זה אכן לגיטימי.

אם כי, הייתי טורחת ליידע את הנוגעים לדבר, שבחורים מסגנון הישיבה הזאת והזאת לא תואמים את דרך עבודת ה' שלך, ובכך תחסכי לך הצעות מיותרות ואת עצם ההתלבטות..

ואם בכל זאת קיבלת הצעה כזאת- תמיד כדאי לברר איפה הוא עומד ביחס לישיבה שבה בחר ללמוד..

זאת האנטי יכולה אולי להתאים לך

את לא מתחתנת עם הישיבה אלא רק עם אחד

האם זה לגיטימי? כן-בהחלט.

האם זה מעיד על קטנות מסוימת? גם כן.

כי מה שהרבה פעמים נראה בעיניו כדעות פסולות ולא לגיטמיות

זה רק בגלל שלא העמקנו בהן:

לא קראנו את מה שבעלי השיטה אומרים-לא ניסינו להכנס לצורת החשיבה שלהם

לסיבה שגורמת להם להבין את הדברים 'דווקא' כך ולא אחרת.

וכשעושים את זה רואים שבאמת הרבה מאוד סטיגמות יורדות-ושכולם

יראי שמיים ושכולם תלמידי חכמים ורוצים לעשות רצון ה' אלא שיש להם וויכוח על ה-'איך'.

ווכמסתכלים מהמקום העמוק(דהיינו על הכוונות וושורשי תפיסת העולם ולא על התוצאה הסופית)

ממילא יש מבט הרבה יותר חיובי או לפחות סלחני גם על התפיסות הפרקטיות והמעשים עצמם.

ובסופו של דבר כשבאים לפגוש אדם להתחתן איתו זה מה שחשוב(הרי זה לא שאתם הולכים

להקים ביחד ישיבה או מפלגה או משהו כזה-למרות שגם כאן חילוקי דעות זה לא כזה אסון גדול)

וכמו שאומרת הגמ: לא נמנעו בית שמאי ובית הלל מלהתנשא זה לזה(יבמות) וכל מי שחשוב שהמחלוקות ביניהם

היו קטנות יותר מהמחלוקות היום שיחשוב שוב-מדובר היה במחלוקות ממש אבל ממש תהומיות

גם מבחינת תפיסת העולם וגם מבחינת היישום המעשי.

אם את מחפשת לקנות חולצה, תלכי לחנות בגדים... נכון?

אבל לאיזו חנות תלכי?!
של בנות יעקוב/ בשנקין/ כסטרו/ מנגו/ ליקופר/ אוטנטי/ העין השלישית??

סביר להניח שתלכי לחנות שמוכרת בהתאם לאופי ומעמד רוחני שאת רוצה להקרין...

אז מה ההבדל בבחירת בעל?!

בעל, כמו בגד ואולי קצת יותר, קשה למצוא בכל חנות-ישיבה!
אז למה לבזבז זמן בלהסתובב סתם סביב חנויות לא קשורות?

אין שומדבר פסול או "צר אופקים" בלשלול ע"פ ישיבה!
הרי אם יציעו לך בחור והוא סבבה והכל אבל אחרי 3 פגישות תגלי שהוא לומד בXYZ רח"ל...
לא תפסלי אותו נכון? את מדברת על לא לחפש במקומות שלא נראים לך סבירים...

אז מה הבעיה?

בעל זה לא משהו חיצוני ומשתנה כמו חולצה. סגנון אפשר לשנות, בעל זה משהו שבהתאמה פנימית הרבה יותר עמוקה. אבל מי שההסתכלות הזאת קטנה עליו...

שזה משל  כללי,

לא עם פירוט עד כדי כך לנמשל...

ולכן הוא יכול להתאים...

בנוסף,
לא מדובר בשלב של 'בעל', אלא בשלב של חיפוש...
כשאת מחפשתת חולצה את לא חושבת מה יהיה באופנה עד 120...
את מחפשת משהו שיהיה באופנה-יתאים לך כרגע,
לכן הרבה אנשים לא רוצים לצאת עדיין, או לא רוצים לצאת עם מישהו ממקום ספציפי...
כי הם מרגישים שכרגע זה לא השלב המתאים להם... (אחרת למה לא לצאת בגיל 12?)

המשל בא להראות שכשאת מחפשת בעל,

אין שום פסול בלהתחיל לחפש ב"חנויות" שמוכרות את מה שאת מחפשת,
זה לא אומר שאם תיכנסי ל .T.N.T אין סבירות מסויימת שתמצאי את בעלך...
זה רק אומר שמקובל שה"חנויות" הראשונה בסיבוב יהיו חנויות שקרובות ל'אופנה' שלך כרגע..

מקווה שהסברתי

לא משהו לטווח הקצר.

רק שהחיפוש יהיה לטווח קצר..

מה, בגלל שאת אישה, אין לך זכות לפתח את הגוון שלך בעבודת השם?

להתחבר לרבנים מסויימים, לסגנונות מסויימים יותר מאחרים?

ממילא, ברור שאת היית רוצה גם בחור, שמקבל מרבנים שאת תורותיהם

את יכולה, מסוגלת, רוצה להכיל.

אין בזה שום בעיה, וגם לא שום קטנות והתקטננות לדעתי.

ההפך הגמור.

תפסול אותה רק בגלל המקום שהיא למדה??

מה אכפת לך אם היא למדה ברעיה או בכפר פינס

אני לא חושב שאפשר לשלול רק על פי נתונים חיצוניים ..

כמובן שאם היא למדה בתיכון זה לא אותו דבר

אבל רוב הישיבות דומות בכולם לומדים תורה ומפתחים יראת שמיים

אני לא חושב שאפשר לפסול רק על פי ישיבה ( כמובן רוב ולא כל )

אחת ולתמיד, מהו הביטוי הזה - "לפסול"?

מה, כל בחורה שאגיד לה "לא", זה בגלל שאני סבור שהיא נחותה, שהיא

איננה ראויה, רק בגלל שהיא לא מתאימה לצחינא?!

דיברתי על עניין של התאמה.

לא באתי לומר שצריך לחפש סיבות לפסול חלילה.

מה שכן באתי לומר, הוא שזו הנוטה להימנע מלהיפגש עם בני ישיבה זו

או אחרת, כי היא נרתעת מממלכתיות/פנאטיות/חוסר/עודף לימוד אמונה/

עודף חרדיות/מזרוחניקיות/אקדמאיות/חסידיות - לא צריכה להרגיש חלילה

רע עם עצמה. כי היא עושה שיקול בריא ומתבקש.

שלום אני בחורה מבית הלל.

הציעו לי בחור טוב וירא שמיים, משפחה טובה

אבל יש רק בעיה אחת-הוא מבית שמאי.

קפדן כזה- הכל אצלו עקרונות קשוחים, הוא גם נורא מחמיר בכל מיני הלכות

שאצלנו בבית לא מחמירים

ואני בכלל לא מסכימה עם ההסתכלות שלו על כלל ישראל-אתמול הוא

סילק כל מיני ערסים מבית המדרש.

לצאת איתו?

תשובת הרב התנא דבי רבי ישמעאל:

אני מבין את מצוקתך, ובהחלט יש סיבה לגיטימית לא לצאת איתו.

ללא ספק יותר נוח עבורך להזדהות וללכת בדרך שבה את רגילה.

מצד שני-אולי הוא הבחור המתאים לך ביותר?  אולי הוא זה שייפרה אותך

וייאזן אותך? לכן אם יש בכוחך

ל-התעלות  מעל המחלוקת ולהסתכל לעומק ומעבר לשוני ביניכם-מוטב.

אם לא- את בהחלט לא צריכה להרגיש רע עם עצמך.

כל טוב

משום, שכפי ששוחחתי כעת עם יהודי חשוב שליט"א, ההנהגה שמוזכרת שם

בגמרא ביבמות איננה של הבחור והבחורה, אלא של מדיניות של "אנשי בית

הלל ובית שמאי". דהיינו, אם היה שידוך של בחור בית-היללניק עם מדרשיסטית

בית-שמאיניקית, הוא לא נחתך על ידי ההורים בגלל שיקולי מחלוקת.

זה הפשט שם. לא שיש עניין לעודד חתונה הדדית, גם כשיש חוסר התאמה - 

אלא ש"לא נמנעו", היכן שלא היתה סיבה אחרת מלבד המחלוקת.

תראה באופן כללי פעם מי שהיה עושה את השידוך

היו ההורים ולא הבחוור והבחורה.

ושוב-בודואי שלא אמרתי שצריך להתחתן 'דווקא' עם מי ששחושב

בדיוק ההפך ממך, אלא שצריך לשמור על ראש פתוח-לפעמים כי יש לו מעלות אחרות שמחפות על זה

ולפעמים כי מה שהקב"ה חושב שמתאים לך

זה שתתחתן דווקא עם מי ששונה מך וזה מה שייפתח אותך יותר.

לכן באמת לא נמנעו-לא חשבו שיש פה סיבה מהותית לפסול' על זה כל הדיון פה.

איפה ראית שכתבתי שחיבים דווקא ההפך?

א. אז מצויין - ממילא מוכח שהגמרא ביבמות לא מדברת אלא על ההורים.

ב. ראש פתוח זה חשוב מאוד. אם זו היתה כוונתך - אני מסכים איתך בכל

פה. בהחלט.

זה לא נראה לי נכון לעודד מישהי שיש לה רושם שלילי ממישהו, כפי שנראה

היה לי מה"שו"ת SMS", להיפגש דווקא.

לא אמרתי - "בדיוק ההפך". גם אם היא מרגישה חוסר הזדהות מסויים, אין

עניין לעודד פגישה רק בשביל "להתעלות על מחלוקות". התעלות על מחלוקות

בעם ישראל היא חשובה, חיונית. לא זו החזית הנכונה במערכה.

ג. את השידוכים שהקב"ה משדך - הוא עושה זאת בדרכים המיוחדות שלו.

נותנים לו לבד, ומצדנו עושים את השתדלותנו...

א. מה זאת אומרת אלא על ההורים? זה כמו שתגיד

שאם הגמרא לא כתבה שאסור לסוע במכונית בשבת אז סימן שמותר-מה לעשות

שלא היתה פעם מכונית. הגמרא כתבה כך-כי זאת היתה המציאות-שאת כל השידוך היו עושים ההורים.

מה ההבדל אם מדברים פה על ההורים או על הילדים? מה הילדים לא צריכים להתנהג כך? הרי זאת הדרכה עקרונית חשובה שלא צריך להיבדל מקשרי נישואין עם ה-'צד השני' מה זה משנה אם זה בא מההורים או מהילדים?

ב. צריך להבדיל- זה לא שהמטרה הכוללת פה היא התעלות מעל מחלוקות-

לא צריך להיות 'קדוש מעונה' בביתך בשם עם ישראל. אבל צריך להתעלות מעל מחלוקות כדי להיות מוכנים להפגש בלב שלם. אני לדוגמה לא שמאלני ולא יצהרניק, אבל מוכן בלב שלם לפגוש גם שמאלנית וגם יצהרניקית(לא ביחד כמובן,זה נושא לשרשור אחר) כי הבעיה מתחילה בזה שיש לך ושם שלילי על מישהו בגלל שיש לו דיעה ששונה ממך. זאת 'קטנות'=חוסר יכולת הכלה נשית, עצלנות מחשבתית, חוסר בעין טובה you name it.

זו לא חזית במערכה אלא שבמצב מתוקן= לא היתה בעיה כזאת.  כמובן שאם כבר יצא ופגשת והתחתנתם

יכולה להיות הרבה ברכה בדבר של שילוב הדעות-אבל זאת לא המטרה מלכתחילה=המטר היא להאהב,להתחתן,לבנות בית ולגדל ילדים.

ולהפך-ברגע שהמצב הלא בריא הזה נמשך-זה מעמיק את הפלגנות-בציבור שלנו ובעם ישראל בכלל.

נכון שזאת לא חזית אבל זה מעמיק את אותו עניין וזה עצוב. זה חלק מההקשר הכללי: רבנים שלא מדברים אחד עם השני, בישיבה א מוציאים את הספרים של רב זה, ורב זה תוקף במילים קשות את רב זה, ויש 15 ח"כים דתיים בחמש מפלגת שונות. זאת ה-בעיה' מספר אחת שלנו ובפועל זאת גם זירה(אם כי זירונת) שבה אפשר לאמץ עצמנו לעין טובה וכך לתקן את המצב. וניתן לראות ממש בעיניים איך אנשים שיש להם משפחות מורכבות זה משפיע מאוד על ההסתכלות שלהם על צדדים אחרים בעם ישראל-למשל חילוניים או חרדיים וכן הלאה.

ג. אוי נו זאת תשובה מתחמקת. בשם אותה תשובה גם אפשר להצדיק כל 'פסילה' שהיא תהיה מעוותת ככל שתהיה-כי-זאת ההשתדלות שלי. כמו שאומר הרב יהושע שפירא הנקודה העיקרית בחיי הנישואין היא 'עין טובה'. אז צריך להפעיל עין טובה גם פה. הרי גם כך אתה מתחתן עם מישהי הפוכה ממך לגמרי=גברים ממאדים,נשים מנוגה, כל העניין פה של הנישואין זה 'איחוד ההפכים' כדברי המהר"ל, לכן זה קשה יותר מקריעת ים סוף... ולכן-האידיאל של הנישואין היה שהיינו מתחתנים עם אדם הפוך מאתנו לחלוטין-כי כל שהוא יותר הפוך ממך זה יותר מגלה את ייחוד ה'-ומכאן מעלת וקדושת הנישואין.

