שלום אני חדש כאן יש לי שאלה נפגשתי עם מישהי תותחית ממש והעיקר אצלה שתמיד שואפת למעלה אבל בהמשך סיפרה לי שהולכת לפסיכולוג על הילדות הלא פשוטה שהיה לה עם הוריה שלא הסדרו בלשון המעטה
אבל זה לא שמשהו לא בסדר אצלה מה אתם אומרים להמשיך?
היא לא בחרה את המשפחה שלה..
אבל היא בחרה להתמודד איתם בצורה בריאה ונכונה לדעתי..
זה לא בהכרח אומר עליה משו לא טוב, להיפך- יותר חוכמת חיים ובריאות נפשית..
חוצמזה- שאם הכל הולך טוב וב"ה היא תמיד שואפת למעלה כמו שכתבת, אז למה לא להמשיך??
שיהיה בהצלחה!
חולה שלא הולך לרופא שיטפל בו?
פסיכולוג הוא כמו רופא אם יש בעיה אז תפקידו לעזור.
האם היית יוצא עם מישהי שהיה לה שפעת והלכה לרופא? אם כן אז אין סיבה שלא תצא עם מישהי שהייתה לה בעיה והלכה להיעזר בפסיכולוג על מנת להתמודד איתה.
אתה מרגיש יותר גבר ככה?
אם יש בעיה הולכים לטפל אצל איש מקצוע.
אם יהיה לך דיון בבית משפט לא תשכור עו"ד?
אם חיי הנישואין ייתקלו בקשיים לא תלך ליועץ זוגיות?
כמו כל איש מקצוע ככה גם פסיכולוג. אין סיבה שפסיכולוג יישמע לא טוב.
בעזהי"ת.
אני מאוד מאוד מקווה שאתה לא הולך לרופא משפחה על כל אפצ'י של בוקר. ואם זה כולל שיעול? אז שותים מרק עוף.
אבל על כאב גרון מתמשך- כן הולכים, ואפילו לוקחים אנטיביוטיקה כשצריך.
ועכשיו לנמשל-
לא על כל זעזוע נפשי קטן הולכים לפסיכולוג. יש דברים שהנפש יכולה להתמודד איתה בעצמה, או לחילופין מדברים עם נפש קרובה [משפחה, חברים וכו'] ופותרים את זה.
כשנצרך ללכת לבעל מקצוע, כנראה שהבעיה חמורה יותר ולא פשוטה.
אוקיי, זה לא סוף העולם, ובאמת כל הכבוד למי שמטפל בבעיות שלו ולא נשאר איתן לכל החיים.
אבל השאלה המשמעותית היא- האם אני מסוגל/ת ורוצה לחיות עם אדם שנושא עימו צלקות בסדר גודל שכזה?
זה לא כזה פשוט וקל. מניסיון. לפעמים זה שווה את זה, אבל באמת שכל מקרה לגופו..
אבל היא הולכת לפסיכולוג כדי לא לסחוב איתה את הצלקות האלה..
ודווקא בגלל שפסיכולוג זה דבר שמרתיע-אז היא אמיצה שהיא בכל זאת הולכת (במקום אנשים שסוחבים איתם הכל ומאשימים את כולם - הורים חברים מורים וכו') ומטפלת בזה..
בעזהי"ת.
אנחנו רגילים לעולם המחשבים, שפשוט לוחצים Shift+Delete, והקובץ נעלם כלא היה.
אבל זה ממש לא ככה במציאות. אף פסיכולוג לא ייגרום לאירוע טראומטי להעלם מהרזומה...
הוא יכול לנסות לגרום לך להרגיש טוב עם זה שזה קרה. ועדיין, זה קרה.
בחורה שעברה אונס, לדוגמא.
גם אם היא תלך לפסיכולוג הטוב בעולם, בפעם הבאה שהיא תהיה [מבחירה!] עם בחור, היא תזדעזע.
זה לא נעלם.
תחשוב על זה שניה..
ב''ההה שהיא מטפלת בעצמה ולא משאירה את זה בלב ומנסה להתמודד לבד...
חוצמיזה שלא תמיד החברות יכולות לעזור , לפעמים צריך דווקא אנשי מקצוע..
בהצלחה רבה!!
=]
צריך לעריך אותה יותר על זה שזה הדרך שהיא בחרה להתמודד עם הדברים!!!
אתה אומר לבד שזה לא שיש בה משהו לא בסדר!!!
ומה זה משנה מי היו ההורים שלה?
וההורים של רחל ושרה אימותינו היו צדיקים???
אני הולכת לפסיכולוגית כבר כמה שנים. נכון, זה נושא שיש לדבר עליו, אין ספק אבל מה שבטוח יש להימנע מהכללות להלן כמה סיבות:
יש כאלה שהולכים לפסיכולוג כי עברו אשפוז פסיכיאטרי ויש כאלה שהולכים לשם בגלל חרדה קלה
יש כאלו שכבר שם מספר שנים ויש כאלו שבאו רק לכמה פגישות
וגם-- כל הכבוד לבחורה שהיא מספיק מודעת לעצמה והלכה לשם- זו מתנה לחיים- גם בשביל הזוגיות
בכל מקרה כדאי לברר למה ואיך הלכה, מה זה עשה לה וכדו' אין הכללות בזה זה סטיגמה שרק לפעמים נכונה
ורובנו גם צריכים לפעמים פסיכולוג.
אנחנו לא הולכים כי יש דברים שאפשר להתמודד איתם לבד.
כמו שלא הולכים לרופא על כל הצטננות.
לכן, כדאי (לא בפגישות הראשונות) לנסות ולברר איתה מה ספציפית הבעיה.
יכול להיות שזה תהיה בעיה זניחה בשבילך ויכול להיות שלא.
אבל הפסיכולוג הוא לא אמת מידה,
כמו שיש הרבה סוגי מחלות רגילות
יש הרבה דברים שאפשר ללכת בגללם לפסיכולוג.
זה שהיא הולכת לפסיכולוג לא מראה על בעיה נפשית!!
כשהקב"ה נותן לך מתנה כזאת נפלאה לידיים חבל לפספס אותה
ניסיתי לחשוב עם עצמי באמת,
אם הייתי יוצאת עם מישו והיה לי טוב איתו,
והייתי מעריכה אותו וכו', ואז הוא היה מספר שהוא הולך לפסיכולוג בגלל משו מסויים-
אז האמת-
הייתי מעריכה אותו יותר.
דווקא מתוך זה שהוא תותח הוא הולך לטפל בנקודות שהוא צריך בהם עזרה.
זה לא חכמה לא ללכת כי "אפשר לתמודד לבד"
לדעתי, זה מראה לקיחת אחריות, על אמת, וזה דברים שיכולוים רק לעזור לדעתי בקשר זוגי.
אם היא מוצאת חן בעינייך, אין לדעתי סיבה שתפסול בגלל זה,
אבל- צריך להעריך את זה, בגלל ולא למרות.
שיהיה בהצלחה!
והם אנשים ממש בריאים ונחמדים והכל ...
אם היית אומר לפסיכייטר אז זה מורה על מחלת נפש
אבל פסיכולוג זה לגיטימי והגיוני
זה כמו שאם יאמרו לך שיש לה סכרת ...
יש לו מקום הגיוני למי שמעולם לא היה אצל פסיכולוג ולא יודע מה זה בדיוק..
זה בסדר לגמרי לחשוש.
וזה שאתה לא הולך לא אומר שאתה לא רציני.
עכשיו ביחס אליה- היא תותחית כי היא לא מתעלמת מהרגשות שלה. והיא תותחית כי היא לא מפחדת לדבר על זה שהיא עושה את זה
לא עניין של רצינית יותר- אלא אחת שלא רוצה לגרום לאחרים סבל מגלל דברים שלא פתורים אצלה.
דברו על זה- על הסיבות שהובילו אותה להגיע לטיפול, על המשמעות שלו, על איך היא רואה את המקום של הטיפול בעתיד.
יכול להיות שיהיה לכם נכון שתגיע איתה פעם אחת- זה ירגיע לך חששות.
ואם אתה צריך עוד הסברים- אני פה.
אני מכירה רק אנשים שטיפלו בעצמם (בין אם בכוחות עצמם,ובין אם נעזרו בגורם חיצוני),או אנשים שעדיין מדחיקים.
אחינו נסה בעדינות לפתוח איתה את העניין שבו היא מטפלת תשמע קצת על התהליך שהיא עוברת ותראה כמה זה נראה בעיניים שלך נורמלי או לא נורמלי
2 אפשרויות
א. רק תתלהב יותר
ב. פחות תתלהב
שווה בדיקה
דבר איתה ולא תפסיד
גם אם כולם אומרים שזה תקין ושאתה סתם לחוץ
בשורה התחתונה זה מלחיץ אותך .
ואתה צריך לדעת שאתה שלם עם זה
אני מכיר הרבה אנשים כאלה, שהיו ועדיין מטופלים, פסיכולוגית ופסיכיאטרית,
כל מקרה לגופו, אבל לרוב, אותם אנשים יוצאים יותר חזקים ויותר מודעים לעצמם ולמציאות. אל תפסלו.
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.
– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.
– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.
– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.
– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.
– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.
– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)
סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).
– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.
– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).
תרומות בביט
אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.
מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.
תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.
כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:
בהצלחה!
וכדאי להביא שתייה.
בקבוקים נפרדים.
פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
ושיהיה בהצלחה🙌
אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה
ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה
מישהו יכול לפרט?😅
תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:
וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.
להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)
לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת
לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי להיפגש.
למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.
בהצלחה!
בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר
מנסים לעבוד עם מה שיש לנו
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.