פעם ראיתי שרשור שכתבו כל מיני פדיחות שקרו בדייטים,
גם לכם קרו פדיחות?אם כן אנשים תשתפו פעולהה ותכתבו שיהיה קצת כיף!!!
מי מתחיל?
פעם ראיתי שרשור שכתבו כל מיני פדיחות שקרו בדייטים,
גם לכם קרו פדיחות?אם כן אנשים תשתפו פעולהה ותכתבו שיהיה קצת כיף!!!
מי מתחיל?
שנינו הגענו בזמן וחיכינו איזה רבע שעה כי שנינו התפדחנו להתקשר...
פעם אחת קפאתי בדייט כ"כ היה לי קר ששכחתי לדבר...
זה קורה פעם ב 100 שנה!!
לוידע יגעת ומצאת תאמין..חיפשתי פשוט
ועוד מפרספקטיבה של היום.
(קראתי הכל!!!) קדימה אנשים! להתחיל לשפוך עוד... תגרמו לי לחייך!
יצאתי לדייט ביום שישי ואחרי הדייט הייתי אמורה לעשות שבת מחוץ לבית עם חברה.
בגאונותי הרבה כשיצאתי מהבית לא סיפרתי שיצאתי לדייט אלא שאני נוסעת לשבת...בקיצור--- הגעתי למקום המיועד הבחור אסף אותי ואני הנחתי את התיק עם הפלאפון באוטו...
אחרי בערך שעתיים הבחור מקבל הודעה ואומר לי :"נראה לי שאמא שלך מחפשת אותך..." מה קרה??? אמא שלי הייתה היסטרית בטירוף שלא עניתי לה ושאף אחד לא יודע איפה אני (גם החברה שעשיתי איתה שבת לא...)ושאני לא עונה...איכשהו במזל הייא דיברה עם חברה שידעה שיצאתי לדייט השיגה את המספר של הבחור כדי לוודא שאני בחיים....קיצר התקשרתי אליה ובמשך חמש דקות אני רק מתנצלת על החוסר אחריות שלי....
פגישה שניה.
אני לא סגורה על עצמי. לא מתלהבת במיוחד..
הבחור מסיע אותי באוטו הביתה.
רגע אחרי שאני יוצאת הוא אומר לי: "חכי רגע,אל תלכי שכחתי משהו בתא מטען"
ואז בתנועה חגיגית (ממש כמו בסרטים..)
שולף מאחורי הגב ורד לבן עטוף בנייר צלופן...
"מצאת חן בעיני אז החלטתי להביא לך פרח
"
אני פוקחת זוג עיניים המומות
ובשניה אחת מנסה להריץ את כל המילים בעולם ושום דבר לא מתנסח לי למשפט אחד...
'מה אני אמורה לעשות עכשיו....?!?!'
בסוף מילמלתי כמה מילות תודה (הייתי יחסית נחמדה,אל תדאגו לא ייבשתי לגמרי...)
והקטע
שבדיוק בשניה שהוא נתן לי את הפרח
עבר ממש לידי בחור שנפגשתי איתו רק כמה ימים לפני..
ואם אני נעצתי מבט מופתע..תנחשו מה הוא חשב לעצמו
והאמת יש לי עוד מיליון סיפורים...אחד יותר הזוי מהשני..
לפחות אחרי הרגע עצמו זה נשמע מצחיק 
מייד אחרי שהוא נסע לו. נשארתי ברחוב עם ורד לבן עטוף בצלופן.
וכל מה שהצלחתי לחשוב זה: "איך אני אמורה להכנס עם הורד הזה לדירה עם כל החברות שלי...?!"
(הייתי אז מאלה שממש לא מספרים...)
אז
בסוף הנחתי אותו בפתח של איזו דלת.
חשבתי לעצמי שאולי זה יעזור לשלום בית של איזה זוג 
(ובסוף התברר שזו היתה דירה של אלמנה מבוגרת...נו מילא..לפחות זכיתי לשמח מישהי..)
