ועם הזמן רואה עד כמה אני מזדהה עם התיאור שלו...

לפעמים אנשים מגדירים את עצמם בהגזמה או הפחתה..

(למשל בנאדם שמגדיר את עצמו כמוסיקאי מחונן אבל כל בר דעת ושמיעה מוסיקלית פעוטה שומע זיוף אחד גדול..

וכן להפך.. אדם שחושב שהוא לא משהו מיוחד אבל אנשים אחרים יודעים כמה הוא מדהים ומיוחד..)

אבל אתה צודק, לרוב האדם מגדיר את עצמו הכי טוב מכל הסביבה..

זתומרת- יכול להיות לד-ע-ת-ו הוא דוס/לא דוס בגלל קיום/אי קיום מצוות מסוימות.

אבל דעת ההלכה היא לפעמים שונה (ולפעמים אפילו מאוד...)- מדובר על קיום המצוות בלבד..

ישנן הלכות שצריכות חיזוק בדורנו גם אצל הציבור החזק יחסית.

בכל הנוגע לבחינת תודעה עצמית, לשאיפות, למחשבות על אופי של הבית

אותו את מתכננת לבנות בעז"ה -

לתפיסה שלך את עצמך יש חשיבות מכרעת...

אבל את עצמי אני מגדירה לפי רמת השאיפה שלי להתקרב ל-ה' ולקיים את המצוות (עפ''י התורה וחז''ל..)

האמת--זה משתנה מרגע לרגע.. וטוב שכך..

אנשים, אני יודע שלא טוב לשפוט אחרים.

לא התכוונתי לזה.

התכוונתי לפי איך נניח אתם בוחרים חברים\דייט\לא משנה מה

תשאלו אחרים עליי, כיף?

שוב לא הסברתי טוב.

נניח שאתה רוצה להיות חבר של מישהו - מצא חן בעיניך - לפי מה??

(כמובן, בלי להגדיר, בלי להגדיר, בלי להגדיר, בלי ל...)

קצת לא הסברתי את עצמי זה יותר מידי מורכב בשבילי להביע את זה בכתב..

IמחרטI

אני ממש לא בוחרת חברות לפי מראה או רמה  . מהסיבה הפשוטה שלעיתים זה מה שיש! אני לא ארוץ באוניברסיטה אחרי הדוסיות רק כדי להתרועע עם מי שמהווה העתק שלי.. אנחנו מספיק בוגרים וחזקים כדי להסתובב בעולם האמיתי שאגב, הוא אמיתי.

מצטערת,קשה לי

גזענות!

שלום (אני חדשה כאן .... בדרך כללל אני לא נכנסת ומגיבה לפורמים.....)

מה תפאום דוסית לא משלמת יותר מ 150 למטפחות  .... נראה לך .

מינסיון אני גרה בשכונה של דתיים לאומים דוסים  ואברכים צערים (לא ישבת הר המור , אם את מכירה ?)

הדוסיות הולכת הכי פשוט ,אין כסף לזה כיש המון ילדים ....

אני יחסת משקיעה במטפחות שלי ולכן אני יועדת .

לפני החגים היתה מחירה של מטפחות (היא הביא מעצב ) אצל מישהיא בבית .

והיא פרסמה בביתי כנסת ובגן ליד ובעלון של הישבה .

(היא כתבה שם שתהיה מחירה מטפחות לחגים וזה מתחיל מ 90 ומעלה + הנחות ) .

התלבתי אם לבוא ובסוף  באתי וגילית שאני כמעט היחדה מהשכונה .

וכשבברתי איתה למה ? היא אמרה לי שנשים מהשכונהלא באו בגלל המחירים ....  כן כן מחיר של 100 למטפחת זה יקר ..(אני קונה מטפחות בדרך כלל סביב ה85-100 בערך בטווח הזה . כובעים למשל יותר יקרים ...)

נ.ב

 נכון שמי שקנה ב15-20 בלאי כמו שאמרת  אלה שקונות בשוק פשטות כאלה .....

אם זה אני מסכימה איתך . אני אוהבת מטפחות שנראות יפות ומשקעות ולא הפשוט האלה וה"סמרטוטות ".

אני מסיכמה אם ציפורה שצריך להפריד בין סתם חברים /חברות בשבל כיף  לבין אנשים שרוצים לצאת לדיט .

למשל כשיצאתי לדייטים (הכרתי דרך האנטרנט באתר 2 שהם אחד .....)

נסתי למיין לפי ישבות מסוימת זה לא כל כך הלך . ולאט לאט אם הזמן ידעתי מה אני לא רוצה וכך התקדמתי .....

לי למשל היה חשוב שהבחור שאיתו אני יוצא היה בהסדר או צבא. ושיעבוד (תורה ועבודה )

במקצוע נורמלי - לא אברך . מקצוע לפרנסה . .

צריך לעדת מה אתה מחפש ורוצה בבחור/בחורה  למשל :

א: צבא או הסדר , אברך שלומד בכללל כל היום .

ב: חינוך ילדים לאן? מופרד בגילאי הגן /יסודי.... או חינוך של הממלכתי דתי ,(טלויזיה בבית או לא .)

כיפה /כסוי ראש שלם או חלקי או בכלל לא .  כיפה שחורה /שחור סגור, סרוג צבעונית ....

ג. דת וערכים - ללכת לצבא או לא , ציפרה ביום הזיכרון או אמרת תהילים ,דגל ביום העצמאות ,

לגור בהתנחלוית, קימה לאדם מבוגר או אישה בהריון .....

ד.לבוש ומראה - שחור לבן חום ותכלת ...וגרביים /גרביון לילדות בנות 3-4 .(נו הדוסים האלה ...).

צבעוני (לא צעק כמובן  , אפשר גם אדום וכתום ....) עד למרפק  וחצאית עד מתחת לברך , סנדלים

(עם או בלי גרביים),מטפחות /כובעים צעיפים - מלא או חלקי .

נ.ב

חלק מן הדברים הרשומים כאן לא חשבתי אלהן יותר מידי רק לאחר הכרוית אם בחורים .

ויש דברים שדברתי עם מי שכיום  הוא בעלי , דברתי בפגישה השניה או אולי השלישת

(אחרי שהחלטנו שזה רציני) על דברים כאלה .

1.טלויזה בבית שאנו בונים כן או לא ?

2. כסוי ראש מלא או חלקי

(בעלי העדיף מלא ולי היה קשה עם זה .... בספו של דבר הסכמתי .

ולא כל כך ידעתי למה הסכמתי ולאן זה הוולך ... היה קשה בהתחלה עד שהתרגלתי לקח המון זמן ....) .

חינוך - נפרד או לא . וממתי כן (באיזה שלב ) . 

עם כל הכבוד בשביל להגדיר מישהו צריך להכיר אותו ממש טוב (לדעתי)..

אני אומרת את זה ממקום שרק בגלל איך שאני נראית (מבחינת לבוש) אז רצו לשדך לי חרדי, חרדי ו... חרדי

ואת האמת שאני בכלל לא בקטע החרדי וכך לגבי כל אחד.

לכן לדעתי בשביל להגדיר משהו צריך לשאול אותו קודם איך הוא מגדיר את עצמו.

בס"ד

כמה שנתחמק מזה אנחנו כן נוטים לעשות את זה לפי רושם חיצוני סטיגמות ודעות קדומות, קשה לנתק מראה חיצוני בפרט כשמנסים להגדיר רמה דתית. יש איזו מחשבה שמי שנראה ככה וככה הוא גם יותר/ פחות עובד ד'. זה שאנחנו מודעים לזה שהחיצוניות מטעה לא אומר שאנחנו באמת מצליחים להתנתק מזה לחלוטין.

באופן כללי האנשים בסביבה שלי לא העתק שלי, אפילו ממש לא. מוצאים דברים משותפים/ תחומי עיניין משותפים, רמה דתית זה עוד מאפיין לאו דווקא המשמעותי ביותר. בגיל קטן טוב לשמור על סביבה די הומוגנית אח"כ אדם הופך להיות יותר משפיע ויכול להמצא גם בסביבה שהיא לא הבית שלו והוא יכול לקבל ממנה ולתרום לה.

ברור שלרמה הדתית של בן/ בת זוג יש חשיבות הרבה הרבה יותר מאשר לרמה דתית של חברים. אפשר להיות חברים של מגוון אנשים, שם תהיה לנו סלחנות רבה כלפי כל מיני תכונות שיש להם.

נראה לי נכון להפריד בין סתם חברים/חברות/סביבה לבין מדוייטים/ות/ בני זוג הדרישות/הציפיות שונות כי המטרה של הקשר גם שונה.

החכמה היא לדעת מה לומדים מחיצוניות, ולא להתבייש לנצל את זה.

תודה

......

רק מתנהג בשמחה......

אם הייתי יודע איך חותמים - כנראה הייתי חותם משהו על שמחת חיים.

אגב, גם את חתמת משהו דומה, נכון?..

נו?.....

 לפי השקפת עולם, היחס לקיום מצוות ותורה.

לגבי חברות, אני אעדיף להתרועע עם מי שלא תגרום לי אי-נחת בהתנהגותה- לבוש פרובוקטיבי בעיני, התנהגות עדינה ולא גסה וכו'.

כי באופן טבעי, נעים לי עם עם מי שדומה לי בצורה החשיבה ההשקפתית.

לגבי אופי- זה דווקא שונה.

בדיוק לזה התכוונתי!

בקשר לאופי - את יכולה להסביר בבקשה?

אני מסיכמה אם ציפורה שצריך להפריד בין סתם חברים /חברות בשבל כיף  לבין אנשים שרוצים לצאת לדיט .

למשל כשיצאתי לדייטים (הכרתי דרך האנטרנט באתר 2 שהם אחד .....)

נסתי למיין לפי ישבות מסוימת זה לא כל כך הלך . ולאט לאט אם הזמן ידעתי מה אני לא רוצה וכך התקדמתי .....

לי למשל היה חשוב שהבחור שאיתו אני יוצא היה בהסדר או צבא. ושיעבוד (תורה ועבודה )

במקצוע נורמלי - לא אברך . מקצוע לפרנסה . .

צריך לעדת מה אתה מחפש ורוצה בבחור/בחורה  למשל :

א: צבא או הסדר , אברך שלומד בכללל כל היום .

ב: חינוך ילדים לאן? מופרד בגילאי הגן /יסודי.... או חינוך של הממלכתי דתי ,(טלויזיה בבית או לא .)

כיפה /כסוי ראש שלם או חלקי או בכלל לא .  כיפה שחורה /שחור סגור, סרוג צבעונית ....

ג. דת וערכים - ללכת לצבא או לא , ציפרה ביום הזיכרון או אמרת תהילים ,דגל ביום העצמאות ,

לגור בהתנחלוית, קימה לאדם מבוגר או אישה בהריון .....

ד.לבוש ומראה - שחור לבן חום ותכלת ...וגרביים /גרביון לילדות בנות 3-4 .(נו הדוסים האלה ...).

צבעוני (לא צעק כמובן  , אפשר גם אדום וכתום ....) עד למרפק  וחצאית עד מתחת לברך , סנדלים

(עם או בלי גרביים),מטפחות /כובעים צעיפים - מלא או חלקי .

נ.ב

חלק מן הדברים הרשומים כאן לא חשבתי אלהן יותר מידי רק לאחר הכרוית אם בחורים .

ויש דברים שדברתי עם מי שכיום  הוא בעלי , דברתי בפגישה השניה או אולי השלישת

(אחרי שהחלטנו שזה רציני) על דברים כאלה .

1.טלויזה בבית שאנו בונים כן או לא ?

2. כסוי ראש מלא או חלקי

(בעלי העדיף מלא ולי היה קשה עם זה .... בספו של דבר הסכמתי .

ולא כל כך ידעתי למה הסכמתי ולאן זה הוולך ... היה קשה בהתחלה עד שהתרגלתי לקח המון זמן ....) .

חינוך - נפרד או לא . וממתי כן (באיזה שלב ) .

יש חסרי כיפה שהם צדיקים גמורים מבחינת ההתנהגות שלהם. ויש חובשי כיפה שגורמים לחילול ה' ברמות על.

אני לא מגדיר את עצמי כדוס. ומכיר כאלו שבא לי לתלוש להם את הכיפה והפאות מהראש, כי אולי הם מתפללים שעות, יודעים להפוך בתורה מכל הכיוונים, לצטט פסוקים ומקורות ונראים צדיקים גמורים, אבל אם הם מייצגים את הדת כלפי החברה שבחוץ, ולא משנה אם "סרוגה או שחורה", אז כבר עדיף להיות כופר.

אני לא יודע מה עדיף אבל חשוב להדגיש שהאופציה שעדיפה היא ללכת בדרך ה' בלבב שלם.

ב.אני לא יודע אם ניתן להגדיר אנשים "חסרי כיפה" צדיקים גמורים (מעצם שכיפה היא חיוב) מפני כך שאינם מקיימים את כל מצוות בין אדם למקום,ובין אדם לחברו גם כן.

אך אני בהחלט מסכים שהכיפה לא בהכרח קובעת שהאדם שחובש אותה הוא בהכרח אדם שרוצה ומשתדל ללכת בדרך ה' בלבב שלם,כלומר נאמן באמת לסמל עול מלכות שמים שיש על ראשו.=.

