גם ובעיקר אחרי שמתחתנים?
תשאלי אותו מה הוא חושב על זה? ולא מה אמרו בישיבה... עם כל הכבוד,אין הדרכה שתתאים לכוולם...

נראה לי שהוא קצת הקצין את ההדרכה שהוא קיבל בישיבה.

זה לא ראוי שבן תורה יבזבז את זמנו בבתי קפה?!?!?! ועל ספסל בגן סאקר זה לא בזבוז זמן? אולי שבכלל לא יצא לדייטים כי זה בזבוז זמן.....

את אותו זמן שהוא מבזבז על ספסל או בהסתובבות סתמית הוא יכול להשקיע בבת זוגו  שיהיה לה יותר נעים ונחמד.

חיי הנישואין (והדייטים הם מעין הכנה לעניין) מורכבים מדאגה לבת/ן הזוג ולא לעקרונות כאלו ואחרים. אם לבת הזוג חשוב לשבת בבית קפה אז יושבים בבית קפה. (או לכל הפחות לקנות משהו לאכול ולשתות כפי שכתבת. אין מצווה לגווע מרעב בדייט)

אני חושב שכדאי לברר את העניין בצורה יותר מעמיקה.

כמובן שאם יש אשה שמתנזרת מחיי העולם הזה ולא צריכה לשתות אז אין מצווה ללכת לבית קפה אבל כהדרכה כללית להתנזר ממקומות כאלו?!?!?!

אלה בגלל שבתי קפה ומקומות שכאלה אין בהם אווירה שמתאימה לבני תורה...

ראינו היום מישהו מהישיבה שלו שכן נכנס לשבת עם בחורה בבית קפה והוא אמר שזה ממש חריג בישיבה שלהם....

אני באמת מנסה  לברר את הענין, אבל אני כבר לא יודעת האם זה אני שכל כך חיצונית ולכן זה מציק לי (ואין בי ערכים לכך שאולי זה באמת לא מתאים שבן תורה ישב במקומות כאלה), או שזה כן משמעותי....

איזה אוירה לא מתאימה יש בבית קפה?

לא מדובר על בילוי לשם בילוי במקומות מפוקפקים. מדובר סה"כ על לשבת בנחת במקום מסודר ולשתות קפה.

למה למען ה' זה אמור להפריע לבן תורה?

תנסי לדבר עם נשות אברכים בישיבה הנ"ל לברר עד כמה אם בכלל יש הדרכה שכזו בישיבה ואם אכן יש הדרכה כזו איך הן מתמודדות עם ההדרכה הזו בחיי היום יום

עם חברה שלי שבעלה גם לומד בישיבה הזאת, היא אמרה שהם דווקא ישבו בבתי קפה ואפילו הלכו לגן חיות, באולינג, ודברים כאלה... אבל יכול להיות שבעלה פשוט פחות אקפיד על הענין...

גם חברה שלך שבעלה לומד בישיבה הזו וגם עוד בחור מהישיבה שבמקרה נתקלתם בו נכנס לבית קפה הם המיעוט ואילו הבחור שאת יוצאת איתו כנראה מייצג את הישיבה בכבוד.......

תשאלי עוד נשות אברכים ותופתעי

ודי בעייתי למי שמקםיד ע ל הלכה - מבחינת ברכות וכו' (אפילו בבית אסור לברך מול שער אשה(נשואה)מגולה או בשעה שהיא שרה).

וכן על ספסל בגן סאקר או בכל מקום בטבע שאין בעיה של שמירת העינים וכו' זה אחרת

מכאן הדרך לשתי פגישות בבית עם תיצפות של רבנית\ההורים מאוד קצרה.

התורה ניתנה לנו כדי שנחיה בה.

אבל לא להפוך את זה לסיסמה להיתרים, וכד'..

באיזשהו שלב (ולא הפעם!) זה עלול להפוך להורדת התורה אלינו, במקום להתעלות אליה.

נכון, התורה מתאימה לחיים, וגם שידוך מההורים אמור להתאים לחיים. ההורים שלנו מכירים אותנו יותר ממה שנדמה לנו, ואם ההורים לא נגועים בדעות קדומות ורצונות אישיים (כמו כסף וכבוד) הם יכולים למצוא שידוך מצוין.

אלא מה? מראש הגדרנו שזה "לא מחובר לחיים", ופסלנו את האפשרות.

מי מגדיר מה אלו החיים שהתורה צריכה להיות מחוברת אליהם?

ואם אני ארגיש שהחיים זה ללא איסור נגיעה? אז נבטל?

ברור שיש גבולות, וברור שלקחתי בקיצוניות.

אבל זהירות.

חייו של אדם הם יותר קצרים מהרגע שסיים לשתות את הכוס -

מאשר היו לפני שהתחיל לשתותה.

(כי הוא התחיל לשתות לפני שסיים...) 

לצערנו הסביבה שיש בחוץ מקשה מדי על בניין קומה תורנית ויראת שמיים יחד עם מודעות

ורגישות מספקת כלפי הסובב.

אין ברירה אלא "להתנתק" קצת. והתנתקות מהסובב היא דבר לא בריא... היא קרבן.

יהי רצון שנזכה שהרחובות ובתי הקפה יעמדו בציפיות שיש לנו מסביבה ישראלית ראויה ובריאה.

ובכל זאת - רוב בחורי הישיבה שאני מכיר הם חבר'ה שלא חסר להם דבר (ואפילו מצטיינים)

בפרמטרים שהזכרת.

בפרט אלה שבאים ממשפחות חזקות - בטחון עצמי ואמון בסביבה הרבה יותר נסוך בהם...

הם הרבה יותר זורמים, הרבה פחות מצומצמים וחשים "מאויימים" מה"בחוץ".

כי הם יותר מגובשים, יותר חיים בהרמוניה פנימית.

ברור שמה שהזכרת הוא תופעה קיימת, 

וזה עשוי לאפיין במיוחד דווקא חבר'ה מתחזקים - שהשלב הזה של ישיבה בחיים הוא כ"כ אינטנסיבי

שהם נאלצים להזניח קצת (בשלב הזה של החיים - נניח 2-10 שנים) תחומים חשובים אחרים.

ומה עם "מראית עין", "מושב ליצים", "שמירת העיניים" שנאמר כבר?

אני לא בא להגיד שכל הדברים האלו בהכרח קיימים, אבל רק נקודה למחשבה- יכול להיות שבאמת מסעדה זה לא מקום לבין תורה.

(אני למשל מכיר בית קפה שבחיים אני לא אשב שם, רק בגלל שאתה רואה "תרבות אחרת", אתה מבין מה זה הסגנון חיים שלהם- לשבת כל הבוקר בבית קפה, לקרוא עיתון ולדבר כמו נהג מונית. פשוט גורם לך לברוח משם.

שכולם מסתובבות שם בצורה לא ראויה, מהבחינה הזאת גם לי זה לא נעים... אבל אני לא מבינה מה כל כך רע בבית קפה כשר למהדרין בשכונה שקטה בירושלים שרוב באי בית הקפה דתיים ולבושים בצורה ראויה (כולל המלצריות..)

לא יודעת אולי אני טועה...

תמצאו לי קפה צנוע- בלי קהל מרעים - ואין בעיה.

אפשר לעשות דייטים בבונקר תת קרקעי, אבל נראה לי שתהיה בעיה של ייחוד... 

ולא חסר כאלו.

לפעמים זה משגע אותי  איך אנשים "מיפים" את הקמצנות שלהם..

ניחא לא לשבת עם הבחורה בבית קפה אבל לא לדאוג להביא שתיה / משהו..

זה כבר מעבר ל"אני צדיק ודוס ושומר על העיניים שלי"..

אם הוא כל כך צדיק ודוס ששומר על העיניים שלו שלא יסתובב בכלל בחוץ.

ובחוץ זה כולל גן סאקר, גן הורדים, או כל גן אחר שצעדתם בו למשך כמה שעות!!

מצטערת זה בעיני בסיסי ונימוסי להציע..

אבל מה אני אגיד אולי גם לטאקט בסיסי יש אנשים שצריכים לעבור הדרכה.. (וזה מצער אותי ומעצבן כאחד)

ואם בהדרכות עסקינן אז הבחור שומע כנראה בהדרכות מה שבא לו..

נראה לי שאפילו מסיפורים ששיפרו לנו בגן אנחנו יכולים לראות שלהציע לשתות זה דבר בסיסי

זוכרים את סיפור יעקב ורחל בבאר.. זוכרים שהוא השקה גם את הצאן.. 

ובכל אופן מה שיותר מרגיז אותי שיש אנשים שלומדים ולומדים ומקדישים המון זמן מחייהם ללימוד תורה

אבל ברגע שהם יוצאים מ4 אמות בית המדרש הם קצת שוכחים לישם את מה שהם למדו 

ולהתמודד עם העולם המודרני בהתאם לכל הכלים שיש להם..

שיהיה לך בהצלחה!

תן לי להתרגז בשקט  

אותנו בגן לימדו לחלוק...

אתה יכול להתרגז ביחד איתי 

האם הגיוני שלא לתת לצאת עם בחורה 3 שעות ולא להציע שום דבר לשתות??

באמת מנסה להבין...

עניתי שיש גם דברים הזויים...

וברצינות- לא, זה ממש לא הגיוני ולא מקובל,מוזר שלא הדריכו אותו לזה בישיבה!

תמסרי לו-

שבסופר יש נשים לא צנועות, לפעמים הקופאיות לא לבושות מי- יודע מה.

בגן סאקר, סליחה, יש אווירה שיותר לא מתאימה לבן תורה,

אז אולי לא תלכו לשם יותר.

ולתחנה המרכזית- בכלל- שלא יתקרב.

אם  הייתי יוצאת עם מישו כזה והוא היה מספיק חשוב לי,

הייתי מדברת עם הרב שלו לבדוק מה זה הסיפור ההזוי הזה...

ו- יש היום בתי קפה של חרדים גם, אפשר ללכת לשם.

ויש מלא בתי קפה מתוקים בירושלים, כל כך נעימים ושקטים....

שאין שם שום בעיית צניעות.

אולי תציעי את? אולי תגידי שאת צמאה? אפשר בעדינות, בעוברכם ליד סופר- "בוא ניכנס רגע לקנות שתיה, אני ממש צמאה"- ואז הוא יבין.. נשמע שאם אתם נפגשים כבר זמן מה, יש בו לפחות כמה דברים טובים שהבחנת בהם, הלא כן?  אז אולי את עכשו מצפה ממנו להיות רגיש יותר אלייך. אולי באמת, הוא פחות רגיש ממה שאת חושבת, ואולי הוא פשוט לא יודע עדיין איך לנהוג גם בלי בתי קפה וצריך ללמד אותו? תנסי להכנס למקום הזה ותלמדי אותו כביכול. בעדינות, בבקשה, ואם באמת הוא רגיש אלייך ואכפת לו- הוא ילמד. לא לכולם זה פשוט לעבור משלב לשלב,.. כן, ואני יודעת שצריך להיות בן אדם לפני בייניש ובכל זאת, השלב הזה של להפגש עם בנות, לנסות להבין את הצד השני, עם כל ענייני הצניעות שברחוב- ממש לא קל. פשוט תנסי להגיד לו, להציע, להביא משהו קטן מצידך- שתיה, עוגיות, ופעם הבאה (ואולי הבאה הבאה הוא יפתיעך..

בקיצור- אם זה עניין של רגישות שנלמד בשטח- תעזרי לו בזה..

באופן כללי, במיוחד בקשר לפגישות- אחרי הרבה לבטים וניסיון הגעתי למסקנה שהרבה דברים שרציתי בו- אמרתי לעצמי שאני צריכה להיות יותר בהם. רוצה רגישות?- תהיי יותר רגישה. רוצה שהוא יביא?- תביאי את.. והרגישות שלו אם היא קיימת- תתגלה. אולי הוא רק צריך את הפתח לכך. זה שינה לי הרבה בפועל, פשוט פתח לי אפיקים חדשים. וזה כמובן לא סותר שיש מקום לדבר על כך, אך לצפות- זה בעיקר מעצמי. והכל מאיר יותר.

בהצלחה רבה!

וכל זה כמובן- בהסתייגות חשובה: שזו אך ורק בעיה של תשומת לב וביטויה בפועל, ולא בעיה של מידות.

בכל זאת עולם גשמי ולנו יש צרכים גשמיים.

שיהיה צדיק לבד

על סמך הנתונים המעטים שהציגה?

בלי להכיר אישית לא אותו ולא אותה?....

אם הוא מוצא חן בעיניך ואת חושבת שתרצי להתחתן אתו אז קחי את העניינים בידיים ובפעם הבאה שתפגשו תגידי לו שאת מזמינה אותו לקפה ותכנסו למקום שתכננת מראש.

אני מאמין שזה יכול להיות לכם נחמד מאד.

מאידך, אם לא בא לך על הבחור הזה אז על מה בכלל יש כאן להתלבט?  שימצא לעצמו מישהי קמצנית, צדיקה וסגפנית כמוהו ושיחיו באושר ועושר עד מאה ועשרים.

ואת תמצאי לעצמך מישהו יותר מתאים.

שהוא לא רוצה לשבת בבית-קפה. בפרט אם זה בעקבות "הדרכה" שקיבל.

אם לך זה דווקא דבר מאד מהותי בחיים - אז כמו כל ענין שמהותי לאדם, בלי קשר לחשיבותו האובייקטיבית, האדם צריך לעשות חשבון בינו-לבינו של דבר מול דבר, ואם זה עלול להפריע בהמשך. ובפרט - האם בשורש של הרצון הנקודתי הזה עומד משהו שונה מאד מהאישיות של השני (והאם באמת כ"כ מהותי לך להמשך בתי קפה?  אולי יש בילויים אחרים שמקובלים על שניכם, וגם בעינייך הם "בסדר").

ולהגיד שאחרי כמה פגישות זה "כבר לא תופס", אין כל סיבה. מה נשתנה מבחינת הטעם שהוא אמר? הרי את אומרת שזו הדרכה שהוא רוצה ללכת לפיה גם בהמשך חייו.

אמנם, לגבי עצם הענין של "לדאוג לשתיה" - בכך את לגמרי צודקת, ומסתבר שזה מחוסר נסיון/שימת לב.

אז כדאי שאם הענין הקודם לא יהיה לך כ"כ מהותי, ורק הנושא הזה כן - כי זה שייך להתחשבות (וגם סתם, קיץ, צמאים..) - שפשוט תאמרי לו, שאת מבינה את הגישה שלו לגבי בתי קפה, אבל אם הוא חושב שאפשר איכשהו לפתור את הנושא של סתם-שתיה לזמן הפגישות...  ותראי מה יציע.  אולי למשל הוא יגיד, בואי נקנה משהו; אולי יציע להביא..  תראי. 

נפגשתי עם מר בחור פגישה ראשונה- לא קנה/ הביא כלום. סבבה, בסדר.

פגישה שניה אני הבאתי חטיף, פגישה שלישית- שוב הבאתי.. אח"כ לא היה לי נעים שאני הבאתי ודי ציפיתי שהוא יבין שגם הוא אמור להביא/ לקנות

פגישות הבאות נראה לי לא הבאנו שנינו כלום ואז הוא הביא משהו ומאז זה זרם כזה לפעמים אני לפעמים הוא..

מסתבר שאחרי א. ערב היה אסור לו לאכול אז מבחינתו זה היה בסדר שלא היה כלום.. זה שהבאתי בעצמי הייתה הדרך שלי להבהיר לו שאני מצפה שגם הוא יביא משהו ומתישהו נפל האסימון..

באותה מידה אפשר גם להציע ללכת לקנות, זה לא סוף העולם.. (לא לצפות שמר בחור יעשה זאת בעצמו ואם הוא לא עושה את זה מיד הוא קמצן, מסתבר שלפעמים יש עוד סיבות ).

אני לא חיפשתי להפסיל על זה ומשאר הבחינות הוא מצא חן בעייני אז ניסיתי להסתכל מעבר וב"ה שכך.

פעם ראשונה שהלכנו למשהו זה היה אחרי ההצעת נישואין..

אז נכון, אני לא הכי מתלהבת מבתי קפה ואני מניחה שיש כאלה שזה היה הרבה יותר מפריע להם. וברור שיש הבדל בין לא להכנס לבתי קפה מעקרון לבין לא להביא כלום באופן עקבי..

לענ"ד זה לא משהו מספיק משמעותי, צריך לבחון עוד דברים יותר מהותיים. נראה לי נכון לדבר על זה. לא ללכת לבתי קפה - אוקי נניח, אבל להביא משהו או לקנות משהו זה לא דרישה מוגזמת..

שיהיה בה"צלחה!

לעניות דעתי (באמת שהיא עניה) זאת לא סיבה לפסול מכמה סיבות..

קודם כל כי זה לא משהו שילך איתך לאורך החיים הנוהג הזה.. לא כל יום תראי אותו ותגידי-הוא לא רוצה ללכת למסעדה (במיוחד אם מילא זה לא אורח החיים שלך)

ודבר שני-זה ממש לא אומר שזה ישאר לו!!!

עכשיו הוא תמים וחמוד - אמרו לו בישיבה לא ללכת למסעדה.. אז הוא לא הולך.. פשוט!

בהמשך הוא כבר יפת חשיבה משלו הוא יבין מתי כן מתי לא ולמה..

יכול להיות שהוא לא מודע לצורך הזה.. או שהוא מקצין את מה שאמרו לו (לא כי הוא קיצוני אלא כי הוא ממושמע לרבנים שלו ורוצה לעשות את דבריהם עד הסוף)

וגם... זה אולי בעיה של הרבנים שלו... לא שלו.. זאת לא סיבה לפסול..

ככה נראלי..

בהצלחה בהחלטות!!

מה שרואים עכשיו -זה מה יש, וצריכים לקחת בחשבון שזה מה שיהיה. 

אסור לבנות על זה שהוא ישתנה.

ולא משנה של מי הבעיה (בעיני מי שזו אכן בעיה) - בסופו של דבר, הוא נוהג ככה, זה מי שהוא - ואם זה לא מתאים לה, אז זו כן סיבה לפסול אם זה מספיק חשוב לה. (מבלי לערב כאן את דעתי האישית בענין). 

לגבי האם זה יילך איתה לכל החיים או לא - זה כבר שיקול אחר. ענייני. כמה זה חשוב לה שמדי פעם הם כאן ייצאו לאויר העולם ויישבו, ר"ל, בבית קפה... 

לא הבעתי את דעתי בנושא - האם זו סיבה לפסילה או לא. 

כתבתי רק שאם מבחינת מישהי זו עילה לפסילה, אז שלא תצפה שהוא ישתנה עם הזמן. 

על חלק מהדברים חשבתי וחלק לא...

ת'אמת שבאופן עקרוני טוב לנו ביחד ואולי זו הסיבה שעד עכשו התעלמתי מכך... הוא רגיש ועדין במלא דברים אחרים, אבל בזה משום מה לא... אולי באמת בגלל שהוא בינייש.

אני לא יודעת אם זה באמת סיבה לפסול, הענין הוא אחר שאם זה קטע עקרוני שממש משמעותי לי אז זה לא השאלה אם ללכת לבית קפה או לא, וזה לא השאלה אם הוא הציע לי שתיה או לא, זה ענין עקרוני יותר..

אולי באמת זה חוסר תשומת לב של בחור ישיבה דוס ממוצע, אנסה לברר את הדברים קצת יותר לעומק ולהבין.

ת'אמת שמה שמענין זה שהוא לא הראשון שלי ואני לא הראשונה שלה והוא ממש הפתיע אותי... מה הוא עשה עד עכשו יצא עם בנות ולא הציע להן כלום לא יודעת כמה זמן? ואני יצאתי עם מספיק בנים דוסים מישיבות שונות ובזה עוד לא נתקלתי...

אני כן חושבת שזה הרבה קטע של ביישנות, צניעות, חוסר מודעות ולא של קמצנות או משהו בסגנון..

אנסה לבדוק את הדברים לעומק יותר ולחשוב מה מתאים לי..

תודה!

מה הענין ה"עקרוני יותר" עבורך.

ואם כוונתך היא לכך, שאינו מוכן "ללכת לקראתך" בדבר שעקרוני עבורך (בית קפה) - הרי שזה נכון אותו דבר גם לגבייך, אם אינך מוכנה "ללכת לקראתו" בדבר שעקרוני עבורו, מסיבות כנראה יותר מהותיות..

ומקווה שנדע לבוא לאחד לקראת השני, אבל מפריע לי החוסר תשומת לב לבך שאתה מסתובב עם מישהי כך וכך זמן , כובש את כל רחובות העיר ואת ספסליה, אבל לא חושב שאולי הבחורה שאיתך צמאה ולא נעים לה להגיד....קצת מרגיש כחוסר רגישות שלא הרגשתי אותה בדברים אחרים...

יכול להיות שהוא אפילו יחשוב בעקבות זה להביא איתו משהו פעם הבאה.
[גם אם לא - לא נורא...]

אם זה הענין - דומני שבדבר כזה צריך "כף זכות".

אם ככלל הוא רגיש - כנראה אינו מודע כאן. הרי הוא היה אמור להיות בעצמו צמא במקביל...

יתכן שבגלל שאינו - לא חשב שאת כן..

כבר הצעתי: אם זה הכל - פשוט תנסי.

תגידי לו, אולי: אני ממש מכבדת את זה שאתה לא רוצה אוירה של בית קפה, אבל אני מאד צמאה - יש לך רעיון?

ותראי מה יגיב...

שאין שום קשר מאיך שלבנאדם אכפת ממך ודואג לך לבין השתיה שהוא קונה או לא קונה בדייט. ואם הוא לא צמא ואת לא אומרת לו אז למה שיחשוב?

יש דברים שאנחנו חושבים שהם הנורמה מהעולם המודרני וזה לא האמת.

ואני מדברת מנסיון מאד אישי.

שאולי הטוב שיצא מהשרשור הזה, זה שבנות יפסיקו לסחוב איתן את הדברים הקטנים האלה לפעמים אפילו חודשים ואולי להרוס לעצמן קשרים טובים, ויתחילו להבין שצריך פשוט לדבר, להגיד למה מצפים ומה חושבים ומה מפריע, ולא לצפות שצד השני יבין לבד. אף אחד לא קורא מחשבות, ולפעמים יש דברים שלנו נראים ברורים אבל לצד השני לא, בין אם בגלל הבדל מגדרי ובין אם בכלל הבדל תרבות ובין אם הוא סתם אהבל, ואת זה נוכל לדעת לפי התגובה שלו אחרי ששיתפנו אותו.
אולי הטוב שיצא מהשרשור הזה הוא שאנשים יצאו מהסרט שלהם.

אחרים.

תראי- לא לשבת בבית קפה זה עוד בסדר, אבל להציע לקנות שתיה? גם הביניישים היותר כבדים עשו את זה, לרוב.

מצד שני יכול להיות שהוא בחור שמקשיב לחלוטין למה שמורים לו רבותיו וכנראה שזה מה שהוא הבין מהם ולכן נוהג כך.

לכן- לא הייתי ממהרת לפסול אלא בודקת אותו בתחומים אחרים.

הם הוא בחור חסכן במיוחד?

אכפת לו ממך? מגיע אלייך? מלווה אותך? מקשיב לך? רגיש אלייך?

כשיש משהו שמפריע כדאי להבין אם הוא שורשי. כדי לדעת אם יש פה עילה לפסילה, או רק פער קטן שאפשר לגשר עליו.

בהצלחה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