איך יתכן לומר שלנוער חזק שכזה אין יכולת לעמוד בתקן הלכתי פשוט של הפרדה מינמלית בין בנים לבנות, יותר מכך איך יתכן לומר שישנם מצוות שאי אפשר לקיימם שהרי טענתם של בני עקיבא היא שהנוער לא יכל להכיל תנועת נוער שאיננה מעורבת והלא זהו ציווי מפורש בתורה של 'והיה מחנך קדוש'?
דרך אגב, יש פסוק מפורש בתהילים שאומר זקנים עם נערים בחורים וגם בתולות.
היה על זה דיון.
אתה מוזמן לקרוא- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t389446
אז, כאשר הקימו את בני עקיבא כתנועה מעורבת טענו המקימים שאין ברירה וכעת הנוער לא מסוגל להכיל הפרדה בין בנים לבנות וכיוון שישנו צורך להתחבר לנוער אזי יש לעשותו מעורב.
לצערנו היום כבר ישנם פלגים בציונות הדתית שעשו את הצורך בעירובם של המינים כדבר בסיסי והכרחי מתוך אידאולוגיה ברורה של פתיחות כביכול. כל כך מצער לראות שדבר שנעשה פעם בלית ברירה היום הופך הוא להיות אידואולוגיה ברורה ונהירה.
זו כבר החלטה של המדריכים והקומונרית.
ברמה התנועתית (מסעות, מחנות) היא מעורבת, אבל עדיין צנועה כדי לאפשר לסניפים המעורבים מקום במפעלים. אם סניף יבקש להפריד את העדה שלו במחנה זה אפשרי. להפריד את כל המחנה - לא יסכימו.
לא יודע מה אחרים ראו, אבל מניסיון:
מי שבא בשביל להתעלות העירוב לא מקשה עליו.
מי שבא בשביל הבנות - ימצא אותן.
כל אחד מוצא מה שהוא מחפש.
נ.ב.
"והיה מחנך קדוש" בכלל לא מדובר על זה.
מדובר על חיילים שיוצאים לקרב ועל הדרכים
שעליהם לנהוג בהן... אין קשר לאמור.
לא הבנתי את הקשר לפסוק האחרון.
הפסוק 'והיה מחניך קדוש' נאמר על מחנה ישראל בלכתו במדבר וזהו ציוויו של הקב"ה לעם ישראל לשמור על קדושה וטהרה דהיינו לשמור על כל דיני הצניעות והמסתעף ולא על חיילים ומפקדים...
שנית, אולי מעכשיו גם יתנו אפשרות של מזון לא כשר בסניף של בנ"ע שהרי מי שבא להתעלות לא יאכל ממנו.... ומי שבא בשביל המזון הלא כשר ימצא אותו.
נצטווינו לעשות גדרים וסייגים לתורה 'ועשו סייג לתורה' (פרקי אבות). ובמקום זה אנו מחפשים היכן להקל ואיפה ניתן להתיר...
ותודה על התיקון שלך, שנעשה בדרך ארץ למופת...
(כן כן, יש דבר שכזה. אני יודעת שזה נורא מוזר לך ואתה מופתע להחריד. אבל כן--- יש אנשים בעד חברה מעורבת.
בהההה!
מבהיל. אני יודעת.
לא אמרתי בני-עקיבא. אמרתי בכללי.
פשוט, אתה ממוקד במחשבה שצריך חברה מעורבת ובני עקיבא פשוט לא עומדים בזה.
הנחות יסוד שגויות זה אחד הדברים המסוכנים.)
וגם שם לא כולם בעד.
ישבנו בשולחן שבת אני, הורים שלי וחברים של הורים שלי ודיברנו על המצב ביישוב שלנו.
שהסניף התחרד, מה פתאום בנות עושות ריקוד גרביים, הבנות לא עושות הצגה וכו' וכו'.. איזו החמרה!
הורים שלי וחברים שלהם אמרו שאם הם היו יודעים שזה יהיה המצב לפני 20 שנה, הם לא היו באים לגור פה. ובטח שלא היו שולחים אותנו לבנ"ע.. כי זה נפרד, שומו שמיים.
ואני? לגמרי דוגלת בצניעות. הכי בעד ללכת עם ההלכה עד הסוף, בלי פשרות. וזה? מבני עקיבא.
תסתכל איזה יופי.
אני הקטנה שגדלה בבית לא הכי דוסי, ויכולה הייתה לצאת מהזה דתייה לייט, בזכות העירוב של בני עקיבא ב"ה הגיעה כ"כ רחוק.
אז מה תגיד עכשיו? בוא נמנע גם מהאנשים כמוני להתקרב...?
ברור שבע"ה נשמח שכולנו נאמין בזה שצריך להיות נפרד. אבל בינתיים? זה שבנ"ע מעורב- זה מה שצריך להיות.
שבוע טוב 
כתבת שבזכות זה שתנועת בני עקיבא הייתה מעורבת נשארת דתיה.
אני חושב שתסכימי איתי שאם לא היינו מקפידים על כשרות, צניעות, שבת ועוד היו היום הרבה יותר דתיים.
הדת היהודית מוכתבת לנו ע"י הקב"ה ולא ע"י אף אחד אחר. כמובן, שעלינו מוטל להביא את היהדות במאור פנים ובשמחה רבה.
אגב, כמה בוגרי בני עקיבא סרחו בגלל שהיא מעורבת.... כדאי שתבדקי את זה טוב..
בזכות זה שבני עקיבא מסתכלים על מכלול העם באהבה והקימו תנועה שתהיה גם בשבילם, אני (ועוד הרבה..) התחזקנו ממש.
לקרוא מאמר שהובא כאן קודם: http://musaf-shabbat.com/2011/10/10/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A2%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A1%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%90/
דבר שני,
להכיר במורכבות שיש דעות אחרות בנוסף לדעה שלך.
אם זה היה ברור הלכתית שיש עם זה בעייה, ברור שבני עקיבא לא הייתה עושה את זה.
בראש התנועה עומדים נבחרי התנועה, שחלקים הם אנשי תורה דגולי קומה. הם יודעים את ההלכ היותר טוב מכולנו.
בבקשה לכבד אחד את השני...
יש עניין לדיונים, אבל לא לפגיעות אישיות.
כולנו צעירים, וגם המבוגרים לא תמיד בטוחים שהם צודקים, בסדר?
אז תבינו שבאמת יכול להיות שדווקא השני צודק..
קצת ענווה...
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
יש למישו אולי?
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתך..
אחי אהוביהאחי אהוביהאחרונהחברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות
רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?
וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)
ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)
תודה רבה!
