נראה לי שאפשר לחלק את ההכרות בין שניים לשני מישורים שאמורים להיות:

חיצוני: מציאת חן במובנו הרחב יותר, לא רק מראה.. ופנימי: מידות, תפיסות משותפות וכו'. וזה נראה לי די דומה לדבריו של אותו רב.

אני דווקא כן שמעתי (וגם מעצמי, בזמנו  ) תירוצים בררניים, וישנם כאלה..

יש לי תחושה שיש בשאלה שלך גם פן אחר ששואל: איך מוצאים אותו? מה אני עושה לא בסדר (אולי) שעוד לא מצאתי אותו...? כלומר את מחפשת איפה הן הנקודות הלא טובות שמפריעות מלמצוא אותו..

אני מאמינה שיש המון עניין של אמונה בקב"ה ובטחון.. וזה נושאים שצריך להתחזק בהם. אני חושבת (ומדברת מנסיון) שאדם צריך לבוא בגישה שאלו הם שני המישורים בהם הוא צריך לדבוק במציאת הזיווג, ופשוט לדבוק בהם.. בחזקה.. ולהאמין, שמשם והלאה ה' יהיה בעזרו.. ואני בטוחה שעם גישה שכזו הוא ימצא מעבר לשתיאר לעצמו..

ב"ה

כל המ שכתבת בהתחלה זה בידיוק הסיבה לפסילות.

ומה שכתבת אח"כ נמצא בהמון בהמון בני אדם ופגושים את זה כמעט בהתחלה!

אחד שלא מוצא אצל רוב הבנות שהוא יוצא איתן את "כל התנאים האלה".

אדם שמתוך ** בנות שנפגש איתן אפילו אחת לא מצאה חן בעיניו.

בררן הוא אדם ש"מציאת חן" אצלו קשה להשגה.

בררן הוא אדם שבטוח ש"מידות טובות" יש רק למלאכים.

ראית אדם שאין בו מידות טובות?

לדעתי, אדם שפוסל יותר מאשר אחרים פוסלים אותו הוא בררן. (ואני לא מדבר על אדם שנפגש פחות מפעמיים)

יש בררנים יותר ויש בררנים פחות..

לדעתי, אדם שאינו בררן, לא פוסל אם אין לו סיבה רצינית לפסול.

ד"א, זכותכך להיות בררן. רק כדאי שתכיר בעובדה זו.

זה מושג שהמציאו אנשים נשואים ורבנים כדי לעורר נקיפות מצפון על מי שהקב"ה לא זימן לו את זיווגו.  זה ביטוי שלרוב נאמר מתוך גאווה של כוחי ועוצם ידי.

להיות בררן בבחירה הכי חשובה בעולם (כמעט) זה חשוב וראויץ  אפילוהגמרא אומרת שצריך להיות בררנים בנוגע לשידורים: "בחור שא עיניך וראה מה אתה בורר לך...." (מסכת סוטה או סנהדרין)

מה שכן, כל אדם צריך לבדוק עם עצמו שהוא בוחר ובורר בצורה הנכונה - מתוך הבחנה בין עיקר (מידות, מציאת חן, רצונות וערכים, מעשים) לטפל (עדה, רקע משפחתי וכד'), מתוך סולם ערכים הגיוני, מתוך פרופורציות, מתוך ענווה וכד'.

לבני הזוג שנועדו להם באמת ולא נכנעים ללחצים  ולפשרות.

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