(ומיותר לציין שגם בפגישה השלישית (והאחרונה) הבחור הגדיל לעשות. הוציא גיטרה ועשה את עצמו כאילו הוא שעה מנסה להזכר באיזה שיר...
ובסוף התחיל לשיר "וארשתיך לי לעולם....")
לזה קוראים: אהבה ממבט ראשון ותו לא. הבחור מאוהב בך ללא גבולות... ![]()
שובי נפשי- את מוזמנת לשתף בעוד סיפורים כאלה מרתקים
הייתי מודיע למשטרה ומכין צוואה.
ככה להפחיד אנשים?
איזה חמוודד!!!
והוא לא היה טעים והיו לי בחילות מטורפות שהיה בא לי להקיא....
ואז הוא בדיוק התחיל לדבר על דברים כמו "מה את אומרת על הקשר.."
["האמת שבא לי להקיא..."]
חוויה מתקנת!אחותי הגדולה חזרה משבועיים מיגעים ביותר בצפון
והתקשרה לספר לי כמה אין לה כוח וכמה התיק שלה כבד...
אז החלטתי להתעקב קצת בלימודים ולפגוש אותה בדרך חזרה,
היא עלתה על הרכבת הקלה בת"מ ואני הייתי אמור לעלות על הרכבת בשוק,
בשניה שהיא אומרת לי שהיא עולתה על האוטובוס בת"מ אני קולת שיש חנות פרחים ענקית מאחורי התחנה,
פרחים - צפון - עייפה, טוה נכנסתי ובלחץ אמרתי לנהג שאני צריך זר יפה אבל שיארוז לי אותו מהההר...
אחרי דין ודברים יצאתי משם עם 3 זרים מחוברים לאחד, יצא משהו ענקייי
אבל במחיר סביר 
עליתי על הרכבת וניסיתי להבין איפה היא בדיוק אז אמרתי לה בפלא' "יש איש אחד מוזר שמחזיק זר ענק..."
ומסביבי ישבו-עמדו-נדחס מלא בנות ממדרשה ידוע בירושלים
כל הבנות התחילו להחליף מבטים מצוחקקים 
גם אחרי מלא הכוונות "לאיש המוזר עם הזר הענק" לא הצלחנו למצוא אחד את השני מרוב אנשים...
בסוף ירדנו בתחנה (ובמרפי גם כל המדרשיסטיות) והחבאתי את הזר (בקושי רב
) מאחורי הגב...
אני מגיע לאחותי ממש עדאליה, יורד על הרך אחת ושואל אותה "התינשאי לי?" ![]()
והיא מתפוצצת מצחוק ומתחילה לצרוח עליי שבחיים לא ואיך אני מבייש אותה ![]()
כל המדרשיסטיות היו בהלם
ואז אחותי לקחה את הפרחים ונתנה לי חיבוק 
הן בכלל היו הבלם
אז אחותי ישר התחילה לשחרר משפטים של "אבא אמר" "אמא ביקשה" 
לא סיפור מדייט אבל קרוב...
ושובי נפשי הצחקת אותי מתוקה!
לחלוטין!!
זה בא בגנים??
שומרת את ההודעה הזו להוכחה ![]()
שמעתי אותו פעם אבל לא האמנתי שהוא אמיתי עד שפגשתי חניך של הבחור שאימת את העניין.
בחור אחד יצא לדייט עם בחורה אחת במסעדה.
בשלב כלשהו היא אמרה לו שהיא שכחה משהו באוטו שלו.
היא לקחה את המפתחות וחזרה אחרי כמה דקות.
בסוף הדייט כשהם יוצאים מהמסעדה, הם הולכים לכיוון האוטו והאוטו לא שם!
הוא שואל אותה "בטוחה שנעלת אותו? והיא אומרת "נראלי שכן"
הוא נלחץ ומתחיל לצפצף עם השלט בכל האיזור ובסוף מוצא אותו בפינת רחוב אחרי 100 מטר.
