זה ענין של הגדרה - אחד יגדיר פתיחות מה שאחר יגדיר אטימות. 

זה נסיון של אנשים מסוימים להישמע 'קולים' במקום להגיד מה באמת הם מחפשים. 

שהאדם מחפש אחד/ת ששייך גם לעולם הגשמי וגם לזה הרוחני.

בבחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".

מין יצור שחי על מנעד אפשרויות די רחב של מקפיד על קלה כבחמורה וגם מעורה בחיי העולם הזה- זורם וכיפי. עד כמה? אפיה בדיוק השידוך לו נמצא על הסקאלה הזו? כאן הבעיה.

בגלל שזו סיסמה כ"כ ידועה כל אחד מסביר אותה אחרת על עצמו, ומופתע כל פעם מחדש לגלות פרשיונות נוספות לאמירה הזו.

בחור/ה שמוכנים לבן זוג שהוא דוס לא פחות מהם,  רק מה? שהוא נראה טיפה אחרת, לפי ההלכה, אבל אחרת. למשל-בחורה שהולכת בצורה צנועה ויפה, ששונה טיפה מהסביבה שלה או למשל שהבן זוג יהיה עם אופי שונה משלך. זה נקרא פתיחות, ואכן=רוב האנשים לא ממש פתוחים, ולכל אחד יש רמת סגירות משלו.

היא בולטת! הלזה תקראי צניעות? 

מה שאני מבין מהתשובות, זה שכן יש התייחסות לפתיחות, רק שזה דבר שלא ניתן להגדרה, כי לכל אחד הפתיחות היא אחרת.

ממילא, נובע מכך שכשדורשים ממני להיות "פתוח", אני לא יכול לדעת מה דורשים ממני, כי אין הגדרה של פתיחות. פתיחות היא איך שנראה לי שצריך להיות, וממילא גם הרב אינו קשור לזה, ולפעמים גם להיפך.

ממה הפתיחות נובעת? מהפחד מהסגירות, נכון?

אני אנסה להגיע עמוק למקור המושג.

אנחנו רואים מישהו סגור, שלא מנסה ולא חושב, ואומרים זה לא הגיוני שככה צריך לחיות, ע"פ התורה. בעצם, מקור הפתיחות זאת דרישה להגיון, למחשבה. אנחנו מבקשים מהאדם שיחשוב, יראה לפי ההגיון, כי התורה לא מנותקת מהחיים, ובחיים צריך לנהוג ע"פ השכל הישר גם כן, כדי שלא יהיו מצביים לא נימוסיים, למשל.

אז למה נראה שבאיזה שלב הפתיחות עברה להגדרות?

לדעתי, הפתיחות היא היכולת לחשוב ללא סטיגמות. להשתחרר מהכרגיל שיש, ולנסות לראות בעצמך מה ההגיון.

אולי במבט ראשון נראה שהגזמתי, אבל אם ניקח דוגמאות מהחיים, ואם נשים לב לדרישות פתיחות שיש לנו מאנשים, יכול להיות שנשים לב שככה זה?

אני צודק?

(הייתי חייב לכתוב את זה בכ"מ, זה מין פריקה..)

כל הכבוד על הניסוח

שאנחנו מוכנים לקבל גם את השונים מאתנו ושאין בנו הצמדות נוקשה להרגלים או סגנונות מסויימים.

שומעת אימרות כאלה

האסיטואציה שעולה במוחי היא שזו אימרה המנסה להגדיר בחור\ה דתיים

שמוצאים לעצמם הנחות, שלא במסגרת ההלכה..

וכך גם ראיתי בפועל.

"דתי לפי דעתי"  כמה חבל

אני מתכוונת למישו לא חנוק מידי, שמוסיף על עצמו ועל אשתו מלא חומרות.

אם נגיד הייתי משתמשת בהגדרה הזו, הכוונה שלי היתה-

שיהיה בחור ירא שמיים, תורני, לא מחפש היתרים במצוות והלכות.

יחד עם זאת, שלא יחפש חומרות.

אם אומרים לי על משהו "עדיף שלא לעשות כך"- אין בעיה (וגם אם יש..), אעשה את הישר וה"מומלץ".

אבל אם אומרים לי "זה מותר, אבל יש כאלו שיחמירו"- לא אחמיר לרוב.

זה מבחינתי ה"הגדרה" שאני תופסת מצירוף שלוש המילים הללו "דוס אבל פתוח".

אני לא חושב שיש מישהו שמחפש בן\בת זוג שהוא לא "דוס אבל פתוח"

מישהו פעם כתב פה בשרשור על הגדרות חסרות תוכן על בן זוג.
משהו כמו-

בחורה חמודה, דוסית אבל פתוחה, חכמה, יפה...

היכולת להבין את השני, להבין את דרך פעולתו, לנסות להכנס לראש שלו, 

גם אם לא מסכימים איתו!!

דוס אבל פתוח- דוס אבל מוכן להבין אחרים?

מי אמר שדוס "רגיל" הוא לא כזה?

מבין את החפירה?

חשבתי שזה ברור (טעיתי! )

גם "דוס" צריך להבין את השני

החל מהשכן החילוני 

דרך השותף לעבודה השמאלני

וכלה בהתפלפלות עם החברותא.

אם לאו בהכרח, אז מה פשר מילת ההסתייגות "אבל"?

בלי להתחמק, אנחנו מבינים שאם סתם נגיד דוס, תהיה משמעות אחת, שאותה צריך לבטל ע"י- אבל פתוח.

יש מליון זרמים בתוך ה"דת" שלנו, וכל אחת/ד צריך למצוא את עצמו בתוכם.

אז אני פתוחה יחסית למישי אחרת וסגורה יחסית לאחת אחרת.

ההגדרה תלויית החברה והמקום שבו אתה נמצא/גדל.

אני לא רואה את ההגדרה הזאת כהגדרה שלילית. פשוט כשאומרים לך שהבחורה "פתוחה" אז תברר מה אומרת

הפתיחות הזאת בדיוק..

"דוס אך פתוח"

"רגיש אך קשוח"

 "גמיש אך עומד על שלו"

"תורני אך משכיל"

וואו כבר לא זוכרת את הכל...

מוזמנים להוסיף.

סליחה בטח שיש דבר כזה!הכוונה ב"פתוח" היא שבוא לא מנותק ושהוא יכול לזרום אבל זה לא סותר את זה שהוא יהיה חזק רוחנית!או שכן...בחייכם תנו לאנשים לחלום!

לחשוב שהנורמות שלהם הן היחידות הנכונות ומי שלא בריבוע שלהם, הוא לא משלנו, והוא לא באמת דוס -        זה דוס סגור.

למשל להתעלף מדתי שהולך עם חולצה ירוקה מכובדת בשבת..

מחילה על הגזענות...

טוב, לא התכוונתי לעצבן. רק נראה לי שמרוב הגדרות מורכבות כאלה קצת הולכים לאיבוד לפעמים. אולי עדיף להגדיר: אני מחפשת ירא שמיים ומקפיד על לימוד תורה כל יום, ועם זאת אוהב לקרוא שירה וללכת למוזיאונים. (סתם רעיון).

חוץ מזה, אולי פתאום תפגשי עם בחור דוס שממש ימצא חן בעינייך אך הוא לגמרי לא פתוח או לא משכיל או לא....? ההגדרות משתנות לפעמים עם המציאות, זה הכל.

(עד היום הוא שואל אותי למה אני מתכוונת כשאני משתמשת במילים לועזיות ארוכות...)

ואולי נזכיר את אלו שחושבים בקיץ שבית הכנסת הוא חוף ים, ולא טורחים להוריד את משקפי השמש בזמן התפילה מראשם?? התפילין של חלק מהם בבית הכנסת עוברות שדרוג..

שמעתי שבישוב שבו אנחנו גרים (בלי פירוט, לא נעים..), פעם הגיע מישהו לשבת קליטה.  לא רצו לקבל אותו בהתחלה כי הוא הגיע לבית הכנסת עם חולצה כחולה, ה' ישמור!!!!

זה לא דוס סגור, זה אשכנזי שבחיים לא היה בבית כנסת ספרדי, זה הכל.

(מודה שעד היום אני, אשכנזיה שכמותי, נגנבת מהחולצות הורודות והסגולות שהגיסים שלי לובשים בשבת...)

שיעקם את האף כשיתקל במשפחה מעולה שאחד מבניה דתל"ש ויפסול את כל המשפחה- הוא דוסגור

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