בתנאי אחד - היא בוגרת מספיק ומוכנה לקחת אחריות

בד"כ זה מה שהאדם לומד בצבא (זה אני יכול להגיד ממקור ראשון בתור בן), או בש"ל

גם אם היא טועה, זו דעתה...

לא נראה שאת מדברת על מישהי שאצלה זה אמור להיות אינדיקציה

לעצלנות, אגואיזם או יהירות...

רצון לא לשתף פעולה עם כל מה שבשם ציונות יקרה, ולא בא מרצון אנוכי להשתמט

אלא למשל מתוך רצון להקים כמה שיותר בית נאמן בישראל - אז לא, זה לא בעיה

ומזה נובע כל האמור אצלך. אם יש אצלה מוכנות לבית תורני (וזה לא קטע

שהיא מחפשת בריחה מהמנטליות של הציבור החרדי או משהו), אז עבורי

יש בזה יתרון.

וברור שאין לי חלילה כלום נגד שירות לאומי, שנובע מתוך אידיאל של תרומה

לחברה - בהנחה שנעשה בתנאים צנועים וראויים.

ןלא עשתה שירות כי לא ראתה בזה משהו כ"כ חשוב ומשמעותי והחליטה להמשיך בלימודים.

לדעתי כדאי לבחון את הבחורה לגופה מצדדים אחרים,

כך שתתקבל תמונה כוללת יותר

הרי הוא לא מחפש "מדריכה חברתית עם נסיון"..

כשמחפשים לנישואין, צריך לבדוק מה שיכול להיות רלוונטי לנישואין, להתאמה. גם לא "כמות ההישגים" שכבר נצברו.. במידה שזה לא רלוונטי לנ"ל.

בהיות שבחורה כזו, אינה עושה דבר כזה מתוך בטלנות או אי איכפתיות, אלא מתוך חינוך שכך נכון - אז זה לא רלוונטי לנושא. בפרט שאם היא מעוניינת בבחור דתי-לאומי, כנראה שגם מבחינת השקפתה ביחס לכלל האומה, אינה רחוקה ממנו.

לא תעשה שירות לאומי.
שירות צבאי לבנות אסור לא רק לרבותינו אלא גם הרבנות הראשית אסרה זאת.

השאלה היא האם למרות שהיא לא עשתה ש"ל- ירצו אותה.

אל תהפוך את זה למצב האידיאלי פתאום.

ש"ל זה דבר חשוב מאוד לבת הכשרה, במקום כשר!

מכל התגובות פה כבר נראה שהיו יותר פוסלים אם עשתה שנתיים שירות או משהו כזה..

מבחינתי -לא עשתה שירות לאומי זו לא סיבה ישר לפסול-אבל בפירוש כן מדליק נורה אדומה-לברר טוב מאד למה!

אם הרב אליהו זצוק"ל הרב זלמן מלמד ועוד רבים נותנים הוראה כללית לא ללכת לישרות לאומי, אבל ליחידים אם זה מקום טוב(כגון אולפנא וכו') אז כנראה שהוא יאשר לה, ואם לא אז לא.

זה לא אידייאלי?

זה שנתת שמות של רבנים גדולים שאומרים (לטענתך) שעדיף בלי שירות לאומי לא הופך את זה לאידיאלי לדעתי.בכלל שדנים על נושא אי אפשר להגיד יש רבנים שאומרים.. אז זה לא אידאלי? לא,לדעתי לא.

לדעתי יש עניין גדול דווקא בשירות של המדינה שלך.כן אני יודע שבת שמתחתנת יותר מוקדם זה חסד גדול לעם, וכמו שאמרתי זה לא סיבה לפסילה באופן אוטומטי,ובכל זאת, יש משהו בשירות לאומי שהוא שונה.

להזכירך בנות דתיות לא עושות שירות צבאי מהסיבה שהן לא יכולות מבחינה רוחנית/דתית להיות שם (לפחות זה מה שהן מצהירות).הייתי מעדיף מישהי שתגיד אוקיי ,אבל בכל זאת אני רוצה לתרום למידנה שלי כמו כול שאר העם הזה, שנותן כמה שנים למדינה.