הוא שואל אותה "מה זה אמור להביע?"
והיא עונה לו בטבעיות "רציתי לראות איך אתה מתמודד עם מצבי לחץ"
הזוי! אבל זה עוד לא נגמר...
באמצע הדרך (כביש מהיר!!) האוטו מתחיל לזגזג לו
הוא שואל אותה "נראלך שיש פנצ'ר?" תבדקי שניה
היא יוצאת לבדוק והוא ברח לה. (את הזגזוג הוא עשה עם ההגה)
אחרי כמה דקות היא מקבלת SMS "רציתי לבדוק איך את מסתדרת
במצבי לחץ".
מי יותר דפוק, הוא או היא?
ושמעתי את אותו הסיפור רק בגרסא מעט שונה..
לדעתי זה סתם פולקלור (התמימות שלי עובדת שעות נוספות?) 
ואני חוזר ואומר למדרשיסטיות לא צריך ליזום בעיות במיוחד לא בפגישות הראשונות, הבעיות, מצבי לחץ כבר יגיעו לבד.
ותחשבו שגם לגבר יש רגשות. למרות שהבחור לא התנהג בסדר ועוד בכביש ראשי (סכנת נפשות)
בחיים לא שמעתי על בחורה מכול סוג שהוא עושה דבר כזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סיפור מחבר (שמעתי מבעל המעשה)
מדרשיסטית איחרה לו בשעה
חבר: למה איחרת? מה קרה לך?
מדרשיסטית: אני יגיד לך את האמת, במדרשה אמרו לנו לאחר כדי לבדוק אם הבחור מתעצבן.
חבר: אבל שעה זה לא מעצבן (הוא מרוקאי אז גם הוא איחר קצת)
מדרשיסטית: ווי במדרשה צדקו אמרו לנו לאחר בשעתיים, אבל ריחמתי עליך.
(לכל השואלות הבחור תפוס)
טוב לי לא קרה כך, קרה שבחורה איחרה רשמית לא בכוונה, אחרי 10 דקות של איחור, אמרה לי שהיא התחילה לתפוס טרמפים ועוד חצי שעה בערך היא תגיע (לפחות כך הלכתי להית כנסת ללמוד
)
אך היו עוד מספיק פעמים שניסו לבחון אותי בכל מיני דרכים...
ושמעתי כבר מספיק סיפורים.
תשאלי את הבנים פה, בטח לכל אחד יש איזה סיפור...

אבל מה שהוא עשה זה ממש לא בסדר!!
להשאיר אותה לבד! בכביש מהיר(ומן הסתם באמצע הלילה?!?)
איזה מזל שאחים שלי בחיים לא יעשו לי את זה!
שהיא בת חודשיים
כתמר יפרח
רוחקטנהקבל ח"ח
במקומך הייתי עושה אותו דבר
אילו רק הייתה לי אחות 
כתמר יפרחגם אחי עושה לי דברים כאלה, כל הזמן! הוא קטן ממני בשנה וחצי אבל נראה הרבה יותר גדול.. במחנות של בנ"ע קבוע הוא היה בא ונותן לי כיפים ואני ברוב מבוכה (מדריכה,דוסית טרור..לא יאה) הייתי שואלת בצעקות "דיברת עם הבית היום??" וכו'.
בנוסף, הוא תמיד מתעקש לסחוב לי את התיק ומדבר עליי בגוף שלישי "הגברת/העלמה/ שואלת" וכו'..
אחים גידלתי ורוממתי..
לרגע 1חחחח הייתי חייבת על הסיפא שלך (:
כתמר,
אצלי זה הפוך 
אני על תקן הדוס והיא מתעקשת כל פעם שאני עם חברים שלא מכירים אותה או עם חיילים לרוץ אלי בצרחות ולקפוץ עליי באחורה או שרק מיני שטויות
(אני עם פאות והיא במכנסיים
פדיחות זו לא מילה....)
יש לציין שהשיא שלה היה כשהייתי פעם בדייט מתקדם והיא עברה במקרה
(המדוייטת כמעט מתה מהלם
)
וגוף שלישי? ברור שעושים את זה
"הגבירת" "הדוכסית" "כבודה רוצה/ חושבת /אומרת" 
אין ספק שמהחינוך שלך יצא אח לעניין
כתמר יפרחהבחור מחמיא לי בנוכחות כל מיני ומיני. מתעקש ללוות אותי ואת חברותיי (שלום לג'נטלבוחר
), כשאני מתקשרת במוצ"ש לשאול איך היה בישבה הוא עונה "לא אותו דבר בלעדייך", תולה לי בחדר כרזות של "יופייך הוא צניעותך" .. כפרה על הצדיק!
יפה לו!!!!
כשאנחנו מדבירם והיא שמה אותי על רמקול, להתחיל להפליג בשבחים אודות מעלותיה הנכבדות 
פעם הסתובבנו בעיר (אני הסבל היא בקניות
) וכמובן נודבתי לטובת גלידה (ב"קצפת"!
)
תוך כדי שהיא זוללת לה גלידה היא פוגשת חברות מפ-ע-ם ומתחילה לקשקש אז אני נעמד במרחק מטר ומשתעמם..
אחרי כמה דקות קשקושידה אני קולט שהיא לא אוכלת את הגלידה אז אני ניגש ובעדינות מחירם את הגלידה,
היא מתחילה להתעצבן עלי שאני יגמור את כל הגלידה הטעימה אז בתמורה אני מתחיל לעשות הצגה 
"איך את לא מתביישת לדבר אלי ככה? יום שלם אני נגרר אחריך לקניות אני סוחב את הכל, משקיע בך מלא!
קונה לך טבעת, גלידה ומה לא?! וככה? אפילו לאכול מהגלידה שקנית לנו אסור לי כבר?" 


והחברות שהיא פגשה לא ראו אותה מליון שנה אז הן חשבו שהגיוני שהיא התארסה 
הן התחילו למלמל ולהחליף צבעים "נו.. לכי, נדבר כבר, חבל שתריבו בגללנו
" 
ואחותי התחילה להשתגע
"הוא אחי הקטן!! תראו אני מושכת לו בפאות!!"
ואני "מה עובר עלייך? אל תגעי בי!! אהההה |בורח|
"
בסוף גיליתי להן
איזה מכות קיבלתי מאחותי כשהן הלכו 
כמה טוב שאני ילד יחיד
זה נורא להיות ילד יחיד
אבל לפעמים ^^ כמו שתואר לעיל... המחשבה בכל זאת עוברת לי בראש
וכשמגלים את זה ת-מיד אומרים לי "באמת?? לא רואים עלייך!"
ואני תמהה למה, בגלל שאני אחת מ.. אני צריכה להראות מוזנחת? מנוזלת? אולי סוחבת איזה אחד או שניים על הגב כבדרך אגב? 
פעם נסעתי עם אח שלי ברכבת,
הוא קטן ממני בכמה שנים,
אבל יותר גבוה, ונראה גם יותר גדול,
ואז ראיתי מישי שאני מכירה, מהדוסים הצולרי"ם הכבדים מאוד,
ובתמימותי, התיישבנו מולם.
(אני ואחי מדברים עם תקיעות מרפקים, אני מושכת לו ת'יד וכו- עכב שימוש בלתי פוסק בmpמצידו)
אחרי כמה דקות אני קולטת מבטים המומים מכיוונה![]()
ניסיתי להפריח משפטים של "אבא אמא"- אבל אחי שנהנה מאוד מהעניין
הרס בתשובות שלו![]()
אחחח... אכן, אחים גידלתי ורוממתי....
הוא תמיד צוחק עליי ומחקה אותי: "מראית עין מראית עין.."
אבל שלא תטעו- הוא צדיק אמיתי
אליי לפעמים כשאני איתו-
כי הוא קטן ממני ב3 שנים, וגבה בבת-אחת...
ולצורך הבהרה- היום ב"ה היא דוסה טרור...
אבל הסיפורים מלפני 
כתמר יפרח
באוטובוס מהדרין ולשבת לידה וכל הדרך להחליף כפכופים (מבטים נדהמים מכל האוטובוס,הורים שלא
מרשים לילדים שלהם להסתכל עלינו..ואנחנו דווקא נראים כמו זוג דוסים!)
(היום אני חושב שזה היה חילול ה' קצת,או יותר נכון להוציא שם רע לציבור שלנו, אבל עצבן אותי
לגמרי שהם הפכו את האוטובוס למהדרין...)
למרות שיש דווקא דברים חיוביים במהדרין-שאתה נוסע באופן יומיומי עם אחותך נסיעה של שעה +
לא זורם העסק הזה של לשלוח אותה אחורה.
וגם בכללי,אני חושב שאחד הדברים שבהם הכי חשוב לקחת את דרך האמצע=הנורמאליות בלי
להגזים-זה ענייני צניעות.כשמגזימים-עלולים להגיע לתופעה של נשות השאלים על כל מאפייניה..
איזה מזל שאנחנו רק בנות...
עם כל מה שמספרים פה הייתי מפחדת לצאת החוצה
בעזהי"ת.
אנחנו 11 אחים ואחיות בלעה"ר, וכולנו מאוד מטופחים. אחיות שלי תמיד עם תסרוקות וכו' 
זה עניין של מודעות...
אין על מה להתווכח..
נפגשתי עם בחור שבאיזה שהוא שלב היה צריך ללכת למקום מסויים,
אז ניצלתי את הזמן בינתיים והתקשרתי לאחי (אחרי שניסה להתקשר כמה וכמה פעמים..).
קיצור, הבחור יוצא מהמקום המסויים ושומע שאני מדברת עם בן בשפה עדינה וצוחקת (כמובן שסגרתי את השיחה כשהבחור יצא..),
אזהוא מתחיל לגמגם: "תקשיבי, אם זה לא נראה לך מתאים.. זה בסדר.. אני מבין.."

זה מזכיר לי שפעם חבר של אחי ראה אותי,
ואח"כ הוא אמר זאת לאחי.
אז אחי שאל אותו "איך ידעת שזו היא?"
והוא ענה "היא בדיוק כמוך, רק בלי זקן.."
חוצפה!!!
ופדיחה בפגישות:
אמרתי לבחור שהתלבשתי יפה לכבודו. חח רק אח"כ הבנתי שזו היתה פדיחה..
פעם בחור בפגישה ראשונה אמר לי:
"קניתי את החולצה הזאת עם אמא שלי לכבוד הפגישה שלנו..",
אין ספק שזה היה משפט חסר טאקט,
אבל הייתה לו מתיקות- אז זה כיפר מעט על התמימות וגם על החולצה שלא הייתה משו..
פאדיחה רצינית שקרתה לי:
במהלך קשר כתבתי הודעה לחברה, בהודעה היו כמה משפטים על הבחור + השם שלו,
ובטעות שלחתי את זה אליו.. וואו, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי במשך כמה ימים.
פגישה ראשונה. בדיוק דיברנו על מה היא עשתה בחיים
היא מספרת שהייתה מחכנת בשירות והייתה מעבירה סדנאות באחד מבתי הספר
אני חייב לציין שהפגישה התארכה מאוד - שנינו באנו מאוחר והיה די כיף ביחד.
12 בלילה - העיר העתיקה... אנחנו מסתובבים בכל מיני מקומות ברובע, היא בדיוק מספרת על השירות.
לידינו נמצאת קבוצה מאוד רועשת של תלמידי ביה"ס - חבר'ה חילונים שבאו בפעם הראשונה לירושלים.
הבחורה פתאום מבינה שזה בדיוק אותו בית הספר שבו היא הדריכה בעברה הלא רחוק.
לא קשה לתאר את מה שהיה הלאה - חיבוקים ונשיקות עם כל הבנות שהכירו אותה.
טוב 
רבע שעה של פדיחות (אני עומד לי בצד, לא יודע איפה להחביא את עצמי, והיא מתחבקת עם החברות, כמובן - איך לא - שואלים האם אני בעלה, ומי אני בכלל) - אמרתי לעצמי - רק רבע שעה, יצאנו בזול.
מה שלא ידעתי - זה:
א' - יש תיכונים גדולים במיוחד בארץ
ב' - היא לימדה בכל הכיתות שם
ג' - הם כולם היו בטיול
ד' - הם הלכו לפי הכיתות, עם מרווח של 5 עד 10 דקות הליכה בין קבוצה לקבוצה.
רבע השעה הזה חזר על עצמו קרוב ל 10 פעמים בשינוי כזה או אחר (למרות שהחלטנו לעזוב את העיר העתיקה המשכנו להתקל בכיתות גם במסלול ההליכה שלנו)
חויה 
חבר שלי יצא עם מישהי והוא ממש התלהב אז הוא אמר לחבר שלו שכנראה הוא יציע לה נישואין.
(זה היה בערך אחרי איזה שלוש פגישות! הוא לא תכנן להציע בזמן הקרוב אבל הוא כבר ידע שזה זה.)
בפגישה הרביעית הוא נהג באוטו והחבר בדיוק התקשר אז היא שמה אותו על רמקול כדי שיכלו לדבר.
"מקורה אחי?" "סבבה, אני לא יכול לדבר עכשיו" "אה, אתה עם ההיא? תגיד, כבר הצעת לה נישואין?"
חברשלי כמעט נחנק וניסה לכסות את עצמו "מה אני כמוך? מציע נישואין אחרי שבועיים?"
אז חבר שלו עונה לו "מה, אבל אמרתי לי שאתה רוצה להציע לה!".
כיום הם נשואים!
(תרתי משמע..)כתמר יפרח
רוחקטנהחוסר טאקט - אלה התוצאות
כשאומרים לך שזה לא נוח לדבר - לפעמים מתכוונים לזה 
היינו הולכים לבחור טבעות .
אבל הקטע עם הפרחים היה חזק ! אני חייב לנסות אותו פעם .
פעם הדייט שלי דרך לי על החצאית בירידה מהאוטובוס..חח אח"כ הוא לא הפסיק לגמגם..מסכן..
גם לי קרה 
לא ידעתי איפה לשים את עצמי!
כתמר יפרחזה היה החצאיות הארוכות האלה של אותנטי..עם הגומי הזה למעלה ![]()
כתמר יפרחשימשיכו לדרוך, ואני אמשיך לטאטא את הרחוב. כיף?
לירזוששסבא שלי תמיד אומר לי את זה..
וגם נשים בבי"כ![]()
אירוני ![]()
למרות שאנחנו לא נשות השאלים! אנחנו בנות המטאטאים..
בנות צנועות..
תשמחו...
למה לקנות קצר אם באותו מחיר יש יותר בד? 
הוא יצא לדייט ראשון
קיצר הם קבעו בבית קפה
טוב הוא מגיע לבית קפה
אחרי 5 דק' היא מגיעה
הוא מזמין קרואסון
וכצפוי.. הוא התלכלך בקצה של הפה
והוא לא שם לב.. ומתוך נימוס הוא ניקה את האיזור
ונשאר שם עוד כתם יחסית גדול
קיצר לבחורה זה כנראה הפריע אז היא ניסתה לרמוז לו בצורה עדינה
והטמבל הזה לא מבין..
אני ידעתי שהוא יצא לדייט חיכיתי לו עם האוטו בצומת והייתי צריך לאסוף אותו משם
ולקחת אותו לישיבה
קיצר הוא מגיע אני שואל אותו איך היה הוא אומר לי היה מעולה אני מרגיש שזאת אשתי לעתיד
הסתכלתי עליו אני רואה לכלוך אמרתי לו: "דניאל אל תגיד לי שכל הדייט הייתי עם הלכלוך".
הוא הסתכל במראה והוא כולו כזה אוי לא עכשיו אני מבין למה היא סיפרה לי סיפורים על בייביסיטרים שלה על ליכלוך על הפנים של הילדים
בנים........
אגב,יותם- אם יש לך טעויות הקלדה-
אז כשאתה פותח את ההודעה שלך יש מתחת בנוסף ל"תגובה" גם "עריכה"
שם אתה יכול לערוך את ההודעה שלך.. ולמנוע תאויט אכלדא.. 
לאן נעלמה הכנות,לאן...??
הייתי אומרת: "אוי, נשאר לך עוד טיפה,", בקלילות ככה... וישר ממשיכים לדבר הלאה.
לא נראה לי שזה מפדח מדי.
הדייטים המלאכותיים האלה של הדוסים.
|ממורמר|
כתמר-אשמח לשמוע איפה יש חצאיות ארוכות שהן במחיר של חצאיות קצרות..
אני מצאתי רק חצאיות ארוכות שעולות יותר מקצרות..
בערך חצי דקה אחרי "שלום שלום" וכו'. בקושי פתחנו את הפה...
נכנסים לאיפשהו ויש שומר בכניסה...
הבחור פותח את התיק... נכנס
ואז אני מגיעה לשומר.
השומר: אתם ביחד?
אנחנו: כן
השומר: זו אשתך?
אנחנו: ממממ..... (אנחנו לא נראים לך מספיק דוסים???)
השומר: טוב, אז היא בטח בדרך להיות אשתך...

כלומר, הראשון שלי בגלגול זה,
יצאנו , היה סביר, ואז חזרנו ביחד בטרמפים (בלי לדבר ביחד, כי אני סברתי שיש גבול... {בצדק!})
(היה לילה, שתינו לאותו כיוון בשומרון...)
שתינו עלינו על טרמפ שהגיע ליישוב שהייתי צכ'ה להגיע אליו, והוא היה צריך לרדת בצומת.
קיצר,
הוא יורד, ואז הנהג לא ממשיך ליסוע...
מסתקל עלי במראה ואומר: אתם לא ביחד???
אז אמרתי לו:לא!
מסתקל עלי במבט מוזר: הייתם נראים ממש קשורים!![]()
![]()
מגניב לראות תגובות של אנשים מוכרים שפוגשים אותך באמצע דייט.
הייתי בפגישה בעיר העתיקה (נו טוב לא מצאתם מקום יותר מרכזי??)
ונתקלתי בשלוש חברות מהעבר הלא רחוק בהפרשים של דקות בודדות.
הראשונה - התפקסה על הרצפה באופן מופגן והיתה מן הסתם קוברת ת'צמה לגמרי לו רק יכלה. כאילו שיש מצב שאני אחשוב שהיא לא ראתה אותי...
השניה - קרצה אלי בחצי חיוך והמשיכה ללכת ולדבר עם הבחורצ'יק שבדיוק היה איתה (גם אני קרצתי לה. אחוות מחפשות
)
והשלישית - התנפלה עלי בהתרגשות (מהמצב אחותי??? איפה את היום? (כאילו דא
) טוב לראותותך!!! וכאלה) מתעלמת לחלוטין מנוכחותו של עוד מישו בקרבתנו...
טוב גם זאת דרך להתמודד.
ועוד משו חמוד שקרה לי (שוב, לא פאדיחה אבל..)
שתי בחורות זרות עוצרות אותנו באמצע דייט ומתחילות להתלהב בקול על החצאית שלי: "שיואו איזה מהממת החצאית שלך! חבלעלהזמן!!! איפה קנית? יפה לך חבלז!!!!!!!"
