עבר עריכה על ידי קחו עמכם דברים בתאריך כ"ג חשון תשע"ב 00:25
אחת שמחיה אותי.מספר פעמים ביום.
"ברוך אתה ה' אלוקינו,מלך העולם.בורא נפשות רבות וחסרונן,על כל מה שבראת,להחיות בהם נפש כל חי.ברוך חי העולמים".
עם כל כמה שהחיסרון כואב (והוא כואב...) הוא גם נותן לנו חיות.
יש סיבה לקום בבוקר,יש לאן לשאוף.
החיסרון שלנו הוא נברא,הוא לכתחילה.ממש לא בדיעבד.
וכבר אמר רבי נחמן מברסלב (ושר סיני תור
):
וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
הִנֵּה יָדוּעַ כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי
הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלהִים
וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ
בְּוַדַּאי. מְעַט מֵאֱלהִים
הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלהִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה
אַך כְּשֶׁיֵּדַע זאת, שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה
בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְעַצְבוּת, וְלא יוּכַל לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּשִׂמְחָה
לְכָך צָרִיך לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ, מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי
כִּי הַמֶּלֶך בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ
וְכִי יֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה
מִתּוֹך כָּך בָּא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְנִתְחַדְּשׁוּ הַמּחִין שֶׁלּוֹ
וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
הַיְנוּ עַל יְדֵי כָּבוֹד וְהָדָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁהַמֶּלֶך בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לוֹ הַחִסָּרוֹן
תְּעַטְּרֵהוּ בְּמחִין חֲדָשִׁים
(ליקוטי מוהר"ן,חלק א' תורה פט')
אז...לשמוח. באמת לשמוח.
שיש לנו חיסרון,שאנחנו לא מלאים. שעוד תבוא שמחה גדולה.
שאנחנו חלק מהחיסרון של העולם,של א"י,של ה' יתברך.
והוא משתף אותנו בצער שלו,דרך הכאב שלנו.
ולא להדחיק את זה.
להתפלל משם,בדיוק משם. הישועה צומחת בדיוק מהמקומות האלה.
(בערב שבת חיפשתי בליקוטי תפילות תפילה לתורה פט',ולא מצאתי.כנראה שכל אחד מאיתנו צריך לחבר את התפילה הפרטית שלו בהקשר....)