אשמחלידע כללי אודות כל ישיבה. להחכמה 

ישיבה שהלימוד בה בסגנון ליטאי, יש בה כל מיני סגנונות, לא כולם הולכים באותו קו אבל יש לה את הרב קב.

אין תלמידים שלומדים בא תנ"ך בגובה העיניים יודעים להעריך ת"ח אמיתי.

שאני אומר כל מיני סגנונות אז יש גם פייטנים מכל העדות, חסידים כמו בויאן וכד', לימודי אמונה בשנים האחרונות התלמידים לומדים יותר מפעם וזה כקב חומטין לשאר הלימוד.

אין הנחתום יכול להעיד על עיסתו, לא שאני הנחתום אבל אני חלק מהעיסה. במיוחד בגלל שעבדתי בדינרי הישיבה, ספרן וכד'

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95

מרכז,בית אל,אלון מורה,קדומים,רמת השרון..

אבל אני לא מבין למה מחפשים לפי הישיבות המוכרות והמקובלות..

ולא תמיד הישיבה מעידה על האדם..

בעזהי"ת.

חשבתי על זה מלא שנה שעברה, כשהתלבטתי אם ללכת לפרוייקט הזה.

תכל'ס, זאת השיטה הכי נוחה שמצאתי לארגן את זה...

יש לך רעיון אחר? יותר אפקטיבי ומדוייק?

[ואני חייבת לציין שהקישור שהבאת מקודם ממש חביב... הגעתי משם לזה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D  ]

אה, שכחתי. דוסים לא רוצים לצאת עם בנות מאוניברסיטרא...

רציניים ודוסים גם לא בישיבות המוכרות..

אולי מבחינת לארגן זה הכי נח..

אם לומדים במוסד שלא מארגן זאת?

תודה

ב"ה

עוברים למכללה 

וזה אפשרי להצטרף למרות שאני לא לומדת במקום?

למרות שאני לא סובל את האליטיזם וההתבדלות שטמוע במושג "הקו".

לדעת על מישהו איפה הוא לומד, נותן קו מאוד כללי על האדם. לכן יש להיזהר מלהגדיר
אדם רק על פי הישיבה שהוא לומד.
לכל ישיבה יש את הסגנון שלה ופרמטרים משתנים, ולזכור שמתחתנים עם אדם, ולא עם ישיבה.

ב"ה

כי באמת לכל ישיבה יש את היחודיות שלה בלימוד (יותר מעמיק בזה יותר גדש בזה וכד'..)

והן כל ישיבה ממוקמת באזור> מקום> ישוב אחר בארץ שנותן את האופי השונה לישיבה.
וכמובן כמובן!! האנשים בכל מקום (הר"מים החברים האברכים) הם אחרים וכל אחד הוא אחר...

כך שאני תוהה לעצמי כמה אפשר לספר על ישיבה X אם לא באמת חיים בה ומכירים אותה.
וגם מה שבייניש אחד יספר על הישיבה שלו חברו לספסל יכול לומר דברים אחרים, כי כל אחד תופס את המציאות לפני עולמו האישי!  במיוחד כשמדובר על מציאות רוחנית של תורה.

בכל אופן מקווה שהיה לך טוב היום.
ובעז"ה התקדמת עוד צעד למטרה.

נ.ב- גם אני מהמכללה!!

ישיבות קו הן האמת.כל שאר הישיבות יגלו את אור הקו( רוה"ק בהיפוך אותיות) בעז"ה,ויצטרפו.

סתם,נראלי כבר כתבו פה מלא על זה שזה משתנה מאדם לאדם.למרות שאני לא כ"כ מסכים עם זה,אבל לא נפתח את הדיון עוד פעם.

אבל זה נכון...

(בתור לא קווניק )

כמדומה שהרב צוריאל ב"אוצרות הראי"ה" מאריך בזה...

יש דרך רחבה, אבל גם יש נתיבות פרטיות.

אתמול גם התחבטתי קצת בשאלה, האם אפשר באמת לתחֵם

הגויות (הרב זצ"ל, חסידות, וכו' וכו') רק ברובד הפרטי או הכללי,

ואיך אדם שלומד אמונה בונה את "סקאלת" רבותיו...

על זה נאמר 'לא הבנת כלום!'...

לרב יש את שיטת 'האחדת הכוללת', והיא כוללת, הכל, כי הוא ידע הכל.

ולכן יש שם דברים שמזכירים ברסלב, חב"ד, אריסטו, וכו'.

לא כל מי שלומד רבי נחמן הוא ברסלבר, ויותר מזה- אין קשר בין זה לבין המושג של היום (ולא נפתח...).

ועוד, כל אחד צריך לחשוב ולדעת שהאמת אצלו. אם לא, מה הוא עושה שם?

(לית ליה מגרמיה כלום? )

המושג של היום לא מעניין אותי. אליבא דאמת - תורת ברסלב קנתה עבורו

מקום נכבד ומשמעותי בהגותו וברוחו. הוא חייב להיות משמעותי עבור מי

שחפץ להתעמק בימינו בתורת ברסלב, כי הוא די בא מתוכה (גם), וכן די

עוסק גם בסוגיותיה. "אחרון" בתורת ברסלב.

"אני נשמת רבי נחמן..." וכו' וכו' עיי"ש ואכמ"ל.

כ"ז כדמוכח בדברי הרב צוריאל הנ"ל.

ובכל הנ"ל יש לי עוד מקום עיון גדול ורב הפרוץ על העומד, אני חייב להודות.

וכמובן, להבדיל בין המקום ש"תופס" אצלו אריסטו, לבין השאר...

וכמובן שכוייח עצום על השורה האחרונה. אופייני לך...

לענ"ד, יש מקום לחלק בין "האמת היא אצלי. בבלעדיות." לבין "אני הולך בדרך מסויימת כי היא האמת, אך יש אמת בעוד דרכים..".

מסתמא, שאני כן חושבת שיש אמת בדרך שבחרתי בה, אך עם זאת, אני לא חושבת שהיא רק אצלי.

מפני שאת מוצאת בה הכי הרבה אמת.

או, לכל הפחות, אצל רבותייך ורבניותייך...

מן הסתם שיש לך טיפה מה להתווכח עם כל אדם אחר בעולם.

אין אדם שחי בשקר גמור, ושלם עם עצמו.

גם אנשים שחיים בשקר, אוחזים בנקודת האמת שבו,

והיא זו שמרשימה אותם.

כמובן שחשובה הענווה,

כי מציאותית יתכן שאת לא הכי צודקת בעולם.

בעזהי"ת.

לא הייתי מנסחת את זה יותר טוב...

שכוייח על האמירה המדויקת:

"אני הולך בדרך מסויימת כי היא האמת, אך יש אמת בעוד דרכים..".

מסתמא, שאני כן חושבת שיש אמת בדרך שבחרתי בה, אך עם זאת, אני לא חושבת שהיא רק אצלי.

ממש לגזור ולשמור...!!!

עדרים עדרים חולפים על פני כל אחד אוחז באמת בכל כוחו      

בעוד שהיא בכלל נעדרת 
בעוד שהיא בכלל נעדרת

ורק השה האובד שנותר לבדו ללא עדר 
ללא טיפת אמת
עומד ובוכה וקורה לרועה 
שיוביל וינחנו אל משכנותיו

בכל דרך יש יתרונות וחסרונות.

כמו שכשבונים רפסודה- לוקחים קרש ולחורים שלו דוחפים בליטות של קשר אחר- כך בדעות, יש גישה יותר שכלתנית ובשביל ליצור שלימות צריך להוסיף קצת מגישה שיש בה יותר רגש (דוג'- ללמוד גם כוזרי וגם רמב"ם, גם פילוסופיה וגם חסידות).

וזה מה שנקרא 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם', הם יוצרים שלימות ע"י ריבוי דעות.

אבל.

כאן מגיע הרוא"ה הגדול, שהוא בעצמו לקח את כל השיטות ופיתח שיטה חדשה.

שיטה שבעצמה יש בה גם מזה וגם מזה, גם רגש וגם שכל, גם מיסטיקה וגם פילוסופיה וכו'. הכל- 'האחדות הכוללת'.

ולכן כל מי שיחפש טוב - ימצא שם את מה שנוגע בנפש שלו.

ולכן- זו אמירה מפגרת להגיד שהרב היה ברסלב, כי באותה מידה הוא היה מקובל, ובאותה מידה הוא היה פילוסוף.

אפשר להביא פולטק סיפורים לכל צד, אבל מה זה נותן לנו? שגם הרבי שלנו היה 'אין'? הוא גם למד מה שרץ היום?

מה כואב לומר שהוא לא היה ברסלבר? זה אומר שהוא יותר קטן?

אני לא אומר שהוא לא למד- אבל אני שונא שעפ"י כמה סיפורים מכניסים אותו לקטגוריה הרדודה הזו. יש הרבה מאד דברים בתורת רבי נחמן שהרב יוצא נגדם בחריפות מאד חזקה.

ובאותה מידה היה משורר, ובאותה מידה היה ראש ישיבֶה ליטוואק, ובאותה

מידה חסיד איזביצ'אי, תלמידו של ר' צדוק...

הכל גלוי וידוע - להמשיך?

אני מבין שאתה לא מתווכח עם הקביעה שהרב זצ"ל התמלא מתורת ברסלב,

גם, בין השאר, ושהיא תפסה אצלו מקום מכובד. יש הרבה מאוד מוטיבים

חסידיים בכלל שהרב זצ"ל כנראה לא חיבב מדי, כממשיכה של תורת הגר"א.

ע"ע דברי הרב צבי יהודה ב"מתוך התורה הגואלת".

חזור נא למעלה, ותראה שעיקר מה שכיוונתי הוא, שאין פלא איפוא שיש

דמיון בין תורות מסויימות של הרב לבין אלה של ר' נחמן. הא ותו לא.

בכל אופן, בגישה תוקפנית כזאת של הגנה על הכּוּליוּת הרב-זצ"לית, יש אלמנט

אנכרוניסטי משהו, בטח לא מושך.

רצונך ללמד את הדור את תורת הרב - הקשב אפוא לדור. תראה מה מרווה את

צמאונו. במקום לזלזל בנהייה אחר ר' נחמן, ולכנות אותה סתם מודה, "אין", מה

שרץ היום - למוד לכבד את זה, ולהראות איך הרב זצ"ל יודע בתורתו למלא גם

את הנקודה הזאת.

אם אין תקוותך להיעלם בתהום הנשייה ההיסתורית של חוסר הרלוונטיות...

ובזה, אפוא, תממש על הדרך את גישתו של הרב זצ"ל עצמו.

לתת משקל גם ל"אופנות רדודות" של הדור...

"הקטגוריה הרדודה". הואיל ואני מניח שמעכ"ת איננו מה"רדודים" שכל הכרותם

עם העניין הברסלבי עלי חלד הוא רקדנים עם פונפון וציצית בצומת - נלאיתי מהבן

היאך אפשר בכלל להתנסח בצורה כזאת, כלפי הביטוי הנעלה "ברסלבר". 

ירדו מאולימפוס שלהם,ויפה שעה אחת קודם.

|כן,יש לי בטן מלאה על העניין.|

http://www.oreahorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=198634

הכוונה לספר "שני המאורות", על היחס בין רבי נחמן ותורתו למרן

הרב זצ"ל.

שכוייח!!!

כי יש מעט מאוד אנשים שיודעים לעשות את זה.

באופן כללי רוב האנשים מטיבים מאוד לתאר את העמדה שלהם

אבל לוקים מאוד בחסר כשהם צריכים לתאר את העמדה הנגדית-

הם ייתארו אותה בחוסר הערכה בולט(שבעצם בא להסביר מדוע לא בחרו בה)

או סתם בבורות.

בעזהי"ת.

עם פירוט מה התחום של כל ישיבה...

אגב, זה יכול להועיל גם לשמינסטים... 

בעזהי"ת.

20111116183144.doc

הקובץ מבוסס על טבלאות שונות שהרכבתי ביניהם והוספתי עוד מהידע שלי

כולכם יותר ממוזמנים לשפצר אותה.

[עריכה: עדכון הקובץ ]

וגם פרטי ישיבות באותה טבלה,

שכוייח!!!

אגב ראיתי שאצלכם במכללה ניסו להלהיב עם כל מיני שלטים וכו'...חחח 

טוב, אני לא בקיאה בישיבות,

בכל אופן שכוייח להם על היוזמה, כל עשייה בנושא הזה מבורכת..

תודה על ההחכמה...

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.