תודה תודה בנחלת בנימין חיוך חביב ממשיכים.
סופסוף הוא קולט ת'חצאית השווה שלי...
"באמת יפה לך". תודה. באמת.
אחרי הדייט המאוד מרגש והחם היא החליטה ללוות אותי לאוטובוס (ליעד רחוק)
מה שאני אוהב בתחנה מרכזים של י-ם זה האפשרות לפגוש שם כל אדם שבעולם - במיוחד החברים מהישיבה (גם אם היא במקום יחסית רחוק מי-ם).
בעודינו עולים לקומה 3, אני מזהה חבר מהישיבה, שלמעלה משנה היה בצבא וכמעט ולא ראיתי אותו מאז הגיוס.
אני חייב לציין שלבחור הזה יש לב מאוד חם והוא בעצמו מאוד אימפולסיבי.
הוא מזהה אותי (אבל לא שם לב שאני לא לבד). חיבוק ענק נפתח לקראתי בפתאומיות (כך שהאנשים שהיו לידו נאלצו לזוז הצידה)
עוברת שניה, ואני רואה שהבחורצ'יק תופס במבטו את מי שהייתה לצידי. עוד שבריר שניה, החיוך שעל פניו מתחלף במבט של פאניקה בסגנון "מה אני עושה?". חיבוק הענק שנפתח במהירות באותה המהירות גם נסגר, והבחור מנסה להחביא את עצמו, בעודו לא מתסכל לכיוונינו (מלבד מכמה מפזילות)
אני פרצתי בצחוק 
הפגישה השניה שלי עם בן-זוגי-לנצח היתה מ-ז-ה א-ר-ו-כ-ה.
בשלב מסוים התעורר בי צורך אנושי מסוים ולשם כך מצאנו עצמינו נכנסים אחר כבוד למלון דן אינטרקונטיננטל שעל הטיילת בת"א (למי שלא מכיר- המלון הכי כבוד ורשמי בארץ מן הסתם).
ברגע שנכנסנו ללובי קלטנו שני דברים:
1. היתה שם איזו פגישה בינלאומית חשובה ביותר עם שגרירים ממלא ארצות.
2. היה שם פסנתר כנף.
ראיתי את העיניים של בעלי לעתיד (כמובן שלא ידעתי את זה אז...) יוצאות מהחורים. הוא מוזיקאי מטורף ולא היה מצב שנצא משם בלי שהוא ירגיש את הקלידים באצבעות..........
אז התישבנו ונגנו.
הוא הקדיש לי מחרוזת שלמה של שירים עבריים רומנטיים.
הייתם צריכים לראות ת'פרצופים של כל היפנים והרוסים והנורווגים...
אגב, מדובר על פסנתרן עולמי ככה שפאדיחות למלון לא יצאו מזה. ![]()
במשך איזה שלושת'רבעי שעה התחבטתי בין להקרע מצחוק על הסיטואציה לבין להתחמק משם באלגנטיות ולהכחיש כל קשר...
מזל שבחרתי באופציה הראשונה. עד היום הוא לא מפסיק להקדיש לי שירים. ![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
להתמוגג 
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
מניח שיצא לכם להתקל ולשמוע את המשפט הזה לא פעם..
והרהרתי בשאלה האם נכון שרוב העולם , כולל אני, לא חי ככה?!
כאילו, מניח של90 אחוז מהרווקים יש לב טוב, ואיזה קטע הם עדיין רווקים, וכנראה למרות טוב ליבם נפרדו מהם.
לכל תגובה בנושא אשמח, חנוכה שמח חברים!!!
-דעתי-.
המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.
ניקח את שוק הרכב.
אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,
אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.
עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.
אבל קודם הבסיס.
ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.
במה הוא עובד ?
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ?
כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)
בהצלחה.
אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"
חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