צריך לשקול מעל 50...

וזה כמו בדיקת דם ארוכה.

וואי פשוט כאב לי..

דחפו לי מסרגה לווריד!!

אגב-חייב לשקול 50?

מסרגה?

אני כמעט התעלפתי! אבל אני פחדנית רצח!!

זה דבר חשוב!

אז ידקרו אותך, לשניה זה יכאב, קצת לא נעים להרגיש את המחט בפנים... לא נורא.

זה יציל חיים של מישהו אחר.

הכאב הקצר (מקס' כמה ימים במקרה הגרוע מאוד, וזה לא מאוד כואב) שווה בהחלט פחות מהתרומה לחיי אדם שהדם שלך ייתן.

לגבי סכנות אחרות הם משגיחים מאוד שלא לתת לך לתרום במקרה של סכנה.

בהצלחה!

יש כל הזמן ניידת בעיר..

זה מזכיר לי 

שהמפקד החליט לעשות במחן מעשי לחובש של הצוות שלי

וזה היה לילה קפוא..(אין ורידים)

והוא היה צריך לרוץ בלי סוף ולעשות מלא שכיבות שמיכה ( כדי שהיידים שלו ירעדו)

וא מכסים לו את העיניים (לדמות מצב שהוא לא רואה)

והוא צריך להכניס לי G14 לתוך הוריד

מיותר לציין שהוונפלון טייל בחלל זרועי ללא מטרה מוגדרת (מזל שיש הגבלה של עד 3 דקירות לכל יד אחרת זה היה נגמר רע הרבה יותר )

נ.ב. תרומת דם זה לא כואב בכלל

שכשהייתי ברמב"ם אחרי התאונה הייתה שם התרמת דם בלובי.

הציעו לי לתרום אז אמרתי להם שהשארתי את הדם שלי בכביש שש והם מוזמנים לאסוף אותו משם

תודה.

לתרום דם זה חשוב.

אבל-

אם את שוקלת מתחת ל-50 אל תנסי ללכת לתרום-הם רעים בקטע הזה.. (3 פעמים אמרו לי לא למרות שבאתי במיוחד!!!!) 

וגם-אם יש לך המוגלובין נמוך (ע"ע חוסר ברזל) אל תעשי את זה לעצמך.. הגוף שלך צריך את הדם הזה כרגע מאוד.. אני הלכתי במיוחד לבנק הדם כדי לתרום ולא הסכימו לי ואז שבוע אח"כ היה בישוב אז הלכתי ותרמתי (אין לי שמץ איך הסכימו..) ומיותר לציין שמיד אחרי שתרמתי התעלפתי ולקח לי כמעט שלושה ימים עד שהסחרחורות  נעלמו.. קיצור אם את יכולה אז תתרמי אם לא אז לא כדאי בכלל..

בני דודינו

הייתי בי-ם, והיתה ניידת בשערי העיר, כמובן שבלי לחשוב פעמיים ניגשתי לתרום.

רק שהיו שם גדוד בחורים ממרכז! כולם באו לתרום לחבר שלהם, כך מסתבר.

היה נורא לא נעים להיות הבחורה היחידה שם בינהם...

אבל, אשרי עמ"י על הערבות ההדדית ששוררת בתוכם!

אם כבר טרופית

בעזהי"ת.

אני עושה הכל כדי לעבור את ה50 ק"ג ולזכות בשובר המיוחל...

וגם יועיל לבחורים שסובלים מתת-משקל ורוצים יחידה מובחרת...

מזכיר לי נשכחות על כל מיני דברים משוגעים שעשיתי כדי לעלות במשקל.

אח שלי כל היום אוכל שווארמה ונראה לי הוא רק מרזה מזה...

 הכי טוב זה ללכת לדיאטנית.

בעזהי"ת.

[מי החבר?!?.. נשמע רע.. ]

באיזה שעה היית שם?

בדיוק באמצע שדקרו אותי, צלצל לי התזכורת למנחה- שעה 2...

וכן, קיבלתי טרופית כי הייתי ילדה טובה!

בעזהי"ת.

הגעתי לבנייני האומה ב7:22, מה שאומר שיצאתי מארמון הנציב ב6:40, מה שאומר שקמתי ב6:00.

[ואחרי כל זה, פספסתי את ההסעה]

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.