הכל תלוי באיזה סוג של אנשים מדובר.

אני יודעת שזה תלוי בזוג.

לכאורה לא מדובר פה בדיון הלכתי (ואולי כן?),

אני שואלת מהי דעתך האישית, מה אתה חושב..

כלומר, מה מעניין אותך לדעת מה היו עושים אנשים אחרים,

אם לך ולבעלך לעתיד זה מרגיש וזורם טבעי- מעולה.

ואם לא- אז לא.

זה אישי מדי. ויהיה הרבה יותר עוצמתי בהצנעתו ולא לעין כל.

במקרים שהחתן לוקח את הכלה לגברים-עזבו את זה שזה "מפרק" את רחבת הבנות וגורם להן להפוך ליציע של רחבת הבנים..זה גם לא נראה נעים כ"כ לכלה.

החתן אצל הבנות- תמיד אני מפסיקה לרקוד כשהוא מגיע, כי איתו בד"כ מגיעים גם אחי הכלה וכו'.

אני תמיד אומרת שבסוף החתונה שלי {ממש בסוף} אבקש מהלהקה עוד איזה שיר, וארקוד עם המסכן מאחורי מחיצה ובריח לבד..

והוא שהחתן לוקח את הכלה לעזרתו ושם החברים רוקדים להם.

וגם זה מעלה לי שאלה: האם יש טעם להמשיך לרקוד אח"כ? הרי הכלה לא נמצאת והמצווה היא לשמחה.

לי זה צורם גם כשרק החתן מגיע, בלי אחיו או אחי הכלה.

כמו שכבר אמרו פה, יש בזה מן החוסר צניעות (בהרגשתי לפחות).

החרבה מתרוקנת ואז אפשר להתחיל פרי-סטייל..

תנסו את זה בבית..

מוציא ת'עיניים.

לא מרגיש לי צנוע..

למרות שמבקומות רבים נהגו שכן לרקוד החתן והכלה (מצוה-טאנץ) ואלו לא ציבורים שיש לחשוד בהם בחוסר צניעות

ויותר מזה,אומרים שיש בדבר הזה עניין גדול בפנימיות..ולמרות שהמשפחה שלי דיי מקורבת לחסידות,נראה לי שאוותר

על זה בכ"ז..

(ד"א-מי שראה פעם מצווה טאנץ יודע שההרגשה שנמצאת באויר היא ממש הרשה של קדושה,ממש אצילות,ולא של

חוסר צניעות,ובכל זאת.)

באמצעות חבל,ואז החתן רוקד עם הכלה יד ביד (ככה לפחות אני ראיתי)

וכמובן שזה לא ריקוד סוער של הכלה...אבל זה גם קצת שונה כי שמה כל מי שצופה הם גברים...

אבלבלבל למה לא רואים בכלל את הפנים שלה?

ולמה היא נראת כמו מכונת שואב אבק שהוא סוחב אחריו?

ומה לגבי מכונת שואב האבק?

לא נעים להגיד אבל היא נראת כמו פודל כשהיא הולכת אחרי החבל שהוא מחזיק.

ועוד כתוב שם שהריקוד היה שעה וחצי, 

נראה לי מביך בטירוף!

הם רגילים ומחכים לאירוע . הכבוד שהרבי רוקד עם הכלה מרגש את החסידים והחסידות

ואפשר לחוש את זה.כל אחד ומינהגיו.זוהי מסורת שם.

יש בעיה אצלנו.

לנו אין כל כך מסורת ובגלל זה קיימות שאלות כמו שעולות כאן.

אחת החברות שלי היא ממשפחה חסידית וכשהגיע הזמן שלה להתחתן (17 וחצי כמובן) וכבר מצאו את הבעל המיוחל, שאלתי אותה על המצווה טאנץ ואם היא לא מתפדחת לרקוד שם מול כל הגברים. 

והיא ענתה שהיא דווקא נורא מתרגשת! תתארו מזה "לרקוד"  עם האדמו"ר. ואגב, זה בכלל לא לרקוד. היא מזיזה רק את החבל ולעיתים נדירות זזה מצד לצד.

אצלם הרב הוא דבר מקודש. זה ברכה בשבילה.

והיא מכוסה ככה כי סופסוף היא בחורה נשואה, לא ככה?! לא כל אלפי החסידים צריכים לראות אותה. היא שומרת את זה לבעלה.

כשראיתי את זה, זה היה באמת מעמד יפה. רואים את הכבוד, את השמחה האמיתית וההתרגשות..

וגם האדמו"ר עוצם את העיניים שלו..הכל נעשה בקדושה..

זה נראה לי (הסרטון) הדבר הכי מביך ומאמלל בעולם!!!

ורואים עליה- הראש מושפל כ"כ... פשוט להסחב אחריו... למה???

וחשבתי שמצווה טאנץ זה רק עם המשפחה! אז למה "לרקוד" לעיני כולם???

מה העניין כאן למען ה'??? ואם זה אבא שלה- מה הקטע שחבל?

גררר.... תמיד המנהג הזה עצבן אותי!!!

כמו איזה בלון... עם פנים מכוסות. הגזמה ברוטאלית.

למעט זה שהיא נראית כמו איזה חמור בפטר חמור

לא רוצה לחשוב איזה מטעמים יכולים להוציא מזה..

מחילה על הניצלו''ש..

בעזהי"ת.

בשתי מילים: ממש לא.

זה מפריע לסדר הציבורי במחיצת הבנות, וחוצמזה שזה שיא האישי. וזה בדיוק "להפגין אהבה", מה שלא ראוי לעשות בציבור...

זה המקום היחיד שבו ידועה לכל שהם מותרים..

הפעם היחידה בחיים שיוכלו לעשות את זה..

בעזהי"ת.

גם מצד הצופה- זה מביך, אתה מרגיש כאילו אתה חודר להם לרגעים האישיים ביותר,

וגם מצד הכלה [בעזרתשם]- זה שיא המביך.

ומה הקשר לזה שהם מותרים?

זה כמו שהחתן והכלה לא ייתחבקו שנייה אחרי החופה. מה הלחץ?

אני בטוחה שגם מבחינתך, ישנן סיטואציות יותר אינטימיות שברור לך מאליו שהם לא יהיו לעין כל.

כמו שכתבתי למטה, "אפשר לומר את זה גם על עוד כמה דברים", רק תלוי מהי רמת הרגישות בענייני צניעות..

שלא בדיוק יעשו נחת רוח לקודשא בריך הוא..

מותר לזוג לרקוד גם בביתם וגם לאחר 20+ שנות נישואין.

וכל עוד הם עושים את זה בביתם בצניעות, אף אחד לא אמור לדעת אם הם מותרים או לא.

וזה גם לא אמור לעניין אותם מה אחרים חושבים.

אומר שהם חיכו מספיק זמן עד עכשיו-יוכלו לחכות עוד שעתיים-שלוש, שנתיים-שלוש..

{שמעתי כבר על זוגות ששמו להם בחדר ייחוד אמפי ורמקולים..תודו פאדיחה!!}

בדיוק השבת חשבתי על זה...

והתשובות שהחברה' כתבו בו סגרו לי את המעגל.

תודה

ריקוד של אבא ואחים,

לי אישית זה נראה מתבקש ומרגש.

ממש.

אבל חבל לצאת אידיוט מול חבורת בנות כשאני בכלל לא יודע לרקוד...

כאילו כבר רקד עם עלמות בחייו.

ביינישים- לכו תדעו מי הם באמת.. *חושד*

|מלמד זכות|

מחשבים את צעדי ריקוד החתונה העתידית תוך כדי לימוד סוגייה בגמרא.

*מקטגר*

הכל בצחוק, כן?

אישית לא ממליצה לו

נותנים ידיים אחרי החופה בדרך לחדר ייחוד-בהוראה של הרב ...

אחד בשניה בפעם הראשונה בלי שכל העולם רואה...

בברסלב נותנים יד מאור"ש אמר שזה על פי הסוד זה כתו באחת החוברות שלו.

אני שמעתי שהרב אברום שפירא הורה לתלמידיו להקפיד לעשות זאת. כלומר ישר בסיום החופה לתת ידיים.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t119504

הייתי מקפיץ אבל אי אפשר...

מצד שני, שמעתי שהתלמידים נוהגים "לזרוק" את הטבעת לאצבעה של הכלה ע"מ שלא ידעו האם זו חתונת נדה.

זו הבעייתיות בשמועות...

אתם לא עומדים ומסתכלים ומקשיבים היטב לכל חופה שאתם נוכחים?

אני כן- כמעט תמיד, אוקי- אלא אם יש חברות שמפריעות לי ממש...

(או שאני עסוקה מידי להתפלל מלשים לב למהך להאירועים)

ככה למשל שמתי לב שאין בכתובות שלנו מיניין השטרות!! אלא מניין לבריאה.

מי צריך שמועות- כשרואים?

לגבי ריקוד ביחד

הייתי בחתונה שעשו משו יפה ביותר

החתן והכלה לקחו את כל המחיצות- סגרו אותם- ככה שאף אחד לא ראה אותם ולא הפריע (היינו עסוקים במנה עיקרית...)

ורקדו

היה כיף ממש לא לראות את זה

זה ניראה לי מביך ביותר...!! 

במיוחד עם הכלה לא יודעת/לא אוהבת לרקוד

אם שניהם רקדנים כאלה.

אז זה הגיוני..

אני סתם כך לא יודעת לרקוד.

אז בכללי לא הייתי מכניסה את עצמי לחתונה עם ריקודים (אני הולכת להתחתן ברבנות..)

אם אזכור- אאמץ אותו.

ולמסיימת..- זה לא מנהג. רק אם שניהם רוצים..

אני גם רוצה ברבנות... - דיברנו על זה כאן פעם. זה ניראה לי הכי אטרקציה שיש!

מה עם שמחת החתונה ?

זה לא רק בגלל צניעות אלא גם לא "חהוציא "לאחרי םת'עיניים, במובן של קנאאה. יש אנשים שלא זכו להינשא או שחייהם אינם אושר (באשמתם או שלא לךא משנה) אז נכון, החתונה זה טבעי וטוב וצריך לשמוח כמובן .בשמחת האחר ותמיד צריך) אבל ברחוב?! סתם כך?: אין הפגנת חיבה במגע בין איש לאשתו. !! גם מהטעמים הקודמים של לא לגרור מבטים ותשומת לב .

אותו כנ"ל על זה שמביאים את הכלה לעזרת גברים,וכולם רוקדים סביב החתן והכלה..למה זה טוב?

ואני לא רוצה שבנות ירקדו ליד בעלי.. וגם החתונה זה זמן קדוש...יום החתונה זה כמו יום כיפור-יום שמכפר על הדברים שעשית..ופתאום להגיע למצב שבנות רוקדות סביבו..וגם אם הבנות לא ירקדו..אני לא צריכה שכל הבנות יראו אותי ואת בעלי רוקדים ביחד-זה אינטימי... אולי אני ארקוד איתו אחרי זה- או בחדר ייחוד

מספיק לי פורים שבוהים בך רוקד שיכור..סתם לא נעים לדעתי.

(וברור שיש את הבעיה שבנות מנהסתם יתחילו לרקוד..)

גם כי בנות ממשיכות לרקוד מסביב, ולא תמיד יודעות שלרקוד מסביב זה בעיה של צניעות. ובכלל, לא כל חתן/כלה רוקדים הכי יפה בעולם, ככה שהוידאו ינציח את רגעי הפדיחה הגדולים ביותר...אבל יש משפחות שזה חלק מהמנהגים שלהם, ולא נעים..

אז שכל אחד יעשה כפי שרבו מורה לו, ואישית, אצלי זה לא יהיה. גם לא "תוכנית חיים שכאלה" כמו שהתחילו לאחרונה שמראים את התמונות המפדחות ביותר מלידה ועד חופה..

אני חושבת שדווקא זה מהמם שהחתן והכלה רוקדים יחד, ובצד של הבנות, כי אז הכלה יכולה לרקוד גם,,

מפדח? בכלל לראות בוידיאו תריקודים אחכ זה מפדח,, אבל חמוד וטהור.. 

סופסוף זה החתונה שלהם...

וברור שסופו של דבר זה לפי הרגש,, צניעות זה בראש ובראשונה רגש..

לרקוד לבד מאחורי המחיצה? אז שירקדו בחדר יחוד..כשזה עם כולם אז יש יותר התלהבות... והחתן לא מסתכל בכלל על הבנות אם הן ממשיכות לקפץ מסביב...