אלא מה- בפועל לאנשים קשה ולכן מנסים להתחתן עם אנשים דומים לנו כי זה יותר יעבוד. אבל שככל שאדם מוכן יותר לאהוב אנשים ששונים ממנו זה מראה על גדלותו ועל כלליותו. וזה גם בונה אותו.

אם היינו אנשים גדולים באמת- היינו מסתכלים רק על מה שחשוב באמת- הרצון,ההשתדלות והמאמצים,הלב הטוב. לא היינו 'פוסלים' כמעט על שום דבר חוץ מאשר אנשים רעים או אנשים שאינם יראי שמיים.

עכשיו בדיעבד כיוון שאיננו כאלה אז אנחנו 'בוררים'. אבל לא צריך לעשות מזה אידיאל וככל שניתן יותר להתגמש ויותר להתגמש(כמובן בשמחה ובלב שלם) אז גדלנו עוד קצת.

קודם כל - אשריי שבזכותי סחטנו ממך כזאת תשובה ארוכה ומחכימה...

א.

האמת היא שאתה צודק לגמרי. טעיתי. ראיה לשיטתי אין מכך שהגמרא מדברת על הורים.

אבל לדעתי - גם לשיטתך אין ראיה. לא נמנעו = לא ראו את המחלוקת כסיבה לבידול, אלא, כפי

שהברייתא מסיימת שם (בגמרא יבמות יד ע"ב, וכן מעין זה בתוספתא יבמות א, ג): "ללמדך שחיבה וריעות

נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר: 'האמת והשלום אהבו'". מנין הראיה כאן שחוסר התאמה, שלא

נובע ממחלוקת אלא מטעם שונה, יש עניין להתעלם ממנו?...

אם תוכיח לי שהמציאות אצל בוגרי מקום פלוני אלמוני היא לא כמו שהיה נדמה לי (מה שבין השאר

מעלה תהיות על יכולת המקום להשפיע על תלמידיו...), כמובן שלא תהיה שום סיבה להימנע.

זאת לא בדלנות לשמה.

ב.

לגבי תיאור הבעיה - מסכים לגמרי. לגבי התיקון - עדיין, לא מסכים שזו החזית.

השידוכים לא אמורים לטשטש את הקו שהוא קיבל בישיבה; הוא צריך כבר בישיבה לקבל את

ה"קו" הישיבתי בצורה שיודעת להכיל ולהתחבר לכלל ישראל. אחרת...

ג.

ההשתדלות שלנו חייבת להיות מושכלת. על פי כל השיקולים. אם הם רקובים - יש להילחם לתקנם

ולצרפם (וזה, ברוך השם, מה שאתה מתכוון לעשות כאן באשכול). ובכל זאת, לפעמים הקב"ה מחדש

לנו דרכים שהשכל שלנו לא יכל לתאר.

אם יש לך מיליון הצעות כל שבוע ברור שמלכתחילה תלכי על אלו שהכי קרובות לשיטתך.

אבל בהנחה שלא..וזה המצב בדר"כ-

 כל חוסר יכולת להכיר איזושהי תורה של מישהו מעידה על קטנות מסוימת.

מעבר לזה כשבונים קשר בהקודה העיקרית היא הרצון-השאיפות ולא היישום שלהן(כמובן בהנחה שיש יישוןם

של התפסה בה אותו אדם מאמין)

כנ"ל לגבי חינוך ילדים: מי שחושב שיש לו איזושהי יכולת לשלוט

על איך שהילדים שלו ייצאו-בדיוק,אבל בדיוק. חי בסרט.

צא לעולם ותראה שזה לא המצב. בכל משפחה תראה הר המורניקים ליד ברסלבים,

גושניקים,חרדים,דתל"שים,דתיים לייט וכו'

אין לנו באמת שליטה מוחלטת על הילדים: גם כי יש להם בחירה משלהם וחשיבה משלהם

וגם כי רצון ה' שהדבר יהיה כך- כשם שפרצופיהם שונים כ דעותיהם שונית וזה נכון גם לגי הורים וילדים.

דווקא מי שמנשה לכפות על ילדיו דרך חשיבה מסוימת יכול לעורר מרד ולהפסיד אותם בדרך.

ותראה אצל אבותינו הקדושים שילדיהם לא ייצאו כמוהם.

לכן לענ"ד 'מספיק'(וזה הרבה מאוד) שיהיו בעלי מידות טובות,יראי שמיים ות"ח(רצוי ציוניים) שעושים את רצון ה'.

אם  הצלחנו להשיג את זה-ב"ה.

אם אני מעדיף שלא לקבל הצעות ממדרשה מסויימת, נניח - זה לא נובע מזלזול ח"ו

בתורת רבני המדרשה. זה פשוט נובע מחוסר הזדהות איתה, ועם - למשל, ובין השאר -

ערכי הבית והמשפחה שהיא מנחילה, ושלא חונכתי לאורם ואינני מזדהה איתם אישית.

גם השאיפות מאוד תלויות בתורה אותה קיבלת וינקת. יש רמות של הגדרה בשאיפות:

יש שאיפות בבחינת "מאקרו", יש בבחינת "מיקרו", ויש גווני ביניים. וכולם חשובים לי

וקריטיים עבורי, במידה זו או אחרת...

לגבי חינוך ילדים - אני די מסכים; חוץ מהרמה הדתית, שבהחלט ההורה צריך להיות

לחוץ, אם כי לפעול בצורה שקולה ומחושבת, כאשר הדתיוּת של בנו מתרופפת.

של ערכי הבית והמשפחה: כי זה דבר שמשפיע 'עליך''

אני מתקשה לחשוב על דוגמאות ספציפיות למה שאתה אומר,

שממש יכולות להקשות על החיים הפרקטיים. אשמח לדוגמה(אולי באישי כדי למעט בלשון הרע)

אני כרגע מדבר ברמה של הבחורה-של הדרך שבה אתה שופט את ה-'בחורה'.

ראשית-הרבה פעמים זה בא מזלזול גם אם אצלך ספציפית זה לא. דבר שני-

אתה לא צריך להזדהות עם דרכה-זאת בדיוק הנקודה. אתה צריך להעריך אותה

לה יש את הדרך שלה לך יש את הדרך שלך ואולי תצא מזה גם הפרייה הדדית-

מותר לבני זוג לא להסכים לא קרה כלום.

לגבי חינוך ילדים-אכן הורה צריך להיות לחוץ כשיש התרופפות ברמה הדתית-אבל שוב

יכולת ההשפעה שלנו על זה שואפת לאפס. אם זה קורה בגיל 8 זה משהו אחד

אם זה קורה בגיל 18 אין לך באמת מה לעשות-זו לא אשמתך ולא אחריותך- הילד ורק הוא

אחראי על העולם הזה והבא שלו-זו המשמעות העמוקה של אמון. אם תנסה ללחוץ עליו ולא תקבל אותו

רק תגרום לאנטגוניזם, שגם ייצור סכסוך וגם ייגרום לו לראות אותך כאחד ששופט אותו וממיל אתה כבר לא 'אוזן קשבת' או מקור ל-עצה ותבונה. וברגע שזה קורה-הסיכוי שייצא מזה וייחזור לדרך האמת רק הולך וקטן.

ואני עוד לא מדבר על כאלו שאוהבים לעשות דווקא-במיוחד בגיל ההתבגרות.

לכן-שמור את הלחץ לעצמך-עם כל הקושי שבדבר.

באמת, מבחינה מציאותית זה נובע הרבה פעמים מזלזול. וגם אז, אמנם קיימא לן

ש"מצווה בשונא כדי לכוף את יצרו", אבל אין קשר לנידון דידן. נניח שיש לי חסרון,

שאני חלילה, חס ושלום, מזלזל במדרשה פלונית. 

זה מחייב דבר אחד בלבד: שאתקן את מידותיי.

האם שבירת המידות הזאת, צריכה דווקא להיעשות ע"י התחתנות בכוח, עם סגנון

שאני לא מזדהה איתו? חס ושלום. ההפך - אני צריך לרחם על הבחורה המיועדת,

שלא תתחתן עם מישהו שיתקשה לקבל אותה.

עשה תשובה, בלי קשר לכלום. עשית? עכשיו, ממילא אין לך בעיה להיפגש יחד עם

בחורות מהמוסד הזה...

ואגב, אם מדובר במשהו קטן, שאפשר לחיות איתו - אז בטח, למה לא? אין שום

שאלה מלכתחילה.

ולגבי חינוך ילדים, אומר רק דבר אחד - יותר מדי פעמים, הסיבה המרכזית לאותה

התרופפות של הרמה הדתית, נבעה דווקא מחוסר מעורבות, או מעורבות לקויה של

ההורים עצמם בחיי הילד. ואני מדבר מהיכרות אישית של שנים.

כשזה כבר מאוחר - אתה צודק. זה כבר מאוחר...

אני אמרתי וחזרתי ואמרתי: אין 'איסור' ל-'פסול'

אדם שאיננו ב-'קו' שלך.  וזה נובע בדיוק מהמ שאתה מתאר

שלא חייבים בכוח לתקן את המידות דווקא על דיי כך.

רק אמרתי שזה מעיד על קטנות. ואתה מסכים אתי אם כך-מעולה.

יש הבדל בין הדרכה לפרט-אתה לא מסוגל אז אתה לא מסגול,

לבין הדרכה כללית- תתחתן דווקא עם מי שבא מהתת-תת-תת-תת-מגזר שלך.

לכתחילה, באופן עקרוני כי אם אתם לא בדיוק חושבים אותו דבר מי יודע מה ייקרה.

משהו קטן- כשהאופק שלך הוא רחב וגדול אז רוב הדברים נראים לך קטנים.

כשהאופק צר ומצומצם הכול נראה לך קטן. זה חלק מהנושא

לגב חינוך הילדים: כבר אמרו חכמים וטובים ממני- אומנות חינוך הילדים

זה ל-'שחרר' אבל להשקיף מרחוק. לא לעזוב לגמרי. להראות אכפתיות\

אבל לתת עצמאות. מעבר לזה מה שלא הצלחת לתת לילדים בדוגמה אישית

וחינוך אינטנסיבי בשנות הילדות - כבר לא תוכל לתת יותר מאוחר.

^^^

תבררי את מה שחשוב לך ועקרוני לך,

רק ביתר שאת.

אבל אף פעם א"א לדעת מאיפה ד' שולח את זה.

אני מכיר הרבה בחורים שמאוד שונים מהסטיגמה,

ומדעות הרבנים בישיבה שבה הם למדו.

של הישיבה.

הוא משו מיוחד!! 

בהצלחה אוחתי.. =)

בישיבה שלי יש בהחלט כאלו שאני יכול להגיד שהם הסגנון של הישיבה,

כלומר שאם יכולתי לעשות איזושהי פונ' שמכלילה את סך הרבנים בישיבה

ומגיע לאיזשהו ממוצע של השקפת עולם הוא היה יוצא בול שם.

ויש כאלו שלא.

למען האמת רוב האנשים בישיבה הם לא בדיוק הישיבה לאיזשהו כיוון,

כי ראש הישיבה בוחר רבנים על פי דרכם(אם כי זה משתנה יש ישיבות עם יותר מגוון וכאלו שפחות) ולא בוחר תלמידים. והתלמידים שמגיעים לישיבה אינם בהכרח מגובשים, הם לא יודעים איזה כיוון  רוחני ייתפוס אותם

ולא תמיד מה שתופס אותם זה בדיוק ה-ישיבה. במיוחד כשבגיל צעיר אתה יותר דינמי ויותר מתגבש.

והשיקולים שלך לבחירת ישיבה בתור שמיניסט  מורכבים מעוד שיקולים מאשר-דרכם המדוייקת של ראשי הישיבה,

וזה בהנחה שאתה מבין משהו מהחיים שלך בדרכן של ישיבות וההבדלים ביניהן.

אני גם ראיתי תלמידים שמשתנים לכל מיני כוונים במהלך השנים וגם אני הייתי כזה.

אם כך אין קשר בין בחורים למוסד בו הם לומדים? יש אבל הוא בעיקר סטטיסטי-לא יותר מזה

זאת בדיוק הסיבה(וזאת גם תשובה לצחינא) שבאמת צריך לשפוט פר בחור(או בחורה) ולא פר מוסד לימודים.

עד כמה סטטיסטי? לפעמים הרוב הם לא בדיוק כמו הישיבה ולפעמים הרוב הגדול הם בדיוק כן ויש מיעוט שלא.

בסופו של דבר כל אחד משתדל למצוא את האות 'שלו' בתורה שלא בהכרח זהה לאות של רבניו,

אני זוכר שהרב שלי שנה שעברה אמר לי בתשובה לשאלה: לא משנה איך אני הבנתי את הגמ' משנה איך אתה הבנת את הגמ'.

וכמו הבדיחה הידועה:

ראש ישיבה אחד בא לראש ישיבה אחר ואומר לו: אתה יותר גדול מהמהר"ל מפראג.

אומר לו: מה באמת למה? עונה לו: המהר"ל מפראג הוציא גולם אחד ואתה הוצאת 400 גלמים.

יש חיבור לישיבה שהוא יכול להיות מסוכן ו"לתלוש" את האדם מהחיים-
אני מכיר מקרוב כמה מקרים שחיבור חזק לעולם הישיבה, גרם לבעיות חמורות בתקשורת משפחתית,

בגלל החיבור הגדול לאידיאל התורני ועומק רחב בתורה, הרגליים קצת התנתקו מהקרקע, ונוצרה

חוסר יכולת לקבל בעיות "קטנוניות" שקורות לכולנו בחיים. מין אליטיזם כזה כלפי החיים.

כמובן שזה מקרה קיצוני, אבל יש ישיבות ספציפיות שבהם זה קורה יותר.

אל תפסלי לפי ישיבה, אלא לפי האישיות של הבנאדם. את מתחתנת עם בנאדם, אז תזהרי לא להתחתן עם הישיבה.

זוג נשוי צריך אידיאלים משותפים לגבי חינוך, דרך חיים ועוד. אם האידיאל של אותה ישיבה לא מתאים לך, זה הגיוני מאוד. אגב, גם אם יאמרו לך שהבחור "מורד" באידיאל הישיבתי, זה גם לא ממש טוב, כי מרידה לא תמיד מובילה למקומות רצויים..

ממש נורא. זה שהאדם לא חושב כמו הישיבה שלו בכל דבר לא בהכרח אומר

שהוא 'מורד'. פשוט- הוא אדם אחד הרבנים שלו אנשים אחרים. לא כל מה שהרבנים שלו אומרים משכנע אותו

ולעתים הוא גם שומע רבנים אחרים(והיום זאת לא בעיה שי אינטרנט,ספרים,אמ פי) שמשכנעים אותו יותר בדברים אחרים. ובסופו של דבר מטרתה של ישיבה היא לעצב אותך 'כמוך'(על פי אופייך המיוחד על פי נשמתך) ולא 'כמוה'

הגיוני שהאדם לא ייצא כמו הישיבה שלו.

ולגבי אידיאלים אחרים: ללא ספק יש פשוט הבדלים תהומיים בין הישיבות שגורמים לכך שממש לא מסוגלים להיות תחת אותה קורת גג שלא לדבר על להתחתן.

אני מדברת על ישיבות שייתכן שבסה"כ יש כמה וכמה בחורים שם שמתאימים לי, ושיש להם אותה השקפה ודרך חיים כמוני וכו', אלא שהרבנים שם אמרו/עשו כל מיני דברים שממש קשה לי איתם. וקשה לי הרעיון של בחור שיונק משם את תורתו- בלי קשר לאידיאלים שלו וכו', אלא עצם יניקת התורה ממי שפגע בערכים שמאוד חשובים לי.

ובעניין של בית שמאי- בית הלל: זו דוגמא שלא כ"כ קשורה. כי שם בסופו של דבר הם כיבדו אחד את השני. ואני מדברת על מצב שונה.

תודה לכל מי שהגיב עד עכשיו...

את חושבת שאצל בית שמאי ובית הלל היה להם 'קל' לכבד אחד את השני?

אחרי שהיו להם הנהגות ציבוריות שונות בתכלית? בוודאי שלא.

זה חלק מהנוקדה-להתעלות מעל האגו שלנו, להתעלות מעל התפיסות שלנו ולהיות מסוגלים

לראות את הטוב והחשיבות שיש ברבנים האחרים ומתוך כלך גם בישיבות שלהם ובבחורים שלומדים שם ואז גם

פתאום תגלי שאפשר להתחתן איתם.  זה שאין כבוד בין חלק מהרבנים לחלק אחר של הרבנים

זאת בעיה בפני עצמה(ואמרו את זה כבר גדולים וטובים ממני) או ליתר דיוק אחת ה-בעיות של הציבור שלנו

וזה באמת דבר שטעון תיקון-ואם תרצי במסרישי אספר לך לא מעט על זה- ממקורות יודעי דבר.

אם יש רבנים שהם ה"גורו" של אותו בחור, ואת לא מסכימה עם דרכיו, אז ייתכן והרבה דברים שהרב שלו אומר/עושה את לא תסכימי. אני מכירה מקרה של בחורה שיצאה עם בחור מישיבה אחת, שהיא הכירה את ראש הישיבה, ולא כ"כ התלהבה אבל ניסתה בכל זאת. הבחור הפר איסור "נגיעה" והיא שאלה אותו מה הוא עושה, אז הוא אמר לה שהרב אמר שהמעשה הנ"ל לא נחשב הפרת איסור נגיעה... בקיצור, אם את קולטת שאותו רב שאת לא מחבבת/מקבלת הוא ה"אור" של אותו בנאדם, אולי לא כדאי, בדגש על אולי.

אני לא חושב שזה מה שהיא התכוונה לו.

בכ"מ, לדעתי יש מצב שלפעמים חושבים משהו על הראש ישיבה בגלל שיש עליו סטיגמה מסויימת בציבור. אבל אם מכירים את המצב יותר לעומק מבינים אחרת לגמרי.

אני מקווה שהבנת מה אני מתכוון להגיד.

אני חושבת שזו סתם הוצאת לשון הרע ושהבעיה היא אצל הבחור עצמו. יתכן שלאותה בחורה היה נוח להאמין שזה בגלל שהוא מישיבה מסויימת.

בנושאים כלליים כמו פוליטיקה וכו'. אני מדברת על אדם שמבחינה הלכתית למשל הוא לא מקבל את מה שאומרים. כמו בנושא של איסור נגיעה, ייחוד וכו'. בוודאי שבנאדם צריך לפתח חשיבה ייחודית משלו ולעצב לו דרך חיים, אבל בגבולות ההלכה. 

כמו שאמרו מעליי את מתייחסת לנושא מאוד ספציפי-שהוא לא המקרה הנפוץ

של בחור בישיבה שלא מקבל את ההלכה אופן עקרוני או לחלופין יש לו הלכה שונה שהיא דבר שנוגע גם אליה באופן ישיר(איסור נגיעה)אותו דבר שאמרתי נכון לא

רק לגבי פוליטיקה, אלא גם לגבי הלכה-

בואי אני אגלה לך סוד, ואני מקווה שלא ייסקלו אותי:

כל מי שלמד גמרא יודע שאין כזה דבר "ההלכה אומרת" יש כמובן מקרים שכן-למשל איסור אכילת חזיר.

אבל בכמעט כל דבר שאת יכולה להעלות על דעתך יש המון דעות שונות-

למשל- כמה שומרים בין בשר לחלב? פעם בדקתי את זה יש לפחות שש דעות שונות.

אם לא שמונה.   לכן גם כאן יכול להיות תלמיד שסובר אחרת(או מקבל הלכות של רב אחר) בעניין הלכתי מסוים

וזה גם לגיטימי וזה בסדר גמור. כמו שרבותיך לא תמיד משכנעים אותך מבחינה פוליטית הם גם לא משכנעים אותך בהכרח מבחינה הלכתית. ככה זה.