במקום כשר וטוב.

אמרתי רק שרוב הבנות שלא עושות ש"ל זה בד"כ מסיבות דוסיות(א' רבנים אמרו לא ללכת. ב' רוצה להתחתן ולגמור תואר)
ולכן אני לא אפסול בגלל שהיא לא עשתה שירות(ולרוב זה גם מעלה לפחות בשבילי).

אני מתעכב..

גם אני הייתי רוצה אולי באידיאל להיות כבר אחרי 3 שנים בשיבה ,מלא וגדוש בתורה ומוכן להמשך החיים,לחתונה ולכל השאר.

מה לעשות שיש משהו שמעכב אותי מהתכנית המדהימה הזאת...

לכן אולי להגדרה סיבה "דוסית" אני מסכים.. אבל שבנות יותר צדיקות/איכותיות/דתיות עושות ככה -לא מקבל.

כנראה שאנחנו מודדים "דוסיות" במדדים לא נכונים..

זה מאד מקובל.
הרב שלה אמר לה לא לעשות אז רק בגלל שלך זה מפריע שהיא לא "תרמה למדינה" בדרך שאתה חושב שהיא צריכה לתרום, אז היא כן תעשה ש"ל???

ממש לא

ממש לא, מה הקשר בכלל למה היא תעשה? אני כותב את דעתי מה צריך לעשות..לא הבנתי מה רצית.

בכל מקרה מה שאני אומר זה שיהיה יותר קל לראות פה בפורום משהו בסגנון" איזה צדיקה,התחתנה בגיל 19 וסיימה מהר את הלימודים" מאשר"שמעתם איזה דוסית? סגרה שנה שניה שירות"

יותר נפוץ לשמוע "איזה דוס, נשאר שיעור ד' בישיבה מאשר "איזה צדיק, החליט לתרום למדינה יותר והחליט לעשות 3 שנים..."

למה זה ככה?כמו שאמרתי-אולי הסרגל שלנו למדדידת דוסיות לוקה בחסר.. סטגימות,כבר אמרנו?

ממליץ למי שיש לעבור על הפרק שכותב החבר של דרור שהציע את השידוך של דרור ואשתו..

גם בכללי הספר מומלץ!

לכל צד יש את הרבנים שלו.

אי אפשר לפסוק שזה לחלוטין אסור או מותר.

ש"ל חשוב לבנות מעבר לעניין של תרומה לכלל.

זה שלב בחיים שחשוב ש(כמעט) כל בת תעבור.

תכל'ס צריך לשים גבולות ולא למהר לעבור שלב. לכל שלב יש את המקום שלו.

אהיה צינית וקיצונית ואומר שאם כ"כ חשוב להתחתן, אולי נעשה את כל הבגרויות כבר בשישית- אקסטרני?

למה למרוח עד גיל 18?!

אתה מבין לאן אני חותרת?

בס"ד

"ש"ל חשוב לבנות מעבר לעניין של תרומה לכלל.

זה שלב בחיים שחשוב ש(כמעט) כל בת תעבור."

למה?

את התרומה לכלל אני עוד יכולה להבין אבל מה חשוב בש"ל שלא ניתן לעבור בדרכים אחרות..?

שמעצבת את האישיות ומחשלת אותה (במידה מסויימת).

תעבורנה את השלב הזה מבלי לעשות ש"ל.

אני יודעת על עצמי שהש"ל עזר לי מאוד בפיתוח האישיות:

אם מדובר ביציאה מהבועה שבה גדלתי, אם זה אומר לגור מחוץ לבית, לדאוג לאחרים, להתחיל לממן את עצמך (גם דמי כיס של 900 ש"ח זה נחשב..)..

אם את רוצה עוד, אשמח לתת..

תכלס, מי שמתחתנת ישר אחרי השמינית- לא באמת חוותה עדיין את החיים.

יש יוצאות מן הכלל, אבל רוב הבנות זה כך.

