אבל שמעתי כמה וכמה המלצות מסוייגות.

נ"ב -

נדמה לי שמישהו כאן מהפורום הציע לתרגם את "קיצור גברים ממאדים".

מה קורה עם זה באמת?...

טוב, בנוגע לשאלה שלך אני באמת לא יודע...

ובנוגע ל"המלצות מסוייגות" - אשמח אם תבהיר למה "מסויגות". אני אישית יודע על מדריכי חתנים שמשתמשים בין השאר גם בספר הזה...

בעזהי"ת.

מעניין, האמת.

אבל בכללי אני קצת מסוייגת מפסיכולוגיה שאינה יהודית..

בעזהי"ת.

הדברים ידועים, והדעה שלי לא לגמרי מגובשת בנושא הזה...

והאמת - גם מאוד יהודי..

חכמה בגויים תאמין.

חוזר על עצמו מלא פעמים אבל בסה"כ יפה.

קראתי קצת.. ז"א רפרפתי..

אבל שמעתי המלצות טובות..

חשוב לא פחות, אחרי החתונה זה הספר שלהם לנשואים...

לא פחות מהרעיון הכללי.

שהרי בלתמצת אפשר פשוט להגיד:"חבר'ה, בנים זה בנים ובנות זה בנות. צאו מהסרט שבנים חושבים/עושים דברים כמו בנות, וכן להיפך, ותתחילו להפנים שמדובר בשני יצורים שונים..." בגדול אפשר לתמצת גם ככה, אבל כמו שאמרתי - לעיתים דווקא הפרטים הקטנים שבתוך הרעיון הכללי הם מה שיכולים לגרום לאדם להבין וליישם.

אני אישית, מודה, בנגיעה האישית שלי, מצאתי בקווים כלליים את חלק מההסברים של היהדות ללמה דיני טהרת המשפחה זה טוב, בתוך הספר...הוא אומנם לא קרא לזה בשם הזה, אבל אפשר ממש להתאים את מה שהוא אומר על גבי המסגרת של דיני טהרת המשפחה (ריחוק כשצריך וכו'...עכשיו זה עובדה - זה מעוגן גם אצל הגויים ולא רק ביהדות. כל העולם מתחיל לחזור לשורשי ההבנה, מה שהיהודים קיימו כל חייהם בגלל ההוראה האלוקית. עכשיו גם הגויים מבינים שאלוקים "צדק"...ומדהים עד כמה שזה נכון.)

חוכמה בגויים תאמין.

ובנוסף, משום מה נראה לי שאם רבנים ממליצים על זה, זה לא עומד בסתירה לדברי התורה, ודבריי פשוטים...

ולסיום - אם נגיד כמוך, יוצא שאין ללמוד שום דבר מהחכמה של הגויים שהרי הכל כתוב בתורה (אתה לא מאמין בזה?) ובכל זאת אמרו חכמה בגויים תאמין, יוצא מכך שלמרות שבתורה כתוב הכל, אם הדרך שלך היא ללמוד משהו על המדע/החיים - אתה יכול לעשות זאת גם דרך דברי חכמה של גויים. במיוחד אם אתה לא בייניש שמכיר את כל עין אי"ה בעל פה (ורוב העם הוא לא כזה...כולל הדתיים...גם אם זה לצערנו, זה המצב...)

ואם לא הייתי קוראת לפני את גברים ממאדים.. לא הייתי מבינה דבר בעין איה.

פרש"י ונצי"ב..

ולא סותר ללמוד גם אותם וגם את גברים ממאדים - שהוא ספר בסיסי להבנה בזוגיות.

ולגבי מה שכתבה נקדש.

הכל כתוב בתורתינו הקדושה בכלל, ובעין אי"ה בפרט. וברור ששם זה יותר מדוייק, מסונן ונקי.

אבל עדיין לא רואה איפה הבעיה לקרוא את זה.

למרות ששם זה עם פולטק כפילויות, לא כ"כ נקי ומסונן- אבל בכל זאת קשה להפנים למעיישה את התכנים האלה מלימוד בעין אי"ה (לרוב רק אחרי שקוראים שספר מבזיק שזה דומה לעין אי"ה...).

אז שווה ומומלץ, ולהפסיק אחרי שקולטים את הפואנטה- ומשם לעשות עבודה עצמית.

והוא מומלץ .

נישואין זה חכמה??

נישואין זה תורה!!!

איך אפשר ללמוד הלכה למעשה מגויים?

מישהו רוצה שצורת הקשר שלו תתבסס על מה שגויים טוענים?

לא חסר ספרים מעולים אצלנו שהרבנים שלנו כתבו...

ובניין בית זה חכמה "בחכמה יבנה בית"

אבל "תורה בגויים אל תאמין" ובית יהודי זה לא כמו בית של גויים אז זה תורה.

אז

הבעיה היא שאנשים פשוטים כמוני לא יודעים להבחין איפה נגמרת החכמה ומתחילה התורה. וכאן מתחיל הבלאגאן

אולי לא לכולם יש גישה להבין עין אי"ה, אבל היום יש מי שעשה את העבודה ויש הרבה ספרי הכנה לנישואים משלנו.

