האידיאל בחיים והשירות הכי גדול לאומה שלנו זה -

בלהקים משפחה עם ילדים מחונכים שהם בעצם הדור הבא של עם ישראל. דור של תורה!

תמשיכי להתקדם בלימודים ובחיים שלך.. 

ובהצלחה רבה!!

וסתם עצה קטנה- לא כדאי על כל צעד שעושים בחיים לבדוק אם על זה הבחור יפסול אותי..

אם הוא פוסל אז כנראה שהוא לא זה שתצטרכי להקים איתו את הבית הקדוש שלך!!

מסכימה ממש עם העצה..

אם הסיבה שאת לא רוצה לעשות שירות היא לא מעצלות אלא מכוונה של להתקדם (בין אם תורנית במדרשה ובין אם את רוצה ללמוד כדי שתוכלי מוקדם יותר לפרנס את משפחתך כשבעלך בעז"ה ילמד תורה) אז מישהו מבטל אותך בגלל זה (זה אולי קצת קשוח מדי) כנראה שהתאמת הציפיות שלכם לא כ"כ אותו דבר..

אם מישהו לא ירצה אותי בגלל זה אני לא ירצה אותו בחזרה (ולא מתינוקיות)

חוץ מזה שאח שלי אמר לי שבחיים הוא לא שמע את החברים שלו (הרווקים) מדברים על הנושא הזה-כנראה שזה פשוט לא מעניין אותם..

בהצלחה!! ותחליטי מה שטוב לך! ויקדם אותך!

אוי ואבוי לך אם תפלי על "משרה" לא מספקת, בחברת אנשים לא נחמדים, מקום שבו ינצלו אותך לסתימת חורים,  לעבודות שחורות וכו'.

וכן תחשבי על התחושות שיעלו לך במקום ההוא: א"יזה כיף שאני עושה ש"ל! וואו, אני מרגישה ממש טוב כאן, שאני לא מכלה את זמני לריק, אני מרגישה שאני נותנת מעצמי ובאמת עושה משהו משמעותי.."

 אם ככה נראה לך שתרגישי- לכי על זה. ואם לא- לא!!!

בנות שירות יכולות להרים פרוייקטים מדהימים, שרק בחורה בגיל הזה יכולה לעשות (כי היא צעירה ברוחה ובגופה, כשרונית, יצירתית ופנויה לתת מעצמה ללא עול משפחתי לימודים ועוד) ומקומות כאלה באמת שווים אותך (בעיקר גרעינים ומרכזים להעמקת יהדות)

אישית-

אני במקום הכי לא מספק בעולם, ואני מרגישה בזבוז טוטאלי. הלוואי ולא הייתי שם, אלא ממשיכה ללמוד ולהתקדם בחיי. [משרדי- שלא תעיזי ללכת למקום כזה!!!]

אני לא מאחלת לך את התחושות הנ"ל^ ולכן מתחננת- תחשבי טוב טוב לאן את הולכת.

והכי חשוב- לא להסס לא לעשות שירות.

ומי שלא יקח אותך בגלל זה- לא שווה אותך.

את תתרמי ובגדול לעם ולארץ- בעתיד המשפחתי שלך.

בהצלחה יקירה!

ואני כאן אם תרצי ייעוץ והכוונה!

ממש הרגעתם אותי..

למען האמת הרצון שלי לא לעשות שירות הוא מהסיבה שאני חוששת שלא אמצא מקום שמתאים לי ושבו אתרום.

אני חושבת שאעשה רק במקום שבו אחוש כי אני תורמת לדבר חשוב יותר מאשר לא הייתי במקום הזה והייתי עוסקת בדבר אחר.

ולכן יותר נראה לי שלא אעשה. (רציתי רק דבר אחד ונסגרה ההרשמה פשוט...)

ממש תודה, באמת הרגעתם אותי. טוב לדעת שלפחות רוב הבחורים הם עם מחשבה לא מרובעת ומכלילה כמו 'הבנות שלא עושות ש"ל פחות טובות' וכד'. (אגב, אני גם לא חושבת שחייל שהיה ג'ובניק, מסיבות בריאותיות למשל, שווה פחות וכו')

שאלה נוספת, הפעם בשם חברה שהתייעצה עימי- האם אתם חושבים שירתיע בחורים לשמוע על בחורה מצויינת והכל, רק עם בעיית בריאות שגרמה לכך שנעדרה הרבה מהאולפנא נניח? (בעיה לא מסוכנת) ירתיע או לא? 

אודה גם לתשובותכם החכמות!!

העיקרון הוא לא הדבר אלא אם יש משהו מאחריו.

אין כל ענין לנישואין עם שירות לאומי. הוא לא מחפש בת שירות מנוסה לשרת בביתו..  אם נניח היתה בחורה שלא איכפת לה מאף אחד, וזו הסיבה שהיא לא עושה ש"ל, אז מה שהיה מפריע זה שלא איכפת לה, ולא הש"ל. ואם היתה מישהי שחושבת שלהתפתחותה התורנית ובניית בית טוב בעם ישראל, יותר חשוב שתעשה מדרשה, או שרואה שהשירות שיש לה אפשרות לעשות אינו משמעותי כלל ואינה רוצה לעשות רק בשביל ה"הצגה" -

אז יש להניח שמי שמחפש בחורה תורנית, או אחת שאינה מחפשת לעשות רושם, זה דווקא היה מוסיף מבחינת אישיותה, אפילו אם לכשלעצמו חושב שיותר נכון לעשות ש"ל. כי הש"ל לכשלעצמו אינו נושא רלוונטי לנישואין.  העיקר האישיות.

ולגבי נושא הבריאות - אם למישהי "מצוינת" יש בעיה בריאותית שיכולה אולי להיות משמעותית להמשך - יש להניח שיש כאלו שיראו זאת כ"אתגר" ויגידו, אם זאת בחורה כזאת מצויינת, לא איכפת לי; ויש כאלו שיגידו, למה לי להיכנס לכך מראש אם אני ממילא עוד לא מכיר.

אבל אם זה משהו שאינו משמעותי כעת - וכל השאלה היא ש"נעדרה הרבה מהאולפנה".. כמובן אף אחד לא מתענין ביומן המורה באולפנה. זה לא נתון רלוונטי.  מה שמענין אדם באופן רגיל, זה מה יכולה להיות ההשלכה להמשך.

אם זה כבר לא אקטואלי - אז לא. אם כן, אז אחרי שהיא תכיר קצת, לפני שיווצר קשר עמוק, אבל שכבר רואים את "איכותה" מצד עצמה, תעדכן; והבחור יחליט מה דרכו בנושא זה.  ענ"ד.

כל פעם שאני קורא את התגובות שלך אני מתמוגג מהנאה! ניסוח מעולה, טענות טובות פשוט תענוג לקרוא!

באמת תענוג לקרוא אותן-

נעימות, ברורות ונכנסות ישר ללב בשמחה.

דן- עלה והצלח!

רחלקה -

מה עשה לך המועדון?...

תיזהרי, אם לא שוקו - יאשימו אותך בהדרת נשים... (אולי בתג מחיר...)

זה כמו "המה יגידו" הקלאסי

זה מה שאת רוצה?

את חושבת שזה מה שה' רוצה ממך ?

לכי על זה !!

ואל תדאגי

לבעלך לא יהיה אכפת (או שכן והוא יתגבר )

בהצלחה

תחפשי מה שלך יהיה טוב!! מה שלך טוב אז, גם לבעלך לעתיד יהיה טוב!! ואם לא, אז כנראה הוא לא בעלך..

אישית- אני חושבת ששירות יכול מאוד לתרום לאישיות של הבנאדם-( תלוי גם מה הוא עושה) אבל, לכל אחד מתאים משו אחר אז..לכי עם הלב ותפילות..

לגבי חברה שלך,אני לא בן אבל, נראה לי שזה תלוי בבעיה הרפואית יש לי כמה חברות עם 'בעיות רפואיות' 

 והן לא כל הזמן חושבות על , איך ואם ו..ו..

מה היא תעשה? זה מה שהקב"ה החליט שהיא תהיה!!

הוא יצטרך להיות מיוחד כי אני לא בטוחה שכל אחד יכול אבל, גם לאנשים "רגילים" לא כל אחד מתאים..יש מישו שאין לו שריטה? אז לה יש את זה ולאחרת יש משו אחר..

בעז"ה היא וכולנו נמצא את ה'אחד'..

וב"ה לא נתקלתי בבחורים שנרתעו...אבל זה מאד תלוי כי יש כאלה שזה יפריע להם..

בגלל שזה מעיד על משו באישיות,אבל כל מקרה לגופו...

אני אחד מהם...

אבל זו הסיבה שבגללה את תעשי בסוף שירות לאומי, אז אני ממליץ לך לא לעשות. 

אצלי ספציפית זה נובע לא ברמה תורנית גבוהה (אני ממש לא חושבת שלעשות שירות זה לא צנוע וכד', חוץ מזה שאני ממש לא תורנית יותר מכל אחת אחרת) וברור לי שלגדל ילדים ולבנות משפחה חשוב יותר אך כמובן אי אפשר לדעת מה יקרה. מאין לי מתי אתחתן? אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט... ולכן הסיבות שלי הן אחרות. ואני גם חושבת שברור כי לא צריך להתאים את כל המהלכים שעושים ע"פ ''איך שכולן עושות'' או ''איך שיראה לבחורים''...

ןבקשר לשאלתי השניה, תודה לדן ולחיפושים על התשובות המעודדות והמחכימות!!

סתם, לא קשור...

הדבר האחרון שמעניין אותי.

אם כבר אני רואה את זה לחיוב.

למוד במקום לעשות שירות.

אז יש לך על מי לסמוך..

וכמו שאמרו,תלוי מה היו המניעים,לי אישית זה לא היה מפריע אם זה היה בגלל סיבות מוצדקות כמו להתחיל ללמוד מוקדם כדי להקים משפחה מוקדם,או כי היא הייתה במדרשה במקום..

בעזהי"ת.

לך תסתגר בבית המדרש כמה שנים טובות, תלמד מהי תורה אמיתית,

ואח"כ תפתח את הפה שלך על רבנים שעצומים ממך.

ואם כבר דיברנו על העברת ביקורות, אז אתה היצור שהכי מצווה להעביר עליו ביקורת.

מבזה רבנים. גדולים ועצומים.

איכס.

מישהו אמר הרב מלמד ובלי שום קשר לנושא מה שישי לך להגיד זה הוא רשע, אתה מגיב בלי קשר אל תצפה שאנשים אחרים ישקיעו ביותר מלכתוב לך שאתה אידיוט..

y.s. העביר ביקורת על צורת התנהלות של הרב, וכולם קפצו.

רבנים הם לא חסיני ביקורת כל עוד היא מכובדת ועניינית.

זה כנראה גם חלק מהגלות, להפוך רב לפירר..

אם הנושא היה מי הם הרשימה של הרבנים שאין להם חלק לעולם הבא כי הם רשעים אז סבבה, או אם y.s. היה כותב "לא אין לך על מי לסמוך הרב מלמד הוא אדם נוראי ובטח שאי אפשר לסמוך על הפסקים שלו" הייתי נגעל מהתגובות שלו כרגיל אבל איכשהו סבבה..

אבל זה לא זה, y.s. מסכים שלא צריך לעשות שירות לאומי, הוא סתם רוצה לעצבן..

מלבד זאת לדעתי צריך להשמיד את קרתגו.

לו היה קטע עם סיומת לא קשורה.. 

א. אני אישית מעדיף שמי שתהיה אשתי תהיה משהי שעשתה שירות לאומי,כי זה נראה לי חשוב מאוד.לתרום למדינה נטו בלי שאתה נהנה מזה בכלל.(כלומר-ברור שעדיף שהשירות יהיה מהנה,אבל אם לדוג' מתחילים ללמוד-יש פה תועלת לעצמך..)

אבל,כל מקרה לגופו,ובכ"מ לא נראלי שפוסלים בגלל זה..

ב.אני מכיר האבה אנשים שנעדרו מהלימודים,ולא עקב מצבם הבריאותי,אלא סתם כי בא להם..אז אם זה סתם משהו קטן,זה לא אמור להפריע..

אתה גם רוצה שיתפתח דיון שלא יוביל לשום מקום?

לא?יופי.

המדינה היא המקום שדרכו ה' משפיע את ברכתו לכל העולם,ע"י גאולת עמ"י שמודיעים את שמו בעולם,וב"ה הגאולה התחילה,ולאט לאט היא ממשיכה,ואנו מאמינים שכל מה שעמ"י עובר אלו דרכים בגאולה,שמקדמים אותנו.

ולכן,כל מי שעוזר לקיום המדינה הוא עוזר בגאולתם של עמ"י,בין אם הוא דתי בין אם לאו,ואפילו כופר,כי גם כשלא יודע מה דוחף אותו קדימה,מה שדוחף אותו זה החיבור לכלל עמ"י בתוכיות נשמתו.

ועיין אורות ישראל,נדמה לי ב' או ג'.

אי לכך,יוצא שהמדינה היא בעצם הדבר הכי קדוש בעולם (יחסית),ולכן כל מה שקשור לכלל במדינה הוא קדוש.

גם צבא,וגם ש"ל.

ברור שיש המון חסרונות,ויש עוד מלא לאן להתקדם,ואנחנו כועסים שיש דברים שלא מסתדרים עם דרך התורה,אך אנו מבינים שאלו תהליכים.כי כל צמה שה' עושה נועד לקדם את העולם,דרכנו,שזוכים להיות שותפים עם א-ל.

לו נכונות לתרום לסביבה בה הוא חי ללא סיבה מוצדקת (רפואית בד"כ) כי בעיניי זה עלול להעיד על מידות.

נהוג פה לדבר על המדינה כשורש כל הרע, אבל בפועל *גם* בזכות הצבא אנחנו כאן, תרומה בצבא כוללת הצלת חיים, הצלת יהודים. ותרומה בשירות לאומי זה חסד עצום, טיפול בקשישים, בילדים.......וגם אם לא מסכימים להתנהלות של המדינה כפי שהיא היום וגם אם לא מקבלים את ההסבר היפה שנתן בייניש- בשורה התחתונה התרומה היא קודם כל לאנשים סביבנו, לחברה כולה.

שהמדינה חשובה וחשוב לתרום לה, ולחֶברה (אם כי כמובן לא כל דבר שנעשה במדינה בהכרח קדוש. אם יהיה, למשל, ש"ל לא צנוע - אז הוא לא יהיה קדוש, כמובן).

אך כשבודקים לנישואין, זה לא אומר שחייבים להסכים על כל פרט שעשינו לפני כן. השאלה באמת, מה ואם זה מבטא.

לכן, יתכן מצב שאחד חושב שחשוב מאוד לתרום לחברה - והשניה חושבת (כדברי פותחת השירשור) שאמנם זה חשוב, אך אם לא תמצא מקום שבו תתרום משמעותית, חבל שתלך.

אז מה שנראה לענ"ד, זה שאפילו אם באמת יש "מחלוקת" ביניהם בענין זה. דהיינו, שהבחור למשל חושב שהיתה צריכה לחפש איזשהו שירות, והבחורה בטוחה שהאופציות שנשארו זה כ"כ נורא בשבילה עד שלא היתה תורמת דבר משמעותי -

אבל בהיות ששניהם מלאי רצון והסכמה בערך התרומה לאחרים, ואין כאן אנוכיות, אז זה לא נפ"מ אם עשתה שירות, לענין נישואין.

הקמת המדינה היא ללא ספק דבר חיובי מאוד.

מכאן ועד..

"כל ברכה שהקב"ה מביא לעולם עוברת דרך המדינה".

נראה לי קצת מוגזם ולא נכון..

צוחק.

מבחינה מתודית, אני עם אבא!.

כשבוזקים יותר מדי תבלינים על שקשוקה,

יש אנשים שעשויים להקיא מזה...

בנות היום כן נהנות מזה שהן עושות ש"ל. [פקדון ללימודים גבוהים, דיור על חשבון המדינה, נסיעות, וכו' וכו'...]. אז אם זה השיקול.. כדאי לחשוב שנית.  

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t388910#4666556

זה כמו גבר שלא עושה צבא לך זה היה מפריע שבעלך לא עשה צבא?

אותו דבר בדיוק בחורה שלא עושה לא צבא ולא ש"ל זה כמו גבר שמשתמט מהצבא.

ויש דרכים אינספור לתרום לעם ישראל - שלא במסגרת העמותות של שירות לאומי.

אגב-  חוק גיוס חובה לבנות לא נהוג בכמעט שום מדינה בעולם מלבד ישראל

ופרוייקט שירות לאומי הוא פרה קדושה ומטומטמת שבאה בעקבותיו.

אגב - יש שיאמרו שגם שירות בצה"ל היום (לגבר!!) שנוי במחלוקת מהצד התורני שבו.. ויש גורסים שבמצב הנוכחי זו אינה מצווה. [או מצוה הבאה בעבירה, שזה אותו רעיון]

שבלי צבא, עם ישראל לא היה מתקיים היום בארץ. וחובת ההשתדלות הזו היא מהקב"ה. פיקוח נפש לאומי, שדיניו חמורים מפיקו"נ פרטי."עזרת ישראל מיד צר".

כמובן, לא סותר שצריך להשתדל לקיים בצורה הכי נכונה לכל פרטי ההלכה, וזה אפשרי.

לגבי ש"ל - צריך לדעתי להיזהר מלומר את הביטוי הקיצוני שאמרת (לגבי הפרה..). לא רק בגלל שהרבה בנות יקרות משקיעות בכך את הנשמה, וגם מועילות;

אלא שגם מו"ר הרצי"ה אמר שכיום בנות צריכות להשתתף במאמץ הלאומי מדין מלחמת-מצוה. וזה מה שנקרא "שירות לאומי". ואע"פ שהיו ת"ח שחשבו אחרת.

את צודקת, שזה לא מחוייב המציאות שיתבצע תמיד דרך  המסגרות הפורמליות הקיימות (ובנושא זה בוודאי צריך עוד יותר להקפיד שלא יהיה באופן ומקום, של מצוה הבאה בעבירה) ובעצמי שמעתי על מישהו מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה שהמליץ לביתו ללכת ישירות למדרשה.

ככול שהיא יותר צעירה זה יפריע יותר, כשמסתכלים על מישהי בת 27 לא יבדקו אם היא הייתה מדריכה ולא אם היא עשתה שירות, אם השיקולים שלה הם יותר אידאולוגים זה לא יפריע למי שמאמין באותם אידאלים, ואם מה שהיא עשתה במקום זה שווה את זה.

צד שני, את באמת מתכוונת להתחפש למישהי אחרת שאותה ה"בחורים" אוהבים?

יש לך כבר מישהו? את יודעת כבר מה את רוצה ללמוד?

ללכת למדרשה מיד אחרי שמינית לא מחייב לא לעשות שירות שנה אח"כ...

בס"ד

אם הסיבה היא שאת חושבת רק על עצמך על הנוחות שלך וזה שהשירות יבזבז לך זמן בו את יכולה לעשות דברים לעצמך ולפחת את הקרירה שלך - 

זה מעייד בעניי על מקום קצת אנוכי ולא ערכי - כי בן אדם צריך לשאוף להיות חלק מהחברה, לשאת בנטל ולתרום ולעזור ולתת מעצמו לאחרים לפחות בתקופת השריות שבו רוב הנוער בישראל מקדיש לטובת עם ישראל והמדינה.

אם הסיבה היא שאת רוצה למען המדינה, למען העם להתחזק בתורה ובמצוות, להכין את עצמם לבנות בית, לרכוש מקצוע שבעזרתו תוכלי לפרנס את הבית שאת ובעלך תבנו בעז"ה בעם ישראל, רוצה להשקיע בלימוד מקצוע שבסופו תוכלי לתת תרומה גדולה ומשמעותית יותר לעם ישראל כמו רפואה וכדו' אז זה מראה שהסיבה שאת לא עושה שרות לא נובע מזה שלא איכפת לך - אלא בגלל שאיכפת לך מעם ישראל את מחפשת את המסגרת שבה תוכלי לתרום בצורה הטובה ביותר.

ושה מעיד על ערכיות גבוהה.

אז שיהיה לך בהצלחה ובחיררות מוצלחות.

יכול לתרום למדינה בקריירה שלו תרומה הרבה יותר משמעותית לזולת ולמדינה

אפילו מאשר חייל קרבי (בלי לזלזל בכהוא זה).

שבתור אחת שעשתה שירות לאומי , ושומעת על בנות שלא עשו אפילו שנה אחת ....לי זה לא נשמע טוב...למרות שאני יודעת שיש לזה סיבות מוצדקות , אני חושבת מבחינתי שדי הכרחי לעשות שירות לאומי ...לא רק תרומה למדינה , אלא תרומה לעצמך - לאישיות שלך...אתם לא מבינות כמה בנות משתנות לטובה בשירות לאומי בהרבה דברים...

אבל כל אחת תבחר בסוף את דרכה....

לפתח אצלך, במעשים, את התכונה והעניין של התרומה לכלל.

מתוך כך מתרגלים להיות אנשים כלליים במהלך החיים.

שהשאיפה לתרום נעשית חלק בלתי נפרד ממני. צורך.

בדיוק.

הי!

קודם כל אני ממש מבינה אותך-לקח לי שנים למצוא מקום שירות, בכלל לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, והלכתי למלא בסיירות ובדקתי מלא מקומות..

אבל אני רק רוצה להגיד לך שאסור להתייאש!!!!

אני יכולה עכשיו לדבר איתך על העקרונות והאידיאלים שעומדים מאחורי שירות לאומי, החל מזה שבנות צריכות לעשות שירות לאומי בדיוק כמו שבנים צריכים ללכת לצבא, זה שהמדינה נותנת לנו הרבה-מקום טוב ובטוח לגור בו וכו' וכשאפשר לתת- כשיש זמן וכח,אז איזו סיבה יש שלא?וגם שאני לפחות, תמיד האמנתי שאין אף פעם "מספיק" נתינה.גם אחרי שנתיים שירות אני יודעת שאני צריכה להמשיך לתת.וחוץ מזה, התרומה שזה תורם לבת השירות בתור בן אדם היא מדהימה,אני השתניתי ב180 מעלות מאז תחילת השירות.

אבל לפי מה שאת אומרת, הבעיה שלך היא מציאת המקום,נכון?

אז לגבי זה אני חייבת להגיד לך-אל תתיאשי!!

אני מצאתי שני מקומות שפשוט הרימו אותי.

כשהייתי בשמינית חיפשתי מלא,ניסיתי הרבה דברים- קומונה, אחי, גרעין,מפתן,כפר נוער,בית ילד,וכו' נסעתי בכל רחבי הארץ,ובאמת זו הייתה אחת התקופות המבאסות,אבל בסוף,בסיירת האחרונה ששלי מצאתי-מצאתי כפר נוער מהמם,שפשוט הרגשתי שזה המקום שלי-זה המקום שבו אני יכולה לתרום הכי הרבה.ובאמת תרמתי,עבדתי עם בנות ממשפחות מצוקה בטירוף,בנות ממש קשות,והייתי איתן 24 שעות ביממה.אז נכון, חזרתי הרוגה כל פעם הבייתה (פעם בשבועיים) ,אבל יצאתי מסופקת,ויותר מזה אני לא צריכה.

ואני עדיין בקשר עם חניכות שלי- גם שנתיים אח"כ- הן באות אלי לשבתות וחגים, אנחנו יוצאות לטיולים ביחד וכו...

חוץ מזה גם הייתי תקן גרעין, אבל זה בפעם אחרת...

אחרי השנה המטורפת הזאת ידעתי שאני צריכה שנה יותר קלה,ופשוט לא מצאתי!

התייאשתי ממש!

אבל,בסוף,באמצע הקיץ- ביולי,ראיתי באחד האתרים מקום שהתאים לי-תיכון של בנים בדרום ת"א,בשכונות המצוקה-עבודה מ8 עד 16:00 (זה מה שאומרים לך..) עם דירה במרכז ת"א-בין עזריאלי לארלוזורוב,וזה בדיוק מה שהייתי צריכה,והשנה השנייה הייתה הרבה יותר מטורפת מהשנה הראשונה,היא פשוט גרמה לי להתבגר, להשיג ביטחון עצמי, סמכות,וגם בזכותה החלטתי במה אני רוצה לעסוק כשאהיה גדולה,וגם בשנה השנייה הצלחתי לעשות פסיכומטרי, מה שאמר ששנה אח"כ כבר התחלתי ללמוד, אז ממש לא בזבזתי זמן...

בקיצור-אני ממליצה על שירות לאומי.בשביל אלה שתעזרי להם,בשביל המדינה,וכמובן-בשבילך.

ואם את צריכה עזרה במקום שירות,יש הרבה אנשים שיכולים לעזור לך בזה.

ואל תתיאשי!

אני מכירה מ-ל-א בנות שמצאו שירות בקיץ.

אבל באמת את לא צריכה לעשות שירות לאומי רק בגלל שידוך.

אני כן חושב שזה יהיה דבר שייפסלו אותו בגללך.

למה? כי כולם בציבור אצלנו עושים צבא\ש"ל. ומי שלא הוא שונה.

סטיגמה טיפשית אבל קיימת, ואל תתעלמי ממנה

אני מחזקת את ידייך! תדאגי להקמת ביתך בע"ה! קחי בחשבון שעכשיו זה כביכול לבזבז שנה וללמוד בע"ה בתור נשואה עם ילדים זה הרבה יותר קשה! זה מאוד חשוב שאת דואגת להקמת בית וזה התרומה הכי גדולה לעמ"י! לשידוכים- אל תדאגי! תסמכי על הקב"ה שמי שמיועד לך יקבל אותך לפי מה שאת ולא לפי אם עשית שירות או לא, וגם תביני שאם בחור זה מה שמעניין אותו כנראה שמשהו אצלו לא בסדר באיך שהוא בוחן...בהצלחה

תודה!

האמת היא שאני שואלת לא רק בקטע של להתחתן יותר מוקדם או להתחיל ללמוד יותר מוקדם כי לא תמיד, כמו שכבר כתבתי, יודעים מה יקרה, ומה זה עוזר אם אחליט שהשנה עד גיל 19 אני מתחתנת אם לא יהיו הצעות?... לדעתי גם לקחת שנה חופש כדי להשלים בגרויות, פסיכומטרי וכל זה ע"מ להתקבל ללימודים שרוצים זה טוב, ולפעמים מראה על בגרות נפשית בדיוק כמו בגרות של בחורה שהולכת לשירות..

אבל קחי בחשבון שחבר'ה אידיאליסטים כמו ישיבת מעלות ומכינות קדם צבאיות לא ממש יקבלו הצעה כזו. מצד שני, את כנראה צריכה בחור יותר רציני, ולכזה לא יהיה אכפת.

"את כנראה צריכה בחור יותר רציני..." - כך, במילה, "מתייגים" מי שבישיבה מסויימת ובמכינות?... מן הסתם בטעות.

יש אנשים רציניים שזה מה שמתאים להם ויש אחרת. הרבה פנים לרצינות.

ול"חדשה". כפי שכתבתי לעיל, המשמעות של דבר כזה לגבי כל מיני אנשים תלויה בעיקר במה שעומד מאחרי זה.

ולכן, בלי להתייחס לשאלה המהותית האם יותר טוב לבחורה "להשלים בגרויות" בבית או לעשות ש"ל - צריך לומר את האמת, שיש הבדל לענ"ד אם בחורה לא הולכת לש"ל כי היא אידיאליסטית בכיוון אחר, של מדרשה משפחה וכו', וזה לא נראה לה מסתדר, וכן - שהיא לא מוצאת שירות משמעותי ולא רוצה לבזבז זמן (גם אם אובייקטיבית זה לא מדוייק - אך יש לה בראש כוונה חשובה); לבין "לקחת שנה חופש כדי להשלים בגרויות ופסיכומטרי"..

זה לא שאלה של "בגרות נפשית" - אלא שמי שמסתכל מצד הרצון לתרום לכלל, זה עלול להיראות לו חסר, ואולי כבא רק מצד בקשת נוחות. גם אם נכון שזו הכנה חשובה לעתיד. שהרי גם בת ש"ל צריכה לעיתים השלמות ופסיכומטרי וכד'.. 

והההחלטה לא צריכה להיות מצד "מה יאמרו", אלא מתוך יושר פנימי והחלטה פנימית מה אמיתי ונכון.

אני מבינה בנותך שלא עושות שירות כי הן מתחתנות-זה לגיטימי.

אבל אם את לא יודעת מה את רוצה לעשות, ואת לא עושה שירות פשוט מטעמי נוחות,אני פשוט לא מבינה את זה.

ולגבי שידוכים- השאלה היא לאיזה בחורים את מתכוונת.כי "מלח הארץ"- האלה מישיבות הסדר,מהמכינות,הבחורים שמשמלבים עבודה עם לימוד תורה,אלה שמטיילים,שיושבים במעיינות ולומדים תורה,המתנחלים,כן מחפשים בנות שעושות שירות,ולפעמים אפילו יפסלו על זה.כי הבנים האלה התחנכו על ערכים של אהבת העם והארץ ונתינה ללא גבולות, כמה שאפשר. ובשבילם,וגם בשבילי,שירות לאומי לא עושים בשביל הבגרות הנפשית.עושים את זה כדי לעזור למדינה שלנו כמה שאפשר,לתת כח זמן שאנחנו יכולים לתת.ואם את לא אחת כזו,פשוט אל תכווני לבחורים כאלה..

מצד שני, את יכולה לכוון לבחורי הישיבות הגבוהות,ש"תורתם אומנותם" שלא עושים צבא..

אבל לא משנה מה שתבחרי- בהצלחה!

יש אנשם שיעדיפו מישהיא שהיא עשתה שירות ויש שיעדיפו שישר התחילה ללמוד.. 

היית יוצאת עם בחור שלא עשה שירות צבאי? לא בגלל שהוא רצה ללמוד תורה, או להקים משפחה או אפילו לחיות במסגרת ובאוירה של ישיבה גבוהה - אלא, הוא פשוט רצה להתחיל ללמוד וזה לא ממש המתאים לו. לא הסתדר לו.  

ואם הוא כבר היה בן 25, זה משנה לך אם הוא מתחרט על זה?  

עכשיו היא טוענת שהיא מתחרטת ושהיא היתה עושה - יש סיכוי שהיא תנסה גם לפצות על זה כמו באמצעות שנת התנדבות למען הקהילה - או שזה סתם דיבורים? 

לדבר זה קל. 

ולגבי מי שלא התגייס בגלל שהוא רצה ללמוד תורה, יש לי רק דבר אחד להגיד: "האחיכם ייצאו למלחמהו ואתם תשבו פה???", ואם למלחמת מצוה יוצא חתן מחדרו וכלה מחופתה, אני מניח אפשר לצאת גם מהישיבה... 

לדעתי, זה חבל שזה לא מפריע לך, אבל זו בחירה שלך.  

וגם מי שעשתה שירות לאומי יכולה אח"כ להתנדב. זה לא סותר. 

אבל, במדינה כמו שלנו, שבה כל אדם נותן מספר שנים מחייו - אני חושב שזה לא נכון שכמה אנשים "ינצנצו" בזמן שאחרים עובדים ומקריבים. 

מעבר לחילול ה' שאני רואה בזה, ובפגיעה שזה יוצר בחברה הדתית לאומית, אני גם חושב שזה מעיד על פגם מוסרי. 

ואף אחד לא מסמן 'וי' על כלום. מי שהולכת לעשות שירות לאומי בשביל לסמן 'וי', עדיף שבאמת לא תעשה, מאשר שתגזול משאבים מאלה שכן רוצים לעשות. 

וכל אחד שיחיה את חייו איך שהוא מבין ומוצא לנכון. 

הבחורה התחילת השירשור שאלה אם זה יש אנשים שזה יפריע להם, אז התשובה היא כן. את יכולה שלא לאהוב את זה, אבל זו עובדה. 

שלא אכפת לה מחילול ה' שזה גורםת ובגלל שאני חושב שאדם שרואה את כולם נותנים שנתיים או שלוש מהחיים שלו ולא מסוגל לתת אפילו שנה, יש לו פגם במוסריות. בהחלט. 

על 2 הדברים האלה הייתי פוסל. 

אם פרט אחד לא מתאים לי, והפרט הזה הוא שמבחינתה אני אקרע את עצמי והיא לא תרגיש חובה לתרום - כפי שהיא הוכיחה שהיא מסוגלת לעשות, אז הפרט האחד והקטן הזה מספיק לי כדי לפסול. 

למה שההתנהגות שלה תהיה שונה בבית מאשר בחברה שמחוץ לבית? הרי זו אותה אישיות. 

זה לא "ואם כולם יקפצו מהגג, אז גם אתה תקפוץ?"

אלא, כולם כאן מקריבים ונותנים, ולא מחזיקים טובה לעצמם, אבל כן מצפים שכולם יישאו בנטל. זה לא קל ואף אחד לא עושה את זה כדי להרוויח לעצמו שום דבר - ואם הוא מפיק מזה משהו מבחינת האישיות שלו, אז זה מצוין, אבל הוא יודע שלא זו היתה המטרה. 

את אולי לא חושבת שכולם סובלים ואת מרוויחה, אבל זו עובדה. 

אני דחיתי את הלימודים של בארבע שנים וחצי בשבילך (אם נוריד את תקפות הלימודים שקדמה לצבא, נגיע רק ל-3 שנים) - בעוד שאת לא היית מוכנה לדחות את הלימודים שלך אפילו בשנה אחת בשבילי. 

זה אומר, שמבחינתך, אחרים יעבדו קשה בשבילך, ואת לא מרגישה חובה לעשות את אותו הדבר. תקראי לזה אגואיסטיות או בשם אחר כלשהו, זה המצב, איך שלא תסתכלי עליו. 

אני מודד אנשים עפ"י הסטנדרטים שלי. בדיוק כמו כל אחד אחר.

יש אימרה באנגלית: stupid is stupid does

אדם טיפש הוא זה שעושים מעשים טיפשיים. ובהשאלה: אדם מוסרי, עושה מעשים מוסריים ולא נמנע מהם. 

אז על פי אמות המידה שלי, אדם כזה הוא לא מוסרי ולא ערכי. את יכולה לא להסכים, אבל זכותי לחיות כך ולהאמין בזה. 

הקב"ה לא שופט אותנו על הבחירות שלנו? אני דווקא הייתי תחת הרושם שאנחנו מאוד נשפטים על הבחירות שלנו. בגלל זה יש לנו בחירה חופשית! זו המשמעות של הדבר. 

אם לקב"ה היתה חשובה רק הכוונה, הוא לא היה טורח לעדכן את מלך הכוזרי שמעשיו אינם רצויים. הוא הרי שופט רק על סמך הכוונה, לא? 

אני לא מוצא דרך להפריד בין האדם למעשים אותם הוא עושה. 

במיוחד שאלו דברים שנטועים עמוק באופי של הבנאדם, כמו נתינה והרגשת שותפות. 

ואני לא מחזיק טובה לעצמי. עשיתי את חובתי, לא מעבר. אין לי שום סיבה להחזיק טובה לעצמי בגלל זה. 

חשוב לעשות שירות לאומי!!! באמת שזה רק משפיע לטובה..

זה כמו בנים שלא עשו צבא בכלל , אפילו לא שנה וארבע ...זה חשוב והייתי פוסלת אחד שלא עשה צבא..

כי אני חושבת שאפשר לשלב גם צבא וגם ישיבה..שזה מה שהביינישים עושים וזה האידיאל ..

כך גם בשירות לאומי חשוב להחשף לעולמות אחרים , להשפיע ולהראות נוכחות של הציבור הדתי לאומי..!

אם הייתי בחור, לא הייתי פוסלת "רק" על זה-

זה לא רק!!

לדעתי זה ממש דבר בסיסי,זו ממש חובה!

ולכן-כן.הייתי פוסלת על זה.כי אין שום בעיה שאשתי תהיה שונה ממני,אבל יש גבול בין שוני באישיות,לשוני באידיאלים ובעקרונות הבסיסיים שלי.

ואותו דבר גם על צבא לבנים.

אני ממליצה בחום לעשות שירות לאומי.

אם חשוב לך לעשות מדרשה- יש הרבה אפשרויות לשלב.

זה תורם המון, זה סיפוק ענק וגם חוויה שלא תחזור.

אל תוותרי על זה.

זה חוויה בריאה לנפש!

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

ובייחוד לא קולה!!!

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.