מחלה מדבקת?

גנטית?

מה ההשפעה שלה על פוריות?

מה השפעתה על חיי שגרה רגילים?

אלו דברים שצריך לבחון, ולפי זה יותר לענות במדוייק..

אבל בעיקרון, בדברים הרגילים- נראה לי שבפגישה שלישית- רביעית,

אא"כ זה משהו שבאמת מפריע לתפקוד היום-יומי או לפוריות ואז אולי אפילו מראש...
שוב, זה תלוי..

הצלחות, בשמחות והכי חשוב- בבריאות!

האמתי שיצא לי לשמוע תשובה בנושא שמקורה מהרב מנחם בורשטיין (ראש מכון פוע"ה -רפואה בהלכה) במדרשה שלי שנה שעברה.

בעיקרון- זה ממממש תלוי איזו מחלה זו, מה השפעותיה ואיך מטפלים בה וכו'.

אני הכי ממליצה לך לפנות אליו- הוא יתן לך ממש את התשובה ההלכתית שמתחשבת בכל הגורמים- וזה הכי טוב כי הוא יודע מה השפעת כל מחלה!

בעיקרון, למחלה אחת ומסויימת אני יודעת שההתלבטות היתה אם להגיד ומתי, ובסוף הוא אמר שאין צורך בכלל כי לוקחים כדורים בכל מקרה משהו כזה... אבל זה ממש כל מקרה לגופו!!

בשורות טובות לכל עם ישראל!

אלא אם כן זה משהו שברור שהוא קריטי לגבי נישואין - שאז אולי יש מקום ליידע מראש..

אם זה דבר רציני אז צריך לספר אותו עוד לפני שבכלל יוצאים.

שהצד השני לא ירגיש 'שרימו אותו'=זה לא כיף ובכלל בכלל לא נעים.

הרי הידע של הצד השני בנוגע למחלה כזו וכזו יכול מאוד להיות פיצקי ולכן סתם ייבהל! כשלמעשה הצד ה"חולה" בדק לעומק ויודע איך מטפלים ורק צריך כך וכך כדי להירפא\להתגבר על המכשול...

ב"ה

אני התחתנתי עם מישהי בעלת מגבלה, אמנם חיצונית- בעיית שמיעה אך בכל אופן מוגדרת כמגבלה מסוימת.

כמובן שידעתי על כך עוד לפני הפגישה הראשונה וטוב שכך.

אולם התשובה לשאלתך היא מורכבת משום שהדבר מאוד תלוי בשאלה מהי המחלה ממנה אתה סובל? מהי רמת ההשפעה על מערכת החיים היום- יומית? מחלה עם ביטוי חיצוני שאי אפשר להתעלם ממנו או משהו פנימי שלא מורגש?

יש לי חבר עם מחלה מסוימת שאין כאן המקום לפורטה שבתחילה לא גילה על מחלתו, רק בשלבים מתקדמים של הקשר, ואז הכל התפרק, אך שכהדבר התגלה בשלבים המוקדמים יותר- הם חיים היום באושר...

אתה יכול לפנות אלי בכרטיס האישי להמשך שיחה- אם אתה מעוניין.

בהצלחה!

ואם זה פוגע בפוריות אז עוד לפני שנפגשים, כך לא נוצר מצב של כעס, מתח, צבים ושאר דברים לא נעימים...

במקרים מסויימים אפשר לספר על דברים כאלו רק לאחר כמה פגישות,אבל אני חושב שזה תלוי

אחי/אחותי היקר/ה!

אני כואב את כאבך, ומבין עד כמה זה מסובך. 

לא משנה כמה תשובות יהיו לך, מרבנים מיועצים מחברים או מפורומים,

בסופו של דבר התשובה הכי טובה תהיה שלך...

כלומר, יש מספר קריטריונים שאוכל לתת לך מנסיוני הדל ואיתם יהיה לך יותר קל לבנות תשובה.

והם:

1. הידבקות- 

    האם זה מדבק?

    אם כן >האם ניתן לקבל חיסון נגד המחלה לבן/בת הזוג?

    אם לא >מהם דרכי ההידבקות? (רוק, כלי דם, יחסי אישות...)

    מהם הסיכויים להדביק אחרים (באיזו רמה)?
2. סדר יום-

    האם זה פוגע במהלך סדר היום הרגיל שלך? הגבלות כלשהן...

    באיזה אופן נדרש טיפול כיום, והאם המחלה עלולה להתפתח בעתיד?

3. מחלה תורשתית-

    האם הבעיה תורשתית? האם זה יכול לעבור לילדים? באילו סיכויים?

    (אם כן, יש לברר במכונים גנטיים, מכון "פועה" בפרט, לגבי הצורך בהפרייה מלאכותית)

    האם מדובר בסה"כ בבדיקת התאמה גנטית? [ואז זה הרבה יותר פשוט-לפגישות יותר מתקדמות]

4. דרכי טיפול-

    האם ישנו טיפול מונע שיכול להתגבר על המחלה לגמרי? או לפחות להוריד את מינון השפעתה?

    האם מדובר רק על נשאות של מחלה? כי אז אין בכלל צורך בטיפול רפואי.

בכל אופן, ברור לי מעבר לכל ספק שאת/ה אדם הגון שהדבר שהכי חשוב לו זה שבן/בת הזוג ידע מכך,

וכך למנוע מקח טעות, המביא לנישואין שאינם תופסים לפי ההלכה.

כעת, לאחר שיש לך תשובות על אלו, ישנם מספר אפשרויות של תיזמון ההכרזה על הבעיה הרפואית:

1. לפני שנפגשים- ככל שהבעיה יותר גדולה וחמורה, כך גם עדיף להקדים לספר על כך.

2. בפגישות 3 עד 5- ככל שניתן להתמודד עם הבעיה, יש לתת לצד השני טעם חיובי ורושם טוב,

    לפני שבכלל מדברים על החסרונות הכ"כ חיצוניים שמולן ניתן ואפשר להתמודד.

    ובכלל, עד שאין חיבור עם הצד השני, בפגישות אלו זה סתם מיותר להעלות נושא זה, הדורש כוחות נפש לא פשוטים.

3. בפגישות מתקדמות אפילו יותר- ניתן לדבר על נחירות, רגישות לשקט, אלרגיות, אנמיה, ושאר מרעין בישין...

    מכיוון שזה כבר פחות קריטי מול קשר כ"כ יציב.

בקיצור, ככל שניתן להתמודד עם הבעיה, כך כדאי לבדוק חיבור בין המשודכים, ורק לאחר שיש רושם חיובי מינימלי על החולה, ניתן לספר גם על הבעיה הרפואית בהדרגה אך לא למרוח את ההדרגה על יותר משני פגישות.

בהצלחה, ושהקב"ה יהיה בעזרך להחליט החלטות אמתיות ונכונות.

לבעלי יש מחלה נדירה ולכל ילד יש סיכוי של 50% שהוא יקבל את המחלה הוא גם כיום יש לנו 4 ילדים עם המחלה ו2 בלי. 

בעלי סיפר לי על המחלה בפגישה ה3 בצורה כללית כדי שאני יקיר את זה כשהתערסנו הוא לקח אותי לסיור במחלקה בבית החולים שבו הוא מתופל כדי שאבין למה אני  נכנסת אני חושבת שלפני הפגישה ה3 לא כדאי לספר אל חייבים לספר לפני הארוסים כי חשוב לדעת לקרת מה הולכים במיוחד עם זה תורשתי.

בהצלחה

דוקא מהסיפור שלך נראה שעדיף קודם ואפילו עוד לפני שבכלל נפגשים במיוחד אם זה תורשתי ועוד בסיכון כל כך גבוה (לא יודעת עד כמה זה משפיע על התפקוד היומיומי)

נפגשתי פעם עם מישהו עם מחלה שהוא סיפר לי עליה בפגישה הראשונה והחלטתי (לא רק בגללה) שזה לא מתאים לי

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים