שנינו הגענו בזמן וחיכינו איזה רבע שעה כי שנינו התפדחנו להתקשר...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t323888#4038780

פעם אחת קפאתי בדייט כ"כ היה לי קר ששכחתי לדבר...

זה קורה פעם ב 100 שנה!! 

לוידע יגעת ומצאת תאמין..חיפשתי פשוט

ועוד מפרספקטיבה של היום.

(קראתי הכל!!!) קדימה אנשים! להתחיל לשפוך עוד... תגרמו לי לחייך!

יצאתי לדייט ביום שישי ואחרי הדייט הייתי אמורה לעשות שבת מחוץ לבית עם חברה.

בגאונותי הרבה כשיצאתי מהבית לא סיפרתי שיצאתי לדייט אלא שאני נוסעת לשבת...בקיצור--- הגעתי למקום המיועד הבחור אסף אותי ואני הנחתי את התיק עם הפלאפון באוטו...

אחרי בערך שעתיים הבחור מקבל הודעה ואומר לי :"נראה לי שאמא שלך מחפשת אותך..." מה קרה??? אמא שלי הייתה היסטרית בטירוף שלא עניתי לה ושאף אחד לא יודע איפה אני (גם החברה שעשיתי איתה שבת לא...)ושאני לא עונה...איכשהו במזל הייא דיברה עם חברה שידעה שיצאתי לדייט השיגה את המספר של הבחור כדי לוודא שאני בחיים....קיצר התקשרתי אליה ובמשך חמש דקות אני רק מתנצלת על החוסר אחריות שלי....

פגישה שניה.

אני לא סגורה על עצמי. לא מתלהבת במיוחד..

הבחור מסיע אותי באוטו הביתה.

רגע אחרי שאני יוצאת הוא אומר לי: "חכי רגע,אל תלכי שכחתי משהו בתא מטען"

ואז בתנועה חגיגית (ממש כמו בסרטים..)

שולף מאחורי הגב ורד לבן עטוף בנייר צלופן...

"מצאת חן בעיני אז החלטתי להביא לך פרח "

אני פוקחת זוג עיניים המומות

ובשניה אחת מנסה להריץ את כל המילים בעולם ושום דבר לא מתנסח לי למשפט אחד...

'מה אני אמורה לעשות עכשיו....?!?!'

בסוף מילמלתי כמה מילות תודה (הייתי יחסית נחמדה,אל תדאגו לא ייבשתי לגמרי...)

והקטע

שבדיוק בשניה שהוא נתן לי את הפרח

עבר ממש לידי בחור שנפגשתי איתו רק כמה ימים לפני..

ואם אני נעצתי מבט מופתע..תנחשו מה הוא חשב לעצמו

והאמת יש לי עוד מיליון סיפורים...אחד יותר הזוי מהשני..

לפחות אחרי הרגע עצמו זה נשמע מצחיק

מייד אחרי שהוא נסע לו. נשארתי ברחוב עם ורד לבן עטוף בצלופן.

וכל מה שהצלחתי לחשוב זה: "איך אני אמורה להכנס עם הורד הזה לדירה עם כל החברות שלי...?!"

(הייתי אז מאלה שממש לא מספרים...)

אז

בסוף הנחתי אותו בפתח של איזו דלת.

חשבתי לעצמי שאולי זה יעזור לשלום בית של איזה זוג

(ובסוף התברר שזו היתה דירה של אלמנה מבוגרת...נו מילא..לפחות זכיתי לשמח מישהי..)

(ומיותר לציין שגם בפגישה השלישית (והאחרונה) הבחור הגדיל לעשות. הוציא גיטרה ועשה את עצמו כאילו הוא שעה מנסה להזכר באיזה שיר...

ובסוף התחיל לשיר "וארשתיך לי לעולם....")

לזה קוראים: אהבה ממבט ראשון ותו לא.  הבחור מאוהב בך ללא גבולות...

שובי נפשי- את מוזמנת לשתף בעוד סיפורים כאלה מרתקים  

הייתי מודיע למשטרה ומכין צוואה.

ככה להפחיד אנשים?

איזה חמוודד!!!

והוא לא היה טעים והיו לי בחילות מטורפות שהיה בא לי להקיא....

ואז הוא בדיוק התחיל לדבר על דברים כמו "מה את אומרת על הקשר.."

["האמת שבא לי להקיא..."]

אחותי הגדולה חזרה משבועיים מיגעים ביותר בצפון

והתקשרה לספר לי כמה אין לה כוח וכמה התיק שלה כבד...
אז החלטתי להתעקב קצת בלימודים ולפגוש אותה בדרך חזרה,

היא עלתה על הרכבת הקלה בת"מ ואני הייתי אמור לעלות על הרכבת בשוק,
בשניה שהיא אומרת לי שהיא עולתה על האוטובוס בת"מ אני קולת שיש חנות פרחים ענקית מאחורי התחנה,
פרחים - צפון - עייפה, טוה נכנסתי ובלחץ אמרתי לנהג שאני צריך זר יפה אבל שיארוז לי אותו מהההר...
אחרי דין ודברים יצאתי משם עם 3 זרים מחוברים לאחד, יצא משהו ענקייי אבל במחיר סביר

עליתי על הרכבת וניסיתי להבין איפה היא בדיוק אז אמרתי לה בפלא' "יש איש אחד מוזר שמחזיק זר ענק..."
ומסביבי ישבו-עמדו-נדחס מלא בנות ממדרשה ידוע בירושלים כל הבנות התחילו להחליף מבטים מצוחקקים
גם אחרי מלא הכוונות "לאיש המוזר עם הזר הענק" לא הצלחנו למצוא אחד את השני מרוב אנשים...
בסוף ירדנו בתחנה (ובמרפי גם כל המדרשיסטיות) והחבאתי את הזר (בקושי רב ) מאחורי הגב...
אני מגיע לאחותי ממש עדאליה, יורד על הרך אחת ושואל אותה "התינשאי לי?"
והיא מתפוצצת מצחוק ומתחילה לצרוח עליי שבחיים לא ואיך אני מבייש אותה 
כל המדרשיסטיות היו בהלם  ואז אחותי לקחה את הפרחים ונתנה לי חיבוק
הן בכלל היו הבלם   אז אחותי  ישר התחילה לשחרר משפטים של "אבא אמר" "אמא ביקשה"

לא סיפור מדייט אבל קרוב...

ושובי נפשי הצחקת אותי מתוקה!

לחלוטין!!

זה בא בגנים??

שומרת את ההודעה הזו להוכחה

שמעתי אותו פעם אבל לא האמנתי  שהוא אמיתי עד שפגשתי חניך של הבחור שאימת את העניין.

בחור אחד יצא לדייט עם בחורה אחת במסעדה.

בשלב כלשהו היא אמרה לו שהיא שכחה משהו באוטו שלו.

היא לקחה את המפתחות וחזרה אחרי כמה דקות.

בסוף הדייט כשהם יוצאים מהמסעדה, הם הולכים לכיוון האוטו והאוטו לא שם!

הוא שואל אותה "בטוחה שנעלת אותו? והיא אומרת "נראלי שכן"

הוא נלחץ ומתחיל לצפצף עם השלט בכל האיזור ובסוף מוצא אותו בפינת רחוב אחרי 100 מטר.

הוא שואל אותה "מה זה אמור להביע?"

והיא עונה לו בטבעיות "רציתי לראות איך אתה מתמודד עם מצבי לחץ"

הזוי! אבל זה עוד לא נגמר...

באמצע הדרך (כביש מהיר!!) האוטו מתחיל לזגזג לו

הוא שואל אותה "נראלך שיש פנצ'ר?" תבדקי שניה

היא יוצאת לבדוק והוא ברח לה. (את הזגזוג הוא עשה עם ההגה)

אחרי כמה דקות היא מקבלת SMS "רציתי לבדוק איך את מסתדרת

במצבי לחץ".

מי יותר דפוק, הוא או היא?

ושמעתי את אותו הסיפור רק בגרסא מעט שונה..

לדעתי זה סתם פולקלור (התמימות שלי עובדת שעות נוספות?)

ואני חוזר ואומר למדרשיסטיות לא צריך ליזום בעיות במיוחד לא בפגישות הראשונות, הבעיות, מצבי לחץ כבר יגיעו לבד.

ותחשבו שגם לגבר יש רגשות. למרות שהבחור לא התנהג בסדר ועוד בכביש ראשי (סכנת נפשות)

בחיים לא שמעתי על בחורה מכול סוג שהוא עושה דבר כזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

סיפור מחבר (שמעתי מבעל המעשה)

מדרשיסטית איחרה לו בשעה

חבר: למה איחרת? מה קרה לך?

מדרשיסטית: אני יגיד לך את האמת, במדרשה אמרו לנו לאחר  כדי לבדוק אם הבחור מתעצבן.

חבר: אבל שעה זה לא מעצבן (הוא מרוקאי אז גם הוא איחר קצת)

מדרשיסטית: ווי במדרשה צדקו אמרו לנו לאחר בשעתיים, אבל ריחמתי עליך.

(לכל השואלות הבחור תפוס)

טוב לי לא קרה כך, קרה שבחורה איחרה רשמית לא בכוונה, אחרי 10 דקות של איחור, אמרה לי שהיא התחילה לתפוס טרמפים ועוד חצי שעה בערך היא תגיע (לפחות כך הלכתי להית כנסת ללמוד )

אך היו עוד מספיק פעמים שניסו לבחון אותי בכל מיני דרכים...

ושמעתי כבר מספיק סיפורים.

תשאלי את הבנים פה, בטח לכל אחד יש איזה סיפור...

אבל מה שהוא עשה זה ממש לא בסדר!!

להשאיר אותה לבד! בכביש מהיר(ומן הסתם באמצע הלילה?!?)

איזה מזל שאחים שלי בחיים לא יעשו לי את זה!

שהיא בת חודשיים

קבל ח"ח

במקומך הייתי עושה אותו דבר

אילו רק הייתה לי אחות

גם אחי עושה לי דברים כאלה, כל הזמן! הוא קטן ממני בשנה וחצי אבל נראה הרבה יותר גדול.. במחנות של בנ"ע קבוע הוא היה בא ונותן לי כיפים ואני ברוב מבוכה (מדריכה,דוסית טרור..לא יאה) הייתי שואלת בצעקות "דיברת עם הבית היום??" וכו'.

בנוסף, הוא תמיד מתעקש לסחוב לי את התיק ומדבר עליי בגוף שלישי "הגברת/העלמה/ שואלת" וכו'..

אחים גידלתי ורוממתי..

חחחח הייתי חייבת על הסיפא שלך (:

כתמר,
אצלי זה הפוך
אני על תקן הדוס והיא מתעקשת כל פעם שאני עם חברים שלא מכירים אותה או עם חיילים לרוץ אלי בצרחות ולקפוץ עליי באחורה או שרק מיני שטויות   (אני עם פאות והיא במכנסיים פדיחות זו לא מילה....)
יש לציין שהשיא שלה היה כשהייתי פעם בדייט מתקדם והיא עברה במקרה   (המדוייטת כמעט מתה מהלם )

וגוף שלישי? ברור שעושים את זה "הגבירת" "הדוכסית" "כבודה רוצה/ חושבת /אומרת"
אין ספק שמהחינוך שלך יצא אח לעניין

הבחור מחמיא לי בנוכחות כל מיני ומיני. מתעקש ללוות אותי ואת חברותיי (שלום לג'נטלבוחר), כשאני מתקשרת במוצ"ש לשאול איך היה בישבה הוא עונה "לא אותו דבר בלעדייך", תולה לי בחדר כרזות של "יופייך הוא צניעותך" .. כפרה על הצדיק!

יפה לו!!!!
כשאנחנו מדבירם והיא שמה אותי על רמקול, להתחיל להפליג בשבחים אודות מעלותיה הנכבדות

פעם הסתובבנו בעיר (אני הסבל היא בקניות ) וכמובן  נודבתי לטובת גלידה (ב"קצפת"! )
תוך כדי שהיא זוללת לה גלידה היא פוגשת חברות מפ-ע-ם ומתחילה לקשקש אז אני נעמד במרחק מטר ומשתעמם..
אחרי כמה דקות קשקושידה אני קולט שהיא לא אוכלת את הגלידה אז אני ניגש ובעדינות מחירם את הגלידה,

היא מתחילה להתעצבן עלי שאני יגמור את כל הגלידה הטעימה אז בתמורה אני מתחיל לעשות הצגה

"איך את לא מתביישת לדבר אלי ככה? יום שלם אני נגרר אחריך לקניות אני סוחב את הכל, משקיע בך מלא!

קונה לך טבעת, גלידה ומה לא?!  וככה? אפילו לאכול מהגלידה שקנית לנו אסור לי כבר?"
והחברות שהיא פגשה לא ראו אותה מליון שנה אז הן חשבו שהגיוני שהיא התארסה

הן התחילו למלמל ולהחליף צבעים "נו.. לכי, נדבר כבר, חבל שתריבו בגללנו "
ואחותי התחילה להשתגע "הוא אחי הקטן!! תראו אני מושכת לו בפאות!!"
ואני "מה עובר עלייך? אל תגעי בי!! אהההה |בורח| "
בסוף גיליתי להן איזה מכות קיבלתי מאחותי כשהן הלכו

כמה טוב שאני ילד יחיד

זה נורא להיות ילד יחיד

אבל לפעמים ^^ כמו שתואר לעיל... המחשבה בכל זאת עוברת לי בראש

וכשמגלים את זה ת-מיד אומרים לי "באמת?? לא רואים עלייך!"

ואני תמהה למה, בגלל שאני אחת מ.. אני צריכה להראות מוזנחת? מנוזלת? אולי סוחבת איזה אחד או שניים על הגב כבדרך אגב? 

פעם נסעתי עם אח שלי ברכבת,

הוא קטן ממני בכמה שנים,

אבל יותר גבוה, ונראה גם יותר גדול,

ואז ראיתי מישי שאני מכירה, מהדוסים הצולרי"ם הכבדים מאוד,

ובתמימותי, התיישבנו מולם.

(אני ואחי מדברים עם תקיעות מרפקים, אני מושכת לו ת'יד וכו- עכב שימוש בלתי פוסק בmpמצידו)

אחרי כמה דקות אני קולטת מבטים המומים מכיוונה

ניסיתי להפריח משפטים של "אבא אמא"- אבל אחי שנהנה מאוד מהעניין

הרס בתשובות שלואחחח... אכן, אחים גידלתי ורוממתי....

הוא תמיד צוחק עליי ומחקה אותי: "מראית עין מראית עין.."

אבל שלא תטעו- הוא צדיק אמיתי

אליי לפעמים כשאני איתו-

כי הוא קטן ממני ב3 שנים, וגבה בבת-אחת...

ולצורך הבהרה- היום ב"ה היא דוסה טרור...
                       אבל הסיפורים מלפני

באוטובוס מהדרין ולשבת לידה וכל הדרך להחליף כפכופים (מבטים נדהמים מכל האוטובוס,הורים שלא

מרשים לילדים שלהם להסתכל עלינו..ואנחנו דווקא נראים כמו זוג דוסים!)

(היום אני חושב שזה היה חילול ה' קצת,או יותר נכון להוציא שם רע לציבור שלנו, אבל עצבן אותי

לגמרי שהם הפכו את האוטובוס למהדרין...)

למרות שיש דווקא דברים חיוביים במהדרין-שאתה נוסע באופן יומיומי עם אחותך נסיעה של שעה +

לא זורם העסק הזה של לשלוח אותה אחורה.

וגם בכללי,אני חושב שאחד הדברים שבהם הכי חשוב לקחת את דרך האמצע=הנורמאליות בלי

להגזים-זה ענייני צניעות.כשמגזימים-עלולים להגיע לתופעה של נשות השאלים על כל מאפייניה..

איזה מזל שאנחנו רק בנות...

עם כל מה שמספרים פה הייתי מפחדת לצאת החוצה

והיא כולה נקיה,מסודרת מטופחת,יפה..קיצר נראית מעולה..וכל פעם אנשים בשוק מחדש כאילו מה היא אמורה להיראות אחרי פוגרום אם הם הרבה ילדים???עם צלקותוכתמים של שוקולד???

בעזהי"ת.

אנחנו 11 אחים ואחיות בלעה"ר, וכולנו מאוד מטופחים. אחיות שלי תמיד עם תסרוקות וכו'

זה עניין של מודעות...

אין על מה להתווכח..

נפגשתי עם בחור שבאיזה שהוא שלב היה צריך ללכת למקום מסויים,

אז ניצלתי את הזמן בינתיים והתקשרתי לאחי (אחרי שניסה להתקשר כמה וכמה פעמים..).

קיצור, הבחור יוצא מהמקום המסויים ושומע שאני מדברת עם בן בשפה עדינה וצוחקת (כמובן שסגרתי את השיחה כשהבחור יצא..),

אזהוא מתחיל לגמגם: "תקשיבי, אם זה לא נראה לך מתאים.. זה בסדר.. אני מבין.."

זה מזכיר לי שפעם חבר של אחי ראה אותי,

ואח"כ הוא אמר זאת לאחי.

אז אחי שאל אותו "איך ידעת שזו היא?"

והוא ענה "היא בדיוק כמוך, רק בלי זקן.."

חוצפה!!!

ופדיחה בפגישות:

אמרתי לבחור שהתלבשתי יפה לכבודו. חח רק אח"כ הבנתי שזו היתה פדיחה..

פעם בחור בפגישה ראשונה אמר לי:

"קניתי את החולצה הזאת עם אמא שלי לכבוד הפגישה שלנו..",

אין ספק שזה היה משפט חסר טאקט,

אבל הייתה לו מתיקות- אז זה כיפר מעט על התמימות וגם על החולצה שלא הייתה משו..

פאדיחה רצינית שקרתה לי:

במהלך קשר כתבתי הודעה לחברה, בהודעה היו כמה משפטים על הבחור + השם שלו,

ובטעות שלחתי את זה אליו..  וואו, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי במשך כמה ימים.

פגישה ראשונה. בדיוק דיברנו על מה היא עשתה בחיים

היא מספרת שהייתה מחכנת בשירות והייתה מעבירה סדנאות באחד מבתי הספר

אני חייב לציין שהפגישה התארכה מאוד - שנינו באנו מאוחר והיה די כיף ביחד.

12 בלילה - העיר העתיקה... אנחנו מסתובבים בכל מיני מקומות ברובע, היא בדיוק מספרת על השירות.

לידינו נמצאת קבוצה מאוד רועשת של תלמידי ביה"ס - חבר'ה חילונים שבאו בפעם הראשונה לירושלים.

הבחורה פתאום מבינה שזה בדיוק אותו בית הספר שבו היא הדריכה בעברה הלא רחוק.

לא קשה לתאר את מה שהיה הלאה - חיבוקים ונשיקות עם כל הבנות שהכירו אותה.

טוב

רבע שעה של פדיחות (אני עומד לי בצד, לא יודע איפה להחביא את עצמי, והיא מתחבקת עם החברות, כמובן - איך לא - שואלים האם אני בעלה, ומי אני בכלל) - אמרתי לעצמי - רק רבע שעה, יצאנו בזול.

מה שלא ידעתי - זה:

    א' - יש תיכונים גדולים במיוחד בארץ

    ב' - היא לימדה בכל הכיתות שם

    ג' - הם כולם היו בטיול

    ד' - הם הלכו לפי הכיתות, עם מרווח של 5 עד 10 דקות הליכה בין קבוצה לקבוצה.

רבע השעה הזה חזר על עצמו קרוב ל 10 פעמים בשינוי כזה או אחר (למרות שהחלטנו לעזוב את העיר העתיקה המשכנו להתקל בכיתות גם במסלול ההליכה שלנו)

חויה

חבר שלי יצא עם מישהי והוא ממש התלהב אז הוא אמר לחבר שלו שכנראה הוא יציע לה נישואין.

(זה היה בערך אחרי איזה שלוש פגישות! הוא לא תכנן להציע בזמן הקרוב אבל הוא כבר ידע שזה זה.)

בפגישה הרביעית הוא נהג באוטו והחבר בדיוק התקשר אז היא שמה אותו על רמקול כדי שיכלו לדבר.

"מקורה אחי?"  "סבבה, אני לא יכול לדבר עכשיו" "אה, אתה עם ההיא? תגיד, כבר הצעת לה נישואין?"

חברשלי כמעט נחנק וניסה לכסות את עצמו "מה אני כמוך? מציע נישואין אחרי שבועיים?"

אז חבר שלו עונה לו "מה, אבל אמרתי לי שאתה רוצה להציע לה!".

כיום הם נשואים!

חוסר טאקט - אלה התוצאות

כשאומרים לך שזה לא נוח לדבר - לפעמים מתכוונים לזה

היינו הולכים לבחור טבעות .

