ולמיטב ידיעתי כל הפוסקים של דורינו אוסרים

ולגביי זה שבנות לא דובורת אמת- אני בעד לחשוב שמתוך שלא לשמה בא לשמה, אולי הדת תמצא חן בעיניהן

אילו היו מבקשים מאותן בנות להוכיח שהן דתיות- מה שהיה מחייב אותן לפחות לדעת כמה הלכות בסיסיות,

אז הייתי אומרת לפחות אולי זה יקרב אותן.

אבל זה לא כך. זה ממש לא מחייב אותן לעשות או לדעת כלום על היהדות.

אני טועה?

ששאלו מישי אם אבא שלה מניח תפילין כל יום והיא אמרה "בוודאי" ואז שאלו אותה אם גם בשבת והיא אמרה שברור!!

העניין הוא שאני מאמינה שרוב הבנות יודעות כמה הלכות בסיסיות..

ומספיק שהן מכבדות ושומרות שבת זה כבר עושה אותן דתיות..

וכשחושבים על זה, הבנות שבאות להחתים את הרבנים נכנסות באמצע דיונים בבית הדין.. למי יש זמן לשאול אותן הלכות?!

[אולי לאנשים שמחכים בתור לגט ]

 ואני באה מבית תורני.

השאלה היא האם אותן בנות שמצהירות כי אורח חייהן דתי באמת שומרות על השבת?

זה לא הנושא בקישור שהבאת?

יש מלא דתיות בלב..

איזה קישור הבאתי?!

והתבלבלתי.. חשבתי שאת זו שפתחה את השרשור..

התכוונתי לקישור שהובא בהודעה הראשונה.

כשאתה מסתכל עליהם אתה לא חושב לכיוון הדת אבל פתאום הם מספרים שסבא רבא שלהם היה חזן במרוקו,

והם, אל תסתכל עליהם ככה, הם מאוד מכבדים, רק הם חושבים שאין בעיה בללכת לא צנוע, ולרקוד מעורב..

וכו'..

אז יש גם בנות כאלה.

הוא שאל על דתלשיות וחזרה לשירות. מדובר במשהו שעלה השבוע בחדשות לגבי בנות שהצהירו שהן דתיות כי הן באמת היו כאלה, רק שבשלב מסויים נהיו "לשעבר". האם צריך להחזיר אותן או לא....

ככה שהדיון פה הוא אולי נכון כשלעצמו, אבל פחות לנושא של השרשור.. [אם כי הוא כן ציין גיוס בנות בכללי..]

שמעתי על זה שאסור לבנות להתגייס לצה"ל.. אבל עדיין לא הבנתי למה...

איזה בעיה זה יוצר?

האם אסור להתגייס לצהל של היום כלומר עם כל בעיות הערבוב... או שאסור לבנות לשרת בצבא שתפקידו לתקוף וכמו שידוע לנו מהגמרא אין דרכה של אשה לתקוף(אני לא בטוח שזה לתקוף.. יש מילה אחרת שמה בגמרא)..

ומהו דתי?

זוהי שאלה נוקבת שיורדת ומוצאת אותנו בכל שלב בחיים.. בייחוד ברגע בו חיפפנו באיזה הלכה.

וסליחה על הבורות. מה זה "דתי בלב"?

בת נמצאת ברשות אביה ואח"כ ברשות בעלה. הצבא יוצר מצב שבו הבת נמצאת ברשותו - הוא מחליט בשבילה ואי אפשר לשנות.

וזו בעיה! בת לא יכולה להיות ברשות זר.

בגלל זה יש איזה ארגון אחד (נדמה לי אלומה) שמטרתו לפתור את הבעיה הזאת. לדוגמה - אם הבת לא מרוצה ביחידה שבה היא נמצאת, אפשר לשנות את זה.

אני לא מבינה גדולה בזה, אבל בגדול זו הבעיה העיקרית.

כמובן שיש גם את עניין נשיאת הנשק. 

ובכלל - אין אפס, כושר הצבא יורד כשיש בו בנות!

וע' על הפירוט.. לא ידיעתי את זה!

כדי שיבינו שזה לא נוגע לעניין של השתמטות,אלא הכל נוגע להלכה באמת,ואם היא משקרת,כנראה שלא חשוב לה כ"כ ההלכה,ושתתגייס לצה"ל..

ד"א,אותו דבר אני חושב שצריך לעשות למי שרשום בישיבה אך בפועל הוא איננו נוכח,למעט זמנים שיש ביקורות..א"כ ודאי שזה שונה,כי כאן לא מצהירים ע"מ לא לשרת,אלא ע"מ לשרת אח"כ,אך בכ"ז,שתבוא ניידת מ.צ. ותיקח אותו.

ואולי גם כדאי לתת לו לשרת במקום בדיוק הפוך ממה שרצה.למען ידעו וראו,שאנחנו לא מצהירים כל מיני דברים כי אין לנו כח,אלא כי זה באמת חשוב לנו.

אני מכיר מספיק אנשים שרשומים בישיבות,וה' יודע איפה הם.. 

ובאתי להצהיר- כי אני התלבטתי בין צבא לשירות לאומי- כי אצלנו הרוב הולכות לצבא..

באתי עם ההצרה כבר.

ואז החיילת התחילה לשאול אותי מבול של שאלות

למה את מצהירה- הרי אנחנו יודעים שיש בנות מהבית ספר שלך שמתגייסות

ואני ניסתי להסביר להם במילים יפות ובהסבר חילוני למה אני לא רוצה להתגייס

ושכל זה לא עבד- אמרתי לה שיש איסור של אישה לשאת נשק - ובטירונות יהיה לי בעיה עם זה אז אני לא יכולה להתגייס

ועוד אמרתי לה שאישה צריכה להיות ברשות בעלה או אביה- והצבא לא ממש מאפשר זאת כי אני בראשותו וזה גם בעייתי.. 

עד אז היא לא הסכימה לי להצרה...

סיוטט...

היום אני מבינה שכנראה היא צפתה את עתידי בנוגע לדת

משום מה יש אימרה אצל בנות, דתיות, שלהיות משקיות ת"ש בגדודים זה ה - שיא...

עשיתי עם מספיק בנות כאלה מטבחים בראבק....

באמת, תלכו לשירות לאומי, זה הרבה יותר ממצה ומועיל.

מי שרוצה פרטים, אשמח לענות לה באישי.

תמיד אני רואה את הפרסומות האלה על ' שירות צבאי ממצה ומספק לבנות דתיות'.

אולי בחיל המודיעין, לא יודע לא הייתי שם. בגדודים זה כ"כ שונה...

אבל יכול להיות שבנות כן תורמות ויש בנות שזה כן משמעותי בשבילהן.. למה לפסול?

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים