תהייה כללית המזמינה לדיוןשרעפים

בס"ד

נכון, אני די חדש פה. אבל דוקא בגלל זה הראיה שלי פחות או יותר חיצונית לאתר, כמתבונן מהחוץ.
הרבה תגובות להרבה יצירות מכילות ניתוחים ספרותיים, הערות מקצועיות, ניסוחים אקדמיים, וככללן נשמעות כמו לקוחות מהערות הבודק במבחן שירה ב"רימון" (אם כי עם כל הכבוד לכל הכשרונות שבית הספר הזה הצמיח לענ"ד הכתיבה התורנית של היוצרים כאן יפה וערכית יותר).
דוגרי - אני לא מתחבר לזה בכלל, ומשתדל לא להגיב כך. אבל אני לא נשוא האמור כאן.
מה שמעניין אותי לדעת, אבל עם יד על הלב, זה כמה מהיוצרים כאן באמת מתעניינים לדעת האם השיר/סיפור/מאמר שלהם עובר את ביקורת מבקרי הספרות הנכבדים באתרנו.
כלומר - הרי כמעט לאף אחד כאן, אני מניח, אין השכלה ספרותית אקדמית. וגם אם יש יש לתהות מה לנו ולמדעי ה"רוח" הנלמדים היום באוניברסיטאות. אז בעצם מה שאני שואל הוא, אם יש סיבה שבגינה אנשים כאן מנתחים במקצועיות מעושה יצירות שמתפרסמות כאן - וסיבה טובה מאוד יכולה להיות שזה באמת חשוב לרוב היוצרים - או שהמגיבים סתם נהנים מזה, שזה גם כמובן דבר לא מבוטל, רק שבגדול מטרת ה"תגובה" על יצירה בד"כ היא לתת פידבק לכותב ולא לעצמך.
אגב, הדבר נכון גם בצילום לגבי ניתוחי זוויות, צללים, פוקוס וכד', אם כי את זה לא הזכרתי כי דוקא שמתי לב שאת מרבית הצלמים זה כן מעניין.

הסיבה שכתבתי את כל זה היא, שבעיניי הבוסריוׁת עדיין באתר זה מטרתו היא לתת דרור ופורקן לרחשי הלב והנפש של כלל היוצרים, בדמות כתיבה (או צילום). זה לפחות מה שאני מקבל ממנו. בנוסף הוא משמש תמריץ לכתיבה, והרבה פעמים כשאדם כותב הוא מברר לעצמו נקודות שלולא העלה אותן על הכתב היו נותרות עמומות אצלו, ומוציא מעצמו מחשבות ודעות שהוא לא ידע שמצויות בקרבו. אלו הם לפחות היתרונות שאני רואה באתר ושלשמן הצטרפתי אליו, וב"ה ובזכותכם אני מקבל הרבה מאוד.
קבלת ביקורת ספרותית מקצועיות על רחשי נפשו של היוצר, לענ"ד אינה תמיד בראש מעייניו. לפחות לא ממה שראיתי כאן באתר. רוב היצירות (הכתובות) מתפרצות היישר מהלב, וככאלה באופן טבעי לא תמיד ממושקלות היטב, ומכילות את כל האלגוריות והדימויים הנכונים. אבל זו גם לא המטרה שלהן.

עם כל זאת, לכותב בדרך כלל חשוב לשמור את יצירותיו איתו, ולקרוא בהן מדי פעם שוב, ולכן יש בהחלט מקום להערות מועילות ומשפרות קטנות, כגון הצעות שינוי ניסוח מקומיות וכד' על מנת לשוות ליצירה מראה רהוט יותר, קרי יותר, זורם יותר. לפעמים גם הכותב לא מרוצה מנקודה מסויימת ביצירה, דבר שפוגע לו בחדוות הכתיבה ומונע בעדו מלברך על המוגמר בלב שלם, ובמקרים כאלה הערה קטנה יכולה לחולל פלאות, הן ליצירה והן ליוצר.
ובאופן כללי כתיבה מקלה על האדם ומחיה את נפשו, ולפעמים כתוצאה מהערות בונות ורמזים מועילים משתפרת כתיבתו של האדם, מה שגורם לו להרגשה טובה יותר ולביטוי עצמי שלם יותר.

כמסקנה מכל זאת, רציתי לשתף אתכם בכך שבעיניי הדלות התגובות שהכי קולעות למטרות האתר הן כאלה המתחילות בתיאור יחסכם הפשוט לשיר - "אהבתי", "התחברתי", "לא הכי הבנתי", "לא דיבר אלי" וכד' - ואם יש הערה בונה אז היא מופיעה בהמשך. כהערת אגב אומר שאני לא הכי מבין לאיזה צורך מציינים לפעמים מגיבים שהם לא התחברו לשיר, או לא אהבו אותו - הרי היוצר לא ישנה את השיר בעקבות כך, וסוף כל סוף לא את/ה הוא נשוא התגובה, אז מה זה משנה אם לא התחברת? לתגובה מחבבת יש טעם, כי היא משמחת את הכותב. תגובה לא מבינה יכולה לגרור הסבר מצד הכותב/ת, ואפילו תגובה מסתייגת לפעמים מעוררת דיון חשוב. אבל לכתוב סתם "לא התחברתי"? את מי זה מעניין, למי זה מועיל? (סליחה על הבוטות, אבל באמת שאינני מבין). ובעוד מאמר מוסגר קטן הוסיף שלענ"ד מאור פנים ונימוס צריכים להיות קוים מנחים לתגובות, ולא יפה לקטול כבר בכותרת את הכותב בביקורת קרה ומדודה. וכמו שאמרה אמא של ת'אמפר לת'אמפר: "כמה פעמים אני צריכה להגיד לך? אם אין לך משהו נחמד לומר, אל תאמר כלום!" (במבי, שם, שם).

מה שאני בעצם שואל הוא, האם היוצרים כאן סבורים ברובם שהניתוחים המקצועיים האלה הם באמת מה שהם מחפשים בכתיבתם כאן, או שיש כאלה שמה שהארכתי לכתוב כאן משקף ולו במעט את הרגשתם?

סליחה אם הייתי בוטה בקטעים, והכעסתי מישהו. כוונתי אך ורק לטובה, ואני שואל מתוך רצון אמיתי להועיל.
וסליחה על האריכות הרבה.

שרעפים.

אתה גם צודק וגם טועהאוהב אמת
יוצר בתחלת דרכו, כתיבתו לרוב בוסרית, וחשוב לו תגובות רגשיות תומכות המקנות לו בטחון בדרכו. אבל בסופו של דבר, מה שבונה יוצר, אלה הביקורות
המעמיקות.

נ.ב. לא יכולת לכתוב את כל מה שכתבת למעלה, בכמה משפטים קצרים?
ואני אוסיףruthi
ששמתי לב לזה שאם למגיב הערה בונה או לא הוא לרוב לא מגיב..
כמה דברים..רננה=)
קח אותי, למשל,- אני מעלה רק מה שכתבתי מהלב והרבה פעמים כתבה הלב כמו שאמרת היא כתיבה שזורמת- היא כתיבה שפורצת החוצה ולכן יוצא לי להתעלם מדברים קטנים (משקל, חריזה ולפעמים גם קשר הגיוני..) ואם נותנים לי הערות (כן גם אקדמיות מהרגע שאתה מבין אותם(=...) אני משנה ומשפרת.

לגבי לא התחברתי- זה מציק מאוד גם לי אבל לחברות טובות שלי אני כן אומרת את זה כי אז הם ידעו שסגנון הכתיבה שהם השתמשו בו יותר מרוחק, יותר קשה להתחבר אליו.


לא היה לי כוח לענות על הכל אבל כמה נקודות קטנות.
לענ"ד אוהב אמת אמת ענה תשובה מדוייקת.ציר 60
גם אני כשהתחלתי להעלות התלהבתי מכל "מדהים" או משהו בסגנון.
היום מה שבעיקר מעניין אותי זה ביקורות שיקדמו אותי.
הממ.ונדליסטית
נורא מעניין מה שאת כותב פה.
נניח שיוצר מעלה יצירה מילולית לאתר. יצירה נורא מרגשת, שזרמה היישר מליבו אל המקלדת. הוא מקבל תגובות בסגנון "אהבתי", "מרגש", "נוגע ללב", "לא הבנתי כלום". היוצר יחייך, ישמח שמפרגנים לו, ויילך לנבור שוב בעמקי נשמתו כדי לחשוב על עוד קטע להעלות לאתר, שיפרגנו לו שוב.
לגלות לכם סוד? היוצר הזה הוא אני בתחילת דרכי. הייתי מעלה קטע, או סיפור שלא השקעתי בו יותר מידי בקטע הטכני, מחכה לתגובות והולכת לייצר עוד דף בוורד. הייתי מתעלמת מהערות בונות בתירוץ ש"אני לא משכתבת יצירות, הן משקפות אותי." האמת שסתם הייתי עצלנית מכדי לחשוב על ההיבט הטכני, המבני של היצירה. היה נראה לי סבבה בים איך שיצא.
מה קרה כתוצאה מכך? הערך של יצירה ירד בעיניי. כי אין מקום להערות בונות, אז כל מה שאעלה על הכתב יהיה מושלם. אין עליה, אין שיפור, אין התקדמות. כי הרי כל התגובות היו אהבתי או לא אהבתי, ולאהוב זה עניין אישי. אין מדד.
עוד תופעת לוואי היא שאתה נכנס, כאמור, לתהליך- לכתוב, לקבל פרגון, ומהר מהר לכתוב שוב בשביל לקבל עוד ח"חים ותגובות שמחניפות לאגו. שוב- הערך של היצירה יורד. אתה הופך לפס ייצור.

שאלת למה בכלל לנתח את היצירה. למה? כי כאן זה לא בלוג. אנחנו כותבים [או מצלמים, כתיבה היא פשוט יותר התחום שלי] גם כדי לשתף, אך בעיקר כדי להתקדם. אין כיף יותר גדול מלהתקדם. לדעת שאתמול הייתה X והיום אתה X פלוס אחד. אתה יותר טוב, אתה מסוגל ליותר. זה מאתגר, אבל זו תחושה טובה מאין כמותה. באמת שאין טעם להישאר כל החיים באותו מקום, ולחיות על תגובות מפרגנות וריקות.

"לתגובה מחבבת יש טעם, כי היא משמחת את הכותב."- מה לעשות שאנחנו לא רק כאן כדי לשמח.. אנחנו כאן כדי להתקדם. והתקדמות היא הדבר הכי משמח בעולם.
וווהו.. מסכימה!פעימה
בס"ד

לי אישית, ההערות ודווקא לא של אנשי מקצוע ש"יודעים הכל" אלא 'פשוטי[?!] העם' ממש עוזרות ומשמחות..
הרבה יותר כיף לקבל תגובה של 'אני לא מסכימה איתך כי כך וכך כך' מאשר 'איזה יופי!' ..
מצטער מראש,יו_יו
על כך שלא קראתי ביתר עיון את מילותיך, וכן את התגובות שמתחת, ריפרפתי מקוצר זמן...

רק אומר משו קטן-
מי אמר שרק זה שיש לו תואר בספרות והוא מרצה בכיר באונ' יכול לקדם ולהגיב לעניין?
אני מאמין בהתפתחות עצמית/ ע"י יוצרים אחרים.
ואולי אפילו יותר מזה, הם הכי כנים, הם הכי אמיתיים בתגובה.

אני מאמין בביקורת כמקדמת ומלמד מהסיבה הפשוטה שבזכותה אני איפה שאני היום בצילום.

יוחאי
אני מסכים עם יוחאי באותה מידה ש..יעקב רובין
אני שמח על הפתיחות וההעזה של העלאת הדברים על פני השטח,
אז כאן אני חושב שכיוון זו לא יצירה שלך אהיה בוטה.

שנתיים אני כאן ויש יותר זמן מאיתנו את המקום הבא: imegshak
רק ששם אפשר לאכסן רק תמונות.

כאן בהחלט זה מקום לתת ליצירה רמה חדשה ואני מסכים שלעיתים הביקורת נראית ממש מעושה, אבל אני בכל אופן באתי בשביל לעזור.

יעקב.
אני מקווה יעקוב וכול המגיבים שביקורת בונה לטובהester317
המשך יום מבורך ,לכול היוצרים והיוצרות
מסכימה עם יהונתן ואלישבע בכל מילה.ארגמן
גם אני ישבתי וכתבתי, לפעמים שלושה או ארבעה שירים ביום ואז נכנסתי לאתר לראות את המחמאות. היום אני מעלה לעיתים יותר נדירות, יושבת הרבה זמן על יצירה וחוזרת בשביל לקרוא אותה שוב ושוב ולראות אם אני שלמה איתה ואם יש משהו שצריך לתקן.

ההרגשה הרבה יותר טובה.

לרוב אני משתדלת לקחת את הביקורות בכובד-ראש ולהשתפר לפעם הבאה. אני מנסה להמציא את עצמי מחדש בכל יצירה ולא להישאר על אותו קו. אני חושבת שביקורות, גם אם קיבלתי מעטות כאלה, בנו אותי ועכשיו אני דווקא מרגישה שאני יודעת לשקף את הרגשות שלי בצורה טובה יותר. אני חושבת שדווקא היצירות הגולמיות הן אלו שמשקפות רגשות שטחיים מאד ולא מובילות לבירור עצמי עמוק ולהשלמה. בלי לנקוב בשמות- זכורה לי יוצרת שרוב היצירות שלה עסקו ב"החיים נפלאים" או ב"החיים דיכאון" בלי הרבה מצבי ביניים. הכתיבה שלה, לפחות לדעתי, הייתה מאד שטוחה ובסיסית והיה מאד קשה לנחש מה היא מרגישה באמת, מעבר לתיאור המאד לא מספק של שמחה או עצובה.

דבר אחרון- בשביל יוצרים שכותבים אך ורק בשביל לפרוק ולבטא את ההרגשות, קיימות מגירות. יוצר שבוחר להעלות את היצירה שלו לכאן ולשתף בה את כל העולם צריך לדעת שהיצירה שלו צריכה גם להיות מובנת ומקובלת ע"י שאר יוצרים ולא רק לשקף את מה שהוא מרגיש, בלי סדר הגיוני ובאופן מסורבל ולא ברור.
אנסה לענותשרעפים
ראשית, תודה לכולם על התגובות המכובדות והמכבדות.
כהקדמה אומר שלמען האמת לא הבעתי קריאה לשינוי אלא דעה אישית, והתעניינתי אם יש שחושבים כמוני.
הסתבר שהתשובה הנפוצה ביותר, בין השורות, היתה "כשהייתי חדש בעסק גם אני הייתי כמוך". אאוץ', אבל במידה רבה נכון.
אשתדל להגיב בצורה מודולרית לכמה נקודות שהועלו:
1. זה נכון שיוצר בתחילת דרכו מחפש בעיקר את הפידבק. מה שלא הוזכר הוא שגם זה בונה ומקדם אותו. ובתחילת דרכו, יותר מהביקורות הפלספניות.
2. זה נכון, ואפילו מאוד, שזה עלול לגרום לו להפוך לפס יצור של כתיבה כמו שכתבה 'ונדליסטית', אבל כאן ישנם שני היבטים היוצאים מכך:
א. מהר מאוד הוא יבחין שאי אפשר לכתב לפי הזמנה והרמה ביצירותיו יורדת, כך שאם זה בפני עצמו לא יעצור אותו התגובות הפחות ופחות מחמיאות יעשו זאת.
ב. כאן נכנסת האחריות של המגיבים לא להגיב בצורה בנאלית, לכתוב על כל יצירה אוטומטית "מדהים!", "ממש נגעת בי!", "דוקר!" וכד' בצורה מסחרית, אלא להשקיע באמת כובד ראש בהערכת היצירה, ולכתוב את ההרגשה האמיתית. וכמו שאמרתי אם יש הערה בונה לכתוב גם אותה, כמובן.
3. יצאתם מגדרכם להוכיח שהערות כן תורמות ובונות להמשך דרכו של היוצר. לרגע לא טענתי שלא, ואני מסכים עם רוב האמור בכיוון הזה. מה שהפריע לי בעיקר זו דרך נתינת ההערות, שלעתים מעושה, פלספנית, אף יהירה לפרקים והרבה פעמים לא נימוסית. כך למשל (וסליחה על הדוגמא
'אוהב אמת' כתב לי שיכולתי לקפל את כל ה"מגילה" שכתבתי בכמה משפטים.
הוא צודק לגמרי, ואני מכיר בחיסרון זה שיש לי - לכתוב באריכות יתר. אבל אותו דבר יכול היה להיאמר בצורה נעימה יותר, וכתוצאה מכך מתקבלת יותר על ידי המבוקר.
4. ארצה להגיב על כמה מהדברים ש'ארגמן' כתבה, כי לענ"ד הם יותר בכיוון של מה שכתבתי:
א. "אני חושבת שביקורות, גם אם קיבלתי מעטות כאלה, בנו אותי ועכשיו אני דווקא מרגישה שאני יודעת לשקף את הרגשות שלי בצורה טובה יותר" - השווי ל: "ובאופן כללי כתיבה מקלה על האדם ומחיה את נפשו, ולפעמים כתוצאה מהערות בונות ורמזים מועילים משתפרת כתיבתו של האדם, מה שגורם לו להרגשה טובה יותר ולביטוי עצמי שלם יותר". מסכימים או לא מסכימים?
ב. "אני חושבת שדווקא היצירות הגולמיות הן אלו שמשקפות רגשות שטחיים מאד ולא מובילות לבירור עצמי עמוק ולהשלמה" - אני חושב שיש הבדל בין יצירות המושפעות מפופלוריות של דעות מסויימות (כמו דיכאון ולחלופין "שמחמיות"), שלגביהן נכון בהחלט מה שכתבת, לבין יצירות לא מעובדות אך כאלה שבאמת פרצו מן הלב, ולא מהאווירה המקובלת בצירוף הרצון להנפיק כל יום יצירה שציינה 'ונדליסטית' וגם 'אגרמן'. לגבי יצירות כאלו זה לא נכון, והן כן מבטאות רחשי לב.
ג. "...ולא מובילות לבירור עצמי עמוק ולהשלמה" - השווי ל-: "והרבה פעמים כשאדם כותב הוא מברר לעצמו נקודות שלולא העלה אותן על הכתב היו נותרות עמומות אצלו, ומוציא מעצמו מחשבות ודעות שהוא לא ידע שמצויות בקרבו". אם כך המטרה היא אותה מטרה. גם לגבי האמצעי הסכמתי שיצירה שלימה יותר - כתוצאה מביקורות - מבטאת טוב יותר את רחשי הלב.
ד. זו בעצם הנקודה העיקרית שאליה כיוונתי:
"בשביל יוצרים שכותבים אך ורק בשביל לפרוק ולבטא את ההרגשות, קיימות מגירות" - מישהו שאל אותי למה אני באתר הזה. הסברתי, כפי שהארכתי להסביר גם באמור לעיל, שאני סבור שכתיבה מיטיבה עם האדם. אך כשאדם כותב רק למגירה, מה לעשות, לפעמים אין לו דחיפה מספקת לכתוב את אשר על לבו. כשהוא יודע שיש מי שיקרא, ישתתף, יעריך/יבקר, זה מהווה תמריץ. זה לא נכון עבור כל האנשים - ולראיה שנים כתבתי אנכי למגירה - אבל לרבים זה משקף את המציאות. כשהרגשתי שאין לי דחיפה מספקת לכתוב, פניתי לאתר.
מהסיבה הזו, הניתוחים האקדמיים המעושים לא ממש מדברים אליי. הם מנוכרים לרוב ונותנים הרגשה של נבחן ולא של יוצר חבר. כמו שכתבה 'מכורה לעם', גם אנכי הקטן מתחבר הרבה יותר להערות של 'פשוטי העם' - כל עוד הן לא בנאליות - שמשתתפים איתי, משתדלים לחיות את הכתוב, וגם אם לא מסכימים מקדמים הרבה. כאן אני מסכים איתך לגמרי.

אז אאחל בהצלחה למי שמקוה להיבנות מכאן כיוצר דגול (במלוא הרצינות), אבקש סליחה מראש שאינני יכול לתרום לו מבקיאותי המקצועית הספרותית כי אין לי אחת כזאת - אלא רק מהערכתי הכנה (לחיוב או לשלילה) והפשוטה ליצירותיו, ואומר תודה מראש לכל החברים כאן שבזכותם אני לפחות מקבל מהאתר את התועלת שלשמה הצטרפתי אליו.

* התייחסתי ל'יוצר' במהלך האמור לעיל כזכר, אך ודאי שהכוונה גם ליוצרות הנכבדות שלנו.

שרעפים.
שאלה אליךאוהב אמת
שאתה עולה לאוטובוס ורואה מישהו יושב על ארבעה כסאות, ואומר לו: לא יכולת לשבת על כסא אחד? האם זה חסר טאקט? יפה שהכתיבה מרגשת ומענינת אותך, אבל כמה משפטים אתה כותב. תחוס קצת על זמנם של רעיך.

נ.ב. ביקורות אקדמיות הן לעתים רחוקות טובות, ממש כמו שביקורות חסרות דעת הן רק לעתים רחוקות טובות. בד"כ הביקורות הטובות ביותר נכתבו על-ידי
מבקרים שהיו יוצרים בעצמם.



נו באמת....ההיא מהחוף
אף אחד פה לא אמור לעמוד עם סטופר כדי לחוס על זמנינו..
מי אין לו זמן - שיקרא ברפרוף - יוחאי עשה את זה וזה לא כ"כ הציק לו..
אני חושבת שיש כאן מקום לכולם, למאריכים, לפלספנים, למקצרים ול"הייקואים". יש מקום לכולם..!
בשביל זה יש גמישות וקבלת האחר. החכמה היא בקושי של זה. אם זה היה כ"כ קל זה לא היה "אתגר"..



(ואני חייבת לומר לכם שאני גאה בכם על השירשור הזה! כיף לקרוא ולדעת מה אתם חושבים ומגישים בפתיחות וכנות. כיף כיף! באמת! )
רק רמזתי שבעברית רצוי לקצראוהב אמת
כבר אמרו חכמים שתמיד עדיף לללמד בדרך קצרה. וזו חכמה יותר עמוקה ממה שחושבים.
צר לי לומר לךיהודה ו.
אבל נדמה לי שהאתר הזה הוא פשוט לא מקומך.
תפתח בלוג! תראה לחברים שלך! מצידי תכתוב על הלוח בכיתה - המטרה המוצהרת של האתר הזה היא להוציא יוצרים מהוקצעים ושלמים, ואף שכמובן הרקוב לא יגיעון לכך - זוהי המטרה. אבל לומר שהמטרה היא אך ורק "הוצאת רגשותיי לקהל הרחב" מבלי שיש לי באמת משהו להגיד - לא, אני חושב שיש כאן טעות מסוימת.



נ.ב.
שלום לכם אנשים טובים!
עוד חודש ושבוע חופש!
אני לא הייתי שולל לגמרי את הכתיבה ה"אקדמאית"משה
למרות שאני ספציפית זר לה ומתעב אותה עוד מתקופת הבגרות בספרות.


גם אם לא נכון לנתח כל סיפור ב-1001 כלים מהסוג של שיעור ספרות, סיפור עדיין צריך להיות בנוי נכון מבחינה לשונית-תחבירית וכך גם בחלוקה נכונה לפסקאות או פרקים.
שירים כנ"ל - יש חרוזים, אין חרוזים, הברות, משקלים וכו'.


ולכן אני כן חושב שהגישה הזו נכונה, על אף שלרוב אין לי את הידע הנחוץ על מנת להשתמש בה.
רקע הסטורי על כתיבה אקדמיתאוהב אמת
המלה אקדמיה שאולה במקורה משני מקורות. האחד, האקדמיה של אפלטון.
השני, האקדמיה הצרפתית למדעים שבמהלך המאה ה-18 יצרה את היסוד לכל המדעים החילונים וחבריה כתבו את האנציקלופדיה המפורסמת של התקופה.
ואמנם לכתיבה אקדמית על ספרות יש שני מקורות זהים. האחד, האסתטיקה
שהוא תחום שעסקו בו פילוסופים עוד מימי קדם. השני, הערכת כתיבה ספרותית,
תחום שהתחילו לללמוד אותו באקדמיה הצרפתית בתחלת המאה ה-19.

הספרות כתחום אקדמי בפני עצמו נוצרה בשלהי המאה ה-19 בעיקר על-ידי
יהודי דני בשם גאורג ברנדס שכתב ספר עב כרס על הספרות האירופאית הרומנטית, ספר שנלמד בכל האוניברסיטות באירופה. בספרו הוא מתאר את כל היוצרים והיצירות מכל אומות, והוא מלא באבחנות פסיכולוגיות דקות ובאנקדוטות.
בתחלת המאה ה-19 הפורמליסטים הרוסים ניסו לייצר תיאוריות מלאכותיות
להסברת האמנות. כמה מהם היו מבקרים מוכשרים שהותירו חותם גדול על הספרות הרוסית. אבי התיאוריה הספרותית המודרנית היה פרופסור אנגלי בשם ריצ'רדס שלקח שירים בלי שמות משורריהם, נתן אותם לקריאה לתלמידיו,
ניתח את הקריאות של תלמידיו, ויסד על סמך זה תיאוריה שלמה על כל המכשולים לקריאה נכונה.

לכל הדברים הללו היה טעם מהסיבה שהם נוצרו על-ידי אנשי טעם שחיו בתרבויות בהן היו רגילים לקרוא ולכתוב ולהעריך כתיבה טובה. מאז הכתיבה האקדמית התרחקה מטעם טוב מכמה סיבות:
א. האוניברסיטות נהיו מאד עממיות.
ב. רמת ההוראה ירדה פלאים והאגו של המרצים עלה.
ג. רמת היצירה ירדה.
ד. רוב חוקרים עסוקים בלבנות תיאוריות מלאכותיות ולא מסוגלים לקרוא אפילו טקסט אחד כמו שצריך.
ה. האוניברסיטות היו למגדלי שן.

התוצאה היא שרוב האנשים לא קראו ביקורת טובה מימיהם ולא יודעים אפילו מה זאת ביקורת טובה. וכשהביקורות הטובות מעטות, רמת היצירה נמוכה.

















שוב אני -[תגובה של כותבת]ההיא מהחוף
שאמרתי שאדם מרגיש נוח עם יצירותיו התכוונתי שכשהוא מתבונן בהם הוא יודע שזה הוא,ולא שיפוץ עלוב של מישו.
ו...גם אם לפעמים יצירה היא בנאלית,אז??? אנחנו אנשים עם בסיס די דומה...אז זה מוביל(במיוחד בהתחלה) לדברים בנאלים,בסדר ככה מתפתחים, כל עוד הדברים הולכים לכיוון יחודיי ולא נשארים על בסיס בנאלי, זה מעיד על התפתחות ועל התקרבות לאמת של אותו אדם בדרך המיוחדת שלו וזה הטוב ביותר.
בוודאי שליוצר יש אחריות כלפי הציבור אבל אל לנו להקטין את הציבור ואת יכולתיו צריך לתת גבול מסויים שממנו האדם יסנן מה כן ומה לא, א"א אחרת, הלא מה שקורה המון פעמים זה שאנחנו יודעים את האמת אך בכל זאת לא עושים איתה כלום,למה?כי לא מצאנו את הדרך שלנו להגיע אליה אולי זה נשמע סיסמתי וקיצי אבל כשמתבוננים קצת זה צף מכל מקום,בן אדם אחרי שיחה עם איזה רב פתאום מתחיל להתחזק במשו מסויים מה עד עכשיו הוא לא ידע? אבל כנראה אותו רב דיבר אליו בשפתו ,נכנס לו לראש ומהמקום שלו קידם אותו,זה אותו הדבר כמו ביצירה רק שפה האדם שמקבל את היצירה עובר תהליך די לבד ויותר לאט-מה שלדעתי הטוב ביותר.
שני בני-אדם לא יכולים להרגיש בדיוק אותו דבר.ארגמן
"אי-אפשר לעבור באותו נהר פעמיים". לרוב כתיבה בנאלית היא פשוט מחזור ועיבוד של דברים שקראת וראית כבר.
התעייפתישרעפים
תראו, לא אמרתי מה מטרת האתר. אמרתי מה אני עושה בו, והתעניינתי בדעתכם - אותה כבר הפלאתם להסביר לי. זה הכל.
מי שחושב שאינני במקומי, לא חייב לקרוא את יצירותיי. מי שחושב שאין לי מה לומר לאנושות ואני רק פורק רגשות, מוזמן דוקא כן לקרוא את יצירותיי, למשל את 'חרב איש באחיו' ואת 'כמיהה', וכן את השיר עליו כתבתי בשירשור אחר שבע"ה תכף אעלה.
'אוהב אמת' - לפי אופן תגובותיך נראה שדבריי בדבר נימוס ומאור פנים נופלות על אזניים ערלות, אז אחדל מלנסות לשכנע אותך בכיוון הזה. "כשם שמצוה לומר דבר שנשמע כך מצוה לא לומר דבר שאינו נשמע".
ואגב, די סתרת את עצמך עם התגובה הארוכה בדבר הרקע לכתיבה אדמית שלא הוברר די הצורך הקשר שלה לתגובה שלי, ושאתה היית מגדיר אותה בוודאי ארוכה מדי, לו כתבתי אותה אני. איך אמרת? תחוס עלינו.
בהקשר הזה אני מסכים לגמרי ומאוד מעריך את מה שאמרה 'ההיא מהחוף'.
לגבי התגובה השניה שפרסמת ('ההיא מהחוף') - אני מצטער, לא ממש הבנתי למה התכוונת.

שורה תחתונה - לא קראתי לשנות האתר בשום צורה, אז אנא, אל תתגעשו כל כך. סיפרתי מה אני עושה בו, וכתוצאה מהתרשמותי כתבתי כמה מחשבות שעלו בי שלענ"ד היו יכולות להועיל לחלק מהיוצרים. השומע ישמע והחדל יחדל.
לאחותי באופלנא היתה פעם אימרה - "לא בכפיה - הכל ברוח טובה". אז באמת שהכל ברוח טובה.
ונדמה לי שהדיון הזה מיצה את עצמו, אם כי ודאי ודאי שאשמח לקרוא עוד תגובות.
שבת שלום!

שרעפים.
בקשר למה שלא הבנתההיא מהחוף
בתגובה "שלי" - רק רציתי לומר שזה לא ממש שלי, זו תגובה של "כותבת" שכתבת תגובה רק התבלבלה ופתחה בטעות שירשור חדש, אז העברתי את התגובה שלה לשם ומחקתי את השירשור המיותר. ומכאן הטעות.

אז בואו נחכה להסבר שלה. ישירות מהמקור..

וחבר'ה! להרגע...! ראש פתוח לא מזיק לאף אחד.. ואתם צודקים, חם היום. לכו שתו מים, אח"כ תכתבו פה תגובות.
משהו שחייב היה להאמר-ונדליסטית
שאף אחד לא ייקח כאן שום דבר במישרו האישי. בשרשורים כאלה, אנחנו בסה"כ מייצגים דיעות. חשוב לזכור.
סליחה אם התגובות לא נעמו לאזניךאוהב אמת
טוב שאתה מדבר בגילוי לב. אתה צודק שצריך להאיר פנים ולדבר ברוח טובה. בכל אופן, התגובות נאמרו לטובתך. באשר לנימוס, דרך ארץ כשאדם חדש מגיע למקום חדש, למעט לדבר.


אוהב אמת לא חסד מקבל מחמאות, היתי רוצה להגיע לרמתוester317
צודק מאוד!!! מסכימה...מילקי
(עם שרעפים...)מילקי
דבר תורה!! ונדליסטית
חזרתי לפני כשעתיים ממסיבת הסיום של אחותי, והמנהל שם אמר משהו שקצת התאים לי לדיון פה.
מסופר בפרשתינו.. סתם, נעשה את זה זריז.
מה בעצם קורח אמר? כל העדה קדושים [ציטוט לא מדוייק, אין לי כח לפתוח תנ"ך]. כולנו טובים, כולנו באותה רמה, כולנו מושלמים. אין עליונות ואין מדד. אין יותר טוב ופחות ועקב כך אין התקדמות.
כשבנאדם אומר שאיך שעכשיו זה בסדר וטוב, הוא לעולם לא ירים את העיניים קדימה. לא ישאף.
המסקנה היא, והמנהל שם סיים את זה יותר יפה ממני, אסור להסתפק במה שיש, בתחום הזה. צריך תמיד להתקדם.
*כל העדה כולם קדושים.אנונימי (פותח)
אז למה מתנשאים על קהל ה' , הרי אנו מחויבים לאהובester317אחרונה
איש את רעהו משורש נשמתינו מה' יתברך ,כשמישהו פוגיע בשני זה כמו שפגע בידו ,בחלק גופו כולנו נשמת ה' יתברך ,זה להסתכסך עם עצמינו ,איפה יש אהבת לרעיך כמוך ?
CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

עבודה מהבית קלילה נוראאנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

אולי יעניין אותך