זה אכן לגיטימי.

אם כי, הייתי טורחת ליידע את הנוגעים לדבר, שבחורים מסגנון הישיבה הזאת והזאת לא תואמים את דרך עבודת ה' שלך, ובכך תחסכי לך הצעות מיותרות ואת עצם ההתלבטות..

ואם בכל זאת קיבלת הצעה כזאת- תמיד כדאי לברר איפה הוא עומד ביחס לישיבה שבה בחר ללמוד..

זאת האנטי יכולה אולי להתאים לך

את לא מתחתנת עם הישיבה אלא רק עם אחד

האם זה לגיטימי? כן-בהחלט.

האם זה מעיד על קטנות מסוימת? גם כן.

כי מה שהרבה פעמים נראה בעיניו כדעות פסולות ולא לגיטמיות

זה רק בגלל שלא העמקנו בהן:

לא קראנו את מה שבעלי השיטה אומרים-לא ניסינו להכנס לצורת החשיבה שלהם

לסיבה שגורמת להם להבין את הדברים 'דווקא' כך ולא אחרת.

וכשעושים את זה רואים שבאמת הרבה מאוד סטיגמות יורדות-ושכולם

יראי שמיים ושכולם תלמידי חכמים ורוצים לעשות רצון ה' אלא שיש להם וויכוח על ה-'איך'.

ווכמסתכלים מהמקום העמוק(דהיינו על הכוונות וושורשי תפיסת העולם ולא על התוצאה הסופית)

ממילא יש מבט הרבה יותר חיובי או לפחות סלחני גם על התפיסות הפרקטיות והמעשים עצמם.

ובסופו של דבר כשבאים לפגוש אדם להתחתן איתו זה מה שחשוב(הרי זה לא שאתם הולכים

להקים ביחד ישיבה או מפלגה או משהו כזה-למרות שגם כאן חילוקי דעות זה לא כזה אסון גדול)

וכמו שאומרת הגמ: לא נמנעו בית שמאי ובית הלל מלהתנשא זה לזה(יבמות) וכל מי שחשוב שהמחלוקות ביניהם

היו קטנות יותר מהמחלוקות היום שיחשוב שוב-מדובר היה במחלוקות ממש אבל ממש תהומיות

גם מבחינת תפיסת העולם וגם מבחינת היישום המעשי.

אם את מחפשת לקנות חולצה, תלכי לחנות בגדים... נכון?

אבל לאיזו חנות תלכי?!
של בנות יעקוב/ בשנקין/ כסטרו/ מנגו/ ליקופר/ אוטנטי/ העין השלישית??

סביר להניח שתלכי לחנות שמוכרת בהתאם לאופי ומעמד רוחני שאת רוצה להקרין...

אז מה ההבדל בבחירת בעל?!

בעל, כמו בגד ואולי קצת יותר, קשה למצוא בכל חנות-ישיבה!
אז למה לבזבז זמן בלהסתובב סתם סביב חנויות לא קשורות?

אין שומדבר פסול או "צר אופקים" בלשלול ע"פ ישיבה!
הרי אם יציעו לך בחור והוא סבבה והכל אבל אחרי 3 פגישות תגלי שהוא לומד בXYZ רח"ל...
לא תפסלי אותו נכון? את מדברת על לא לחפש במקומות שלא נראים לך סבירים...

אז מה הבעיה?

בעל זה לא משהו חיצוני ומשתנה כמו חולצה. סגנון אפשר לשנות, בעל זה משהו שבהתאמה פנימית הרבה יותר עמוקה. אבל מי שההסתכלות הזאת קטנה עליו...

שזה משל  כללי,

לא עם פירוט עד כדי כך לנמשל...

ולכן הוא יכול להתאים...

בנוסף,
לא מדובר בשלב של 'בעל', אלא בשלב של חיפוש...
כשאת מחפשתת חולצה את לא חושבת מה יהיה באופנה עד 120...
את מחפשת משהו שיהיה באופנה-יתאים לך כרגע,
לכן הרבה אנשים לא רוצים לצאת עדיין, או לא רוצים לצאת עם מישהו ממקום ספציפי...
כי הם מרגישים שכרגע זה לא השלב המתאים להם... (אחרת למה לא לצאת בגיל 12?)

המשל בא להראות שכשאת מחפשת בעל,

אין שום פסול בלהתחיל לחפש ב"חנויות" שמוכרות את מה שאת מחפשת,
זה לא אומר שאם תיכנסי ל .T.N.T אין סבירות מסויימת שתמצאי את בעלך...
זה רק אומר שמקובל שה"חנויות" הראשונה בסיבוב יהיו חנויות שקרובות ל'אופנה' שלך כרגע..

מקווה שהסברתי

לא משהו לטווח הקצר.

רק שהחיפוש יהיה לטווח קצר..

מה, בגלל שאת אישה, אין לך זכות לפתח את הגוון שלך בעבודת השם?

להתחבר לרבנים מסויימים, לסגנונות מסויימים יותר מאחרים?

ממילא, ברור שאת היית רוצה גם בחור, שמקבל מרבנים שאת תורותיהם

את יכולה, מסוגלת, רוצה להכיל.

אין בזה שום בעיה, וגם לא שום קטנות והתקטננות לדעתי.

ההפך הגמור.

תפסול אותה רק בגלל המקום שהיא למדה??

מה אכפת לך אם היא למדה ברעיה או בכפר פינס

אני לא חושב שאפשר לשלול רק על פי נתונים חיצוניים ..

כמובן שאם היא למדה בתיכון זה לא אותו דבר

אבל רוב הישיבות דומות בכולם לומדים תורה ומפתחים יראת שמיים

אני לא חושב שאפשר לפסול רק על פי ישיבה ( כמובן רוב ולא כל )

אחת ולתמיד, מהו הביטוי הזה - "לפסול"?

מה, כל בחורה שאגיד לה "לא", זה בגלל שאני סבור שהיא נחותה, שהיא

איננה ראויה, רק בגלל שהיא לא מתאימה לצחינא?!

דיברתי על עניין של התאמה.

לא באתי לומר שצריך לחפש סיבות לפסול חלילה.

מה שכן באתי לומר, הוא שזו הנוטה להימנע מלהיפגש עם בני ישיבה זו

או אחרת, כי היא נרתעת מממלכתיות/פנאטיות/חוסר/עודף לימוד אמונה/

עודף חרדיות/מזרוחניקיות/אקדמאיות/חסידיות - לא צריכה להרגיש חלילה

רע עם עצמה. כי היא עושה שיקול בריא ומתבקש.

שלום אני בחורה מבית הלל.

הציעו לי בחור טוב וירא שמיים, משפחה טובה

אבל יש רק בעיה אחת-הוא מבית שמאי.

קפדן כזה- הכל אצלו עקרונות קשוחים, הוא גם נורא מחמיר בכל מיני הלכות

שאצלנו בבית לא מחמירים

ואני בכלל לא מסכימה עם ההסתכלות שלו על כלל ישראל-אתמול הוא

סילק כל מיני ערסים מבית המדרש.

לצאת איתו?

תשובת הרב התנא דבי רבי ישמעאל:

אני מבין את מצוקתך, ובהחלט יש סיבה לגיטימית לא לצאת איתו.

ללא ספק יותר נוח עבורך להזדהות וללכת בדרך שבה את רגילה.

מצד שני-אולי הוא הבחור המתאים לך ביותר?  אולי הוא זה שייפרה אותך

וייאזן אותך? לכן אם יש בכוחך

ל-התעלות  מעל המחלוקת ולהסתכל לעומק ומעבר לשוני ביניכם-מוטב.

אם לא- את בהחלט לא צריכה להרגיש רע עם עצמך.

