http://ask-the-rabi.info/topic/38457

יש עניין שאישה שייכת לבעלה אז באמת היא שמה כיסוי ראש ושומרת את יופי לבעלה

אבל כשהיא לא.

מודע?

עובר הבדל לא דק, מסכימה איתי? נכון, גדרי הצניעות לא נעימים ופשוטים לכולן, אבל גם 'חולצה לא קצרה' נשמע הזוי לחלק.

יקירה, לא הבנתי האם השרשור הזה היה לברר את העניין הלכתית או לפתוח דיון עליו..שכן בתחילה שאלת את צד ההלכה וכעת כשקיבלת תשובה שאולי לא הכי משמחת אותך אז ישנה קבילה?

איסור שקשה לך ואת עדיין מנסה לשמור אותו-שכרך בידך

ממש לא ציני באמת יש נשים שעושות ככה 

ואשריהן ואשרי חלקן

בעצם אולי קצת ציני

מה קורה איתכם חבר'ה.

פזור זה תלוי באורך ובטעם.

לא כל דבר פסוק בצורה מדוקדקת

 יז לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש. ולא תלך אשה בשוק ובנה אחריה גזירה שמא יתפשו בנה ותלך אחריו להחזירו ויתעללו בה הרשעים שתפסוהו דרך שחוק:

חלקן כמעט ובלתי אפשריות למימוש בימינו...

וואי חפרנית מותר ....

בטח הבנות מרגישות לפעמים שאנו מדברים סינית עם כל הר"ת וציוני מקורות,

לפחות שאני כותב שירים ומסתיר בהם את המקורות בנות לא חושבות על הדברים הנסתרים שבהם

למרות שבאמת אני לא מצפה מבת לחשוב על מקורות מתי שהיא רואה את מה שאני כותב

לפני כמה זמן נפגשתי עם מישהי שהלכה עם שיער פזור וזה הפריע לי , אמנם לא עד כדי ביטול אבל זה ישב בצד .

האמת שאחרי שחזרתי מפגישה בדקתי באינטרנט את הדעות בהלכה בנושא והבנתי שזה לא יאה ולא הכי צנוע

ומסתמא אחת שמגדירה את עצמה תורנית /דוסית תקפיד על הליכה עם שיער אסוף .

אני זוכר שהרב שלנו אמר לנו לא לפסול על דבר נקודתי אלא אם כן הוא מעיד על הלך מחשבה ודרך חיים .

לפעמים , צניעות חיצונית גם מעידה על צניעות פנימית  .  

יכול להיות שזה נובע מחוסר מודעות או מירידה זמנית בהקפדה ועל זה לא כדאי לפסול .

עצתי אליך , תהיה מתון ותראה על מה זה מעיד ואולי תופתע לטובה .  בהצלחה בע"ה .

כתב שיש המקילים בזה (כמו מחצית השקל ומגן גיבורים, אולם דעת מג"א שצריך לקלוע וציין כמה תשובות שאין הבתולות הולכות אלא בשיער קלוע) היינו אף שמקילין שאין צריכות לקלוע שערותיהן אבל ודאי שאסור להן לילך בשערות ארוכות המגיעות לכתף סתורות, אך מכל מקום אין איסור לומר נגדם דברים שבקדושה (ח"א, עמ' תרו)

יש רשימה ארוכה של ספרים שהייתי בודק אך אינם נמצאים תחת ידי, למי שיש ספר הלכה ברורה של ר' דוד יוסף שליט"א שיכתוב דעתו, באוצרות השו"ת יש בטח כמה תשובות רלוונטיות.

ביינישים תתעוררו, בשביל מה אתם יוצאים לחופשה בבין הזמנים 

את תכשילי גברים רבים

עד כאן נזיפה.

ומכאן- בכלל, שיער פזור זה ח-ם!

בן שמכשיל אותו סתם לראות אישה ברחוב

שהוא לא יצא מהבית  אנחנו צריכות בגלל הגברים האלה להתקע בבית?????

עם כ"כ מפריע לו שידאג לעצמו ולא לבנות........

נ.ב

לגבי חרדים עדיף למשוך בנים ליפני החתונה מאשר אחרי כן..............

בפועל, זה לא מעיד על משהי כלא דוסית.

וזה לא מעיד שהיא מזלזלת בצניעות!!!!

בהצלחה

תודה רבה זה באמת עוזר..^ ובע"ה כולנו נמצאים במצב של התקדמות ובע"ה נתקדם להכי טוב שאפשר..

ובאמת לכל הבנים שפה אל תתייגו את האישה ישר כפחות דוסית ממי שאוספת את השיער או מפזרת וכך ההפך,זה באמת לא מעיד כלום על האופי של האישה ורמת הדוסיות שלה.

