רק שאני מהצד הנגדי: פוסלת (כמעט) בלי התראה.
לא תמיד, אבל קרה לי פעם-פעמיים...
מבינה כ"כ לליבך, אבל תאמיני לי שלא הכל פשוט כמו שזה נדמה...
במקרים שפסלתי "ללא התראה" זה היה משום שהציק לי הרבה זמן משהו בבן-אדם, ולא הייתי מסוגלת להגיד לו את זה (וודאי זו הייתה טעות, אבל א"א להתווכח שהתפדחתי... לפעמים אנשים פועלים אחרי הכרעת הרגש את השכל). מבחינתי - זו לא הייתה החלטה של רגע, אך מבחינת הבחור - זו הייתה ממש הפתעה (לא נעימה..).
למשל: הייתי בטוחה שהוא לא אוהב אותי ושהקשר נבנה רק מהצד שלי.
לא הרגשתי מוכנה לרמוז לו על זה, או לדבר על כך ישירות.
התבשלתי עם עצמי מלא זמן (בינתיים הראתי לו שאני נהנית, כי באמת נהניתי! היו בו מללללללא דברים טובים! רק שלא הרגשתי שהוא מחשיב אותי כיותר מאחת שסתם נהנה להיות בחברתה)
עד שהחלטתי לסיים את הקשר. לא ראיתי אפשרות אחרת. נקודה.
לא נדון אם פעלתי נכון או לא, אבל המסר שאני רוצה להעביר שייתכן שישנם דברים שמציקים למדוייט ולא נעים לו לדבר עליהם.
הוא בסה"כ נהנה איתך. זה שהוא מדבר איתך מלללא זמן - זה לא אומר שהוא עושה הצגות.
אבל עדיין מהדהדת לו הבעייה...
ומאחר שלא נראה לו שיש אפשרות אחרת חוץ מלהיפרד - הוא עושה את זה.
שוב - אני לא אומרת שזה המצב האידיאלי. מדוייטים כן צריכים ללמוד לשתף ולא להחליט לחתוך בלי לברר עם הצד השני, אבל אני בהחלט מבינה למה זה קורה.
אל תדאגי - ה-אחד שלך לא יפתיע אותך בהפתעות לא נעימות....
רק נעימות 
ב"הצלחה רבה!!!
ושלא תדעי עוד כאב וצער בעניין זה (ולא באף עניין)