כל טוב

משום, שכפי ששוחחתי כעת עם יהודי חשוב שליט"א, ההנהגה שמוזכרת שם

בגמרא ביבמות איננה של הבחור והבחורה, אלא של מדיניות של "אנשי בית

הלל ובית שמאי". דהיינו, אם היה שידוך של בחור בית-היללניק עם מדרשיסטית

בית-שמאיניקית, הוא לא נחתך על ידי ההורים בגלל שיקולי מחלוקת.

זה הפשט שם. לא שיש עניין לעודד חתונה הדדית, גם כשיש חוסר התאמה - 

אלא ש"לא נמנעו", היכן שלא היתה סיבה אחרת מלבד המחלוקת.

תראה באופן כללי פעם מי שהיה עושה את השידוך

היו ההורים ולא הבחוור והבחורה.

ושוב-בודואי שלא אמרתי שצריך להתחתן 'דווקא' עם מי ששחושב

בדיוק ההפך ממך, אלא שצריך לשמור על ראש פתוח-לפעמים כי יש לו מעלות אחרות שמחפות על זה

ולפעמים כי מה שהקב"ה חושב שמתאים לך

זה שתתחתן דווקא עם מי ששונה מך וזה מה שייפתח אותך יותר.

לכן באמת לא נמנעו-לא חשבו שיש פה סיבה מהותית לפסול' על זה כל הדיון פה.

איפה ראית שכתבתי שחיבים דווקא ההפך?

א. אז מצויין - ממילא מוכח שהגמרא ביבמות לא מדברת אלא על ההורים.

ב. ראש פתוח זה חשוב מאוד. אם זו היתה כוונתך - אני מסכים איתך בכל

פה. בהחלט.

זה לא נראה לי נכון לעודד מישהי שיש לה רושם שלילי ממישהו, כפי שנראה

היה לי מה"שו"ת SMS", להיפגש דווקא.

לא אמרתי - "בדיוק ההפך". גם אם היא מרגישה חוסר הזדהות מסויים, אין

עניין לעודד פגישה רק בשביל "להתעלות על מחלוקות". התעלות על מחלוקות

בעם ישראל היא חשובה, חיונית. לא זו החזית הנכונה במערכה.

ג. את השידוכים שהקב"ה משדך - הוא עושה זאת בדרכים המיוחדות שלו.

נותנים לו לבד, ומצדנו עושים את השתדלותנו...

א. מה זאת אומרת אלא על ההורים? זה כמו שתגיד

שאם הגמרא לא כתבה שאסור לסוע במכונית בשבת אז סימן שמותר-מה לעשות

שלא היתה פעם מכונית. הגמרא כתבה כך-כי זאת היתה המציאות-שאת כל השידוך היו עושים ההורים.

מה ההבדל אם מדברים פה על ההורים או על הילדים? מה הילדים לא צריכים להתנהג כך? הרי זאת הדרכה עקרונית חשובה שלא צריך להיבדל מקשרי נישואין עם ה-'צד השני' מה זה משנה אם זה בא מההורים או מהילדים?

ב. צריך להבדיל- זה לא שהמטרה הכוללת פה היא התעלות מעל מחלוקות-

לא צריך להיות 'קדוש מעונה' בביתך בשם עם ישראל. אבל צריך להתעלות מעל מחלוקות כדי להיות מוכנים להפגש בלב שלם. אני לדוגמה לא שמאלני ולא יצהרניק, אבל מוכן בלב שלם לפגוש גם שמאלנית וגם יצהרניקית(לא ביחד כמובן,זה נושא לשרשור אחר) כי הבעיה מתחילה בזה שיש לך ושם שלילי על מישהו בגלל שיש לו דיעה ששונה ממך. זאת 'קטנות'=חוסר יכולת הכלה נשית, עצלנות מחשבתית, חוסר בעין טובה you name it.

זו לא חזית במערכה אלא שבמצב מתוקן= לא היתה בעיה כזאת.  כמובן שאם כבר יצא ופגשת והתחתנתם

יכולה להיות הרבה ברכה בדבר של שילוב הדעות-אבל זאת לא המטרה מלכתחילה=המטר היא להאהב,להתחתן,לבנות בית ולגדל ילדים.

ולהפך-ברגע שהמצב הלא בריא הזה נמשך-זה מעמיק את הפלגנות-בציבור שלנו ובעם ישראל בכלל.

נכון שזאת לא חזית אבל זה מעמיק את אותו עניין וזה עצוב. זה חלק מההקשר הכללי: רבנים שלא מדברים אחד עם השני, בישיבה א מוציאים את הספרים של רב זה, ורב זה תוקף במילים קשות את רב זה, ויש 15 ח"כים דתיים בחמש מפלגת שונות. זאת ה-בעיה' מספר אחת שלנו ובפועל זאת גם זירה(אם כי זירונת) שבה אפשר לאמץ עצמנו לעין טובה וכך לתקן את המצב. וניתן לראות ממש בעיניים איך אנשים שיש להם משפחות מורכבות זה משפיע מאוד על ההסתכלות שלהם על צדדים אחרים בעם ישראל-למשל חילוניים או חרדיים וכן הלאה.

ג. אוי נו זאת תשובה מתחמקת. בשם אותה תשובה גם אפשר להצדיק כל 'פסילה' שהיא תהיה מעוותת ככל שתהיה-כי-זאת ההשתדלות שלי. כמו שאומר הרב יהושע שפירא הנקודה העיקרית בחיי הנישואין היא 'עין טובה'. אז צריך להפעיל עין טובה גם פה. הרי גם כך אתה מתחתן עם מישהי הפוכה ממך לגמרי=גברים ממאדים,נשים מנוגה, כל העניין פה של הנישואין זה 'איחוד ההפכים' כדברי המהר"ל, לכן זה קשה יותר מקריעת ים סוף... ולכן-האידיאל של הנישואין היה שהיינו מתחתנים עם אדם הפוך מאתנו לחלוטין-כי כל שהוא יותר הפוך ממך זה יותר מגלה את ייחוד ה'-ומכאן מעלת וקדושת הנישואין.

אלא מה- בפועל לאנשים קשה ולכן מנסים להתחתן עם אנשים דומים לנו כי זה יותר יעבוד. אבל שככל שאדם מוכן יותר לאהוב אנשים ששונים ממנו זה מראה על גדלותו ועל כלליותו. וזה גם בונה אותו.

אם היינו אנשים גדולים באמת- היינו מסתכלים רק על מה שחשוב באמת- הרצון,ההשתדלות והמאמצים,הלב הטוב. לא היינו 'פוסלים' כמעט על שום דבר חוץ מאשר אנשים רעים או אנשים שאינם יראי שמיים.

עכשיו בדיעבד כיוון שאיננו כאלה אז אנחנו 'בוררים'. אבל לא צריך לעשות מזה אידיאל וככל שניתן יותר להתגמש ויותר להתגמש(כמובן בשמחה ובלב שלם) אז גדלנו עוד קצת.

קודם כל - אשריי שבזכותי סחטנו ממך כזאת תשובה ארוכה ומחכימה...

א.

האמת היא שאתה צודק לגמרי. טעיתי. ראיה לשיטתי אין מכך שהגמרא מדברת על הורים.

אבל לדעתי - גם לשיטתך אין ראיה. לא נמנעו = לא ראו את המחלוקת כסיבה לבידול, אלא, כפי

שהברייתא מסיימת שם (בגמרא יבמות יד ע"ב, וכן מעין זה בתוספתא יבמות א, ג): "ללמדך שחיבה וריעות

נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר: 'האמת והשלום אהבו'". מנין הראיה כאן שחוסר התאמה, שלא

נובע ממחלוקת אלא מטעם שונה, יש עניין להתעלם ממנו?...

