את טועה. הם דיברו באותו להט כמונו!

תפנימו - אין פה שנאה!!

אנחנו רואים עצמנו כהולכים בדרך ה' יתברך ולא דרך בשר ודם.

אבל האמת היא, שכמו שכתבו כאן - הם עצמם היו הרבה יותר פנאטים מכל מי שתוכלי

למצוא כיום. תקראי על החיסולים הפנימיים (!) שהיו בלח"י למשל.

ב"ה שהיום מצבנו הרבה יותר טוב בתוך העם, שזאת כל הבעיה שלנו...

וזאת, בלי להביע דעה משלי בכלל בנושא המחתרות.

שונאים את מי שצריך לשנוא,שנאה היא לא רעה במהותה,כשהיא מנווטת לאפיקים הנכונים.

דווקא כל הפעילות באה מתוך אהבה גדולה-לה',לארצו ולעמו.

וכן,כשפוגעים במשהו שאתה ממש אוהב,אתה נלחם.בכל הכח. וזה לא תמיד יפה או אסטטי.

ואני מסכים עם כל מילה, אגב.

אני אכן משוכנע שהשנאה והלהט כאן באשר הם (בדרך כלל, ממש לא תמיד...), 

אכן נובעים באופן יסודי מאהבה.

אבל לפעמים, עם אש צריך לדעת איך "משחקים". "קשה כשאול קנאה".

אחרת - אחריתה מי ישורנה...

ולא מדובר כאן על שנאה לשם שנאה,כדי להכנס במישהו.

זו שנאה של "משנאי ה' אשנא" ו-"אוהבי ה' שנאו רע".

צריך להבדיל בין רע לטוב,וזה לא תמיד נעים.

הרב באגרת המפורסמת כותב שבעקבתא דמשיחא (שאנו נמצאים בה כעת, ע"פ הרב) הפס' האלה לא תקפים, ואין לשנוא רשעים בעקד"מ.

לגרשנו ונגיש את הלחי השניה.

האמאמאאמאמאמא של ה<צ>

נו באמת.

יש מרחק בין התנגדות, כעס, אכזבה, מרמור, תסכול, ריחוק ובידול -

לשנאה.

אנחנו לא חיים בפנטזיות, בטח לא כשהמציאות סוטרת לפנינו פעם אחר פעם.

אבל גם נזהרים שלא לברוח ממנה לצד השני.

צריכים להבין זאת.

זה שצריך להרביץ לחייל בפינוי לא אומר שששנואים אותו כל בעיטה ואבן זה אהבת ישראל

אין עניין לשנוא יוהדים  חוץ מבודדים

ואמר הרב יצחק שאם אתה יוצא למבצעים (הנחת תפילין) ומגיע היסמני"ק שהרביץ לך לא מזמן צריך להניח לו תפילין (וקרו מקרים....)

ואני לא שונאת את החייל הבודד והקטן,ברור שלא.

אני שונאת את הרע,את מקבלי ההחלטות,את ראשי הערב רב.

ומה שהרב יצחק אמר,ברור לי בשכל מאוד.הרגש הוא זה שמתווכח...

אני מרביץ לחייל בפינוי (אם הייתי עושה דבר כזה) אך ורק מתוך אהבת ישראל (לפחות זה השיאפה)

כשנאבקים עם חייל בפינוי,ברור שזה מתוך אהבת ישראל.

אבל "כל בעיטה ואבן" כלפי החייל הקטן היא ממש לא מתוך אהבת ישראל.

לא תמיד זוכים

מבין שיש לו זכות להגן על ממונו. ואין אנושי ומוסרי (לפני שמדברים על יהדות)

מלהגן על רכושך שלך, וכן על רכוש אחרים מגזלנים ובעלי זרוע.

זה ישראל אריאל (ליבוביץ') ר' איציק חולק עליו בזה (וגם נחום)

וגם אם כן זה רק בפינוים אלימים מאד ולא בכל פינוי

ולפי מה שידוע לי הרב יוסי טוען שזה מדין "עביד איניש" 

מעולם לא נא' דבר שכזה ע"י הרב.

אני לא אוהב את התופעה הזו של השלמת דברים של אנשים. יש לדקדק בדברי אנשים, ובאיש רגיל אמרו, ק"ו בגדולי ישראל.

התחתונה תסתכל מסביבך.

בגלל שיש כאלה שמפחדים לשנוא,שמפחדים להגיד "עד כאן" הציבור נראה כמו שהוא נראה.

הצבא נראה כמו שהוא נראה.

כנ"ל המשטרה והתקשורת וכו'.

וא"י נחמסת וניתנת לגויים פעם אחר פעם,והאנשים היחידים שבאמת עושים (ולא רק מדברים) משהו בנידון נתפסים בציבור (גם בקרב הציבור הדתי) כ"הזויים,פנאטים,מנותקים,חיים בסרט".

אז כן,צריך וחובה לשנוא.

וגם "מר"ן הרב זצ"ל" יכול לטעות. וזאת בהנחה שהוא באמת אמר את מה שאמרת בשמו ושזה לא אחד מהעיוותים ההר המורניקים (סליחה על ההכללה ועל הסטיגמתיות) הידועים.

א. בגלל שיש אנשים שלא מסוגלים לשנוא את אחיהם, ומספרים להם שלהתנגד בכל הכח,

למחות, להילחם = לשנוא.

ב. אם היינו משכילים להראות שאנחנו נלחמים לא מתוך שנאה ובדלנות, אלא מתוך שכל,

אהבה, חכמה, אכפתיות - אולי המאבק היה יותר מועיל, ומוצא יותר סימפטיה בציבור הכללי.

ג. אז גם היינו משכילים לנסות ולתפוס את ההנהגה, לדאוג שהתקשורת תיראה אחרת,

שהרשויות תפעלנה לשם שינוי לטובת עם ישראל ולא נגדו.

ד. בשר ודם אכן מועד לטעויות. אבל בדרך כלל, כשאני לא מבין את הרב זצ"ל (שכל מי

שקצת התוודע אליו ולתולדותיו באמת, יודע שהוא הכיר יהודים הרבה יותר "גרועים" ו"קשים",

ונלחם בהם מלחמת חרמה, והכירם בצורה הרבה פחות אמצעית מאשר דרך התקשורת) -

אני לא ממהר להכריז שהוא טועה. גם ענווה זה חשוב לפעמים.

לא כל ציטוט מהרב זצ"ל שאינו תואם את השקפת רבותיך הוא "עיוות הר-המורניקי". כדאי

שנתחיל ללמוד לרחוש כבוד לתלמידי חכמים שחושבים קצת אחרת מאיתנו, ולהזהר כאשר

מדברים בקול בפורום נגדם.

אבל משהו אחד כן אומר.

אני רוחשת כבוד לתלמידי חכמים. אני יותר מכבדת כאלה שלא מעוותים את רבותיהם כדי שיתאימו לאג'נדה שלהם.אני עוד יותר מכבדת אלה שלא ממליכים את המדינה,ושמים את חוקי הנצח של התורה במקום השני,אם לא השלישי (אחרי המדינה והמפקד).

מהסוג האחרון יש יותר מידי,רובם יוצאי פלג של ישיבה מאוד מסויימת,שהולכת אחרי הרב קוק.

וד"ל.

האגרת המפורסמת = אגרת תקנה. אתה מוזמן לעיין שם, ולראות עין בעין כי זהו איננו אחד מהעיוותים ההר המורניקים, כי אם הרב בכבודו ובעצמו.

איננו מפחדים להגיד "עד כאן" ולמחות; ודאי שהאהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר כל מומיה. אולם עכ"ז, אחרי כל המחיות והביקורות, את עצמיותה אנו מוצאים נקייה מכל מום; "הנך יפה רעיתי ומום אין בך"! 

(עיינו אורות, קמט)

שיש פרטים שצריך וחובה לשנוא-למען טובת האומה.

חוץ מזה, באגרת תקנה נכתב הנ"ל על "הרשעים והפושעים" בפרט, לא על הכלל (אמנם כמו שציטטתי לעיל אנחנו אוהבים גם את הכלל, את אומתנו).

מתוך אהבת הכלל, אהבת הפרטים, שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך - אני השם",

כהסברו של הרב מניטו (סוד העברי ח"א כמדומה): אין ערך לאהבת הרֵע,

אלא מכוח מה שאנו מזהים את הזולת כגילוי של "אני השם" שנמצא מאחוריו.

כפי מה שנשאר מהפרטים בחינת הכלל, כך יש בפשטות לאהבו, לא?

לאפוקי פרטים שכמעט אבד עליהם הכלח...

וכידוע הלכתית זה מותר (מוסר)

עובדה, הם הצליחו. הם רדפו את מי שלא חשב כמותם, ולכן הם זהו להקים מדינה בצלמם ובדמותם.

ואנשי אצ"ל היקרים שלך? התרפסו, נכנעו, השתפנו - וגידלו דור לתפארת. במיוחד מרידור ולבני.

אז ממי לקחת דוגמא - מווינרים או מלוזרים מושבעים? 

עד עכשיו מי שהצליח להקים מדינה כמו שהוא רוצה זה הפלמ"ח.

עוד לא זכיתי לראות את האצ"ל והלח"י זוכים לזה.

שנה לא תגיע לעשירית מהפעילות שלהם... והזכויות שיש להם..

אז אל תכליל

אבל את האמת אי אפשר להשתיק.

אז רשמתי ת'תגובה שלך במילים שלא ייחסמו.

ואיך זה שנחסמת ואתה עדיין יכול לכתוב?

אגב, לגבי מחיקות שלא מוצאות חן בעיניכם- או שאינן מובנות..פנו אליי בבקשה!

ותגובה עניינית למה שכתבת..

זה שבפלמ"ח / הגנה - לחמו ביהודים, גם אם הם הצליחו - זו לא הצלחה חיובית.

ואנחנו רואים את התוצאות הרקובות היום.

אני מעדיפה לעשות את הדברים בצורה הכשרה שלהם ולהיות נקיה מה' ומישראל.

אמרת שההתבטאויות שלנו מזכירים לך את אנשי ההגנה והפלמ"ח, ואילו תהיה איך אברהם 'יאיר' שטרן הי"ד,  מנחם בגין ז"ל, דוד רזיאל הי"ד, יעקב מרידור ז"ל ויהושע כהן ז"ל  היו מגיבים על "ממשיכי דרכם".

להזכירך,

רשימת האנשים שמנית, נרדפו ע"י אנשי ההגנה והפלמ"ח, לאורך תקופה ארוכה ובמיוחד ב"תקופת הציד" המכונה סזון.

אלכסנדר "חיים" רובוביץ הי"ד היה נער בו 16 ורכז תא בלח"י, כאשר נחטף ועונה ע"י הבריטים. מקום קבורתו לא נודע עד היום.

יהושע כהן עצמו, לימים מאבטחו הצמוד של דוד בן גוריון איש ההגנה, התחבא בפרדי כפר סבא בכדי שלא יוסגר לבריטים ע"י היהודים.

מי שהוביל את ויליקנס שם רשעים ירקב לעבר מחבואו של "יאיר" ברחוב מזרחי ב' בת"א (היום רחוב שטרן 8, מוזיאון לח"י, מומלץ להגיע) היה בלש יהודי בשורת הוד נבלותו.

כאשר נעצרתי בזמן הגירוש מגוש קטיף, סבא שלי שהוא לוחם לח"י, אמר לי אח"כ שהתקופה הזו ממש הזכירה לו את ימי המחתרת. בהם כל אחד שלא חושב כמו הממסד (אז ההגנה והפלמ"ח) מועד להעצר, להחטף, להיות מוסגר לידי המשטרה.

אז אנא, חזרי לספרי ההיסטוריה וקראי עוד קצת על מי הביא לנו מדינה ומה הייתה דעתו.

אם תרצי, תאמי איתי באישי ואעשה לך סיור בבית יאיר, מוזיאון לח"י. אארגן לך גם פגישה עם אחת הלוחמות.

אבל איפה ההפקת לקחים שלנו מכל זה?

לפעמים יש לי הרגשה שהימין בארץ מרגיש נוח להיות בתפקיד הנרדף ולהתבכיין בלי סוף על מה שעשו לנו\עושים לנו\יעשו לנו, במקום לרדוף אותם בדיוק כמו שהם רודפים אותנו.

ההבדל העקרוני בין אצ"ל ללח"י היה שאצ"ל הגיעו כמפלגה וניסו להגיע לשילטון, ולח"י אוגד מקובץ אנשים מכל גווני הקשת הפוליטית כולל ערבים וקומוניסטים, שכל מטרתם הייתה לכונן מדינה עברית בארץ ישראל ולהעיף את השלטון הזר.

לכן, אצ"ל נרדפו יותר ע"י הממסד (ההגנה והפלמ"ח) דאז.

אצ"ל חשדו שאנשי לח"י מסווים את רצונם כן לתפוס שלטון, ולכן הייתה תקופה של "הסזון הקטן", בו אנשי אצ"ל הסגירו אנשי לח"י לידי הבריטים.

לרדוף אחד אחרי השני, זה לא פיתרון. "מלחמות היהודים" משחקים לידי האוייב הבא עלינו מבחוץ, ומחלישות אותנו.

להתאחד, כרגע לצערי גם לא בא בחשבון. מכיוון שאנו נמצאים בחזית מול אנשים שטופי שנאה כלפינו.

לכן, לדעתי. הדרך היחידה לגבור ולנצח, היא פשוט להשפיע ולפרסם.

הסברה, הסברה, ושוב הסברה.

לא לתת בשר למי שנגדנו, לא לגנות דברים, אבל גם לא להתבטא בצורה שתוציא אותנו הזויים.

ואז, יגדל כוחנו ויצטרפו עוד אנשים, עד ש"שריה ויועציה" יהייו אנשי שלומנו ולא המתנכלים לנו.

דוגמאות אפשריות להסברה ופירסום?

הגרעינים, כאשר עשו את התרמות הכפרות, שלחו ליישוב דף "תודה רבה" לתלייה על לוח המודעות, דבר שסימן אותם כאנשים המוקירים תודה .ובפעם הבאה שתהייה קופה ביישוב יזכרו אותם.

פירסום דברים חיוביים המתרחשים במאחזים, כדוגמת המדרשה לבנות בעוז ציון.

הזמנת עיתונאים ליום בנייה במאחזים.

לשקול אלף פעם מה אומרים לתקשורת, ולא "הם ממילא שונאים אותנו אז אפשר להגיד הכל".

עיקר פעולתם של לח"י ושל אצ"ל, אבל בעיקר עיקר היו לח"י, היה דפי ההסברה והכרוזים.

זה הכי פשוט בעולם. תופס את העין. ומועיל לא פחות מאשר ריסוס סיזיפי של "תג מחיר" שלפעמים נראה יותר כמו פרובוקציה משטרתית ולא כמו מעשי אנשינו.

האצ"ל היו הקטליזטור הראשי לגירוש הבריטים, אבל במבחן התוצאה הם הפסידו לפלמ"ח.

למה? כי הפלמ"ח היו אכזריים וערמומיים, בעיקר בכל מה שנוגע למאבקים הפנימיים. הם הצליחו ובענק. האצ"ל היו נגד כל זיק של עימות פנימי ולכן הם הפסידו. מה ההגיון לדבוק בדרך של כשלון?

אישית אני אוהב את הסיפור הזה ממלחמת העולם השניה. ממש לפני סוף המלחמה, הסובייטים כבשו את רוב פולין והתקרבו לעיר הבירה וורשה שעדיין היתה בידי הנאצים. המחתרת הפולנית חישבה שתוך יום וחצי יגיע הצבא האדום לעיר, והחלה במרד הגדול שלה במטרה לעייף את הצבא הגרמני ולהקל על הצבא האדום לשחרר את העיר. אבל, הצבא האדום הגיע למרחק של חצי יום מוורשה - ונעצר. ולא זז משם. ולא זז. המרד שהתחיל טוב הסתבך עם הזמן, והמחתרת התחילה לקבל אבדות קשות. עד שהגרמנים לא ריסקו את המרד, טבחו ברבע מליון מהפולנים, גירשו שלושת רבעי מליון, והחריבו 90% מהבניינים בעיר. וכל זה כי סטאלין ראה בצבא המחתרת הפולנית איום פוטנציאלי על הקמת המשטר הקומוניסטי העתידי בפולין. ואכן לא היתה שום התנגדות. אז נכון שצריך להיות עם ראש של פסיכופאט אמיתי כדי להיות סטאלין, אבל זה גם מעיד עד כמה אכזריות וערמומיות הן תכונות מגעילות אבל נצרכות עד מאוד במלחמה פנימית.

אני מאמין הרבה יותר במורשתה של לח"י, שדגלה בגירוש הכובש בכל דרך. גם כאשר יש את המאבק  המקביל בנאצים.

ולא,

תככים ומזימות לא יעזרו.

אם אתה מאמין בדרכך, אפשר לפעול ביושר וללא דרכים עוקפות.

זה שהשמאל עושה זאת, רק מוכיח את זה. אנו בגאון והם מזנבים מאחור...

אבל לא יותר מזה. איזו מורשת יש ללח"י? רק ליאיר ולישראל אלדד היתה אידיאולוגיה ברורה, כל היתר היו ערב רב של אנשים לא קשורים אידיאולוגית. גם לאצ"ל היתה אידיאולוגיה מפולגת, יש הבדל עצום בין הרויזיוניזם הקלאסי, הפרוטו פאשיסטי של ז'בו לאתנוצנטריות היהודית של אצ"ג.

ממליץ לך לקרוא את הספרים הבאים, שהם ספרים המסבירים היטב את אידיאת המחשבה בלח"י, על כל גווניה.

אני קראתי אותם ומשנתם חקוקה אצלי. להעביר את תוכנם הלאה, יקשה עלי.

כל הספרים (וכמובן גם ספרים נוספים) ניתנים לרכישה בעמותת לח"י בטלפון: 03-6837582

"נושאי לפיד החירות" - נחמיה בן-תור. לוחם לח"י.

(שליישיית חוברות)

לח"י למה ומדוע - צבי פראנק ,לוחם לח"י.

לח"י מנה אפיים - צבי פראנק, לוחם לח"י.

לח"י מאין ולאן - צבי פראנק, לוחם לח"י.

האש והעשן, מלחמתה של ארץ ישראל - אליהו עמיקם, לוחם לח"י.

של אברהם ורד, לח"י.

בגין היה הראשון שהחריב ישובים יהודיים בארץ ישראל (וגם אם לדעות מסויימות לא נחשבת סיני לארץ ישראל, עדיין היה מדובר בהרס בתי יהודים ובהסכם כניעה חמור לכשעצמו) דבר שלא עשה אף ראש ממשלה לפניו, ובניגוד גמור לדרך אותה התיימר לייצג, זאת ועוד: זמן לא רב לפני חתימתו על אותו הסכם כניעה, הוא אמר כך:

 זה (=סאדאת) "רוצה להשיג את השלום על פי תנאיו לאמור, נסיגה מוחלטת של ישראל (בסיני) מעבר לקווי 4.6.67 ונוסף לזה מה שהוא מכנה השבת זכויות העם הפלסטיני. במילים פשוטות, לכל מי שיש לו מולקולה של שכל בראש בארץ הזאת, חיסול מדינת היהודים. אם אפשר להשיג מטרה זו בלי מלחמה, מה טוב. זו השאיפה... זה לא הסכם שלום, זה חוזה מלחמה... ואני מנחם בגין לעולם לא אחתום עליו...".

אמר וחתם.

בגין היה לכאורה בעל 'הדר' בית"רי - אך 'הדר' זה לא היה אלא ממלכתיות מעוותת ועקומה שבגינה הוחרב הכל.

ניצניה התגלו עוד כשסירב לערוק מן הצבא הפולני בטרם התמנותו למפקד אצ"ל, ובשלבים היותר מאוחרים התבטאה ביחסו  המעריץ עד סוגד למערכת המשפט השמאלנית קיצונית ('יש שופטים בירושלים').

לא פלא שבקו זה המשיך בנו, איש השמאל הקיצוני בני בגין, שתומך באותו גוף אנטישמי בכל מאודו ורוחו.

בנו של בני בגין - אבינדב בגין - הרחיק שמאלה עוד יותר מאביו אפילו -  והינו אחד מהאנרכיסטים המתפרעים בכל שבוע בבילעין ובנעלין, ואף קרא לבנו ע"ש חבר ערבי שנהרג (או נפצע) בהפגנות נגד הגדר.

הנה כי כן, מנחם בגין לא ראוי להזכר בין אישים חשובים אלו כדוד רזיאל הי"ד - בוגר 'מרכז הרב' שמסר עצמו למען העם והארץ, אברהם ('יאיר') שטרן -מפקד לח"י הנערץ שנרצח בגין התמסרותו לעם היהודי, ויעקב מרידור שהיה לוחם חשוב בימי המרי (אגב, מומלץ מאוד ספרו 'ארוכה הדרך לחרות').