ניחוש קטן - הם בטוח קראו בשבילנו גם את גברים ממאדים ונשים מנוגה.

נצרף מה שהרש כתב ש"לא כ"כ נקי ומסונן" וזה כבר תשובה לכל מי שיגיד שרב שלח לשם

יש שם הרבה כפילויות יש שם הרבה כפילויות יש שם הרבה כפילויות

אז אם יש קיצור נקי זה לא אידיאלי כדי להמשיך משם לספרות שלנו?

לקחת משם את החכמה ולהתחיל מייד בבניין של תורה.

אני מסכים שבית יהודי זה לא בית של גוי, אבל צריך לזכור שברובד האנושי הפשוט (לא הנפש האלוקית שיש לנו ולהם לא) אנחנו כמו הגויים. מה שאומר שגם אנחלנו כועסים, גם אנחנו עצובים, גם לנו יש עליות ומורדות בקשר, והכי חשוב - גם אנחנו מדברים בשפות שונות, הבנים והבנות. ואת העניין ה-ז-ה, אני חושב, אין בעייה ללמוד מספר הדרכה שכתב פסיכולוג גוי (אגב, היה מעניין אם פתאום היה מתגלה שסבתא מצד אמא שלו הייתה יהודיה ואז למעשה הוא יהודי... כי אז כולם יקפצו ויגידו "אה, אז הוא יכל לכתוב את זה בגלל היותו יהודי בשורשי נשמתו...").

ואני שוב חוזר ואומר - אני יודע על רבנים ומדריכי חתנים מוסמכים שמפנים את האדם בעצמו לספר הנ"ל, ולא ל"קיצור" או רק מעבירים לו מסרים מהספר...

(אבל יודעים מה, אולי זה באמת לא הוגן כלפיכם, אני פשוט אדם שאוהב לצבור ידע בנושאים שונים ומגוונים - כמובן שמשתדל שיהיו כמה שיותר טהורים ונקיים - ולכן אני כל כך מתלהב מהספר הזה. בהחלט יכול להיות שאדם אחר שלא כל כך מעניין אותו להכניס עוד 500 מגה בית למוח שלו, לא רואה חשיבות כזאת גדולה בלקרוא את הספר הזה...לגיטימי. וכמובן, הגיוני שיש סיבות נוספות...הכל נכון...).

שבוע טוב!

נ.ב: עוד נקודה שראיתי שהרבה התייחסו אליה כאן - הכפילויות. טוב, זה כבר נתון למחלוקת, אבל לטעמי, מסר שרוצים להעביר טוב, צריך לחזור עליו הרבה פעמים. לחדד את המסר. נכון, יש גבול, אבל לא נראה לי שבספר שלו הוא עבר את הגבול...בתחילה הוא פרט את עיקרון היסוד ומשם התרחב לפרטים של אותו עיקרון כשכל פעם הוא חוזר ומדגיש את העיקרון כדי להראות את הקשר בין כל הפרקים... (אגב, זה גם מוכח ממש, שמסר שחוזרים לך עליו הרבה פעמים, בסופו של דבר יוטבע לך במוח יותר טוב ממסר שקראת פעם אחת וזהו...גם אם תגיד "למה אני צריך את זה? הסופר חושב אותי למטומטם? שיכתוב פעם אחת, אני אבין כבר אחריה..." זהו, שאם חוזרים, זה מוטבע יותר טוב. פשוט והגיוני, נכון?).

כלומר, זה כן חשוב לנישואין, אבל העניין של החכמה הוא להבין את ההבדל בין גברים לנשים וככה לפתח מערכות יחסים בריאות יותר. וכן, זה דבר שאני בהחלט מאמין (כמו גם רבנים שונים) שאפשר ללמוד גם מאדם שלא יהודי. כואב לך שה' בחר להעביר את המידע הזה לציבור הרחב דרך פסיכולוג שלא עבר ברית מילה? לי לא. כמו שאמרתי, הכל כתוב בתורה למעשה, כך שניתן להגיד ש"הכל זה תורה", ובכל זאת חלק מהדברים ניתן ללמוד מהגויים...

ולגבי הספרים המעולים שרבנים שלנו כתבו - בכל זאת אני מאמין שגם אותם רבנים לא יגידו שאין לקרוא את הספר הזה ושהוא לא טוב. אדרבא, להרבות חכמה זה טוב ומועיל, ונחוץ בעיקר בתחום מסובך זה. מה גם שלמרות תגובה כלשהי שהגיבו לפני, הספר נקי מבעיות צניעותיות (לפחות עד הקטע שאני הגעתי אליו, ולא נראה לי שפתאום אחרי חצי ספר הסופר ישנה את סגנונו באחת...).

של רבנים, ברוח תורנית.

וחוצמיזה - חוץ ממילה אחת או שתיים בספר - בגדול - אין בו בעיה תורנית.

פשוט רואים שלרוב, מי שלא קרא- יהיו לו טיעונים דוסים חשוכים ולא שייכים.

כל מילה בסלע. למרות שגם אותי אפשר די לכנות דוס (עיינו בחתימתי...) [ובסוגריים אגיב שלדעתי גם את אלירז,כזאת, ומקווה שלא תתבעי אותי על לשון הרע כי אין לי 300 אלף שקל פנויים...]. הכל תלוי אם אתה יודע במה מדובר.

אם הייתי קורא והייתי מזדעזע, האמינו לי שלא הייתי ממליץ על הספר הזה.

אלירז -וואו. את רצינית שקראת שמונה פעמים כבר? בשביל מה צריך תשע - את לא זוכרת אותו כבר בעל פה?

בנוגע להכנסה לבגרות - תשמעי, משום מה כל מה שנכנס לבגרות הופך לשנוא על התלמידים ככה ש... וכן, אני יודע שבכל מקרה ההצעה לא ריאלית...). ללמד בדרך אחרת - תפדאל...אבל בשיעורי רשות, לא חובה (כדי לא ליצור אנטי...)

יום טוב.

אני כאילו מגלה אותו מחדש..

לא זוכרת שככה זה עובד אצל גברים ולמה..

חוצמיזה - זה פשוט מפתח להבין אנשים.. אני נהנית.

ואני לא סתם דוסית - אני דוסית טרור!!

תלוי את מי את שואלת..

ודוקא קראתי (ולא הרגשתי הכי טוב עם זה) ואחרי ששמעתי מה רבנים אומרים אמרתי מה שאמרתי...

לא מהמגזר שלך?

כנראה שזה חלק מהשוני בין המגזרים...

ושניתי,

ושילשתי..

ולדעתי הספר מעולה לנשואים ומסוכן לרווקים

לא טוב לדעת הכל לפני

וחושבת שזה ספר חובה!!

צריך להכניס אותו לבחינות הבגרות.. או ללמד אותו בכל דרך אפשרית אחרת.

(כדי שיהיה לי בבית)

ורק בגלל השרשור הזה...

יותר אפקטיבי (:

יש לו הערות ותובנות בתוך הספר בשוליים...

השאלה הקבועה-

ביהדות יש ה-כ-ל... נכון?
אז למה לי לקרוא ספרי של גוי?

תשובה-
איך לומדים לבשל מאמא? (יהודי עונה בשאלה )
לרוב האימהות אין מתקון מדויק לכל דבר וכדי ללמוד מאמא צריך "להיות בסביבה" כשהיא מבשלת,
להבדיל, בתורה יש הכל מיכול כול! אבל מה הבעיה? שכדי לזכות לכל התובנות ופנינים צריך "להיות בסביבה"...

הספר לא מחדש כלום, הוא רק מאיר את נושא ממבט טכני, 1+1=2 .

לצערנו אין מספיק (בכלל?!) ספרות מקצועית יש ספרות עיונית.
ולך תלקט את כל הכללים והתובנות לבד... נו... בינינו? לא יהיה...

אין ספק שזה לא נכון להסתפק ב"ככה עובד השכל הגברי VS הרגש הנשי",
הספר הולך (רוב הדרך) יד ביד עם ההלכה ואיפה שלא, לא צריך להיות גאון כדי לסנן...
   
מומלץ מאוד לקרוא את הספר במקביל לספרות ערכית שלנו,
יש לי ספר שאני משאיל לחבר'ה ואני מקפיד לבקש מהם לכתוב הו הערות והארות בשוליים,
להוסיף מקורות הלכתיים או תובנות מהצד, כמו בכל תחום רציני אחר שלומדים בחיים...
   
בצידי הדברים,
א) לא ממליץ לקרוא את הספר לפני שאת/ה יודעים מה אתם מחפשים,
    זה יכול להוביל למקום של "משחק ברגשות" או מניפולציות וניסויים בבני אדם וד"ל.
ב) לא ממליץ לקרוא את הספר "דוך", מההתחלה לסוף, לא מדבר אליך קטע מסויים? דלג!
    אאל"ט באחת המהדורות הסופר ממליץ לקרוא בדילוגים...

ג) לקרוא שוב ושוב ושוב!! כמו ניסיון חיים, כל פעם משהו אחר צץ, מדליק נורה או מאיר נקודה חדשה...

   
שווה כל שקל (מחיר מומלץ לצרכן 88 ש"ח  )

וגם כשהתחתנו - הבאתי לבעלי לקרוא קטעים נבחרים.

ספר מעולה, למרות ששמעתי פעם שהרבנית חנה טאו ע"ה (שעוד זיכיתי ללמוד אצלה!!) אמרה שצריך לצנזר לפני שגברים קוראים.

מאד מאד חשוב העניין של ההבדלים בין גברים לנשים, לדעתי רוב חילוקי הדעות / אי-ההבנות /המריבות נובעים מההבדל בתפיסת המציאות ובתגובה למציאות אצל גברים/נשים.

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>