אם תוכיח לי שהמציאות אצל בוגרי מקום פלוני אלמוני היא לא כמו שהיה נדמה לי (מה שבין השאר

מעלה תהיות על יכולת המקום להשפיע על תלמידיו...), כמובן שלא תהיה שום סיבה להימנע.

זאת לא בדלנות לשמה.

ב.

לגבי תיאור הבעיה - מסכים לגמרי. לגבי התיקון - עדיין, לא מסכים שזו החזית.

השידוכים לא אמורים לטשטש את הקו שהוא קיבל בישיבה; הוא צריך כבר בישיבה לקבל את

ה"קו" הישיבתי בצורה שיודעת להכיל ולהתחבר לכלל ישראל. אחרת...

ג.

ההשתדלות שלנו חייבת להיות מושכלת. על פי כל השיקולים. אם הם רקובים - יש להילחם לתקנם

ולצרפם (וזה, ברוך השם, מה שאתה מתכוון לעשות כאן באשכול). ובכל זאת, לפעמים הקב"ה מחדש

לנו דרכים שהשכל שלנו לא יכל לתאר.

אם יש לך מיליון הצעות כל שבוע ברור שמלכתחילה תלכי על אלו שהכי קרובות לשיטתך.

אבל בהנחה שלא..וזה המצב בדר"כ-

 כל חוסר יכולת להכיר איזושהי תורה של מישהו מעידה על קטנות מסוימת.

מעבר לזה כשבונים קשר בהקודה העיקרית היא הרצון-השאיפות ולא היישום שלהן(כמובן בהנחה שיש יישוןם

של התפסה בה אותו אדם מאמין)

כנ"ל לגבי חינוך ילדים: מי שחושב שיש לו איזושהי יכולת לשלוט

על איך שהילדים שלו ייצאו-בדיוק,אבל בדיוק. חי בסרט.

צא לעולם ותראה שזה לא המצב. בכל משפחה תראה הר המורניקים ליד ברסלבים,

גושניקים,חרדים,דתל"שים,דתיים לייט וכו'

אין לנו באמת שליטה מוחלטת על הילדים: גם כי יש להם בחירה משלהם וחשיבה משלהם

וגם כי רצון ה' שהדבר יהיה כך- כשם שפרצופיהם שונים כ דעותיהם שונית וזה נכון גם לגי הורים וילדים.

דווקא מי שמנשה לכפות על ילדיו דרך חשיבה מסוימת יכול לעורר מרד ולהפסיד אותם בדרך.

ותראה אצל אבותינו הקדושים שילדיהם לא ייצאו כמוהם.

לכן לענ"ד 'מספיק'(וזה הרבה מאוד) שיהיו בעלי מידות טובות,יראי שמיים ות"ח(רצוי ציוניים) שעושים את רצון ה'.

אם  הצלחנו להשיג את זה-ב"ה.

אם אני מעדיף שלא לקבל הצעות ממדרשה מסויימת, נניח - זה לא נובע מזלזול ח"ו

בתורת רבני המדרשה. זה פשוט נובע מחוסר הזדהות איתה, ועם - למשל, ובין השאר -

ערכי הבית והמשפחה שהיא מנחילה, ושלא חונכתי לאורם ואינני מזדהה איתם אישית.

גם השאיפות מאוד תלויות בתורה אותה קיבלת וינקת. יש רמות של הגדרה בשאיפות:

יש שאיפות בבחינת "מאקרו", יש בבחינת "מיקרו", ויש גווני ביניים. וכולם חשובים לי

וקריטיים עבורי, במידה זו או אחרת...

לגבי חינוך ילדים - אני די מסכים; חוץ מהרמה הדתית, שבהחלט ההורה צריך להיות

לחוץ, אם כי לפעול בצורה שקולה ומחושבת, כאשר הדתיוּת של בנו מתרופפת.

של ערכי הבית והמשפחה: כי זה דבר שמשפיע 'עליך''

אני מתקשה לחשוב על דוגמאות ספציפיות למה שאתה אומר,

שממש יכולות להקשות על החיים הפרקטיים. אשמח לדוגמה(אולי באישי כדי למעט בלשון הרע)

אני כרגע מדבר ברמה של הבחורה-של הדרך שבה אתה שופט את ה-'בחורה'.

ראשית-הרבה פעמים זה בא מזלזול גם אם אצלך ספציפית זה לא. דבר שני-

אתה לא צריך להזדהות עם דרכה-זאת בדיוק הנקודה. אתה צריך להעריך אותה

לה יש את הדרך שלה לך יש את הדרך שלך ואולי תצא מזה גם הפרייה הדדית-

מותר לבני זוג לא להסכים לא קרה כלום.

לגבי חינוך ילדים-אכן הורה צריך להיות לחוץ כשיש התרופפות ברמה הדתית-אבל שוב

יכולת ההשפעה שלנו על זה שואפת לאפס. אם זה קורה בגיל 8 זה משהו אחד

אם זה קורה בגיל 18 אין לך באמת מה לעשות-זו לא אשמתך ולא אחריותך- הילד ורק הוא

אחראי על העולם הזה והבא שלו-זו המשמעות העמוקה של אמון. אם תנסה ללחוץ עליו ולא תקבל אותו

רק תגרום לאנטגוניזם, שגם ייצור סכסוך וגם ייגרום לו לראות אותך כאחד ששופט אותו וממיל אתה כבר לא 'אוזן קשבת' או מקור ל-עצה ותבונה. וברגע שזה קורה-הסיכוי שייצא מזה וייחזור לדרך האמת רק הולך וקטן.

ואני עוד לא מדבר על כאלו שאוהבים לעשות דווקא-במיוחד בגיל ההתבגרות.

לכן-שמור את הלחץ לעצמך-עם כל הקושי שבדבר.

באמת, מבחינה מציאותית זה נובע הרבה פעמים מזלזול. וגם אז, אמנם קיימא לן

ש"מצווה בשונא כדי לכוף את יצרו", אבל אין קשר לנידון דידן. נניח שיש לי חסרון,

שאני חלילה, חס ושלום, מזלזל במדרשה פלונית. 

זה מחייב דבר אחד בלבד: שאתקן את מידותיי.

האם שבירת המידות הזאת, צריכה דווקא להיעשות ע"י התחתנות בכוח, עם סגנון

שאני לא מזדהה איתו? חס ושלום. ההפך - אני צריך לרחם על הבחורה המיועדת,

שלא תתחתן עם מישהו שיתקשה לקבל אותה.

עשה תשובה, בלי קשר לכלום. עשית? עכשיו, ממילא אין לך בעיה להיפגש יחד עם

בחורות מהמוסד הזה...

ואגב, אם מדובר במשהו קטן, שאפשר לחיות איתו - אז בטח, למה לא? אין שום

שאלה מלכתחילה.

ולגבי חינוך ילדים, אומר רק דבר אחד - יותר מדי פעמים, הסיבה המרכזית לאותה

התרופפות של הרמה הדתית, נבעה דווקא מחוסר מעורבות, או מעורבות לקויה של

ההורים עצמם בחיי הילד. ואני מדבר מהיכרות אישית של שנים.

כשזה כבר מאוחר - אתה צודק. זה כבר מאוחר...

אני אמרתי וחזרתי ואמרתי: אין 'איסור' ל-'פסול'

אדם שאיננו ב-'קו' שלך.  וזה נובע בדיוק מהמ שאתה מתאר

שלא חייבים בכוח לתקן את המידות דווקא על דיי כך.

רק אמרתי שזה מעיד על קטנות. ואתה מסכים אתי אם כך-מעולה.

יש הבדל בין הדרכה לפרט-אתה לא מסוגל אז אתה לא מסגול,

לבין הדרכה כללית- תתחתן דווקא עם מי שבא מהתת-תת-תת-תת-מגזר שלך.

לכתחילה, באופן עקרוני כי אם אתם לא בדיוק חושבים אותו דבר מי יודע מה ייקרה.

משהו קטן- כשהאופק שלך הוא רחב וגדול אז רוב הדברים נראים לך קטנים.

כשהאופק צר ומצומצם הכול נראה לך קטן. זה חלק מהנושא

לגב חינוך הילדים: כבר אמרו חכמים וטובים ממני- אומנות חינוך הילדים

זה ל-'שחרר' אבל להשקיף מרחוק. לא לעזוב לגמרי. להראות אכפתיות\

אבל לתת עצמאות. מעבר לזה מה שלא הצלחת לתת לילדים בדוגמה אישית

וחינוך אינטנסיבי בשנות הילדות - כבר לא תוכל לתת יותר מאוחר.

^^^

תבררי את מה שחשוב לך ועקרוני לך,

רק ביתר שאת.

אבל אף פעם א"א לדעת מאיפה ד' שולח את זה.

אני מכיר הרבה בחורים שמאוד שונים מהסטיגמה,

ומדעות הרבנים בישיבה שבה הם למדו.

של הישיבה.

הוא משו מיוחד!! 

בהצלחה אוחתי.. =)

בישיבה שלי יש בהחלט כאלו שאני יכול להגיד שהם הסגנון של הישיבה,

כלומר שאם יכולתי לעשות איזושהי פונ' שמכלילה את סך הרבנים בישיבה

ומגיע לאיזשהו ממוצע של השקפת עולם הוא היה יוצא בול שם.

ויש כאלו שלא.

למען האמת רוב האנשים בישיבה הם לא בדיוק הישיבה לאיזשהו כיוון,

כי ראש הישיבה בוחר רבנים על פי דרכם(אם כי זה משתנה יש ישיבות עם יותר מגוון וכאלו שפחות) ולא בוחר תלמידים. והתלמידים שמגיעים לישיבה אינם בהכרח מגובשים, הם לא יודעים איזה כיוון  רוחני ייתפוס אותם

ולא תמיד מה שתופס אותם זה בדיוק ה-ישיבה. במיוחד כשבגיל צעיר אתה יותר דינמי ויותר מתגבש.

והשיקולים שלך לבחירת ישיבה בתור שמיניסט  מורכבים מעוד שיקולים מאשר-דרכם המדוייקת של ראשי הישיבה,

וזה בהנחה שאתה מבין משהו מהחיים שלך בדרכן של ישיבות וההבדלים ביניהן.

אני גם ראיתי תלמידים שמשתנים לכל מיני כוונים במהלך השנים וגם אני הייתי כזה.

אם כך אין קשר בין בחורים למוסד בו הם לומדים? יש אבל הוא בעיקר סטטיסטי-לא יותר מזה

זאת בדיוק הסיבה(וזאת גם תשובה לצחינא) שבאמת צריך לשפוט פר בחור(או בחורה) ולא פר מוסד לימודים.

עד כמה סטטיסטי? לפעמים הרוב הם לא בדיוק כמו הישיבה ולפעמים הרוב הגדול הם בדיוק כן ויש מיעוט שלא.

בסופו של דבר כל אחד משתדל למצוא את האות 'שלו' בתורה שלא בהכרח זהה לאות של רבניו,

אני זוכר שהרב שלי שנה שעברה אמר לי בתשובה לשאלה: לא משנה איך אני הבנתי את הגמ' משנה איך אתה הבנת את הגמ'.

וכמו הבדיחה הידועה:

ראש ישיבה אחד בא לראש ישיבה אחר ואומר לו: אתה יותר גדול מהמהר"ל מפראג.

אומר לו: מה באמת למה? עונה לו: המהר"ל מפראג הוציא גולם אחד ואתה הוצאת 400 גלמים.

יש חיבור לישיבה שהוא יכול להיות מסוכן ו"לתלוש" את האדם מהחיים-
אני מכיר מקרוב כמה מקרים שחיבור חזק לעולם הישיבה, גרם לבעיות חמורות בתקשורת משפחתית,

בגלל החיבור הגדול לאידיאל התורני ועומק רחב בתורה, הרגליים קצת התנתקו מהקרקע, ונוצרה

חוסר יכולת לקבל בעיות "קטנוניות" שקורות לכולנו בחיים. מין אליטיזם כזה כלפי החיים.

כמובן שזה מקרה קיצוני, אבל יש ישיבות ספציפיות שבהם זה קורה יותר.

אל תפסלי לפי ישיבה, אלא לפי האישיות של הבנאדם. את מתחתנת עם בנאדם, אז תזהרי לא להתחתן עם הישיבה.

זוג נשוי צריך אידיאלים משותפים לגבי חינוך, דרך חיים ועוד. אם האידיאל של אותה ישיבה לא מתאים לך, זה הגיוני מאוד. אגב, גם אם יאמרו לך שהבחור "מורד" באידיאל הישיבתי, זה גם לא ממש טוב, כי מרידה לא תמיד מובילה למקומות רצויים..

ממש נורא. זה שהאדם לא חושב כמו הישיבה שלו בכל דבר לא בהכרח אומר

שהוא 'מורד'. פשוט- הוא אדם אחד הרבנים שלו אנשים אחרים. לא כל מה שהרבנים שלו אומרים משכנע אותו

ולעתים הוא גם שומע רבנים אחרים(והיום זאת לא בעיה שי אינטרנט,ספרים,אמ פי) שמשכנעים אותו יותר בדברים אחרים. ובסופו של דבר מטרתה של ישיבה היא לעצב אותך 'כמוך'(על פי אופייך המיוחד על פי נשמתך) ולא 'כמוה'

הגיוני שהאדם לא ייצא כמו הישיבה שלו.

ולגבי אידיאלים אחרים: ללא ספק יש פשוט הבדלים תהומיים בין הישיבות שגורמים לכך שממש לא מסוגלים להיות תחת אותה קורת גג שלא לדבר על להתחתן.

אני מדברת על ישיבות שייתכן שבסה"כ יש כמה וכמה בחורים שם שמתאימים לי, ושיש להם אותה השקפה ודרך חיים כמוני וכו', אלא שהרבנים שם אמרו/עשו כל מיני דברים שממש קשה לי איתם. וקשה לי הרעיון של בחור שיונק משם את תורתו- בלי קשר לאידיאלים שלו וכו', אלא עצם יניקת התורה ממי שפגע בערכים שמאוד חשובים לי.

ובעניין של בית שמאי- בית הלל: זו דוגמא שלא כ"כ קשורה. כי שם בסופו של דבר הם כיבדו אחד את השני. ואני מדברת על מצב שונה.

תודה לכל מי שהגיב עד עכשיו...

את חושבת שאצל בית שמאי ובית הלל היה להם 'קל' לכבד אחד את השני?

אחרי שהיו להם הנהגות ציבוריות שונות בתכלית? בוודאי שלא.

זה חלק מהנוקדה-להתעלות מעל האגו שלנו, להתעלות מעל התפיסות שלנו ולהיות מסוגלים

לראות את הטוב והחשיבות שיש ברבנים האחרים ומתוך כלך גם בישיבות שלהם ובבחורים שלומדים שם ואז גם

פתאום תגלי שאפשר להתחתן איתם.  זה שאין כבוד בין חלק מהרבנים לחלק אחר של הרבנים

זאת בעיה בפני עצמה(ואמרו את זה כבר גדולים וטובים ממני) או ליתר דיוק אחת ה-בעיות של הציבור שלנו

וזה באמת דבר שטעון תיקון-ואם תרצי במסרישי אספר לך לא מעט על זה- ממקורות יודעי דבר.

אם יש רבנים שהם ה"גורו" של אותו בחור, ואת לא מסכימה עם דרכיו, אז ייתכן והרבה דברים שהרב שלו אומר/עושה את לא תסכימי. אני מכירה מקרה של בחורה שיצאה עם בחור מישיבה אחת, שהיא הכירה את ראש הישיבה, ולא כ"כ התלהבה אבל ניסתה בכל זאת. הבחור הפר איסור "נגיעה" והיא שאלה אותו מה הוא עושה, אז הוא אמר לה שהרב אמר שהמעשה הנ"ל לא נחשב הפרת איסור נגיעה... בקיצור, אם את קולטת שאותו רב שאת לא מחבבת/מקבלת הוא ה"אור" של אותו בנאדם, אולי לא כדאי, בדגש על אולי.

אני לא חושב שזה מה שהיא התכוונה לו.

בכ"מ, לדעתי יש מצב שלפעמים חושבים משהו על הראש ישיבה בגלל שיש עליו סטיגמה מסויימת בציבור. אבל אם מכירים את המצב יותר לעומק מבינים אחרת לגמרי.

אני מקווה שהבנת מה אני מתכוון להגיד.

אני חושבת שזו סתם הוצאת לשון הרע ושהבעיה היא אצל הבחור עצמו. יתכן שלאותה בחורה היה נוח להאמין שזה בגלל שהוא מישיבה מסויימת.

בנושאים כלליים כמו פוליטיקה וכו'. אני מדברת על אדם שמבחינה הלכתית למשל הוא לא מקבל את מה שאומרים. כמו בנושא של איסור נגיעה, ייחוד וכו'. בוודאי שבנאדם צריך לפתח חשיבה ייחודית משלו ולעצב לו דרך חיים, אבל בגבולות ההלכה. 

כמו שאמרו מעליי את מתייחסת לנושא מאוד ספציפי-שהוא לא המקרה הנפוץ

של בחור בישיבה שלא מקבל את ההלכה אופן עקרוני או לחלופין יש לו הלכה שונה שהיא דבר שנוגע גם אליה באופן ישיר(איסור נגיעה)אותו דבר שאמרתי נכון לא

רק לגבי פוליטיקה, אלא גם לגבי הלכה-

בואי אני אגלה לך סוד, ואני מקווה שלא ייסקלו אותי:

כל מי שלמד גמרא יודע שאין כזה דבר "ההלכה אומרת" יש כמובן מקרים שכן-למשל איסור אכילת חזיר.

אבל בכמעט כל דבר שאת יכולה להעלות על דעתך יש המון דעות שונות-

למשל- כמה שומרים בין בשר לחלב? פעם בדקתי את זה יש לפחות שש דעות שונות.

אם לא שמונה.   לכן גם כאן יכול להיות תלמיד שסובר אחרת(או מקבל הלכות של רב אחר) בעניין הלכתי מסוים

וזה גם לגיטימי וזה בסדר גמור. כמו שרבותיך לא תמיד משכנעים אותך מבחינה פוליטית הם גם לא משכנעים אותך בהכרח מבחינה הלכתית. ככה זה.

שיש בהן שוני בין עדות. אני שמעתי על תלמיד שחשב שהלכות "נגיעה" מחמירות מידי, ועשה בהן כרצונו. זה לא קשור לעדה, ולא קשור לדעות. כאן יש כללים ברורים שחלים על כולם, ולחשוב שאפשר להקל בזה... לא ממש לגיטימי, ולא מצאתי רב שמצדיק הקלות בעניין, בין 2 זרים.

מחילה, לא קראתי את התגובות הקודמות.

אבל ברור שאת יכולה להגיד אני לא נפגשת עם בחורים מסוג X, לכל אחת יש סגנון מסויים, או דברים מסויימים שעקרוניים לה, והיא לא מוכנה לצאת עם בחורים מהסוג הזה.

אבל- חשוב לשים לב, שלא פוסלים את כל הישיבות חוץ מאחדות. אלא להיפך. זה בסדר להגיד שאני לא רוצה בחור מישיבה מסויימת כל עוד זה לא הופכת להיות תופעה גורפת. במילים אחרות- תהיי בררנית לגבי סוג הישבות, אבל בעדינות רבה ביותר, לא להסחף!

עכשיו יקומות אנשים פה בפורום (יאללה קומו!) ויגידו שבכל ישיבה יש יוצאי דופן. זה נכון. על בשרי אני רואה שזה נכון. אבל עצם זה שבחור פלוני החליט ללכת לישיבה X, זה אומר עליו משהו.

וכל זכותך להחליט שסגנון מסויים לא מתאים לך. (להבדיל- כמו שתחליטי שאת לא יוצאת עם חב"ניק, ברסלבר, חרדי, וכו'..)

בהצלחה ממש לכולנו!

בשורות טובות!

"עצם זה שבחור פלוני החליט ללכת לישיבה X, זה אומר עליו משהו."

לא ממש מסכים, בחור בשמינית לא ממש יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו, ולא מבין את ההבדלים בין הישיבות. אם כבר את יכולה להגיד שזה שהבחור עדיין לומד בישיבה זה אומר עליו משהו. ואם זה אני אסכים חלקית.

זה יכול להגיד עליו שהוא ממלכתי/לא ממלכתי. יצא כשיש נשים שרות בצבא / לא יצא. בקיצור, זה (אולי) אומר עליו מה היחס שלו לעמ"י ולארץ ישראל.

אבל זה לא אומר כלום לגבי האישיות שלו והמידות שלו (שלדעתי זה הדברים הכי חשובים בבית).

מקווה שהייתי מספיק ברור.

יום טוב

למעשה אתה אומר שבחור בשמינית הולך לאן שהחבר'ה הולכים, וזה נכון, אני מכירה את זה מהאחים שלי. אבל מה קורה אחרי שירות צבאי בהסדר/שנה ב'? הוא עדיים "לא מבין"? אני אישית חושבת שבשלב זה בחור צריך לגבש פחות או יותר את החיים שלו, מה הוא רוצה מעצמו. אם הבחור עדיין יישאר בישיבה כי "כולם" שם, ולא כי הוא מבין איפה הוא נמצא, זה לא מוסיף לו דברים טובים. אם הוא יאמר שהוא בישיבה, כי הוא אוהב את סגנון הלימוד/רמ"ים מסויימים או סיבות רציניות אחרות, לא הייתי פוסלת מייד, זה סיבות רציניות.

אם הגעת למצב שאת שואלת כזאת שאלה אז אולי באמת יותר טוב שתתחתני עם מישהו מישיבה  שתרגישי שהיא מתאימה לך, כדי שבשנים הבאות לא כל קושי יעלה לך את הספק שהיית צריכה מישהו מישיבה אחרת.

תשובה כללית: אסור לפסול בגלל ישיבה. עיקר החיים עוד לפניכם,מתגבשים ביחד ומשתנים יחד. בעם ישראל יש מקום לאיחוד בין כל הסוגים, גם בתוך הבית הפרטי. בסך הכל בחיים השוטפים ממש לא מתעסקים רק בלהגן על קרוון באיזו גבעה.

1. לגבי מה שנאמר בעניין מח' ב"ש וב"ה

א. כדברי הגמ': נהגו כבוד זה בזה פה נאמר שלא נהגו כבוד.

ב. סיבת דברי הגמ' שלא נמנעו מלישא אישה נאמר עקב מחלוקתם לגבי איסורי נישואים בלאווים (יבמות יד ע"א) וע"כ הגמ' מציינת ואומרת שהסיבה שלא נמנעו הינה בגלל שב"ש הזהירו את ב"ה כאשר אותה אשה הייתה אסורה ע"פ דברי ב"ה ולכן לא נמנעו.

2. אין עניין ללכת מלכתחילה ולחפש שידוך במקום שלבך אינו שייך לשם [וזה יכול להיות מכל סיבה שבעולם וכולם סיבות לגיטמיות]

3. כאשר הרב "מקולקל" [הן בדעות והן במעשים והן במידות] הדבר בהכרח שמשפיע על תלמידיו, דבר זה נלמד מכך שר"מ למד תורה מאחר [אלישע בן אבויה] ולכן בשמים לא הוזכרו שמועותיו [חגיגה טו ע"ב] נכון הוא שלאחר שרבה בר שילה אמר כי ר"מ תוכו אכל קליפתו זרק נאמרו שמועותיו וכבר פירשו רבותינו [עיין נפש החיים ועוד] שדווקא ר"מ היה במדרגה שהיה יכול להאמר עליו תוכו אכל, וכן כתב שם הרבנו חננאל שאדם שלומד מרבו דרכי ההתנהגות מידות ותורה אינו רשאי ללמוד אצל רב שאינו שלם במידות וכדברי הכתוב "'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', וא"ר יוחנן אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו". וטעם הדבר כמו שהסברנו שהדבר משפיע על נפש התלמיד.

4. נא לשים לב! באמור לעיל אין הבעת דעה לגבי האם הרב פלוני הינו אדם שלם במידות ובמעשים או שמא אינו, כל אדם יעשה כחכמתו בדבר.כאשר ישנו ספק יוכל להיוועץ ברבותיו.

אומנם צריך לדעת [דבר שלצערנו רבים "שוכחים" או פשוט לא יודעים] כי גם בתורה יש דרגות בת"ח ולא כל רב דומה במדרגתו לרב אחר [לדוג' אין חולק כי הרב אליהו והרב שפירא זצ"ל היו גדולי הדור וכל שאר הרבנים בדורנו הינם תלמידיהם או תלמידי תלמידיהם].

1. א. אתה מנסה לעשות אידיאל מבעיה- זה שחלק מהציבור לא נוהג כבוד בחלק אחר או שרבנים מסוימים לא מכבדים אחד את השני זאת בעיה גדולה בפני עצמה-לא עושים איידאליזציה מבעיו.

ב. יש הבדל בין הצורך להזכיר את העניין מבחינה הלכתית לבין המשמעות שלו. עצם זה שבאופן מציאותי היתה מציאות שנדרשו לשאלה האם מותר להתחתן עם ה-'צד השני' או לא שממע שהיה רצון כזה והיתה מציאות כזו. ואדרבה-כמו שאמרתי שם זה הרבה יותר חמור- כי יש שם השלכות הלכתיות רבות-גם לגבי איסורי נישואין גם לגבי טומאות וטהרות ואלו דברים שיכולים להשפיע על האדם השני באופן וודאי ולכן הוא חייב לקבל את הפסיקה ההלכתית השניה כלגיטימית.

2. בוודאי שאין עניין מלכתחילה אלא השאלה על מה אתה פוסל-ועד כמה אתה פתוח לאנשים אחרים לדעות אחרות ובאופן כללי בניסוח שלך- עד כמה לבך רחב? מי שמרחיב את הלב מגלה שהוא יכול להיות שייך להרבה יותר מקומות.

3.  זאת חלק מהבעיה- בקלות מדי אנשים מחליטים שרב "מקולקל" בקלות מדי אנשים מחליטים שהתלמידים הם לא בסדר. הכל מתחיל מזה שאנשים שופטים אנשים לפי אמות המידה שלהם וצורת החשיבה שלהם-כלומר-אני המדד לאמת ואם הוא לא כמוני סימן שהוא מקולקל . ובמחילה יש איזשהו רב היום שאתה יכול להשוות לאלישע בן אבויה? אתה מודע בכלל לחומרת האמירה שאמרת עכשיו? זה בכלל לא דומה. ובלי להתייחס בכלל לגוף העניין(האם אדם שלומר מכופר יכול לצאת בסדר ולאכול תוכו ולא קליפתו)  אי אפשר בכלל להשוות-הכפירה של אלישע בן אבויה לא היתה  על 'קוצו של יוד' כזה או אחר-היא היתה כפירה רוחנית עקרונית-יש אומרים שכפר במציאות הטוב בעולם הזה, יש אומרים שהוא כפר ממש בהקב"ה חלילה, בכל מקרה לא מדובר כאן בשני רבנים שמתווכחים על ניואנסים. המרחק בין ר,מ לאלישע בן אבויה הוא יותר כמו המרחק בין הרב עובדיה(או כל רב אחר לצורך העניין) לעמוס עוז(להבדיל כמובן).

4.   אשריך שסייגת.

אני בהחלט מסכים שיש מדרגות בת"ח- אבל: אין חולק כי הרב אלהו והרב שפירא (זצ"ל שניהם?) הם גדולי הדור? במחילה מכבודו-איפה אתה חי?    בלי מאמץ רב אני להראות לך הרבה חולקים(שוב בלי להביע דיעה אישית בעניין אני שכחתי את הגדולומטר בבית)  כל שאר הרבנים בדורנו הם תלמידיהם או תלמידי תלמידיהם? שוב לא נכון עובדתית. אפילו בציבור שלנו זה לא נכון(שלא לדבר על הציבור החרדי למשל) וזה עוד בלי להיכנס לעוד כמה שאלות, למשל:מה המשמעות למעשה לכך שמישהו הוא גדול הדור-האם זה מחייב מישהו במשהו או רק לא ראוי ובאיזה נושא,   ובנוסף-לענ"ד לאחר שרב נפטר דעתו נחשבת בדיוק כמו הרב שנפטר לפני 20 שנה ו-50 שנה ו-100 שנה. הוא כבר לא "גדול הדור" אלא מרבני הדור הקודם- והדרכותיו למעשה מקבלות משקל זהה-במיוחד כשהמציאות משתנה ומתעוררות שאלות חדשות.

בראש ובראשונה אבהיר כי דברי נאמרו לגבי הדברים שרחל עצמה כתבה.

דברי ב1 א. נאמרו לגבי תגובתה היא שמדובר בכך שאותם רבנים שאין היא חפצה בהם עשו דבר לא מכובד אינני יודע מהו, אינני שופט אותה ואינני מחנך אותה.

לא הבנתי מה חידשת בדבריך כמו שאמרתי המימרא בגמ' הובאה בעניין מאוד ספציפי בעל משמעות הלכתית. [לכן ציינתי את המקור בגמ' ע"מ שיעויין שם לפני שיגיבו]. אינני רואה צורך לקשור בין הדברים כמו לומר "אצלם זה היה הרבה יותר חמור" שוב מהסיבה הפשוטה ש"נהגו כבוד זה בזה" וכן "הקדימו דברי ב"ש לדבריהם" ועוד

2. שוב אתה בא לחנך אם האדם לא מעוניין לצאת ולהשתדך עם בת בגלל שהיא חסרת יד האם זה לגטימי בעיניך? אדם לא חייב להרחיב את ליבו ע"מ לחפש את זיווגו זה מתכון בטוח לאסון ולאין ספור תקלות [טוב לענ"ד, כמו שלפי דעתי זה מתכון בטוח לאסון זיווג בין דתי לחילוני, וכדברי ר"י "לכל כלל יש יוצא מן הכלל"].

3. שוב לא הבנת את דברי מומלץ לקרוא יותר מפעם אחת.

א. הבהרתי כי כאשר רב "מקולקל" בהכרח שהדבר ישפיע על תלמידיו וציינתי שהדבר נלמד מהגמ'.

ב. אלישע בן אבויה עד שיצא ונהיה אחר היה מגדולי התנאים [בדרגת ר"ע].

לגבי הדבר שנכתב על הרב אליהו והרב שפירא זצ"ל

אז כן הם היו מגדולי הדור. הרב שפירא עוד בצעירותו התפרסם כאחד מגדולי הדור הבא וודאי ובוודאי שהיה כן.

עיין בתוס' בברכות לגבי שמואל הנביא שהתחייב מיתה לעלי הזקן [בגיל 3!!] [וכן נפסק להלכה בשו"ע] שגדול הדור כולם מוגדרים כתלמידיו [בעל כורחם] אינני נכנס לעניין חרדים וכו' אין זה מענייננו וזה סתם גלישה למקומות לא נצרכים.

הייתי מצליחה לקרוא משו .

אבל ברצינות- בחיאת תעשו קצת רווחים בתגובות.. במיוחד כשהן ארוכות.. (הקריאה לכלל הפורום כמובן..)

לא קראתי את דבריך מתוך רצון עז להגיב נגד וצר לי שחשבת כך.

כמה הערות קצרות:

1. לגבי אלישע בן אבויה-אין חולק שהוא היה תנא אלוקי קדוש ורם מעלה לפני שכפר

אבל לא על זה אמרו שתוכו אכל קליפתו זרק-ושר"מ אין שמעוותיו נאמרות בשמיים בגלל שלמד ממנו.

הדברים נאמרו בגלל שכפר. כל עוד לא כפר לא היתה שום בעיה ללמוד ממנו ולא היתה שום בעיה בתלמיד שלו.

2.  יש הבדל בין הם היו- גדולי הדור לבין הם היו מ-גדולי הדור. על כך שהיו מגדןלי הדור אין וויכוח,

אלא שמדבריך השתמע שהם היו-שניהם גדולי הדור. ועל כל אמרתי שזה לא מוסכם בכלל-בקרב רבנים אני מדבר.

מדברים ששמעתי באוזניי או ששמעתי בשם רבנים כאלו ואחרים(שוב כמו שאמרתי לי אין גדולומטר בטח שלא הכרתי אישית את שניהם ורבנים אחרים) בציבור שלנו וקל וחומר בציבור החרדי.

וברגע שיש וויכוח על מי הם גדולי הדור (ובאופן כללי יש רבנים שאדם אחד טוען שהם היו ענקים ואחר טוען שהיו ת"ח בינוניים-לא חסרות דוגמאות ואני לא מביא פשוט כדי למעט בלשון הרע) ממילא לא ניתן לדבר בכזה ביטחון על כך שאחירם כפופים אליהם או לא יכולים לחלוק עליהם או שדעתם בטלה ביחס לדעת רבנים אחרים וכו'.

מה שהבאת זה בהנחה שידוע שרב מסוים הוא גדול הדור ואז מכאן נובע 1,2,3.

3. אשמח לראות את המקורות שהפנית אליהם: התוס' בברכות והשו"ע-אם תוכל להביא מראי מקומות מדויייקים אני אשמח

4. אני לא מת על זה אבל יש נושאים שהם כל כך חשובים וכל כך מזולזלים שצריך לדבר קצת בטון מטיף או מחנך. זה בא ממקום של כאב ובא ממקום של הכרת החשיבות הענקית שבדבר. ייתכן שהצדק איתך ושבאמת לא צריך לנסות לחנך אף אחד- לא יודע.... בכל מקרה גם אם לא לחנך אני מאמין שלהביע את דעתי ביחס למה לגיטימי ומה לא(הרי גם אתה היית עונה שיש דברים שהם לא לגיטימיים או לא חשובים) ולנסות לייעץ כולנו יכולים.

שבת שלום

הישיבה היא לא המתווה הבלעדי שהבחור ילך בו בסופו של דבר.

בדרכי לימוד כנראה שכן, בהשקפה לא בטוח ש1:1

בד"כ בישיבות רציניות הבחור הולך אחרי ראש הישיבה שלו.

ולהתחתן עם הבחור זה אומר להתחתן עם דרכו של ראש הישיבה, ואם את לא מתחברת לדרכו אז זה באמת יכול להקשות.

במיוחד רבנים שיש להם דרכים מיוחדות במנהגים של צניעות בינה לבינו וכו'.

למשל בציבור החרדי יש בעיית רווקות מאוד קשה אצל חסידי גור, ששם יש תקנות מאוד מחמירות על עניני צניעות וכו'.. אף אחד לא רוצה להתחתן איתם\ן בגל הדברים האלה.

למה בישיבה רצינית הבחור מוכרח ללכת אחרי ראש הישיבה,

ובישיבה לא רצינית לא?

[אני לא אנחית הנחות יסוד שמתשמעות שמציקות לי יותר]

למה הנחת היסוד היא שהבחור הרציני אולי ילך אחרי אחד הרמים האחרים שלאו דווקא

מסכים עם כל מה שראש הישיבה מנחה ובכל זאת לא יהיה עימות?

חייב להיות שכל הישיבה מקשה אחת על רבניה ותלמידיה?

אבוי לנו אם כך.

בקטנותי אומר עוד דבר

על דבר אחד לכל הפחות אני מוכרח להסכים עם הרב עמיטל ז"ל

וסליהח על ההצואה מההקשר:

אל תהיו עמיטלים קטנים.

על גור יעיר/יאיר/יעיד חסיד גור .

באופן כללי אני מרגיש כאן הרבה הנחות יסוד לא מוכרחות.

להפך.

אם אתה לא מתחבר לראש הישיבה, למה אתה לומד שם?

למה אתה משקיע עמלך בלשהות שם?

ובכלל- מה אתה עושה שם??

רק "שומע שיעורים"?

נשמע שהדברים צומחים מגישה שכל אחד יעשה הישר בעיניו, למרות שיש עניין של עשה לך רב, והזוי בעיני שנראה לגיטימי ללמוד תחת רב מסוים כל כך הרבה זמן ובאותה נשימה להתנהל כפי שאתה רוצה...

זו בעיה חמורה לעשות משהו, ללמוד, להתוות דרך, בעוד שלא מסכימים עם המתווה העיקרי

זו בעיה חמורה ללמוד ולהשקיע בישיבה כלשהי ולומר באותה נשימה: אני לא מתחבר לדרך.

ועימות- אולי יהיה. אבל ברמת שאילת השאלות והבירור, לא ברמת האי הסכמה הכללית עם הדרך..

אחרת באמת אבוי לנו..

כי אני מתחבר לדרך הלימוד שם.

למה כל איש יעשה הישר בעיניו הפוך בהכרח מדווקא ראש הישיבה.

וממתי ישיבה היא לא חבורה של אנשים שבאים ללמוד תורה?

[טוב, אני מכוון למקום לא מוכר ואוונגרדי להחריד,

 פרשתי מהדיון כי אני מחוץ לגבולות שלו.]

יש לנו דעות משל עצמינו הרב אומר ואתה קובע מה אתה עושה זה לא הרב אמר אמן אמן אמן , אם יש  דברים שהוא לא אמר עליהם אמן אוטומטית זה אומר שהוא לא שפוט של אף אחד ולכן אין בעיה עם המ שהישיבה מלמדת לבין מה שהוא בוחר ללכת עם ! היא לכך ובהתאם לזאת תבדקי את ההתאמה בינכם לפנשאת פוסלת!

מצד אחד אני גם שואלת את עצמי את זה ממש..!

אבל מצד שני חברה שלי התחתנה עם מישהו מהישיבה הכי לא קשורה אליה שאפשר..

והיא תמיד ההוכחה בשבילי שהכל יכול לקרות - וחבל לפסול..

(כי לפעמים הבחור לא בחר את הישיבה בגלל הרבנים\הדרך החינוכית\השקפת עולם-אלא מסיבות אחרות שמבחינתך הן אפשריות..ואם תפסלי-הפסדת!)

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

הרי אומרים שעם המן ירדו גם אמצעי טיפוח לנשים.

החיצוניות כן חשובה. במידת מה. זה מאוד נורמלי וטבעי - ההרגשה שלך. לא מדברים כאן על קיצוניות, שאגב, גם

זה לגיטימי לרצות, אתה צריך להכיר את עצמך.

יש נשים שמאוד מטפחות את עצמן, יש פחות ויש, בכלל לא. אולי מושבניקיות...? אבל אלו שלא, חושבת שהן במיעוט.

אולי אם הקשר יתהדק יותר ויותר ותרגישו יותר קרבה וכנות זה עם זו, יהיה מקום לתת מקום לכך שהיית רוצה (קצת?) אחרת.

איך לעשות זאת, איני יודעת באמת. אם התשובות כאן אינן מספקות אותך, אולי תתייעץ עם איש/אשה מקצועים יותר?

מאוד אגב ייתכן שאם הקשר מאוד יהיה טוב וקרוב, זה פחות יפריע לך. אבל בכל זאת, לא לדלג על זה, כי לפעמים,

בשעת מריבה (שלא תקרה חלילה אבל תמיד יש איזו מחלוקת קטנה...), אולי זה עלול לחזור ולהפריע.

במיוחד (סליחה סליחה סליחה), השיער בפנים. נראה לי.

כן.

לפעמים ויתור שכלי על משהו 'לא חשוב' גורר מחירים לאחר שנים.

שקורים הרבה פעמים בקשר, כי הרי אין  מישהו מושלם...

טיפ שנתנה יועצת נישואין.

הכותרת היתה: מן הזהירות, לא להיזהר יותר מדי.

כדאי לקרוא. בתחילה יש שם מודעות אירושין אחדות ואחר כך הטיפ שלה והמקרה שטיפלה בו

עם בחורה מקסימה שראתה יותר מדי...

המסר שלה שצריך ללמוד לעגל פינות. לא תמיד . היא אומרת שזו עבודה מאוד עדינה, אבל

חשובה.  ממליצה לקרוא את זה.

אגב, אין לי שום נגיעות בעניין. פשוט יש לפעמים טיפים טובים שמעניין וחשוב לקרוא

אותם. גם אני נתקלת בעין חדה מדי אצלי וגם אצל אחד הילדים שכבר למעלה מ30.

קשה.

לרגע לא חשבתי שיש לך נגיעות אישיות 💖

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

בחורה שחברותיה "הלבישו" אותה לפני הפגישה כי לדעתן היא הולכת ספורטיבית מידי ולא אלגנטי.

הבחור ה"מופגש" התלונן שהיא אלגנטית מדי. הוא לא אוהב את הסגנון הזה..... הוא מעדיף ספורטיבי....

לק"י

בשביל אנשים אחרים

בטח כשמדובר בכמה וכמה דברים. לא במשהו נקודתי ספציפי.

1.

נראה לי שהרצון לסגנון/מראה מסויים 'איך אני רוצה להיראות' מגיע משני צדדים.

א. רצון להרגיש מטופח/חפשי.

ב. רצון להראות XYZ בעיני אחרים.

מה קורה בהתנגשות?

תלוי מה חזק יותר. תלוי בטאקט, תלוי באישיות.

2.

גם הרצון להרגיש XYZ נבנה ברמה מסויימת ממה שהסביבה קובעת, זה בונה 'דימוי יופי/XYZ' מסויים.

3.

אני מכיר אנשים שהיו הולכים 'זרוק', עד שהם פגשו את האחת, וזה השתנה, וזה לא שהם 'מקריבים'. הם היו 'זרוקים' לא מסיבה עקרונית, אלא כי לא ראו בזה חשיבות, אבל אם זה חשוב לה אז זה בהחלט חשוב להם.

4.

כנראה שהיא מתארגנת לפני פגישה. גם אם לא 'שישה חדשים בשמן המור וכו'', ולא רק כדי להרשים, אלא מתוך רצון לכבד ולהרגיש רצויה. היא כנראה תשמח לשמוע הכוונה, במה היית שמח אם היא היתה משקיעה יותר, כי זה באמת חשוב לה.

איך אומרים את זה?

אולי לנצל 'הזדמנות' (מי היה מאמין שזו יכולה להיות הזדמנות) שיש לה הרבה שיער בפנים ולשאול אותה כבדרך אגב אם השיער לא מפריע לה, למה היא לא מעבירה אותו אחורה, ומשם להתגלגל.

הוא התכוון, עד כמה שהבנתי, לשיער הצומח ע  ל   הפנים...רק תאר לעצמך שהוא ישאל אותה למה היא לא מסיטה אותו אחורה.......

ויצאתי קצת גבר...
ייתכן שה בגלל שנפגשתי לא מזמן עם מישהישעפו לה שערות על הפנים כל הזמן ולא הבנתי איך זה לא מפריע לה.

בכל מקרה, אני לא נכד שלך.

סליחה על הפנייה אליך כאילו היית ילד - פגעתי בך. סליחה.

אבל אני דווקא מתפעלת מהנקיות, מהנפש הלא מקולקלת שלכם,

מזה שאינכם מעורים בכל מיני דברים לא נקיים (בלשון המעטה) מההצטדקויות

הרגישות המלוות שאלות או הרגשות והדרך העדינה והמהוססת להעלות אותן...

אבל באמת, לכנות בחור "מתוק" זה לא באמת לעניין. סליחה!

ולא יעזור אם אתנצל ואומר שבמידה מסויימת אתם בעיני

ילדים (ביחס אלי, בוודאי!) ולו בגלל שאתם בהתחלת

החיים, ושמורים, ודתיים - אני בגילכם הייתי במקום

אחר לגמרי. לדאבוני.

אז סליחה. באמת. אני אעשה תשובה על זה, בלי נדר.

אישה תיפגע מאוד אם יעירו לה על כך.

מלבד זאת - לרוב אישה שלא "מטפחת" את עצמה עושה זאת מבחירה, כך שלא יועיל לומר לה להשתנות. 

מחוסר מודעות, חינוך מסויים, וחושבת שכן אפשר להשתנות כשיש סיבה מספקת.

להסיר שיער מיותר, למרוח קצת מייקאפ, שפתון, וכו' - לא סוף העולם. (כשחוזרים

הביתה, מסירים באנחת רווחה את המסיכה  ושבים להיות עם פנים נקיות.

הרי לא הולכים לישון עם איפור. והבעל לא נמצא, יש לשער, כל היום

בבית, אז לקראת בואו...... לא נורא בכלל. אפשרי.

אחר כך, איך מגשרים את זה הלאה, זה נושא אחר.

איך אני חולה על בנות שלא שמות קצוץ על איך שהן נראות. בדרכ הן הכי יפות גם

וההכי חשוב- הבפנוכו שלהן צנוע ןיפה

בלי כל האגו והשיט

לפני שנים רבות מאוד, חי מלך ב...

לא לא. סליחה. 

אני מתחילה שוב:

לפני שנים הרבה, היתה לי חברה אמריקאית, ממוצא יווני.

דקה, קטנה, עם עור בצבע זית ושיער חלק ארוך ושחור וגם עיניים כהות.

היה לה חוש הומור ושמחת חיים..משהו.

בכל אופן, יום אחד שוחחנו והיא סיפרה לי שמישהו

הטיח בה:

"יש לך שפם!"

"נכון מאוד", ענתה, "אבל אני יכולה להוריד אותו, אבל אתה לא יכול לגדל שפם על הפנים החלקות שלך!"

בחורה בריאת נפש. 

ולכל אלה ואלו שיש וגם לאלה ואלו שאין,

שבוע טוב וחודש טוב!

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?