גם אם בימי בחרותו פעל גדולות ונצורות, הרי שזקנתו ביישה את נעוריו, וממשיכיו עושים זאת יום יום.

ר"ע הצעת החוק שהוא הגיש יחד עם מק"י(!) נגד הממשל הצבאי "הגזעני" על הערבים. בגין היה חלאה שמאלנית אמיתית.

ובעצם הוא היה רוויזיוניסט אמיתי שדגל ב"בן ערב בן נצרת ובני" של האנטישמי המובהק ז'בוטינסקי.

 ז'בוטינסקי בא מרקע רחוק מיהדות, ויחסית לכך התקרב הרבה, והיה אוהב ישראל גדול, שפעל רבות למען עם ישראל, גם אם לא חף מטעויות ושיבושים.

כדאי לקרוא את המאמר הזה בעניינו: http://www.kehilaemunit.org/content/view/5794/13/

ובהקשר לזה ראוי להביא כאן את דברי ה'פלא יועץ', רבי אליעזר פאפו ז"ל, בערך 'הצלה':

"בזאת יתהלל [הגיבור] בהציל עשוק מיד עושקו ובהציל גוף וממון ישראל מיד עכו"ם... וכל שכן וקל וחומר אם הוא מציל נפשות לקוחים למות". "כי יש רבים מבני ישראל שנראים לפנים כלים ריקים - אבל יש בידם מצווה זו של הצלת ישראל שבזה הם מכריעים ועוברים את החכמים והגדולים שבישראל".

אבל ברור שהוא דגל בדו קיום ובאהבת הערבים והנוצרים עד יומו האחרון. וזה השורש ממנו שאב בגין את שמאלנותו.

המפא"יניקים לעומת זאת תמיד שנאו ערבים, ולא היה אכפת להם לכבוש שטחים ולגרש. זה שהם שנאו יהודים עוד יותר זה עניין אחר.

בהתחשב בזאת, בהחלט יש מצב שאם האצ"ל בראשות בגין היה מגיע לשלטון ולא ב"ג, המצב שלנו היה הרבה יותר גרוע מכל הבחינות.

לדוגמא בספר כהן ונביא חלק ראשון. במאמר יהודה - מדינה יהודית ועצמאית. 

וזה לא מפתיע.

אני בסך הכל מחזיק מהם בערבון מוגבל

ואני יחתום:

בצפייה לבניין אריאל!!!

ובקיצור:

בצלב"א

עברתם פעם ליד גשר הראל אתם יודעים כמה בחורי פלמח נהרגו שם. ובסן סימון ובמענית ובלטרון ובנגב...

אל תשפוט את חבירך עד שתגיע למקומו

ובגין בגין היה אוהב ישראל גדול הוא היה בטוח שפינוי ימית יביא שלום ויביא עלייה גדולה (את ענת אנוכי מבקש) הרב פורת

בס"ד

זה לא היה נגמר טוב...

פועל אחרת

ורוצה להוסיף:

מדברי קהלת (ג)"..... עת לפרוץ - ועת לבנות

                       עת להשליך אבנים- ועת כנוס אבנים

                       עת לחבוק - ועת לרחוק מחבק

                       עת לאהוב- ועת לשנא

                       עת מלחמה- ועת שלום"......

 בזמן הקמת המדינה, היה עת מלחמה, עת לפרוץ , עת לשנא - לפעול בעוז, בגבורה ובתקיפות נגד השלטון הזר

 בזמן שהמדינה עומדת, זהו עת לאהוב, עת לחבוק ועת לבנות !!! עלינו לחזק את המדינה ,לקדמה, להרבות באהבת ישראל ולהפנות את השנאה והכעס רק כלפי האוייבים!! 

בנוסף ממליצה על הספרים : "בימים אדומים" של מתתיהו שמואלביץ- לוחם לח"י

                                         "יאיר" - משה שמיר

                                        שבת שלום - לכל בית ישראל!

שימו לב, קראתם לז'בטוינסיקי- "אנטישמי", להזכירכם, האיש היה בדיוק ההפך מיזה! הוא היה פשוט דגול וגאון! הוא המציא את הדרך  שאתה הולך בה עכשיו! (ולכן אתה בהחלט נחשב ממשיך דרכו, ואין לך מה להתווכח לגבי זה, זאת עובדה. אני אפילו מוכנה להוכיח את זה (וגם לגייס את אהוד לעזור לי).)

בכל מקרה, אנחנו לא מתכונים לדון בגדולתם של יהודים שמסרו את חייהם על קידוש ה', אז חתמנו את הנושא, מי שרוצה מוזמן בש"א (גם אצלי), נקוה.

והרשו לומר משהו קצת חריף, אבל אתם [אגב, כאשר אני אומרת אתם אין שום כוונה להכליל את כל תושבי הפורום אלא רק אלו שמתבטאים נגד עמ"י!] בעצמכם אנטישמים! אני עוד שומעת את אחותי מסביר לי את פירוש המילה הזו: אנטי-נגד, שם- זרעו של שם בן נח, כלומר היהודים.  וכן לא שמתם לב, אבל אתם בעצמכם נגד היהודים! זה כמו שבן אדם מפגר יצביע על חברו ויגיד "הוא מפגר", סליחה! אתה בעצמך מפגר!

אני אמשיך עוד מעט, מעיפים אותי מהמחשב בכח....

(לפי העולה מדבריכם) אתם אומרים שאין בעיה בשנאה הזו (ואתם גם מביאים את האמירה לידי מעשה) אבל... אני לא רוצה לשנוא! די! לא רוצה לשנוא במיוחד לא את העם שלי! לא רוצה!

ראיתם, שמתם לב כמה השנאה מקלקלת את הנפש?? הרשו לךי לציין שהשנאה מקלקלת את הנשמה הרבה יותר מאשר חברה מעורבת....בייחוד של הייחוד כאשר אתה שונא את העם שלך עצמך!

עוד משהו, טעות ששמעתי כמה פעמיים כשהערתי (לענ"ד זה היה יותר בשאיפה להארה מאשר הערה...) כשציטטם שאתם שונאים את השמאל מבחינת "אוהבי ה' שנאו רע" ובכן, אומר הרד"ק על אותו פסוק:

"מעתה כל אוהב ה' יישנא כל איש רע ולא יהיה שום ספק בלבו שאין ה' רואה מעשה הרשעים כי יראה כי האל יתברך לבדו שומר נפשות חסייו שהצילם מיד הרשעים והוציאם מגלות..."

בתחילתהמזמור מסביר הרד"ק שמזמור זה הוא חלק מרצף מזמורים לחזק לבבות בני אדם הנואשים מן הגאולה ומתארת (לפי דבריו על פסוק יא של המזמור הקודם) את "שמחה הגדולה שתהיה. מפני השלום הגדול שיהיה בעולם והטובה הגדולה שתיהיה" כלומר,  כפי שמסביר רש"י בתחילת המזמור הנוכחי: "ה' מלך"- "בנטלו המלוכה מעמלק ומזרעו". לכן, אינכם יכולים בשום אופן להתיימר לקיים את ציווי שנאת הרע, כאשר אנו רק בתחילתה של הגאולה, ועדיין היא לא נשלמה, ולא נתגלה שם ה' בעולם המבאר מהו הרע.

אנשים מזכירים את דוד רזיא ל אך לא יודעים מי הוא היה מי היה דוד רזיאל ?יש בול על שמו בול ממלכתי! מי היה הדוד רזיאל הזה? בואו תשמעו מי הוא היה: (מכאן ציטוט מדויק)הימים קשים יהודים נרצחו יום יום...יום אחד קם דוד רזיאל ובמו ידיו הכין פצצה עובדה עוובדה הסטורית לא הסתה עובדה היסטורית! לקח את הפצצה לעיר העתיקה והלך לו. עכשיו יהודים יקרים תנחשו מה עשתה הפצצה.הפצצה ה ת פ ו צ צ ה! ולקחה לעולמם 27 ישמעאלים כן ירבו!

למה קראו לו גיבור האומה? הרי אז קראו לו טרוריסט נאצי רוצח פאשיסט אולי גם גזען... אני לא יודע אבל הערבים למדו לקח! הם למדו לקח! ע"כ דברי הרב

מסקנה: גם אותם ביזו והיום מעריצים הם נאבקו נגד העם שאמר הבלגה! הם רצחו ואנחנו הבלגנו! וגם תקראי יותר את היסטורית עמנו בזמן המחתרות

אנשים צאו מהגלות!

"עברנו את הבריטים נעבור גם את הציוינים!!!!"

2חוץ מזה תן מקור

3מי אמר שזה טוב?

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...