לא תמיד צריך לחפש חוויות, אבל צריך לשמור קצת בבגאז'

כדי שיהיה כח עמידה בזמנים קשים.

מה שאמרתי הוא שמכיוון שרבנים גדולים פסקו בתור הוראה לכלל לא לעשות שירות לאומי, ורוב אלו שלא עושות ש"ל הם לרוב בגלל הפסקים האלו/דוסיות.....אז אין שום סיבה לפסול בת כזאת.

זה שהיא לא תרמה בצורה "מסודרת" למוסדות המדינה בש"ל זה לא אומר שיש איזה בעיה וזה ידליק אצלי משהו ובגלל זה אני אפסול.

ות'כלס לגבי הבגרויות אני בעד להעביר את כל הבגרויות לשנה אחת מרוכזת לא משנה מתי.
תיכון זה פשוט ביזבוז זמן מוחלט.
עדיף כבר ישיבה קטנה

יש לי חברות שלא עשו ש"ל כי הן לא רואות עניין לשרת את המדינה הזו.

מבין?

יכול להיות שאפשר לדחוס את כל הלימודים לשנה אחת.

השאלה היא מהי מטרת התיכון באמת?

האם רק להעביר חומר וללכת הביתה,

או גם לעבור איזה תהליך?

ומבזבזים את שנות לימודם בתיכון על הבל וריק!

ולגבי צחינא אפשר לחוות דברים גם ללא השירות לאומי

סה"כ טענתי שחוויה מהסוג של שירות לאומי היא אכן חוויה ייחודית.

במקומות אחרים יש חוויות אחרות.

הנקודה האדומה הייתה נדלקת לי על שנתיים.כן בהחלט!

הרבה מדי פעמים, שנתיים שירות זה לא בעקבות אידיאל גדול!

אלא בגלל שהבחורה לא התארגנה מספיק טוב לשנה שאח"כ ונתקלה במבוי סתום,

כשעוד אין לה החלטה - מה ללמוד, ואיך לחיות..

לדעתי זה משהו לקוי ב"מכוונות מטרה" שלה.

זה לא עניין גדול בשביל לפסול עליו, אבל בהחלט גם לא בונוס.

והרבה מאוד פעמים זה להפך..

רוב החברות שלי(ואני בתוכם) שעושות שנה שניה-זה מתוך אידיאל ורצון לתרום..

והרבה חברות שלא סגרו שנה שניה-זה כי הן לא מצאו מקום שמתאים להן..

אני מכירה בודדות שעשו שנה שניה רק כי לא ידעו מה הן יעשו שנה הבאה..

אז בבקשה אל תגידי את זה ככה!!!

אני שונאת הכללות(למרות שלא הכללת ואמרת רק שזה קורה הרבה-אני פשוט ממש לא מסכימה גם עם זה)

לא יודעת מה עם אחרות... אבל אני תכננתי מראש שנתיים. לא נתקעתי ולא ביזבזתי.

עשיתי את השנתיים כי האמנתי (ועדיין מאמינה) שזה הדבר שצריך לעשות.

זה לא תקע אותי בכלל בהמשך החיים וכבר אז ידעתי מה אני רוצה ללמוד ועשיתי את הברורים וההכנות ללימודים ולהמשך החיים.

ואגב, אני מכירה גם בנות שהתחתנו במשך השנה הראשונה והמשיכו לשנה השנייה מתוך אידיאל.

אני ממש לא אפסול בחורה בגלל זה.

יש דברים שיותר חשוב להתמקד בהם ולברר אותם...

תתפלאו, אבל יכולות להיות סיבות ממש טובות!!

החל בסיבות הלכתיות (למשל מי שהרב מלמד הוא הרב שלה) וכלה בכל מיני דברים אחרים...

לדעתי - למי שחשוב לו, שיברר!!

(גילוי נאות: לא עשיתי שרות.)

שהיו חרדיות ובגלל דברים מסוימים החליטו לעבור לציבור הדתי מתוך הכרה בצדדים החיוביים של הציבור הדתי.

מה שכן צריך לבדוק למה היא עברה - לא כל בת עוברת צד בגלל מה שאתה מחפש.

יש לי חבר שעד שהוא התחתתן הוא יצא עם כ-40 כאלה (בסוף התחתן עם אחת מהציבור הדתי לאומי), והא אמר שלפחות הן לא בררניות כמו בנות מהציבור שלנו (אפשר להגיד שהוא עשה סקר ), במיוחד לא כמו אלו שלמדו במדרשה - (שירשור על זה פתחתי בעבר http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t358790#4360847).

כמו שאמרו לפניי אני חושב שדבר כזה מצריך בירור מה הסיבה שהיא לא עשתה שירות...

לפי מה שראיתי (ייתכן כי אני טועה)

רוב הרבנים יתמכו ביציאה לשירות לאומי כמובן עם הגבלות פיקוח וכו' (כל אחד לפי החמרותיו)

לדעתי האישית ש"ל זה דבר חשוב מאוד ומבורך מעבר לתרומה לכלל ישראל

גם לאדם עצמו...

אישה צריכה לעשות לביתה..

ואם היא אישיות של חסד בלי שירות לאומי - תאמין לי שזה אפילו בונוס, שהיא שומרת כוחות לבית.

בס"ד

ממש לא אכפת לי שלא תעשה..כאילו זה אישי ואם לא היה בא לה או שהיא לא רצתה או לא התאים אז ממש לא אכפת לי..העיקר שבבית היא תדע לעשות חסד..קיצר מסכים עם אלירז..

בית צריך להתבסס גם על תרומה משמעותית למדינה..

גמילות חסדים, תורה ועוד הרבה חפירות.

אבל למה להכניס לזה את המדינה?

מה אי אפשר לתרום בדרכים יותר טובות?

אתה כבייני"ש גם לא תורם למדינה...

והיה אם תענה שהתורה משפיעה וכו...

אענה לך שגם גמילות חסד ותמיכה בלימוד תורה משפיעה.

יש בחורות שמעדיפות לגמור תואר לפני חתונה בשביל שיוכלו לפרנס בית. ונראה לי שלרוב זה מועיל יותר מש"ל בכל מקום שהוא.

אני חושב שאדם צריך לתת תרומה נטו למדינה,בלי שיהיו לו טובות מזה..ולכן אני רוצה לעשות ואעשה בעז"ה צבא..

וברור שלימוד תורה תורם למדינה,ולכן אנו נמצאים בישיבה,אבל אני חושב שצריך גם לעשות צבא,בגלל מה שכתבתי לעיל.

ולכן,תמיכה בלימוד תורה וכדו' זה יפה מאוד-אך לענ"ד כן צריך לעשות ש"ל.

תעשה 3 תרומה נטו למדינה אה?

אם אתה כביינ"ש עושה רק שנה וארבע כנראה שאתה חושב שגם עצם זה שאתה יושב בישיבה תורם למדינה ולעם......אז גם אם בת לא עשתה ש"ל(ומה עוד הרבנים שלה אמרו לה לא לעשות) ודווקא גמרה תואר מהר והתחתנה והקימה בית זה גם תרומה למדינה(לא פחות חשובה מזו של ש"ל).

האחד יגיד בצדקה, השני יגיד בילודה, והשלישי באקדמיה. הכל חשוב אבל יש דברים שהם הכרחיים בחברה ושווים לכולם וזה לתת שנה-שנתיים מזמנך לשרות לאומי/צבא.

תתארו לעצמכם שאנשים כשיטה יחליטו לא לשלם מס, אלא לתת תרומה באותו סכום לדברים שמוצאים אותם כחשובים.

מי שלא מבינה זאת שתיקח דתי לאומי שגם השתמט (זו המילה) כמוה.

יש מספיק מסגרות מתאימות בצבא/שרות לאומי, שכל בן ובת, כל אחד, יכול למצוא את המקום המתאים.

כל השאר תירוצים ואנוכיות.

שירות לאומי בתור הוראה לציבור הרחב של הבנות זה גם כן תירוץ?

אנא אל תבלבל סתם.

בס"ד

עדיף שילך לצדקה ולאנשים שצריכים את זה ולא לכל מיני מושחתים בכנסת..

והוא עובד גם חוקית.

תביא קבלות שתרמת למקומות מוכרים לצורכי מס (כן, גם לישיבות)- ותקבל החזר מס.

כלומר גם המדינה מכירה בזה שיש עוד דרכים לתרום לחברה.

הבית זה לא רק אני ואנחנו.

הבית זה גם מדינת ישראל על החיובי והפחות חיובי, ומי שלא מבין זאת וממוקד רק בעצמו,

סופו שכל חייו יהיה עסוק רק בעצמו.  מי שמבין שצריך לבנות את הפרט אבל עם הכלל, גם

הפרט נראה אצלו אחרת לחלוטין.

מה אנחנו מדברים כל כך הרבה על ערבות, על חסד, על ערכים, ובסוף לא מבצעים את הבסיס

שמבצע כל אזרח בארץ.  כל התירוצים בטלים ומבוטלים. אפשר למצוא מסגרת שירות על אף

כל אילוץ קיים.

לכן התרומה הבסיסית האזרחית, יש לה השפעה על הבית, על רוחו, על ההתייחסות והחינוך בו.

לדוגמא, כל מי שעשה צבא, יבין את מורכבות המערכת, יסתכל אחרת על כלל עם ישראל שאינו

שומר תורה ומצוות ומשקיע ללא סוף , כולל זיעה ולעיתים דם!, ויקח הכל בפרופורציות אחרות.

התרומה לא  משפיעה על הבית???   אמירה קצת מצומצמת.

למדינה.

אז צר לי להודיעכם!

שירות לאומי, הוא בעיקר שירות לבחורה היקרה!!

זו שנה שקופצים בה למים רדודים, לומדים להסתדר מחוץ לבית (גם לאלו הבאות מפנימיה),

כשבסה"כ עוד ישנה אפוטרופסות כלשהיא, ומי שדואג מלמעלה.
שנה של כיף! בעיקר!!
תשאלו את כולן, איך הן היו מתות לחזור לשירות

(תגובה מיד אחריי "אלירז את חולת נפש, אני סבלתי בשירות שלי", בסדר, כמה כאלו יש?)

רפול ז"ל - אמר בזמנו ששווה לצבא להחזיק -

10,000 פקידות,מקפלות מצנחים וכל התפקידים המותאמים לנשים-

במשכורת שמנה!!

ולא לתחזק גיוס בנות לצבא.

איך זה קשור?

שהמדינה שלנו דופקת את עצמה, בכך שהמציאה חוק גיוס חובה בזמנו גם לנשים

ובגלל זה תקעה את השירות הלאומי, עבור אלו שאינן יכולות להתגייס מטעמי דת.

בעצם-

ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם, המונהג בה חוק גיוס חובה לנשים!!

משמע- זה חארטה!
וסתם עושים מזה פרה מקודשת, מחוייבת המציאות!

אישה, תעשה לביתה!

ותתרום הרבה יותר בכך שתשאר במסגרת הקרובה הזו. 

לא סתם נאמר "כל כבודה בת מלך פנימה"

[מחילה מהפמיניסטיות - תחזרו בתשובה ]

ומצטרפת- לפסקה של "נקדש את שמך"!


ולכל התוהים למיניהם, עשיתי שנת שירות

בתקן בית, בליווי אבי מורי וכבוד הרב ליאור.

כולנו יודעים שבמתן תרומה לוקחים ולא רק נותנים.

אבל פיספסתם את העיקר.

קודם ממלאים חובות. קודם משלמים מס הכנסה , רק אחר כך נותנים תרומה  לעמותות.

קודם מבצעים את התרומה האזרחית המחוייבת,. וזה צבא/שירות לאומי. כמובן שאפשר לעשות זאת בתחומים שאתה מתחבר אליהם. אבל המסגרת הלאומית הכוללת זה חובה.