שיש בהן שוני בין עדות. אני שמעתי על תלמיד שחשב שהלכות "נגיעה" מחמירות מידי, ועשה בהן כרצונו. זה לא קשור לעדה, ולא קשור לדעות. כאן יש כללים ברורים שחלים על כולם, ולחשוב שאפשר להקל בזה... לא ממש לגיטימי, ולא מצאתי רב שמצדיק הקלות בעניין, בין 2 זרים.

מחילה, לא קראתי את התגובות הקודמות.

אבל ברור שאת יכולה להגיד אני לא נפגשת עם בחורים מסוג X, לכל אחת יש סגנון מסויים, או דברים מסויימים שעקרוניים לה, והיא לא מוכנה לצאת עם בחורים מהסוג הזה.

אבל- חשוב לשים לב, שלא פוסלים את כל הישיבות חוץ מאחדות. אלא להיפך. זה בסדר להגיד שאני לא רוצה בחור מישיבה מסויימת כל עוד זה לא הופכת להיות תופעה גורפת. במילים אחרות- תהיי בררנית לגבי סוג הישבות, אבל בעדינות רבה ביותר, לא להסחף!

עכשיו יקומות אנשים פה בפורום (יאללה קומו!) ויגידו שבכל ישיבה יש יוצאי דופן. זה נכון. על בשרי אני רואה שזה נכון. אבל עצם זה שבחור פלוני החליט ללכת לישיבה X, זה אומר עליו משהו.

וכל זכותך להחליט שסגנון מסויים לא מתאים לך. (להבדיל- כמו שתחליטי שאת לא יוצאת עם חב"ניק, ברסלבר, חרדי, וכו'..)

בהצלחה ממש לכולנו!

בשורות טובות!

"עצם זה שבחור פלוני החליט ללכת לישיבה X, זה אומר עליו משהו."

לא ממש מסכים, בחור בשמינית לא ממש יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו, ולא מבין את ההבדלים בין הישיבות. אם כבר את יכולה להגיד שזה שהבחור עדיין לומד בישיבה זה אומר עליו משהו. ואם זה אני אסכים חלקית.

זה יכול להגיד עליו שהוא ממלכתי/לא ממלכתי. יצא כשיש נשים שרות בצבא / לא יצא. בקיצור, זה (אולי) אומר עליו מה היחס שלו לעמ"י ולארץ ישראל.

אבל זה לא אומר כלום לגבי האישיות שלו והמידות שלו (שלדעתי זה הדברים הכי חשובים בבית).

מקווה שהייתי מספיק ברור.

יום טוב

למעשה אתה אומר שבחור בשמינית הולך לאן שהחבר'ה הולכים, וזה נכון, אני מכירה את זה מהאחים שלי. אבל מה קורה אחרי שירות צבאי בהסדר/שנה ב'? הוא עדיים "לא מבין"? אני אישית חושבת שבשלב זה בחור צריך לגבש פחות או יותר את החיים שלו, מה הוא רוצה מעצמו. אם הבחור עדיין יישאר בישיבה כי "כולם" שם, ולא כי הוא מבין איפה הוא נמצא, זה לא מוסיף לו דברים טובים. אם הוא יאמר שהוא בישיבה, כי הוא אוהב את סגנון הלימוד/רמ"ים מסויימים או סיבות רציניות אחרות, לא הייתי פוסלת מייד, זה סיבות רציניות.

אם הגעת למצב שאת שואלת כזאת שאלה אז אולי באמת יותר טוב שתתחתני עם מישהו מישיבה  שתרגישי שהיא מתאימה לך, כדי שבשנים הבאות לא כל קושי יעלה לך את הספק שהיית צריכה מישהו מישיבה אחרת.

תשובה כללית: אסור לפסול בגלל ישיבה. עיקר החיים עוד לפניכם,מתגבשים ביחד ומשתנים יחד. בעם ישראל יש מקום לאיחוד בין כל הסוגים, גם בתוך הבית הפרטי. בסך הכל בחיים השוטפים ממש לא מתעסקים רק בלהגן על קרוון באיזו גבעה.

1. לגבי מה שנאמר בעניין מח' ב"ש וב"ה

א. כדברי הגמ': נהגו כבוד זה בזה פה נאמר שלא נהגו כבוד.

ב. סיבת דברי הגמ' שלא נמנעו מלישא אישה נאמר עקב מחלוקתם לגבי איסורי נישואים בלאווים (יבמות יד ע"א) וע"כ הגמ' מציינת ואומרת שהסיבה שלא נמנעו הינה בגלל שב"ש הזהירו את ב"ה כאשר אותה אשה הייתה אסורה ע"פ דברי ב"ה ולכן לא נמנעו.

2. אין עניין ללכת מלכתחילה ולחפש שידוך במקום שלבך אינו שייך לשם [וזה יכול להיות מכל סיבה שבעולם וכולם סיבות לגיטמיות]

3. כאשר הרב "מקולקל" [הן בדעות והן במעשים והן במידות] הדבר בהכרח שמשפיע על תלמידיו, דבר זה נלמד מכך שר"מ למד תורה מאחר [אלישע בן אבויה] ולכן בשמים לא הוזכרו שמועותיו [חגיגה טו ע"ב] נכון הוא שלאחר שרבה בר שילה אמר כי ר"מ תוכו אכל קליפתו זרק נאמרו שמועותיו וכבר פירשו רבותינו [עיין נפש החיים ועוד] שדווקא ר"מ היה במדרגה שהיה יכול להאמר עליו תוכו אכל, וכן כתב שם הרבנו חננאל שאדם שלומד מרבו דרכי ההתנהגות מידות ותורה אינו רשאי ללמוד אצל רב שאינו שלם במידות וכדברי הכתוב "'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', וא"ר יוחנן אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו". וטעם הדבר כמו שהסברנו שהדבר משפיע על נפש התלמיד.

4. נא לשים לב! באמור לעיל אין הבעת דעה לגבי האם הרב פלוני הינו אדם שלם במידות ובמעשים או שמא אינו, כל אדם יעשה כחכמתו בדבר.כאשר ישנו ספק יוכל להיוועץ ברבותיו.

אומנם צריך לדעת [דבר שלצערנו רבים "שוכחים" או פשוט לא יודעים] כי גם בתורה יש דרגות בת"ח ולא כל רב דומה במדרגתו לרב אחר [לדוג' אין חולק כי הרב אליהו והרב שפירא זצ"ל היו גדולי הדור וכל שאר הרבנים בדורנו הינם תלמידיהם או תלמידי תלמידיהם].

1. א. אתה מנסה לעשות אידיאל מבעיה- זה שחלק מהציבור לא נוהג כבוד בחלק אחר או שרבנים מסוימים לא מכבדים אחד את השני זאת בעיה גדולה בפני עצמה-לא עושים איידאליזציה מבעיו.

ב. יש הבדל בין הצורך להזכיר את העניין מבחינה הלכתית לבין המשמעות שלו. עצם זה שבאופן מציאותי היתה מציאות שנדרשו לשאלה האם מותר להתחתן עם ה-'צד השני' או לא שממע שהיה רצון כזה והיתה מציאות כזו. ואדרבה-כמו שאמרתי שם זה הרבה יותר חמור- כי יש שם השלכות הלכתיות רבות-גם לגבי איסורי נישואין גם לגבי טומאות וטהרות ואלו דברים שיכולים להשפיע על האדם השני באופן וודאי ולכן הוא חייב לקבל את הפסיקה ההלכתית השניה כלגיטימית.

2. בוודאי שאין עניין מלכתחילה אלא השאלה על מה אתה פוסל-ועד כמה אתה פתוח לאנשים אחרים לדעות אחרות ובאופן כללי בניסוח שלך- עד כמה לבך רחב? מי שמרחיב את הלב מגלה שהוא יכול להיות שייך להרבה יותר מקומות.

3.  זאת חלק מהבעיה- בקלות מדי אנשים מחליטים שרב "מקולקל" בקלות מדי אנשים מחליטים שהתלמידים הם לא בסדר. הכל מתחיל מזה שאנשים שופטים אנשים לפי אמות המידה שלהם וצורת החשיבה שלהם-כלומר-אני המדד לאמת ואם הוא לא כמוני סימן שהוא מקולקל . ובמחילה יש איזשהו רב היום שאתה יכול להשוות לאלישע בן אבויה? אתה מודע בכלל לחומרת האמירה שאמרת עכשיו? זה בכלל לא דומה. ובלי להתייחס בכלל לגוף העניין(האם אדם שלומר מכופר יכול לצאת בסדר ולאכול תוכו ולא קליפתו)  אי אפשר בכלל להשוות-הכפירה של אלישע בן אבויה לא היתה  על 'קוצו של יוד' כזה או אחר-היא היתה כפירה רוחנית עקרונית-יש אומרים שכפר במציאות הטוב בעולם הזה, יש אומרים שהוא כפר ממש בהקב"ה חלילה, בכל מקרה לא מדובר כאן בשני רבנים שמתווכחים על ניואנסים. המרחק בין ר,מ לאלישע בן אבויה הוא יותר כמו המרחק בין הרב עובדיה(או כל רב אחר לצורך העניין) לעמוס עוז(להבדיל כמובן).

4.   אשריך שסייגת.

אני בהחלט מסכים שיש מדרגות בת"ח- אבל: אין חולק כי הרב אלהו והרב שפירא (זצ"ל שניהם?) הם גדולי הדור? במחילה מכבודו-איפה אתה חי?    בלי מאמץ רב אני להראות לך הרבה חולקים(שוב בלי להביע דיעה אישית בעניין אני שכחתי את הגדולומטר בבית)  כל שאר הרבנים בדורנו הם תלמידיהם או תלמידי תלמידיהם? שוב לא נכון עובדתית. אפילו בציבור שלנו זה לא נכון(שלא לדבר על הציבור החרדי למשל) וזה עוד בלי להיכנס לעוד כמה שאלות, למשל:מה המשמעות למעשה לכך שמישהו הוא גדול הדור-האם זה מחייב מישהו במשהו או רק לא ראוי ובאיזה נושא,   ובנוסף-לענ"ד לאחר שרב נפטר דעתו נחשבת בדיוק כמו הרב שנפטר לפני 20 שנה ו-50 שנה ו-100 שנה. הוא כבר לא "גדול הדור" אלא מרבני הדור הקודם- והדרכותיו למעשה מקבלות משקל זהה-במיוחד כשהמציאות משתנה ומתעוררות שאלות חדשות.

בראש ובראשונה אבהיר כי דברי נאמרו לגבי הדברים שרחל עצמה כתבה.

דברי ב1 א. נאמרו לגבי תגובתה היא שמדובר בכך שאותם רבנים שאין היא חפצה בהם עשו דבר לא מכובד אינני יודע מהו, אינני שופט אותה ואינני מחנך אותה.

לא הבנתי מה חידשת בדבריך כמו שאמרתי המימרא בגמ' הובאה בעניין מאוד ספציפי בעל משמעות הלכתית. [לכן ציינתי את המקור בגמ' ע"מ שיעויין שם לפני שיגיבו]. אינני רואה צורך לקשור בין הדברים כמו לומר "אצלם זה היה הרבה יותר חמור" שוב מהסיבה הפשוטה ש"נהגו כבוד זה בזה" וכן "הקדימו דברי ב"ש לדבריהם" ועוד

2. שוב אתה בא לחנך אם האדם לא מעוניין לצאת ולהשתדך עם בת בגלל שהיא חסרת יד האם זה לגטימי בעיניך? אדם לא חייב להרחיב את ליבו ע"מ לחפש את זיווגו זה מתכון בטוח לאסון ולאין ספור תקלות [טוב לענ"ד, כמו שלפי דעתי זה מתכון בטוח לאסון זיווג בין דתי לחילוני, וכדברי ר"י "לכל כלל יש יוצא מן הכלל"].

3. שוב לא הבנת את דברי מומלץ לקרוא יותר מפעם אחת.

א. הבהרתי כי כאשר רב "מקולקל" בהכרח שהדבר ישפיע על תלמידיו וציינתי שהדבר נלמד מהגמ'.

ב. אלישע בן אבויה עד שיצא ונהיה אחר היה מגדולי התנאים [בדרגת ר"ע].

לגבי הדבר שנכתב על הרב אליהו והרב שפירא זצ"ל

אז כן הם היו מגדולי הדור. הרב שפירא עוד בצעירותו התפרסם כאחד מגדולי הדור הבא וודאי ובוודאי שהיה כן.

עיין בתוס' בברכות לגבי שמואל הנביא שהתחייב מיתה לעלי הזקן [בגיל 3!!] [וכן נפסק להלכה בשו"ע] שגדול הדור כולם מוגדרים כתלמידיו [בעל כורחם] אינני נכנס לעניין חרדים וכו' אין זה מענייננו וזה סתם גלישה למקומות לא נצרכים.

הייתי מצליחה לקרוא משו .

אבל ברצינות- בחיאת תעשו קצת רווחים בתגובות.. במיוחד כשהן ארוכות.. (הקריאה לכלל הפורום כמובן..)

לא קראתי את דבריך מתוך רצון עז להגיב נגד וצר לי שחשבת כך.

כמה הערות קצרות:

1. לגבי אלישע בן אבויה-אין חולק שהוא היה תנא אלוקי קדוש ורם מעלה לפני שכפר

אבל לא על זה אמרו שתוכו אכל קליפתו זרק-ושר"מ אין שמעוותיו נאמרות בשמיים בגלל שלמד ממנו.

הדברים נאמרו בגלל שכפר. כל עוד לא כפר לא היתה שום בעיה ללמוד ממנו ולא היתה שום בעיה בתלמיד שלו.

2.  יש הבדל בין הם היו- גדולי הדור לבין הם היו מ-גדולי הדור. על כך שהיו מגדןלי הדור אין וויכוח,

אלא שמדבריך השתמע שהם היו-שניהם גדולי הדור. ועל כל אמרתי שזה לא מוסכם בכלל-בקרב רבנים אני מדבר.

מדברים ששמעתי באוזניי או ששמעתי בשם רבנים כאלו ואחרים(שוב כמו שאמרתי לי אין גדולומטר בטח שלא הכרתי אישית את שניהם ורבנים אחרים) בציבור שלנו וקל וחומר בציבור החרדי.

וברגע שיש וויכוח על מי הם גדולי הדור (ובאופן כללי יש רבנים שאדם אחד טוען שהם היו ענקים ואחר טוען שהיו ת"ח בינוניים-לא חסרות דוגמאות ואני לא מביא פשוט כדי למעט בלשון הרע) ממילא לא ניתן לדבר בכזה ביטחון על כך שאחירם כפופים אליהם או לא יכולים לחלוק עליהם או שדעתם בטלה ביחס לדעת רבנים אחרים וכו'.

מה שהבאת זה בהנחה שידוע שרב מסוים הוא גדול הדור ואז מכאן נובע 1,2,3.

3. אשמח לראות את המקורות שהפנית אליהם: התוס' בברכות והשו"ע-אם תוכל להביא מראי מקומות מדויייקים אני אשמח

4. אני לא מת על זה אבל יש נושאים שהם כל כך חשובים וכל כך מזולזלים שצריך לדבר קצת בטון מטיף או מחנך. זה בא ממקום של כאב ובא ממקום של הכרת החשיבות הענקית שבדבר. ייתכן שהצדק איתך ושבאמת לא צריך לנסות לחנך אף אחד- לא יודע.... בכל מקרה גם אם לא לחנך אני מאמין שלהביע את דעתי ביחס למה לגיטימי ומה לא(הרי גם אתה היית עונה שיש דברים שהם לא לגיטימיים או לא חשובים) ולנסות לייעץ כולנו יכולים.

שבת שלום

הישיבה היא לא המתווה הבלעדי שהבחור ילך בו בסופו של דבר.

בדרכי לימוד כנראה שכן, בהשקפה לא בטוח ש1:1

בד"כ בישיבות רציניות הבחור הולך אחרי ראש הישיבה שלו.

ולהתחתן עם הבחור זה אומר להתחתן עם דרכו של ראש הישיבה, ואם את לא מתחברת לדרכו אז זה באמת יכול להקשות.

במיוחד רבנים שיש להם דרכים מיוחדות במנהגים של צניעות בינה לבינו וכו'.

למשל בציבור החרדי יש בעיית רווקות מאוד קשה אצל חסידי גור, ששם יש תקנות מאוד מחמירות על עניני צניעות וכו'.. אף אחד לא רוצה להתחתן איתם\ן בגל הדברים האלה.

למה בישיבה רצינית הבחור מוכרח ללכת אחרי ראש הישיבה,

ובישיבה לא רצינית לא?

[אני לא אנחית הנחות יסוד שמתשמעות שמציקות לי יותר]

למה הנחת היסוד היא שהבחור הרציני אולי ילך אחרי אחד הרמים האחרים שלאו דווקא

מסכים עם כל מה שראש הישיבה מנחה ובכל זאת לא יהיה עימות?

חייב להיות שכל הישיבה מקשה אחת על רבניה ותלמידיה?

אבוי לנו אם כך.

בקטנותי אומר עוד דבר

על דבר אחד לכל הפחות אני מוכרח להסכים עם הרב עמיטל ז"ל

וסליהח על ההצואה מההקשר:

אל תהיו עמיטלים קטנים.

על גור יעיר/יאיר/יעיד חסיד גור .

באופן כללי אני מרגיש כאן הרבה הנחות יסוד לא מוכרחות.

להפך.

אם אתה לא מתחבר לראש הישיבה, למה אתה לומד שם?

למה אתה משקיע עמלך בלשהות שם?

ובכלל- מה אתה עושה שם??

רק "שומע שיעורים"?

נשמע שהדברים צומחים מגישה שכל אחד יעשה הישר בעיניו, למרות שיש עניין של עשה לך רב, והזוי בעיני שנראה לגיטימי ללמוד תחת רב מסוים כל כך הרבה זמן ובאותה נשימה להתנהל כפי שאתה רוצה...

זו בעיה חמורה לעשות משהו, ללמוד, להתוות דרך, בעוד שלא מסכימים עם המתווה העיקרי

זו בעיה חמורה ללמוד ולהשקיע בישיבה כלשהי ולומר באותה נשימה: אני לא מתחבר לדרך.

ועימות- אולי יהיה. אבל ברמת שאילת השאלות והבירור, לא ברמת האי הסכמה הכללית עם הדרך..

אחרת באמת אבוי לנו..

כי אני מתחבר לדרך הלימוד שם.

למה כל איש יעשה הישר בעיניו הפוך בהכרח מדווקא ראש הישיבה.

וממתי ישיבה היא לא חבורה של אנשים שבאים ללמוד תורה?

[טוב, אני מכוון למקום לא מוכר ואוונגרדי להחריד,

 פרשתי מהדיון כי אני מחוץ לגבולות שלו.]

יש לנו דעות משל עצמינו הרב אומר ואתה קובע מה אתה עושה זה לא הרב אמר אמן אמן אמן , אם יש  דברים שהוא לא אמר עליהם אמן אוטומטית זה אומר שהוא לא שפוט של אף אחד ולכן אין בעיה עם המ שהישיבה מלמדת לבין מה שהוא בוחר ללכת עם ! היא לכך ובהתאם לזאת תבדקי את ההתאמה בינכם לפנשאת פוסלת!

מצד אחד אני גם שואלת את עצמי את זה ממש..!

אבל מצד שני חברה שלי התחתנה עם מישהו מהישיבה הכי לא קשורה אליה שאפשר..

והיא תמיד ההוכחה בשבילי שהכל יכול לקרות - וחבל לפסול..

(כי לפעמים הבחור לא בחר את הישיבה בגלל הרבנים\הדרך החינוכית\השקפת עולם-אלא מסיבות אחרות שמבחינתך הן אפשריות..ואם תפסלי-הפסדת!)

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!