משום מה בודקים את הדוס בזכוכית מגדלת ועל כל נפילה שלו בתחום שבן אדם לחברו, שופכים עליו קיתונות של בוז. ואם חילוני מתנהג בדרך ארץ, כבר הופכים אותו לצדיק הדור.

"הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה" כנראה שלא רק הקב"ה

נו באמת,

איך תדע מי אתה?

איך ידעו מי אתה?

צריך לדעת פחות או יותר *להגדיר* את עצמנו ואת הסגנון שלנו.

אם אני רוצה שהסביבה תראה אותי כדוס- אני אתנהג כמו דוס.

אם ארצה שהסביבה תראה אותי כלייט- אתנהג בהתאם.

וכן הלאה...

ולא, אל תקפצו.

לא אתנהג ככה בשביל הסביבה, אלא בשביל עצמי.

אבל, מה שהאדם משקף בהתנהגותו ובלבושו זה מה שגורם לאחר שמולו *להגדיר* אותו בצורה מסויימת.

פשוט,

לדעת מי אני.

לדעת איך לשדר את מי שאני באמת.

לדעת להיות אמיתית עם הדרך שלי ועם עצמי.

ולדעת לקבל את מה ששונה ממני,

גם אם לא להסכים, לקבל.

ואז,

כבר לא יהיה איכפת לי מה יגידו.

כי מה שיגידו,הסיכוי שזה יהיה מה שאני באמת גדול יותר.

אז לכל לא אוהבי ההגדרות למיניהם,

כדאי שתניחו לרגע בצד את חוסר ההאהבה שלכם להגדרות,

ותדעו מי אתם.

הצלחות

אהבתי .... וזה נכון .

אתה צריך להתנהג כמו שאתה רוצה לשדר לעצך ולחברה .

 אני ככה קבלו אותי כך וכך וזהו זה . (או שלא תקבלו אותי כי אני דוס מדי / או דתיליט ....).

כבר אי אפשר לדעת לאיפה ללכת,

כל דבר שתעשה יגדיר אותך,

ולא תוכל להגיד כלום, כי ככה אתה משדר ואי אפשר לעשות כלום.

זו השורה התחתונה?

רחמיי על רוב העולם הזה.

* זה אפילו לא קשור לפער שבין מי שאני למה שאני רוצה להיות,

   זה למה בכלל אכפת לי מה אחרים ידעו.

   שמועות זה דבר משביע?, תרבחו ותסעדו.

   כשתרצו להכיר תצטרכו להתאמץ יותר.

   אני באמת מקווה שזה לא נשמע כמו סנוביות כי זה כאב. נטו.

יפה אמרת..

אני לא צריכה הגדרות. הגדרות הם רק למי שאכפת לו מה חושבים עליו, ומתנהג בהתאם. אם ההתנהגות שלי ומה שאני מציגה מתאים לרמות המוסר האוניברסליות והן אלו הדתיות שלי, לא ממש אכפת לי מה יחשבו או איך יגדירו אותי..

תכלס מזה הגדרה? קבוצה של אנשים שקבעה שם לצורת התנהגות מסוימת?

מה העניין הזה עם ההגדרות?

משהו/י דתי/ת מהציבור הציוני דתי זה די בשביל להפגש וללבן סוגיות שבעינך חשובות.

אי אפשר לומר אני דתי יותר או פחות ממנו/ה אלא אני מעוניין ,כדוגמא, בכסוי ראש והיא לא חושבת שצריך -זו נקודת התחלה ואם מלבנים את הדברים לומדים את ההלכה יחד ורואים לאן זה מתפתח אולי היא תסכים ? 

הכי חשוב זו ההרגשה של הביחד- כל השאר אלו דברים הניתנים לגישור אבל כן יכולים להעיד על אפשרות של חיים משותפים.

ולכן אין להגדיר אלא לרשום לעצמך נקודות שחשובות לך בחיים בכלל ואותם לבחון במהלך הקשר.

ככלל אני אומר שצריך תמיד לחפש מדוע כן להתחתן עם הבחור/ה הזה , וזה מוביל להרבה יותר חתונות מאשר לחפש פגמים [כי תמיד יש ...]

ודווקא את הדברים העמוקים ביותר-קשה מאוד להגדיר.

לעתים הסביבה אפילו הקרובה לא מגדירה אותנו בצורה נכונה.

כי איך באמת מודדים יראת שמיים או לב טוב?

רק דברים מעשיים  אפשר למדוד והם כאמור לא תמיד משקפים את הפנימיות

הגדרה זה לא רק משהו חיצוני.

אם אני הולכת בלבוש מסויים, זה מראה מי אני. נכון?!

אם אני פועלת בדרך מסויימת, זה מראה בדרך כלל מה החשיבה שלי. נכון?!

אז ככה.

ברור שאת הפנימיות לוקח זמן לברר ולהכיר.

אבל יש דברים שבעזרתם אפשר להעזר *מסביב*.

למשל, לא תצא עם כל בחורה שיציעו לך, אלא אם כן יספרו לך עליה מספר פרטים וזה יראה לך מתאים.

אז מספרים על האופי, מראה, ואיך היא מבחינה דתית.

תסכים איתי שאם אתה אחד שממש ממש מקפיד ובפי כמה נקרא "דוס", לא תצא עם בחורה שהולכת עם מכנסיים, שהיא לא ממש מקפידה וכאלה.

נגיד, יגדירו אותה בתור לייטית, או לא דוסית בעליל.

אז, הגדרות הן לא דבר מוחלט, אבל הן מכוונות.

יש בחורות מאוד דתיות שמתלבשות בצורה לא דתית גבוהה

אז שואלים איך זה נוצר?

יש אהבה מסויימת ללבוש מסוים לא משנה מה רמת הדת

זה לא מראה על הפנימיות לטעמי, זה מראה שלבחורה

יש אהבה גדולה לסגנון הזה והיא לא רואה בזה רע.

זה גם תלוי מה הבן אדם משדר, יש אנשים שלא נראים דוסים

אבל מה שהם מקרינים זה אהבת אלוקים אמיתית וזה רק הלבוש

שמונע מאיתנו לראות את זה! להגדיר בן אדם לפי לבוש זה להגחיך בן אדם

ברוב המקרים הלבוש לא אומר כלום רק אומר על הטעם של הבן אדם

יש אפשרות למדוד רמת אמונה או קיום מצוות?

לא!!!!!!!!!!!

אז הכי נוח להחליט על פי סטיגמת של לבוש כמה בן אדם באמת מאמין,

ומי שמחליט ככה מראה שאין לו הרבה מוח חושב כי זה לא מדד

הפנימיות היא המדד לאמונה של האדם באלוקים ולדרך שלו.

ואת שוב מכניסה את אותה טענה..

ובפעם השניה אסביר,

לבוש זה לא *רק* מה שמראה על בן אדם,

אלא- *גם*.

אין ספק שהפנימיות חשובה הרבה יותר מהלבוש,

אבל זה חלק "מהחבילה" שנקראת- אדם.

אף אחד לא אומר שמראה חיצוני קובע אמונה.

מה שכן - בן אדם פועל בצורות מסויימות לא רק כי הוא אוהב את הדרכים האלה, אלא כי הוא רוצה - בדרך כלל - לשדר משהו. (תקף לשני המינים).

נכון שאין משהו החלטי שאפשר להגיד עליו - "אה! הוא יותר/פחות דוס"...

אבל כן יש קווים מנחים (ויש קווים מנחים מאד).

מבטיחה לכם שכל פעם שהיתה לי מחשבה רעה וסטיגמטית בגלל לבוש

הבן אדם כזה הפליא אותי והיה כזה בן אדם עם המון דברים

והמון אמונה והמון קבלה.

אתם יכולים לקשקש עד מחר על לבוש ובני אדם

ברוב המקרים זה לא תופס וסתם סטיגמה שהדתיים

משכנעים את עצמם שזה נכון!

ואני מדברת על בחורה נורמלית שמתלבשת נורמלי

ולא מגיע לה הסטיגמות המטומטמות של רוב בני האדם!

במקום לקשקש על לבוש עדיף להסתכל בעין יותר חכמה,

מבטיחה לכם אתם תאכלו את הכובע ותתביישו בעצמכם

כשתראו שהחשיבה הזאת לא נכונה בהרבה מקרים.

לא באים למדוד אנשים.

בדייטים אין עניין למדד "איכות" האדם.

מי מתיימר למדוד איכותו של אדם?

בדייטים העניין הוא למצוא התאמה.

התאמה נבדקת, דרך הטעם האישי של המדוייט.

השאלה היא איך להגדיר *ללא* סטיגמות.

זה שיש אנשים ש"מפתיעים" לטובה לעומת המראה החיצוני שלהם - זה ברור!

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש