הכל תלוי באיזה סוג של אנשים מדובר.

אני יודעת שזה תלוי בזוג.

לכאורה לא מדובר פה בדיון הלכתי (ואולי כן?),

אני שואלת מהי דעתך האישית, מה אתה חושב..

כלומר, מה מעניין אותך לדעת מה היו עושים אנשים אחרים,

אם לך ולבעלך לעתיד זה מרגיש וזורם טבעי- מעולה.

ואם לא- אז לא.

זה אישי מדי. ויהיה הרבה יותר עוצמתי בהצנעתו ולא לעין כל.

במקרים שהחתן לוקח את הכלה לגברים-עזבו את זה שזה "מפרק" את רחבת הבנות וגורם להן להפוך ליציע של רחבת הבנים..זה גם לא נראה נעים כ"כ לכלה.

החתן אצל הבנות- תמיד אני מפסיקה לרקוד כשהוא מגיע, כי איתו בד"כ מגיעים גם אחי הכלה וכו'.

אני תמיד אומרת שבסוף החתונה שלי {ממש בסוף} אבקש מהלהקה עוד איזה שיר, וארקוד עם המסכן מאחורי מחיצה ובריח לבד..

והוא שהחתן לוקח את הכלה לעזרתו ושם החברים רוקדים להם.

וגם זה מעלה לי שאלה: האם יש טעם להמשיך לרקוד אח"כ? הרי הכלה לא נמצאת והמצווה היא לשמחה.

לי זה צורם גם כשרק החתן מגיע, בלי אחיו או אחי הכלה.

כמו שכבר אמרו פה, יש בזה מן החוסר צניעות (בהרגשתי לפחות).

החרבה מתרוקנת ואז אפשר להתחיל פרי-סטייל..

תנסו את זה בבית..

מוציא ת'עיניים.

לא מרגיש לי צנוע..

למרות שמבקומות רבים נהגו שכן לרקוד החתן והכלה (מצוה-טאנץ) ואלו לא ציבורים שיש לחשוד בהם בחוסר צניעות

ויותר מזה,אומרים שיש בדבר הזה עניין גדול בפנימיות..ולמרות שהמשפחה שלי דיי מקורבת לחסידות,נראה לי שאוותר

על זה בכ"ז..

(ד"א-מי שראה פעם מצווה טאנץ יודע שההרגשה שנמצאת באויר היא ממש הרשה של קדושה,ממש אצילות,ולא של

חוסר צניעות,ובכל זאת.)

באמצעות חבל,ואז החתן רוקד עם הכלה יד ביד (ככה לפחות אני ראיתי)

וכמובן שזה לא ריקוד סוער של הכלה...אבל זה גם קצת שונה כי שמה כל מי שצופה הם גברים...

אבלבלבל למה לא רואים בכלל את הפנים שלה?

ולמה היא נראת כמו מכונת שואב אבק שהוא סוחב אחריו?

ומה לגבי מכונת שואב האבק?

לא נעים להגיד אבל היא נראת כמו פודל כשהיא הולכת אחרי החבל שהוא מחזיק.

ועוד כתוב שם שהריקוד היה שעה וחצי, 

נראה לי מביך בטירוף!

הם רגילים ומחכים לאירוע . הכבוד שהרבי רוקד עם הכלה מרגש את החסידים והחסידות

ואפשר לחוש את זה.כל אחד ומינהגיו.זוהי מסורת שם.

יש בעיה אצלנו.

לנו אין כל כך מסורת ובגלל זה קיימות שאלות כמו שעולות כאן.

אחת החברות שלי היא ממשפחה חסידית וכשהגיע הזמן שלה להתחתן (17 וחצי כמובן) וכבר מצאו את הבעל המיוחל, שאלתי אותה על המצווה טאנץ ואם היא לא מתפדחת לרקוד שם מול כל הגברים. 

והיא ענתה שהיא דווקא נורא מתרגשת! תתארו מזה "לרקוד"  עם האדמו"ר. ואגב, זה בכלל לא לרקוד. היא מזיזה רק את החבל ולעיתים נדירות זזה מצד לצד.

אצלם הרב הוא דבר מקודש. זה ברכה בשבילה.

והיא מכוסה ככה כי סופסוף היא בחורה נשואה, לא ככה?! לא כל אלפי החסידים צריכים לראות אותה. היא שומרת את זה לבעלה.

כשראיתי את זה, זה היה באמת מעמד יפה. רואים את הכבוד, את השמחה האמיתית וההתרגשות..

וגם האדמו"ר עוצם את העיניים שלו..הכל נעשה בקדושה..

זה נראה לי (הסרטון) הדבר הכי מביך ומאמלל בעולם!!!

ורואים עליה- הראש מושפל כ"כ... פשוט להסחב אחריו... למה???

וחשבתי שמצווה טאנץ זה רק עם המשפחה! אז למה "לרקוד" לעיני כולם???

מה העניין כאן למען ה'??? ואם זה אבא שלה- מה הקטע שחבל?

גררר.... תמיד המנהג הזה עצבן אותי!!!

כמו איזה בלון... עם פנים מכוסות. הגזמה ברוטאלית.

למעט זה שהיא נראית כמו איזה חמור בפטר חמור

לא רוצה לחשוב איזה מטעמים יכולים להוציא מזה..

מחילה על הניצלו''ש..

בעזהי"ת.

בשתי מילים: ממש לא.

זה מפריע לסדר הציבורי במחיצת הבנות, וחוצמזה שזה שיא האישי. וזה בדיוק "להפגין אהבה", מה שלא ראוי לעשות בציבור...

זה המקום היחיד שבו ידועה לכל שהם מותרים..

הפעם היחידה בחיים שיוכלו לעשות את זה..

בעזהי"ת.

גם מצד הצופה- זה מביך, אתה מרגיש כאילו אתה חודר להם לרגעים האישיים ביותר,

וגם מצד הכלה [בעזרתשם]- זה שיא המביך.

ומה הקשר לזה שהם מותרים?

זה כמו שהחתן והכלה לא ייתחבקו שנייה אחרי החופה. מה הלחץ?

אני בטוחה שגם מבחינתך, ישנן סיטואציות יותר אינטימיות שברור לך מאליו שהם לא יהיו לעין כל.

כמו שכתבתי למטה, "אפשר לומר את זה גם על עוד כמה דברים", רק תלוי מהי רמת הרגישות בענייני צניעות..

שלא בדיוק יעשו נחת רוח לקודשא בריך הוא..

מותר לזוג לרקוד גם בביתם וגם לאחר 20+ שנות נישואין.

וכל עוד הם עושים את זה בביתם בצניעות, אף אחד לא אמור לדעת אם הם מותרים או לא.

וזה גם לא אמור לעניין אותם מה אחרים חושבים.

אומר שהם חיכו מספיק זמן עד עכשיו-יוכלו לחכות עוד שעתיים-שלוש, שנתיים-שלוש..

{שמעתי כבר על זוגות ששמו להם בחדר ייחוד אמפי ורמקולים..תודו פאדיחה!!}

בדיוק השבת חשבתי על זה...

והתשובות שהחברה' כתבו בו סגרו לי את המעגל.

תודה

ריקוד של אבא ואחים,

לי אישית זה נראה מתבקש ומרגש.

ממש.

אבל חבל לצאת אידיוט מול חבורת בנות כשאני בכלל לא יודע לרקוד...

כאילו כבר רקד עם עלמות בחייו.

ביינישים- לכו תדעו מי הם באמת.. *חושד*

|מלמד זכות|

מחשבים את צעדי ריקוד החתונה העתידית תוך כדי לימוד סוגייה בגמרא.

*מקטגר*

הכל בצחוק, כן?

אישית לא ממליצה לו

נותנים ידיים אחרי החופה בדרך לחדר ייחוד-בהוראה של הרב ...

אחד בשניה בפעם הראשונה בלי שכל העולם רואה...

בברסלב נותנים יד מאור"ש אמר שזה על פי הסוד זה כתו באחת החוברות שלו.

אני שמעתי שהרב אברום שפירא הורה לתלמידיו להקפיד לעשות זאת. כלומר ישר בסיום החופה לתת ידיים.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t119504

הייתי מקפיץ אבל אי אפשר...

מצד שני, שמעתי שהתלמידים נוהגים "לזרוק" את הטבעת לאצבעה של הכלה ע"מ שלא ידעו האם זו חתונת נדה.

זו הבעייתיות בשמועות...

אתם לא עומדים ומסתכלים ומקשיבים היטב לכל חופה שאתם נוכחים?

אני כן- כמעט תמיד, אוקי- אלא אם יש חברות שמפריעות לי ממש...

(או שאני עסוקה מידי להתפלל מלשים לב למהך להאירועים)

ככה למשל שמתי לב שאין בכתובות שלנו מיניין השטרות!! אלא מניין לבריאה.

מי צריך שמועות- כשרואים?

לגבי ריקוד ביחד

הייתי בחתונה שעשו משו יפה ביותר

החתן והכלה לקחו את כל המחיצות- סגרו אותם- ככה שאף אחד לא ראה אותם ולא הפריע (היינו עסוקים במנה עיקרית...)

ורקדו

היה כיף ממש לא לראות את זה

זה ניראה לי מביך ביותר...!! 

במיוחד עם הכלה לא יודעת/לא אוהבת לרקוד

אם שניהם רקדנים כאלה.

אז זה הגיוני..

אני סתם כך לא יודעת לרקוד.

אז בכללי לא הייתי מכניסה את עצמי לחתונה עם ריקודים (אני הולכת להתחתן ברבנות..)

אם אזכור- אאמץ אותו.

ולמסיימת..- זה לא מנהג. רק אם שניהם רוצים..

אני גם רוצה ברבנות... - דיברנו על זה כאן פעם. זה ניראה לי הכי אטרקציה שיש!

מה עם שמחת החתונה ?

זה לא רק בגלל צניעות אלא גם לא "חהוציא "לאחרי םת'עיניים, במובן של קנאאה. יש אנשים שלא זכו להינשא או שחייהם אינם אושר (באשמתם או שלא לךא משנה) אז נכון, החתונה זה טבעי וטוב וצריך לשמוח כמובן .בשמחת האחר ותמיד צריך) אבל ברחוב?! סתם כך?: אין הפגנת חיבה במגע בין איש לאשתו. !! גם מהטעמים הקודמים של לא לגרור מבטים ותשומת לב .

אותו כנ"ל על זה שמביאים את הכלה לעזרת גברים,וכולם רוקדים סביב החתן והכלה..למה זה טוב?

ואני לא רוצה שבנות ירקדו ליד בעלי.. וגם החתונה זה זמן קדוש...יום החתונה זה כמו יום כיפור-יום שמכפר על הדברים שעשית..ופתאום להגיע למצב שבנות רוקדות סביבו..וגם אם הבנות לא ירקדו..אני לא צריכה שכל הבנות יראו אותי ואת בעלי רוקדים ביחד-זה אינטימי... אולי אני ארקוד איתו אחרי זה- או בחדר ייחוד

מספיק לי פורים שבוהים בך רוקד שיכור..סתם לא נעים לדעתי.

(וברור שיש את הבעיה שבנות מנהסתם יתחילו לרקוד..)

גם כי בנות ממשיכות לרקוד מסביב, ולא תמיד יודעות שלרקוד מסביב זה בעיה של צניעות. ובכלל, לא כל חתן/כלה רוקדים הכי יפה בעולם, ככה שהוידאו ינציח את רגעי הפדיחה הגדולים ביותר...אבל יש משפחות שזה חלק מהמנהגים שלהם, ולא נעים..

אז שכל אחד יעשה כפי שרבו מורה לו, ואישית, אצלי זה לא יהיה. גם לא "תוכנית חיים שכאלה" כמו שהתחילו לאחרונה שמראים את התמונות המפדחות ביותר מלידה ועד חופה..

אני חושבת שדווקא זה מהמם שהחתן והכלה רוקדים יחד, ובצד של הבנות, כי אז הכלה יכולה לרקוד גם,,

מפדח? בכלל לראות בוידיאו תריקודים אחכ זה מפדח,, אבל חמוד וטהור.. 

סופסוף זה החתונה שלהם...

וברור שסופו של דבר זה לפי הרגש,, צניעות זה בראש ובראשונה רגש..

לרקוד לבד מאחורי המחיצה? אז שירקדו בחדר יחוד..כשזה עם כולם אז יש יותר התלהבות... והחתן לא מסתכל בכלל על הבנות אם הן ממשיכות לקפץ מסביב...

וברור שגם אחרי החתונה תמשיכו לרקוד,,

לכי על זה יעל_א.. או תרקדי על זה.. חחח

ומזל טוב!

וזו היתה שאלה היפוטתית בעקבות חתונה בחמישי.

זה הכל..

יש שחשבו/ עדין חושבים שאני נשואה+..

גם כשהאבא בא לרקוד איתה..

ועניין הבנות המרקדות-כלל לא קשור לחתן אלא לאורחים, החברים ובני המשפחה שלו-בדגש על בנים, שבאים לראות מעבר למחיצה איך החתן מרקד עם הכלה, והבנות מכשילות אותן כי הן לא שמות לב שמסתכלים עליהן. 

קצת קשה לומר ל-300 אורחים למשל לא להסתכל כשהחתן מרקד בעזרת נשים, ותמיד יהיו בנות שיאמרו ש"זה לא בעיה שלנו", אז ככה נחסוך סיבוכים הלכתיים. מי שנוהג אחרת, יש לו כנראה על מי לסמוך.

ולחתן מותר לראות את הבנות שרוקדות סביבו?!? יש לו פריבליגיות נוספות שאני לא יודעת עליהן?!?

ולראות את אישתו הטריה רוקדת הוא יכול.

לעומת ברחבת גברים שהם לא יכולים לראות אותה...

זאת ההזדמנות היחידה שלהם לרקוד.

אבל אני חושבת שנקודות ההנחה שגויה-תמיד יש בנות שלא אכפת להן לרקוד כשיש בנים.. והן ירקדו..

החיים לא נגמרים בחתונה.

אבל יש דעות באחרונים שלא סוברים ככה... בעיקר האחרונים שעדיין לא התחתנו

מצד שני, האם לגברים כן מותר לראות את הכלה רוקדת ברחבת הגברים לפי "נפשי תערוג"? או שאולי לא הבנתי נכון. לגבי רותי-לא אמרתי שלחתן מותר, אלא התכוונתי לומר שהבעיה היא לא רק של החתן אלא של הרבה גברים שרואים. גם מי שתאמר שהחתן "לא רואה" את הבנות המרקדות מרוב התרגשות, החברים שלו דווקא כן.

לפי ההלכה אם לא משמחים את הכלה אסור לבטל תורה ז"א שאם הכלה לא נכנסת לצד של הבחורים הרוקדים אין היתר לבטל סדר ערב. 

כששאלתי בן דוד חרדי כיצד הם מקבלים היתר לבטל תורה אם הכלה לא נכנסת הוא אמר לי שהכלה שמחה כשהיא יודעת שמשמחים את החתן - תירוץ קלוש...

לעניין עצמו אם הבנות יעמדו מסביב וימחאו כפיים אז ניחא אבל לרקוד מסביב זה ספסטנישט.

לגבי המצווה טנץ זה באמתץ נורא ואיום היא נראית כמו פרה המובלת לשחיטה. [לא בגלל המראה האישי חלילה וחס!!!]

אז אם אתה משמח את החתן-קיימת את המצווה,לא?

זה רגע מאד אינטמי של הזוג, הפגנת חיבה ואהבה בפומבי אסורה למיטב ידיעתי.

מי המציא בכלל שזה מותר?

זה מקובל כבר מס' שנים.מותר? כשאנשים מעתיקים מנהגים, הם לא שואלים יותר מידי שאלות..

מי המציא שזה מותר?

כי אני צריך לקחת מידות לעדשות... 

מתחתנים כדי להסתכל אחד על השני

מה לגבי כיסוי ראש ביציאה מחדר ייחוד??

זה עניין הלכתי לחלוטין...

לדעתי יש בזה משו יפה אבל לא נראה לי שהייתי נוהגת כך..

אבל שוב, הנוהגים כך זה בעקבות הלכה..

אלא אם כן אני טועה? מישי רוצה לעשות כך בלי קשר?

אבל אולי רק אני נחשפתי לזה רק בשנים האחרונות.

ללכת עם כיסוי ראש כשיוצאים מהחדר יחוד.

אבל באמ מי שהרב שלו/שלה פוסק ללכת עם כיסוי ראש אז למה לא הולכים?

אשתו , ולכן היא צריכה כיסוי ראש,

יש כאלה שפוסלים את החדר ייחוד ,ע"י כניסה של מישהו וכו'

ולכן היא לא צריכה כיסוי ראש.

הכי טוב הספרדים,

אמורים לא לעשות חדר ייחוד ופותרים את הבעיה...

לכן אלה שכן עושים חדר ייחוד זה יותר בעייתי להם שהאישה תצא ללא כיסוי ראש, לפי מה שהבנתי..

חוצמזה- שיש שאומרים שאם הכלה נשארת עם הטול על הראש זה מכסה את עניין הכיסוי..

ויותר גרוע שהחתן והכלה נשארים שעות בחדר ייחוד....

מצד אחד, זה היום שלהם, פעם בחיים הם מתחתנים, שבוע הם לא ראו זה את זה.

אבל, וזה אבל רציני. לדעתי זה ממש לא בסדר שכל האורחים צריכים לחכות להם הרבה הרבה זמן (לפעמים זה שעה ויותר).

חתונה חתונה אבל תתחשבו

עוד סיבה למה לא לעשות חדר ייחוד....

הרב אבינר פסק פעם, שחתן וכלה צריכים להיות 20 דקות-25 דקות בחדר ייחוד כדי לא להטריח את הקהל. מה לעשות, זה הזמן שבו עושים את כל התמונות שאתם רואים, וזה לוקח זמן, אם הזוג צם באותו יום, ועוד שבר את הצום בלגימת יין, שזה כבר עושה כאב ראש...

לדעתם זה חוסר כבוד וזילזול גמור באורחים שהוזמנו!

אבל לפחות אני מסיימת בנחת את הדג

איך רוקדים שנייה אחרי הכבד? כשמו כן הוא..:S

כתמר- אני מכירה את זה ממזמן (טוב, יש לי יותר פז"ם)

שוקו- למיטב ידיעתי, אלה שהרב שלהם פוסק כך, הם אלה שנוהגים כך..

למרות שאכן שמעתי על זוגות שהיו חלוקים בינהם בענין ומאחר שיש על מי לסמוך כשלא מכסים את הראש אחרי חדר ייחוד- העניין נפתר..

כי זה קשור לחדר יחוד.

בקושי התירו לתת יד מהחופה לחדר יחוד.

זוג נשוי לא אמור להראות גילויי חיבה בפומבי.

ממש ממש לא הבנתי אתכם. האם יש היתר לחתן לראות את החברות של הכלה רוקדות? ולבנים - יש היתר לראות את הכלה רוקדת?

מאיפה ההמצאה הזאת?

מלבד כל חוסר הנעימות שבדבר, וכל מי שראה יודע שפשוט בא לך לעוף מהמעגל כשכלה נכנסת ורוקדת.

אז בלי סיפורים, אין בין זה למצוה טאנץ כלום כמו שכולם ראו בסרטון...

ואם לא נתחיל לחשוב הלכתית, מי יודע לאן נגיע...

אולי היה כדאי גם לפתוח שרשור על נתינת ידיים של נשואים, חיבוקים לעיני כולם ועוד, שזה כבר כן עניין על גבול ההלכה ולא הלכתי ממש.

אבל על זה????????

כל הכבוד על הפורום!!

הגיעו מהחוצניקים כמו שכתבתי פעם, כי אצלם נהוג הריקוד המשפחתי. חיבוק לפני כולם? זה כבר קטע שמגיע מהחילוניים..

יש כל מיני שטיות כאלה שעושים בחתונה..

יש כאלה מעלים אותם על שולחן (רעיון תיכוניסטי לגמרי... נפוץ במיוחד שזוגות מתחתנים בשיעור א'..)..

יש כאלה שהכחתן יושב עם הכלה ורואה ריקוד מיוחד של חברות הכלה (יש לי חבר שכמעט הפסיד בגלל זה ריקוד עם הר"י שלו..).. ומעולם לא הבנתי מה ההתר לכך.

יש כאלה שהחתן רוקד עם הכלה.. לא משנה באיזה צד של המחיצה.

זה פשוט מגוחך!.

חתונה לא באה להפגין את האהבה שבניהם לכולם, אדרבה זה לקוח מחתונות של בר מינן שששם זה הדבר העיקרי. חתונה זה דבר קדוש וזה באה לרומם את החתן והכלה לגבי העתיד שלהם.

ולהודות לה' יתברך על הזכות העצומה שהביאה אותם לערב זה ולנקודה זו של החיים.

ולדעתי כל מיני כאלה שטויות זה לעשות מושב ליצים מהערב הקדוש הזה...

זה חתונה שלך, תרקוד מצידי עם סבתא של הכלה תעשה מה שבא לך, בעיני זה מגוחך.

אהבה זה דבר אישי כ"כ, אני לא ב"א דוס, אבל שאני רואה את זה בפרהסיה, זה פשוט נראה פספוס של הקטע הכ"כ אינטימי הזה..

בנות נהנות מהקיצ'יות הזאת, לראות את המבט בניהם בכסא כלה, לראות אותם הולכים יד ביד אחרי החופה או רוקדים ביחד, אצלי זה שונה, זה קצת מבוזבז...

בזה עוד לא יצא לי להתקל...

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון