ימין משה, משכנות שאננים.

גן השושנים בטלביה (קצת חור אבל מקום נחמד מאד)

זה תלוי בכמה דברים:

1. עם זה בוקר או ערב

2. כמה זמן הדייט (שעה שעתיים שלוש וכו'..)

1. עיר דוד (יש שם ארכיאולגיה מטורפת!! ) ממש יפה שם!! הייתי שם לפני שנה בטח כבר מצאו דברים חדשים...(עדיף להגיע לשם באור יום)

2. שכונת עין כרם שכונת עין כרם נמצאת בפאתיה הדרום מערביים של ירושלים, בעברה הייתה כפר מחוץ לעיר, השכונה הפכה בשנים האחרונות למקום בילוי מועדף לתושבים המקומיים וכתוצאה מכך נפתחו מבחר מסעדות ובתי קפה המשפרים את זמן הפנאי של העיר. השכונה מנותקת במקצת מהעיר ומוקפת הרים, עמקים ויערות, ובמידה רבה משמרת את אופייה הכפרי.

על פי המסורת הנוצרית, עין כרם היא מקום הולדתו של יוחנן המטביל. בתקופה הביזנטית הוקמו במקום כנסיות הקשורות בשמו של יוחנן המטביל ובני משפחתו, ועד היום נחשבת עין כרם כמקום מקודש לנצרות ואתר צליינות.

במאה ה-14 הוקם כפר ערבי סביב המעיין שבמקום, במקומה של בית הכרם המקראית. היה זה במרחק ניכר מגבולות ירושלים של אותם ימים. במאה ה-19 התפתח המקום והפך לאתר עלייה לרגל לנוצרים מרחבי העולם.

המעיין
המעיין נקרא ע"ש מרים אם ישו, אשר בעת ביקורה בעין כרם נגשה למעין ושתתה ממימיו. בעקבות זאת נתקדש המעין במסורת הנוצרית וצליינים נהגו לקחת עמם לאירופה מים בבקבוקים ממי המעיין. בעבר נהגו המאמינים, שבאו לפקוד מעיין זה, אף להתיז מעט מימי המעיין על עצמם ועל הסובבים אותם. זהו אחד המעיינות השופעים ביותר בהרי יהודה ואיכות מימיו הוציאה לו מוניטין רב. כיום המעין אינו פעיל והזרם הינו חלש מאוד.

3. שכונת ימין משה בירושלים  ממוקמת מדרום-מזרח לעיר העתיקה של ירושלים. השכונה נקראת על-שם משה מונטיפיורי. הוקמה ב-1891 בידי קרן מזכרת משה עבור 130 משפחות של אשכנזים וספרדים. בתחילת מלחמת העצמאות היתה השכונה נתונה במצור ונעזבה כמעט לחלוטין. בשנות ה-1950 יושבה ימין משה בעולים חדשים והיתה שכונת ספר. לאחר מלחמת ששת הימים פונו רוב תושבי ימין משה לשכונות חדשות, בתיה שוקמו והתיישבה בה אוכלוסייה מבוססת. השכונה נמצאת במרכז העיר ירושלים, בשכונה ניתן לראות אתרים מומלצים לסיור רגלי כמו:

משכנות שאננים
משכנות שאננים - השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה ממול חומות הכותל.

טחנת הרוח ("יד מונטיפיורי")
ברחוב הצייר ניצבת טחנת הרוח ("יד מונטיפיורי"), שבנה משה מונטיפיורי למען יהודי ירושלים. הטחנה משופצת, ויש בה תערוכת קבע קטנה על חייו ופועלו של מונטיפיורי.

ברחוב מלכי שוכן בית-הכנסת הספרדי, וברחוב פלא יועץ שוכן בית-הכנסת האשכנזי המשופץ בית ישראל (הוקם ב-1889). בגן בלומפילד במערב השכונה נמצא קבר בית הורדוס - מערת קבורה המיוחסת למשפחת הורדוס.

מלון המלך דוד
מצפון לגן ולשכונה ניצב מלון המלך דוד (רחוב דוד המלך 23), שנחנך ב-1931 והיה עם הקמתו למרכז חיי החברה הגבוהה בירושלים.

4. נוף פנורמי מרהיב נשקף מטיילת ארמון הנציב בירושלים, ארמון הנציב בירושלים הוא כינוין של שלוש טיילות הממוקמות בדרום-מזרח ירושלים. הטיילות, הנמתחות משכונת אבו תור, לאורך הר העצה הרעה ועד לארמון הנציב ויער השלום, שוכנות על קו פרשת המים בין הים התיכון לים המלח על גבול מדבר יהודה. מהטיילות נשקף נוף פנורמי מרהיב על אגן העיר העתיקה, הר הזיתים, מדבר יהודה ואף חלקים ממערב העיר. מקור הכינוי של הטיילות הוא בשל סמיכותן לארמון הנציב הבריטי שניצב על הר העצה הרעה.

הטיילות, בפרט התצפית בטיילת האז, מהוות מוקד לתיירות בירושלים וסיורים רבים בעיר כוללים ביקור בהן. גן לאומי עיר דוד מפעיל סיורי סגווי מודרכים המתחילים ביער השלום הסמוך, ועוברים לאורך הטיילות.

ועוד דברים תוכלי לראות באתר הזה!!

http://www.b02.co.il/article.asp?ArticleID=66

בהצלחה!!!!

מגוון מלונות לתקופה הקרה והגשומה...

בעזהי"ת.

כל קו שמגיע לקניון, ואז מאחוריו עולים במעלה רחוב האייל [קצת תלול. אם אתם לא בקטע- יש קווים שמגיעים עד לשם, נדמה לי 33...].

זה נמצא דיי בפסגה, אחרי המרכז המסחרי.

תהנו!!!

[והאמת, הספסל בקריית  משה הכי כיפי. ]

בעזהי"ת.

שנ"ש נפגשתי שם מלא מלא עם אחי המרכזניק, [וגם בגן הירוק],

עד שהתחילו לחפור לו בישיבה מתי הוא מתארס... [או כלשונם: "יאללה מתי אתה יורד לחדר אוכל?" ]

ואגב - תסבירי מה זאת ה"ירידה" הזאת...

בעזהי"ת.

מי שיודע יודע...

ומי שלא- לא הפסיד משו משמעותי

בעזהי"ת.

וחוצמזה, נראלי שאתה תוכל להסביר יותר במדוייק מה פשרה של ירידה זו

[לצורך עלייה? ]

יש לך את מי לשאול... (שניים?)

צחינא עוד צעיר מדי.

בעזהי"ת.

(שלושה, אבל 2 שירדו)

צחינא לא צעיר.

צחינא אולי צ>עיר, במלעיל

אם כן,נראלי שכוולם יוכלו לבוא....

בעזהי"ת.

האברכייה בצ'כונה גדולה מאוד, ברוך ה'

ונמצא איזה לחש מגדיל אותה שתספיק למפגש פורום שלם...

הסבירו לי פה:

 http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%A2%D7%A8

ביידיש זה נשמע הכי טוב...

ו..מקסימום אם יהיה קר..

אז נעלה אלי הבייתה..

מה זה הקטע הזה עם הוופלים במרכז?

עם לימון ועם שוקולד....

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.