וברור שגם אחרי החתונה תמשיכו לרקוד,,

לכי על זה יעל_א.. או תרקדי על זה.. חחח

ומזל טוב!

וזו היתה שאלה היפוטתית בעקבות חתונה בחמישי.

זה הכל..

יש שחשבו/ עדין חושבים שאני נשואה+..

גם כשהאבא בא לרקוד איתה..

ועניין הבנות המרקדות-כלל לא קשור לחתן אלא לאורחים, החברים ובני המשפחה שלו-בדגש על בנים, שבאים לראות מעבר למחיצה איך החתן מרקד עם הכלה, והבנות מכשילות אותן כי הן לא שמות לב שמסתכלים עליהן. 

קצת קשה לומר ל-300 אורחים למשל לא להסתכל כשהחתן מרקד בעזרת נשים, ותמיד יהיו בנות שיאמרו ש"זה לא בעיה שלנו", אז ככה נחסוך סיבוכים הלכתיים. מי שנוהג אחרת, יש לו כנראה על מי לסמוך.

ולחתן מותר לראות את הבנות שרוקדות סביבו?!? יש לו פריבליגיות נוספות שאני לא יודעת עליהן?!?

ולראות את אישתו הטריה רוקדת הוא יכול.

לעומת ברחבת גברים שהם לא יכולים לראות אותה...

זאת ההזדמנות היחידה שלהם לרקוד.

אבל אני חושבת שנקודות ההנחה שגויה-תמיד יש בנות שלא אכפת להן לרקוד כשיש בנים.. והן ירקדו..

החיים לא נגמרים בחתונה.

אבל יש דעות באחרונים שלא סוברים ככה... בעיקר האחרונים שעדיין לא התחתנו

מצד שני, האם לגברים כן מותר לראות את הכלה רוקדת ברחבת הגברים לפי "נפשי תערוג"? או שאולי לא הבנתי נכון. לגבי רותי-לא אמרתי שלחתן מותר, אלא התכוונתי לומר שהבעיה היא לא רק של החתן אלא של הרבה גברים שרואים. גם מי שתאמר שהחתן "לא רואה" את הבנות המרקדות מרוב התרגשות, החברים שלו דווקא כן.

לפי ההלכה אם לא משמחים את הכלה אסור לבטל תורה ז"א שאם הכלה לא נכנסת לצד של הבחורים הרוקדים אין היתר לבטל סדר ערב. 

כששאלתי בן דוד חרדי כיצד הם מקבלים היתר לבטל תורה אם הכלה לא נכנסת הוא אמר לי שהכלה שמחה כשהיא יודעת שמשמחים את החתן - תירוץ קלוש...

לעניין עצמו אם הבנות יעמדו מסביב וימחאו כפיים אז ניחא אבל לרקוד מסביב זה ספסטנישט.

לגבי המצווה טנץ זה באמתץ נורא ואיום היא נראית כמו פרה המובלת לשחיטה. [לא בגלל המראה האישי חלילה וחס!!!]

אז אם אתה משמח את החתן-קיימת את המצווה,לא?

זה רגע מאד אינטמי של הזוג, הפגנת חיבה ואהבה בפומבי אסורה למיטב ידיעתי.

מי המציא בכלל שזה מותר?

זה מקובל כבר מס' שנים.מותר? כשאנשים מעתיקים מנהגים, הם לא שואלים יותר מידי שאלות..

מי המציא שזה מותר?

כי אני צריך לקחת מידות לעדשות... 

מתחתנים כדי להסתכל אחד על השני

מה לגבי כיסוי ראש ביציאה מחדר ייחוד??

זה עניין הלכתי לחלוטין...

לדעתי יש בזה משו יפה אבל לא נראה לי שהייתי נוהגת כך..

אבל שוב, הנוהגים כך זה בעקבות הלכה..

אלא אם כן אני טועה? מישי רוצה לעשות כך בלי קשר?

אבל אולי רק אני נחשפתי לזה רק בשנים האחרונות.

ללכת עם כיסוי ראש כשיוצאים מהחדר יחוד.

אבל באמ מי שהרב שלו/שלה פוסק ללכת עם כיסוי ראש אז למה לא הולכים?

אשתו , ולכן היא צריכה כיסוי ראש,

יש כאלה שפוסלים את החדר ייחוד ,ע"י כניסה של מישהו וכו'

ולכן היא לא צריכה כיסוי ראש.

הכי טוב הספרדים,

אמורים לא לעשות חדר ייחוד ופותרים את הבעיה...

לכן אלה שכן עושים חדר ייחוד זה יותר בעייתי להם שהאישה תצא ללא כיסוי ראש, לפי מה שהבנתי..

חוצמזה- שיש שאומרים שאם הכלה נשארת עם הטול על הראש זה מכסה את עניין הכיסוי..

ויותר גרוע שהחתן והכלה נשארים שעות בחדר ייחוד....

מצד אחד, זה היום שלהם, פעם בחיים הם מתחתנים, שבוע הם לא ראו זה את זה.

אבל, וזה אבל רציני. לדעתי זה ממש לא בסדר שכל האורחים צריכים לחכות להם הרבה הרבה זמן (לפעמים זה שעה ויותר).

חתונה חתונה אבל תתחשבו

עוד סיבה למה לא לעשות חדר ייחוד....

הרב אבינר פסק פעם, שחתן וכלה צריכים להיות 20 דקות-25 דקות בחדר ייחוד כדי לא להטריח את הקהל. מה לעשות, זה הזמן שבו עושים את כל התמונות שאתם רואים, וזה לוקח זמן, אם הזוג צם באותו יום, ועוד שבר את הצום בלגימת יין, שזה כבר עושה כאב ראש...

לדעתם זה חוסר כבוד וזילזול גמור באורחים שהוזמנו!

אבל לפחות אני מסיימת בנחת את הדג

איך רוקדים שנייה אחרי הכבד? כשמו כן הוא..:S

כתמר- אני מכירה את זה ממזמן (טוב, יש לי יותר פז"ם)

שוקו- למיטב ידיעתי, אלה שהרב שלהם פוסק כך, הם אלה שנוהגים כך..

למרות שאכן שמעתי על זוגות שהיו חלוקים בינהם בענין ומאחר שיש על מי לסמוך כשלא מכסים את הראש אחרי חדר ייחוד- העניין נפתר..

כי זה קשור לחדר יחוד.

בקושי התירו לתת יד מהחופה לחדר יחוד.

זוג נשוי לא אמור להראות גילויי חיבה בפומבי.

ממש ממש לא הבנתי אתכם. האם יש היתר לחתן לראות את החברות של הכלה רוקדות? ולבנים - יש היתר לראות את הכלה רוקדת?

מאיפה ההמצאה הזאת?

מלבד כל חוסר הנעימות שבדבר, וכל מי שראה יודע שפשוט בא לך לעוף מהמעגל כשכלה נכנסת ורוקדת.

אז בלי סיפורים, אין בין זה למצוה טאנץ כלום כמו שכולם ראו בסרטון...

ואם לא נתחיל לחשוב הלכתית, מי יודע לאן נגיע...

אולי היה כדאי גם לפתוח שרשור על נתינת ידיים של נשואים, חיבוקים לעיני כולם ועוד, שזה כבר כן עניין על גבול ההלכה ולא הלכתי ממש.

אבל על זה????????

כל הכבוד על הפורום!!

הגיעו מהחוצניקים כמו שכתבתי פעם, כי אצלם נהוג הריקוד המשפחתי. חיבוק לפני כולם? זה כבר קטע שמגיע מהחילוניים..

יש כל מיני שטיות כאלה שעושים בחתונה..

יש כאלה מעלים אותם על שולחן (רעיון תיכוניסטי לגמרי... נפוץ במיוחד שזוגות מתחתנים בשיעור א'..)..

יש כאלה שהכחתן יושב עם הכלה ורואה ריקוד מיוחד של חברות הכלה (יש לי חבר שכמעט הפסיד בגלל זה ריקוד עם הר"י שלו..).. ומעולם לא הבנתי מה ההתר לכך.

יש כאלה שהחתן רוקד עם הכלה.. לא משנה באיזה צד של המחיצה.

זה פשוט מגוחך!.

חתונה לא באה להפגין את האהבה שבניהם לכולם, אדרבה זה לקוח מחתונות של בר מינן שששם זה הדבר העיקרי. חתונה זה דבר קדוש וזה באה לרומם את החתן והכלה לגבי העתיד שלהם.

ולהודות לה' יתברך על הזכות העצומה שהביאה אותם לערב זה ולנקודה זו של החיים.

ולדעתי כל מיני כאלה שטויות זה לעשות מושב ליצים מהערב הקדוש הזה...

זה חתונה שלך, תרקוד מצידי עם סבתא של הכלה תעשה מה שבא לך, בעיני זה מגוחך.

אהבה זה דבר אישי כ"כ, אני לא ב"א דוס, אבל שאני רואה את זה בפרהסיה, זה פשוט נראה פספוס של הקטע הכ"כ אינטימי הזה..

בנות נהנות מהקיצ'יות הזאת, לראות את המבט בניהם בכסא כלה, לראות אותם הולכים יד ביד אחרי החופה או רוקדים ביחד, אצלי זה שונה, זה קצת מבוזבז...

בזה עוד לא יצא לי להתקל...

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

הלב שלנו גדול מורכב

ולא תמיד הוא יודע להתמלא בדברים שאנחנו רוצים או חושבים שצריך

השמחה ברור שנמצאת

אבל השאלה כמה מקום היא מצליחה לתפוס

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

המון מזל טוב. היו מאושרים!

"

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

אבל השאלה מה האדם רוצה

והפותח רוצה שתהיה לו את ההתרגשות 

טבעיות ממש יפות, בניגוד לחומות שיער.

מבחינת פרצופים.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

גם שלך, בדרכים שונות אמנם.

כבר עבר, אבל תודה על הרגישות, חתול זמני נאמן.

וכחתול זמני, זה היה מקסים. אבל גם קצת עצוב, בשביל הדגים. אבל גם טעים.

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

אולי גם זה  יסורים...

בע"ה שלא נבוא לידי נסיון..

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ויצא לך להיות במיזם שלא נולד איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי? איך התרשמת ממנו?

שאני בורחת מהם

אני עדיין חושבת שלא עלו על השיטה ..

שבתות איכותיות בלי חפירות . בלי יותר מידי מאמץ

במינימום עלות וסבסוד .. לא צריך חפירות הקסם יקרה לבד ..

סדנאות / בתי קפה או אפילו פשוט להשכיר מקום יפה כזה כמו איפה שסטונטים לומדים אז לרווקים רווקות או לדייטים אבל ליום יום

די עם הכנסים האלה אותם בנים נו.. אותם מרצים..

צריך פשוט להגיע ליותר קהל יעד ולא רק נואשים נואשות

את חושבת שלמיזמים האחרים יגיע קהל מגוון יותר? (תכלס אולי זה שהכל באזור ירושלים משמר את אותו הקהל)

נראה לי שיש הרבה רווקים-רווקות טובים שפשוט המיזמים האלה לא מדברים אליהם..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

עוד לפני פגישה מקצועית?

יכול להיות גם שאתה מאוד מוצלח .. וזה מרתיע אנשים

זה במידה ובאמת אתה מראה רצינות ובשלות רגשית בדייטים

אם מדובר במשהו עקבי שווה לנסות לבחון את זה בצורה מקצועית

לא מנסיון😬

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

אני 1.60 וסבא שלי כמעט 2 מטר וגם השני ויש לנו מלא גבוהים במשפחה

די עם הבולשיט .

דבר שני תגיד תודה רבה ,בחורה גבוהה מאוד מעל 1.80 זה לא הדבר הכי נשי שקיים אלא אם כן היא מיוחדת 

ולא הייתי חושבת שאגב 1.90 זה יפה לגבר

לא ראיתי בחורה אחת שרוצה 1.90

תגיד תודה שהיא רוצה אותך..

סורי אבל אתה חי בסרט רע

ועוד חושב שהיא הבעיה נו

אתה צריך השתלת מוח

לא מרגישים צורך להקים בית.

סליחה. במחשבה שניה, הייתי צריכה להגיב אז, כשאחת המגיבות אמר שאין לה

רצון מיוחד להינשא. זוכרים?

אז תחת הכותרת הזו שהבאתי, מביאה יועצת נישואין מקרה מסויים דומה

עם ניתוח המקרה והסבר. 

בודאי שמעודדת הקמת בית.