השאלה כן מעידה עלייך משהו, וזה באופן החיובי.

בת שמתעניינת בדבר הכי רגיש לה ושואלת אם זה אסור או מותר. זה דווקא מראה על התעניינות ועל מוכנות לשנות דברים אם מגלים שזה אסור (אני רק ציינתי שיש בזה מחלוקת והעתקתי מספר, אך עדיף לעיין ולשאול רב).

בכל אופן דעתי האישית אם יש משהו שאת/ה חושב שהוא בעיה תשאל/י לא בטוח שזה מעיד על משהו, כמובן בחן ובטעם. ד"א איך את חושבת שבן צריך לשאול בחורה בצורה שלא תפגע.

אולי קשה לה, זה לא סימן לכלום,

בהצלחה

תוכן השאלה:
אהלן.
מה שלומכם?
תודה רבה על המענה, כבר מראש..

אני יודעת שבקיצור שולחן ערוך כתוב שבנות צריכות לאסוף את השיער,
ותהיתי..
מה זה אומר לאסוף את השיער?
זה עוד רלוונטי בימים שלנו או שיש מקום להקל, כשכל הבנות הולכות עם שיער פזור ואין בזה משהו שנראה לא צנוע..?
תודה רבה רבה!
תזכו למצוות
שבוע טוב.

תוכן התשובה:
שלום לך

שלומינו ברוך ה´ טוב, שמחים על הזכות לעזור לכל הרוצה בכך להתחזק, ונקוה שנתחזק מכך גם אנחנו בעצמינו.

לגבי שיער פזור, יש בדבר הזה מחלוקת בין האחרונים. בספר ´קדושים תהיו´ (של הרב שמואל כ"ץ - מאד מומלץ) הוא כותב, שאם המנהג הוא שהולכות בשער פזור - אז מותר.

אני חושב, שכמו בהרבה מדיני הצניעות, יש כאן גם ענין של הרגשה. הרי זה ברור, ששער פזור במיוחד כשהוא ארוך, מושך במידה מסוימת את העין. אני חושב שאת צריכה להיות קשובה לעצמך - עד כמה זה חלק מהשקעה ´רגילה´ ביופי, שכולן עושות ואין בעיה, ולכן היא מותרת לגמרי בלי שום בעיות, ועד כמה יש כאן משהו חריג. כמובן, שזה מאד תלוי בסוג השער שלך, בחברה בה את מסתובבת (נגיד, את יכולה להחליט שלבית כנסת את הולכת פזור, ולסניף את הולכת רק אסוף) וכו´.

חזקי ואמצי

-

בהצלחה לך נשמה.

להגדיר רמה דוסית לפי סגנון

אם את עם טבע נאות ובגדים מבת עין או מ.......... וקוקס רופפ ותכשיטים מ.............. אז את דוסית

אבל אם יש לך קצת סגנון שונה שיער פזור או פוני או........ וחולצות מחוייטות או............  ונעלים........

אז את תוגדרי בראשוני כלא דוסית. לא משנה אם את הולכת בדיוק בכל גידרי ההלכה ויותר צנוע מאחת מתבנית הדוסיות.

זה פשוט עצוב

להגדיר רמה רוחנית של בן אדם עפ"י הסגנון לבוש שלו.

בגלל שיש לו טעם טיפה שונה בלבוש.

אני יודע על מספיק בנות שהולכות פזור והם בסדר גמור...

אבל עצם זה שיש בנות צדיקות שהולכות כך-

כנראה שזה מורכב יותר ממותר ואסור.

אני אישית לא הולכת עם פזור.

ככה רבותיי (יותר נכון, רבני אבי) פסקו.

אבל בחתונה בע"ה-  

קושקושני אחינו-

טעית בכתובת

שאלות הלכה תשאל את הרב שלך

בפורום פה- תשאל מה דעתנו...

לא. זיער פזור לא מעיד על כלום. יש המוני דוסיות אדוקות עם שיער פזור. בהלכה העיניין הזה >התחיל לפחות מ< דעת יחיד- שכל הפוסקים לא כתבו ככה.

בדורנו יש  הרבה יותר מידי דיבור על הלכות לבוש לנשים.

נהיינו מדור צנוע- לדור "מדברים על צניעות"

מרוב שמדברים על זה..

ולא אני לא באה לתת דוגמאות לכאן או לכאן אלא באה להגיד שעצם הבעיה בשיער פזור היא שזה דבר יפה שמושך את העין, אז אם השיער לא מושך את העין ולא יפה בצורה מיוחדת לא צריך להגיד על מישהי שהיא פחות דוסית מפניי ששיער פזור מוגדר כדבר "לא צנוע" ..

לפעמים צריך לדעת גם איפה לא לחפור יותר מידי, לתשומת ליבכם.

וכל המתחסדים שיאמרו שאולי יש פה איזה השלכה מהצניעות החיצונית לצניעות הפנימית - שינסו להיכנס לנעליה של הבחורה.

בתור נשוי יחסית טרי אני יודע שהשיער זה נושא רגיש אצל בנות, במיוחד כאלה שהיה להן שיער יפה עוד לפני החתונה.

ברמת העיקרון אין איסור.

חוץ מזה יש את מה שנקרא "רוח ההלכה"...

כמו שהיום ללכת כמו "נשות הרעלה" זה אולי יותר "צנוע" מבחינת אחוז הגוף שאחרים יכולים לראות אבל זה הרבה פחות צנוע מבחינת תשומת לב שהאשה תמשוך בבגד הנ"ל.

(מעבר לעובדה שהקפדה יתירה במקום מסויים מעידה כמעט בהכרח על בעייה במקום אחר, שבחלק גדול מהמקרים הוא חמור בהרבה.)

שכל אחד יגדיר לעצמו איך הוא רואה את הצניעות, אבל לעניות דעתי הבלתי מחייבת הצניעות זה מושג תלוי מקום, חברה, תקופה ועוד כמה גורמים שלא נכנס אליהם עכשיו.

אז אולי לפני 150 שנה ללכת פזורת שיער היה נחשב לעילה לשריפה בכיכר העיר, אבל מה לעשות, להלכה קוראים ככה כי היא "הולכת", וכל הדברים שהם לא איסורי תורה משתנים מתקופה לתקופה.

כמו בבגדים גם שיער ארוך פזור ויפה יכול מאוד למשוך את העין.  צריך לשים לב. בחורה עם שיער קצר מאורך כתפיים פזור אינה מושכת תשומת לב כמו בחורה עם שיער ארוך יפהפה ופזור...   אפשר לומר מה שרוצים על מותר ואסור- אם בחורים מסתכלים ומוצאים שזה מושך אותם להסתכל אז הנה התשובה...

במו עיני ראיתי בניו יורק כמה צעירות דתיוית לבושות בגדי סמינר מאוד צנועים לא מאופרות ורק שיער ארוך יפה ופזור. ראיתי מישהו שנראה גוי פשוט בוהה בהן (כמובן שהיו יפות)  - תארו לכם ב- ניו יורק!!!!!  חצי מהעיר הולכים כמעט בלי בגדים והכל צמוד ורואים הכל - למה הוא בהה דווקא בהן???

ביגוד-צנוע

איפור-אין

שיער ארוך יפהפה ופזור- יש

אני לא חולקת שאולי מהתורה או מההלכה מותר אבל מי שמכחיש ששיער ארוך יפהפה ופזור זה לא מושך את העין הרי את עצמו הוא מרמה

היה שיער פזור ויפיפה אז כנירא יש  להיסתכלות שלו עוד סיבה

ובכל מקרה יש בנות שדווקא אסוף יפה להם והופך אותם למשיכת צומת לב אז איפה הגבול

ויש בנותת שהולכות פזור ואף אחד לא יפזול לכיוונם

זה ענין של תשדורת ושל יופי

יש בנות שיתלבשו הכי צנוע בעולם ועם צמה ויבהו בהם.

לפני שאתה אומר דברים כ"כ נחרצים-"ברמת העיקרון אין איסור", תבדוק..

ויפה שאתה נשוי טרי ומבין את אשתך..

אבל אני מכירה גם בנות שהן אוהבות את השיער שלהן וזה נושא רגיש אצלן ובכל זאת הן הולכות עם שיער אסוף-כי ככה זה צנוע..

מנהלים-אני בעד לנעול את השרשור הזה..אני לא חושבת שזה צנוע כל הדיונים שהולכים פה על השאלה..

הולכות עם שיער אסוף. זה אולי לא סיבה אבל סימן זה כן (לא מוחלט כמובן).

אם היא מכוערת לא יציק לכם,

אם היא בחורה יפה יאמרו שזה לא צנוע

וזה גם תלוי בלבוש שלה.

אז זה צנוע מאוד, ודי להחמיר היכן שלא צריך

שכל אחת תלך ותעבוד על הצניעות שלה

ולמען הסר ספק, אני הולכת עם שיער פזור

עד הכתפיים והשיער שלי רחוק מלהיות לא צנוע,

כי הוא לא נראה מדהים,

מעטות הבנות עם שיער מדהים

ואז נהיה בעיה כלשהיא.

שהוא נפוח מאוד טבעי,

ככה שאפשר לחשוב שזה מגניב

אבל זה נפוח לפעמים כמו שיער בהפקות אופנה

אבל מדהים, כמעט ואין רק ליחידות סגולה

לכן לא הבנתי למה השאלה.

יש בעיה-ואני יודעת על רבנים שאוסרים ועוד לא שמעתי על רבנים שמתירים שיער פזור(אם כי זה לא אומר כלום..יש מצב שפשוט לא שמעתי....)

זה מראה על חוסר צניעות-וזה יותר מושך את העין...

ורעות4-אף אחד לא אמר לנו להתנזר ולא ללכת ברחוב רק כי אולי בגלל עצם היותך בת-עינו של מישהו תמשך לעברך... אבל הקב"ה גם ציווה אותנו ללכת בצניעות-ולשמור על עצמנו!

ולא!-לא בגלל שזה גורם לבנים לכל מיני דברים.. אלא כי אנחנו מצוות לשמור על הגוף שלנו ואנחנו רוצות שכולם!(בנים ובנות-(כי גם כשבת רואה בת שמתלבשת בחוסר צניעות היא מתנהגת אליה שונה ולא רק בן לבת-זה מושך את העין לכולם,ולפי דעתי זה קצת מגעיל)) יסתכלו על הפנימיות שלנו!על מי שאנחנו ולא רק על הגוף שלנו...

חוץ מזה-שיש כל מיני טעמים לכל מצווה(הרבה מהם גם אנחנו חושבים עליהם והם רק טעם-על טעם וריח אין על מה להתווכח)-ויש את מה שהקב"ה ציווה ואת מה שחכמים גזרו וצריך ללכת לפי זה..

וגם אם זה קשה צריך לעשות השתדלות-כי זאת האמת..

(שוב בקשר לשיער פזור-תשאלי את הרב שלך או את הרב של המשפחה שלך-יכול להיות שהוא יגיד לך שמותר, אבל אל תשאלי אותנו.. כי אם כל הכבוד אנחנו לא מוסמכים לענות על שאלות כאלה)...

סליחה על האורך זה נכתב באמת מהלב-מקווה שזה יכנס אל הלב!

ועם איזה תשובה שלא תקבלי-שיהיה לך בהצלחה!

אם פגעתי במישהו לא התכוונתי!

שיהיה מועדים לשמחה לכולם!

אבל החוש הישראלי ביופי נראה שמעדיף שיער לא פזור אלא אסוף ופרע את ראש האישה וכו'

כי אם פרע אז סימן שיש לאישה שיער, ואיך הם מגלחים לאישה את השיער יום לאחר החתונה?! 

יש מתרצים (בצחוק ) : שאם אין לאישה שיער - אין סיכוי שבעלה יקנא לה 

יש עניין של הלכה ויש של רוח ההלכה, ז"א אין ממש חוקים כמו שרוול עד המרפק וכזה... אבל בכל זאת נראה לי שיותר צנוע וגם יותר מכובד ללכת אסוף

אסוף זה בטוח

וגם ללבוש שק זה יותר צנוע. זה לא אומר שנילבש את זה

מה שאני מנסה להגיד הוא

שאם זה הלכה סבבה אז באמת צריך ללכת עם אסוף

אבל אם זה לא הלכה אז לא

בקושי אנחנ ו מצליחים להקפיד על מה שצריך אז לא צריך להוסיף כדי להרגיש יותר מאלוהים

אם הוא ציווה נעשה ואם לא אז לא!

זה באמת קשה לשמור על הכל אז לא צריך להחמיר בהכל זה יהפוך את ההלכה בסוף לבילתי ניתנת ליסום

לא פוסקים רק לפי מה שכתוב זה מוביל למצב של נבל ברשות התורה, ההלכה מכוונת לאן צריך להגיע ומה צריך לעשות, צריך לראות לאן נושבת רוח ההלכה ולהגיע לשם אז (זה כבר דעתי האישית ) ההלכה מכוונת לכמה שיותר צנוע (גם אצל בנים)

אז מסקנות לבד 

אני מקוה שאין פה פספוס של נקודה חשובה מעבר לשאלה אם זה מותר או אסור, חובה או הידור: בגלל המקום בו נשאלה השאלה (פורום לקראת נישואין), אם אתה שואל באופן ספציפי על "מועמדת", אז אם זה הפגם היחיד שהצלחת למצוא אז אשריך ו"ראה חיים עם האשה אשר אהבת" או כמו שאומרות הדודות הפולניות: "שאלה יהיו הצרות שלנו".

תוכן השאלה:
שלום!יש לי חברה שטוענת שאסור ללכת עם שיער פזור אם הוא ארוך ועוקף את הכתפיים.האם יש דברים בגו?

תוכן התשובה:
שלום רב,
אין איסור מהדין אולם יש המחמירים בדבר משום צניעות, ורבים מקילים.
בברכה,
(הרב) רונן לוביץ

בעיני זה כמו איסור ללכת בבגדים אדומים..תלוי אם זה באמת מושך את העין בצורה מוגזמת.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח