חשבתי הרבה על ההבדלים בין שידוכים חרדיים לשידוכים בציבור שלנו, והיו תקופות בהן קינאתי בדברים מסוימים.
מבחינתי ההבדל העקרוני הוא דווקא אחר - בציבור החרדי (הליטאי) נפגשים פעמים ספורות עד שמסכימים על חתונה, ואצלנו נפגשים הרבה יותר. (אצל החסידים לפעמים בכלל לא נפגשים)
ההבדל נעוץ בסוג הקשר הרצוי לפני הנישואין, ופה זו דוגמא נהדרת להבדל בין 3 גישות שונות:
חילונים דורשים התאמה שכלית, רגשית וגופנית (כלומר גם שלב הנגיעה, שהוא שלב שמאד מפתח את הקשר, נעשה לפני החלטת הנישואין)
אצלנו דורשים התאמה שכלית וגם רגש(!) לפני שאפשר להחליט להתחתן. ורק אחרי החתונה ייבנה הנדבך השלישי של המגע.
אצל החרדים דורשים רק התאמה שכלית. להיפך, רגש אולי עלול להפריע, ולפגוע בשיקולים הקרים והמדויקים. את הרגש שם יש לבנות רק אחרי החתונה. (אמנם דורש איזה רגש התחלתי מאד)
מה עדיף? לא פעם חשבתי לעצמי, שאם הייתי חרדי, הייתי כבר נשוי היום (ויש בזה גם הרבה, שאפשר בהחלט לבנות רגש אחרי הנישואין). אבל מצד שני, אני בכל זאת מעדיף את הצורה בה בודקים בציבור שלנו.
אבל מאיפה באמת נובע הבדל הזה? אני חושב שממקום אחר לגמרי. אצל החרדים לא נפגשים הרבה, כי בעבר צורת השידוכים הייתה בין ההורים בלבד. כלומר ההורים היו מסכימים לחתן את הילדים, ובזה נגמר הסיפור. או שלכל היותר החתן היה נפגש עם ההורים, והיו מציעים לו את הבת, והוא מסכים. את הבת עצמה לא היו שואלים יותר מדי, וגם לא תמיד את הבן (בתנ"ך זה מופיע כך הרבה פעמים, וכך היה לאורך הדורות) והיה בזה היגיון - פעם בת, וגם בן בעצם, היו השתקפות של הבית. אם היכרת היטב את הבית - ידעת כבר מי היא הבת. לא יכול להיות משהו שונה מדי. אבל היום זה ממש לא כך, ולכן היום המציאות מכריחה לברר יותר בצורה אישית. (כמובן שהחסידים לא שינו את מסורתם)
הבדלים נוספים הם כמו שאמרת, שההורים מעורבים מאד. ולמען האמת לא הייתי רוצה דבר כזה אצלי. ואני יודע בוודאות שאמא שלי למשל, ממש לא הייתה רוצה לראיין את כל העולם ואשתו לפני כל הצעה שיש, וזה מה שנהוג בציבור החרדי. זה נובע מאותו מקום - פעם זה היה ככה, שההורים היו עיקר העניין.
יש בזה משהו טוב, כי אף אחד לא יכול לתת עצות טובות יותר מההורים, ובוודאות שרק טובתך לנגד עיניהם. ויש בזה גם משהו לא טוב, כי האדם רוצה עצמאות. דרך האמצע נראית דרך הזהב - להתייעץ עם ההורים אם רוצים, אבל לא לתת להם לנהל את העסק. נראה לי עדיף , לא?
ועוד הבדל גדול - אצל החרדים מבררים בלי סוף. עוברים על כל החברות של הבחורה, ושואלים מי היא, ומה היא, וקרובי משפחה, ומורים, ומה לא?
האמת, לא ברור לי מה זה נותן.