים את ארבעת המינים המהודרים ביותר לנו ולבני ביתנו, סוג א' – מהדרין מן המהדרין, במחיר הכי יקר, עם ההכשר הכי טוב, יש מחמירים הבודקים את הלולב והאתרוג בזכוכית מגדלת, יש המעדיפים לולב סגור לגמרי עם "קורא", יש הבודקים עם חוט את עלי ההדס שיהיו כולם בשורה אחת במדויק בשיעור חזון איש כמובן, מקפידים שהאתרוג יהיה נאה ורצים לשאול רב על כל "בלעטלאך" קטן, מקפידים על לבלוב בערבה ועל ערבי נחל. אשריכם ישראל - מתנאים במצוות.

אך האם לא שכחנו לבדוק עוד הידורים, בעצם, לא הידורים - מדרבנן, אלא חיובים - מדאוריתא: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָ
סיפרה לי יהודיה שניצלה מקשר עם ערבי מיריחו על חמולות שלמות המתפרנסות כל השנה בזכות חג הסוכות של היהודים. עובדים רבים משכם וחברון עובדים בקטיף הסכך, מי יודע? אולי היד שקטפה את ענפי הדקל של הסכך בסוכה שלך היא אותה היד שזרקה את האבן ורצחה את אשר ויונתן פלמר? 
נֹה מִיַּד עֲמִיתֶך" – למדו חכמינו שבכל קניה ומכירה שעושים יש להעדיף את היהודי. "לא תחנם" - לא לתת לגוים חניה ואחיזה בארץ ישראל. "וחי אחיך עמך" – להחזיק ולחזק את החקלאים היהודים בארץ. וכל המצוות האלה נכונות גם בהעדפת יהודי על כל גוי, גם על גוי טוב, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על אויבי ישראל שרוצים ועושים הכל כדי לרצוח יהודים מצטרף גם הלאו של - "לא תעמוד על דם רעך" - למנוע סכנה מיהודי, ובוודאי שאסור לסייע לאויבי ישראל להרוג יהודים.

השבוע התבשרנו שלאחר השתדלות רבה של עסקנים ושל שר הדתות מרגי, אהוד ברק אישר יבוא של לולבים מעזה וכך מחירי הלולבים יוזלו. האם הייתם הולכים לקנות ארבעת המינים בשוק של עזה? או ברחובות קהיר? במקום ללכת לשם אנחנו מביאים את עזה ומצרים אלינו - לשוק ארבעת המינים. לולבים רבים המצויים בשווקי ארבעת המינים מקורם אצל שונאי ישראל, מכל לולב שאנו קונים מופרש סכום המיסים לרשות של החמאס וכך הכסף שלנו חוזר לתושבי הדרום בצורת קסאמים. ואם נקפיד על לולבי "אל עריש" נחזק את המצרים ידידינו הטובים.

הבעיה היא לא רק בלולבים, אנחנו מתרווחים בסוכה וחוסים תחת סכך שגדל אצל שונאי ישראל במו ידינו אנו מפרנסים את הגרועים שבאויבינו, סיפרה לי יהודיה שניצלה מקשר עם ערבי מיריחו על חמולות שלמות המתפרנסות כל השנה בזכות חג הסוכות של היהודים. עובדים רבים משכם וחברון עובדים בקטיף הסכך, מי יודע? אולי היד שקטפה את ענפי הדקל של הסכך בסוכה שלך היא אותה היד שזרקה את האבן ורצחה את אשר ויונתן פלמר?

האם אין בכך כדי לחייב את הרבנים הראשיים לישראל לקום ולהכריז שלא לקנות סכך מאויבי ישראל? מדוע אנו לא שומעים על דרישה של "ועד רבני בנימין" לפסול לולבים הגדלים אצל שונאי ישראל ולגנות את המוכרים לולבים אלו? לא שמענו על רב חרדי שפוסק שמי שמנענע לולב מעזה יש לו דם על הידיים? אף פוליטיקאי לא מוציא דין רודף על יהודי שנותן כסף לחמאס תמורת סכך?

אם על בניית בתים יש שהתירו בדוחק רב להעסיק גוים בתירוץ שאין מספיק בנאים יהודים וחשוב לבנות את ארץ ישראל, לא כך המצב בלולבים ובסכך, יש יהודים טובים ורבים המגדלים לולבים מהודרים, יש סכך של יהודים, יש סכך לנצח, יש הרבה פתרונות, אולי זה עולה עוד כמה שקלים, אבל ההידור הזה יכול להציל חים, ההידור הזה שווה כל שקל!