לא יודע עד כמה הנושא הזה במודעות, אבל כמה מקורות על קדושת ומעלת פירות ארץ ישראל לענ"ד שווה קריאה למרות האורך..:
הרב קוק זצ"ל:
"המאכל של ארץ ישראל מקודש בפנימיותו, ואינו מגושם כי אם בחיצוניותו, אבל ממאכל חוץ לארץ צריך להיזהר. ולפי רוב הציפיה לארץ ישראל, מתעלה המאכל שבחוץ לארץ גם כן.
וזהו סוד הזכרת ירושלים, בעל נהרות בבל או בשיר המעלות שובה בכל סעודה. צפית ארץ ישראל, הבאה תיכף למזון, מעדנת את המאכל שבחוץ לארץ ועושה אותו קרוב לעילוי של ארץ ישראל.
גם בארץ ישראל מפני התמעטות הקדושה שעל ידי החורבן יש הגשמה, לפי הערך, במאכל, שעולה ומתרחן(נהייה רוחני)(אורות הקודש ח"ג עמ' רצ'ה)
לגבי ברכת מעין 7 כותב הטור בא"וח סי' רח'.
"וכתב עוד, ויש אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה, ואין לאמרו, שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים המצוות התלויות בה. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא היה אומרו.
כלומר,לשיטתו אין לאמר "לאכול מפריה ולשבוע מטובה" כי זה "זול" לרצות את ארץ ישראל רק בגלל פירותיה.
על הנוסח הזה מתרצים הבית יוסף והב"ח:
הבית יוסף שם:
אבל יש גרסה: "ואבי ז"ל היה אומרו" "נראה שטעמו, מפני שהיה מפרש שמה שאנו אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה, אין התכלית בשביל האכילה, אלא מה שאומר אח"כ ונברך עליה בקדושה ובטהרה- הוא התכלית."
התכלית של "לאכול מפריה ולשבוע מטובה" הוא "ונברך עליה בקדושה ובטהרה" ולכן אומרים לאכול מפריה ולשבוע מטובה.
הב"ח אומר יותר מזה,יש עניין לחמוד את פירות ארץ ישראל!
הב"ח שם:
"ואין לאומרו: תימה, הלא קדושת הארץ הנשפעת בה, מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת, גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ.ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה, כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה."
כלומר,אנחנו כן רוצים לאכול מפריה ולשבוע מטובה,למה?כי פירות ארץ ישראל קדושים,וע"י אכילתם אנו ניזונים מקדושת השכינה וטהרתה..
שיחות הרב צבי יהודה זצ"ל )א"י עמ' 24)
"זהו חיסרון הכרה וחיסרון אמונה לחשוב שאין קדושה באכילת פירות ארץ ישראל. הלוואי ונזכה לאכול כמה שיותר מפירות ארץ ישראל"
יש עוד ה-מון מקורות,מי שרוצה לעיין:
פרי צדיק על ט"ו בשבט.
שדי יער פ"ב.
מאור ושמש על פרשת עקב.
ליקוטי הלכות או"ח הלכות בה"פ ד.
שפת אמת פרשת עקב.
ואני לא משווק של "טוב הארץ"..
