בתנאי אחד - היא בוגרת מספיק ומוכנה לקחת אחריות

בד"כ זה מה שהאדם לומד בצבא (זה אני יכול להגיד ממקור ראשון בתור בן), או בש"ל

גם אם היא טועה, זו דעתה...

לא נראה שאת מדברת על מישהי שאצלה זה אמור להיות אינדיקציה

לעצלנות, אגואיזם או יהירות...

רצון לא לשתף פעולה עם כל מה שבשם ציונות יקרה, ולא בא מרצון אנוכי להשתמט

אלא למשל מתוך רצון להקים כמה שיותר בית נאמן בישראל - אז לא, זה לא בעיה

ומזה נובע כל האמור אצלך. אם יש אצלה מוכנות לבית תורני (וזה לא קטע

שהיא מחפשת בריחה מהמנטליות של הציבור החרדי או משהו), אז עבורי

יש בזה יתרון.

וברור שאין לי חלילה כלום נגד שירות לאומי, שנובע מתוך אידיאל של תרומה

לחברה - בהנחה שנעשה בתנאים צנועים וראויים.

ןלא עשתה שירות כי לא ראתה בזה משהו כ"כ חשוב ומשמעותי והחליטה להמשיך בלימודים.

לדעתי כדאי לבחון את הבחורה לגופה מצדדים אחרים,

כך שתתקבל תמונה כוללת יותר

הרי הוא לא מחפש "מדריכה חברתית עם נסיון"..

כשמחפשים לנישואין, צריך לבדוק מה שיכול להיות רלוונטי לנישואין, להתאמה. גם לא "כמות ההישגים" שכבר נצברו.. במידה שזה לא רלוונטי לנ"ל.

בהיות שבחורה כזו, אינה עושה דבר כזה מתוך בטלנות או אי איכפתיות, אלא מתוך חינוך שכך נכון - אז זה לא רלוונטי לנושא. בפרט שאם היא מעוניינת בבחור דתי-לאומי, כנראה שגם מבחינת השקפתה ביחס לכלל האומה, אינה רחוקה ממנו.

לא תעשה שירות לאומי.
שירות צבאי לבנות אסור לא רק לרבותינו אלא גם הרבנות הראשית אסרה זאת.

השאלה היא האם למרות שהיא לא עשתה ש"ל- ירצו אותה.

אל תהפוך את זה למצב האידיאלי פתאום.

ש"ל זה דבר חשוב מאוד לבת הכשרה, במקום כשר!

מכל התגובות פה כבר נראה שהיו יותר פוסלים אם עשתה שנתיים שירות או משהו כזה..

מבחינתי -לא עשתה שירות לאומי זו לא סיבה ישר לפסול-אבל בפירוש כן מדליק נורה אדומה-לברר טוב מאד למה!

אם הרב אליהו זצוק"ל הרב זלמן מלמד ועוד רבים נותנים הוראה כללית לא ללכת לישרות לאומי, אבל ליחידים אם זה מקום טוב(כגון אולפנא וכו') אז כנראה שהוא יאשר לה, ואם לא אז לא.

זה לא אידייאלי?

זה שנתת שמות של רבנים גדולים שאומרים (לטענתך) שעדיף בלי שירות לאומי לא הופך את זה לאידיאלי לדעתי.בכלל שדנים על נושא אי אפשר להגיד יש רבנים שאומרים.. אז זה לא אידאלי? לא,לדעתי לא.

לדעתי יש עניין גדול דווקא בשירות של המדינה שלך.כן אני יודע שבת שמתחתנת יותר מוקדם זה חסד גדול לעם, וכמו שאמרתי זה לא סיבה לפסילה באופן אוטומטי,ובכל זאת, יש משהו בשירות לאומי שהוא שונה.

להזכירך בנות דתיות לא עושות שירות צבאי מהסיבה שהן לא יכולות מבחינה רוחנית/דתית להיות שם (לפחות זה מה שהן מצהירות).הייתי מעדיף מישהי שתגיד אוקיי ,אבל בכל זאת אני רוצה לתרום למידנה שלי כמו כול שאר העם הזה, שנותן כמה שנים למדינה.

במקום כשר וטוב.

אמרתי רק שרוב הבנות שלא עושות ש"ל זה בד"כ מסיבות דוסיות(א' רבנים אמרו לא ללכת. ב' רוצה להתחתן ולגמור תואר)
ולכן אני לא אפסול בגלל שהיא לא עשתה שירות(ולרוב זה גם מעלה לפחות בשבילי).

אני מתעכב..

גם אני הייתי רוצה אולי באידיאל להיות כבר אחרי 3 שנים בשיבה ,מלא וגדוש בתורה ומוכן להמשך החיים,לחתונה ולכל השאר.

מה לעשות שיש משהו שמעכב אותי מהתכנית המדהימה הזאת...

לכן אולי להגדרה סיבה "דוסית" אני מסכים.. אבל שבנות יותר צדיקות/איכותיות/דתיות עושות ככה -לא מקבל.

כנראה שאנחנו מודדים "דוסיות" במדדים לא נכונים..

זה מאד מקובל.
הרב שלה אמר לה לא לעשות אז רק בגלל שלך זה מפריע שהיא לא "תרמה למדינה" בדרך שאתה חושב שהיא צריכה לתרום, אז היא כן תעשה ש"ל???

ממש לא

ממש לא, מה הקשר בכלל למה היא תעשה? אני כותב את דעתי מה צריך לעשות..לא הבנתי מה רצית.

בכל מקרה מה שאני אומר זה שיהיה יותר קל לראות פה בפורום משהו בסגנון" איזה צדיקה,התחתנה בגיל 19 וסיימה מהר את הלימודים" מאשר"שמעתם איזה דוסית? סגרה שנה שניה שירות"

יותר נפוץ לשמוע "איזה דוס, נשאר שיעור ד' בישיבה מאשר "איזה צדיק, החליט לתרום למדינה יותר והחליט לעשות 3 שנים..."

למה זה ככה?כמו שאמרתי-אולי הסרגל שלנו למדדידת דוסיות לוקה בחסר.. סטגימות,כבר אמרנו?

ממליץ למי שיש לעבור על הפרק שכותב החבר של דרור שהציע את השידוך של דרור ואשתו..

גם בכללי הספר מומלץ!

לכל צד יש את הרבנים שלו.

אי אפשר לפסוק שזה לחלוטין אסור או מותר.

ש"ל חשוב לבנות מעבר לעניין של תרומה לכלל.

זה שלב בחיים שחשוב ש(כמעט) כל בת תעבור.

תכל'ס צריך לשים גבולות ולא למהר לעבור שלב. לכל שלב יש את המקום שלו.

אהיה צינית וקיצונית ואומר שאם כ"כ חשוב להתחתן, אולי נעשה את כל הבגרויות כבר בשישית- אקסטרני?

למה למרוח עד גיל 18?!

אתה מבין לאן אני חותרת?

בס"ד

"ש"ל חשוב לבנות מעבר לעניין של תרומה לכלל.

זה שלב בחיים שחשוב ש(כמעט) כל בת תעבור."

למה?

את התרומה לכלל אני עוד יכולה להבין אבל מה חשוב בש"ל שלא ניתן לעבור בדרכים אחרות..?

שמעצבת את האישיות ומחשלת אותה (במידה מסויימת).

תעבורנה את השלב הזה מבלי לעשות ש"ל.

אני יודעת על עצמי שהש"ל עזר לי מאוד בפיתוח האישיות:

אם מדובר ביציאה מהבועה שבה גדלתי, אם זה אומר לגור מחוץ לבית, לדאוג לאחרים, להתחיל לממן את עצמך (גם דמי כיס של 900 ש"ח זה נחשב..)..

אם את רוצה עוד, אשמח לתת..

תכלס, מי שמתחתנת ישר אחרי השמינית- לא באמת חוותה עדיין את החיים.

יש יוצאות מן הכלל, אבל רוב הבנות זה כך.

לא תמיד צריך לחפש חוויות, אבל צריך לשמור קצת בבגאז'

כדי שיהיה כח עמידה בזמנים קשים.

מה שאמרתי הוא שמכיוון שרבנים גדולים פסקו בתור הוראה לכלל לא לעשות שירות לאומי, ורוב אלו שלא עושות ש"ל הם לרוב בגלל הפסקים האלו/דוסיות.....אז אין שום סיבה לפסול בת כזאת.

זה שהיא לא תרמה בצורה "מסודרת" למוסדות המדינה בש"ל זה לא אומר שיש איזה בעיה וזה ידליק אצלי משהו ובגלל זה אני אפסול.

ות'כלס לגבי הבגרויות אני בעד להעביר את כל הבגרויות לשנה אחת מרוכזת לא משנה מתי.
תיכון זה פשוט ביזבוז זמן מוחלט.
עדיף כבר ישיבה קטנה

יש לי חברות שלא עשו ש"ל כי הן לא רואות עניין לשרת את המדינה הזו.

מבין?

יכול להיות שאפשר לדחוס את כל הלימודים לשנה אחת.

השאלה היא מהי מטרת התיכון באמת?

האם רק להעביר חומר וללכת הביתה,

או גם לעבור איזה תהליך?

ומבזבזים את שנות לימודם בתיכון על הבל וריק!

ולגבי צחינא אפשר לחוות דברים גם ללא השירות לאומי

סה"כ טענתי שחוויה מהסוג של שירות לאומי היא אכן חוויה ייחודית.

במקומות אחרים יש חוויות אחרות.

הנקודה האדומה הייתה נדלקת לי על שנתיים.כן בהחלט!

הרבה מדי פעמים, שנתיים שירות זה לא בעקבות אידיאל גדול!

אלא בגלל שהבחורה לא התארגנה מספיק טוב לשנה שאח"כ ונתקלה במבוי סתום,

כשעוד אין לה החלטה - מה ללמוד, ואיך לחיות..

לדעתי זה משהו לקוי ב"מכוונות מטרה" שלה.

זה לא עניין גדול בשביל לפסול עליו, אבל בהחלט גם לא בונוס.

והרבה מאוד פעמים זה להפך..

רוב החברות שלי(ואני בתוכם) שעושות שנה שניה-זה מתוך אידיאל ורצון לתרום..

והרבה חברות שלא סגרו שנה שניה-זה כי הן לא מצאו מקום שמתאים להן..

אני מכירה בודדות שעשו שנה שניה רק כי לא ידעו מה הן יעשו שנה הבאה..

אז בבקשה אל תגידי את זה ככה!!!

אני שונאת הכללות(למרות שלא הכללת ואמרת רק שזה קורה הרבה-אני פשוט ממש לא מסכימה גם עם זה)

לא יודעת מה עם אחרות... אבל אני תכננתי מראש שנתיים. לא נתקעתי ולא ביזבזתי.

עשיתי את השנתיים כי האמנתי (ועדיין מאמינה) שזה הדבר שצריך לעשות.

זה לא תקע אותי בכלל בהמשך החיים וכבר אז ידעתי מה אני רוצה ללמוד ועשיתי את הברורים וההכנות ללימודים ולהמשך החיים.

ואגב, אני מכירה גם בנות שהתחתנו במשך השנה הראשונה והמשיכו לשנה השנייה מתוך אידיאל.

אני ממש לא אפסול בחורה בגלל זה.

יש דברים שיותר חשוב להתמקד בהם ולברר אותם...

תתפלאו, אבל יכולות להיות סיבות ממש טובות!!

החל בסיבות הלכתיות (למשל מי שהרב מלמד הוא הרב שלה) וכלה בכל מיני דברים אחרים...

לדעתי - למי שחשוב לו, שיברר!!

(גילוי נאות: לא עשיתי שרות.)

שהיו חרדיות ובגלל דברים מסוימים החליטו לעבור לציבור הדתי מתוך הכרה בצדדים החיוביים של הציבור הדתי.

מה שכן צריך לבדוק למה היא עברה - לא כל בת עוברת צד בגלל מה שאתה מחפש.

יש לי חבר שעד שהוא התחתתן הוא יצא עם כ-40 כאלה (בסוף התחתן עם אחת מהציבור הדתי לאומי), והא אמר שלפחות הן לא בררניות כמו בנות מהציבור שלנו (אפשר להגיד שהוא עשה סקר ), במיוחד לא כמו אלו שלמדו במדרשה - (שירשור על זה פתחתי בעבר http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t358790#4360847).

כמו שאמרו לפניי אני חושב שדבר כזה מצריך בירור מה הסיבה שהיא לא עשתה שירות...

לפי מה שראיתי (ייתכן כי אני טועה)

רוב הרבנים יתמכו ביציאה לשירות לאומי כמובן עם הגבלות פיקוח וכו' (כל אחד לפי החמרותיו)

לדעתי האישית ש"ל זה דבר חשוב מאוד ומבורך מעבר לתרומה לכלל ישראל

גם לאדם עצמו...

אישה צריכה לעשות לביתה..

ואם היא אישיות של חסד בלי שירות לאומי - תאמין לי שזה אפילו בונוס, שהיא שומרת כוחות לבית.

בס"ד

ממש לא אכפת לי שלא תעשה..כאילו זה אישי ואם לא היה בא לה או שהיא לא רצתה או לא התאים אז ממש לא אכפת לי..העיקר שבבית היא תדע לעשות חסד..קיצר מסכים עם אלירז..

בית צריך להתבסס גם על תרומה משמעותית למדינה..

גמילות חסדים, תורה ועוד הרבה חפירות.

אבל למה להכניס לזה את המדינה?

מה אי אפשר לתרום בדרכים יותר טובות?

אתה כבייני"ש גם לא תורם למדינה...

והיה אם תענה שהתורה משפיעה וכו...

אענה לך שגם גמילות חסד ותמיכה בלימוד תורה משפיעה.

יש בחורות שמעדיפות לגמור תואר לפני חתונה בשביל שיוכלו לפרנס בית. ונראה לי שלרוב זה מועיל יותר מש"ל בכל מקום שהוא.

אני חושב שאדם צריך לתת תרומה נטו למדינה,בלי שיהיו לו טובות מזה..ולכן אני רוצה לעשות ואעשה בעז"ה צבא..

וברור שלימוד תורה תורם למדינה,ולכן אנו נמצאים בישיבה,אבל אני חושב שצריך גם לעשות צבא,בגלל מה שכתבתי לעיל.

ולכן,תמיכה בלימוד תורה וכדו' זה יפה מאוד-אך לענ"ד כן צריך לעשות ש"ל.

תעשה 3 תרומה נטו למדינה אה?

אם אתה כביינ"ש עושה רק שנה וארבע כנראה שאתה חושב שגם עצם זה שאתה יושב בישיבה תורם למדינה ולעם......אז גם אם בת לא עשתה ש"ל(ומה עוד הרבנים שלה אמרו לה לא לעשות) ודווקא גמרה תואר מהר והתחתנה והקימה בית זה גם תרומה למדינה(לא פחות חשובה מזו של ש"ל).

האחד יגיד בצדקה, השני יגיד בילודה, והשלישי באקדמיה. הכל חשוב אבל יש דברים שהם הכרחיים בחברה ושווים לכולם וזה לתת שנה-שנתיים מזמנך לשרות לאומי/צבא.

תתארו לעצמכם שאנשים כשיטה יחליטו לא לשלם מס, אלא לתת תרומה באותו סכום לדברים שמוצאים אותם כחשובים.

מי שלא מבינה זאת שתיקח דתי לאומי שגם השתמט (זו המילה) כמוה.

יש מספיק מסגרות מתאימות בצבא/שרות לאומי, שכל בן ובת, כל אחד, יכול למצוא את המקום המתאים.

כל השאר תירוצים ואנוכיות.

שירות לאומי בתור הוראה לציבור הרחב של הבנות זה גם כן תירוץ?

אנא אל תבלבל סתם.

בס"ד

עדיף שילך לצדקה ולאנשים שצריכים את זה ולא לכל מיני מושחתים בכנסת..

והוא עובד גם חוקית.

תביא קבלות שתרמת למקומות מוכרים לצורכי מס (כן, גם לישיבות)- ותקבל החזר מס.

כלומר גם המדינה מכירה בזה שיש עוד דרכים לתרום לחברה.

הבית זה לא רק אני ואנחנו.

הבית זה גם מדינת ישראל על החיובי והפחות חיובי, ומי שלא מבין זאת וממוקד רק בעצמו,

סופו שכל חייו יהיה עסוק רק בעצמו.  מי שמבין שצריך לבנות את הפרט אבל עם הכלל, גם

הפרט נראה אצלו אחרת לחלוטין.

מה אנחנו מדברים כל כך הרבה על ערבות, על חסד, על ערכים, ובסוף לא מבצעים את הבסיס

שמבצע כל אזרח בארץ.  כל התירוצים בטלים ומבוטלים. אפשר למצוא מסגרת שירות על אף

כל אילוץ קיים.

לכן התרומה הבסיסית האזרחית, יש לה השפעה על הבית, על רוחו, על ההתייחסות והחינוך בו.

לדוגמא, כל מי שעשה צבא, יבין את מורכבות המערכת, יסתכל אחרת על כלל עם ישראל שאינו

שומר תורה ומצוות ומשקיע ללא סוף , כולל זיעה ולעיתים דם!, ויקח הכל בפרופורציות אחרות.

התרומה לא  משפיעה על הבית???   אמירה קצת מצומצמת.

למדינה.

אז צר לי להודיעכם!

שירות לאומי, הוא בעיקר שירות לבחורה היקרה!!

זו שנה שקופצים בה למים רדודים, לומדים להסתדר מחוץ לבית (גם לאלו הבאות מפנימיה),

כשבסה"כ עוד ישנה אפוטרופסות כלשהיא, ומי שדואג מלמעלה.
שנה של כיף! בעיקר!!
תשאלו את כולן, איך הן היו מתות לחזור לשירות

(תגובה מיד אחריי "אלירז את חולת נפש, אני סבלתי בשירות שלי", בסדר, כמה כאלו יש?)

רפול ז"ל - אמר בזמנו ששווה לצבא להחזיק -

10,000 פקידות,מקפלות מצנחים וכל התפקידים המותאמים לנשים-

במשכורת שמנה!!

ולא לתחזק גיוס בנות לצבא.

איך זה קשור?

שהמדינה שלנו דופקת את עצמה, בכך שהמציאה חוק גיוס חובה בזמנו גם לנשים

ובגלל זה תקעה את השירות הלאומי, עבור אלו שאינן יכולות להתגייס מטעמי דת.

בעצם-

ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם, המונהג בה חוק גיוס חובה לנשים!!

משמע- זה חארטה!
וסתם עושים מזה פרה מקודשת, מחוייבת המציאות!

אישה, תעשה לביתה!

ותתרום הרבה יותר בכך שתשאר במסגרת הקרובה הזו. 

לא סתם נאמר "כל כבודה בת מלך פנימה"

[מחילה מהפמיניסטיות - תחזרו בתשובה ]

ומצטרפת- לפסקה של "נקדש את שמך"!


ולכל התוהים למיניהם, עשיתי שנת שירות

בתקן בית, בליווי אבי מורי וכבוד הרב ליאור.

כולנו יודעים שבמתן תרומה לוקחים ולא רק נותנים.

אבל פיספסתם את העיקר.

קודם ממלאים חובות. קודם משלמים מס הכנסה , רק אחר כך נותנים תרומה  לעמותות.

קודם מבצעים את התרומה האזרחית המחוייבת,. וזה צבא/שירות לאומי. כמובן שאפשר לעשות זאת בתחומים שאתה מתחבר אליהם. אבל המסגרת הלאומית הכוללת זה חובה.

אחר כך כל אחד לפי נדבת ליבו ימשיך כל חייו בתרומה פרטית וציבורית על פי הבנתו.

מי שלא מבין זאת, ומעקם הכל, גם את נתינתו, לפי זמן וכמות וכוון שנראים דווקא לו, לא מבין

כלל את תפקידו בתוך העם והמדינה, וגם ביתו (נחזור לנושא הראשי) יהיה באותו רוח, הכל עם

שיקולים עצמיים.

גם בתוך המסגרות האמורות, בידקו וראו, בוגר צבא לוחם, מתייחס לדברים אחרת מבוגר צבא תומך לחימה.

ואני מתכוון למדינה ולעם מהבחינה הערכית,.

אז מה נדבר על התייחסות אדם שלא היה כלל.

ואם יש אז היא ניצול.

לא עושה את זה לשלילי...  אדרבה - טוב מאוד שהיא גם נהנית.

תלוי מה היא עושה בשנה הזאת. יש כאלה שתורמות יפה מאוד לכלל, וזה גם נותן להן "ראש אל הכלל" בהמשך החיים.

כמובן, העיקר שיהיה בצניעות הראויה - וזה צריך שימת לב גדולה.

לא קשור לגיוס בנות בהכרח. בת יכולה הרי להיפטר לגמרי, גם משירות לאומי.  ואין להשוות ערך של התנדבות לטובת הכלל במדינה בגודל שלנו ובמצבה - למדינות אחרות.

ובחורה שבמקום שירות לאומי עובדת בסופר "לעיני כל ישראל" (בלי להביע דעה), ומרוויחה כסף - איננה יותר "כל כבודה פנימה" ממי שמשרתת במקום טוב ומועיל וצנוע.

[כן כתב הרב ישראלי זצ"ל, למיטב זכרוני]

ולאלירז - עם כל החיבה ללשונך הייחודית.. עדיף לענ"ד בכל זאת לוותר על "לכל בלבלני המח"....

כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.

לא כל בת מלך זוכרת שהיא לבושת משבצות זהב

שיש לה עוצמה- שם בבית פנימה

זו תשובה שצריך לחזור אליה גם "פמיניסטויות" וגם "לא פמיניסטיות" כאחת

אבל זה לא אומר שלא תרמתי-ולא בגאווה או לא יודעת איך תקראו לזה..

אני יודעת שתרמתי! כי הרגשתי את זה! וכי אמרו לי את זה!

אז נכון שלא סבלתי שנה שעברה,וכן נהנתי..

אבל לא זאת הסיבה שבגללה אני עשיתי שירות ועושה גם השנה!!

אני נתתי מעצמי וזה עשה לי טוב..

מי שלעשות טוב לאחר-עושה לו רע והוא סובל מזה-כנראה שיש לו בעיה והוא צריך לעבוד על עצמו!!

לדעתי ברגע שהמחשבה היא על הכלל ואני לא מדבר רק על ש"ל אלא בכל מהלך החיים

אז במשך כל החיים התרומה תמשיך...וחלק מזה שאנחנו חיים כאן במדינת היהודים זה כולל גם חובות

מסויימות גם אם לא חוקיות אז לדעתי מוסריות

ולגבי מה שרפול אמר אני אחדש לך על הרבה מהגברים בצבא היה אפשר לוותר....

זה עדיין לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות מכיוון שצהבא הוא צבא העם

זה מקום מיוחד שבו כל ע"י נפגשים בלי שום מחיצות....ולצערי כיום זה גם כמעט

המקום היחידי בו הנוער(שלא למד בחינוך דתי) מקבל ערכים וחינוך

אני שמחה ששירתתי בצבא, וגאה בצבא!!!

וזה תורם רבות לאותה בחורה!!

אם לא הייתי בוחרת במסגרת כלשהי הייתי בחורה אחרת

ואני שמחה על הערכים שקיבלתי!

וכל כבודה בת מלך פנימה, זה בהתנהגות הבחורה !!!

אני לא פמיניסטית , אבל אני בתשובה!

מותר וחשוב.


א. הרבנות הראשית אסרה גיוס בנות לצה"ל(לא משנה לאיזה תפקיד)
ב. כל גדולי הפוסקים של הציונות הדתית אוסרים גיוס בנות לצה"ל
ג. מן הסתם גם אם לא הרגשת בזה הכשלת בנים שנמצאים בצבא.


תרומה מהסוג הזה לא נראה לי מועילה כל כך לא לך ולא לעם.

זה לגבי צבא לבנות.

שלך, אני אכתוב את זה כאן אחת ולתמיד:

זה שהחלטת לפרש את הפסוק 'כל כבודה בת מלך פנימה' בצורה מאד מאד ספציפית שתשרת את הרצון שלך להירקב בבית למשך שארית  חייך ולעשות כביסה וכלים, לא אומר שכולנו חייבות, וזה שאני חייה בצורה שאני גם נהנת ממנה (אני הולכת ברחוב אגב, בלי בורקה ומדברת קצת בקול!) לא אומר שאני טועה, ושאני עוברת על צו מפורש.

אל תאמרי לי לעשות תשובה, רק מכיוון שאני לא קיצונית כמוך, ולא מפרשת פסוקים בצורה שתשרת שובינזם טהור.

ת'כלס-שירות לאומי הוא בסופו של דבר אמצעי ולא מטרה, ברוב הציבור שלנו זה מעין חותמת "כשרות" על הבחורה, כמעט כמו צבא או מסלול הסדר לבנים, לא בטוח שבאופן מוצדק, הרי ידועים דברי המון מרבותינו האחרונים ששירות  לאומי זה לא בדיוק "פרה קדושה".. (אבל גם יכול להיות דבר ממש טוב,תלוי בהרבה גורמים)

בגדול יטבתה, לדעתי, האופי וההשקפה זה מה שקובע-הרי יכול להיות שהיא תלמד מקצוע ותתרום המון לכלל, או שתהיה אמא (ורעיה) במשרה מלאה או משהו בסגנון...העיקר- "רחמנא לבא בעי"

מה הקשר???!! מי שהחליטה לא לעשות שירות מכיוון שהיא מקשיבה לרבנים, חושבת הלאה- (שבעלה לא יהיה בלחץ לצאת לעבוד ישר אחרי הצבא כי יכולה לפרנס בזמן שהוא ילמד) וכמובן שאפשר לכנות אותה "כל כבודה בת מלך פנימה" זה לא אומר שהיא דוסית ממאה שערים שנרקבת כל היום בבית מוקפת ילדים, כביסות, כילים ולא יודעת מה!!!

 את מציגה את זה בצורה כל כך כוללנית... לא לעניין.

אלא לגישה של אלירז לחיים..

0_0

אישה היא עקרת הבית-עיקרו של הבית.

ביתו זו אישתו- היא שר הפנים הקובעת את אופי התנהלות המשפחה.

לא ברור לי מה התרומה של שירות לאומי וצהל למשימות אלו.

נתן לתרום למדינה, לציבור , לקהילה ולמשפחה בדרכים אחרות. כגון לימוד מקצוע מתאים כל שהוא, אימוץ התנהלות חברתית מסוימת ולאו דווקא שבלונה אשר אומצה ע"י פוליטרוקים מסוימים. 

מה אני יגיד על זה שבחורה פסולת אותי ישר שאני לא עשיתי צבא יש לי סיבה שלא עשיתי צבא 

מוסרית וערכית ולא מתוך רצון אחר אז לדעתי אין סיבה ישר לפסול.....

קבלתי פטור רופאית מצבא 

יהיו כאלה שיפסלו אותך בגלל שאת לא דוס ועשית ש"ל <צ>

דווקא זה פיתרון טוב למי שלא עשה צבא ורוצה כן לעשות משהו.

השירות הלאומי האמיתי הוא חתונה

גם אנ יחושבת שלרוב עושים זאת כ/שרות עצמי'.. סליחה על ההכללה.. וגם, אמרתי שזה אינדיבידואלי, כי הרבה בנות לדוגמה שעושות ש"ל במוסד לימודי, אח"כ לומדות חינוך, וברור שהתרומה שלהן בתור מורות משמעותית יותר, אז למה לעשות שנה ש"ל? אני חושבת שיותר משמעותי אם תלמדנה ישר הוראה.

אני לא עשיתי שירות, גם מתוך מחשבת זו..

הפליא אותי שרוב האנשים שואלים אותי: לא עשית שירות? ישר המשכת ללמוד? איך היה לך כוח לזה?

ולא שואלים: מה עם התרומה...

הבנתם?

אני עכשיו בשירות לאומי ואני גם משלבת לימודים של הוראה תוך כדי במכללה..

אז אם רוצים לשלב  - אפשר!!

אבל בת'כלס אני יודע שאין יותר מידי זמן בש"ל לפחות בהרבה מאד מהתקנים אפילו לעשות פסיכומטרי.

אני נקראת שנה א' לכל דבר..ועשיתי פסיכומטרי תוך כדי.(עשיתי לפני שבועיים..)

והשירות לאומי שלי הוא אחד העמוסים ביותר זה עבודה מסביב לשעון.25 שעות ביממה.

אבל-אין דבר העומד בפני הרצון!!!

מתאים גם אם הם רוצות

מבחינה דתית,מינית...וכו'

דווקא חכם מאוד מאוד להקשיב לרבנים במקום ישר לרוץ לקדש את ההתנדבות על חשבון קדושת בנות ישראל.

מאות דורות של בנות ישראל חונכו וגדלו להיות נשות חסד אמיתיות בלי לעזוב את הבית "כל כבודה בת מלך פנימה"

וסליחה על הבוטות אבל בשירות לאומי מפקירים את הבנות ,לשלוח בת לבד בלי שום אחריות אמיתית עליה זה לשים עליה שלט ענק "פנויה להטרדה"

כל הבנות שפגשתי בשירות ידעו בדיוק על מה אני מדברת,אין אחת שלא מתחילים איתה,בל"נ אני לא ירצה שהבנות שלי ילכו לשירות.

וזה לא קשור ללבוש.. וזה שמאות שנים בנות ישראל היו בבתים לא אומר שזה בסדר ובטח לא אומר שחייבים לנהוג כך היום..

מעבר לכך, אני גם חושבת ששירות לאומי זה הרבה פעמים חרטא.. באמת שאנשי מקצוע עושים עבודה יותר טובה! 

ווזה גם מבזבז כסף למדינה

ולא הייתה להן מדינה משלהן כדי להתנדב למענה

ב"ה יתברך שאנחנו חיים בדור שבו יש לנו את הארץ שלנו ושלטון משלנו  וכו'-ואנחנו יכולים בצורה מסודרת להגן

על המדינה ולהתנדב למענה..

מקבל שצריך שתהיה בכל מקום סמכות לפנות אליה במקרה ומתעוררות בעיות (למרות שלמיטב הכרותי -אמורה להיות דמות כזאת),למרות שמה שכתבת נראה לי טיפ טיפה מוגזם..

מוטרדות בש"ל ואין לאף אחד לפנות

ותעזוב את הטיעון הזה שקיים גם במקומות עבודה.

יגידו לך שילכו לעשות ש"ל במקומות שאין בעיות/שיש את הבעיות גם במקום עבודה.

בתור אחת שעושה השנה שירות לאומי אני רוצה לומר שלדעתי השאיפה צריכה להיות חיים של תרומה לעמ"י וזה לא מסתכם בשנה או שנתיים של שירות. בשירות הלאומי עצמו יש המון בעיות שנתקלים בהם כל הזמן
אני מחזקת את עצמי בכך שאני עושה משהו חשוב ושזה חלק מתהליך ההתבגרות והעצמאות שלי

אך אני מבינה בהחלט את מי שבוחרת שלא לשרת ואינני רואה בזה כלל בעיה.

בקשר  לזה, ומה הסיבה שהיא לא עשתה.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות