בס"ד לע"נ של הרב יהודא ליאון אשכנזי "מניטו".
דבר תורה לפרשת לך לך
מבוסס על מאהלי תורה של הרב יעקב אריאל שליט"א
פתיחת הדבור של הקב"ה לאברהם אבינו היא מאוד מפתיעה: “ויאמר ה’ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך” (בראשית יב,א). הבחירה הזאת באברהם אבינו מהווה את ראשית ההיסטוריה שלנו, וראשית בנית זהותנו. בלי שום הסבר, בלי שום רקע קדם, הקב"ה מתגלה אליו ומצווה אותו לעזוב את הכל ולעלות ארצה.
כמה פסוקים קודם לכך, בסוף פרשת נוח, אנחנו קוראים: “ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם” (בראשית יא, לא). בפרשה שלנו, הציווי האלוקי נותן הרגשה של עקירה ראשונה ומתעלם שקודם לכך כבר לתרח עלה הרעיון ללכת לארץ כנען. מדוע? ולמה ארץ ישראל מכונה ע"י תרח כארץ כנען וע"י הקב"ה כ"אל הארץ אשר אראך"?
שתי עליות עלה אברהם אבינו לארץ ישראל: הראשונה ביוזמת תרח אביו והשניה ע"פ ציווי אלוקי. התורה איננה מספרת מה גרם לתרח לעזוב את אור כשדים וללכת אל ארץ כנען. אפשר לדמיין ע"פ מה שמסופר במדרשים, שמשפחת תרח – משפחת העבריים – רצתה לברוח מהרדיפות והיעד היה ארץ כנען, הארץ המקורית של העבריים. לעומת זאת, בעליה השנית, הגורם הוא הציווי האלוקי (“לך לך”). היעד - “אל הארץ אשר אראך” - אינו ידוע לאברהם אבינו. זה הקב"ה שמראה לאברהם מה היא הארץ: “וירא ה’ אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת”, ועוד: “שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה”. זאת התגלות הדרגתית עד שמגיעים לשיא הקדושה: “בהר ה’ יראה”. תרח מתייחס לארץ ישראל כארץ כנען: ארץ חומרית. אברהם מגלה את ארץ ישראל: בכל תחנה ותחנה הוא מגלה עוצמה של קדושה יותר גדולה, ודבקות בהקב"ה יותר חזקה.
מעשי אבות הם סימן לבנים: ביציאת מצרים אנחנו מוצאים שני סוגי אנשים: האלה שהעיקר הוא היציאה מארץ מצרים, הבריחה מעבדות מצרים, שעליהם נאמר ”מסעיהם למוצאיהם” (היציאה הוא העיקר), ואלה שהמטרה הייתה ארץ ישראל ודבקות ה’ שעליהם נאמר “מוצאיהם למסעיהם” (היעד הוא העיקר). על הפסוק ”מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם” (ישעיהו ס,ח) מסביר מר"ן הרב קוק זצ"ל: יש שני סוגי עולי ארץ ישראל: הראשון בחינת ”כעב תעופינה” שהרוח מעיפה אותו: רדיפות, אנטישמיות, וכו... והסוג השני בחינת ”כיונים אל ארובותיהם” כאפרוחים השבים אל אמם.
ולכן בא הכתוב ומבדיל בין הניסיון של עלית תרח לעלית אברהם אבינו כדי להראות שעלית אברהם אבינו איננה המשכה של עלית אביו אלא עליה חדשה שאין בה שום בסיס משותף עם עלית אביו. ההבדל הזה חשוב, כי הוא מאפשר להבין את מהותו של החוט המשולש (ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל). אם חס ושלום אחד ההרכבים פגום, אז כל החוט פגום: בלי להבין את מהותה של ארץ ישראל, עבודת ה’ שלנו פגומה ולא מושלמת.
שנזכה להבין את מהותה של ארץ ישראל ולהמשיך לגלות את כל העומק הרוחנית שלה ולעלות תמיד.
שבת שלום.
