בזמן האחרון עלתה בראשי מחשב מטרידה ורציתי לשתף אתכם בה ואולי לשמוע רעיונות, דרכי התמודדות וכל דבר בעניין. אני כותב רק לפי הרגשתי והראייה שלי את המציאות אם מישהו רואה או מבין אחרת אשמח לתגובות...
הנקודה היא משך הזמן של המסלול אותו בן המגזר (ואל תתחכמו זה די נכון) צריך לעבור עד שהוא מגיע לחיים הבוגרים, והוא שנה שנתיים ישיבה והסדר או מכינה וצבא, יוצא משני המסלולים בחור לאחר 4-5 שנים שזה סביב גיל 24, אני לא נכנס כרגע לנקודת הזמן של החתונה מכיוון שהיא איננה רלווטית לנושא.
לעומת זאת, בנות אחרי שנתיים שירות ושנת מדרשה במקרה הטוב יוצאות לאזרחות...
עכשיו מה שאותי מעניין היא השאלה למה היחס למי שאינו ממלא או ממלאת את אותם השנים-למרות שיותר אכפת לי מהבנים כי זה יותר משמעותי- למה מי שיצא מהמסלול לדוג' התגייס לצבא מיד אחרי שמינית, נחשב ישר בצורה סטיגמטית לפחות דוס ואילו מי שממשיך במסלול הוא בסדר אפילו בלי לבדוק?!
מקווה שלא חפרתי...

