בס"ד
מה שלומכם?
הרבה זמן לא כתבתי פה...
לימודים וכו'..
אז ככה, חג החנוכה בפתח ועוד שניה הוא מגיע ואיתו באים הזכרונות,
לפני שנתיים היה חג החנוכה הכי מדהים בעולם! מי שיצאתי איתו הכיר את כל המשפחה המורחבת שלי, בני דודים, דודים דודות וכו' .....
וכולם ידעו שאנחנו הולכים להתחתן! שרנו שירי חנוכה שמחנו ושיחקנו עם הילדים, ואז אני מסתכלת ואומרת לי בלב : הוא יהיה בעלי! פשוט אבא של הילדים שלי.. ( בסוף מסתבר שגם הוא חשב ככה על אותה סיטואציה)
זה היה פשוט חג מרומם גם מבחינה רוחנית!
וזהו אנחנו כבר לא ביחד, נפרדו דרכינו- הוא בישיבה עכשיו עדיין לא רוצה לצאת.
אני? אני המשכתי הלאה!
אבל הזכרונות עולות ומציפות געגוע ישן..
וכמובן כאב גדול!
אני פשוט עוצרת את הדמעות שרוצות לצאת ולזלוג, אבל אני יודעת שהכל לטובה שזה לא קרה סתם!
ובע"ה אמצא את זיווגי...
(הייתי חייבת לפרוק! )
שבת שלום! 