 אבל הקטע עם הפרחים היה חזק ! אני חייב לנסות אותו פעם .

פעם הדייט שלי דרך לי על החצאית בירידה מהאוטובוס..חח אח"כ הוא לא הפסיק לגמגם..מסכן..

גם לי קרה

לא ידעתי איפה לשים את עצמי!

זה היה החצאיות הארוכות האלה של אותנטי..עם הגומי הזה למעלה 

שימשיכו לדרוך, ואני אמשיך לטאטא את הרחוב. כיף?

סבא שלי תמיד אומר לי את זה..

וגם  נשים בבי"כ

אירוני

למרות שאנחנו לא נשות השאלים! אנחנו בנות המטאטאים..

בנות צנועות..

תשמחו...

למה לקנות קצר אם באותו מחיר יש יותר בד?

הוא יצא לדייט ראשון

קיצר הם קבעו בבית קפה

טוב הוא מגיע לבית קפה

אחרי 5 דק' היא מגיעה

הוא מזמין קרואסון

וכצפוי.. הוא התלכלך בקצה של הפה

והוא לא שם לב.. ומתוך נימוס הוא ניקה את האיזור

ונשאר שם עוד כתם יחסית גדול

קיצר לבחורה זה כנראה הפריע אז היא ניסתה לרמוז לו בצורה עדינה

והטמבל הזה לא מבין..

אני ידעתי שהוא יצא לדייט חיכיתי לו עם האוטו בצומת והייתי צריך לאסוף אותו משם

ולקחת אותו לישיבה

קיצר הוא מגיע אני שואל אותו איך היה הוא אומר לי היה מעולה אני מרגיש שזאת אשתי לעתיד

הסתכלתי עליו אני רואה לכלוך אמרתי לו: "דניאל אל תגיד לי שכל הדייט הייתי עם הלכלוך".

הוא הסתכל במראה והוא כולו כזה אוי לא עכשיו אני מבין למה היא סיפרה לי סיפורים על בייביסיטרים שלה על ליכלוך על הפנים של הילדים

בנים........

אגב,יותם- אם יש לך טעויות הקלדה-

אז כשאתה פותח את ההודעה שלך יש מתחת בנוסף ל"תגובה" גם "עריכה"

שם אתה יכול לערוך את ההודעה שלך.. ולמנוע תאויט אכלדא..

לאן נעלמה הכנות,לאן...??

הייתי אומרת: "אוי, נשאר לך עוד טיפה,", בקלילות ככה... וישר ממשיכים לדבר הלאה.

לא נראה לי שזה מפדח מדי.

הדייטים המלאכותיים האלה של הדוסים.

|ממורמר|

כתמר-אשמח לשמוע איפה יש חצאיות ארוכות שהן במחיר של חצאיות קצרות..

אני מצאתי רק חצאיות ארוכות שעולות יותר מקצרות..

בערך חצי דקה אחרי "שלום שלום" וכו'. בקושי פתחנו את הפה...

נכנסים לאיפשהו ויש שומר בכניסה...

הבחור פותח את התיק... נכנס

ואז אני מגיעה לשומר.

השומר: אתם ביחד?

אנחנו: כן

השומר: זו אשתך?

אנחנו: ממממ..... (אנחנו לא נראים לך מספיק דוסים???)

השומר: טוב, אז היא בטח בדרך להיות אשתך...

כלומר, הראשון שלי בגלגול זה,

יצאנו , היה סביר, ואז חזרנו ביחד בטרמפים (בלי לדבר ביחד, כי אני סברתי שיש גבול... {בצדק!})

(היה לילה, שתינו לאותו כיוון בשומרון...)

שתינו עלינו על טרמפ שהגיע ליישוב שהייתי צכ'ה להגיע אליו, והוא היה צריך לרדת בצומת.

קיצר,

הוא יורד, ואז הנהג לא ממשיך ליסוע...

מסתקל עלי במראה ואומר: אתם לא ביחד???

אז אמרתי לו:לא!

מסתקל עלי במבט מוזר: הייתם נראים ממש קשורים!

מגניב לראות תגובות של אנשים מוכרים שפוגשים אותך באמצע דייט.

הייתי בפגישה בעיר העתיקה (נו טוב לא מצאתם מקום יותר מרכזי??)

ונתקלתי בשלוש חברות מהעבר הלא רחוק בהפרשים של דקות בודדות.

הראשונה - התפקסה על הרצפה באופן מופגן והיתה מן הסתם קוברת ת'צמה לגמרי לו רק יכלה. כאילו שיש מצב שאני אחשוב שהיא לא ראתה אותי...

השניה - קרצה אלי בחצי חיוך והמשיכה ללכת ולדבר עם הבחורצ'יק שבדיוק היה איתה (גם אני קרצתי לה. אחוות מחפשות )

והשלישית - התנפלה עלי בהתרגשות (מהמצב אחותי??? איפה את היום? (כאילו דא ) טוב לראותותך!!! וכאלה) מתעלמת לחלוטין מנוכחותו של עוד מישו בקרבתנו...

טוב גם זאת דרך להתמודד.

ועוד משו חמוד שקרה לי (שוב, לא פאדיחה אבל..)

שתי בחורות זרות עוצרות אותנו באמצע דייט ומתחילות להתלהב בקול על החצאית שלי: "שיואו איזה מהממת החצאית שלך! חבלעלהזמן!!! איפה קנית? יפה לך חבלז!!!!!!!"

תודה תודה בנחלת בנימין חיוך חביב ממשיכים.

סופסוף הוא קולט ת'חצאית השווה שלי... "באמת יפה לך". תודה. באמת.

אחרי הדייט המאוד מרגש והחם היא החליטה ללוות אותי לאוטובוס (ליעד רחוק)

מה שאני אוהב בתחנה מרכזים של י-ם זה האפשרות לפגוש שם כל אדם שבעולם - במיוחד החברים מהישיבה (גם אם היא במקום יחסית רחוק מי-ם).

בעודינו עולים לקומה 3, אני מזהה חבר מהישיבה, שלמעלה משנה היה בצבא וכמעט ולא ראיתי אותו מאז הגיוס.

אני חייב לציין שלבחור הזה יש לב מאוד חם והוא בעצמו מאוד אימפולסיבי.

הוא מזהה אותי (אבל לא שם לב שאני לא לבד). חיבוק ענק נפתח לקראתי בפתאומיות (כך שהאנשים שהיו לידו נאלצו לזוז הצידה)

עוברת שניה, ואני רואה שהבחורצ'יק תופס במבטו את מי שהייתה לצידי. עוד שבריר שניה, החיוך שעל פניו מתחלף במבט של פאניקה בסגנון "מה אני עושה?". חיבוק הענק שנפתח במהירות באותה המהירות גם נסגר, והבחור מנסה להחביא את עצמו, בעודו לא מתסכל לכיוונינו (מלבד מכמה מפזילות)

אני פרצתי בצחוק

הפגישה השניה שלי עם בן-זוגי-לנצח היתה מ-ז-ה א-ר-ו-כ-ה.

בשלב מסוים התעורר בי צורך אנושי מסוים ולשם כך מצאנו עצמינו נכנסים אחר כבוד למלון דן אינטרקונטיננטל שעל הטיילת בת"א (למי שלא מכיר- המלון הכי כבוד ורשמי בארץ מן הסתם).

ברגע שנכנסנו ללובי קלטנו שני דברים:

1. היתה שם איזו פגישה בינלאומית חשובה ביותר עם שגרירים ממלא ארצות.

2. היה שם פסנתר כנף.

ראיתי את העיניים של בעלי לעתיד (כמובן שלא ידעתי את זה אז...) יוצאות מהחורים. הוא מוזיקאי מטורף ולא היה מצב שנצא משם בלי שהוא ירגיש את הקלידים באצבעות..........

אז התישבנו ונגנו.

הוא הקדיש לי מחרוזת שלמה של שירים עבריים רומנטיים.

הייתם צריכים לראות ת'פרצופים של כל היפנים והרוסים והנורווגים...

אגב, מדובר על פסנתרן עולמי ככה שפאדיחות למלון לא יצאו מזה.

במשך איזה שלושת'רבעי שעה התחבטתי בין להקרע מצחוק על הסיטואציה לבין להתחמק משם באלגנטיות ולהכחיש כל קשר...

מזל שבחרתי באופציה הראשונה. עד היום הוא לא מפסיק להקדיש לי שירים. 

להתמוגג

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.