ואף נשמע הרבה יותר נחמד מבית קפה ושטויות דומות.

אבל..וזה אבל - צריך לשים לב שהבחורה באותו ראש, שלא "תתעלף" מהרעיון ותרוץ לכתוב שרשור מוחץ על "הבחור החצוף שלא רצה לקחת אותי לבית קפה  בדייט הראשון".. 

וכמו שיפרח כתמר אמרה רצוי שזה יהיה מתואם שלא תמצא את עצמך עושה דייט עם עצמך..

אבל רוב הבנות לא באמת מצפות שעל הפגישה הראשונה תשבו בבית קפה..

מה הפינוק הזה?

אבל שים לב שזה לא בא מקמצנות-

כלומר אם מדובר ביום חם ואתם יושבים בפארק, תדאג להביא שתיה או שתקפצו מתישהו לסופר הסמוך..

זה לא פינוק-יתר.

זה יותר ראוי ונוח כך.

לדעתי

כשאתם בכלל לא מכירים?

מסכן הבחור.. באמת..

אני תמיד בעד להביא איזה משהו טעים (חטיף או שתיה..) ובד"כ גם מביאה בעצמי, אבל לא צריך להשקיע יותר מזה.

לדעתי.

וזה פינוק לשבת על ההתחלה בבית קפה.

ולדעתי זה גם קצת מלאכותי.

זו דעתי.

זה הרבה יותר נחמד ככה..

נכון שזה קצת רשמי,

אך אפשר להוסיף משו קליל לאווירה/מלח/פלפל (וזה אגב מגיע חינם במסעדות )

כי על כל בחורה שהוא פוגש פעם אחת, הוא כבר צריך לשלם עליה.

לא חייבים ללכת רחוק.

אפשר פשוט למצא גן נחמד..

כמו שכבר אמרתי, ותכל'ס זה כך, כל אחד והמנטליות ממנה הוא בא.

אפשר להמשיך לדון, אבל זה סתם משעשע..

על חשבוני

קודם אנחנו צריכות להפגש סתם על הדשא מול בלינסון.

נראה שהשיחה מתקדמת יפה-

נקבע זמן אחר ובכיף אקבל את ההזמנה.

נראה לך שזה משהו שחותכים בגללו? הבדלים כאלה.. במנטליות?

לא יודעת מה לענות לך.

מצידי, זה נחמד דווקא שהבחור בא ממנטליות עשירה (לא בזבזנית אבל גם לא הכי חסכנית).

כי הוא מפנק

וכי זה מפתיע אותי כל פעם מחדש- כיוון שאני לא מצפה לזה.

אבל מצידך- זו באמת בעיה אם אתה רגיל למנטליות יותר טבעית (מלשון לשבת בטבע ולא בבי"ק), והבחורה תצפה שתיקח אותה על ההתחלה לאיזו מסעדה.

אני חושבת שזה גם תלוי במה שאתה רוצה שיהיה.

אתה אוהב ומרוצה מהמנטליות הזו? חושב שהיא הנכונה? אם כן, תבקש מה' שישלח לך אחת שתתאים למנטליות.

אם אתה לא מרוצה- תבקש אחת שתוציא אותך מהמנטליות הזו.

הצלחתי להסביר את עצמי?

אני טוב לי ככה... אבל השאלה היא אם לחתוך על כזה דבר, או לסתום את האף, לעצום עיניים, לחורר את הכיס ויהיה בסדר?

האם אתה רואה אותה אמא לילדים שלך?

בתור מכלול של תכונות..

וכמובן שזה אינדיווידואלי עד כמה זה מפריע.

שאלה חופרת אבל כ"כ נכונה.

ומז"א "לעצום עיניים"- אתה בוחר עם מי להתחתן ואתה בוחר אם להוציא את כסף על הפגישה הראשונה (למרות שזה לא מטבעך)!

אם כן- זה בגלל שאתה מרגיש שיש על מה להתפשר ושאתה רוצה להתפשר.

חלילה שזה יגיע מתוך הכרח או הכחשה. רק אתה יודע אם אתה מסוגל ורוצה לקבל את הפער ביניכם.

אם אתה מרגיש שלא נכון לך לשבת בבית קפה על הפגישה הראשונה (לא מתוך קמצנות, כן?),

אז אתה לא תשב.

אל תעשה משהו נגד הרצון שלך.

אם זה לא יתאים לה, שלא יתאים. או שהיא תתרגל או שתפרדו לדרככם.

אתה לא אמור להתחבט בשאלה כזו. אתה אמור להוביל ולקבוע איפה תפגשו (כמובן להיות עדין).

ואני בעד שעל השיחה הראשונה תשאל אותה איפה תפגשו ואיפה תשבו.

מן הסתם היא תתבייש להציע בית קפה (אם לא, אז באמת חבל לך..), אז נצל זאת ותציע איזה פארק נחמד ותביא איזו שתיה טעימה.

אם אתה רואה שהיא לא מרוצה- אתה יכול לברר בעדינות מה מפריע לה, ומפה לנהל שיחה על העניין ולהבהיר עמדות.

זו העמדה שלי.

והיא בהחלט די תקיפה.

"כשנשואים אין זמן לבתי קפה!!"

והמסר נראה לי ברור..גם אם היא תעדיף דייט בלונה פארק- לא על זה יקום ויפול דבר.   (על אף ש..לונה פאר זה רעיון נחמד מאוד)

על סמך זה בלבד אתה כבר מסיק מסקנות?..

זה בסכ"ה פגישה ראשונה. למה שלא כל אחד ישלם על עצמו?

אני עם וופל אמריקאי- בית קפה עדיף על  ספסל קשה בגן ציבורי קר ומלא נעיצות עיניים מכל מי שעובר.

או שהיא מחכה שהוא ישלם עליה?

ואולי כדאי להדגיש שלשבת בחוץ זה נחמד רק כשלא קר, כן?

בית קפה זה רשמי מידי לפגישה ראשונה, שאמורה להיות חיננית וזורמת.

ל-ד-ע-ת-י!

שפגישה ראשונה היא רשמית, וצריכה להיערך במקום עם אנשים, בצורה מכובדת..ושהיא אומרת הרבה על אופי הבחור ורושם ראשוני ו בלה בלה בלה..

ארר.. זה נשמע לי הזוי!

מבחינתי הרושם הראשוני לא נוצר בעקבות השקעה כספית שלו בי (זה מהפגישה השניה.. )

אלא האם השיחה זורמת..

סה"כ אמור להיות כיף ומהנה מהמפגש עצמו, לא מהדברים החיצויינים..

זה מה שאני תופסת מפגישות..

זה בבחינת הטעייה.

אני בכול אופן לא רציתי בפגישות הראשנות לשבת בבת קפה..

הרגיש לי לא נעים..גם מבחינת שלא נעים לי שהוא ירצה לשלם ותכלס אנחנו לא מכירים ולא יודעת אם זה ימשיך או לא,וגם מקום סגור כזה..

אבל כל מקרה לגופו-

בעקרון-שאתה מדבר איתה בטלפון תשאל מה היא מעדיפה...

א, זה ממש ממש לא אני כל הבתי קפה וכו'...

ב, אני בן ישיבה, לא עובד לא אחרי צבא... כסף שכבר נכנס, יוצא על ספרים, אז פשוט שעדיף בילוי זול...

וגם חשוב שלא תתרגל לזה

 וזה לא כזה פינוק לשתות ספל קפה ב-20 ש"ח 

אבל תכל'ס, למה להוציא כסף על הפגישה הראשונה?

אתה אפילו לא מכיר אותה.

מספיק שאתה משתדל להגיע כמה שיותר קרוב אליה=> לרוב מוציא איזה כמה עשרות שקלים..

[ועדיף צפוי מייפל וקצפת]

לשאול בטלפון שלפני נראה לי מעט מוגזם..

אפשר כשנפגשים- לשאול* מה היא רוצה ולהיות מוכן לשתי התשובות..

(כשאני אומרת לשאול אני מתכוונת למשהו בסגנון של: "רוצה ללכת לבית קפה יקר וצפוף או לאיזה פארק נחמד עם ספסלים מחלקה ראשונה..?" הכל זה בניסוח..)

למרות שאני מכיר כמה אנשים שהיו מכינים את הקפה בחוץ ונכנסים לשתות בפנים.. (זה לא אני=)

מאחר וזה פחות מלחיץ

אני אישית גם לא מרגישה נוח בבתי קפה בעיקר כשהם עמוסים, ובד"כ דואגת לכוון למקומות שארגיש בהם נוח.

פשוט תשאל איפה היא מעדיפה.

אז כל הדיון יירד לטמיון...

מצד אחד ברור שחייבים להתחשב ולעשות מה שהיא רוצה... אבל זה כ"כ לא בראש שלי לשבת בבתי קפה מלוקקים כאלה... פשוט לא מצליח לצייר כזה דבר...

אתה תהיה כל כך המום שהיא תשקול לשנות את דעתה לבית קפה..

אם לא נוח לך לשבת בבית קפה- אז לא.

זה לא שאתם מכירים הרבה זמן ויש כבר מקום ורצון להתגמש יותר.

גם אם בסופו של דבר הוא בוחר כן לשבת בבית קפה,

אז שלא ירגיש לא בנוח עם עצמו. שזה יבוא מבחירה.

כמו שאת אמרת לי מקודם, צריך להראות לו גם את הצד השני.

לא נוח בחוץ?

לכן כן כדאי לשאול, אני אישית אעריך פחות אם הוא יקבע בשבילי לאן ללכת בלי לשאול מה אני מעדיפה,  אני כן חושבת שראוי שבמקרים כאלה הבחור יתגמש יותר לכיוון רצונה ונוחיותה של הבחורה.

אבל שלא ירגיש שזה מתוך הכרח. אלא מבחירה.

סה"כ הוא לא חייב להוציא כסף על הפגישה הראשונה.

אף אחד לא כתב את זה באף הלכה..

איש

זה עדיין לא אומר שצריך ללכת נגד עצמך

וזה עדיין לא אומר שצריך לשבת בבית קפה בפגישה הראשונה

למה כל הנושא הזה כ-זה מציק לי..? לא יודעת.. תמוה גם בעיניי..

זה אחלה גם לפגישה שניה ושלישית

אפילו לדעתי יראה מוזר לבחורה מ"הציבור שלנו" (זאת ההיא ממדרשת הרובע??) אם תיקח אותה לבית קפה בפגישה ראשונה...הנורמה זה פארק או משהו כזה..

נ.ב במקרה כזה צריך לקחת בחשבון את מזג האויר... אם קר מידי /גשם למצוא מקום סגור שהוא לא מסעדה (חתיחת אתגר) ואם סתם קריר לדאוג שיהיה לך פליז להציע לגברת...

בהצלחה!

ב"ה לגיטימי ביותר הגיטא פתקא

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.