אחר כך כל אחד לפי נדבת ליבו ימשיך כל חייו בתרומה פרטית וציבורית על פי הבנתו.

מי שלא מבין זאת, ומעקם הכל, גם את נתינתו, לפי זמן וכמות וכוון שנראים דווקא לו, לא מבין

כלל את תפקידו בתוך העם והמדינה, וגם ביתו (נחזור לנושא הראשי) יהיה באותו רוח, הכל עם

שיקולים עצמיים.

גם בתוך המסגרות האמורות, בידקו וראו, בוגר צבא לוחם, מתייחס לדברים אחרת מבוגר צבא תומך לחימה.

ואני מתכוון למדינה ולעם מהבחינה הערכית,.

אז מה נדבר על התייחסות אדם שלא היה כלל.

ואם יש אז היא ניצול.

לא עושה את זה לשלילי...  אדרבה - טוב מאוד שהיא גם נהנית.

תלוי מה היא עושה בשנה הזאת. יש כאלה שתורמות יפה מאוד לכלל, וזה גם נותן להן "ראש אל הכלל" בהמשך החיים.

כמובן, העיקר שיהיה בצניעות הראויה - וזה צריך שימת לב גדולה.

לא קשור לגיוס בנות בהכרח. בת יכולה הרי להיפטר לגמרי, גם משירות לאומי.  ואין להשוות ערך של התנדבות לטובת הכלל במדינה בגודל שלנו ובמצבה - למדינות אחרות.

ובחורה שבמקום שירות לאומי עובדת בסופר "לעיני כל ישראל" (בלי להביע דעה), ומרוויחה כסף - איננה יותר "כל כבודה פנימה" ממי שמשרתת במקום טוב ומועיל וצנוע.

[כן כתב הרב ישראלי זצ"ל, למיטב זכרוני]

ולאלירז - עם כל החיבה ללשונך הייחודית.. עדיף לענ"ד בכל זאת לוותר על "לכל בלבלני המח"....

כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.

לא כל בת מלך זוכרת שהיא לבושת משבצות זהב

שיש לה עוצמה- שם בבית פנימה

זו תשובה שצריך לחזור אליה גם "פמיניסטויות" וגם "לא פמיניסטיות" כאחת

אבל זה לא אומר שלא תרמתי-ולא בגאווה או לא יודעת איך תקראו לזה..

אני יודעת שתרמתי! כי הרגשתי את זה! וכי אמרו לי את זה!

אז נכון שלא סבלתי שנה שעברה,וכן נהנתי..

אבל לא זאת הסיבה שבגללה אני עשיתי שירות ועושה גם השנה!!

אני נתתי מעצמי וזה עשה לי טוב..

מי שלעשות טוב לאחר-עושה לו רע והוא סובל מזה-כנראה שיש לו בעיה והוא צריך לעבוד על עצמו!!

לדעתי ברגע שהמחשבה היא על הכלל ואני לא מדבר רק על ש"ל אלא בכל מהלך החיים

אז במשך כל החיים התרומה תמשיך...וחלק מזה שאנחנו חיים כאן במדינת היהודים זה כולל גם חובות

מסויימות גם אם לא חוקיות אז לדעתי מוסריות

ולגבי מה שרפול אמר אני אחדש לך על הרבה מהגברים בצבא היה אפשר לוותר....

זה עדיין לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות מכיוון שצהבא הוא צבא העם

זה מקום מיוחד שבו כל ע"י נפגשים בלי שום מחיצות....ולצערי כיום זה גם כמעט

המקום היחידי בו הנוער(שלא למד בחינוך דתי) מקבל ערכים וחינוך

אני שמחה ששירתתי בצבא, וגאה בצבא!!!

וזה תורם רבות לאותה בחורה!!

אם לא הייתי בוחרת במסגרת כלשהי הייתי בחורה אחרת

ואני שמחה על הערכים שקיבלתי!

וכל כבודה בת מלך פנימה, זה בהתנהגות הבחורה !!!

אני לא פמיניסטית , אבל אני בתשובה!

מותר וחשוב.


א. הרבנות הראשית אסרה גיוס בנות לצה"ל(לא משנה לאיזה תפקיד)
ב. כל גדולי הפוסקים של הציונות הדתית אוסרים גיוס בנות לצה"ל
ג. מן הסתם גם אם לא הרגשת בזה הכשלת בנים שנמצאים בצבא.


תרומה מהסוג הזה לא נראה לי מועילה כל כך לא לך ולא לעם.

זה לגבי צבא לבנות.

שלך, אני אכתוב את זה כאן אחת ולתמיד:

זה שהחלטת לפרש את הפסוק 'כל כבודה בת מלך פנימה' בצורה מאד מאד ספציפית שתשרת את הרצון שלך להירקב בבית למשך שארית  חייך ולעשות כביסה וכלים, לא אומר שכולנו חייבות, וזה שאני חייה בצורה שאני גם נהנת ממנה (אני הולכת ברחוב אגב, בלי בורקה ומדברת קצת בקול!) לא אומר שאני טועה, ושאני עוברת על צו מפורש.

אל תאמרי לי לעשות תשובה, רק מכיוון שאני לא קיצונית כמוך, ולא מפרשת פסוקים בצורה שתשרת שובינזם טהור.

ת'כלס-שירות לאומי הוא בסופו של דבר אמצעי ולא מטרה, ברוב הציבור שלנו זה מעין חותמת "כשרות" על הבחורה, כמעט כמו צבא או מסלול הסדר לבנים, לא בטוח שבאופן מוצדק, הרי ידועים דברי המון מרבותינו האחרונים ששירות  לאומי זה לא בדיוק "פרה קדושה".. (אבל גם יכול להיות דבר ממש טוב,תלוי בהרבה גורמים)

בגדול יטבתה, לדעתי, האופי וההשקפה זה מה שקובע-הרי יכול להיות שהיא תלמד מקצוע ותתרום המון לכלל, או שתהיה אמא (ורעיה) במשרה מלאה או משהו בסגנון...העיקר- "רחמנא לבא בעי"

מה הקשר???!! מי שהחליטה לא לעשות שירות מכיוון שהיא מקשיבה לרבנים, חושבת הלאה- (שבעלה לא יהיה בלחץ לצאת לעבוד ישר אחרי הצבא כי יכולה לפרנס בזמן שהוא ילמד) וכמובן שאפשר לכנות אותה "כל כבודה בת מלך פנימה" זה לא אומר שהיא דוסית ממאה שערים שנרקבת כל היום בבית מוקפת ילדים, כביסות, כילים ולא יודעת מה!!!

 את מציגה את זה בצורה כל כך כוללנית... לא לעניין.

אלא לגישה של אלירז לחיים..

0_0

אישה היא עקרת הבית-עיקרו של הבית.

ביתו זו אישתו- היא שר הפנים הקובעת את אופי התנהלות המשפחה.

לא ברור לי מה התרומה של שירות לאומי וצהל למשימות אלו.

נתן לתרום למדינה, לציבור , לקהילה ולמשפחה בדרכים אחרות. כגון לימוד מקצוע מתאים כל שהוא, אימוץ התנהלות חברתית מסוימת ולאו דווקא שבלונה אשר אומצה ע"י פוליטרוקים מסוימים. 

מה אני יגיד על זה שבחורה פסולת אותי ישר שאני לא עשיתי צבא יש לי סיבה שלא עשיתי צבא 

מוסרית וערכית ולא מתוך רצון אחר אז לדעתי אין סיבה ישר לפסול.....

קבלתי פטור רופאית מצבא 

יהיו כאלה שיפסלו אותך בגלל שאת לא דוס ועשית ש"ל <צ>

דווקא זה פיתרון טוב למי שלא עשה צבא ורוצה כן לעשות משהו.

השירות הלאומי האמיתי הוא חתונה

גם אנ יחושבת שלרוב עושים זאת כ/שרות עצמי'.. סליחה על ההכללה.. וגם, אמרתי שזה אינדיבידואלי, כי הרבה בנות לדוגמה שעושות ש"ל במוסד לימודי, אח"כ לומדות חינוך, וברור שהתרומה שלהן בתור מורות משמעותית יותר, אז למה לעשות שנה ש"ל? אני חושבת שיותר משמעותי אם תלמדנה ישר הוראה.

אני לא עשיתי שירות, גם מתוך מחשבת זו..

הפליא אותי שרוב האנשים שואלים אותי: לא עשית שירות? ישר המשכת ללמוד? איך היה לך כוח לזה?

ולא שואלים: מה עם התרומה...

הבנתם?

אני עכשיו בשירות לאומי ואני גם משלבת לימודים של הוראה תוך כדי במכללה..

אז אם רוצים לשלב  - אפשר!!

אבל בת'כלס אני יודע שאין יותר מידי זמן בש"ל לפחות בהרבה מאד מהתקנים אפילו לעשות פסיכומטרי.

אני נקראת שנה א' לכל דבר..ועשיתי פסיכומטרי תוך כדי.(עשיתי לפני שבועיים..)

והשירות לאומי שלי הוא אחד העמוסים ביותר זה עבודה מסביב לשעון.25 שעות ביממה.

אבל-אין דבר העומד בפני הרצון!!!

מתאים גם אם הם רוצות

מבחינה דתית,מינית...וכו'

דווקא חכם מאוד מאוד להקשיב לרבנים במקום ישר לרוץ לקדש את ההתנדבות על חשבון קדושת בנות ישראל.

מאות דורות של בנות ישראל חונכו וגדלו להיות נשות חסד אמיתיות בלי לעזוב את הבית "כל כבודה בת מלך פנימה"

וסליחה על הבוטות אבל בשירות לאומי מפקירים את הבנות ,לשלוח בת לבד בלי שום אחריות אמיתית עליה זה לשים עליה שלט ענק "פנויה להטרדה"

כל הבנות שפגשתי בשירות ידעו בדיוק על מה אני מדברת,אין אחת שלא מתחילים איתה,בל"נ אני לא ירצה שהבנות שלי ילכו לשירות.

וזה לא קשור ללבוש.. וזה שמאות שנים בנות ישראל היו בבתים לא אומר שזה בסדר ובטח לא אומר שחייבים לנהוג כך היום..

מעבר לכך, אני גם חושבת ששירות לאומי זה הרבה פעמים חרטא.. באמת שאנשי מקצוע עושים עבודה יותר טובה! 

ווזה גם מבזבז כסף למדינה

ולא הייתה להן מדינה משלהן כדי להתנדב למענה

ב"ה יתברך שאנחנו חיים בדור שבו יש לנו את הארץ שלנו ושלטון משלנו  וכו'-ואנחנו יכולים בצורה מסודרת להגן

על המדינה ולהתנדב למענה..

מקבל שצריך שתהיה בכל מקום סמכות לפנות אליה במקרה ומתעוררות בעיות (למרות שלמיטב הכרותי -אמורה להיות דמות כזאת),למרות שמה שכתבת נראה לי טיפ טיפה מוגזם..

מוטרדות בש"ל ואין לאף אחד לפנות

ותעזוב את הטיעון הזה שקיים גם במקומות עבודה.

יגידו לך שילכו לעשות ש"ל במקומות שאין בעיות/שיש את הבעיות גם במקום עבודה.

בתור אחת שעושה השנה שירות לאומי אני רוצה לומר שלדעתי השאיפה צריכה להיות חיים של תרומה לעמ"י וזה לא מסתכם בשנה או שנתיים של שירות. בשירות הלאומי עצמו יש המון בעיות שנתקלים בהם כל הזמן
אני מחזקת את עצמי בכך שאני עושה משהו חשוב ושזה חלק מתהליך ההתבגרות והעצמאות שלי

אך אני מבינה בהחלט את מי שבוחרת שלא לשרת ואינני רואה בזה כלל בעיה.

בקשר  לזה, ומה הסיבה שהיא לא עשתה.

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז