בתנאי אחד - היא בוגרת מספיק ומוכנה לקחת אחריות

בד"כ זה מה שהאדם לומד בצבא (זה אני יכול להגיד ממקור ראשון בתור בן), או בש"ל

גם אם היא טועה, זו דעתה...

לא נראה שאת מדברת על מישהי שאצלה זה אמור להיות אינדיקציה

לעצלנות, אגואיזם או יהירות...

רצון לא לשתף פעולה עם כל מה שבשם ציונות יקרה, ולא בא מרצון אנוכי להשתמט

אלא למשל מתוך רצון להקים כמה שיותר בית נאמן בישראל - אז לא, זה לא בעיה

ומזה נובע כל האמור אצלך. אם יש אצלה מוכנות לבית תורני (וזה לא קטע

שהיא מחפשת בריחה מהמנטליות של הציבור החרדי או משהו), אז עבורי

יש בזה יתרון.

וברור שאין לי חלילה כלום נגד שירות לאומי, שנובע מתוך אידיאל של תרומה

לחברה - בהנחה שנעשה בתנאים צנועים וראויים.

ןלא עשתה שירות כי לא ראתה בזה משהו כ"כ חשוב ומשמעותי והחליטה להמשיך בלימודים.

לדעתי כדאי לבחון את הבחורה לגופה מצדדים אחרים,

כך שתתקבל תמונה כוללת יותר

הרי הוא לא מחפש "מדריכה חברתית עם נסיון"..

כשמחפשים לנישואין, צריך לבדוק מה שיכול להיות רלוונטי לנישואין, להתאמה. גם לא "כמות ההישגים" שכבר נצברו.. במידה שזה לא רלוונטי לנ"ל.

בהיות שבחורה כזו, אינה עושה דבר כזה מתוך בטלנות או אי איכפתיות, אלא מתוך חינוך שכך נכון - אז זה לא רלוונטי לנושא. בפרט שאם היא מעוניינת בבחור דתי-לאומי, כנראה שגם מבחינת השקפתה ביחס לכלל האומה, אינה רחוקה ממנו.

לא תעשה שירות לאומי.
שירות צבאי לבנות אסור לא רק לרבותינו אלא גם הרבנות הראשית אסרה זאת.

השאלה היא האם למרות שהיא לא עשתה ש"ל- ירצו אותה.

אל תהפוך את זה למצב האידיאלי פתאום.

ש"ל זה דבר חשוב מאוד לבת הכשרה, במקום כשר!

מכל התגובות פה כבר נראה שהיו יותר פוסלים אם עשתה שנתיים שירות או משהו כזה..

מבחינתי -לא עשתה שירות לאומי זו לא סיבה ישר לפסול-אבל בפירוש כן מדליק נורה אדומה-לברר טוב מאד למה!

אם הרב אליהו זצוק"ל הרב זלמן מלמד ועוד רבים נותנים הוראה כללית לא ללכת לישרות לאומי, אבל ליחידים אם זה מקום טוב(כגון אולפנא וכו') אז כנראה שהוא יאשר לה, ואם לא אז לא.

זה לא אידייאלי?

זה שנתת שמות של רבנים גדולים שאומרים (לטענתך) שעדיף בלי שירות לאומי לא הופך את זה לאידיאלי לדעתי.בכלל שדנים על נושא אי אפשר להגיד יש רבנים שאומרים.. אז זה לא אידאלי? לא,לדעתי לא.

לדעתי יש עניין גדול דווקא בשירות של המדינה שלך.כן אני יודע שבת שמתחתנת יותר מוקדם זה חסד גדול לעם, וכמו שאמרתי זה לא סיבה לפסילה באופן אוטומטי,ובכל זאת, יש משהו בשירות לאומי שהוא שונה.

להזכירך בנות דתיות לא עושות שירות צבאי מהסיבה שהן לא יכולות מבחינה רוחנית/דתית להיות שם (לפחות זה מה שהן מצהירות).הייתי מעדיף מישהי שתגיד אוקיי ,אבל בכל זאת אני רוצה לתרום למידנה שלי כמו כול שאר העם הזה, שנותן כמה שנים למדינה.

במקום כשר וטוב.

אמרתי רק שרוב הבנות שלא עושות ש"ל זה בד"כ מסיבות דוסיות(א' רבנים אמרו לא ללכת. ב' רוצה להתחתן ולגמור תואר)
ולכן אני לא אפסול בגלל שהיא לא עשתה שירות(ולרוב זה גם מעלה לפחות בשבילי).

אני מתעכב..

גם אני הייתי רוצה אולי באידיאל להיות כבר אחרי 3 שנים בשיבה ,מלא וגדוש בתורה ומוכן להמשך החיים,לחתונה ולכל השאר.

מה לעשות שיש משהו שמעכב אותי מהתכנית המדהימה הזאת...

לכן אולי להגדרה סיבה "דוסית" אני מסכים.. אבל שבנות יותר צדיקות/איכותיות/דתיות עושות ככה -לא מקבל.

כנראה שאנחנו מודדים "דוסיות" במדדים לא נכונים..

זה מאד מקובל.
הרב שלה אמר לה לא לעשות אז רק בגלל שלך זה מפריע שהיא לא "תרמה למדינה" בדרך שאתה חושב שהיא צריכה לתרום, אז היא כן תעשה ש"ל???

ממש לא

ממש לא, מה הקשר בכלל למה היא תעשה? אני כותב את דעתי מה צריך לעשות..לא הבנתי מה רצית.

בכל מקרה מה שאני אומר זה שיהיה יותר קל לראות פה בפורום משהו בסגנון" איזה צדיקה,התחתנה בגיל 19 וסיימה מהר את הלימודים" מאשר"שמעתם איזה דוסית? סגרה שנה שניה שירות"

יותר נפוץ לשמוע "איזה דוס, נשאר שיעור ד' בישיבה מאשר "איזה צדיק, החליט לתרום למדינה יותר והחליט לעשות 3 שנים..."

למה זה ככה?כמו שאמרתי-אולי הסרגל שלנו למדדידת דוסיות לוקה בחסר.. סטגימות,כבר אמרנו?

ממליץ למי שיש לעבור על הפרק שכותב החבר של דרור שהציע את השידוך של דרור ואשתו..

גם בכללי הספר מומלץ!

לכל צד יש את הרבנים שלו.

אי אפשר לפסוק שזה לחלוטין אסור או מותר.

ש"ל חשוב לבנות מעבר לעניין של תרומה לכלל.

זה שלב בחיים שחשוב ש(כמעט) כל בת תעבור.

תכל'ס צריך לשים גבולות ולא למהר לעבור שלב. לכל שלב יש את המקום שלו.

אהיה צינית וקיצונית ואומר שאם כ"כ חשוב להתחתן, אולי נעשה את כל הבגרויות כבר בשישית- אקסטרני?

למה למרוח עד גיל 18?!

אתה מבין לאן אני חותרת?

בס"ד

"ש"ל חשוב לבנות מעבר לעניין של תרומה לכלל.

זה שלב בחיים שחשוב ש(כמעט) כל בת תעבור."

למה?

את התרומה לכלל אני עוד יכולה להבין אבל מה חשוב בש"ל שלא ניתן לעבור בדרכים אחרות..?

שמעצבת את האישיות ומחשלת אותה (במידה מסויימת).

תעבורנה את השלב הזה מבלי לעשות ש"ל.

אני יודעת על עצמי שהש"ל עזר לי מאוד בפיתוח האישיות:

אם מדובר ביציאה מהבועה שבה גדלתי, אם זה אומר לגור מחוץ לבית, לדאוג לאחרים, להתחיל לממן את עצמך (גם דמי כיס של 900 ש"ח זה נחשב..)..

אם את רוצה עוד, אשמח לתת..

תכלס, מי שמתחתנת ישר אחרי השמינית- לא באמת חוותה עדיין את החיים.

יש יוצאות מן הכלל, אבל רוב הבנות זה כך.

לא תמיד צריך לחפש חוויות, אבל צריך לשמור קצת בבגאז'

כדי שיהיה כח עמידה בזמנים קשים.

מה שאמרתי הוא שמכיוון שרבנים גדולים פסקו בתור הוראה לכלל לא לעשות שירות לאומי, ורוב אלו שלא עושות ש"ל הם לרוב בגלל הפסקים האלו/דוסיות.....אז אין שום סיבה לפסול בת כזאת.

זה שהיא לא תרמה בצורה "מסודרת" למוסדות המדינה בש"ל זה לא אומר שיש איזה בעיה וזה ידליק אצלי משהו ובגלל זה אני אפסול.

ות'כלס לגבי הבגרויות אני בעד להעביר את כל הבגרויות לשנה אחת מרוכזת לא משנה מתי.
תיכון זה פשוט ביזבוז זמן מוחלט.
עדיף כבר ישיבה קטנה

יש לי חברות שלא עשו ש"ל כי הן לא רואות עניין לשרת את המדינה הזו.

מבין?

יכול להיות שאפשר לדחוס את כל הלימודים לשנה אחת.

השאלה היא מהי מטרת התיכון באמת?

האם רק להעביר חומר וללכת הביתה,

או גם לעבור איזה תהליך?

ומבזבזים את שנות לימודם בתיכון על הבל וריק!

ולגבי צחינא אפשר לחוות דברים גם ללא השירות לאומי

סה"כ טענתי שחוויה מהסוג של שירות לאומי היא אכן חוויה ייחודית.

במקומות אחרים יש חוויות אחרות.

הנקודה האדומה הייתה נדלקת לי על שנתיים.כן בהחלט!

הרבה מדי פעמים, שנתיים שירות זה לא בעקבות אידיאל גדול!

אלא בגלל שהבחורה לא התארגנה מספיק טוב לשנה שאח"כ ונתקלה במבוי סתום,

כשעוד אין לה החלטה - מה ללמוד, ואיך לחיות..

לדעתי זה משהו לקוי ב"מכוונות מטרה" שלה.

זה לא עניין גדול בשביל לפסול עליו, אבל בהחלט גם לא בונוס.

והרבה מאוד פעמים זה להפך..

רוב החברות שלי(ואני בתוכם) שעושות שנה שניה-זה מתוך אידיאל ורצון לתרום..

והרבה חברות שלא סגרו שנה שניה-זה כי הן לא מצאו מקום שמתאים להן..

אני מכירה בודדות שעשו שנה שניה רק כי לא ידעו מה הן יעשו שנה הבאה..

אז בבקשה אל תגידי את זה ככה!!!

אני שונאת הכללות(למרות שלא הכללת ואמרת רק שזה קורה הרבה-אני פשוט ממש לא מסכימה גם עם זה)

לא יודעת מה עם אחרות... אבל אני תכננתי מראש שנתיים. לא נתקעתי ולא ביזבזתי.

עשיתי את השנתיים כי האמנתי (ועדיין מאמינה) שזה הדבר שצריך לעשות.

זה לא תקע אותי בכלל בהמשך החיים וכבר אז ידעתי מה אני רוצה ללמוד ועשיתי את הברורים וההכנות ללימודים ולהמשך החיים.

ואגב, אני מכירה גם בנות שהתחתנו במשך השנה הראשונה והמשיכו לשנה השנייה מתוך אידיאל.

אני ממש לא אפסול בחורה בגלל זה.

יש דברים שיותר חשוב להתמקד בהם ולברר אותם...

תתפלאו, אבל יכולות להיות סיבות ממש טובות!!

החל בסיבות הלכתיות (למשל מי שהרב מלמד הוא הרב שלה) וכלה בכל מיני דברים אחרים...

לדעתי - למי שחשוב לו, שיברר!!

(גילוי נאות: לא עשיתי שרות.)

שהיו חרדיות ובגלל דברים מסוימים החליטו לעבור לציבור הדתי מתוך הכרה בצדדים החיוביים של הציבור הדתי.

מה שכן צריך לבדוק למה היא עברה - לא כל בת עוברת צד בגלל מה שאתה מחפש.

יש לי חבר שעד שהוא התחתתן הוא יצא עם כ-40 כאלה (בסוף התחתן עם אחת מהציבור הדתי לאומי), והא אמר שלפחות הן לא בררניות כמו בנות מהציבור שלנו (אפשר להגיד שהוא עשה סקר ), במיוחד לא כמו אלו שלמדו במדרשה - (שירשור על זה פתחתי בעבר http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t358790#4360847).

כמו שאמרו לפניי אני חושב שדבר כזה מצריך בירור מה הסיבה שהיא לא עשתה שירות...

לפי מה שראיתי (ייתכן כי אני טועה)

רוב הרבנים יתמכו ביציאה לשירות לאומי כמובן עם הגבלות פיקוח וכו' (כל אחד לפי החמרותיו)

לדעתי האישית ש"ל זה דבר חשוב מאוד ומבורך מעבר לתרומה לכלל ישראל

גם לאדם עצמו...

אישה צריכה לעשות לביתה..

ואם היא אישיות של חסד בלי שירות לאומי - תאמין לי שזה אפילו בונוס, שהיא שומרת כוחות לבית.

בס"ד

ממש לא אכפת לי שלא תעשה..כאילו זה אישי ואם לא היה בא לה או שהיא לא רצתה או לא התאים אז ממש לא אכפת לי..העיקר שבבית היא תדע לעשות חסד..קיצר מסכים עם אלירז..

בית צריך להתבסס גם על תרומה משמעותית למדינה..

גמילות חסדים, תורה ועוד הרבה חפירות.

אבל למה להכניס לזה את המדינה?

מה אי אפשר לתרום בדרכים יותר טובות?

אתה כבייני"ש גם לא תורם למדינה...

והיה אם תענה שהתורה משפיעה וכו...

אענה לך שגם גמילות חסד ותמיכה בלימוד תורה משפיעה.

יש בחורות שמעדיפות לגמור תואר לפני חתונה בשביל שיוכלו לפרנס בית. ונראה לי שלרוב זה מועיל יותר מש"ל בכל מקום שהוא.

אני חושב שאדם צריך לתת תרומה נטו למדינה,בלי שיהיו לו טובות מזה..ולכן אני רוצה לעשות ואעשה בעז"ה צבא..

וברור שלימוד תורה תורם למדינה,ולכן אנו נמצאים בישיבה,אבל אני חושב שצריך גם לעשות צבא,בגלל מה שכתבתי לעיל.

ולכן,תמיכה בלימוד תורה וכדו' זה יפה מאוד-אך לענ"ד כן צריך לעשות ש"ל.

תעשה 3 תרומה נטו למדינה אה?

אם אתה כביינ"ש עושה רק שנה וארבע כנראה שאתה חושב שגם עצם זה שאתה יושב בישיבה תורם למדינה ולעם......אז גם אם בת לא עשתה ש"ל(ומה עוד הרבנים שלה אמרו לה לא לעשות) ודווקא גמרה תואר מהר והתחתנה והקימה בית זה גם תרומה למדינה(לא פחות חשובה מזו של ש"ל).

האחד יגיד בצדקה, השני יגיד בילודה, והשלישי באקדמיה. הכל חשוב אבל יש דברים שהם הכרחיים בחברה ושווים לכולם וזה לתת שנה-שנתיים מזמנך לשרות לאומי/צבא.

תתארו לעצמכם שאנשים כשיטה יחליטו לא לשלם מס, אלא לתת תרומה באותו סכום לדברים שמוצאים אותם כחשובים.

מי שלא מבינה זאת שתיקח דתי לאומי שגם השתמט (זו המילה) כמוה.

יש מספיק מסגרות מתאימות בצבא/שרות לאומי, שכל בן ובת, כל אחד, יכול למצוא את המקום המתאים.

כל השאר תירוצים ואנוכיות.

שירות לאומי בתור הוראה לציבור הרחב של הבנות זה גם כן תירוץ?

אנא אל תבלבל סתם.

בס"ד

עדיף שילך לצדקה ולאנשים שצריכים את זה ולא לכל מיני מושחתים בכנסת..

והוא עובד גם חוקית.

תביא קבלות שתרמת למקומות מוכרים לצורכי מס (כן, גם לישיבות)- ותקבל החזר מס.

כלומר גם המדינה מכירה בזה שיש עוד דרכים לתרום לחברה.

הבית זה לא רק אני ואנחנו.

הבית זה גם מדינת ישראל על החיובי והפחות חיובי, ומי שלא מבין זאת וממוקד רק בעצמו,

סופו שכל חייו יהיה עסוק רק בעצמו.  מי שמבין שצריך לבנות את הפרט אבל עם הכלל, גם

הפרט נראה אצלו אחרת לחלוטין.

מה אנחנו מדברים כל כך הרבה על ערבות, על חסד, על ערכים, ובסוף לא מבצעים את הבסיס

שמבצע כל אזרח בארץ.  כל התירוצים בטלים ומבוטלים. אפשר למצוא מסגרת שירות על אף

כל אילוץ קיים.

לכן התרומה הבסיסית האזרחית, יש לה השפעה על הבית, על רוחו, על ההתייחסות והחינוך בו.

לדוגמא, כל מי שעשה צבא, יבין את מורכבות המערכת, יסתכל אחרת על כלל עם ישראל שאינו

שומר תורה ומצוות ומשקיע ללא סוף , כולל זיעה ולעיתים דם!, ויקח הכל בפרופורציות אחרות.

התרומה לא  משפיעה על הבית???   אמירה קצת מצומצמת.

למדינה.

אז צר לי להודיעכם!

שירות לאומי, הוא בעיקר שירות לבחורה היקרה!!

זו שנה שקופצים בה למים רדודים, לומדים להסתדר מחוץ לבית (גם לאלו הבאות מפנימיה),

כשבסה"כ עוד ישנה אפוטרופסות כלשהיא, ומי שדואג מלמעלה.
שנה של כיף! בעיקר!!
תשאלו את כולן, איך הן היו מתות לחזור לשירות

(תגובה מיד אחריי "אלירז את חולת נפש, אני סבלתי בשירות שלי", בסדר, כמה כאלו יש?)

רפול ז"ל - אמר בזמנו ששווה לצבא להחזיק -

10,000 פקידות,מקפלות מצנחים וכל התפקידים המותאמים לנשים-

במשכורת שמנה!!

ולא לתחזק גיוס בנות לצבא.

איך זה קשור?

שהמדינה שלנו דופקת את עצמה, בכך שהמציאה חוק גיוס חובה בזמנו גם לנשים

ובגלל זה תקעה את השירות הלאומי, עבור אלו שאינן יכולות להתגייס מטעמי דת.

בעצם-

ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם, המונהג בה חוק גיוס חובה לנשים!!

משמע- זה חארטה!
וסתם עושים מזה פרה מקודשת, מחוייבת המציאות!

אישה, תעשה לביתה!

ותתרום הרבה יותר בכך שתשאר במסגרת הקרובה הזו. 

לא סתם נאמר "כל כבודה בת מלך פנימה"

[מחילה מהפמיניסטיות - תחזרו בתשובה ]

ומצטרפת- לפסקה של "נקדש את שמך"!


ולכל התוהים למיניהם, עשיתי שנת שירות

בתקן בית, בליווי אבי מורי וכבוד הרב ליאור.

כולנו יודעים שבמתן תרומה לוקחים ולא רק נותנים.

אבל פיספסתם את העיקר.

קודם ממלאים חובות. קודם משלמים מס הכנסה , רק אחר כך נותנים תרומה  לעמותות.

קודם מבצעים את התרומה האזרחית המחוייבת,. וזה צבא/שירות לאומי. כמובן שאפשר לעשות זאת בתחומים שאתה מתחבר אליהם. אבל המסגרת הלאומית הכוללת זה חובה.

אחר כך כל אחד לפי נדבת ליבו ימשיך כל חייו בתרומה פרטית וציבורית על פי הבנתו.

מי שלא מבין זאת, ומעקם הכל, גם את נתינתו, לפי זמן וכמות וכוון שנראים דווקא לו, לא מבין

כלל את תפקידו בתוך העם והמדינה, וגם ביתו (נחזור לנושא הראשי) יהיה באותו רוח, הכל עם

שיקולים עצמיים.

גם בתוך המסגרות האמורות, בידקו וראו, בוגר צבא לוחם, מתייחס לדברים אחרת מבוגר צבא תומך לחימה.

ואני מתכוון למדינה ולעם מהבחינה הערכית,.

אז מה נדבר על התייחסות אדם שלא היה כלל.

ואם יש אז היא ניצול.

לא עושה את זה לשלילי...  אדרבה - טוב מאוד שהיא גם נהנית.

תלוי מה היא עושה בשנה הזאת. יש כאלה שתורמות יפה מאוד לכלל, וזה גם נותן להן "ראש אל הכלל" בהמשך החיים.

כמובן, העיקר שיהיה בצניעות הראויה - וזה צריך שימת לב גדולה.

לא קשור לגיוס בנות בהכרח. בת יכולה הרי להיפטר לגמרי, גם משירות לאומי.  ואין להשוות ערך של התנדבות לטובת הכלל במדינה בגודל שלנו ובמצבה - למדינות אחרות.

ובחורה שבמקום שירות לאומי עובדת בסופר "לעיני כל ישראל" (בלי להביע דעה), ומרוויחה כסף - איננה יותר "כל כבודה פנימה" ממי שמשרתת במקום טוב ומועיל וצנוע.

[כן כתב הרב ישראלי זצ"ל, למיטב זכרוני]

ולאלירז - עם כל החיבה ללשונך הייחודית.. עדיף לענ"ד בכל זאת לוותר על "לכל בלבלני המח"....

כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.

לא כל בת מלך זוכרת שהיא לבושת משבצות זהב

שיש לה עוצמה- שם בבית פנימה

זו תשובה שצריך לחזור אליה גם "פמיניסטויות" וגם "לא פמיניסטיות" כאחת

אבל זה לא אומר שלא תרמתי-ולא בגאווה או לא יודעת איך תקראו לזה..

אני יודעת שתרמתי! כי הרגשתי את זה! וכי אמרו לי את זה!

אז נכון שלא סבלתי שנה שעברה,וכן נהנתי..

אבל לא זאת הסיבה שבגללה אני עשיתי שירות ועושה גם השנה!!

אני נתתי מעצמי וזה עשה לי טוב..

מי שלעשות טוב לאחר-עושה לו רע והוא סובל מזה-כנראה שיש לו בעיה והוא צריך לעבוד על עצמו!!

לדעתי ברגע שהמחשבה היא על הכלל ואני לא מדבר רק על ש"ל אלא בכל מהלך החיים

אז במשך כל החיים התרומה תמשיך...וחלק מזה שאנחנו חיים כאן במדינת היהודים זה כולל גם חובות

מסויימות גם אם לא חוקיות אז לדעתי מוסריות

ולגבי מה שרפול אמר אני אחדש לך על הרבה מהגברים בצבא היה אפשר לוותר....

זה עדיין לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות מכיוון שצהבא הוא צבא העם

זה מקום מיוחד שבו כל ע"י נפגשים בלי שום מחיצות....ולצערי כיום זה גם כמעט

המקום היחידי בו הנוער(שלא למד בחינוך דתי) מקבל ערכים וחינוך

אני שמחה ששירתתי בצבא, וגאה בצבא!!!

וזה תורם רבות לאותה בחורה!!

אם לא הייתי בוחרת במסגרת כלשהי הייתי בחורה אחרת

ואני שמחה על הערכים שקיבלתי!

וכל כבודה בת מלך פנימה, זה בהתנהגות הבחורה !!!

אני לא פמיניסטית , אבל אני בתשובה!

מותר וחשוב.


א. הרבנות הראשית אסרה גיוס בנות לצה"ל(לא משנה לאיזה תפקיד)
ב. כל גדולי הפוסקים של הציונות הדתית אוסרים גיוס בנות לצה"ל
ג. מן הסתם גם אם לא הרגשת בזה הכשלת בנים שנמצאים בצבא.


תרומה מהסוג הזה לא נראה לי מועילה כל כך לא לך ולא לעם.

זה לגבי צבא לבנות.

שלך, אני אכתוב את זה כאן אחת ולתמיד:

זה שהחלטת לפרש את הפסוק 'כל כבודה בת מלך פנימה' בצורה מאד מאד ספציפית שתשרת את הרצון שלך להירקב בבית למשך שארית  חייך ולעשות כביסה וכלים, לא אומר שכולנו חייבות, וזה שאני חייה בצורה שאני גם נהנת ממנה (אני הולכת ברחוב אגב, בלי בורקה ומדברת קצת בקול!) לא אומר שאני טועה, ושאני עוברת על צו מפורש.

אל תאמרי לי לעשות תשובה, רק מכיוון שאני לא קיצונית כמוך, ולא מפרשת פסוקים בצורה שתשרת שובינזם טהור.

ת'כלס-שירות לאומי הוא בסופו של דבר אמצעי ולא מטרה, ברוב הציבור שלנו זה מעין חותמת "כשרות" על הבחורה, כמעט כמו צבא או מסלול הסדר לבנים, לא בטוח שבאופן מוצדק, הרי ידועים דברי המון מרבותינו האחרונים ששירות  לאומי זה לא בדיוק "פרה קדושה".. (אבל גם יכול להיות דבר ממש טוב,תלוי בהרבה גורמים)

בגדול יטבתה, לדעתי, האופי וההשקפה זה מה שקובע-הרי יכול להיות שהיא תלמד מקצוע ותתרום המון לכלל, או שתהיה אמא (ורעיה) במשרה מלאה או משהו בסגנון...העיקר- "רחמנא לבא בעי"

מה הקשר???!! מי שהחליטה לא לעשות שירות מכיוון שהיא מקשיבה לרבנים, חושבת הלאה- (שבעלה לא יהיה בלחץ לצאת לעבוד ישר אחרי הצבא כי יכולה לפרנס בזמן שהוא ילמד) וכמובן שאפשר לכנות אותה "כל כבודה בת מלך פנימה" זה לא אומר שהיא דוסית ממאה שערים שנרקבת כל היום בבית מוקפת ילדים, כביסות, כילים ולא יודעת מה!!!

 את מציגה את זה בצורה כל כך כוללנית... לא לעניין.

אלא לגישה של אלירז לחיים..

0_0

אישה היא עקרת הבית-עיקרו של הבית.

ביתו זו אישתו- היא שר הפנים הקובעת את אופי התנהלות המשפחה.

לא ברור לי מה התרומה של שירות לאומי וצהל למשימות אלו.

נתן לתרום למדינה, לציבור , לקהילה ולמשפחה בדרכים אחרות. כגון לימוד מקצוע מתאים כל שהוא, אימוץ התנהלות חברתית מסוימת ולאו דווקא שבלונה אשר אומצה ע"י פוליטרוקים מסוימים. 

מה אני יגיד על זה שבחורה פסולת אותי ישר שאני לא עשיתי צבא יש לי סיבה שלא עשיתי צבא 

מוסרית וערכית ולא מתוך רצון אחר אז לדעתי אין סיבה ישר לפסול.....

קבלתי פטור רופאית מצבא 

יהיו כאלה שיפסלו אותך בגלל שאת לא דוס ועשית ש"ל <צ>

דווקא זה פיתרון טוב למי שלא עשה צבא ורוצה כן לעשות משהו.

השירות הלאומי האמיתי הוא חתונה

גם אנ יחושבת שלרוב עושים זאת כ/שרות עצמי'.. סליחה על ההכללה.. וגם, אמרתי שזה אינדיבידואלי, כי הרבה בנות לדוגמה שעושות ש"ל במוסד לימודי, אח"כ לומדות חינוך, וברור שהתרומה שלהן בתור מורות משמעותית יותר, אז למה לעשות שנה ש"ל? אני חושבת שיותר משמעותי אם תלמדנה ישר הוראה.

אני לא עשיתי שירות, גם מתוך מחשבת זו..

הפליא אותי שרוב האנשים שואלים אותי: לא עשית שירות? ישר המשכת ללמוד? איך היה לך כוח לזה?

ולא שואלים: מה עם התרומה...

הבנתם?

אני עכשיו בשירות לאומי ואני גם משלבת לימודים של הוראה תוך כדי במכללה..

אז אם רוצים לשלב  - אפשר!!

אבל בת'כלס אני יודע שאין יותר מידי זמן בש"ל לפחות בהרבה מאד מהתקנים אפילו לעשות פסיכומטרי.

אני נקראת שנה א' לכל דבר..ועשיתי פסיכומטרי תוך כדי.(עשיתי לפני שבועיים..)

והשירות לאומי שלי הוא אחד העמוסים ביותר זה עבודה מסביב לשעון.25 שעות ביממה.

אבל-אין דבר העומד בפני הרצון!!!

מתאים גם אם הם רוצות

מבחינה דתית,מינית...וכו'

דווקא חכם מאוד מאוד להקשיב לרבנים במקום ישר לרוץ לקדש את ההתנדבות על חשבון קדושת בנות ישראל.

מאות דורות של בנות ישראל חונכו וגדלו להיות נשות חסד אמיתיות בלי לעזוב את הבית "כל כבודה בת מלך פנימה"

וסליחה על הבוטות אבל בשירות לאומי מפקירים את הבנות ,לשלוח בת לבד בלי שום אחריות אמיתית עליה זה לשים עליה שלט ענק "פנויה להטרדה"

כל הבנות שפגשתי בשירות ידעו בדיוק על מה אני מדברת,אין אחת שלא מתחילים איתה,בל"נ אני לא ירצה שהבנות שלי ילכו לשירות.

וזה לא קשור ללבוש.. וזה שמאות שנים בנות ישראל היו בבתים לא אומר שזה בסדר ובטח לא אומר שחייבים לנהוג כך היום..

מעבר לכך, אני גם חושבת ששירות לאומי זה הרבה פעמים חרטא.. באמת שאנשי מקצוע עושים עבודה יותר טובה! 

ווזה גם מבזבז כסף למדינה

ולא הייתה להן מדינה משלהן כדי להתנדב למענה

ב"ה יתברך שאנחנו חיים בדור שבו יש לנו את הארץ שלנו ושלטון משלנו  וכו'-ואנחנו יכולים בצורה מסודרת להגן

על המדינה ולהתנדב למענה..

מקבל שצריך שתהיה בכל מקום סמכות לפנות אליה במקרה ומתעוררות בעיות (למרות שלמיטב הכרותי -אמורה להיות דמות כזאת),למרות שמה שכתבת נראה לי טיפ טיפה מוגזם..

מוטרדות בש"ל ואין לאף אחד לפנות

ותעזוב את הטיעון הזה שקיים גם במקומות עבודה.

יגידו לך שילכו לעשות ש"ל במקומות שאין בעיות/שיש את הבעיות גם במקום עבודה.

בתור אחת שעושה השנה שירות לאומי אני רוצה לומר שלדעתי השאיפה צריכה להיות חיים של תרומה לעמ"י וזה לא מסתכם בשנה או שנתיים של שירות. בשירות הלאומי עצמו יש המון בעיות שנתקלים בהם כל הזמן
אני מחזקת את עצמי בכך שאני עושה משהו חשוב ושזה חלק מתהליך ההתבגרות והעצמאות שלי

אך אני מבינה בהחלט את מי שבוחרת שלא לשרת ואינני רואה בזה כלל בעיה.

בקשר  לזה, ומה הסיבה שהיא לא עשתה.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